ויקום הגזר / הגולש פתיבר

ויקום הגזר / הגולש פתיבר

פתיבר הוא גולש ותיק באתר, עם חיבה מוזרה לשוטינג גארדים שלא קולעים שלשות

הפוסט הינו הומוריסטי וללא כוונה לפגוע באף אדם או קבוצה באוכלוסייה

מרכיב ליבה בספורט, ובכל התרבות שאופפת אותו, זו גדולה. כתחום שעוסק במתיחת היכולת האנושית לקצה, בביצועים אופטימליים של המכונה הזו שנקראת הגוף האנושי, הספורטאים הגדולים לא נמדדים רק מול עצמם. הם נמדדים מול ההיסטוריה.

ומי יודע את זה טוב מאיתנו – עכברי ה-NBA? אותה קהילת אוהדים שאחראית ל-83% אפקטיבי מהסטטיסטיקות המונפצות בספורט העולמי. ולמרות שה-NBA מלאה בסטטיסטיקות שראיות למקהלה של ציקצוקים, אני קצת מחבב אותן. כי הרי זה לא רק מספרים יבשים. נכון שבפשט לאמלו בול הוא השחקן הכי צעיר לעשות טריפל דאבל בימי שלישי באטלנטה, אולם, בדרש נוספה עוד חתיכה לפאזל שהוא המורשת של לאמלו, הקרב שלו מול ההיסטוריה.

בהקשר ישר למאבק הזה של השחקנים מול ההיסטוריה, נושא שמרגיש לי שמעניין את אוהדי ה-NBA יותר ויותר לאחרונה, וספציפית פה בהופס (שיעול, שיהוק, שמעון), זה נושא הדירוגים. זריקת הגלדיאטורים האדירים מושאי הערצתינו לקרב יצרי בזירת הסטטיסטיקות והנראטיבים. מי העז, מי הקבוצה הטובה בהיסטוריה, הקלעי, הגבוה, השומר, הטובים בהיסטוריה / שנות ה-X / בקבוצה Y.

אין נושא שלא נחפר, אין נושא שלא נבדק, אין נתון שלא נשלף ואין דעה שלא נאמרה. אגיד לכם את האמת, אני באופן אישי קצת מותש מכל הסיפור הזה של ההשוואות ההיסטוריות. אני מעדיף לנצל את הנתונים כדי לקבל תובנות ולהבין קצת יותר טוב את הליגה המדהימה שיש לנו עכשיו, מאשר להתרפק על העבר ולטחון מים במטרה לענות על שאלות גדולה שברור שאין להן תשובה חד משמעית.

לכן… לא היה יותר מופתע ממני שעלה בי אותו צורך מבעבע לדרג. והדבר שהיה, כך היה – הלכתי בשכונה בה אני גר, וכשעברתי ליד מגרש האספלט הקרוב לדירה שלי, ראיתי חברה' משחקים כדורגל (טפי). ובין אותם חברה' היה כוכב אחד עליון, פנומן עם הכדור שהשפיל את כל מי שניסה למנוע ממנו להבקיע. הסתכלתי עליהם איזה חמש דקות והוא הכניס שלושה גולים. ולמרבה הפליאה הוא ניחן בתכונה שכמעט לא רואים בספורטאים גדולים –

הוא היה פאקינג ג'ינג'י.

הבזק ברק, שירת סירנות, נפלאה עלי ההארה, ועכשיו כבר אין דרך חזרה.

לדרג את הג'ינג'ים הגדולים ביותר בNBA שיצא לי להכיר.

אני מזמין אתכם להצטרף אלי, ולתת את הכבוד הראוי לחבורה אמיצה שמנצחת את חוקי הפיזיקה, ונותנת בראש בליגה, למרות עטרת האש שלראשה.

מתודולוגיה

אז מה מגדיר כדורסלן ג'ינג'י דגול? מבחינתי התשובה נמצאת בגוף השאלה, קומבינציה בין הצטיינות כדורסלנית להצטיינות ג'ינג'ית. מה מגדיר כדורסלן דגול אתם כבר מכירים – הגנה, קליעה, ריבאונדים אסיסטים, וכל הג'אז הזה. אבל מה מגדיר ג'ינג'י דגול?

אני בחרתי להתמקד בשלושה פרמטרים עיקריים:

תפוזיות – הפרמטר הקל מהשלושה. מאוד ויזואלי ומאוד פשוט. האם הוא בוהק כתום על רקע לבן או סתם בעל כמה שיערות אדמוניות בזקן. האם לא כדאי להשאיר אותו בהשגחת ארנבים? האם השם הפרטי שלו מיותר?

חוסן – אין מה לעשות, אותם מנומשים חמודים מתחילים בעמדת נחיתות. הם רק הולכים ומתמעטים (אורגינל, ג'ינג'יות זה גן רצסיבי) ותשאלו כל ילד בטווח הגילאים 4 עד אינסוף, אין דבר יותר קשה מלהיות שונה. ואף על פי כן – אותם גיבורים כתומים צריכים להסתדר בעולם כאחד האדם. ככל שאתה יותר ג'ינג'י, עך עליך להפגין יותר חוסן בעולם הקר והבנאלי.

אלמנט ההפתעה וסמליות – אין מה לעשות, עם כל הצער שבדבר החברה שלנו היא מאוד מקטלגת. לכל תחום יש איזשהו סטריאוטיפ מייצג, שהוא הוא מהווה את המודל לחיקוי באותו התחום. תגידו לי אתם מתי ראיתם מודל לחיקוי שהוא ג'ינג'י? נגזר מכאן, ושוב לצערי הרב, שכל ג'ינג'י מצטיין הוא למעשה, ובאופן מובנה – מפתיע, ומהווה חלק ממשהו גדול ממנו.

את הג'ינג'יות והכדורסלניות של כל שחקן אדרג כמיטב המסורת מ-1 עד 10, ובסופו אעניק ציון משוקלל או הג"כ – הצטיינות ג'ינג'ית כדורסלנית.

אחרי חפירה של 600 מילים שלא כל כך קשורה לכדורסל, או לג'ינג'ים, הבה ניגש לעסק.

אז באמת שניסיתי, חצבתי ממעמקי הזיכרון שלי את כל הג'ינג'ים, הבאמת ג'ינג'ים, שאני מכיר שמשחקים / שיחקו ב-NBA, והגעתי לרשימה הלא מאוד מרשימה באורכה של שמונה שחקנים, ואלו שמות:

לא עברו את הקאט

דונטה דיוונצ'נזו – וואלה הוא באמת אחלה שחקן, נתן האסל ואיזה עשר נקודות בעונה הסדירה אצל האלופה של שנה שעברה. וואלה הוא באמת אחלה ג'ינג'י, לבן וכתמתם כמו בספר. לצערי אחלה לא מספיק כדי להמשיך.

ניקו מניון – אז ניקו שחקן פחות טוב מדונטה. מסנסציית תיכונים הוא לא צלח את המעבר לבוגרים, ואחרי שיכשוך קל בגולדן המזעזעת של שנה שעברה הוא עבר לג'י ליג, ומשם על טיל היישר לוירטוס בולוניה. אממה, הוא ג'ינג'י לתפארת. אחד שבא לך לדבלל את השיער החמוד שלו ולתת לגלילה רון פדר לכתוב עליו מאתיים ספרים. אבל לצערי הדירוג הוא של כדורסלנים ג'ינג'ים, וכמה אירוני שדווקא בכדור הכתום הוא לא מספיק טוב כדי לעבור את הקאט.

ביל וולטון – החלטה קשה להשאיר אותו בחוץ והחלטה קשה לכתוב עליו בכלל. הוא היה כדורסלן על, שלקח את פורטלנד לאליפות היחידה בתולדותיה, שלט באימה מתחת לסלים, וגם, כשהתפקוד שלו ירד עקב הפציעות הרבות שסבל מהן, וולטון ידע לבלוע את הגאווה ולשחק כשחקן עלית מהספסל. הוא היה ג'ינג'י מטורף, בוהק, עם זקן מדובלל וזרחני, מפתיע בהווייתו, עם חוסן וקשיחות של מינרל. אבל לצערי הרב לא ראיתי אותו משחק ולו לדקה, על כן ביל לא נכנס לטופ 5 מטעמי אנכרוניזם.

מקום 5 – בריאן סקלאברנה

על הנייר – 520 משחקים, 3.1 נקודות, 2.0 ריבאונדים ו-0.8 אסיסטים למשחק.

על הפרצוף –

View post on imgur.com

פותח את דירוג הג'ינג'ים הגדול בריאן סקלאברנה. פורווארד אמריקאי שהחזיק מעמד בליגה משך 10 עונות  בשלוש קבוצות שונות. כמו שהבנתם מהשורה הסטטיסטית, מבחינת כדורסל אין המון על מה לדבר. בסופו של היום סקלאברנה היה שחקן שלא נמדד בנקודות שהוא שם על הלו,  אלא בדקות שהוא לא עשה נזק על המגרש.

אבל אוהו איזה ג'ינגי. מעבר לאדמוניות שבוהקת ממנו בכל צעד ומבט – בהיעדר הרצינות העצמית, בחביבות שבה התייחס לסובבים אותו, ובהישרדות העיקשת שלו ב-NBA כשחקן של מאמנים, כשטובים וחזקים ממנו נפלו, מעידות על חוסן ג'ינג'י לתפארת.

וזה עוד לפני שדיברנו על הסמל. לאן שלא הלך סקלאברנה קיבל אהבה אדירה, ואפילו קיבל את הכינוי white mamba, מכיוון שבניגוד לאנתיטזה שלו, סקלאברנה היה שחקן קבוצתי ושחקן נשמה למופת, אז מה אם הוא גם היה מנוגד לקובי ביכולות הכדורסל. כמו שאמא אמרה – הכי חשוב בסופו של יום להיות בן אדם, ואיזה חיוך של בן אדם סקלאברנה.

כדורסל – 2

ג'ינג'יות – 9

 הג"כ – 11

מקום 4 – בלייק גריפין

על הנייר – ממוצעי קריירה של 20.3 נקודות, 8.4 ריבאונדים ו-4.2 אסיסטים למשחק ב-699 משחקים והיד עוד נטויה.

על הפרצוף –

View post on imgur.com

התאום המרושע של סקלאברנה.

"תגיד לי התחלקת על השכל??? איך יכול להיות שבלייק גריפין, שחקן כדורסל מעוטר ומדהים בעברו הוא רק הג'ינג'י הרביעי בטיבו בהיסטוריה, כשמבחינת המשחק שלו הוא שני רק לוולטון???"

ובכן הסכיתו ושמעו ילדים –

בלייק גריפין, חלק מרכזי בקליפרס הגדולה של שנות העשרה של המאה ה-21, חלק מרכזי מהאכזבה של דטריוט בשלוש השנים האחרונות, וחלק חשוב בספסל של ברוקלין בהווה, היה שחקן מדהים. החל את דרכו כמטביען עוצמתי ואתלט על, אבל פיתח משחק שלם שכלל גם קליעה ומסירה. מעבר לזה, אני גם מאוד מעריך אותו על היכולת לשים את האגו בצד ולספק תועלת (השנה אולי קצת פחות) מהספסל של ברוקלין.

אבל הוא לא כזה טוב בלהיות ג'ינגי. קודם כל ויזואלית, הוא פחות בהיר ופחות ג'ינג'י מהרף שמעמידים המתחרים שלו. מבחינת חוסן ואופי אין על מה לדבר. הוא לא חצב את דרכו מלמטה ולא הפתיע אף אחד, אלא נכנס בדלת הראשית כבחירה מס' 1. בלייק הוא ילד שמנת שסומן ככוכב מהרגע שנגע בכדור, עקב המימדים והאתלטיות. מעבר לכך, תמיד יזכרו לבלייק שלנו לדיראון עולם אותן מפולות חוזרות ונשנות עם הקליפרס, כשמעל כולן מנצנצת אותה קריסה ב3-1 מול יוסטון. וואלק חוסן זה לא הצד החזק של הענק האדום.

ושיגיד בכלל תודה שאני נותן לו איזשהו ניקוד ג'ינג'יות אחרי זה שהוא יוצא עם קרדשיאן, מה שמנוגד לכל ערך ג'ינג'י בספר.

כדורסל – 9

ג'ינג'יות – 2

 הג"כ – 11

מקום 3 – דלונטה ווסט

על הנייר – 432 משחקים, 9.7 נקודות, 2.9 ריבאונדים, ו-3.6 אסיסטים למשחק. 37% לשלוש.

על הפרצוף –

View post on imgur.com

מבחינת כדורסל דלונטה היה שחקן לגיטימי לגמרי. זנב לאריות הגארדים הפותחים, וראש לשועלים הגארדים המחליפים, דלונטה יכול להתגאות בקריירה מוצלחת. גם מהתקופה היפה כרכז מוביל בבוסטון המדשדשת. גם מהסיוע ללברון במלחמה בקבוצה שנטשה אותו, וגם כרכז מחליף בדמדומי הקריירה שלו. לפחות על המגרש, התרומה של ווסט הייתה יציבה וחיובית.

מחוץ למגרש לעומת זאת…. קרקס מהלך. שלל עבירות משמעת שיכולות למלא מגזין של TMZ, אלכוהול, עניינים עם נשק, עבירות תנועה, ואי אפשר שלא לציין את מצוות כיבוד הורים. לתחתית הבאר הגיע שנה שעברה, כשתועד כהומלס מקבץ נדבות במצב מחפיר.

אפילו עבירות נגד האנושות ביצע דלונטה –

אלא שהסיפור אינו פשוט כפי שהוא נראה, ווסט מתמודד עם הפרעה נפשית של דו קוטביות, ועם החריגות הויזואלית שלו בחברה שבזה לבהירות ולג'ינג'יות שלו.

אז אין ספק שגם אם ווסט הוא סמל, אז זה לא אחד שיופיע בסיפור לפני השינה של הילדים שלכם, (אולי רק אם הם לא אכלו מספיק ירקות). אבל גם אין ספק שהחיים הערימו, ומערימים, על ווסט יופי של קשיים. ופעם אחרונה שבדקתי במילון גם זעם זה ג'ינג'יות. אז בתפוזיות הוא גם מקבל עובר.

כדורסל – 6

ג'ינג'יות – 6

הג"כ – 12

מקום 2 – קווין הוראטר

על הנייר – 11.2 נקודות, 3.3 אסיסטים, ו-3.5 ריבאונדים למשחק. 37% לשלוש.

על הפרצוף –

View post on imgur.com

אל תתבלבלו. השרוך הכתום הזה, שני מטר של פלורנסט מעוטר גזרים, הוא חתיכת בולר. עם ממוצע נקודות דו ספרתי בקריירה – לא דבר של מה בכך בשביל ג'ינג'י – יד נפץ לשלוש, ויכולת מסירה לא רעה. הוראטר הוא למעשה מיני קליי בחיקוי המוזר של אטלנטה לאימפריה מהמפרץ, ולמרות שההשוואה קצת מעלה גיחוך, בטח בצד האפור, הוראטר הוא שחקן מהפרוטוטיפ התופמסוני, עם המון תנועה, המון שלשות ומדי פעם כדרור מפתיע. ואם שאלתם את עצמכם מה היקף התפוזים שלו, מוזמנים לשאול את אמביד ופילי אותם הוא שלח לנופש מוקדם בקיץ שעבר.

הג'ינג'יות שלו קצת נתונה למחלוקת, כלומר לא החיצונית, להיפך – כשמחפשים במילון דלעת סלמון מיד קופץ החיוך המטופש של קווין. אבל מבחינת ג'ינג'יות פנימית, הוראטר לא מרשים יותר מדי. להוראטר היה מסלול מאוד רגיל, קריירת קולג'ים מוצלחת, בחירת סיבוב ראשון, צמיחה לתפקיד משמעותי בקבוצה שבחרה אותו. ריתמוס קבוע של שחקן רוטציה בכיר. אם היו קוראים לו ג'יילן ברוקס והוא היה מצויד בקצת יותר קעקועים אף אחד לא היה מתלהב יותר מדי.

כדורסל – 7

ג'ינג'יות – 7

הג"כ – 14

מקום 1 – מאט בונר

על הנייר – 5.8 נקודות, 3 ריבאונדים ו-0.7 אסיסטים ב-792 משחקים. 41.4 אחוז לשלוש!

על הפרצוף –

View post on imgur.com

בונר זכה בספורטאי מצטיין בלימודים בתקופתו במכללות, ועבר מטורונטו לסאן אנטוניו, שם ידעו לנצל את המוח המבריק של הרקטה. דמות לחיקוי, כוכב עליון, אין בשפה העברית מספיק סופרלטיבים כדי להעביר כמה הוא גבר מלך!

"סיגליות כחולות,

הממבה אדומה,

הייתה מתים לזריקה כמו שלו,

האיש אגדה"

כדורסל – למי אכפת?

ג'ינג'יות – 30

הג"כ – 30+

איזה ג'ינג'י פיספסתי? מוזמנים להמשיך את הדירוג בתגובות 😊

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. טריי זריקה מחשידה

    21 ינו 2022 08:59:42

    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח ענק. סקאל נבחר לראשמור אצלי בלי קשר להיותו גינגי. בגינגי הוא בטוח 1.
    גם אני מדרג בשכונה ילדים שאני רואה חחח אני יודע בכל קבוצת גיל מי נמצא איפה ככה אני גם מחלק כוחות שיהיה שיוויון מוחלט וקרבות עקובים מדם. יש להם לפעמים תלונות לשיפוט שלי ובוכים על עבירות. אני תמיד אומר להם פה זה לא NBA.
    חלק מהם כבר בני 12-13 יודעים שלא שומרים בNBA אפילו הם ראו את את זה בעצמם 🙂 אני מאשש את התובנה שלהם. שאלו אותי למה זה?
    אמרתי להם יותר מידי כסף שהם מרוויחים והתרבות האמריקאית. הם עוד לא יודעים מה זה ווי אר אול וויטנס 🙂

  2. גיא רוזן

    21 ינו 2022 09:25:54

    מעולה!
    .
    אני רק רוצה להוסיף, אולי אפילו לראש הרשימה,
    את האחד והיחיד,
    ג'ינג'י ראש מעל כולם,
    מי שהקרין בגאווה את צהבהבותו למרחקים –
    מארק "החומה הגינג'ית" איטון.
    .
    אחלה, אחלה, אחלה פוסט.
    כן ירבו.

  5. עידו גילרי

    21 ינו 2022 10:21:01

    מעולה, לטבול אותך בקפה.
    רק בעיה אחת – אתה באמת כמו שמעון מדרג לי משנות ה-90.
    אז חובה להזכיר את הממבה המקורית – בראד לוהוס ובטוח יש מספיק חיוורים מנומשים משנות ה60 שאנחנו לא מכירים.

  13. קרליטוס

    21 ינו 2022 12:32:25

    פרמטר התפוזיות, מדד ההג"כ – אתה גאון

    על דלונטה ווסט נכתב במקורות:
    "במסיבה, של הבחור עם השיער הצבעוני,
    היה בליין אבל עכשיו הוא רציני (פחות..)
    איש עסקים, עכשיו הוא טבעוני
    ואולי הוא בשבילי לנשמה "

    כמה חבל בשבילו שהוא הגיע רק למקום השני בסטטיסטיקת ה"כוכבים אמריקאים בעלי הפרעה דו קוטבית ששם המשפחה שלהם זה ווסט"
    שלאק

  14. אוהד ס"א

    21 ינו 2022 13:57:22

    תוך כדי קריאה חשבתי לעצמי, לג'נד לארי, זה קל. עד שהבנתי לאן הגעתי, ואז זה התחלף לצעקות: "הממבה האדומה", מאט בונר. ללא ספק.
    פוסט מעולה, תודה.

  15. jefffoster10

    21 ינו 2022 14:53:49

    ג'ינג'י עם יכולות כדורסל שניות רק לביל וולטון אך מדד הגזר לוקה בחסר (אם כי מדד האגרסיביות + הזעם מפצה) – דייב קאוונס
    טור ענק ענק, קווין הוארטר משתזף מפלורסנטים, שיבוא לאינדיאנה ירגיש בבית.
    ורק מילה אחת רצינית – מה שבן סימונס עושה הוא זילות של הדרך שדלונטה פרץ וקווין לאב, דרוזן ואחרים גם המשיכו וסללו – הפתיחות לדבר על בעיות נפשיות בקרב ספורטאים.

  17. מנחם לס

    21 ינו 2022 16:03:34

    נהניתי ביותר מהפוסט. לי יש רושם שדלונטה ווסט צבע את שערו. המשך לכתוב לנו.
    מעניין אותי מאד לדעת קצת יותר עליך (רק עבורי). אשמח אם תשלח גיל, מקום מגורים, מעשיך, וכל דבר אחר שבא לך לשתף אותי.
    שלח לי לפרטי
    meless1937@gmail.com
    ,תודה ושבת שלום

  19. מתנאל אלאשבילי

    21 ינו 2022 21:42:57

    גאוני! מדויק מהבחינה הקומית בכל דבר, בהחלט פוסט מוצלח שקולע בול. יצירתי מאוד אפילו ביזארי, אבל מה אני כבר אגיד? כשזה עובד, זה עובד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט