העז של הספורט הקבוצתי האמריקאי שאני מכיר או – מי הגדול מכולם  – מייקל ג׳ורדן נגד טום בריידי

העז של הספורט הקבוצתי האמריקאי שאני מכיר או – מי הגדול מכולם – מייקל ג׳ורדן נגד טום בריידי

הכל התחיל בדיבייט שהיה לי היום עם חברים מאד טובים שלי (אחד פורטוגזי\ברזילאי, אחד רק פורטוגזי, אחד שוויצרי\ספרדי, אחד הודי ואנוכי, בקבוצת הוואטסאפ המשותפת שלנו, שאגב בעיקר התארכה לשאלה מי הגדול מכולם – קספרוב או קרלסן (או פישר) אבל זה לא הנושא.

שימו לב – אני מדבר על דבר מאד מדויק, (1) הספורט – כלומר, בעיניי לא שחמט כרגע, ספק אם סנוקר (2) הקבוצתי. כלומר, ביי ביי אוסיין בולט, ביי ביי מייקל פלפס, ביי ביי סימון ביילס, ביי ביי השלישייה שהיא פדלוביץ׳ (3) האמריקאי – כלומר, ביי ביי כדורגל עם מסי, רונדלו, פלה ומרדונה, ביי ביי קריקט עם סאצ׳ין טדולקר ודון בראדמן. (4) שאני מכיר, כלומר ביי ביי גרצקי.

ולפני שאכנס לעומק הדיון, כמה מילים גם על כדורגל וגם על גרצקי (שאני כאמור לא באמת מכיר).

יש קייס טוב גם לפלה, גם למרדונה, גם למסי וגם לרונלדו (הפורטוגזי) להיחשב לגדולי הספורטאים הקבוצתיים אי פעם, במרחק רב מג׳ורדן ובריידי. למה? כי על כל אדם שיכול לשחק פוטבול או כדורסל, יש עשרה שיכולים ומשחקים כדורגל. כלומר, זה תחרותי הרבה יותר, נגיש הרבה יותר, ולהגיע למקסימום בספורט שחצי מהעולם משחק זה יותר מרשים מאשר להגיע למקסימום בספורט שמעטים מאד משחקים, זאת עובדה, ועם זאת זה לא נושא הפוסט הזה. (קריקט אף הוא ספורט יותר בינ״ל מפוטבול למשל, ולכן צריך לפחות להזכיר אותו)

יש קייס טוב גם לגרצקי להיות גדול הספורטאים הקבוצתיים בספורט אמריקאי אי פעם (כן, אני יודע, הוא קנדי). רשימת ההישגים שלו היא באמת פסיכית גם בהשוואה לאלו שאחריו כמו למיו, ייגר, אובצ׳קין, קרוסבי ואור. אם מישהו יאמר שהוא שחקן טוב יותר פי שלושה מאשר זה שבא אחריו, יהיו לו קייס רציני. יש לו יותר אסיסטים (נקודות = שערים + אסיסטים) מאשר סך הנקודות של הבא אחריו. כלומר, הוא מסר יותר משכל אחד אחר גם מסר וגם כבש ביחד. עזבו, זה דומיננטיות מטורפת, אבל אני – אני לא יכול לעקוב אחרי הפאק, אז מבחינתי, ביי ביי גרצקי.

וכך נותרו שניים.

Image result for michael jordan tom brady

מייקל ג׳ורדן מספרים:

אליפויות – 6 (הכי הרבה לשחקן שהוא לא סלטיק, או רוברט הורי)

גמרים – 6

MVP – חמש פעמים (5) – שני ביחד עם ראסל, אחרי קארים.

MVP של סדרת הגמר – 6 פעמים (הכי הרבה אי פעם, אחריו לברון עם 4)

מלך הסלים של הליגה – 10, כולל 7 רצוף (לפני ווילט עם 7)

מלך החטיפות של הליגה – 3 (ועדין מקום שלישי בכל הזמנים בחטיפות אחרי סטוקטון וקיד, אבל פול כנראה יעקוף אותו מתישהו). – כך, הוא במקום השני המשותף עם מייקל ריי ריצ׳רדסון, אלווין רוברטסון ואלן אייברסון, אחרי כריס פול שלקח את התואר 6 פעמים.

המוביל בכל הזמנים במס׳ נקודות למשחק, במרחק של 3 נקודות (30.1 לעומת 27.1) מכל מי ששיחק אחריו (ווילט צמוד יותר אבל שיחק לפניו)

שחקן ההגנה של העונה – פעם אחת (בהצלחה עם הסטטיסטיקה הזאת, טום…)

11 פעמים בחמישיות העונה, 10 מתוכן בחמישייה הראשונה

9 פעמים בחמישיית ההגנה הראשונה

יכולת לגרום לאנשים לחשוב שהוא בלתי מנוצח – אחת ויחידה

יכולת לגרום לאנשים לחשוב שהוא אלוהים – לא יודע, תשאלו את לארי בירד.

טום בריידי מספרים:

7 אליפויות (סופר בול) – הרבה יותר מכל שחקן אחר, לצ׳רלס היילי 5, ואחריו שורה של שחקנים כולל מונטנה עם 4.

10 סופר בולים (כלומר, הוא הפסיד שלוש פעמים)

סופרבול MVP – חמש (5) פעמים – שניים יותר מהבא אחריו (מונטנה)

MVP של העונה הרגילה – שלוש פעמים. יש מצב שהשנה יהיה רביעי, וכך הוא בצוותא עם עוד כמה שחקנים במקום השני, אחרי פייטון מנינג עם 5.

15 פעם פרו-בול (יעני אולסטאר)

5 פעמים, כולל בעונת הפרישה הוביל את הליגה בטאצ׳דאונים, לפני כמה חבר׳ה עם 4 (סטיב יאנג, פייטון מנינג, ג׳וני יונייטיס וברט פארב)

4 פעמים הוביל את הליגה ביארדים (בריס עשה את זה 7 פעמים, מרינו ויורגנסן 5, אחריו בריידי ועוד כמה)

הכי הרבה טאצ׳דאונים בסך הכל אי פעם, ובפער.

הכי הרבה יארדים במסירה בסך הכל אי פעם, ובפער.

הוא היה מלך היארדים והטאצ׳דאונים בגיל 44. תעשו עם הדבר הפסיכי הזה מה שאתם רוצים.

שיחק 47 משחקי פלייאוף. יותר מכל אחד אחר ובפער. הקוורטרבק הבא שיחק רק ב 23 משחקים כאלה, כלומר חצי (מונטנה)

ניצח 35 משחקי פלייאוף. יותר מכל שחקן אחר ובפעם, אחריו יש כמה בועטים. שוב, הקוורטרבק הבא אחריו הוא ג׳ו מונטנה עם פחות מחצי (16) ואף שחקן שדה אחר (כלומר לא בועט) לא ניצח יותר מ 20 משחקי פלייאוף. אי פעם.

לעזאזל הוא אפילו נתן את מסירת הטאצ׳דאון הארוכה בכל הזמנים עם 99 יארד.

ועכשיו להשוואה האמיתית:

הקייס לג׳ורדן:

א. היתה תקופה בקריירה בה הוא היה בלתי מנוצח, זאת המציאות. כלומר, פרט לגליץ׳ הקטן כשהוא חזר מהפציעה (ואני תמיד טוען שזה בגלל שלא היה לו גבוה הגנתי בקבוצה. זאת היתה השנה שבין הוראס גרנט לבין דניס רודמן)

ב. היה דומיננטי לאורך משחקים שלמים. המספרים הסטטיסטיים שלו, טובים יחסית מאלו של בריידי על פני כל עונה ועונה נתונה (לא במצטבר). בריידי מעולם לא נתן את מספרי הטאצ׳דאון של מהומס או מנינג בשיאם, לכך אני מתכוון. ג׳ורדן בהחלט כן.

ג. דיברנו על כך שמסי, רונלדו וכו׳ כנראה גדולים יותר מכל מי שנגע בפוטבול או כדורסל, בגלל הפופולריות של המשחק, אבל אם כן – כדורסל נדמה לי נגיש ופופלרי יותר מאשר פוטבול, ועל כן תחרותי יותר.

ד. הבחור היה הכי טוב בעולם בשני צדדי המגרש. נכון, זה לא הוגן, בפוטבול אתה או בהתקפה או בהגנה. לא בשניהם, ועדיין.

ה. זה גם אומר שההשפעה שלו על המשחק, בסופו של דבר כנראה קצת יותר גדולה. נכון, אין כמו קוורטרבק ברמה ההתקפית , אבל גם אם ההשפעה של ג׳ורדן היא רק 40% בהגנה ו 40% בהתקפה. זה עדיין יותר מאשר 75% של השפעת הקוורטבק על הקבוצה בהתקפה. (וכן, קשה לכמת את זה, אני יודע).

ה. מעולם לא הפסיד סדרת גמר (זה לא טיעון מאד חזק, אומרים זה גם על מונטנה, אבל שוכחים שבדרך הוא הפסיד בכל מיני משחקי פלייאוף גם כן. למעשה, בריידי ניצח 74% ממשחקי הפלייאוף שלו שזה פסיכי. מונטנה רק 69%. ג׳ורדן עם 66% מהמשחקים ועם לא פחות מ 81% נצחונות בסדרות גמר (שזה כמובן עולה הרבה אחרי שהוא סוף סוף ניצח אליפות ב 1991, מאז רק הפסיד סדרה אחת). זה פסיכי וזה יותר טוב מבריידי.

ו. לא היו לו סלאמפים. לקח לו זמן להתחיל, אבל ברגע שהוא התחיל הוא לא נגמר ולא הפסיד. לבריידי היו גם היו תקופות בלי סופרבול לרפואה , למשל שלוש עונות רצופות בלי הופעת סופרבול בין 2009 ו 2012, שלא לדבר על 9 שנים רצופות בלי ניצחון בסופרבול!

ז. מלך הקלאץ׳ של אי פעם. אולי לא במספרים, אבל בטח בתודעה.

Image result for tom brady michael jordan

הקייס לבריידי:

א. לונג׳ביטי – תשמעו, הבחור היה מלך הטאצ׳דאונים והיארדים בגיל 44, וגם אלוף עם MVP בסופרבול בגיל 43. זה פסיכי. הוא עשה 4 תארים בחמישה סופרבולים אחרי גיל 38…

ב. ההפרש מהבא אחריו. אני מאלה שחושבים ובטוחים שג׳ורדן הוא הגדול מכולם, אבל גם אני צריך להודות שיש ללברון קייס (גם אם קטן בעיניי). למונטנה לעומת זאת, כבר אין קייס כזה. ובטח שאין קייס כזה לרוג׳רס, אלווי, מנינג, בריס או כל קוורטרבק אחר שאי פעם שיחק את המשחק. אולי אולי אולי לג׳רי רייס. קצת. אבל פחות מאשר ללברון מול ג׳ורדן

ג. עצבים של ברזל. נדמה לי שיש הבדל באופי בין ג׳ורדן לבריידי. ג׳ורדן בא לרצוח, ולהראות שהוא הכי טוב מהרגע הראשון. הוא לא היה קר רוח, הוא היה רוצח. אבל היכולת של בריידי לדפוק קאמבקים היא משהו מטורף (ע״ע הסופרבול מול אטלנטה), קור רוח כזה אפילו לג׳ורדן לא היה. נדמה לי.

ד. בריידי הגיע להישגים דומים פחות או יותר של ג׳ורדן, אבל עם הרבה פחות כשרון. נדמה לי שכולם יודו שג׳ורדן הוא המוכשר או לפחות אחד מהשניים או שלושה (נניח יחד עם לברון והדוקטור?) ששיחקו את המשחק. בריידי למען האמת לא כזה מוכשר, יחסית למנינג, מרינו, רוג׳רס, מהומס ואלוהים יודע מי עוד. אבל מה – קר רוח, מחושב ומדויק שאין דברים כאלה.

ה. עם כל הכבוד לכדורסל, ואפילו לפיסטונס של ליימביר ושות׳. פוטבול הוא משחק הרבה הרבה יותר פיזי. ובריידי הצליח במשחק ההרבה הרבה יותר פיזי הזה.

ו. עשה אליפויות תחת שני מאמנים ובשתי קבוצות, כשהוא מוכיח שזה לא רק השיטה אלא גם הוא. ג׳ורדן עשה את השטיק שלו רק תחת פיל ג׳קסון בשיקגו.

אני חייב להודות – מבחינתי זה תיקו, או ניצחון באינצ׳ים לאחד מהם (הלב אומר בריידי, והמוח אומר ג׳ורדן אבל זה קשה קשה). באמת באמת קשה לי לבחור עד בלתי אפשרי.

אז מה אתם אומרים?

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  1. קארים.
    6 אליפויות nba,
    3 אליפויות מכללות,
    6 mvp,
    ואישיות דומיננטית שאפשרה ללייקרס להפוך לאימפריה
    (היכולת של שחקן ענק לקבל ולעזור בטיפוח העילוי הבא. משום מה נוטים לזלזל הנתון זה).

  2. אין באמת יכולת להשוות, תפוחים לתפוחים, במקרה הזה, אבל את ההשוואה בין תפוחים לתפוזים עשית, לדעתי מצוין.
    .
    אני בטח לא יכול לדעת, בריידי בשבילי הוא סוג של גרצקי, כלומר אני לא מבין בזה שום דבר, אז הצבעתי למייקל.
    .
    עוד מחשבה של הדיוט – לאור הלונגוויטי, והספק האם הוא הכי מוכשר שאי פעם שיחק את המשחק, אולי גם השוואה לקארים מתאימה כאן?
    .
    תודה רבה אבי

  3. וואלה אני לא מבין גדול בפוטבול אמריקאי, אבל עושה רושם שמה שבריידי עשה בטווח הגילאים של 35-45 זה הישג אדיר לספורטאי, בכל ענף.
    מצד שני, ג׳ורדן בשנות ה-90 היה מותג בינלאומי מהלך. לכו תדעו כמה ליגת ה-nba הייתה פופולרית ברמה הבינלאומית היום לולא עידן ג׳ורדן. לא יודע אם יש ילד מחוץ לארה״ב שיתאהב פתאום בפוטבול בגלל שצפה בבריידי (על אף שלל תצוגות קאמבק הירואיות שהוביל).

      1. השאלה אליפויות של איזה מפעל אתה סופר כאן?
        הליגה הספרדית היא דיי דואופול של בארסה וריאל, עם הבלחות של אחת לכמה שנים של אתלטיקו מדריד, ולנסיה ואחרות. כלומר תחרות אין שם, בניגוד לליגות בכירות אחרות כמו הפריימר ליג. אם כבר מפעל הצ׳מפיונס הוא מדד יותר מהותי, מה שאומר שרונאלדו הוא יותר עז ממסי.
        ב-nba וב-nfl יש בעצם תואר אחד שעליו קבוצות ושחקנים נמדדים, ולכן יותר פשוט לקבוע שם שג׳ורדן ובריידי הם העזים הראשיות.
        אני אוהב ומעריך מאוד את מסי אגב, וחושב שהוא בהחלט פאנומן. אבל אני לא חושב שהוא הצליח לתרגם את ההצלחה האישית שלו לכדיי הצלחה קבוצתית בצורה מספיק דומיננטית (כשכאמור, אליפויות בלה ליגה לדעתי זה מדד קצת חלש).

        1. הלה ליגה הייתה הליגה הטובה בעולם הספרדיות שחטו את אירופה באותו הזמו שכחת? זה היה כמו הNBA.
          אז הליגה הטובה בעולם היא לא מדד? גם טורנירי בועה הוא לקח 4.
          הוא מחזיק כמעט בכל השיאים גם מספרית. כדורגל זה הענף מס 1 בעולם ומסי הוא הכי גדול שדרך על דשא אז הוא כנראה 1.
          אני ספיציפית מדרג את מייקל 1 כי הוא שם את הכדורסל על המפה והפך לתאגיד ומותג וכי אני אוהב יותר כדורסל.

          פוטבול זה בדיחה לעומת כדורגל וכדורסל 16 משחקים? כדורגלנים וכדורסלנים משחקים הרבה יותר. כן יש כיסוחים אבל מה לעשות 16 ממשחקים מול 60-70-80-90-100 משחקים זה בדיחה

          1. אני 100% איתך לגבי כדורסל לעומת פוטבול ולמה ג׳ורדן הוא בהחלט עז העזים. אולי בגבולות ארה״ב אנשים יכתירו את בריידי ככזה, אבל מבחינת שאר העולם? זה בכיס של ג׳ורדן.

  4. היה לי ויכוח על זה עם אריאל גרייזס בטוויטר לא מזמן
    .
    מבחינתי, גדול ככל שיהיה, בריידי – או כל שחקן פוטבול אחר לצורך העניין – לא באמת יכול להיות במשוואה משתי סיבות:
    קודם כל, 50% מהזמן הוא פשוט לא על המגרש. ברמת העיקרון התיאורטי לגמרי הוא יכול אפילו לשבת בבית ולשחק את הקטע שלו בשבוע הבא. כשהוא לא על המגרש הוא פשוט לא על המגרש. לצורך העניין, בסופרבול האחרון, בריידי אמנם קיבל MVP עם 125 נקודות רייטינג וטמפה שמה 31 נקודות אבל אם מהומס, בדקות שבהן בריידי ישב בצד, היה שם 35 נקודות היינו מדברים אחרת לגמרי. לדעתי טמפה ניצחה גם בזכות משחק לא רע של בריידי אבל לא פחות מכך בגלל שההגנה שלה הצליחה באופן חריג למדי להגביל את מהומס ל 9 נקודות.
    בהמשך לזה, בפוטבול יש שני משחקים שונים, של ההגנה ושל ההתקפה. בואו נגיד שאני לא יודע מי גדול יותר, בריידי או לורנס טיילור וגם אין שום דרך לבדוק את זה.
    .
    שנית, ומשמעותי יותר – פוטבול הוא לא סתם משחק קבוצתי, הוא משחק צוות. ההשפעה של שחקן פוטבול ספציפי, בהנחה שלא עושה פשלות יוצאות דופן, על התוצאה היא בסופו של דבר מוגבלת, לא רק בגלל שהוא משחק חצי מהזמן אלא בגלל שכל מה שיעשה תלוי גם בחברין לקבוצה. זה אמנם נכון לכל ספורט קבוצתי אבל קיצוני מאוד בפוטבול. גם הקווטרבק הטוב בעולם, לא יצליח למסור לרסיבר עם חורים באצבעות או אם הקו הקדמי לא שומר עליו כמו שצריך. נכון שגם ג'ורדן לא ניצח אף אחד לבד אבל בואו נעשה משחק מחשבתי. נגיד ששג'ורדן משנות התשעים מצטרף לחבורת שחקנים בספורטק או לקבוצה מהליגה הישראלית. הדעת נותנת שאוטומטית הוא הופך אותם למועמדים לנצח בכל משחק (ספורטק) או לקחת אליפות (ליגה). אם בריידי מצטרף לקבוצת ספורטק כזאת, הביצועים שלו תלויים כל כך במה יעשו השחקנים האחרים שאני בכלל לא בטוח עד כמה הוא ישפר אותם.
    .
    זהו, מבחינתי זה נו בריינר. בריידי הוא כנראה הקיובי הטוב ביותר אי פעם, הוא נהיה אמת מידה שלפיה מודדים שחקנים אחרים והיכולת שלו להשפיע על הקבוצה היא הכי הרבה שאפשר להשיג בתוך המשחק "פוטבול" אבל לא יותר מזה. ג'ורדן איט איז.

    1. בוא ניקח תרגיל מחשבתי אחר והוגן יותר. בוא נשים את ג'ורדן של שנות התשעים בקבוצה בינונית. נגיד הבאקס. ובוא ניקח את בריידי וגם נשים אותו בקבוצה בינונית בשם הבאקס. (ראית מה עשיתי שם?)
      מי מהם ייקח אליפות?

  5. איך אפשר בכלל להשוות הישגים של אחד מ11 ש נמצא על המגרש חצי מהזמן, לא עושה הגנה, ועוסק רק בלכוון מסירות ופה ושם לרוץ למישהו שנמצא על המגרש כמעט 40 מתוך 48 דקות, עושה הגנה והתקפה, מוסר, לוקח ריבאונדים, קולע, עולה להטבעה? מה הקשר בין שחקן ששיחק בקבוצה שלקחה אליפויות בענף הפוטבול לבין שחקן שלקח אליפויות בענף הכדורסל? אין קשר. באותה מידה אפשר להשוות גובה ומוטת זרועות ולהחליט מי משניהם יותר טוב. זה לא תפוחים ותפוזים, זה תפוחים וארנבות.

    1. נו באמת, השאלה היא האם ההישגים של טום בריידי בפוטבול, יחסית לפוטבול, פסיכיים יותר מאשר ההישגים של ג׳ורדן בכדורסל, יחסית לכדורסל.

      נדמה לי שבהחלט אפשר להשוות. עובדה, עשיתי את זה.

  6. קצת באיחור, תודה על הפוסט.
    1. כדי לבודד את הדיון לספורט האמריקאי, צריך להיות אמריקאי יותר ממה שאני, ועדיין גם הבייסבול יתפוס חלק בדיון (גם הוקי?).
    2. הזכירו כאן, ובצדק, שבפוטבול הכוכבים משחקים רק בצד אחד של המגרש, אבל כל מהלך התקפי עובד דרך ה-QB בצורה קיצונית יותר מכל כוכב כדורסל, גדול ככל שיהיה.
    3. בתור קהל עם נקודת מבט גלובלית יותר על ספורט מאשר רק ספורט אמריקאי, הכדורגל חייב להיכנס לדיון, בלי קשר לשאלה מי הכדורגלן(ים) שנכנס(ים) לדיון.
    בסופו של דבר – הדיונים מי הכי גדול בכל ענף בנפרד הם מספיק מורכבים. הניסיון לחבר ענפים שונים הוא בהכרח מוטה. לכן, אני מנסה לדרג בעצמי בענפים שאני מכיר מספיק (פוטבול כנראה שעוד לא מספיק) ולא כל כך מתחבר להשוואות בין ענפים שונים בשאלת ה"גדולה" של ספורטאים מענפים שונים.

  7. מייקל, בעיקר בגלל מכונמת 'נייקי' שהפכה אותו למותג ידוע בכל העולם. בריידי ידוע רק בארה"ב וקצת בקנדה. לבריידי אין 'אייר ג'ורדן'. אין לו כל מותג ידוע. הוא כוכב על בספורט שכל העולם משחק. בריידי כוכב-על במשחק שרק האמריקאים משחקים. מייקל ניבחר כבר לשם הספורטאי המוכר ביותר בעולם. בריידי אפילו לא הוזכר בעשירייה הראשונה.

  8. אם נשים את בריידי מלך הרמאים בצד לרגע , תפקיד הק"ב הוא תפקיד שצריך יכולת חשיבה ועיבוד נתונים במהירות שיא הרבה יותר מאשר כל תפקיד אחר בכל ספורט

    1. לגמרי. יכולת קבלת ההחלטות של בריידי מדהימה. הוא הרבה יותר מוח מאשר יד
      אבל אני מאלה שמאמינים שג'ורדן היה שחקן הכדורסל הכי חכם בהיסטוריה. יכולת קבלת ההחלטות שלו בשבריר שניה היתה הרבה מעל כל שחקן אחר שראיתי ובהפרש

  9. תודה אבי,
    אני הולך עם בריידי.
    ג'ורדן זו בחירה לגיטימית ולמרות מה שמנחם ציין על ההיכרות של ג'ורדן בעולם לעומת בריידי אני עדיין חושב שהקרב על ה goat לא צריך לעסוק במספר ה"עוקבים" אלא יותר בהצלחה וגדולה בענף בו אתה משתתף ובכמה הענף הזה מוערך (כספית).

    כנראה שלא תהיה תשובה לשאלה הזאת וכדי בכלל להבעיר את האדמה הייתה צריך להוסיף כאופציה שלישית "לברון" (;

  10. הסיבה אגב בגללה אני לא מתייחס לבייסבול היא פשוטה.
    א. אני לא מבין כלום בספורט הזה.
    ב. ובגלל וזה אני יכול לומר, שאין סיכוי בעולם ששחקן שעשה את עיקר עבודתו בשנות העשרים (עוד לפני שהיתה טלויזיה, באמת) נחשב לשחקן הטוב בהיסטוריה, זה רציני. אני באמת מסרב להאמין לכך. אני גם מסרב להאמין לכך ששחקן ששיחק רק איזה עונה ורבע ב mlb
    (שוהיי אותני) יכול להיחשב לשחקן הטוב בהיסטוריה על סמך עונה ורבע זה רציני.
    בקיצור, לא.

            1. *בבייסבול

            2. אני לא בטוח שהבנת אותי.
              אמרתי שני דברים שונים.

              א. העובדה שהעז הבלתי מעורער של הבייסבול שיחק בשנות העשרים וקצת בשלושים, היא טעם לפגם רציני, מאותה סיבה שאף אחד לא חושב שג׳ורג׳ מיקאן הוא עז. אני בטוח שהבייסבול אז היה שונה מהותית מהיום, ומדובר במישהו שכמעט ואין אפילו קטעי וידאו שלו. בעיניי זאת בדיחה עצובה.
              ב. העובדה שמדברים על שוהיי אות׳ני אחרי איזה שתי עונות כמו מישהו שיכול להיות העז, גם היא בעיה. זה אומר מבחינתי שהבייסבול מבין את הבעיה האינהרנטית ב-א׳ ומנסה לחפש עז יותר מודרני. בינתיים לא הולך.
              ג. ואז יש את בארי בונדס. עז לכאורה אבל אפילו לא ב hof בגלל השערוריות..

              או במילים אחרות להשוות את העז של הבייסבול לאיזשהו עז אמריקאי אחר (ג׳ורדן, בריידי או גרצקי) זה לא רציני.

            3. לגבי שאות'ני יכול להיות ה"עז", אין בעיה בכלל כי לפי יכולתו באותן שנתיים רואים פוטנציאל כזה. זה לא משהו ששייך להגיד עליו לא רציני כי לא אמרו לפי ניסוח דבריך שהוא הולך להיות ה"עז" אלא שהוא יכול להיות לפי ביכולתו האלו בשנתיים האלו וזה משהו אחר.

  11. אי אפשר לדבר על הגדול ביותר בספורט הזה בוצתי אמריקני ובכלל בלי גרצקי מהוקי קרח, בגלל כל ההישגים והשיאים.

  12. בכדורגל פלה היה בגיל 17 מהכוכבים המובילים של ברזיל הזכייה הראשונה שלה בגביע העולמי, אף אחד אחר לא היה קרוב לכך בגיל זה ואף לא אחד אחר, כולל מסי לא היה כוכב עולמי בגיל כזה.

  13. בס"ד
    תודה מנחם.
    לפי הפילוח שלך, ספורט קבוצתי אמריקאי. בחרתי בבריידי, כי ציינת אמריקאי. ולא השפעה בינלאומית.

  14. מנחם,
    הכתבה שלך באה בדיוק ביום שלברון עובר את עבדול ושובר את אחד מהשיאים החשובים במשחק.

    עכשיו להשוואה האישית בין כוכב ק"ב לשחקן מוביל אחר- מבחינה אתלטית
    ומבחינה פיזית איאפשר למדוד בין בריידי ק"ב לבן שבקושי רץ 5 מטר לשום שחקן NBA או רץ פוטבול.
    כמו כן,פוטבול משחק הרבה יותר קבוצתי מכדורסל,הוקי וגם כדורגל.
    ההשפעה של לברון ג'יימס או ג'ורדן על הקבוצה ותוצאת המשחק היא יותר גדולה מתום בריידי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט