טובעים באגם- מבט על פתיחת העונה המאכזבת של הלייקרס / תומר גבעתי

פציעות, ריבים בין שחקנים, הרכבים לא מאוזנים, ההגנה שלא קיימת, התקפה שחורקת – מה עובר על המועדון המעוטר בליגה?

הליגה הטובה בעולם היא ליגה של גיבורים ואל גיבורים אתה לא יכול להישאר אדיש. יש כאלה שאוהבים אותם בכל ליבם ויש כאלה ששונאים אותם בכל מאודם.

כזה הוא ראסל ווסטברוק. אתה יכול לאהוב אותו, אתה יכול לשנוא אותו, אבל אתה לא יכול להישאר אדיש אליו. בהתנהגותו המוחצנת ובסגנונו הייחודי ראס מוציא מהצופים הררי רגש, שלילי וחיובי כאחד ולכן היה אך טבעי שימצא עצמו בסוף בקרקס הנודד מקליפורניה, בעיר המלאכים המפורסמת.

גם אחרי 14 עונות בליגה ווסטברוק היה ונותר חידה. האיש שניפץ שיאים היסטוריים, זכה בתואר ה MVP  ונבחר לרשימת 75 הגדולים בהיסטוריה של הליגה מצד אחד אך מהצד השני לא הצליח מעולם להוביל קבוצות בעצמו, עבר בשנים האחרונות שלוש קבוצות בשלוש שנים ונראה כמי שסימני הגיל מתחילים להשפיע עליו. שחקן כמו ראסל שלאורך שנים התמודד עם בעיה מסוימת, נדירה אצל שחקני כדורסל מקצוענים ברמות הגבוהות ביותר בעולם, שמתקשים לזרוק ולקלוע כדור כדורסל לסל מעבר לטווח יריקה מהטבעת, התבסס תמיד על מהירות, כוח מתפרץ ועוצמה, אלמנטים שבאופן טבעי נפגעים לאורך השנים עם תהליך ההזדקנות והשפעת השחיקה על הגוף.

חסידיו של ראסל יגידו שהאיש הוא תופעה יוצאת דופן של שחקן שרשם ממוצעים עונתיים שנראים כאילו לקוחים ממשחק מחשב, ששבר שיאים היסטוריים שאיש לא האמין שישברו כמו שיא הטריפל דאבלים של ביג או הגדול, אוסקר רוברטסון. לעומת זאת מתנגדיו יגידו שמדובר באחד הכוכבים ההתקפים הכי לא יעילים בהיסטוריה, האיש שמחזיק בתואר המפוקפק מלך האיבודים בממוצע למשחק בכל הזמנים, ששומר בהגנה רק בימים אי זוגיים בשנה מעוברת ומשחק בעיקר בשביל מספריו האישיים ולא לטובת הקבוצה. נקודה זו מעניינת ושווה דיון. האמריקאים ידועים כחובבי סטטיסטיקת ספורט קיצוניים עם פטיש לא מוסבר לנתונים אזוטריים באופן מוגזם. ראס קיבל ביקורת לאורך השנים כמי שמשחק בשביל הסטטיסטיקה ולא בשביל מהלך הכדורסל הנכון שסרטונים שלו חוסם את חבריו לקבוצה בשביל עוד כדור חוזר ממלאים את הרשת כבר עשור.

הגארד התזזיתי שנולד וגדל בקליפורניה ובעונתו הראשונה בקולג' היה המחליף מהספסל של דארן קולינסון, שמוסיף לקבוצה אנרגיות והגנה( מסתבר שהיה שנים שהאיש ידע או רצה לכופף ברכיים בהגנה) הפך עם השנים לאחד מגדולי השחקנים ששיחקו את המשחק ואולי גם השנויים במחלוקת שבהם, מסוג השחקנים שאוהדים קונים כרטיס בשביל לראות אותם, ואחרים משלמים מאות דולרים רק בשביל לקלל אותו וזה למעשה סוד הקסם שלו.

שבהם לא בא לבזבז את הזמן בקבוצות בתהליכי בנייה. הבאת לברון פירושה אחת ויחידה- הולכים על כל הקופה.

הלייקרס בראשות לברון כפנים של המועדון(והמנהל המקצועי והמאמן בפועל) הלכו בכל הכוח עם החתמת אנתוני דיוויס, מהלך שהתברר כמוצלח וכזה שהביא אליפות.

בקיץ האחרון לאחר עונה בינונית והדחה כואבת על ידי פיניקס הלכו במועדון שוב על כל הקופה בעסקה שהעלתה תהיות כבר בזמן אמת והנחיתה את ראס בלוס אנג'לס. שתי העסקאות האלה גרמו לאובדן נכסים עתידים עבור המועדון על שלל כוכביו המזדקנים.

בין השחקנים שהיו בלייקרס והלכו בתהליך ניתן למנות את ברנדון אינגרם, לונזו בול, קייל קוזמה, אלכס קרוסו וקולדוול פופ.

גלגל שלישי

שמדברים על פתיחת העונה המהוססת של הקבוצה מעיר המלאכים צריך לדבר  AD- על הצלע השלישית בחבורה. דייוויס הוא שחקן מיוחד, יוניקורן יוצא דופן הן ביכולתו על המגרש והן ביכולתו להיפצע מכל משב רוח חולף.

בעשר עונותיו בליגה לא הצליח דייויס להישאר בריא באופן רציף ולמעשה מעולם לא סיים עונה עם מעל 75 משחקים. תוסיפו לזה את העובדה שמעולם לא אהב את המאבקים בצבע ותמיד העדיף לברוח ולשחק בעמדה 4 ותקבלו את אחד הגבוהים הכי חלשים ופציעים ליגה.

אם את הירידה הטבעית במספרים בשתי העונות הראשונות במדי הלייקרס אפשר להסביר בתפקודו ובהיותו כינור לצידו של כוכב דומיננטי גיימס לאחר עשור של משחק ככוכב ראשי ומופע של איש אחד בניו אורלינס את הירידה התלולה במדדים השנה קשה להסביר במילים. 17% אחוז בלבד משלוש לצד ירידה בממוצעי קריירה בכדורים חוזרים, חסימות, חטיפות, אחוזים מהקו, זריקות וקליעו מהקו, שלשות שנזרקו ושלשות שנכנסו בממוצע למשחק- כולם כאמור ממוצעים נמוכים ממוצע הקריירה של דייויס. 17% בלבד לשלוש(אני משוכנע שיש לי במקרר גבינה עם אחוזים גבוהים יותר) לצד הירידה במספר הזריקות מהקו והחסימות למשחק הם נתוני מפתח.

הנתונים האלה חשובים ומראים את הסיבות לירידה ביכולתו של דיוויס בשני צידי המגרש.

דיוויס, אחד הגבוהים המיוחדים והוורסטילים שראתה הליגה מאז ומעולם, התחיל את הקריירה שלו בכלל כרכז עד שצמח והפך לגבוה בגוף של גארד.

הפציעות, המספרים שיורדים, האחוזים שצונחים, ריבים עם חברים לקבוצה ובעיקר ההגנה שנעלמה הן רק חלק מירידה התלולה ביכולתו של אנתוני דייויס בלוס אנג'לס.

AD, אחד ממגני הטבעת הטובים בליגה בשנים האחרונות מזכיר העונה בעיקר את הצל של עצמו בהגנה כשחקנים לא מפחדים יותר לקחת אותו לטיול אחד על אחד לסל.

הניקס מריצים אופן לרנדל



דיוויס, אחד הנפגעים העיקרים מהגעתו של ווסטברוק לקבוצה בשל סגנון המשחק של האחרון. דיוויס הוא גבוה שצריך את הכדור ביד בשביל להיות יעיל ובשל סירובו המתמשך לשחק בעמדת הסנטר ווגל נאלץ להרכיב לצידו בחמישייה עוד גבוה בדמות הווארד או ג'ורדן, שני גבוהים שהשיא הרבה מאחוריהם וכל קשר ביניהם לבין איום על הטבעת מחוץ לצבע מקרי בהחלט כמו שלג בתל אביב.

תחילת המהלך

סוף המהלך בסל

הרכב שני גבוהים לצד ראס שמעולם לא היה הפגין חיבה או יכולת לקלוע מחוץ לרחבה וביחד עם לברון ג'יימס ושחקן שצריך לחפות על כולם ובאמת לשמור( לרוב אייברי בראדלי או הורלן טאקר שגם הם לא ידידים של אנליטיקס או קליעה מבחוץ) מייצרים ללייקרס הרכבים מיושנים וכבדים שלא מתאימים לכדורסל המודרני, מתקשים לאיים על הגנת היריבות שמצופפות את הצבע ומקשות עליהם הגנתית. הלייקרס קולעים 35% אחוז לשלוש בממוצע.

פיניקס מדגימה הגנת צבע נכונה נגד הלייקרס
בתמונה- פול הולך בתחת לחסימה, ראס נופל במלכודת ומחטיא

הלייקרס רושמים נט רייטינג שלילי עם ראס על המגרש -2.2 ב 1,517 דקות משחק, למרות זאת מדד השימוש בו ממשיך להיות גבוה(USG% 26.7) ראס רושם העונה נתונים לא מרשימים במיוחד- EFG% 46.9/ TS% 50.5.

פרנק ווגל קיבל מחמאות מוצדקת על עונת האליפות בבועה ועל יכולתו לעשות התאמתו בזמן ולשנות את הרכב הגבוהים. העונה נראה כחסר פרנק ווגל חסר  אונים. אם בעונה שעברה כשהתחילה הצלילה של הלייקרס ושל מאמנה ונגמרה בהדחה מוקדמת בסיבוב הראשון מעמדו של ווגל נשאר איתן, העונה לאחר מאזן שלילי 21-22 וירידה מתחת ל 500% הצלחה לאחר חצי העונה מעמדו מתחיל להתערער.

הלייקרס לא מאוזנים, הגנתית והתקפית, מציגים כדורסל פרימיטיבי, מקיפים את לברון בראסל חסר הקליעה בשני גבוהים נוספים שלא מאיימים על הסל ומתקשים לשמור על הצבע בגילם המופלג.

גולדן סטייט מציגים הגנה מותאמת לראס

אנטי אייג'ינג

בגיל 37 מוביל לברון את שחקני הלייקרס בדקות למשחק עם 36.9. נתון הדקות הגבוה ביותר בשנותיו בלייקרס והכי גבוה מאז שנת 2017/18, עונה בא סחב את קליבלנד לבדו למשך 82 משחקי עונה סדירה במופע של איש אחד בלי להחמיץ משחק לאורך העונה.

צלילה מדוקדקת אל דפי הסטטיסטיקה מספרת את הסיפור ומראה את תהליך הזקנות של לברון. העונה לוקח לברון 8.0 שלשות בממוצע למשחק, הנתון הגבוה ביותר בקריירה שלו בפער של 1.7 מהעונה של עברה שהייתה שיא בזמנו עם 6.3 שלשות למשחק בממוצע קריירה של 34% ו 37% עונתי. תהליך הזדקנות משפיע על שחקנים שעם הגיל מעדיפים להימנע מלהיכנס לצבע ולזרוק יותר מבחוץ.

אין לא יכול, יש לא רוצה?

כמו שיודע כל ילד שעולה על מגרש הכדורסל לראשונה בחייו ושומע את הקלישאה החבוטה לעייפה אך נכונה – כדורסל מנצחים דרך ההגנה, אין יום רע בהגנה.

הלייקרס השנה פשוט לא שומרים בהגנה כשהשיא הגיע השבוע כשספגו 73 נקודות במחצית מדנבר, נתון לא מפתיע בהתחשב בעובדה שמדובר באחת מהקבוצות המבוגרות והשבעות בליגה. מי יכול היה לתאר לעצמו שקבוצה שמעלה בחמישייה את ראס ומלו לא תכופף ברכיים בהגנה?

הבניה של לוס אנג'לס בקיץ התמקדה בצורה ברורה בצד התקפי, וההגנה שלה משלמת את המחיר. עם אלכס קארוסו, קנטביוס קאלדוול-פופ וקייל קוזמה שמסתובבים במקומות אחרים, שחקן ההגנה העיקרי של הלייקרס הוא אייברי בראדלי הותיק שנמצא הרבה מעבר לשיאו( ווידוי אישי- זוכר את בראדלי לפני יותר מעשור מכדרר על הפרקט במלחה במדי הפועל ירושלים, לא הייתי מאמין אז ש 11 שנים אחרי עדיין ירדוף אחרי כוכבים מעבר לים)

ההגנה של הלייקרס העונה היא אחת מנקודות התורפה של המועדון. הלייקרס כיאה למועדים מלא בכוכבים מזדקנים שמעולם לא אהבו לשמור מדורגים במקום ה27 בליגה בכמות ספיגת נקודות בממוצע למשחק ( 113.3), כלומר רק 3 קבוצות מציגות הגנה חלשה יותר.

אישית לוחצת

מדדי רצון

הלייקרס מככבים השנה בצמרת מספר קטגוריות לא מרשימות במיוחד שניתן לקרוא להן מדדי רצון:

מקום 24 בליגה בנקודות יריבה מהזדמנות שניה

הגנת צבע- מקום 28 בליגה בנקודות שנקלעות בצבע על ידי היריבות (49.6 )

מקום 29 בליגה באסיסטים מחסימה עם 6.9 בלבד למשחק

מקום 27 בליגה בזכייה בכדורים אבודים בהתקפה

מקום 23 בליגה בריבאונד התקפה

כאן מאלתרים

השימוש בלברון כסנטר הוביל להצלחה רגעית ולרצף של חמישה ניצחונות רצופים שנעצר מאז ולא עזר לאורך זמן. נקודת האור בקבוצה לצידו של ג'יימס הוא מאליק מונק הנהדר שלאחר מספר שנים של הבלחות בשארלוט פורח העונה בצד ההתקפי, רושם 12.1 נקודות בממוצע למשחק לצד 3.0 כדורים חוזרים ו 2.3 אסיסטים ב 40% אחוז לשלוש ב 61.0% TS .   58.9 % EFG ונט רייטינג 3.6 כשהוא על המגרש.

לאחר חצי עונה ומאזן שלילי במהלכו שיחקה את אחד מלוחות המשחקים הקלים בליגה והתקשתה מאוד נגד קבוצות במאזן חיובי ( 6-13 שלילי) רשמה נט רייטינג שלילי ושלפניהם לוח משחקים קשה, הלייקרס יוצאים למחצית השניה של העונה עם המומונטם שלילי, לחץ שהולך וגובר וההררי הציפיות מאיימים להטביע את אנשי האגמים עמוק במים.

לפוסט הזה יש 68 תגובות

  1. בכל בניה של קבוצה יש היבטים של הימור – על הכימיה, על פציעות, על היתרונות והחסרונות של השיטה. הקבוצה של לברון ודייויס הצליחה, והצליחה יותר משהערכתי שתצליח, עם הביג סמול בול וההגנה המצוינת. ההימור על ראסל היה, לדעתי, חסר סיכוי מלכתחילה, אבל בכל מקרה מתברר כהימור אחד יותר מדי – אני ממש לא מבין מה היה דחוף כל כך לשנות משהו מהותי בקבוצה מצוינת, שאלמלא הפציעה של דייויס בפלייאוף הייתה יכולה להצליח מאד גם בשנה שעברה.
    .
    תודה רבה תומר, יופי של פוסט.

  2. יופי של ניתוח של המצב הבהחלט לא מזהיר של הלייקרס.
    כמה דברים רק
    1. הלייקרס כמעט ולא שיחקו העונה בהרכב של שני גבוהים עם לברון ווסטברוק. בגדול דיוויס משחק סנטר רוב הזמן (כשהוא משחק).
    2. הנט רייטינג של בערך כל מי שלא קוראים לו מליק מונק כרגע הוא שלילי (ככה זה כשהקבוצה בנט רייטינג שלילי) כך שלהביא את הנתון של ראס לא אומר הרבה. דווקא עבורו היוסג' שהבאת הוא נמוך.
    3. אסיסטים מחסימה אינו מדד רצון – זה מדד סגנון משחק. בהקשר הזה ריבאונד הגנה הוא נקודת תורפה אצלם שבאה לידי ביטוי בנקודות הזדמנות שנייה שציינת יפה.

  3. טור מעולה. אוסיף כמה הערות נוספות משלי.

    1. הלייקרס סובלים מבולענים בהגנה בדמות לברון וראס. שניהם מטיילים בהגנה. מונק זה לא חיית הגנה בלשון המעטה. אז נשארו בראדלי ודיוויס. בראדלי כבר שומר הרבה פחות טוב מפעם ומה דיוויס יעשה לבד? אז כרגע הוא גם לא משחק ולכן הם ככה.
    לברון גם מכתיב קצב איטי כדי למקסם את עצמו ופוגע בראס מונק טאקר ריבס דיוויס שחקנים שיכולים לרוץ.

    2. לברון סנטר זה עוד חרטוט של התאגיד זה שרשום C בבוקס סקור וזה שאין להם סנטר לא עושה אותו כזה. הוא כל הזמן בחוץ בהתקפה ומשחק למעשה אותו דבר כמו "פוינט" לברון….שהיה ,SF" לברון. והוא תמיד בהגנה התחבא על השחקנים החלשים של היריבה.

    3. ברנדון אינגרם, לונזו בול, קייל קוזמה, אלכס קרוסו וקולדוול פופ.-אלה כלום ושום דבר מה לברון היה עושה איתם? עשה בשכל שהעיף אותם.

    4. ההצלחה הרגעית של הלייקרס באה מול מיניסוטה קינגס דטרויט אורלנדו פורטלנד וכאלה-כל אשפת הקליר פאת של הליגה. אין לזה קשר לסנטר לברון, הוא היה מנצח גם כשחקן ה6 מהספסל אם היו מגדירים אותו ככזה.

    5. נגד קבוצות במאזן חיובי ( 6-13 שלילי). הנתון שמעיד איזה לוח סידרו ללייקרס כדי למנוע תסבוכות. אנחנו 43 משחקים בתוך העונה. הלוח הזה לא אורגן במקרה. הליגה ציפתה שאם יהיו קשיי התאקלמות אז נסדר להם 4 קינגס על ההתחלה מיניסוטה וכל החבר'ה האלה בעיקר בבית שלא יהיה להם מאזן 13-30 אלא 22-21 כזה נראה יותר ידידותי. כי בחלק השני של העונה שחקנים נפצעים יותר יותר, קבוצות טובות עושות לואד וברבעון האחרון של העונה חלק כבר נחות לפלייאוף וחלק בים ואז הלייקרס יפגשו את הבאקס בלי יאניס מידלטון והולידיי, את הנטס בלי דוראנט הארדן וקיירי, את פילי בלי אמביד ויצברו נצחונות….ככה זה עובד כדי שיהיה ללברון קל.

    6. לברון חודר פחות לסל? וואלה? מעניין למה דווקא מוזר. כל משחק הוא מקבל קוסט טו קוסט דרך האמצע ללייאפ. בחיים לא ראיתי שחקן בשום ליגה בעולם שעושה קוסט טו קוסט בקו ישר מהאמצע לסל ושחקנים עומדים ומסתכלים משחק אחרי משחק, זה מדהים אותי כל משחק מחדש גם אחרי 19 שנה. אף אחד גם לא שולח אותו לקו שהוא מתחת לסל לליאפ

          1. נו מאנו הם לקחו אליפות כי נחו לפני הבועה והשיקצה התאמן בבית עם כל הקבוצה שכולם לא התאמנו. אלה שחקנים פחים שגם אם אתה היית עולה במקומם הם היו זוכים באליפות. אתה מסתכל על העבר במקום לראות לעומק. ראס עדיף על כל ה3 האלה בהרבה גם היום שהוא לא קולע בגימבורי. אלה קוריוזים. בבועה אליפות לקחו דיוויס לברון והשופטים. היתר סתם הסתובבו שם וקיבלו טבעות.
            לברון ידע את זה טוב מכולם. זה לא חברה שאתה הולך איתם למכולת

            1. שמעון אתה שפוט של ראס, היום האמת כבר שנים הוא אחד השחקנים הגרועים בליגה ברור שהשלושה האלה עדיפים עליו, המחשבה להביא את ראס לא הייתה לפלייאוף ששם הוא מינוס ענק יותר מהרגיל אלא לעונה הסדירה, אבל בפועל הוא לא ברמה לליגה אחד הגרועים בשני הצדדים של הפארקט

            2. שימון בחייאת אני גם מת על ווסטבורק אבל הוא אחד השחקנים הכי פחות יעילים בליגה והפך לסוג של מחרב קבוצות בשלוש העונות האחרונות… האיש צריך להיות הכוכב הראשי בהצגה תמיד מבחינתו ולשים אותו בתור השלישי בסדר ולצפות שיפנים את המעמד ויפעל בהתאם זה תלוש מהמציאות.

            3. את מי ראס חירב ב3 השנים האחרונות? מרטב שראס חירב רוצה לומר לי איפה אוק יוסטון ווש היום?
              מתגעגעים שם לראס

  4. אם יש משהו שהלייקרס יכולים לשאוב ממנו אופטימיות זה העובדה שלפני שדיוויס נפצע הרייטינג ההגנתי שלהם היה 107 סביר בעליל. מאז שהוא נפצע זה עומד על 117 מזעזע.
    בינתיים ההתקפה שלהם משתפרת כפי שניתן היה לצפות מקבוצה חדשה.

  5. תודה תומר,
    הרבה בעיות, אני מניח שכשדייויס יחזור ונאן אולי גם, אז התפקיד של ראסל יפחת . ההימור עליו אכן לא הצליח.

  6. פותר לכם את כל הבעיות בשניה ובחינם,
    שולח לפלינקה טיטולי שיקוצים(טיטול שיוצר במיוחד ל "CHOSEN")
    במשחק הבא בחוץ,כל הרוקיס והצעירים(אם יש שם כאלה)
    יחכו למר שיקוץ בחדר,יעשו לו שמיכה,את הטיטול המיוחד ידחפו לו לפה ויקשרו בגרון.
    בקיצר ל.א מקוללים בקללה הכי קטלנית בשוק,קללת המכשפה שראתה את הפרונקל בצורת שיקוץ באור יום מלא,
    אפילו לס לא יכול להנדס אותו.
    ביום שתעיפו את הזבלה מל.א אנחנו ב-ללל מבטיחים להוריד את קללת המכשפה.

  7. תודה רבה.ניתוח מעולה.
    נגעת בנקודה העיקרית שזה דיוויס.אני אמנם מהמבקרים הגדולים של ראס בלייקרס ואין ספק שזאת הייתה טעות פאטלית להביא אותו,יחד עם זאת הבעיה הגדולה של הלייקרס כפי שציינת זה דיוויס.עוד לפני הפציעה הוא פשוט לא נראה כמו הכוכב שהוא.בשיאו אנחנו מדברים על טופ 5 בליגה אבל מאז שנה שעברה שאז עוד היה את התירוץ של חוסר מנוחה והכנה לקויה לעונה,השנה כבר אין את התירוצים האלה.במידה ודיוויס היה משחק כפי שהוא יודע הכל היה נראה אחרת(עד שראס היה מחרב :))

    1. תודה רבה יניב מעריך מאוד. מסכים איתך. ראס כבר בדמדומי הקריירה והירידה שלו צפויה אבל AD צריך להיות בפריים של הקריירה שלו עכשיו וזה לא קורה

    2. מאמין שדייויס יחזור לאיתנו ולכושרו. הוא היה בתקופה לא טובה, אולי בגלל הקצב והשיטה החדשה שלא התאימו לו, או פשוט שפל שקורה לפעמים. יש מצב שיתאושש ויצא מזה

    3. שאלה לי אליך יניב. נניח שראס לא היה משחק בלייקרס השנה, אבל בהנתן אותם תנאים (אותן פציעות של דייויס נאן ושאר החברים), אתה חושב שהמאזן של הלייקרס היה יותר טוב היום? לי אישית ברור שלא. אם כל הכבוד לקוזמה והראל הם לא היו משנים את המצב הנוכחי בצורה דרמטית ולכולם שם ברור שבלי לברון או דייויס אין לכם תפילה. המסקנה היתה שחייבים כוכב שלישי, וראס כנראה היה היחידי על המדף.

      1. בסוף קבוצות שהולכות על מודל מספר כוכבים ולידם מספר שחקנים משלימים בינוניים צריכות את הכוכבים שלהם בריאים ומתפקדים. ברגע ש 2/3 מהכוכבים שלך לא מתפקדים המודל קורס. נכון גם לגבי ברוקלין בלי קיירי בתחילת השנה

            1. תסביר. למה אתה חושב שקבוצה בלי ראס, ועם שחקנים בינוניים כמו קוזמה או הראל היתה מביאה יותר תוצאות ממה שהקבוצה הנוכחית היתה מביאה? מצבכם היה משמעותית טוב יותר? ולא, תסריטיי ווישפול ת׳ינקינג כמו שיניב האלה כאן, שמניחים ששחקן זה או אחר היה מגיע, לא עוברים.

            2. בשנה שעברה ההגנה היתה הרבה יותר טובה, ושחקן כמו פופ למשל ליד בראדלי היה מקפיץ את הנושא בהרבה ביחס לראס. בהתקפה היו הרבה פחות החטאות ואיבודים. סהכ סביר להניח שזה היה משתפר.
              זה כמובן עניין של דעה. אין הוכחות.
              אפשר לראות בתור התחלה שבשנה שעברה ההגנה היתה הרבה יותר טובה.
              אני כבר לא מדבר על זה שהיו פשוט מביאים שחקן מתאים כמו הילד שתפור לשיטה של הלייקרס, ולא היה צריך לתת תמורתו את כולם

            3. אני די מסכים שעם הילד הם היו טובים יותר ( למרות שהוא יותר חור בהגנה מראס) אבל ההטענה שהיו פחות איבודים או החטאות לא מחזיקה מים. הלייקרס של השנה מאבדים פחות מעונה שעברה (בקצת) ואחוז הקליעה האפקטיבי טיפה יותר נמוך מהעונה שעברה.

            4. למעשה ללייקרס השנה פחות איבודים מכל ארבע העונות של לברון שם.

      2. התשובה שלי היא שלא יודע.יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. אני כן יודע שגם עם דיוויס חוזר מהפציעה ליכולת שאפיינה אותו כל קריירה אז נראה מן הסתם הרבה יותר טוב אבל לא נצליח לזכות באליפות עם ההרכב הזה.ראס ולברון ביחד זה לא עובד זה לא יעבוד ובטח ובטח זה לא יביא אליפות.
        השאלה העיקרית היא לא ראס לעומת קוזמה פופ והראל אלא בהינתן שלא הבאת את ראס נפתחות לך יותר אופציות.למשל היה כבר דיל כמעט סגור על באדי הילד שעל פניו התאמה מושלמת ללייקרס,צלף שלשות או יכלת להביא עוד שחקנים משלימים טובים ולא כולם על מינימום(בינתיים השחקן היחידי שהבאנו שהוא לא על המינימום בגלל זקנה זה מונק שמסתבר שזאת נקודת האור היחידה אצלנו.)

        1. ספקולציות ספקולציות ספקולציות. ואם לוקה היה בא אז בכלל סבבא בלאלא. פלינקה הרבה דברים אבל דביל הוא לא ואם הביאו את ראס אז כנראה שלא היה משהו יותר טוב להביא בגזרת הכוכבים. ואגב, בלי דייויס, קבוצה של לברון ובאדי היל לא נראית הרבה יותר טוב מהקבוצה שיש לכם היום. עוד שחקנים משלימים במינימום? כמה חזיר אוהדי לייקרס יכולים להיות – אין קבוצה שאספה חבורה משלימה במחירי רצפה כמו הלייקרס.

          1. עשית סלט שלם מהתגובה שלי.
            פלינקה אם כל הכבוד לו לא היה אחראי על המעבר של ווסטברוק.הדיל נסגר בין לברון ראסל ודיוויס והם רק פנו לפלינקה לסגור אותו.
            מצד אחד אתה מדבר לי על ספקולציות ספקלוציות אבל מצד שני אתה מאוד נחרץ וברור שללא ראס המצב היה יותר גרוע? מה זה אם לא ספקולציה?. אז כמו שלך זה ברור שהמאזן לא היה יותר טוב אז לי ברור שאם היו הולכים על הטרייד של באדי הילד מצבנו היה הרבה יותר טוב בעיקר כי הילד לא היה מגיע לבד וזאת הנקודה שעשית סלט.
            מה שאמרתי זה שבמחיר שהבאת את ראס יכלת להביא 2-3 שחקנים לא על חוזי מינימום אלא על חוזה אמצע סבירים וביחד הם היו נותנים לך תפוקה הרבה יותר גדולה משל ראס ואוסף חוזי המינימום שהלייקרס אספו שמתוכם דרך אגב היחידי שבאמת תורם זה כרמלו.

            1. ואני עשיתי סלט? ממש לא אמרתי שמצבכם בלי ראס היה יותר גרוע. הטענה שלי היא הרבה יותר פשוטה – בהנתן התרומה המוגבלת של דייויס העונה מצבכם היה בקאנטים בלי שום קשר לאם ראס הגיע או לא. יפה שיש את ראס בשביל להפיל הכל עליו אבל גם בלעדיו כל עוד דייויס בחוץ אין לכם תפילה.
              אתה מפנטז על עוד שלושה שחקנים משלימים במקום ראס אבל אין שום צורך להפעיל כאן דמיון – בלי ראס השחקנים שעברו לוושינגטון היו נשארים. ומה כבר קוזמה והראל היו משנים לכם? הייתם נשארים באותו המקום, פלוס מינוס שני נצחונות/הפסדים.

              קיצר, טוב שיש את ראס אחרת על מי הייתם מקטרים? כל עוד דייויס לא משחק מצבכם פקקטה בלי או עם ראס.

            2. לא יודע מה יש לך היום אברי אבל או שאני ממש לא מצליח להסביר את עצמי או שאתה לא קורא בכלל את מה שכתבתי.
              נתחיל במה שאתה אמרת ציטוט" נניח שראס לא היה משחק בלייקרס השנה, אבל בהנתן אותם תנאים (אותן פציעות של דייויס נאן ושאר החברים), אתה חושב שהמאזן של הלייקרס היה יותר טוב היום? לי אישית ברור שלא"-לי אישית ברור של אני מבין(אולי אני טועה בפירוש שלי אישית ברור שלא)שבלי ראס המצב שלנו היה גרוע יותר.
              דבר שני אני לא מפנטז על שום דבר,אני אומר דבר מאוד פשוט יכלת במחיר ששילמת על שחקן אחד להביא יותר שחקנים עם שכר יותר נמוך אבל מתאימים הרבה יותר-האם זה היה עובד? אין לי מושג יכול להיות שכן יכול להיות שלא-אני מאמין שכן(שים לב מאמין לא קובע עובדות)
              ודבר אחרון שמראה שכנראה לא קראת בכלל את התגובה שלי אז אני ישים ציטוט מהתגובה "נגעת בנקודה העיקרית שזה דיוויס.אני אמנם מהמבקרים הגדולים של ראס בלייקרס ואין ספק שזאת הייתה טעות פאטלית להביא אותו,יחד עם זאת הבעיה הגדולה של הלייקרס כפי שציינת זה דיוויס"
              מקווה שעזרתי לך עם הסלט

            3. יניב באמת שאין לי כוח לעבור שוב על הטיעונים המוזרים שלך – נראה שלקחת שיעור מברוך רובין באיך להתווכח.

              יפה שבסוף אתה מסכים איתי שהכל תלוי בדייויס וכל הדיונים הארוכים האלו על ראס לא באמת משנים כי אם ראס/בלעדיו אתם באותו הבוץ. השאלה הגדולה אז היא למה כשאוהדי לייקרס (ואתה בתוכם) מתבכיינים על מר גורלם הם מקדישים מונולוגים ארוכים באופן כמעט בלעדי לראס האיום. כמו שהסכמתה, זה לא ממש משנה מה ראס עושה/מחריב כי בלי דייויס אתם באותו המקום.

            4. קודם כל לא הבנתי למה טיעונים מוזרים? על כל טענה שאמרת עניתי לך בצורה בהירה וברורה לטעמי.
              אם משהו לא מובן לך בטיעונים שלי בבקשה תסביר לי בדיוק איזה טיעון אני טוען שהוא מוזר ואני אנסה להסביר את עצמי בצורה ברורה יותר.ולא לקחתי מאף אחד שיעורים איך להתווכח. פשוט שאתה אומר לי שלך ברור שבלי ראס מצבנו היה גרוע יותר ואני אומר לך משהו אחר אז אצלי זה ספקולציה על ספקולציה ואצלך זאת האמת לשעתה והטיעונים שלי הם מוזרים.
              לגבי יפה שאתה מסכים איתי אז שוב בתגבה הראשונה רשמתי את הדבר הזה,זאת אומרת שאתה מסכים איתי אם כבר.ואפרופו אני לא מסכים שהיינו באותו מקום בלי ראס בהחלט היה לנו סיכוי לשרוד את התקופה בלי דיוויס יותר בהצלחה אבל שוב אני לא קובע עובדה אני מביע דיעה(יכול להיות שאני גם טועה).
              עכשיו לגבי השאלה ששאלת אז אני לא מוסמך לענות בתור כל אוהדי לייקרס אז אני יענה לך מה דעתי.
              מה שמעצבן בכל העיסקה הזאת שאותי מטריף זה שמהתחלה התחלה כולם ידעו שזה לא יעבוד.כולם ידעו מי זה ראס,מה היתרונות שלו ומה החסרונות שלו,עכשיו עזוב שהוא שחקן מחורבן,רק איך לעזאזל חשבתם שהשילוב הזה יכול לעבוד ?????
              עכשיו פה נכנס העניין שאתה כנראה לא מצליח להבין.במקום ללכת על עיסקה הזוייה שהסיכוי שלה לעבוד היה קלוש עד אפסי לגמרי יכלתם לארגן קבוצה הרבה יותר מאוזנת שתיתן באמת פייט.שוב יכול להיות שזה גם לא היה מצליח (אני לא נביא) אבל לדעתי היה הרבה יותר סיכוי מהקבוצה הזאת.
              דבר נוסף אני לא יודע כמה משחקי לייקרס ראית אבל בחיאת תסתכל 3-4 משחקים ואז תבין מה ראס עושה במשחק ולמה זה כל כך מעצבן.
              לדוגמא המשחק מול סקרמנטו.דקה לסיום אתה בפיגור של 4,הוא מקבל כדור על קשת השלוש במקום לעשות משהו שהוא יודע וזה לחדור לסל הוא עולה לזריקה משלוש כאשר הוא 0-4 מהשלוש.אז אני לא יודע איך אתה מתנהג ששחקנים של בוסטון עושים שטויות אבל אותי בתור אוהד מהלך כזה יכול להטריף

  8. תודה רבה.
    לדעתי אחד האשמים במצב של הלייקרס העונה זה צוות האימון, היה להם את כל הקיץ לתכנן מה לעשות עם ראס ולברון. החסרונות של ראס היו ידועים מההתחלה וזה דעדיין לא הצליחו להתאים אותו לקבוצה זה בעיני גם על המאמן.

    1. אני לא חושב שיש דרך כלשהי לגרום לזה לעבוד.הדבר היחידי שיכול להיות זה הפרדת כוחות לגמרי בין לברון לראס וזה מאמנים לא יכולים לעשות באקלים שיש בליגה היום.אין מצב שיושיבו את ראס יותר מחצי משחק על הספסל

      1. נכון ועדיין אני חושב שאפשר למצוא פיתרון טוב יותר.
        כמו אם רוצים לתת מנוחה ללברון ודיוויס לשחק עם ראס שלברון ודיוויס נחים עם הצעירים שאוהבים לרוץ, או לפחות לנסות משהו שהוא לא כלכך שבלוני.

    2. אני גם חושב שהמון מהכשלון (המבורך) הזה קשור לצוות האימון שלא עשה התאמות בייחוד לראס. אבל חשוב להיות הוגנים ולומר שבין אם פט ריילי מאמן שם או שיציבו קנגרו על הקווים – כל עוד דייויס לא בשיאו שום דבר כבר לא משנה יותר ואין שם קונטנדרית. יש דברים שהם מעבר לשליטתו של המאמן. לזכותו של פלינקה יאמר שהוא היה מודע לזה ואכן ניסה לבנות שם קבוצה שתדע להכיל העדרויות של לברון ודייויס. כרגע זה לא עובד.

  9. מסכים. ראס לא שחקן שיכול או רוצה לשחק רחוק מהכדור וכמו שראינו בעבר זה לא ממש עובד שהוא לא דומיננטי. השאלה מי תרצה לקחת אותו ואת החוזה שלו והאם לברון יסכים לזה. לאיש יש העונה יותר איבודי כדור מגאמפרים מוצלחים.( 185 מול 111)

  10. אגב, בלי קשר לדיונים למעלה. אני חייב לציין שההתרסקות הכללית של הלייקרס זו נקודת האור היחידה שלי בעונה הזוועתית שלנו. אם אנחנו לא מנצחים, לפחות שהלייקרס יסריחו. לצערי כל זה לא משנה כלום כי אם דייויס ולברון מתייצבים בריאים לפלייאוף הכל היה לחינם.

    וכן, ברור לי שאוהדי הלייקרס יכולים להגיד אותו הדבר בדיוק על בוסטון.

  11. בסוף הכל יפתר כשמיניסוטה יחזירו עטרה ליושנה, יעשו איתם טרייד קאט תמורת ראס ויוסיפו את אדוארדס להשוות משכורות.
    הכל כמובן בהנחה שהסלטיקס לא יפתו אותם קודם עם שקית בוטנים ועיתון משלשום.
    .
    הם יכולים לנסות לטשטש את ההבדל בין ההרכבים – שיפתחו עם לברון וראס למס' דקות מינימאלי, אח"כ הפרדה מלאה כשלברון משחק עם 'המחליפים' (אין באמת הבדל בפרט בשיטת לברון) וברבע הרביעי מעלים את ראס לסגור במידה והמשחק כבר סגור.
    בקיצור שיורידו את ראס לספסל 🙂

  12. ניתוח מצוין.
    אבל החולה מת…
    פירקת לגורמים את כל הנתונים החשובים שמסבירים מדוע הלייקרס כה מסריחים.
    מבחינתי הנתונים האלה היו מונחים על השולחן כאקדח טעון לפני העונה, ולאחר הטריידים ששינו את הקבוצה, ומובנים מאליהם.
    כל פעם מפתיע אותי מחדש שיש אנשים שלא ראו את זה בא.

  13. בס"ד
    תודה רבה.
    מסכים עם מצב הלייקרס.
    יש עוד תקוה אבל היא קטנה.
    צריכים את דיוויס וגם את נאן בכושר טוב.

  14. אני יודע שזה תירוץ אבל בכל זאת, קח כל קבוצה ותוריד ממנה את השחקן הכי טוב או השני הכי טוב ותקבל תשובה מאוד ברורה למה הלייקרס נראים כמו שהם נראים. אני לא יודע בדיוק כמה משחקים השלושה שיחקו יחד כשכולם בריאים לגמרי אבל אי אפשר להתעלם מזה.
    היתה נקודת אור עכשיו שסוף סוף הם הצליחו לנצח קבוצה חזקה, בעיקר אחרי ההשפלה מול דנבר, צריך לדעתי נס כדי שתהיה אליפות או בכלל לעבור סיבוב ראשון אבל אם כולם בריאים, זאת קבוצה שאף אחד לא ירצה לפגוש בפלייאוף.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט