1.אני זקן עם נפש צעירה, וזה פרק מבוא להמשך

רובכם מכירים אותי. אני קשיש בן 84.5 עם נשמה צעירה, סגנון צעיר, ומחשבה צעירה. אני מרגיש הרבה יותר נוח עם בני 20 ו-30 מאשר עם בני 80 ו-90. עם בני 20, 30, ו-40 אני מרגיש בבית. עם בני 70, 80, ו-90 אני מרגיש מדופרס. גייל ואני בקרנו מוסד ל-ASSISTIVE LIVING כי יש לנו ביטוח המכסה לנו מוסד סיעודי, וגייל עם מחלת הפרקינסון שלה ותוצאות ה-COVID 19 עליה, אנחנו יכולים בקלות להתקבל למוסד סיעודי מודרני כאן במרכז אטלנטה הנקרא 'RENASANCE'.

לקח לי 5 דקות שם לדעת שאני מעדיף להיות הומלס באיזה שהוא פרק באטלנטה או ליד הירקון מלהיות במרכז סיעודי. ראיתי זקנים על כסאות גלגלים ממלמלים לעצמם, זקנים המחזיקים בובה ומדברים אליה, וסתם זקנים משחקים קלפים. אמרתי לגייל "I WOULD RATHER DIE".

כל ימי חייתי עם צעירים. 40+ שנה באוניברסיטה. 10 שנים על חופי פלורידה, ואז 12 שנים בדרום קרולינה, ועתה מסיימים שנתיים באטלנטה. מאז שהחלטתי לפרוש מהאוניברסיטה חזרתי לכתוב, קניתי את האתר, ומאז – שוב – יש לי עסק רק עם צעירים, מלבד 2-3 מבוגרים כאן. חיי חברה? גייל ואני מבלים את חיינו במגדל לדירות להשכרה יקרות (מאד!) כש-90% מהדיירים והדיירות הם בגילאי 30 עד 50, רובם ככולם מקצוענים בהיי טק, רפואה, משפטים, ובעלי עסקים. איתם אנחנו מבלים בחדר הכושר, בבריכה, ובאירועים החברתיים בבננין. הערב (אמש) למשל יש "WINE TASTING", אבל אני לא שותה יותר כי אני אלכוהוליסט (כבר 22 שנה SOBER; הצלחתי ללמד ולשתות כי אני הייתי מה שנקרא "FUNCTIONAL ALCOHOLIC" – ידעתי כמה לשתות ומתי לשתות כדי שאף פעם לא אגיע שיכור להרצאה שלי, או לזמן כתיבה שלי לאחד העתונים שכתבתי להם משך 50 שנה)י. מאז שפרשתי והתחלתי לשתות ללא מעצור, קבלתי אולטימטום מגייל ובנותי, אולטימטום רציני. ניכנסתי מרצוני למכון גמילה, ומהרגע שנכנסתי בשער ידעתי שלעולם לא אשתה יותר, וזה בדיוק מה שקרה. אני כבר 22 שנה ללא נגיעה באלכוהול.

ל-WINE TASTING לא אלך גם בגלל שב-19:30 יש סאנס באטלנטה, ואני מקווה שטריי יאנג ישחק, וננצח את הקבוצה הצעירה הזאת שלפתע הפכה לאחת הטובות ב-NBA.

בקיצור, חיי החברה שלנו הם בבניין עם 4-5 אירועים שבועיים כגון סרט טוב ודיון עליו, הרצאה, או שעור בטיגון אוכל סיני. מסביבנו רק צעירים פקחים, מסודרים, ורובם שונאי טראמפ כמונו. אנחנו מסתדרים מצויין איתם והם נראים ומתנהגים כאילו הם אוהבים אותנו. כן או לא, כל פעם שאנחנו מופיעים מיד מתקיפים אותנו (בעיקר את גייל) עם חיבוקים והיי פייבס.

מלבד זאת יש את הבת והאחיין, בית הכנסת, ואני מבקר בחב"ד בערך כל יום ששי שלישי או רביעי. פעם בחודש מספיק לי. אני אוהב את החב"דניקים שכאן – רובם ישראלים וותיקים – וגם את מרק העוףאו מרק עצמות שהם מכינים, טעם גן-עדן.

2. מהות האתר? האתר די REFLECTS את האישיות שלי

כשקניתי את האתר הייתה לי מטרה אחת: לשקם אותו. הוא עמד להיסגר, ורכשתי אותו משרון סולומון ושגיא כהן בהרבה יותר כסף מאשר הוא היה שווה, אבל הרגשתי שזאת מין 'תרומה' ליצור לי מין כלי שאוכל לכתוב בו עד שלא אוכל יותר. אבל כמובן שרציתי אתר שאוכל גם להתגאות בו, גם ברמת הפוסטים וגם ברמת התגובות.

מיד החלטתי שהאתר יהיה אתר של מתנדבים בלבד, ללא כל מסחריות, עם רוח צעירה, אבל אתר שיהיה כיף להיכנס אליו באם אתה ד"ר לפיזיקה כמו עגל, פרופסור למתמטיקה כמו יניר רובינשטיין, נהג מונית כמו מומי, או רואה חשבון כמו שמעון. במילים אחרות רציתי אתר שיהיה מגניב להיכנס אליו גם בגלל שהוא 'קליל', גם בגלל שהוא טוב, וגם בגלל שהוא בעל צביון אמריקני, כמוני. לכן מלכתחילה רציתי שהוא יהיה לא רק NBA, אלא גם מכללות, פוטבול, בייסבול, וכל ספורט שיעורר כאן עניין כגון השחמט של שחר אלוני, או הסנוקר של פאקו.

אני תמיד הייתי מעט ברדקיסט. אולי יותר נכון לכתוב "שונה". הייתי שונה בכתיבה שלי, שונה בצורות שהרציתי, בצורה שאימנתי, ושונה בבניית הפורמטים למחקר שבניתי. די הצלחתי בכל שטח. ארבע פעמים ניבחרתי לפרופסור השנה באוניברסיטה, זכיתי בשני פרסי כתיבה מ-VISA בתור כתב הספורט של השנה וכתב הספורט של האולימפיאדה (נדמה לי שב-1992 אחרי ברצלונה), וזכיתי עם קבוצתי באליפות הכדורגל של ה-NCAA.

כמובן שאני גאה בהישגי, אבל אני יודע גם יודע שהם הושגו הרבה בגלל שכמעט תמיד הייתי קצת שונה מהאחרים.

אותו דבר באתר: סגני הראשון היה רועי ויינברג בן ה-10. משך כל שנותי ככתב אהבתי לתקשר עם צעירים, וכך למשל גיליתי את ערן סורוקה, ואז את רועי ויינברג (וישנו עוד אחד בספורט 5 שהגיע מהופס ששכחתי את שמו), ואני כבר יודע שעמיחי קטן הוא הכוכב הבא שיעזוב את הופס למשרה טובה במדיה.

במה שונה הופס מאחרים (כך, לפחות, נדמה לי)? לכתבים ישנה חופשיות מחלטת לכתוב כמה שהם רוצים, מתי שהם רוצים, ועל מה שהם רוצים. אני מאמין שיצרנו כאן אווירה של אחריות מסויימת ולמרות שכולם מתנדבים, הרוב מרגישים מין אחריות לעשות את שלהם בזמן הקצוב ובצורה הטובה ביותר. לכן צוות הפוטבול חופשי לנפשו לעשות עם הפוטבול מה שהם רוצים (ולדעתי אין אתר אחר בארץ עם פוטבול כשלנו), ויוני הפך את הבייסבול לספורט שאנשים שהיו זרים לו לחלוטין החלו להתעניין בו.

3. פיקוח על תגובות

כמובן שסבלנו – כמו כל אתר שמצליח אחר – מטרולים מכאן ועד להודעה חדשה. עידו גילרי – מדען בטכניון, אינציקלופדיה אנושית בספורט, וקצין התרבות, הכשרות, הסמכות, התוקף, והתחולה של האתר (אף אחד לא מינה אותו להיות 'קצין היושר' של האתר; זה פשוט קרה תוך אבולוציה טבעית) הציע לעשות הרשמה של המגיבים כצעד המתבקש להיפטר מהטרולים, וראה זה פלא – כולם נעלמו.

אבל עידו לא מפקח על 'טיב' התגובות. הוא מאמין שלכל מגיב ישנה הזכות להגיב ככל שראות עיניו מובילה אותו. בסדר, אבל אני מוצא לנכון לתקן, להסביר, ולבאר נושאים שעולים בתגובות, והם נוגדים למה שידוע לנו כעובדות מדעיות. כי אני – עם כל הברדקניקיות וה-EASY בגישה שלי לגבי השליטה על האתר, מוצא לנכון לתקן ולהסביר תגובות המנוגדות למה שידוע. עם כל הסחבקיות שבי, למדתי כמו ילד טוב שנתיים בקנט סטייט יוניברסיטי ל-M.S בביומכניקה, ו-5 שנים בפן סטייט (3 שנים בקמפוס) – שוב, ביומכנירה וגם סטטיסטיקה כמקצוע שני, ומה שאני יודע כעובדות אני מרגיש חובה להציגן, כשבתגובות מופיעות הצהרות שהן לא נכונות. אפילו שהאתר הוא אתר מתנדבים ללא פיקוח, כשאני רואה שמשהו לא נכון ניכתב, אני מרגיש צורך מיידי לתקנו, בהתבססות על מה שידוע כעובדות מדעיות.

4. שמעון: "רוב שחקני ה-NBA משתמשים בחומרים לשיפור היכולת שלהם"

כפי שציינתי, אני לא ארשה להצהרות בלתי אמינות להופיע ללא תגובה. אני אוהב את שמעון אבל הוא מעצבן אותי יותר מאשר כל אחד אחר באתר (לקטגוריה זו אפשר להוסיף את האשך שגם הוא גאון במה שהוא עושה עבור האתר, אבל כמה מאמונותיו מרתיחות לי את הדם. לא נחזור יותר לקורונה, אבל הוא מסכים עם שמעון בקשר ל'חומרים'.

אז הנה הצהרה והבטחה שלי: אם יש "חומר" אחד המשפר יכולת בכדורסל, אני לוקח הקיץ את שמעון ומשפחתו, ואת האשך והגננת שלו (שאני מת להכיר) על חשבוני לאיזה מסעדה שהם יבחרו בישראל, אפילו היקרה ביותר!

אבל קודם כמה נקודות הבהרה בקשר לחומרים 'המשפרים' PERFORMANCE בכדורסל:

1. לא מדובר על שחקנים בעלי מעצורים מנטליים בכדורסל. ייתכן שישנם כדורסלנים ב-NBA (והיו כאלה) עם ANXIETIES (פחדים ומעצורים) מסוגים שונים. גם OCD שייך לכאן. כשישנם פחדים, מעצורים (נניח שחקן הרואה את טבעת הסל כ'מרובעת' כל אימת שהוא זורק לסל; והיה מקרה כזה), אז ישנם ANTI ANXIETY MEDICATIONS, והיום ישנה אפילו תרופה נגד OCD הנקראית DULOXATINE. לא מדובר על שחקנים כאלה. אני מדבר על שחקן בריא פיזית ונפשית שעבורו כל 'חומר' או 'סם' רק יפריע. נניח כל הכימיקלים הכוללים מה שנקרא SPEED (כל האמפטמינז – AMPHETAMINE – למיניהם גורמים להרגשת ספיד בעוד שהאמת לאמיתה הם מאיטים אתלטים בשיא הכושר. ישנם גם מקרים של שחקנים עם פחדים לזרוק לסל כשהמשחק על הקו. גם עבור זה ישנן תרופות הרגעה, אבל לצד 'ההרגעה' הן מאיטות את האתלט בכושר עליון.
2. ישנם 'חומרים' הנקראים משככי כאבים הניתנים לספורטאים כדי 'לכסות' את הכאב, שהוא מנגנון ההגנה מס' 1 של הגוף מפני תנועות נוספות. קופקאס, הפיצ'ר היהודי הגדול מכולם סבל מדלקת פרקים בכתף ובמרפק. משך שנתיים (אולי יותר) הוא זרק עם משככי כאבים עד שנאמר לו שהוא יסיים כנכה אם ימשיך. הוא פרש על המקום. טריי יאנג סובל מכאבים בכתף. אני כמעט בטוח שהוא יבקש משככי כאבים הערב (אמש) כדי שיוכל לשחק נגד הסאהס.
3. ANABOLIC STREROIDS. כתבתי על כך סידרת מאמרים כאן באתצר שאיני מוצא אותה. סטרואידים אנבוליים הם 'החומר' היחיד שאולי יכול לשפר יכולת. הסטרואידים הללו 'מרשים' גדילת סיבי השריר מעבר למה שאימון בלבד יעשה. אני בטוח מהסתכלות על לברון שהוא השתמש בהם בשנתיים-שלוש האחרונות. מספיק לתת מבט במבנה גופו עתה ולראות גבר שהתעצם פיזית. אבל גם כאן קיימת בעייה: כשאדם משתמש בסטרואידים, וסיבי שריריו גדלים מעל ומעבר, משקלו גדל בשלישית בעוד חוזקו גדל בריבוע. בהמילים אחרות הוא נעשה כבד יותר, יותר משהוא נעשה חזק יותר. אבל חוזקו גדל, ואם גופו היה לפני הגדילה רזה וחלש, הסטרקואידים יעזרו עד גבול מסויים. לדוגמא: אם תקחו אדם שריערי כמו 'מיסטר יוניברס' ותבקשו ממנו לרוץ או לנתר הוא יסיים בתוצאות נמוכות מאד יחסית. לכן אין ענקים בספורט. את הכל הסברתי בפרוטרוט בסידרה המאמרים שלי לפני כמה שנים. לברון אינו ענק. אבל הוא גדל במידה כזאת שחוזקו נטו – עם משקלו – מאפשר לו ליצור גם מומנטום גבוה בפריצה (מסה כפול מהירות) וגם הספק (POWER) גדול (FORCE TIMES VELOCITY). במאמרים שכתבתי הסברתי את כל הפלוסים והמינוסים. בכל מקרה, השימוש בסטרואידים לוקח זמן, הוא לא לגלי, וקל לבדוק אותו. ללברון הסטרוטאידים נותנים יתרון, בעיקר כשהוא גדל בשנים. ללמלו בול סטרואידים רק יפריעו. שוב, הסברתי הכל בסידרת מאמרים שאיני מוכן לחזור אליה. הכל בארכיון שלנו. במקרים של לאנס ארמסטרונג היו שימושים אחרים לחלוטין המשפיעים על התמדה, וגכם סטרואידים כגון

• EPO: . Erythropoietin is a naturally occurring hormone the body uses to stimulate red blood cells in the kidneys.
• Corticosteroids: . These are synthetic versions of the naturally occurring hormone cortisol, a stress hormone that…
• Testosterone: . Testosterone is a hormone which regulates bone density, fat.

אף אחד מהכימיקלים האלה לא יעזור לשחקן כדורסל.

אז מוטב שתקחו את כל מה ששמעון כותה WITH A GRAIN OF SALT.

5. אז מה אני מבקש בתגובות?

לא איכפת לי להתנגח, ולא איכפת לי לעלות אחד על השני. אבל דבר אחד לא אסבול: תגובות הנוגדות לאמת. הנוגדות לידע שניתן לנו מפיזיקה,, כימייה, ומחקרים. כשמישהו יעלה תגובה הנוגדת לידע ברור וקיים שהוא א) חוקים פיזיקלים ב) חוקים בכימיה ג) ממצאי מדע ברורים ומקובלים – אגיב לה בחריפות, ואביע את דעתי הנוגדת המתבססת על חוקי פיזיקה וכימיה, וממצאי מדע ידועים ומקובלים.