לא העסקן ינצח כי אם האוהד
מתן גילור
"יש אנשים שטוענים שכדורגל זה עניין של חיים ומוות. אני מאד מאוכזב מהגישה הזאת. אני יכול להבטיח לך שזה הרבה, הרבה יותר מכך." (ביל שאנקלי)
אנחנו פה בגלל הכדורגל. נכנסים כל בוקר לשלושה אתרי ספורט לפחות, כדי להתעדכן בכל שטות הכי קטנה שקרתה במהלך שעות השינה שלנו, לוודא שלא פספסנו שוב דבר.
אנחנו פה בגלל הכדורגל. מפנים את הזמן על חשבון משפחה, עבודה, טלויזיה ומה לא כדי לכתוב על זה.
אנחנו פה בגלל הכדורגל. כי בשבילנו זה שובר השגרה שמזכיר לנו שאנחנו בני אדם ולא רובוטים.
*
"יש כאלה שאומרים לי שאני צריך לשכוח מכדורגל. אולי אני צריך לשכוח לנשום." (ז'ראר הוייה)
זה בכלל לא משנה כמה ערוצי טלויזיה ישדרו לנו בכל שניה כל משחק מכל רחבי תבל. זה בכלל לא משנה שפה זה משחק שאולי רק בקושי מזכיר במעומעם את הטופ העולמי. זה בכלל לא משנה שהתקשורת מתעסקת בעיקר ברפש ומשאירה את ההתעסקות המקצועית לכדורגל שנמצא אי שם מעבר לים.
מה שמשנה שזה שלנו. זה פה ועל זה גדלנו. זה הכדורגל הישראלי. ולא, אין לו תחליף. אף אחד מאיתנו לא יתחיל כל שבת לטוס לספרד או גרמניה. אתה יכול עד מחר להסתכל על בחורות אחרות באינטרנט, אבל בסופו של יום אתה הולך לישון במיטה עם אשתך. ואין לך כל צל של ספק שאתה במקום הנכון. אז אתה יכול עד מחר לראות שידורים של ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד או באיירן מינכן, אבל כשתתעטף בצעיר ותכנס לאוטו היעד יהיה עכו, רמה"ש או ירושלים.
*
"מים רבים לא יוכלו לכבות את האבה ונהרות לא ישטפוה." (שיר השירים)
אנחנו אוהבים את הקבוצה שלנו – את מושא אהדתנו.
אנחנו אוהבים אותה אהבה כמעט אירוטית ומתייחסים אליה כצד בקשר רומנטי.
אנחנו אוהבים אותה אהבה כמעט פשיסטית. אנו מוכנים להתבטל בפניה ומקבלים את עליונותה עלינו.
אנחנו אוהבים אותה אהבה כמעט דתית. כמו מתפללים, חיים בריטואל השבועי של להגיע למגרש ולעודד בלי לשאול שאלות. הכל צפוי והרשות נתונה.
אנחנו אוהבים אותה אהבה הורית ומגוננים עליה בצורה חסרת פרופורציות ומעצורים מפני כל השתלחות של גורם זה או אחר.
*
חברים וחברות יקרים ויקרות, מבלי שהרגשנו, מבלי ששמו לב, ככה, מתחת לאף שלנו, גנבו לנו את הכדורגל הישראלי. ברם, לא פחות גרוע מזה, גנבו לנו את הקבוצות שלנו – את האהבה שלנו.
האנשים שמכתיבים את סדר היום בכדורגל הישראלי שמים עלינו פס. אותם מעניין בעיקר כוח, כבוד וכסף. הם מקדשים את אוהד הכורסא על פני אוהד היציע. הם מקדשים הרייטינג על פני היכולת שלנו לתכנן לו"ז מבעוד מועד. הם מקדשים את הפריים-טיים על פני זכויות הילדים והחיילים. הם מקדשים את עידוד ההימורים על פני רווחת האוהד.
רבותי, אין לנו את מי להאשים מלבד את עצמנו. אנחנו, בשל האהבה העיוורת והנאיבית שלנו נתנו לזה לקרות. הגשנו להם את הכדורגל שלנו על טס כסוף. אבל לא עוד. הגיעו מים עד נפש. נמאס לנו.
בדיוק בגלל זה התקיים ביום חמישי האחרון כנס האוהדים הראשון בישראל, בו היה לי הכבוד הגדול להיות נוכח. בכנס השתתפו ראשי אוהדים או מי שמתיימרים להיות כאלה משלל קבוצות. בין היתר כלל הכנס את הגורמים הבאים: חבר ארגון אוהדים בינ"ל, קצין העיתונות והתקשורת של עמותת אוהדי סוונסי, יו"ר ארגון היציע, אנשי תקשורת, בעלי קבוצה, יו"ר עמותות, אנשי אקדמיה ועוד. גילוי נאות – אני באתי לכנס עם דעה מבושלת מהבית לגבי סוגיית מקומם של אוהדי הספורט בכלל ואוהדי הכדורגל בפרט בקבוצה ובמועדון, אך בכל זאת באתי עם ראש פתוח ונכונות להקשיב. הכנס רק חיזק את השקפת העולם שלי.
כיום, מרבית אוהדי הכדורגל בישראל הם בבחינת לקוח שבוי. זהו מעמדם. לא עוד! הגיע הזמן לעשות מעשה ולשפר את מעמד האוהד למי שאחראי על גורלו ומהווה חלק אינטגרלי מהקבוצה ומהמועדון. כפי שאנו מצפים שהגורמים המקצועיים יהיו אחראיים על הפן המקצועי, כך יש לצפות שהגורמים הקהילתיים יהיו אחראיים על הפן הקהילתי. קבוצת כדורגל היא לא חברת סלולר או רשת כמעונאית. היא שייכת לאוהדים לא פחות ואף יותר מאשר לכל אחד אחר. הגיע הזמן שנפסיק להסתכל על קבוצה כמכלול של בעלים-הנהלה-צוות מקצועי-שחקנים ונתחיל להתסכל עליה כעל מה שהיא באמת – סך כל אוהדיה!
ואף אחד לא יעזור לנו בשינוי. אם אנחנו לא נעשה זאת בעצמנו זה פשוט לא יקרה. אבל יש מספיק אנשי מעשה טובים ולכן זה קורה. אנשים השררה והעולם הישן יתחילו להבין שאי אפשר יותר להתעלם מאיתנו האוהדים. ובתקווה שהדברים יעשו בשותפות מלאה ובדרכי נועם נגיע אל היעד בו אוהדי הכדורגל הם הקבוצה והקבוצה היא האוהדים.
את הסכר פרצו הפועל אוסשקין ת"א והפועל קטמון ירושלים. הן יצרו את החורים הראשונים שמתרחבים ככל שהזמן עובר ומגבירים את הזרם. בעוד כמה שנים, מעורבות ממשית ואמיתית של האוהדים כחלק מחיי היום-יום במועדונים יהיה דבר של מה בכך וחלק בלתי נפרד מנוף הכדורגל הישראלי.
טוב, הרבה דיבורים גדולים. אז מה לכל השדים כל אחד ואחת מאיתנו צריכים לעשות כדי לגרום לזה לעבוד?
מי שמסוגל להרים את הכפפה, לאחוז את השור בקרניו ולדחוף את העניין הזה, אשרהו. ומה עם מי שלא? בעצם מדובר על רובנו…מי שלא, צריך לעשות דבר פשוט מאד – לתת את המנדט לאלה שעושים ולעמוד מאחוריהם. אומרים שמי שלא הצביע בבחירות אין זכות להתלונן. רוצים להתלונן? סבבה, אבל רק אחרי שנרשמתם לעמותת האוהדים הקרובה ללבכם, כי כך, ורק כך, יש סיכוי לשינוי אמיתי.
כי ככל שיותר אנשים יתאגדו בעמותות הללו, הם יפיחו חיים ויתנו כוח בידי ראשי העמותות לפעול ולשנות. רק בשיתוף פעולה ואחידות נצליח לזרז את הבלתי נמנע ולשפר את תרבות הכדורגל בארץ ורווחת האוהד.
אין לי עניין להיכנס עכשיו לכל ניואנס ולכל היבט. בדרך יהיו קשיים. יהיו חבלי לידה. כמו בכל ריצה לטווח ארוך, גם כאן יגיעו רגעי משבר. אבל אם נדע להיות חזקים ולהתמיד, נשיג את מבוקשנו.
היום קבוצות הכדורגל מזוהות בעיקר עם הבעלים שלהן. הגיע הזמן שהן יהיו מזוהות בעיקר עם האוהדים שלהן.
*
בסרט זוכה האוסקר 'הסוד שבעיניים', יורד האנס-רוצח למחתרת. איש אינו יודע איפה הוא או כיצד לאתרו. הוא מתנתק ממשפחתו, מעבודתו ומחייו. מה שמפיל אותו ומביא לתפיסתו הוא הדבר היחיד ממנו הוא לא יכול להתנתק. מהתשוקה שלו. כי גם כשהוא יודע שתפיסה תוביל למאסר עולם, המאוויים, הכמיהה, התשוקה – היא קוראת ולו והוא נמשך אליה כמו פרפר לאש. על קבוצת הכדורגל הוא פשוט לא יכול לוותר.
בסקר שערך העיתונאי מוטי דה פיצ'וטו נשאלו אוהדי 4 הקבוצות הגדולות מהן 3 המילים המתארות באופן הטוב ביותר את קבוצתם. הסקר יפורסם בקרוב ותוכלו לראות את התשובות בעצמכם. אני רק יכול לומר שאם היו שואלים אותי, מהן 3 המילים שמתארות בשבילך את מכבי חיפה באופן הטוב ביותר, הייתי אומר: אהבה, תשוקה, אוהדים.
***
כנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.
מנחם לס
9 מרץ 2014 03:26:54אני שמח שסוף סוף האוהדים החליטו לעשות מדהו בנידון, באחור של איזה 40 שנה הייתי אומר!
פוסט חשוב ביותר
מנחם לס
9 מרץ 2014 03:31:07לדעתי בעקבות הכנס חייב לבוא מייד אקט ראשון. מעשה של ממש. שאלה שמריצים את הכדורגל ועושים בו כאילו הוא משחק פרטי שלהם, ורק לטובתם, יבינו מיד שיש כאן עסק רציני ולא סתם דיבורים.
אני יכול לחשוב על כמה פעולות ראשונות, אבל אני בטוח שאלה שאירגנו את הכנס לא זקוקים לעצה של ישראלי שמת על כדורגל אבל חי מעבר לים כבר למעלה מ-50 שנה.
אשך טמיר המקורי
9 מרץ 2014 03:44:28אונסים כאן את האוהדים כבר עשרות שנים.
מעשים מגונים, מעשי סדום, התעללות פיזית ומנטלית והכל בהסכמה.
תתפלא אבל אפשר שהאהבה לכדורגל תיגמר (אמנם מעולם לא הייתי אוהד שרוף אבל הייתי עמוק בתוף הכדורגל הישראלי. היום התנתקתי לחלוטין. השיא הגיע להתנתקות מהנבחרת העלובה שלנו).
אבל כל הכבוד על המאמצים ועל ההשקעה…
שאול
9 מרץ 2014 05:00:03אם היו מארגנים משהו ומודיעים, הייתי משתתף ללא היסוס. כל הכבוד על היוזמה. מקווה שתמשיכו ושייצא מזה משהו.
המשגיח
9 מרץ 2014 06:01:25פוסט נהדר מתן. מאוד מזדהה עם מה שכתבת.
שייי
9 מרץ 2014 07:53:41סליחה… אבל באיזה סרט כולכם חיים? שום אוהד ושום נעליים העסקן תמיד ישלוט בספורט וזה לא ישתנה גם בעשר שנים הקרובות עוד 40 שנה כולם פה כבר יהיו חרדים וערבים ואז בכל מקרה לא יהיה פה שום דבר…
יניב
9 מרץ 2014 11:15:54פוסט נהדר
האווי לאסוף
9 מרץ 2014 11:37:38פוסט חשוב מאוד, אבל הייתי מציע לך לתקן את "כשתתעטף בצעיר", לפני שמומי רואה ומרטיב את החציל שלו 🙂
etayle
9 מרץ 2014 11:55:28זה מאוד בעייתי, שוק קטן פחות אוהדים ואין הרבה כסף. הגועל( חייב ככה) תל אביב היה הכי קרוב חזה והיא פשוט קורסת. צאו מהסרט פה זה לא אנגליה/הולנד וכו', אחד הדברים שיכולים להחזיק קבוצות זה מכירת צעירים, יש פה בכלל תשתית??? . הפיתרון זה בלי זרים, להוריד סכומים, להשקיע בנוער. השאלה אתה בתור אוהד תבוא לראות קבוצת נוער מחוזקת( למשך 2-3 שנים ואז אולי ישתפר משהו)?
מתן גילור
9 מרץ 2014 12:09:04תודה על התגובות.
etayle – מז"א שוק קטן? הופנהיים נמצאת בעיר של 35,000 תושבים, סוונסי יותר קטן מת"א או חיפה, אם ירושלים היתה ממוקמת בגרמניה היא היתה אחת מ-10 הערים הכי גדולות. השוק הקטן הוא עבודה בעיניים של אינטרסנטים. הפועל ת"א כדורסל מוחזקת ברובה ע"י 2,500 אוהדים והיא בצמרת ליגת העל .המודל הזה של 50%+1 עובד אם רק מאמינים בו ונותנים לו הזדמנות. בסופו של דבר אנשים רוצים להתפרסם ויזרימו כסף לקבוצות גם אם הם יחזיקו פחות ממחצית מאמצעי השליטה. הקבוצות בצמרת ליגת העל הישראלית מסוגלות לייצר הכנסה של כ-40M ש"ח. תוסיף עוד כמה מיליונים דמי חבר ועוד כמה מיליונים (בודדים!) מאנשים עסקים ויש לך תקציב מאד מכובד.
etayle
9 מרץ 2014 14:44:04לא יודע בנוגע להופניים, אבל זה לאו דווקא מספרים כמה חרדים+ערבים( שהם לא חלק מהשוק) יש בירושלים, הפועל?? קורסת כלכלית השנה, מיליונים מאוהדים?? ביתר גייסה את כל מה שיש לה והגיעה לאיזה 3 מיליון וזה היה חד פעמי, חיפה מכרה השנה 6000 מנוים, הדבר שמביא קהל זה הצלחה =כסף, זה מאין מעגל כזה. כדי שקבו'תיהיה רווחית היא צריכה להצליח ובשביל זה צריך כסף.
תביא מודל הכנסות… חוץ ממכירות שחקנים שזה כסף טוב( במיוחד בפרופורציות של כסף) קשה לראות קבוצה מצליחה. עונה אחת גרועה( נניח הפועל )והלך הכל.
אתה רואה את ק"ש בלי איזי? ואשדוד בלי ג'קי??
מתן גילור
9 מרץ 2014 15:04:10אז אני כן יודע בנוגע להופנהיים 🙂 וכך גם לגבי כל הקבוצות בגרמניה.
בנוגע לאנשי העסקים, כבר התייחסתי, אבל אעשה זאת שוב. אנשים עסקים וחברות נכנסות לקבוצות גם כשיש שליטה של האוהדים. שוב, מפנה אותך לקבוצות הקטנות בגרמניה. ג'קי, איזי ודומיהם ירצו את הפרסום. הפרסום הוא זהה גם אם אתה מחזיק 49% ואת השאר הקהל הרחב.
הפועל ת"א זו דוגמה מעולה ואני שמח שהבאת אותה:
כדורסל – שליטה של הקהל = יציבות כלכלית. (בעלי העסקים תומכים מבלי לנהל)
כדורגל – אחזקה של הקהל ללא השפעה = תהום כשאין משקיע חיצוני. (בעלי העסקים תומכים ומנהלים)
etayle
9 מרץ 2014 17:20:21א. צריך לזכור שבגמרניה באים הרבה קהל יחסית של הופניים זה 30 אלף( מאמין שהרב מלא) זכויות שידור גבוהות, ובעיקר מחלקות נוער טובות שזה ברב הליגות הקטנות.
ב. בנוגע לאנשי עסקים קשה להאמין שישימו אנשים שלא יהיו במרכז כ"כ הרבה כסף.
ג מחלקות הנוער בארץ זוועה! לא מוכרים שחקנים!.
תנסה להראות מודל עיסקי סביר.
וכדורסל זה דבר אחר לגמרי צריך להביא 3 שחקנים טובים וקצת סבירים. בכדור בכדורגל זה 11 ועוד ספסל.
מומי שאוהב חציל בטחינה
9 מרץ 2014 14:02:57מומי היה נותן לבלונדה מצד שמאל בוווזלה
איתן
9 מרץ 2014 15:58:23פוסט חשוב ביותר. אני זוכר שלפני 20-30 שנה היתה בישראל ליגה תוססת. אני לא יודע בדיוק מה קרה בשנים האחרונות כי גם אז היתה התאחדות, היו זרים, והיו בעלי קבוצות.
דקסטר
9 מרץ 2014 22:39:51פוסט חשוב אך מאומה לא יקרה, כי כמו כל מחאה יורים לכל הכיוונים במקום להיות ממוקד.
כן משתינים עלינו מלמעלה אבל הסיכון בהתארגנות גדולה שיש הרבה דעות ונגד רמה כזו של שחיתות וסיאוב לא מספיק להיות צודק ולא מספיק להיות חכם.
צריך להיות צודק, חכם, ממוקד וכוחני.
2 הנקודות שצריכות להעלות הן:
1. יום אחיד לכל המשחקים- ולא יותר ממשחק אחד שהוא לא בשבת בכל מקרה.
2. פיקוח מחירי כרטיסים- כל הזבל של הליגה לא צריך לעלות יותר מ 50 ש"ח . ו הקבוצות הגדולות צריכות לתמחר את המשחקים שלהם בלא יותר מ 100 ש"ח לכרטיס היקר ביותר.
נ.ב
בחיים לא ראיתי קבוצה יותר לוזרית מבני יהודה.
פשוט נגזר עליה לא לנצח.