סיקור משחקי רביעי / עמיחי קטן

10 משחקים היו לנו הלילה, בהם שארלוט קולעים 158 נקודות, קליבלנד עוברים בטבלה את מילווקי, אטלנטה ופיניקס ממשיכות במומנטום, הקליפרס ממשיכים להתנסות בקמאבקים ועוד.

קליבלנד קאבלירס (30- 19) – מילווקי באקס (30- 20) 115- 99:

מילווקי תפרו 6/9 מחוץ לקשת ברבע הראשון וסיימו אותו ביתרון 9, אבל מאז הקאבס שלטו במשחק כשהם ניצחו את 2 הרבעים הבאים 69- 42 כשהם קלעו 7/11 ל-3 ברבע השני ומילווקי קלעו רק 3/16 מבחוץ ברבעים 2 ו-3 ביחד. ההגנה של קליבלנד הצליחה אפילו להתמודד לא רע עם יאניס, כשהוא אמנם הגיע למספרי נקודות קרובים לממוצע, אבל איבד 7 כדורים מול 3 אסיסטים בלבד, ובסיום המשחק הזה הקאבס עוברים את האלופה בטבלה.

קווין לאב שוב הוביל את קלעי קליבלנד מהספסל, הפעם עם 25 נקודות ו-9 ריבאונדים, עוסמן קלע 23, גארלנד קלע 19 עם 8 אסיסטים, מובלי קלע 16 עם 7 קרשים ו-2 בלוקים, ג'ארט אלן רשם דאבל 10 ודין וויד הוסיף 10 נקודות.

את מילווקי הוביל יאניס עם 26 נקודות ב-7/13 מהשדה ו-11/12 מהקו ו-9 ריבאונדים, פורטיס קלע 22 עם 7 ריבאונדים, מידלטון קלע 21 וקונאטון הוסיף 11 נקודות.

אינדיאנה פייסרס (17- 32) – שארלוט הורנטס (27- 22) 126- 158:

אינדיאנה ניצחו את הרבע הראשון בתוצאה הצמודה 36- 33, ומאז בכל אחד מהרבעים הבאים כמות הנקודות של שארלוט עלתה, עד שהגיעה ל-45 ברבע האחרון. בצד השני, הפייסרס אמנם קלעו 32 ברבע האחרון, אבל זה אחרי שהם ירדו ל-34 ברבע השני ובעיקר 24 ברבע השלישי, הרבע בו ההורנטס פתחו את הפער המשמעותי. מי שהתפרע ברבע האחרון היה קלי אוברה שקלע בו חצי מ-10 השלשות שלו, וכנראה שהם התגברו יפה על ההיעדרות של גורדון היוורד.

אוברה הוביל את שארלוט עם 39 נקודות ב-12/18 מהשדה ו-10/15 לשלוש, שיא קריירה אחרי ה-9 שלשות נגד דטרויט, לאמלו רשם טריפל-דאבל של 29, 10 ו-13 ב-11/16 מהשדה, ברידג'ס קלע 22, רוזיר קלע 20, בוקנייט קלע 13 וקודי מרטין קלע 11 עם 2 חסימות.

אצל אינדיאנה, שני הסנטרים, ג'קסון וביטדזה, קלעו 17 כל אחד, שני הוטרנים, קרייג וסטפנסון (10 אסיסטים), קלעו 14 כל אחד, שני הרוקיז, וושינגטון ודוארטה, קלעו 11 כל אחד, והשניים שהיו באינדיאנה גם בעונה שעברה, לאברט והולידיי, קלעו 10 כל אחד.

אורלנדו מג'יק (9- 40) – לוס אנג'לס קליפרס (25- 25) 102- 111:

יממה אחרי שהקליפרס חזרו מפיגור 35 לניצחון על וושינגטון, הם פגשו יריבה מולה יהיה קשה הרבה יותר להגיע לפיגור 35, ובאמת לאורך 3 רבעים היה משחק צמוד מאוד, אם כי הייתה לאורלנדו ריצה אחת שהביאה אותם ליתרון 14 ברבע השני. הקליפרס העלו הילוך ברבע האחרון, או יותר נכון, קבעו את משכנם על קו העונשין עם רבע של 23/25 משם, ובדקות הסיום פתחו את הפער הדרוש כדי לנצח.

קופי הוביל את הקליפרס עם 19 נקודות, קנארד קלע 17, מאן קלע 14 ובאטום קלע 12 עם 7 ריבאונדים.

אצל אורלנדו, ואגנר הרוקי קלע 21 עם 9 אסיסטים, אנתוני קלע 19 וחילק 11 אסיסטים, סאגס וגארי האריס קלעו 14 כל אחד, קרטר קלע 11 עם 9 ריבאונדים ובמבה תרם נקודה אחת פחות וריבאונד אחד פחות.

אטלנטה הוקס (22- 25) – סקרמנטו קינגס (18- 32) 121- 104:

האורחים מסקרמנטו פתחו טוב ועלו ליתרון 14 מוקדם בדרך ל-33- 21 בסיום הרבע הראשון. ברבע השני המשחק התהפך כשההוקס קלעו ברבע 46 נקודות וספגו 17 בלבד, ומי שעשה את החישוב כבר יודע שזה אומר 65- 50 לאטלנטה במחצית בה הספסל שלהם ניצח 41- 11 את זה של סקרמנטו. אטלנטה המשיכו במומנטום והעלו את ההפרש כבר ל-30 לפני שהקינגס צמצמו להפרש יותר מתקבל על הדעת בשלב שזה כבר לא היה אכפת להוקס שפתאום רושמים 5 ניצחונות רצופים.

בוגדנוביץ' ואוקונגו הובילו את אטלנטה עם 18 ו-7 כל אחד, אצל בוגדנוביץ' באסיסטים ואצל אוקונגו בריבאונדים, טריי יאנג קלע 17 עם 10 אסיסטים ו-4 חטיפות ולו וויליאמס הוסיף 15 נקודות ו-5 אסיסטים.

את הקינגס הוביל בארנס עם 28 נקודות ו-9 ריבאונדים, פוקס קלע 20 עם 6 אסיסטים, הולמס קלע 12 עם 2 חטיפות וחסימות והאליברטון קלע 11 עם 7 אסיסטים.

מיאמי היט (31- 17) – ניו-יורק ניקס (23- 26) 110- 96:

פי ג'יי טאקר היה על הפרקט 22:36 דקות ואת אותן דקות ההיט ניצחו ב-37 הפרש – 65- 28, כלומר רייטינג התקפי של 144.4 ורייטינג הגנתי של 63.6. את הדקות בלעדיו, כלומר הדקות של קיילב מרטין, הניקס ניצחו 68- 45, וזה מה שאפשר להם לצמצם פער של 20 ל-10 כמה פעמים במשחק, ולנצל את הרבע האחרון כדי לצמצם את הפער, שעמד על 30 כשטאקר ירד לאחרונה, ל-14 בלבד בסיום. ככה זה ביום שטאקר עושה את ההגנה שלו וגם קולע הרבה באחוזים נהדרים.

למיאמי הייתה רביעיית קלעים מובחרת – דאנקן רובינסון שקלע 25 ב-7/11 לשלוש, באטלר שקלע 22 ב-7/8 מהשדה ו-8/9 מהקו, הירו שקלע 21 ב-6/13 מהשדה ו-6/7 מהקו וטאקר שקלע 20 ב-7/9 מהשדה ו-4/6 לשלוש. כל היתר קלעו 22 נקודות ב-8/31 מהשדה, 2/13 לשלוש ו-4/4 מקו העונשין.

אצל הניקס, טופין קלע 18, בארט קלע 17, קוויקלי קלע 12 עם 7 אסיסטים ורנדל קלע 11.

ברוקלין נטס (29- 19) – דנבר נאגטס (26- 21) 118- 124:

ברוקלין עלו ללא אף אחד מהביג 3 שלהם, דוראנט הפצוע, הארדן העייף וקיירי שמגיע רק למשחקי חוץ, אז הביג 3 החדש שלהם – קאם תומאס, פטי מילס ולמרקוס אולדרידג' – הוביל בריחה ברבע השני שהעלתה אותם ליתרון 55- 44 במחצית. עם זאת, הטריו המוביל של דנבר לערב זה, יוקיץ', בארטון וריברס, הובילו רבע של 42- 26 והעבירו את היתרון לידי דנבר. ברוקלין נשארו צמודים לאורך רוב הרבע האחרון, אבל ריצת 8- 1 של דנבר פתחה פער של 10 שהיה בלתי מחיק בסופו של דבר.

יוקיץ' הוביל את דנבר עם 26 נקודות, 10 ריבאונדים ו-8 אסיסטים, אוסטין ריברס קלע 25 נקודות ב-7/10 לשלוש, בארטון קלע 20 עם 10 ריבאונדים, קאזינס קלע 13 וגורדון את מוריס קלעו 10 כל אחד.

אצל ברוקלין, תומאס קלע 25, מילס קלע 21 עם 6 אסיסטים, אולדרידג' קלע 18 עם 8 ריבאונדים, במברי קלע 14, ג'בון קרטר קלע 13 וג'יימס ג'ונסון קלע 12 עם 8 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-3 חטיפות.

שיקגו בולס (30- 17) – טורונטו ראפטורס (23- 23) 111- 105:

המחצית הראשונה הייתה אחת הטובות שראינו מהבולס העונה בצד ההתקפי, וזה אומר הרבה. 67 נקודות ב-28/45 מהשדה (62.2%) למרות 4/12 בלבד מחוץ לקשת ו-22 אסיסטים על 5 איבודי כדור בלבד. כל זה הוביל ליתרון 17, וגם זה בגלל שבתחום השלשות טורונטו זכו ליתרון עם 8/16 בחצי הראשון. המחצית השנייה כבר הייתה ניצחון להגנה של טורונטו, כאשר שיקגו קלעו 44 נקודות ב-18/39 מהשדה (46.2%) ומסרו רק 10 אסיסטים על 8 איבודים.

אנונובי גם קבע מהפך קצת יותר מ-3 דקות לסיום והעלה את טורונטו ל-103- 102, אבל אז לאבין הגיב בסל ועבירה ודרוזן הוסיף 2 מהקו כדי להחזיר לשיקגו יתרון. טרנט הגיב בסל שצמצם ל-2, אבל אלו היו הנקודות האחרונות של טורונטו במשחק כשלאבין דייק פעם אחת אחרי עבירה טכנית ואחרי הרבה החטאות הגיע ווצ'ביץ' ותפר שלשה שסגרה את המשחק, 14.5 שניות לסיום.

דרוזן הוביל את שיקגו עם 29, 7 ו-7, לאבין רשם 23, 8 ו-8, ווצ'ביץ' קלע 17 עם 15 ריבאונדים ו-8 אסיסטים וג'בונטה גרין הוסיף 12 נקודות.

אצל טורונטו, טרנט היה הקלעי המוביל עם 32 נקודות, אנונובי קלע 23, בארנס קלע 16 עם 7 אסיסטים וסיאקם קלע 12 עם 7 ריבאונדים ואסיסטים ו-3 חטיפות.

סאן-אנטוניו ספרס (18- 31) – ממפיס גריזליס (33- 17) 110- 118:

אחרי הדקות הראשונות, ממפיס השתלטו על ההובלה ושמרו על יתרון לזכותם, למרות שהספרס חזרו מהריצה שהעלתה את הגריזליס ליתרון 15. עם הכניסה ל-5 הדקות האחרונות מארי קבע שוויון 106, אבל ג'קסון ומלטון החזירו לממפיס את היתרון לפני שואסל צמצם ל-2. הפעם היה זה תור מוראנט שקלע 6 רצופות, כשבתווך פולטל מצמצם פעם אחת, וממפיס ביתרון 6. ואסל החטיא שלשה וביין סגר את המשחק בליי-אפ.

מוראנט הוביל את ממפיס עם 41 נקודות ב-15/28 מהשדה, 3/5 לשלוש ו-8/10 מהקו ו-8 אסיסטים, טריפל ג'יי קלע 22 עם 9 ריבאונדים ו-6 חסימות, ביין קלע 20 וזאיר וויליאמס הוסיף 11 נקודות.

אצל הספרס, ואסל קלע 20, ג'ונסון ופולטל קלעו 18 כ"א, כאשר פולטל הוסיף 7 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-4 חסימות, מארי רשם טריפל-דאבל של 16, 10 ו-11, וויט קלע 14 עם 5 אסיסטים ולוני ווקר הוסיף תריסר נקודות.

פורטלנד טרייל בלייזרס (20- 28) – דאלאס מאבריקס (28- 21) 112- 132:

יממה אחרי תבוסה בכמעט 40 הפרש בצ'ייס סנטר, שם הקבוצה הביתית במאזן 22- 4 העונה, מגיעים המאבס למקום הרבה יותר מזמין, כלומר פורטלנד וה-14- 12 הביתי שלה טרם המפגש הזה, ובאמת פורזינגיס ולוקה יוצאים לחגוג ברבע הראשון בו הלטבי קולע 14 ב-5/8 מהשדה והסלובני קולע 10 ב-3/5 מהשדה עם 5 אסיסטים.

לא לגלות להם שהוא החטיא את העונשין?

ברבע השני היה זה דווקא הגרמני קלבר שהוביל את קלעי דאלאס ברבע כשלוקה מחלק עוד 4 אסיסטים, אבל נורקיץ' ומקולום הצליחו לצמצם קצת ובמחצית זה 68- 59 למאבס. ברבע השלישי היה זה תורם של המחליפים של דאלאס לבלוט, וכאן מדובר בעיקר פאוול ובולוק, כשבמקביל לוקה מתחיל לדאוג לטריפל-דאבל ברבע של 0/1 מהשדה ו-3/4 מהקו, יחד עם 6 ריבאונדים ו-4 אסיסטים.

את הרבע מסיימים דאלאס ביתרון 98- 81, והמשימה האחרונה שנותרה היא הטריפל ללוקה, כלומר עוד 2 ריבאונדים. 5:43 לסיום, ביתרון 20, לוקה חוזר לפרקט בדיוק למטרה הזאת, וקודם הוא קולע עוד סל ואז נורקיץ' נשלח לקו, מחטיא פעמיים והריבאונד בידיים הנכונות. דונצ'יץ' בינתיים דואג לעוד 2 אסיסטים, מחטיא שלשה ומחכה להחטאה בצד השני שמגיעה מידי בראון, ואז הרגע המיוחל מתרחש ובמהלך הבא גם דאלאס מוציאים את החמישייה.

את קלעי דאלאס הוביל פורזינגיס עם 22, ברונסון קלע 20 וחילק 11 אסיסטים, פאוול, בולוק ולוקה קלעו 15 כל אחד, כשהדונצ'יץ' גם חילק 15 אסיסטים וליקט 10 ריבאונדים, קלבר קלע 12 ופיני-סמית הוסיף 11 נקודות.

אצל פורטלנד, סיימונס קלע 23 עם 7 אסיסטים, מקולום קלע 20 וחילק 6, פאוול קלע 19 עם 9 ריבאונדים ונורקיץ' רשם לעצמו בסטטיסטיקה נקודה וריבאונד פחות.

יוטה ג'אז (30- 19) – פיניקס סאנס (38- 9) 97- 105:

הרבע הראשון הסתיים כשיוטה בפיגור 21- 18, מה שנשמע צמוד, אבל האמת היא שזו הייתה התוצאה לו היו נספרות רק נקודות של דווין בוקר, ולמעשה היתרון של הסאנס בסיום הרבע היה 39- 18. הרבע השני היה תמונת מראה כשבוקר שוב קלע קרוב לחצי מהנקודות של פיניקס ברבע, אבל הפעם זה היה 5 מתוך 11, וכל ה-5 שהסאנס קלעו ב-7 הדקות האחרונות של המחצית. ככה יצא שבמחצית פתאום פיניקס הובילו 50- 48 בלבד, תוצאה שמכחישה את מה שאירע במחצית הראשונה.

בוקר וההגנה של פיניקס חזרו לשלוט בקצב ברבע השלישי, אותו הם סיימו ביתרון 74- 64, וברבע האחרון הכדורים הפסיקו ללכת לבוקר והתחילו ללכת לכריס פול. פול קלע 15 באחוזים טובים ברבע האחרון, אבל הפסיק למסור וכשהוא לא מוסר אז גם אף אחד אחר לא מוסר, וזה אפשר ליוטה לחזור למשחק ולצמצם ל-2 בלבד, הרבה מזה בזכות קלארקסון שקלע ברבע 16 מתוך ה-26 שלו במשחק.

2 דקות לסיום, וויטסייד שוב צמצם ל-2 ופול העלה את פיניקס ליתרון 4, ואז עבירת תוקף של וויטסייד יחד עם עבירה טכנית שלו אפשרו לבוקר לקלוע עוד 4 נקודות כשביומבו דייק פעמיים מהקו וההפרש עלה ל-10. קלארקסון צמצם בשלשה, ברידג'ס דייק פעם אחת מהקו והחטאה של קלארקסון מחוץ לקשת חתמה את המשחק כשפיניקס כבר עם 8 ניצחונות רצופים ויוטה עם 3 הפסדים רצופים.

את פיניקס הוביל בוקר עם 43 נקודות (21, 5, 11 ו-6 לפי רבעים) ב-16/28 מהשדה, יחד עם תריסר כדורים חוזרים, פול קלע 21, 15 מתוכן ברבע האחרון, וחילק 5 אסיסטים, והיחיד הנוסף בדאבל-פיגרס היה ביומבו עם 12 נקודות.

אצל יוטה, קלארקסון קלע 26, קונלי קלע 16 עם 10 אסיסטים, וויטסייד קלע 16 עם 11 ריבאונדים ו-2 חסימות ופסקאל קלע 11.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 100 תגובות

  1. קליבלנד נראים כמו הדבר האמיתי, לפחות במהלך העונה הסדירה. נקווה שדרו קארי נהנה.
    תודה רבה על הסיקור

  2. תודה עמיחי מעולה כרגיל.
    המזרח בוער אבל לא ברור מה כדאי בסוף מבחינת ברוקלין. פילי עומדים במקום ועולים למעלה.
    וושינגטון בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום יסיימו כנראה במקום 12 אני לא יודע אם ראס במקום השלושה היה מביא תוצאות יותר טובות.
    דבר אחד בטוח – עם ראס לפוז לן סמית' ואצ'יסון אצל ברוקסי הייתה קבוצה מגובשת, לוחמת ומרגשת מאוד. הקריסה בפלייאוף הייתה צפוייה אחרי ריצה פסיכית בסוף העונה שהשאירה את המיכלים ריקים.
    .
    חייב מילה על התאגיד.
    קראתי את הרוב – יש בבסיס הטענה של שמעון טעות עקרונית – האתוס האמריקאי לא מתעניין בכסף – זאת טעות נפוצה שמקורה לא פעם בראייה שטחית של הדברים.
    האתוס האמריקאי הוא סביב הצלחה, כי ההצלחה היא הסימן של הפוריטנים לכך שאלוהים בחר בהם.
    הצלחה איננה כסף, הצלחה היא "הון" והון יכול להיות גם פוליטי או חברתי. טראמפ ואובמה ויתרו על הרבה כסף (גם ביבי) בשביל "הצלחה".
    התאגיד זה "שיח" במובן הפוקויאני של המילה.
    אף אחד לא רוצה בכוונה להפסיד ללברון – אבל לעמוד מולו זה לעמוד מול "ההצלחה" שהוא מייצג – ואת זה גם אף אחד לא רוצה לעשות. בזה שמעון צודק – למה להיאבק בקרב אבוד מראש? עדיף להצטרף, לחכות לתורי, או לקוות שידבק בי אבק כוכבים.
    בשנות ה-90 זה היה שונה אבל לדעתי זה נבע מסיבות מאוד מורכבות שאנשים לא לגמרי נתנו עליהן את הדעת. אולי בפעם אחרת – למשל סיבות גיאו-פוליטיות!!! נשמע פסיכי אבל דם רע היה בעיקר בין נסיכויות המזרח: דטרויט, שיקאגו, ניו-יורק ואינדיאנה.
    במערב הדם הרע לא הגיע לרמות כאלה. כן כן דחפו את נאש על המזכירות, אני יודע, הוא קם והמשיך לרוץ 🙂
    המאבקים בין מזרח למערב למשל – כמעט אף פעם לא היו נגועים. הייתה יריבות, אבל תמיד ספורטיבית. שונאים את השכנים, לא את הרחוקים. בכל תחום.
    אז בוודאי שיש תאגיד – וכולם מיישרים איתו קו – אבל התאגיד הוא מערכת של כללים, ערכים, חוקים לא כתובים ועקרונות שיציאה כנגדם כמוה כיציאה נגד כל הגמוניה – היא נועדה לכישלון.

    1. רק שלא ישתמע מדברי שהראייה של שמעון את הדברים היא שטחית
      חו"ח
      אני מסכים עם כל מה שהוא אומר בעניין היחס ללברון. המחלוקת היא רק על הסמנטיקה של הסיבות לכך.

        1. זה פשוט מדי לטעמי –
          סקוטי פיפן הרוויח 20 מיליון ל-7 שנים
          דאוויס ברטאנס מרוויח 80 ב-5 שנים
          יש ויכוח על מי מביניהם יותר "מצליח"? בהחלט יכול להיות שכן.
          אולי אם יהיה כוח יום אחד – נפתח את זה

        1. הערה מדוייקת – אין בה להוריד מהדברים – חשוב לראות את המורכבות כדי להבין את התופעה. שמעון מביא את פני השטח – עזוב פילוסופיה מכל סוג שהוא – ההגנה שלברון זוכה לה השנה היא מחפירה. כוכבים אחרים עם הגנה כזאת היו קולעים 60 כל משחק.
          הוויכוח הוא על ההסברים, אני לא חושב שיש באמת ויכוח על התופעה (אולי כן).

            1. אתה צודק שטוחה כמו שקריי רואה את העולם

    2. דה שוט אתה סבור שלביבי אין ארנק כרטיס אשראי, מזל שתרמו לו.

      טראמפ ואובמה היו עשירים מאד גם לפני. אובמה לא רעב לאוכל ועל מה שויתר מרוויח עכשיו. טראמפ היה מיליארדר אזה לא מזיז לו וחוץ מזה להיות נשיא ארהב זה עוד אות לאגו שלהם שיגידו שהיה נשיא. זה יוצר קשרים ברמה יותר גבוהה מסתם מיליארדר גם עם אנשים בשאר העולם.
      לבנט גם לא חסר כסף אבל הוא רוצה שיהיה רשום רהמ בהיסטוריה. אלה אנשים שמחפשים להיזכר היסטורית

      1. אני לא בטוח שזה רק כדי "להיזכר" הם פועלים גם לפי דחפים של ההווה. להרוויח כסף לא מרגש אותם או שריגש בעבר וכבר לא מרגש בהווה. הם מחפשים דרכים אחרות למצות דרכן את הכישרון שלהם. אלה אנשים מאוד מוכשרים.

    3. דה שוט כתבת "אני לא יודע אם ראס במקום השלושה היה מביא תוצאות יותר טובות."
      – אתה מרגיש טוב, הכל בסדר, אולי קורונה?
      🙂

    4. אני תמיד אומר לאנשים שרוצים ללמוד סוציולוגיה שזו שפה ודרך חשיבה שהיא על גבול הדתית. שניתן לקחת 4-5 פרדיגמות ולהכיל אותם על כמעט כל סיטואציה חברתית עם מושגים הגדרות ונקודות מבט שונות. העניין הוא שמעבר לתרגיל מחשבתי, מאוד מורכב לקחת סיטואציה ולרוץ לפרשנות כשלא ברורים נסיבות האירוע. שמעתי רבות על ה'אתוס האמריקאי'. אבל הכלה של 'אתוס' על 350 מיליון איש הפזורים בשטח גיאוגפי בגודל של יבשת עם הטרוגניות שככל הנראה אין שני לה בעולם, מורכבת.
      .
      אבל אם נחזור רגע לכדורסל…
      השחקנים שחוטפים הכי הרבה דאבל טימים בליגה הם יאניס, אמביד ומוראנט. אחריהם SGA ו-לוקה. לברון אפילו לא בטופ 20. כי בסוף לכולם יש נתונים סטטיטיים. לברון אוכל בליצים לארוחת בוקר. אם יקבל דאבל טים הוא מיד הופך למכונת אסיסטים. החלום הרטוב של הלייקרס הוא לאפשר לראס לקבל מסירה מדאבל טים ולשחק 4 על 3. לברון באחד על אחד צריך להחזיק בכדור, ללכת חזק לטבעת ובעיקר להוציא אנרגיה התקפית שבאה על חשבון ההגנה. בגילו הוא לא ישים 40 נקודות בלילות בהם ישמר אחד על אחד. אז הוא שם 30 באחוזים גבוהים, אין טעם לעשות עליו פאולים שהם בעצם דקה הפסקה עבורו והכי חשוב קשה לאחרים להתבלט, כאשר הוא זורק הרבה. כל עוד ההגנה של הלייקרס חלשה עדיף לספוג מהם 110 נקודות עם 30 של לברון ותפזורת של אחרים ולקלוע עליהם 120. כשיגיע הפלייאוף ההגנות יסוגו אחורה ויעבו את הצבע עם גבוה כאשר דיוויס ידרש לקלוע מהמיד רייג' ושלוש. כשזה קרה הלייקרס לקחו אליפות כי זה היה בלתי עציר. עד עכשיו דיוויס רחוק מזה.

      1. אם נתעלם לרגע מההיגיון שההסבר שלך מציג, אז ההסבר של שימון – ששחקנים מקבלים חוזים בהתאם לכמה קוסט או קוסט עשה מולם לברון כשהוא מדדה – הרבה יותר טוב.

        1. מזמן הייתי לא מנסה להסביר משהו בהיגיון לשמעון.
          הוא פצח בקמפיין אגרסיבי לקדם את קובי לראשמור. הוא מנסה בכוח לשנמך את לברון, אפילו עם רעיונות מגוכחים למדי.
          איך אומר גיא – משעשע..

          1. קובי מזמן בראשמור אין צורך לקדם אותו. רק רפי הבנה שמים אותו בחוץ. ללברון אין שום קשר לזה. זה אפילו משהו שלא שווה טיפת מאמץ. הקמפיין שלי זה לחשוף את השיקצה שהוא לא טוב כמו שרפי הבנה חושבים שהוא

            1. מ.ש.ל

      2. ניתוח יפה ומעניין – מולו יש את תיאוריית "התסכול הסטטיסטי" של לברון. משחק 2 או 3 בבועה (שבו לברון ייבש את דיוויס) מחזק את הטענה של שימעון. אם לברון יהיה מתוסכל סטטיסטית – הוא יחרב את הקבוצה. בבועה זה עלה לי בבירה לגיא (מיאמי ניצחו עוד ניצחון בגלל הייבוש הזה, לא באותו המשחק).
        לגבי האמריקאים – לא רק שכל ה-350 מיליון גיב אור טייק אימצו או יאמצו את האתוס – גם בישראל כבר אימצו את חלקו הארי. אני מאמין שאתה יודע היטב כמה כוח יש לאתוס.
        .
        עגל – חחחח – אתה צודק – אבל במצב שנוצר במזרח – אני באמת חושב שוושינגטון הייתה מתקשה במידה דומה גם עם ראס. מצד שני – ראס לקח את אוק' סיטי למקום 5 בלי כוכבים וסיים יפה עם יוסטון ככוכב שני – אז אולי מה שקרה בסוף השנה שעברה היה חוזר על עצמו. בכל מקרה השנה הם נראים די אבודים. רק טרייד או נס פח-כד השמן יציל אותם.
        .
        ג'ורג' הסקרן – מכיוון שהגדרתי את התאגיד בתור שיח – הוא אמורפי וקיימים שותפים רבים ליצירתו ולהשלטתו – קשה לומר אם מין ייצור כזה מודע לעצמו אבל ההגמוניה ששולטת בו בהחלט מודעת לעצמתו

  3. תודה רבה על הסיקור. המזרח מעניין בטירוף, כל אחת מה-6 הראשונות יכולה לסיים ראשונה וזו לא תהיה הפתעה. בצורה אירונית מה-6 הכי מפתיע זה אם ברוקלין יסיימו ראשונים.

    1. צודק. המערב כרגע במצב לא משהו למרות שלאחרונה קצת מתחילים להתאזן שם.. ובכל זאת לדעתי הסיבוב הראשון במערב יהיה הרבה יותר מעניין ומותח מזה של המזרח..

        1. לא חושב שהנרטיב כזה הזוי,אתה בוחר סוג אחד של נתונים ואז מסיק ממנו מסקנות..אפשר לראות גם שממקום 4 עד מקום 12 המאזן של הקבוצות במזרח יותר טוב מן המקבילות שלהן במערב ולהסיק מזה שבממוצע הקבוצות של המזרח יותר טובות..בכל אופן נראה לי מוסכם על כולם שהפער שהיה בעונות האחרונות הצטמק באופן משמעותי.

          1. ידידי,
            אני ציינתי נתון. לא הסקתי שום מסקנה.
            .
            הנרטיב ההזוי?
            הוא כלל לא מתייחס לדברים פעוטים כמו "נתונים".
            .
            לעניין –
            ההשוואה בין המערב למזרח, הייתה, ונשארה, חסרת משמעות.

            1. הבנתי ממך שאתה מסיק שהנרטיב הזוי ואחת מההוכחות זה הנתון הזה,אבל לא משנה.
              למה ההשוואה היא חסרת משמעות?
              אתה לא חושב שמוצדק לבתחשב בקונפרנס כשרוצים למדוד הצלחה של שחקן/קבוצה?
              לדוג' במירוץ לmvp בעונה שעברה הייתה טענה שבגלל שלאמביד היו יותר נצחונות בודדים מיוקיץ אז יש לו יותר קייס,אין ערך לטעון שהוא משחק בקונפרנס יותר חלש ולכן הכמות נצחונות פחות משמעותית לכמה שהוא שחקן גדול?

            2. יש 82 משחקים לכל קבוצה בכל עונה.
              30 משחקים מול הקונפרס הנגדי,
              52 מול יריבות מאותו הקונפרנס.
              עכשיו,
              מה היחס מערב/מזרח בעונות הכל לא תחרותיות?
              כמה הפסדים/ניצחונות היחס הזה שווה אחרי חישוב שמתייחס ליחס המשחקים מול כל קונפרנס?
              תבדוק,
              ותגלה שמדובר על פער מינימלי של משחקים.

      1. הסיבוב הראשון במערב כרגע תלוי בכשירות של הקבוצות מלוס אנג'לס, אם יש סיכוי שמייפל קרי חוזר אז יהיה שם אש. אבל נראה לי שנצטרך לחכות סיבוב במערב לקרבות כיפיים

  4. שחקנים נותנים הצגות נפלאות שממש לא כדאי לפספס. ליגה מטורפת מלאת כשרונות. איזה כיף!
    תודה על הסיקור הנהדר!

  5. אחלה סיקור
    יפה לראות שפי ג'יי טאקר האליל מוביל את הקבוצה השולטת במזפח
    ניכר שנסיונו באולם הפחים תורם לנושא

    אינדיאנה כמובן קוטפת את תואר הניקוד החינני לנובמבר
    🙂

    1. תוגוש ראיתי את בוקר עכשיו יש שם 2 קליר פאת כולל קוסט טו קוסט לפנתיאון חח בקו ישר מתוך 43 נק הלוואי שהיו שומרים ככה את לברון ראית איך השומר כמה פעמים צמוד אליו ומקבל סל על הראש? ראית שהיה עליו כמה פעמים דאבל טים? זה דברים שאסורים על לברון

    2. בוס כשאתה עונה מספר תגובות לת'וג ההזוי המנותק זה יכול להיתפס על ידי הכופרים שאותם אנחנו רוצים לקרב אלינו כאילו כביכול אתה כועס ואובסיסיבי וקשקשן. בוס אני הקטן יודע שזה לא מתפקידי אבל בשביל שמך הגדול. אנא.

  6. טמיר – מתי תצא עם הודעה/הודאה רשמית לתקשורת בנוגע לוושינגטון? או שבקומה ה-8 עדיין "הכל בסדר"?
    יואל – נהיה צפוף בצנטרישוט – זה כמו המתקן של הבלאק ממבה בלונה פארק – נהיה תור ארוך

    1. בבקשה:
      ווש במאזן שלילי 23-25, שהוא כמעט 48% הצלחה.
      בשנה שעברה, בזמן המקביל בעונה (42 משחקים בעונה קצרה לעומת 48 משחקים היום), היא עמדה על מאזן שלילי של 15-27, שהוא 35.7% הצלחה.
      ראה עצמך מנוגב, שוב.
      (נ.ב: הדפק העיקרי לעונה הזו הסתבר כדינווידי. הוא אסון התקפי ואגואיסט כמעט ברמה של ראס. אכזבת העונה כי ציפיתי ממנו לרבות)

      1. הנופל מהגג בדרכו מטה עונה לשאלת הכתב מחלון הקומה השמינית : "אני בסדר גמור בינתיים – ראה עצמך מנוגב"
        😂😂😂😂😂
        ווש בשנה שעברה סיימה במקום 8
        איפה יסיימו השנה – אחרי שנפטרו מראס המחרב? אולי בלוטרי…
        .
        נ.ב. דינווידי באמת מאכזב ברמות, אף אחד לא ציפה ממנו להיות כל כך גרוע

  7. תודה עמיחי, יש לך הספקים מדהימים.
    ללוקה חסר טריפל דאבל אחד כדי להיכנס לרשימת 10 הגדולים ההיסטורית. רקאומר

  8. דרך אגב קאזינס נתן הלילה דקות נהדרות עם דנבר,לא מצליח להבין איך קבוצות בסגנון שחסרות סנטר ראשי/מחליף דומיננטי לא אספו אותו בכל התקופה הזאת.

      1. אמנם הוא שיחק מול המחליפים של המחליפים של ברוקלין אבל בכל זאת הוא היה ממש בסדר בהגנה ובהתקפה נתן המון תנועה וחסימות.

          1. חחח יש מצב..תכלס זה רק משחק אחד אבל לדעתי הוא בדיוק מה שדנבר הייתה צריכה ובטוח שהוא גם יוכיח את זה בהמשך העונה(בתקווה שיתנו לו חוזה לעונה).

            1. גם לדעתי הם יחתימו אותו בסוף על חוזה עד סיום העונה

      1. וזה אומר שהוא כבר לא שחקן טוב?
        ובלי קשר לא יודע מה הסיפור של השופטים איתו אבל שתי הטכניות שקיבל היו בדיחה.

  9. קליבלנד על באמת,
    גארלנד חייב לשחק באולסטאר (הוא לא יפתח, אבל היכולת שלו בהחלט שווה שחקן פותח).
    הילד מזכיר ממש את כריס פול הצעיר. מנהל משחק שחושב קודם כל קבוצה.
    .
    תודה, עמיחי.

  10. תודה על הסיקור!
    עונה מאד לא סטנדרטית.
    בינתיים פניקס היא הקבוצה היחידה שממש ממצה פוטנציאל ונראית קונטנדרית. אולי הבאקס ילכו בעקבותיה.

  11. והנתון המדהים שעבר מתחת לרדאר, המערב גם הפעם מוביל על המזרח, וזה עם פציעות לקוואי גורג, מארי, פורטלנד, דייויס וקליי שחזרו רק עכשיו וציון

      1. קוביד יש בכל מקום.
        במערב רשמתי בשלוף 6-7 פציעות ארוכות של שחקני מפתח. במזרח דוראנט זה רק מעכשיו, הארדן סהכ שיחק רוב העונה.
        החוסרים העיקריים במזרח העונה היו באמת קיירי ולצידו סימונס אם הוא כוכב.
        תחשוב שבמזרח היו משחקים כל העונה בלי יאניס, אמביד, ודוראנט, במערב זה בערך ככה

        1. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
          גדול אתה, איפה געגע גילרי? געגועי לגעגע, אולי נצליח להחזיר אותו….

    1. חחח כשאני משחק נגד הבת הקטנה שלי בספורטק היא עושה לי עבירות יותר קשות מאלה… ראס זקן ומיואש מה אתה רוצה שהוא יעשה?

  12. זה נראה שבוקר דיי סוגר את הנושא של מי צריך לפתוח בחמישייה במשחק האולסטאר…
    לא ייאמן שהם פשוט לא מפסידים.

            1. זה חיסורי פציעות. בכל ה8 האלה רק דאלאס היו בהרכב מלא פחות או יותר ואז thj נפצע…

            2. כן תיקנתי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט