דעות של יום שני / שחר צ'קוטאי

הקונפליקס הגדול:

DeMar DeRozan vs Jimmy Butler Stats Comparison | Career All Time Stats
מאתר סטטפרו

בתור ילד אהדתי את שיקגו בולס, גם בגלל הסמל המטורף וגם כי משפחתי אהדה את שיקגו. בעונותיה הגדולות של הקבוצה בעשור הקודם, הייתי קם למשחקי עונה סדירה מדי שבוע ובפלייאוף כל יום. עם השנים החל תהליך של פרסוניליזציה (התחברות/ התאמה לפרט. בא לידי ביטוי בכל תחום בצורה שונה. בחינוך זה התאמה לתלמיד, בפוליטיקה זה המעבר מערכים לדמויות – דוגמת אנשים מפורסמים {גנץ, לפיד ועוד שמות "גדולים"} שנכנסים לפוליטיקה כי הם דמות ולא מבטאים איזה ערך), יותר ויותר אנשים החלו לאהוד שחקנים ולא קבוצות. כך לברון סחף אחריו אוהדים ממיאמי לקליבלנד ולאחר מכן ללייקרס.

כחלק מהתהליך שקרה ברחבי האוהדים גם אני נדבקתי בחיידק השחקן והתחברתי לג'ימי באטלר שהיה די מעפן בעונה השנייה שלו אבל משהו בו משך אותי. בסיום העונה הוא כבר שיחק 48 דק' מול מיאמי בסדרת חצי גמר מזרח ועם ההחטאה שלו משלוש בשנייה האחרונה, ידעתי שאני איתו לאורך כל הדרך.
בעונות הבאות הוא זכה בשחקן המשתפר, שמר ותיסכל את לברון ועשה בלאגן בחדר ההלבשה. באטלר הועבר בטרייד למינסוטה וכך בפעם הראשונה התחבטתי בין האהדה לקבוצה לבין האהדה לשחקן. למזלי, שיקגו הייתה פח אשפה בעוד כל הקבוצות של באטלר היו תחרותיות ברמה כזו או אחרת. הייתי קם בלילות לראות אותו, ואם הוא פצוע או לא משחק, אני חוזר לישון.

עם המעבר של באטלר למיאמי הצטרפתי אליו, למרות השנאה העזה למיאמי של לברון. עם הזמן והדיבורים על "תרבות" ההיט התחלתי להבין שהשד לא כזה נורא וחבורת האריות דווקא די חביבה. בבועה הצטרפתי לקבוצה האדומה והלכתי איתה כל הדרך אל הגמר.

עם השנים זנחתי את הקבוצה האדומה מעיר הרוחות,גם ככה לראות אותם בלילות לא היה טעם, כי היא במילא תפסיד. בעונה שעברה חזרתי לראות אותם פעם בשבוע אך שוב הם הסריחו.
התרגשתי כאוהד מהקיץ המצויין שהם עשו, אמרתי לעצמי שסוף כל סוף יש סיבה לקום בלילות. כעת אני קרוע בין השחקן לקבוצה, במיוחד במפגשים ביניהם (גופיה של מי לובשים, שיקגו או באטלר במיאמי, מי יקלע את סל הניצחון, את מי לעודד ולזרוק לשחקנים מילים טובות ועוד), במיוחד אם הם יפגשו בסדרת פלייאוף.

לפני כשבועיים נפטר יורם טהרלב, ואחרי בינג' שיריו קפץ לי השיר של שלום חנוך על הצרות הטובות שפוקדות אותו, ותיאר לי במדויק את הקרע בין אהדה לשחקן לבין אהדה לקבוצה.

למזלי, העונה אלו צרות טובות. אני רק מקווה שימשיך ככה.

מהלך מהתנ"ך #1

כחלק מלימודיי האקדמיים בתנ"ך אני נתקל לא מעט פעמים בניתוחים של פרקים וקטעים. אחד הדברים האוהבים עלי בשיעורים זה ניתוח מלחמות, כי זה מזכיר לי את הכדורסל.

החלטתי לחבר בין האהבה לספר הספרים לאהבה לכדור הכדורים וזהו החלק הראשון מתוך סדרת מהלכים שתופיע בטורים מדי פעם.

דוד נגד גוליית:

בשמואל א' פרק יז' מסופר על המערכה בין ישראל לפלישתים.

בפינה הפלשתית של המפה – כשלוש מטרים גובהו, כובע נחשת על ראשו, שריון מלא קסקסים על גופו ובידיו חנית כבדה. לוחם מגיל צעיר, איש הביניים, קבלו אותו בנקישות שריון רועמות – גוליית הפלישתי!!!

בפינה הישראלית של הסיפור – הוא הבן הצעיר ביותר במשפחה, אדמוני, מלך בסתר (פרק שקודם לזה) רועה צאן אמיץ. עם מקל, חלוקי נחל וקלע. קבלו אותו בברכיים רועדות, דוד בן ישי!!!

והקרב יוצא לדרך – הם מתחילים בטראש טוק אופייני:
גוליית – מה אני כלב, מה אתה בא אליי במקלות? (מקלל)
דוד – אל תסתכל עלי ככה, אני ניצחתי דוב ואריה. אני אקרע גם אותך, ד' יתן לי את ראשך. והגופה שלך תהיה אחלה אוכל לניצים של אטלנטה (למרות שגם בזה הם בטח יפשלו).
גוליית – טוב, חלאס! העצבנת אותי. בוא מכות וזהו!

גוליית רץ ומסתער על דוד שמנצל את יתרון המהירות, הזריזות, השכל והכבדות של היריב והולך אחורה. הוא שולח את האבן מהקלע ישר למצחו של גוליית, גוליית חוטף את האבן במצח ומתנדנד מצד לצד, לבסוף הוא נופל ומת. דוד שולף את חרבו של היריב ומוריד את ראשו.

מה הקשר לכדורסל..?

כריס פול הוא ה"דוד" של ה-NBA. הוא זריז, מהיר, חכם ומתעלל בגבוהים. לא סתם מבודדים אותו כל הזמן מול הגבוהים. גם שחקני הגנה כמו רודי גובר סבלו מנחת זרועו של ה"גמד" בליגה.
הסרטון הבא מלא בקטעים בהם CP3 מתמודד עם גבוהים כמו שדוד התמודד עם גוליית, קלע לו בול בפוני.

קלע לו בול בפוני (כוורת)

אם יש לכם רעיון למהלכים דומים, מוזמנים לכתוב בתגובות.

לפוסט הזה יש 23 תגובות

    1. Jonathan

      17 ינו 2022 18:57:42

      לא יודע אם כל הגבוהים אהבלים… אבל אתמול כשציפתי בפניקס-דטרויט היה מדהים לראות את כריס פול לוקח אותם לנקודה הזו והם כל פעם נראו מופתעים (סיים רק עם 10 נקודות אבל נראה לי שכמעט כל מה שקלע מהשדה היה משם).

      1. טריי זריקה מחשידה

        17 ינו 2022 20:44:32

        הוא 17 שנה לוקח אותם לנקודה הזאת חחח כאילו לא צופים בוידאו. הוא לא קלעי 3 גדול ולא חודר דגול סגור לו את הגאמפ הזה מימין והרגת אותו ב40 אחוז. תוביל אותו שמאלה הוא כמעט לא חודר בשמאל ונמנע מאד מהצד השמאלי. אני לא מבין איך 17 שנה נותנים לו להגיע לספוט חח. רק הולידיי מגיים 3 שנה שעברה הפר את האיזון הזה. לא מובן איך כל החיגה נותנת לו לטייל לגלגל כדורים להחזיק כדור על המותן ולחלק הוראות בקלאץ שהמגן מטר משם כאילו אני רואה את זה ואומר זה פאקן nba מה נסגר אין מצב בשכונה מישהו נותן לך לעשות את הדברים האלה.
        תנסו פעם בשכונה אפילו מול ילדים בכיתה ה לרוץ קוסט טו קוסט מהאמצע ישר לטבעת בקו ישר אין מצב שילד חא יבוא חנסות לחטוף או לעמוד בדרך שלפחות תצטרף לזוז לצד ולעבור משם חחח

  5. Jonathan

    17 ינו 2022 18:50:47

    אחלה טור.
    סטף קרי שם את רודי גובר על הקרוסלה זה אחד המהלכים האהובים עליי בכל הזמנים. ראיתי בריפליי ושיתפתי כמה פעמים.
    https://www.youtube.com/watch?v=UZOCU2ZzhwE
    Where did he go??? 🤣🤣🤣
    *
    צד שני, סטף עושה את זה גם לכריס פול הקטן יותר:
    https://www.youtube.com/watch?v=NudiJUlxb10
    פעם אחר פעם:
    https://www.youtube.com/watch?v=S0c_VnwomOU
    *
    אני לא מאבד אהדה לקבוצות, אבל יכול ללוות שחקנים שאני אוהב ב"מסעם" בין קבוצות, גם אם הם עוזבים את הקבוצה שאהדתי. היה לי משמח שטימי הארדוויי המשיך לקריירה יפה אחרי הפציעה – וזה היה במיאמי…

    1. סכין בגב האומה

      17 ינו 2022 19:48:22

      הסתכלתי על 3 מהלכים (פתחתי אקראית ב 1:24). במהלך הראשון הוא עבר את הראשון משמאל ואת השני מימין עם הקפצה בין הרגליים. בשני הוא הולך ימינה, אבל בגלל שווסט סוגר לו את השמאל ונותן לו את הימין. אולי הוא התבלבל ואולי לא, כי מהלך אחרי פול הולך דרך השמאל וגורם לשומר שלו ליפול.

      אבל ברור שבנ.ב.א אין הגנות ואף מאמן לא בא לנצח אלא רק לתת ללברון ולחברים שלו מסירת הבננה קליר פאת'ס, אז כל הליגה עסוקה בלתת לכריס פול את הימין כדי שגם בגילו הוא יקבל חוזי מקס. סטיב קר היה גם מוכן לאבד אליפות עם ג"ס, אבל למזלו כריס פול נפצע

      1. טריי זריקה מחשידה

        17 ינו 2022 20:47:13

        אתה לא מבין מה אני אומר זה יפה שהסתכלת על זה אם תראה משחקים שלו אולי תבין מה אני מדבר. גם פה בסרטון 95 אחוז המהלכים שלו מצד ימין אם לא שמת לב.
        אגב חלק מהמובים מדהימים לא על זה דיברתי

  8. Tzafriros

    17 ינו 2022 19:23:38

    שחר הפוסט שלך הוא הסיבה שכל בוקר שאני קם אני מודה לאל שאני אוהד הלייקרס. אין לי את הצרות האלו. ממתי שהתאהבתי בקבוצה ומג׳יק שיחק שם תמיד הגיע כוכב לאהוד. שאק קובי ג׳יימס הקבוצה היחידה שלא נכנסת למשוואה הזאת. אוהדי ווריורס למשל חיכו מתחילת ה 90 עד ללפני עשור שחזרו לנצח. הלייקרס תמיד רוצים לנצח. אז אם אתה מעוניין בפחות דילמות תלבש סגול זהב

    2. צ'יקו

      17 ינו 2022 21:24:20

      הסלידה שלי מהלייקרס היא אותה סלידה מריאל מדריד בכדורגל – שתיהן קונות כוכבים ולא בונות, זה לא חוכמה לקחת אליפות עם וורתי מג'יק וקארים או עם שאקיל. זאת גם הסיבה שכולם שנאו את המעבר של לברון למיאמי…
      לעומת זאת מילווקי ופיניקס בנו את עצמם דרך הדראפט פלוס תוספת.

      1. דדי

        18 ינו 2022 07:03:40

        אין שום קשר בין לברון למיאמי לבין הלייקרס של שנות ה 80.
        קארים רצה לעבור ללייקרס שלא זכו בשום דבר כבר שנים, קיבל את הטרייד שרצה ואז…. שוב לא זכו בכלום שנים.
        .
        ובכל זאת קבוצה עם קארים הצליחה לשים את היד על הבחירה מספר אחת בדראפט ובחרה את מג׳יק (כמו שאתה אוהב לא ?) מה שהוביל ל 2 אליפויות ב 3 שנים הראשונות שלו.
        ואז, הניהול היה כל כך חכם, שלמרות שהקבוצה היתה האלופה המכהנת ב 82, הם קיבלו את הבחירה מספר אחת בדראפט ובחרו בוורת׳י (כמו שאתה אוהב לא ?).
        .
        אז זה בסדר לשנוא את המצליחים, אבל לפחות תחפש סיבות נכונות.

        1. צ'יקו

          18 ינו 2022 14:11:53

          הבעיה שלי עם הלייקרס שהם מקבלים מוצרים מוגמרים ואיתם זוכים באליפות ולא בונים את זה כתהליך, זה היה עם ווילט, זה היה עם קארים, (נכון, דווקא עם הקבוצה של שנות השמונים אני יותר בסדר מאשר האחרים, והאנאלוגיה שכתבתי לא טובה). ואחר כך עם שאק שהגיע אחרי שכבר הופיע בגמר. ואחרי זה עם הקבוצה סביב קובי בשנת 2009, שהביאו שחקנים ממש טובים מקבוצות אחרות, ובנו סביב קובי. ב-2020 אותו דבר קרה, לברון הגיע והביא איתו את הגבה וזכו באליפות.
          אין מאמץ.

          1. Tzafriros

            18 ינו 2022 17:13:01

            אם מילווקי היו יכולים לבנות כמו הלייקרס הם היו עושים זאת קשה לשכנע פרי אייג׳נטס שאתה מילווקי או פיניקס ולא ל.א ניו יורק או שיקאגו. בכל אופן אני תמיד טוען שאתה לא בוחר את הקבוצה אלא היא בוחרת אותך ואם הייתי מתחיל לאהוד כדורסל אחרי מג׳יק אולי הייתי אוהד הבולס או הרוקטס. ילד בוחר מה שאטרקטיבי בתקופתו. יתכן ויאניס מייצר אוהדי מילווקי as we speak

כתיבת תגובה

סגירת תפריט