מעורב הופס ליום שני: תומפסון חוזר (בגדול!); בראדלי, מונק, לברון, כרמלו, ו-AD: חמישייה לאליפות? בן סימונס להאוקס? / מנחם לס

1.אחרי 941 יום, ובשעה 03:44.06 שעון חולון, קליי תומפסון נגע שוב בכדור, וב-03:44.10 הוא קלע את סלו הראשון בכניסה לצבע

איזה רגע…

כשמחכים כל כך הרבה זמן – מיוני 13, 2019 למען הדיוק, הרגע שהגיע היה גדול מאפשרותי לתארו. אני לא הייתי שם – אז עוד לא הייתי – אבל לפי מה שקראתי רגע ההופעה של קליי תומפסון הזכיר את הרגע בו הופיע המנצח הגדול מכולם, ארטורו טוסקניני, ב-26 לדצמבר, 1936, באולם 'יריד המזרח' בת"א, בערב הלידה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בן גוריון היה שם. חיים וייצמן. כול הגדולים ממפא"י.

קליי תומפסון היה הערב הארטורו טוסקניני של הווריורס, אפילו שאחרי סלו הראשון, ושתיים-שלוש דקות של הרבע הראשון, הוא בילה כמעט את כל החצי על אופני-טריינינג להמשיך לחמם את הרצועות המצטלבות בברכו ואת גיד האכילס שלו – שתי הפציעות האכזריות שהוציאו אותו משרות לשנתיים וכמעט 7 חודשים. מעטים הם הספורטאים בעולם שהיו מסוגלים לחזור מפציעות כאלה לספורט הדורש יכולת גופנית יותר מכל ספורט קבוצתי אחר בעולם.

טוסקניני – סליחה, תומפסון – חזר לשחק איזה 3-4 דקות לפני סיום החצי. עם 2:56 דק' לחצי הוא ניכנס לצבע בכוונה כדי להראות שהוא לא חושש משום דבר, וקבר דרייבינג דאנק להיילייטס. הייתם צריכים לראות את סטפן קרי ודריימונג גרין חוגגים עם הנפת מגבות לפני ספסלם. למה הרידוד הפרוע?

כי עם הדאנק הנועז הזה קליי הודיע לעולם שהוא חזר. שהוא משחק ללא מורא ופחד.

חשבתי שזהו זה. ההצגה הערב הסתיימה.

נו סיר.

עם 1:18 לסיום החצי תומפסון קבר שלשה מ-"27 FEET", לפי ה-PLAY-BY-PLAY של ESPN. מיד בקשתי מסירי שתתרגם לי את המרחק למטרים. היא ענתה לי:

"8.23 מטרים"

ידעתי שבזה הסתיים סיפור ההופעה הראשונה של קליי תומפסון אחרי יותר משנתיים וחצי בהשבתה. מעתה זה חזרה ל-OLD TIME BASKETBALL כשקליי תומפסון הוא כבר לא טוסקניני, אלא איש תזמורת רגיל. עדיין וירטואוז, אבל אין צורך להתרכז בו ורק בו יותר.

דבר אחד ברור: עצם הופעתו של קליי ת'ומפסון על הפרקט (בלי להתחשב ב-17 נקודותיו אחרי יותר משנתיים וחצי של חוסר פעילות ממשית) נותנת לווריורס AORA של אלופה!

וממש ברגע זה נודע לי: כתבנו בסן פרנציסקו היה שם!!! הופס היה שם לחזות בערב המיוחד הזה שכל עולם הכדורסל חזה בו בטיווי. אנחנו היחידים מכל עיתוני ואתרי ישראל להיות שם ולחזות בערב הנפלא הזה אישית, וב'חי'!!!

2. בן סימונס לאטלנטה האוקס?

ממש עם ההפסד לקליפרס 93-106 שהעמיד את הרקורד של ההאוקס על 22-17, מקום 12 במזרח עם סיכויים הולכים ונעלמים לפלייאוף, הקבוצה שהתחילה את העונה בזמירות ומחולות, נכנסה לדיכאון כדורסלני חמור ביותר.

היא חייבת לעשות את הפלייאוף העונה או שהאכזבה תפגע בקבוצה באופן רציני ביותר לשנים הבאות. הניו יורק טיימס פרסם ממש לפני דקות מספר שההאוקס התחילה במגעים רציניים ביותר עם הסיקסרס בקשר למה היא יכולה להציע לפילדלפיה, שלא נקרא 'טריי יאנג'.

מאומה, מלבד את עתידה.

ההאוקס יכולה להציע לסיקסרס שתי (שלוש?) בחירות דראפט סיבוב ראשון, ואז אולי. בן סימונס מסוגל לשפר את הגנת ההאוקס שהיא אחת החלשות בליגה, בגדול.

3. ללא כל ניחוס, והאמת לאמיתה – – בראדלי, מונק, לברון, כרמלו, ו-AD היא החמישייה שנועדה לאליפות (ווסטברוק 'שחקן ששי' שיכול להיכנס במקום 1,2,3, ובסמול בול אפילו כמס' 4 כפי שאסביר להלן, כפי שאומרים החברים שלי מדאונטאון חדרה)

הפעם החלטתי בכל הרצינות לא לנחס את הלייקרס, אלא, פשוט, לומר את האמת לאמיתה כפי שרק דוקטורים יודעים אותה: בשבוע שעבר הלייקרס עלו מתחתית בור השפכים עד ל-87% מרמתם הפוטנציאלית שהיא – כפי שכל אוהדי ושונאי הלייקרס יודעים – היא הטופ שבליגה (ויסלחו לי הנטס עם 'משחקי חוץ בלבד' של הכדורסלן ואיש המדע קיירי אירוינג שגילה לנו שהעולם שטוח כמו השטיח הפרסי בבית המלוכה הבריטי).

אנטוני דייויס עומד לחזור להרכב הלייקרס בכל יום נתון. מ-"שבועיים מנוחה" הוא עבר לסטטוס של "מיום ליום". יש את האוקיי מהרופאים ועתה ההחלטה מתי להעלות אותו לשחק היא בידי המאמנים. הווה אומר שאחרי פתיחה עונה שהייתה TUMULTUOUS הלייקרס הם עתה ב-UPSWING שכל הליגה – ובין שימון והדוקטור כל העולם – מסתכל עליו בקנאה.

על ה-STELLAR PLAY של לברון אין צורך להוסיף אף מילה. אפילו 'הציפור הנדירה' תודה כמה כוכבי (מהמילה כוכב) ונדיר הוא משחקו של לברון היום בגיל 37, אז אעצור כאן מבלי להוסיף אף מילה.

בקשר ל-AD כולנו יודעים ומכירים בבעייתו: ללא לברון הוא לא יותר מעמוד חשמל מחוץ לפרימטר. עם לברון, ושחקנים-קלעים כבראדלי ומונק מאחור, אין לו מקום בפרימטר והוא נאלץ להיכנס לצבע שם הוא בלתי עציר, אפילו שזה המקום האחרון בעולם שהוא רוצה להיות בו. בצבע הוא שווה 25 – 30 נקודות אפילו ביום של קש וחציר.

אז ברשותכם האדיבה הבה ונעבור ל-'שלישייה השנייה' של הלייקרס, אחרי ה'צמד-חמד' הראשון שהוא לברון + הגבה.

4. אברי בראדלי, הווטרן שמספק את הקבלות שהלייקרס צריכה

(שיחה קצרה בין דוקטור רזי לבין דוקטור מנחם)

דוקטור רזי: דוקטור מנחם, אתה אולי מבין מדוע הבוסטון סלקיקס שחררו את אברי בראדלי?

דוקטור מנחם לדוקטור רזי: אם הייתי יודע את התשובה לשאלת ביליון הדולר הזאת הייתי יודע גם את התשובה לאיך נברא העולם, ומה היה לפני שהוא נברא.

דוקטור רזי לדוקטור מנחם: תגיד לי , דוקטור מנחם, אתה לא חושב שזה היה מהלך טפשי ביותר של הסלטיקס?

דוקטור מנחם לדורטור רזי: כן.

(סוף השיחה בין שני הדוקטורים, דוקטור רזי ודוקטור מנחם)

אברי בראדלי – אומנות השיפור לנגד עיננו: גם בסלטיקס הוא היה מספיק טוב. אבל בסלטיקס היו כמה פקטורים נגדו: אין שם הרכב קבוע; אין שם הבדל בין 'סמול בול' ו-'טול בול', ואין לדעת שם מי הוא השחקן החם לערב נתון – ג'ייסון טאטום או ג'יילן בראון. אז בראדלי הרגיש מסוחרר כשמיום ראשון ליום שלישי, הפוינט גארד חייב לגלות משך חצי משחק ממש מה קורה, ועל מי חובה עליו ללכת. בלגן מושלם. יום מפסידים לניקס ויום אחרי מנצחים אותם על 20.

אחרי המשחק בו הסלטיקס הפסידו לניקס מאמנם אומר שהוא מאמן קבוצה ש'לא ברור מי הראש ומי הזנב שלה', ולמחרת אחרי שאכלו את הניקס הוא אומר שהוא 'גאה לאמן קבוצה רעננה כזאת'.

אז בין דוקטור רזי לדוקטור מנחם, למה הסלטיקס נתנו לבראדלי ללכת?

בין דוקטור רזי לדוקטור מנחם ישנן שתי אפשרויות:

אפשרות ראשונה: המאמן אימה אודוקה חייב היה למצוא שעיר לעזאזל.

אפשרות שנייה: הנהלת הסלטיקס – וזה מתחיל ונגמר עם בראד סטיבנס שהוא הנשיא והבוס של פעולות הכדורסל של הקבוצה – היא חסרת מושג שנתנה לבראדלי ללכת, כשהיא משאירה (הס מלהזכיר שמותם) שחקנים שלא מגיעים לברכיים שלו בקבוצה.

בראדלי הוא שחקן פיקח ומתורבת. הוא-הוא מסוג השחקנים כמו כריס פול (אבל אני לא אומר שהוא ט-ו-ב כמו כריס פול) שמסוגל לשנות את סוג המשחק של הקבוצה כולה לפי דרישת המאמן. אז אני לא בטוח אם אודוקה הוא מאמן טוב מספיק להחליט על 'סוג משחק' זה או אחר של הקבוצה, אז אם תוסיף אחד לשניים בסלטיקס אז לא תקבל "השאירו את אברי בראדלי בכל מקרה!'

היום בלייקרס, כשלברון, או ווסטברוק, או כל שחקן אחר הוא TRAPPED ע"י קהילת שחקנים, זה הרגע של בראדלי לקבל כדור ולפתוח חור במקום אחר בקבוצה, או 'לקבור את העור' בעצמו. דבר נוסף שהוא חשוב ביותר ללייקרס? בראדלי הוא לא שחקן הדורש את הכדור. שלא כווסטברוק הוא תורם רבות בעצם המצאו שם על הפרקט.

לבראדלי יש גם BODY IMAGE של שחקן שעצם היותו על הפרקט אומרת, 'נא להירגע. הכול נמצא בידיים בטוחות'. כל קבוצה אלופה זקוקה לדמות כזאת. הווטרן הזה פשוט ממלא את ה-GAP, נע למקומות הנכונים, ומחכה לכדור שיגיע אליו בזמן הנכון ביותר.

5. מליק מונק, 'העילוי' המאכזב, שסוף-סוף ממלא את התקוות שפעם תלו בו

אגיד זאת במילים הכי פשוטות שאני יכול: בתיכון, מ-2013 עד 2016 הוא היה 'הדבר הבא'. הוא נבחר לכל דבר ממקדונלד ועד אדידאס ועד לכל אול אמריקן ו'מיסטר בסקטבול' שניתן לתאר. שחקן תיכון כזה הולך ישר לאונ' קנטקי אפילו בעיניים עצומות. הוא ניבחר 11 בסיבוב הראשון ע"י שרלוט, אותה הוא היה אמור להוציא מבור הצואה.

כל מה שהוא עשה שם היה לשחות בתוכה.

אבל למונק היה את זה. כל מה שהוא היה צריך זה לשנות מקום. אתם בוודאי מצפים שאוסיף 'איך אומרים החברים שלי מחצור? 'משנה מקום משנה מזל'. אז אני לא אומר זאת, אבל זה מה שקרה אתו. אולי השמש, אולי הוליווד, ואולי לברון, אבל במשחקים האחרונים מליק מונק משחק בדיוק כפי שציפו שישחק כבר כשהיה בן 16. ואתם יודעים מה? השחקן שכמעט אבד עליו הכלח בעינינו הוא רק בן 23. זה הגיל לפרוח להיות 'אול סטאר' ב-NBA.

הוא עלה לחמישייה של הסלטיקס ואני לא מאמין שהוא ייצא משם לשנים הבאות. לפתע יש ללייקרס יהלום בגארד, ואני לא מגזים. גם קוסם, גם קובר טרייז, גם מוסר ומרכז.

ואם אתם מתפלאים מדוע הוא מלא טאטו בכל גופו אבל לא ביד ימינו, אז הנה התשובה:

לצליק ישנו גם את ה-GHOSTING שלו, אבל על כך עלי לכתוב פוסט מיוחד. בינתיים נסתפק בכך שהוא הפך לילד המועדף ע"י לברון ג'יימס כי יחד הם יוצרים את התוצרת הטובה ביותר. על לברון אתם יודעים, אבל מה תגידו אם אגלה לכם שעם לברון הטרו שוטינג של מונק הוא 68% ובלעדו יורד ל-55%. הגארד גם נמצא עתה בקרייר היי מהטריי (55%).

לא יאומן ממש כיצד התאנה העסיסית כפי שהיה מונק בתיכון ובקנטקי, הפך כמעט לתאנה מיובשת בשרלוט, ועתה בלייקרס הוא הופך לתאנה עסיסית, רעננה, ומלאת חיות!

6. כרמלו אנטוני שנולד מחדש בלייקרס, ואני מעתיק:

:If history has proven anything, it’s that Carmelo Anthony is not bashful about his jumper. Like a seasoned crack shot in a Western, Anthony loves to show off his marksmanship, effortlessly swishing jumpers from distance like an Old West Lawman showing off on the range, bulls-eyeing bottles lined up on top of a fence. And this season, he’s done it in record time.

אני ממשיך להעתיק מ-SB:

According to the league’s tracking data, Anthony has already taken the 10th-most 3-point attempts that have come with a touch-time less than two seconds, as well as hoisting up the seventh-most bombs that have come “very early” (22-18 seconds) into the shot clock. And among players who have taken at least 50 such shots, Anthony leads them all with his 43.4% conversion rate.

הוא עתה בלייקרס – הקבוצה שתמיד חלם לשחק עבורה – באחוזון ה-91 בין קלעי הטריי בליגה. המסקנה? בכחול:

Although Anthony is not as spritely as he once was, his legs miraculously return to prime form when he senses a chance to run out for a jumper, filling the wing for hit-aheads with a gust of youth behind him!!!

7. ואן ווליט מקבל קומפלימנט מלבב הגורם גם לחייך, מבן קבוצה לשעבר

פרד ואן-ווליט, במשחק נפלא נגד מיצ'ל דונובן והג'אז מסיים בניצחון 122-108 עם טריפל דאבל ראשון בקריירה כשמספריו 37 חיצים, 10 קרשים ו-10 בונבונים.

קייל לאורי כיבד אותו בטוויטר הזה:

@FredVanVleet triple double!! About time !! Lol congrats !!! #NBAAllStar

— Kyle Lowry (@Klow7) January 8, 2022

8. האם שני ה-J'S (ג'ייסון וג'יילן) באמת לא יכולים לשחק – ולהצליח – יחד?

ראשית, הבה נקשיב לג'יילן בראון:

I think we can play together,” Brown told reporters, according to ESPN’s Tim Bontemps. “We have played together well for the majority of our career and things like that. The last year or so hasn’t gone as expected, but I think a lot of the adversity that we’re kind of going through now is going to help us grow and get better in the future.

If we get over this slump and continue to learn, I think there’s a lot of good basketball on the other side of this,” he added. “I only can control what I can control. I understand everybody has to do their jobs, but me and JT talk. We talked after the game, communicated with one another, and things like that. So we’re on the same page. I get where all the other frustration comes from, but as long as I’m on the same page with him and he’s on the same page with me, that’s where we’re most focused on.”

את מקור הבעיה האמתי הוא לא יכול להגדיר מבלי לפגוע בפוינט גארד של הקבוצה דניס שרודר. אז אני אעשה זאת בשבילו:

גם טאטום וגם הוא הם שחקנים רעבים לנקודות שהדבר הראשון שמעניין אותם הוא לשים את הכדור בסל האפרסקים. זה הרבה יותר מעניין אותם מאשר למסור. הם לא הפורוורדים הראשונים ולא האחרונים עם MIND SET כזה. הם BALL DOMINANT PLAYERS עם יכולת בינונית למסור לשחקנים פנויים גם משום שהם פורוורדים ולא פוינט גארדים, וגם בגלל שעל כל מסירה שלהם כתוב 'למה מסרתי? יכולתי לקלוע בעצמי טוב יותר מהשמוק הקטן'.

מי האשם? האצבע מיד מצביעה שוב לעבר בראד סטיבנס שנתן לאברי בראדלי ללכת ואין לו פוינט גארד שהדבר הראשון שמעניין אותו הוא 'לרכז', ורק אז 'לחדור', או 'לקלוע', כפי שדניס שרודר חושב, מרגיש, ומשחק.

9. אייזיה תומאס (ההוא מהבד בויז) מכניס שוב למייקל ג'ורדן בטוויטר שלו. הנה:

עם השיא החדש שלברון שבר, הוא מתאר את קרים ולברון כשני ה-G.O.A.T'S של ה-NBA כשהוא אפילו רומז שלברון המלך הוא ה'עז' הראשונה, כשהוא נכשלצ להסביר שהמספרים שלו מבוססים על ה-ת-מ-ד-ה יותר מאשר יכולת.

מה שאני מציע לכל קורא את דברי אייזיה תומאס לזכור שהיה זה מייקל ג'ורדן שעמד על כך שג'ון סטוקטון – ולא אייזיה תומאס – ייבחר ל'נבחרת החלומות' של 1992, אם כי ג'ורדן מכחיש זאת בתקיפות עד עצם היום הזה, והאדם היחיד שיכול להעיד לכאן או לכאן – קואנג'לו – כבר איננו אתנו.

10. ג 'ייסון טאטום 'לא מעריך' (DOESN'T APPRECIATE נשמע הרבה יותר מדוייק!) מה בן קבוצתו לשעבר – היום אנליסט של ESPN קנדריק פרקינס – שלח בטוויטר שלו אחרי הניצחון על הניקס:

11. ג'ייסון טאטום ענה בטוויטר משלו:

היום, בגלל הסושיאל מדיה, שחקנים מכניסים לטוויטר מה שפעם הם היו אומרים בחדרי הלבשה.

מנחם לס

בעל האתר, ומנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 67 תגובות

  1. חחח מנחם מה העלית באוב את בראדלי והסלטיקס? הבנאדם שיחק שם לפני 4-5 עונות. אם אני זוכר איינג' העדיף את סמארט (ובצדק) על פני חוזה לבראדלי (שפחות או יותר היה יותר פצוע מפעיל וחזר לעצמו בעונת הבועה בלייקרס, לפני שנכנסו לבועה (לשם הוא לא הגיע).
    שום קשר לסטיבנס או ליודוקה. הכל איינג'.

      1. מנחמנו, עשיתי סלט הבוקר, כמו תמיד. חצי עין בקערה וחצי עין על קלי תומפסון.
        אבל הסלט שאתה עשית הבוקר טעים הרבה יותר לחיכי.
        אז בוא אני אשיב לך פרופסור, כן בראדלי נחתך מזמן אבללללללללללללל הוויתור עליו לא היה טוב בשעתו כמו שהוויתור על רונדו לא היה טוב. אייברי הוא ה DNA של הסלטיקס. אולי לא קלע גדול, אפילו לא בינוני (שימון היה אומר נגר) אבל הדיפנס שהוא עושה ועשה עם סמארט הביא את הסלטיקס גבוה. האשמה בכך שהשניים לא בבוסטון נובעת משלל סיבות, אחת מהן היא הג"מ הנוכחי סטיבנס והג"מ הקודם איינג'.
        אני חושב שמה שאמרת על אידיוטק'ה נכון מאד, אבל הוא חרטטן ומדבר בקלישאות.
        One day I smile, one day I cry, זה גם בשביל הטרולי שלנו.

  2. היה כיף לאאות את קליי.
    קמתי קצת מאוחר.
    אבל הוא הספיק גם לתת חסימה, שלשה… מכדרר הרבה יותר ממה שאני זוכר ממנו. גם מטביע. הבחור ניצל את הזמן של הפציעה כדי להתאמן…

  3. 1. תודה לרפואה המודרנית שנתנה לקליי לחזורף כמו שעשתה עם דוראנט.
    2. להוקס אין כלום לתת עבור סימונס. אם כבר שהקינגס ינסו ללכת עליו כדי לרענן את הסגל שלהם.
    3. מונק כישרון חבל על הזמן, פשוט היה צריך לקבל את ההזדמנות, ואת זה הלייקרס נתנו לו. הבעיה שתמיד היה טמבל עם ברגים רופפים, ורק בשנה האחרונה שלו בשארלוט התחיל להתנהג כמו מקצוען (בכלל זה הגיע במחיר מבצע).

    1. יש להוקס כמה שחקנים שיכולים להתאים כמו האנטר (תלוי מה מצבו – לא נראה לי שההוקס יוותרו עליו), קולינס שיכול להתאים ליד אמביד ויותר טוב מהאריס והוארטר

  4. תודה מנחם אחלה מעורב.
    הבעיה עם טייטום ובראון התחילה כשהשני גילה שהוא מסוגל לקלוע. בשנים הראשונות שלו הוא היה D&3 בהרבה מובנים וההובלה הייתה כולה של טייטום. ברגע שבונים עליו כסקורר מוביל הוא לוקח על עצמו לפעמים יותר מדי (מה שנכון גם לגבי טייטום) וההתקפה נתקעת. צריכים מוביל כדור ווטרן כמו פול, רונדו ורוביו שידע לשים להם את הכדור בידיים רק כשצריך. שרודר לא מתאים עם 4.5 אס' למשחק.

    1. +1
      אין הרבה קבוצות שהצורך שלהן בfloor general בולט כמו הסלטיקס.
      אפילו שלא ייקלע הרבה, רק שיידע להחליט מי מקבל את הכדור.

    2. 100%
      הוא שחקן מעולה בדיפנס ואופנס אבל יש לו קבלת החלטות לא טובה וזה מתבטא באיבוד כדורים מטומטם. אגב, גם לסמארט יש בעייה דומה. אפשר וגם צריך לאבד כדורים כי זה המשחק, השאלה היא רק איך אתה מאבד אותם ובראון בחודש האחרון יכול לשמש דוגמא איך אסור לשחק. ו…………… כן אני יודע שהיה לו טריפל במשחק השני מול הניקס עם אסיסטיןם וכאלה.

      1. אגב, חזרה של רונדו או הגעה של רוביו זה החלום הרטוב שלי. לא חושב שזה יכול לקרות כל עוד הבוטדיוטקה במועדון.

  5. חס וחלילה סימונס להוקס זה ירידת ליגה. לא יקרה. אין להוקס גם שום דבר שיעזור לפילי הכל שם זבל מוחלט חוץ מטריי. טריי הולך לבזבז המון שנים סתם בהוקס במקום לבוא לפילי ולהילחם את טבעת עם אמביד. זה יהיה הצמד הכי קטלני מאז שאקובי

        1. קולינס יותר טוב מטוביאס וגם מתאים ליד אמביד. האנטר (אם הוא לא פצוע) זה שדרוג על כל מה שיש לפילי בסמול והוארטר קלעי נהדר

          1. האנטר זה נגר על והוא כל הזמן פצוע אין דבר כזה אם לא פצוע.
            קולינס לא יותר טוב מטוביאס הם שחקנים אותה רמה בערך. מה שכן קולינס מקבל הרבה פחות. אם היה אפשר הייתי עושה.
            הוארטר סה פח זבל יש לנו כבר את ניאנג ופורקאן בתפקיד הזה בחצי מחיר יחד. מה אתה צריך את הזבל של ההוקס? לא תודה
            מעדיף לחכות עם סימונס. לדעתי הוא לא יעבור בדד ליין הקרוב

          2. אגב אם לא שמת לב לבעיה העיקרית של ההוקס חוץ מהקליאת והשובע זה שהשחקנים שם לא עומדים בעומס המשחקים. הם כולם שבירים ותמיד פצועים בוגדן גאלו האנטר זאת קבוצה מפוצצת בפציעות. אני לא רוצה פורצלן אצלי בקבוצה.
            בעולם שאין לי אלטרנטיבה הייתי נותן את סימונס על קולינס אם ההוקס מספיק מפגרים אבל לא חושב שגון קולינס זה החתיכה שתהפוך את פילי לאלופה.
            לכן עדיף לחכות יש לנו 3 שנים לפני השנה האחרונה של סימונס. מקסי יתפתח לך תדע לאן אין מה למהר סימונס ימשיך לשבת ביציע

            1. סימונס חסר מאוד בטח בעונה הסדירה. בלעדיו העומס על אמביד גבוה (אפרופו פורצלן) ולא סתם ההגנה של פילי הרבה פחות טובה השנה. חבל לבזבז עוד שנה של אמביד בשיאו. זרוק את סימונס תמורת תחליפים נורמליים (גם אם משלימים)/בחירות דראפט ויש גם עתיד/אופציות למסחר. אתה בונה יותר מדי על מקסי אבל המקס שלו כרגע זה רכז נחמד ולא יותר מזה.

  6. אחלה מעורב
    אני מחליף את סימונס עם טריי יאנג בשמחה ובגיל.
    אני מחליף גם את סימונס בשישיית בירות… תכלס
    🤣

  7. סימונס לצד טריי זה צמד שיקוצים בראשמור של החירייה, שני בלתי נסבלים עם אופי חרא, נרקיסיסטים שאין להם מה לעשות בלי הכדור.
    אם טריי חושב שסימונס יהיה הביץ' שלו על המגרש ויעשה עבורו הגנה כשבהתקפה הוא רק תופס לובים הוא צפוי למפח נפש ולשביתה איטלקית 😆
    ראיתי היום את אטלנטה והם נראים נורא, הקטע של טריי של לעמוד בלוגו מחוץ למסך בהתקפה כשהוא בלי הכדור זה אחד הדברים המביכים שראיתי בחיי.
    איזה בושה של שחקן, ובושה של ארגון שנותן לו לעשות את זה קבוע (כמו שאוק' התרפסו לראס כל השנים).
    אירגונים מטפחי שיקוצים דינם בבור הצואה.

  8. קליי נתן הופעה הירואית. לא היסס והעיף זריקות בלי הכרה. הכניסות לסל היו בעיקר סימון לכך שהוא לא יחיה בפחד. הוא יכל לחכות בפינות להזדמנויות קאץ' אנד שוט. אבל בפאן הנפשי זה ניצחון גדול שלו. מבחינת כדורסל, זה עוד ייקח זמן. הוא עוד חלוד. איבוד פה, תקיעות שם. זה ייקח עוד זמן. מה שמביא אותי לנקודה הבאה:
    .
    לברון נותן אולי את העונה הכי טובה שלו ב-5 שנים האחרונות. סטף למעט חודש לוהט בנובמבר, נותן את העונה הגרועה ביותר שלו. מצד שני סטף נותן עונת שיא מבחינה אחת בולטת. מנהיגות. לטעמי הוא השנה עולה על הראשון.
    .
    למעט דריימונד (ועכשיו קליי) אין אף שחקן בווריוורס שהיה מאוד מבוקש על ידי קבוצות אחרות. אוטו פורטר לאחר הפציעות בוושינגטון טייל ברחבי הליגה. בייליצה (נתן משחק איום הלילה) נתן תוצרת בסקרמנטו ובמינסוטה אך נראה כבד מדי וחסר עתיד כדי לשמר. פייטון השני דשדש בג'י ליג כמו גם JTA. פול היה בדיחה בשנה וחצי הראשונות בליגה והוכתר על ידי האנליטיקס כאחד הגרועים בליגה. לוני בכלל נחשב כאחד הסנטרים הגרועים שפותחים בחמישייה. וויגינס. וויגינס נחשב כקולה זירו. קלוריות ריקות. סמל לרכות מנטאלית ושחקן שהוא בראש של עצמו. אז וויגינס הפך לאחד השחקנים הקבוצתיים בליגה. לילה אחד צריך את הנקודות שלו, הלילה הוא שמר על גארלנד ומירר לו את החיים. הוא אחד השחקנים הכי coachable.
    .
    אז מה סטף קשור? סטף מחבר את הכול. הכדורסל שלו פשוט מדבק אחרים. הוא מתקשר בלי סוף בשני צדי המגרש. הראשון לעודד שחקן שנותן תצוגה גם כאשר הוא מסריח את המגרש. הראשון לעודד שחקן ביום קליעה רע. כשהווריורס יכלו לברוח בייליצה נתן כמה דקות איומות של השלחת לבנים וכיפוף בהגנה בשמירה על מובלי. מילה של ביקורת או פרצוף לא הגיעה מסטף. בפסק זמן הבא פשוט ניגש אליו ועודד אותו. החיוביות שלו מדבקת. הרוח מדבקת. הלילה הם כיסחו את אחד ההגנות הטובות בליגה והקבוצה הגבוהה בליגה בריבאונד. הווריורס עשו זאת ללא דריימונד, שומר הפנים הטוב שלהם ועם לוני שהוא אולי ארוך, אך הוא כולה 2.06. הם השליחו לבנים ושיחקו רע בהתקפה ברבעים 1,2 ו-4 אבל רוח הלחימה הכריעה את המשחק. איך סטף יוצא מה-slump קליעה שלו נראה כנראה בהמשך.
    .
    המבחן הבא של קרי יהיה ג'יימס וויסמן. וויסמן כמו קומינגה נחשבים לעתיד המועדון. בעונת הרוקי החלקית של וויסמן הוא נתן כמה תצוגות מרהיבות, אך הכימיה בינו ובין קרי ודריימונד לא נראתה משהו. לווריורס יהיה קשה לשרוד סדרות שלמות רק עם לוני. ההכנסה של גוף כזה גדול (וויסמן הוא 7 פיט עם מוטת ידים 5'7) זה עניין כמעט זר ב-DNA של הווריורס. האתגר של קר זה להתחיל ללמוד לשלב את השנים יחד. ומצד שני לתת לוויסמן להיות עצמו ולתקוף בפייסאפים כאשר הגובה, האתלטיות ויכולת הכדרור שלו הם נדירים.

    1. מצוין. מסכים.
      לסטף היו אוקטובר ונובמבר מצוינים. דצמבר גרוע (במונחים שלו) ונקווה שעכשיו הקבוצה תתאזן מספיק מבחינת הסגל כדי שיוכל סתם לשחק. אני מעדיף אותו עם מספרים כמו בעונות האליפות – מאוזן על 24-25 נקודות… המהלכים שלו מספיק יפים בלי תצוגות של 50 נקודות וזריקות של "איך הוא קלע את זה?".
      היו לא מעט שחקים שהגדולה שלהם הגיעה דווקא אחרי שלקחו צעד אחורה מבחינת לשים הכל על הכתפיים (כולל ג'ורדן).
      די. קליי חזר. וייזמן יחזור. אם לא יהיו עוד פציעות מצערות של שחקנים אחרים – סטף יכול להרגע קצת.

    2. מעולה. אבל אני מייחס הרבה מזה לקר. ברור שגם לשחקן המוביל (וגם לדריימונד ואולי אפילו איגי) יש בזה חלק.
      בעניין הלייקרס עד עכשיו זה נראה רע מאוד כולל עם דייויס

    3. זו תגובה שאני לא מאמוין שקראתי אחת הטובות שהיתה פה אי פעם.
      כתבת דברים שראיתי הרבה פעמים וכנראה גם אתה ולפי התגובות פה גם האחרים אבל הנה לקחת וניסחת את זה. חשוב להבין: המנהיגות של סטף מלאה באינטילגנציה ועוד יותר מזה באינטליגנציה רגשית.
      כל מילה מדוייקת.
      סטף הוא השחקן שבאמת עושה את כל אלה שמסביבו טובים יוצר לא רק בריווח הטכני שהוא מייצר בזכות האימה שהוא מטיל על ההגנה והדאבל טים הקבוע עליו אלא גם בזכות האינטילגנציה הרגשית שלו.
      מנהיג אמיתי בכל רמח אבריו.
      ואיפה רואים את זה ?
      בהגנה. שם רואים כמה שחקנים באמת מחויבים לקבוצה. והם מקום ראשון. ומי שגורם להם להיות מחויבים זה המנהיג. סטף. כל מילה.

    1. בראדלי היה צל של עצמו, והיה פצוע כל הזמן, מאז שעזב את הסלטיקס. למה להם להחזיר אותו?
      הסלטיקס מנסים לנצח, לא להיות בית תמחוי, וכנראה זאת הסיבה שגם תומאס לא שם (או לא ממש באף קבוצה, כי הוא מקצועית כבר לא ממש מתאים)

      1. מתים על המעורב שלך.
        לגבי ראס והלייקרס. ראס ככוכב מוביל במשך 3 שנים באוק, עשה טריפל דאבל ממוצע שנתי, נתון מרשים ביותר, ועף די בקלות בסיבוב הראשון. זה האיש. הרבה אנרגיות וחוסר תכלס. כזכור בעונה שדוראנט נפצע ראס לא הביא אותם לפלייאוף, ולעומת זאת בעונה שראס נפצע דוראנט גם זכה במויפי, גם הביא אותם לפלייאוף וגם כמעט הדיחו את החוחמים בגמר המערב.
        בכל מקום אחרי זה ניתן לראות שאין שינוי משמעותי במשחקו. ועדיין לא רואים את השפעת המנגר הגדול לברון, על השילוב שלו בלייקרס. לא מקבלים ממנו שם משהו דונה מבחינת נתועלת מאשר בעבר. פחות יוסג' ולכן פחות מספרים, אבל בלי קשר אין שום יותר תועלת.

        1. יחי ההבדל הקטן בין כמה משחקים דורנט הפסיד וכמה ווסטברוק. שלא לדבר על זה שדורנט לא היה בסוף העונה (לפני שמדברים על זה שווסטברוק החמיץ גם הרבה משחקים באותה עונה) וראס שיחק בפלייאוף. אז בגדול שניהם התמודדו די יפה עם הפציעה של השני.

  9. ווסטברוק היום 16 אחוז מהשדה, 6 נקודות. ללא הגנה. לדעתי ירד לספסל באמת. אין התעניינות בליגה בטרייד עליו

  10. מנחם אחלה מעורב. תמיד שעוסקים בלייקרס בין אפ אוהבים או שונאים זה מעניין יותר.
    הלוואי ופרנק ווגל היה מסוגל לקבל את העצה שלך לגבי החמישייה וראס בספסל הוא לא מספיק חזק. את מלו היא ספסל רק בגלל שעשו זאת לפניו. לברון וראס מנהלים את המשחק באותה צורה וכרגע זה נראה בזבוז.
    תודה לאל ולפלינקה שיש את מליק מונק שמשחק מצוין. רק שימשיך להתפתח. כמובן שזה עדיין לא מספיק לאליפות כי אין הגנה. אני חוזר ואומר שהלייקרס זקוקה נואשות לפאוור פורוורד שיודע לקלוע ולהגן (חבל שויתרו על רנדל)

  11. פייר התרגשתי לראות את קליי והיה גם מרגש איך כל הקבוצה התרגשה בשבילו.אחרי הדאנק של קליי,קרי לא ידע מה לעשות עם עצמו

  12. תודה מנחם.
    דו-שיח הדוקטורים היה נפלא (נזהרתי לו להתפרץ 🙂 ). אתה יכול להמשיך איתו לעוד נושאים שלא קשורים לסלטיקס.

  13. מנחם היקר. בתור מישהו שלא סובל את הלייקרס, שפכת עליהם יותר מדי מילים. הקבוצה בקושי במאזן של 21:20 ורק מקום 7 במערב.
    לגבי סימונס. כל קבוצה שתעשה עליו טרייד תפסיד בסופו של דבר. סימונס מוערך יתר על המידה.

  14. הרגע הלילה עם קליי התעלה על ספורט, פשוט בן אדם שכיף לאהוב

    לגבי ההוקס, השאלה היא מה השתנה מהפיינליסטית של המזרח בעונה שעברה? לא יודע אם טרייד מסיבי זו התשובה. בתחילת העונה טריי יאנג התלונן שהעונה הרגילה משעממת לו, בקצב הזה יהיה לו ממש משעמם כבר באפריל…

  15. הלייקרס עם ג'וליוס רנדל וברנדון אינגראם לא עניינה אף אחד, זה הכל לברון.
    קליי תמיד שיחק כמו גדול, יש לו אומץ וביטחון שאין להרבה שחקנים, הוא מין מנהיג שקט.

  16. בס"ד
    תודה רבה. נחם.
    מעורב נפלא.
    בוסטון לא יציבים, זו הבעיה, נראה לי יותר של מאמן מאשר של רכז.
    ההוקס,, לא ברור מה עובר עליהם, לאו דווקא הסגל, כמו שצריכים איזה פופ שיצעק עליהם.
    המדיה פוגעת בריכוז של שחקנים וחבל.
    וקליי, איזה כיף שחוזר אלינו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט