מיאמי מנצחת את פיניקס, שארלוט את מילווקי ועוד משחקים בסיקור משחקי מוצ"ש/ צ'יקו

6 משחקים בלבד שוחקו הלילה, במשחק המוקדם ממפיס המשיכה את רצף הניצחונות שלה, יאניס קלע 35 נק' במחצית השנייה אך בכל זאת הפסיד לשארלוט, סבוניס קלע 42 נק' והוביל את הפייסרס השוקעת לניצחון מול הג'אז, ושיא שלשות של המועדון במחצית הראשונה עזר למיאמי לנצח את פיניקס החזקה. בואו נצא לדרך:

קליפרס (21-19) – ממפיס (14-27): 123-108

המשחק המוקדם של הלילה הבטיח הרבה, מפגש בין הגריזליז הלוהטים שמגיעים ברצף של 7 ניצחונות מול הקליפרס השוקעים מעט בגלל חסרון הכוכבים.
בפועל, מוראנט לא עלה לשחק וג'ונס החליף אותו, ברוקס שיחק עד אמצע הרבע השני ונפצע.

הרבע הראשון היה מצוין מצד הקליפרס ובעיקר מצד מוריס, הם קלעו 6 שלשות מתוך 10 כשמוריס קולע 13 ברבע. בתחילת הרבע השני ברוקס דורך לא טוב על הרגל ויורד בעזרת חבריו לחדר ההלבשה. הקליפרס מובילים 35-44. מכאן יוצאת להקת הדובים לריצת 31-12 עד סיום המחצית, שם היא מובילה ב-10. ג'קסון ג'וניור מוביל אותם במחצית עם 17 נק'.

במחצית השנייה הקליפרס מצמצים את ההפרש ל-4 בלבד אך הדוב המרכזי ביין יוצא לריצת 8-0 ומעלה את ההפרש לדו ספרתי בפעם השנייה במשחק, מכאן הדובים כבר לא רואים את היער ומובילים כל הדרך לניצחון, כאשר במהלך הרבע הרביעי הפער מגיע ל-25 הפרש. ניצחון שמיני ברציפות לגריזליס, ניצחון 11 מתוך 12 המשחקים האחרונים בחוץ, כשהיא מפסידה רק לגולדן סטייט.

טריפל J היה האיש הראשי בהצגת הדובים עם 26 נק' 8 רב', 5 חסימות ושלוש חטיפות. ביין קלע 23 לצד 7 רב'. ג'ונס (5 אס' 5 רב') וקלארק (15 רב', 7 מתוכם בהתקפה) עם 18 נק' כ"א מלטון קלע 8 קטף שיא קריירה של 11 ומסר 6.
מוריס היה הקלע הבולט באדומים, הוא קלע 29 נק' וקטף 8 רב'. ג'קסון 18, בוסטון 13, מאן ובאטום עם 9 לראש.

שארלוט (19-21) – מילווקי (16-26): 106-114

אחרי רבע ראשון רווי נקודות, מגיע רבע שני הגנתי כאשר האלופה מצליחה לקלוע 12 בלבד. שארלוט לוקחים את ההובלה ועולים ליתרון 6 במחצית.

הרבע השלישי נפתח בסערה ורוזיר תופר שלשה ולאחר מכן ברידג'ס עם שלשה נוספת מגדיל את הפער ל-12, יאניס נזכר לשחר ועם סל ועבירה מחזיר את ההפרש לחד ספרתי. הצרעות ממשיכות לעקוץ ועולות שוב ליתרון דו-ספרתי, והמרדף של האיילים מתחיל. היתרון הולך וגדל ואחרי שלשה של רוזיר הוא מגיע ל-17, דקה לסיום הרבע. יאניס עונה בשלשה משלו, וסל לכל צד שולח אותנו לרבע הרביעי בתוצאה 75-89.
שלשה של וושינגטון באמצע הרבע נותנת יתרון 15, מכאן האלופה יוצאת לריצת 15-4 שמוריד את ההפרש ל-4 בלבד, 56 שניות לסיום. פסק זמן תכלת.
רוזיר חוזר מפסק הזמן ותופר שלשה שמוציאה את הרוח מהמפרשים של הבאקס שעוד מנסים משהו אך ללא הצלחה.

רוזיר קלע 28 אצל הצרעות, ברידג'ס 21 נק' לצד 8 רב'. לאמלו קלע 19, קטף 9 ומסר 8.
יאניס קלע 43 בכללי, מתוכם 35 במחצית השנייה. (18-20 מהקו) הוא גם קטף 12 וחסם 2. מידלטון קלע 27 קטף 10 ומסר 9. פורטיס קלע 19 וקטף 13.

דטרויט (30-8) – אורלנדו (33-7): 92-97

בקרב בין נמושות המזרח דטרויט יצאה עם ידה על העליונה אחרי רבע רביעי טוב יותר.
מחצית ראשונה טובה יותר של דטרויט שם אותה ביתרון 7 אך המג'יק צמצמו והשוו לפני תחילת הרבע הרביעי. ליילס קלע 8 רצופות בשביל לעלות ליתרון בתחילת הרבע, ולאחר מכן קייד קנינגהם השלים את המלאכה מהקו.

קלעו לבוכנות – דיאלו 17 נק' 3 חט', ביי וליילס (13 רב') עם 16 לראש, קנינגהם 12, ג'קסון 11.
קלעו לקסם – גאריס 28, אנתוני 19 ורוס 13.

אינדיאנה (25-15) – יוטה (12-28): 113-125

סבוניס עם שיא קריירה מנצח את הג'אז.

הרבע הראשון נפתח בשלשה של אוניל, סבוניס עונה לו בשלשה נגדית. בוגי וטרנר מחליפים גם הם סלים ושלשה של מיטשל שוברת שיוויון. סבוניס קולע אך מיטשל עם שלשה עונה לו, סבוניס עם סל ועבירה מצמצם ובוגי מחזיר את היתרון ל-4. סבוניס עם שלשה מצמצם לנקודה אך מיטשל מגדיל ל-5. שוב סבוניס ואחרי שתים מהקו של דוארטה סבוניס משלים את המלאכה ומעלה את אינדיאנה ליתרון ראשון במשחק. סטיפנסון נכנס למשחק ומוסר 4 אס' בשלוש דק' כל הדרך ליתרון 6 בסיום הרבע, סבוניס עם 18 נק' בסיום הרבע הראשון.
ברבע השני סבוניס ממשיך לשלוט ולאחר חצי רבע היתרון של אינדיאנה עולה לדו-ספרתי ורק גדל לאורך הדרך, וויטסייד לפני המחצית מוריד את ההפרש ל-9 בלבד.
במחצית השנייה רצף פעולות טובות של יוטה מוריד את הפער לנקודה בלבד. סטיפנסון לא מוותר ומעלה את אינדיאנה ליתרון 3, סל לפה סל לשם וסבוניס מעלה את הפער ל-4 בסיום הרבע. יוטה ממשיכה ללחוץ ולהיצמד ואחרי 4 דק' הפער עומד על 2 בלבד. ריצת 10-2 בראשות סטיבנסון מגדילה את הפער לדו-ספרתי וסנוביס ממשיך לשלוט בצבע בהיעדר גובר כל הדרך לניצחון.

סבוניס קלע 42 נק' וקבע לעצמו שיא קריירה חדש. הוא הוסיף גם 6 רב', וושינגטון וסטיבנסון (14 אס' 4 חט' ו-6 רב') קלעו 16 כ"T. הולידיי עם 15 נק', טרנר עם 8 נק' 6 רב' ו-4 חסימות.
אצל הג'אז – מיטשל קלע 36 נק' ומסר 9, בוגדנוביץ קלע 21, קלרקסון 18.

בוסטון (21-19) – ניו יורק (21-19): 75-99

במפגש בין שניים מהמועדונים הותיקים בליגה הירוקים יצאו עם ידם על העליונה בזכות טריפל דאבל ראשון בקריירה של ג'יילן בראון.

ברבע הראשון דווקא הניקס שלטו ובסיום הרבע היתרון עמד על 5. בפתיחת הרבע השני ברקס וגרימס קולעים שלשות ומעלים את הניקס ליתרון 10. ריצת 3-13 נותנת שיוויון בטידי גארדן. רנדל קולע שלשה אך וולאיס משלים מסירה של בראון לאלי-הופ, ומי אם לא בראון יהפוך את התוצאה. רובינסון משווה מהקו אך סמארט שובר שיוויון ובראון ממשיך אותו, ולאחר מכן גם מוסר לווילאמס ומעלה את בוסטון ליתרון 6. רנדל מצמצם ורובינסון קולע על הבאזר והפער עומד על 2 בלבד. טייטום קולע ובראון ממשיך להוביל את בוסטון ואחרי שלשה של סמארט הפער עולה ל-10. מכאן הסלטיקס לא מסתכלים אחורה ורומסים את הניקס שקולעים בשלושת הרבעים האחרונים מתחת ל-20 בכל אחד.

בראון כאמור רשם טריפל דאבל ראשון עם 22 נק' 11 רב' ו-11 אס'. טייטום קלע 19, ריצ'רדסון 17, ווילאמס 12 וסמארט 10.
בניקס – בארט 19, קויקלי 18, רנדל 13 לצד 12 רב' ושישה אס', רובינסון סוגר את הרשימה וקולע 11.

סאנס (9-30) – מיאמי (15-25): 123-100

ההיט ממשיכים ברצף משחקי החוץ שלה, והם מגיעים לפיניקס הקשוחה ללא באטלר ואדביו הפצועים. מנגד כל השמשות נמצאות ומשחקות.
המשחק נפתח בשלשה של בוקר, אך זאת נענית בשלשות של סטרוס ושל מרטין. אמרנו שלשות אז קיבלנו שלשות – פול פותח בשלשה וברידג'ס עם שתי שלשות מגדיל את הפער ל-6. לאורי קולע אחרי רב' התקפה וסטרוס תופר שלשה כדי לצמצם לנק' קראודר ובוקר קולעים מחד וטאקר מנגד, שלשה של לאורי משווה את התוצאה במחצית הרבע. טאקר חותך לסל וקולע, ואז מקבל כדור לשלשה וקולע גם את זה. יתרון 5 להיט. בוקר ורובינסון מחליפים שלשות, ואחרי החלפות נק' הירו קולע שלשה שנענית בסל של פיין שנענית בשלשה של רובינסון שנענית בשלשה של פיין. סל של בוקר על הבאזר מסיים את הרבע ביתרון 4 להיט.
ממשיכים בשלשות – קם ג'ונסון קולע שלשה והפער עומד על נקודה בלבד. ריצת 8-2 מחזירה את הפער ל-7. פול מצמצם, אך גאי ורובינסון מגדילים חזרה ל-8 ואחרי לייאפ אחורי של הירו היתרון עולה לדו-ספרתי. רובינסון מוסיף שלשה למדורה אך אייטון מנסה לכבות את האש עם 2 משלו. טאקר מוסיף שלשה נוספת לרשימה ואחרי כמה דק' הירו קולע שלשה נוספת שמשווה את שיא המועדון ורובינסון רגע לפני המחצית שובר את השיא, מיאמי קולעת 15 שלשות במחצית וקובעת שיא מועדון חדש לשלשות במחצית. מיאמי מובילים 71-50.
מיאמי ממשיכה לדרוס את פיניקס אך בתחילת הרבע הרביעי ריצת 7-2 הורידה את הפער ל-13 בלבד והיה נראה שיש להם את היכולת לחזור אך רובינסון עם שתי שלשות רצופות מחזיר את הפער ל-20 ומכאן ההיט משייטים לעבר הניצחון.

במיאמי – הירו (5 רב' 3 חט') ורובינסון (16-8 משלוש) קלעו יחד 60, הראשון 33 והשני 27. לאורי (13 אס') וסטרוס עם 14 כ"א. טאקר 13 נק' 7 רב' ושתי חטיפות. מרטין הוסיף 10, עומר יורטצבן קלע רק 7 אך קטף 16 ומסר 8.
בפיניקס – בוקר קלע 26, ברידג'ס 20, ג'ונסון 15, איטון 12 לצד 8 רב', ופול 9 נק' עם 7 אס'.

לפוסט הזה יש 73 תגובות

  1. לא הרבה נחת, היה לאוהדי סאנס הלילה.
    צד שני, מי שחיפש לצפות בקבוצת כדורסל שמציגה משחק קבוצתי משובח, יכל לראות הלילה את ההיט.
    הן בהתקפה, והן בהגנה, ההיט הציגו כדורסל חכם, זורם ומהנה. השלשות פגעו בקצב מסחרר,
    והשילובשל היד החמה של הירו עם ניהול המשחק של לאורי הניב ניצחון משכנע במיוחד של הקבוצה שחסרה 40% מהחמישייה שלה.
    שאפו!
    .
    מילה על לאורי –
    הוא יחגוג 36 במרץ הקרוב.
    במדי ההיט הוא לא צריך להיות הסקורר הראשון או השני, הוא צריך להיות מנהל המשחק. והוא עושה את זה היטב. לא מכריח זריקות, מניע כדור, משחק כדורסל חכם.
    תענוג לראות איך שחקן יודע לקחת את הכלים שהניסיון מקנה והופך אותם ליתרון שעוזר לקבוצתו להיות קבוצה מנצחת.
    קבוצה מפחידה יש שם במיאמי,
    במזרח הפרוע של השנה, גם הם ברשימת הקבוצות שיכולות למצוא עצמן נאבקות על הכרטיס לפיינלס.
    .
    תודה, שחר.
    שבוע טוב.

    1. יש להם מאמן שהוא תותח על. מצליח לסחוט את הלימון גם כשאין לו שני שחקנים כל כך חשובים.
      אני יכול רק לראות ולקנא בתהליך שמיאמי עברה.

  2. מיאמי לגמרי במצב של גמר מזרח (נגד מילווקי???). לא הכי מוכשרת אבל הכי במוד של פלייאוף. עם שלושה דוברמנים כמו באטלר טאקר ולאורי בריאים, ועם קלעים מעולים מסביב, ומאמן שמהווה יתרון על רוב המאמנים בפלייאוף.

  3. מיאמי זה קבוצה (כמו טורונטו) שמשחקת הגנה חזקה כל משחק בעונה הרגילה שזה יפה
    בפלייאוף כל הקבוצות משחקות הגנה חזקה ואז הכשרון מדבר

          1. חחח מה שהלייקרס מראים השנה זו בדיחה. אני מיואש אבל בסה"כ לא כזה מושקע רגשית כך שיכולים להפסיד ויעבור לי מהר

          1. בעיקרון מסכים ובכל זאת כדאי להגיע במצב טוב לפלייאוף ולהתכונן מראש, מצד שני הרבה פעמים ההגנה צריכה להיות מותאמת ליריבה אז יש פה גם עניין של כישרון

            1. הלייקרס זה וויילד קארד בפלייאוף.
              לא אופתע מהדחה בסיבוב הראשון וגם לא אם יקחו תואר (אני מקווה בשביל ווסטבריק 🙂 )

            2. אני מאמין בדיוויס ושהוא יחזור להיות מפלץ בפלייאוף. הוא נח טוב עכשיו וינוח עוד לפני הפלייאוף. אני מקווה מאד שיעופו בסיב ה1 :). לצערי הם חותרים למפגש מול יוטה וכולנו יודעים איך זה יגמר….עם הפנים בין הידיים לחברי הללל

            3. חחח, כבר קשה לצפות למשהו יוצא דופן מהג'אז החביבים בפלייאוף

  4. למיטב זכרוני,
    הם לא כל כך מזמן שיחקו בפיינלס.
    .
    אני לא חושב שההיט פייבוריטים להעפלה לפיינלס (עד להודעה חדשה, הנטס והבאקס אוחזות בתואר מפוקפק זה, כאשר הסיקסרס עם אמביד בכושר של אלאג'ואן לא הרחק מאחור),
    אבל זו לא תהיה הפתעה מרעישה אם יעשו זאת שוב.

  5. תודה על הסיקור.
    הרבה הפתעות הלילה. לא הפתעות גדולות ובכל זאת…
    לשמוע את השדרן במשחק של ההיט-סאנס אומר קאבום אחרי כל שלשה עושה לך חשק שהשלשות לא ייכנסו.

  6. יפה לראות כמה יהלומים מתחבאים עמוק בדראפט- דזמונד ביין בחירה 30 (ע"י בוסטון בכלל) משחק נהדר, מסוגל לבדו לרוץ 11:0 על הקליפרס, ובכלל הולך ומשתפר, ובשיקגו ראיתי לראשונה את איו דוסונמו – בחירה 38 בסיבוב השני – עושה צחוק מהוויזארדס ומשחק כמו שחקן שמארקל פולץ לעולם לא יהיה.

    1. ארהב והעולם מפוצצים בכשרונות שלא נבחרים בדראפט. הדראפט זה גם הרבה עניין של יחסי ציבור (לא רק אבל גם). מחלקת סקאוטינג טובה שעושה את העבודה יכולה למצוא את הכשרונות האלה.
      אחת הסיבות שאני אוהב את מיאמי זו מחלקת הסקאוטינג הזאת. זו קבוצה שלא עשתה טנקינג מכוער ובכל זאת נמצאת בחזית הליגה. הלילה מתוך 10 שחקנים ששיחקו עבור מיאמי חמישה היו
      Undrafted.
      שלושה מהם בהרכב הפותח – יורטסבן מרטין וסטרוס. 2 במחליפים – רובינסון וסילבה.
      אני אוהב מאוד חשיבה מחוץ לקיבעון והקופסא וזה למה אני אוהב את מיאמי.
      במיוחד אהבתי היום את הסיפסול של דאנקן רובינסון. למרות שהוא קיבל חוזה גדול הוא מרבה לנגר מתחילת השנה הזו ולכן סופסל – מה שהכניס לו פלפל לעכוז.
      זה למשל משהו שאידיוטקה לא עושה עם סמארט השנה דבר שהיה צריך לקרות מזמן. שיהיה שבוע טוב.

      1. היי טרול,
        סקאוטינג טוב נחמד, אבל צריך גם לתת לשחקן את הסביבה הנכונה, התנאים הנכונים וההזדמנויות כדי להצליח.
        לרוב לא ממש קורה שנותנים לרוקיס דק' משמעותיות, קורה שהם פורחים כשנכנסים למלא ואקום בעקבות פציעות.

        יש מאמנים שבאופן שיטתי לא נותנים הזדמנות לרוקיס (ע"ע פופ).
        כך שגם במערכת טובה כמו הספרס שהוציאה כוכבים מבחירה עמוקה, לא ממש מלטשים "יהלומים" מהדראפט וחבל.

        1. בסוף להמון שחקנים השאלה היא אם יש הזדמנות או אין. הדוגמא הכי טובה? לונזו. הגיע לליגה עם סט קישורים מצוין אבל עם טכניקת קליעה נוראית. נגר על. מצד שני קיבל כל הזמן הזדמנות עבד ועבד שיפר ושיפר . אני לא האמנתי שיצא ממנו משהו אבל הבן אדם שינה לגמרי את הטכניקת קליעה והיום הפך לשחקן לגיטימי ששווה את החוזה הלא קטן שלו. אני לא האמנתי שזה יקרה כי הוא היה נראה מקרה בלתי אפשרי. מסכים לגמרי להמון שחקנים זה שאלה של הזדמנות. זה למה אני מבואס על דני. יש כל כך מעט מקומות פנויים בליגה הוא מקבל כל כך הרבה הזדמנויות ולדעתי רחוק מלנצל אותן. לא הולך מספיק לסל מאוד חסר אנרגיה ודינמיות בהתקפה. משקיע יותר מידי באימונים ובהגנה ואת דקות המנוחה הוא לוקח דוקא בחלק הכי חשוב בהתקפה. נקוה שאני טועה ו"אתאכזב" ממנו לטובה בסופו של דבר כמו ש"התאכזבתי" מלונזו. לא בטוח. נקוה. בכל מקרה מסכים לגמרי.

            1. בחיי פיני, אני לא צוחק פה.

            2. אבל אני כן…
              קרמר יודע להתיש אפילו במינשונים וזו תופעה

    2. זה קורה להרבה כוכבי קולג' טובים שמנסים לשפר עמדות על ידי עוד עונה במקום לצאת לדראפט… ואז עוד אחת כך שבסוף יוצא ששחקן מאד מוכשר נופל נמוך בדראפט בגלל שהוא "זקן" ואם קבוצה לוקחת שחקן כזה גבוה היא חוטפת טונה ביקורת (ראה למשל הבחירה של הסאנס בקאם ג'ונסון).
      ממפיס עושים בקטע הזה עבודה טובה (הבחירה היא שלהם לא של הסלטיקס – זה רק עניין טכני שבגללו ירשם תמיד שהסלטיקס בחרו בביין ו"ויתרו" עליו) ראה למשל גם דילון ברוקס שאותו סיפור בדיוק.

      1. ++ מדויק מאוד. נוסיף למה שכתבת – ראה למשל מיקל ברידג'ס. גם התבשל יפה במכללות והגיע לליגה אחלה שחקן למרות שגם הוא נדרש לעונה אחת של הסתגלות. כמה ביקורת אין סופית היתה על הסאנס שנתנו את ההיי לייטר זהייר סמית עליו ועוד "העזו" להוסיף בחירת דראפט סיבוב ראשון על הטרייד הזה. שחטו אותם. יש לי הרגשה שהמהפכה שמיאמי מובילה עם הסקאוטינג הזה זה משהו דומה למהפכת השלשות שמורי ייצר בזמנו. אם מנג'רים בליגה יבינו את מה שהם עושים נראה ליגה אחרת ואולי ניפתר חלקית מהתופעה הבזויה של הטנקינג (למען האמת לא סומך עד כדי כל על המנג'רים בליגה. קצת יותר מידי אינטיליגנטי בשבילם).

            1. מבחינת גובה בחירה מול תפוקה

            2. אהה כן

  7. אחלה סיקור תודה צ'יקו. זכיתי לראות הלילה את שארלוט מנגבת את הבאקס. רוזיר וברידג'ס היו פנומנליים. למלו היה טוב.
    אין לקבוצה הזאת שמץ של הגנה בעיקר בצבע. לפלאמילי יש נוכחות מסויימת אבל הוא כל כך גרוע (הלילה סיים עם 4 3 2 ו 2 טריפל סינגל אופייני לו של מתחת לחמש משהו שעוד לא ראיתי מסנטר פותח בליגה והוא די עקבי בעניין הזה). פי ג'יי מחליף אותו לפרקים אבל הוא לא באמת סנטר וגם איתו הצבע נראה פרוץ לרווחה זה בין היתר למה יאניס סיים עם 43 נק. הם ניסו לדפוק לו עבירות ולשלוח אותו לקו אבל הוא היה 18 מ 20 מהקו הלילה.מדהים כמה שהוא כל הזמן משתפר. נתן משחק מעולה. ובכל זאת שארלוט נצחו בעיקר הודות לכשרון ההתקפי הבלתי נגמר שלהם. כשנחה עליהם הרוח זו קבוצה הכי כייפית לראות.

      1. ללא ספק. הלילה הם ניצחו כי המחליפים של הבאקס סיימו עם שורת אפסים מצרפית שבחיים לא ראיתי בליגה. 0 0 0 0 0 פחות או יותר (כדי לדייק כל המחליפים של הבאקס היום היו ב 63 דקות מצרפיות על הפרקט עם 5 נק 11 ריבאונד ו 5 אס משהו שאין שום אפשרות לנצח איתו) . שווה להציץ בבוקס סקור כדי לראות את זה. ארוע נדיר. אם הספסל של הבאקס היו משחקים סביר היום לא יותר – אז שארלוט היו מפסידים בגלל מה שקורה אצלם בצבע. המון תודה

          1. מידלטון יאניס ופורטיס עלו בחמישיה ונתנו תפוקה רגילה. נכון שבלעדי הולידיי אבל בהינתן הזמנים המטורפים שאנו נמצאים בהם זה הכי קרוב להרכב מלא 🙂

            1. כן אבל מי שהיה לידם ומי שעלה אחריהם הם לא בדיוק הספסל של הבאקס. יותר כמו.מחזיקי הספסל.
              מלבד הולידיי (ולופז שכבר לא נספור) דוינצ'נזו,אלן,קונטון והיל שהם בגדול שאריות החמישיה והספסל לא שיחקו.

            2. אכן

  8. את המשחק של יוטה מול אינדיאנה אפשר להסביר דווקא דרך המשחק של שחקני המשנה. בעוד שוייטסייד, לא בדיוק שחקן שאין לא מה להוכיח גורר רגליים, סטיבנסון היה אש. גם ברמת ההתלהבות וגם ברמת הביצוע. יש יותר מידי שחקנים בליגה שמשחקים על מצב כבוי. למעשה, יש קבוצות שלמות שמשחקים ככה.

  9. עם כל הכבוד לאחוזים מהשלוש, מיאמי תהיה חייבת את הביג 3 שלה בפלייאוף. בלי באטלר, באם ולאורי אין לנו מה למכור.

    יורטסבן מסתמן כבינגו של ריילי, יש לו סט כלים מגוון והוא ריבאונדר מעולה – מה שקצת חסר לנו בשנתיים האחרונות. יש לו עוד על מה לעבוד בחלק ההגנתי, ניכר שהוא מעט איטי ולא מגיב מהר מספיק בחלק מהמקרים

  10. תודה לכל הקוראים והמגיבים, האמת שהרבה זמן לא יצא לי לראות שני משחקים בלילה אחד. הלילה ראיתי את ממפיס ונהנתי מהקצב המטורף של המשחק שלהם. הם מפלצות. ולאחר מכן ראיתי את מיאמי בזכות הבן המתוק שלי שהחליט שהוא רוצה לראות משחק ב-4 בבוקר. מדהים כמה שההגנה של מיאמי לא מתפשרת וכמה שהם מוסרים עד שהכדור מגיע לידיים ]נויות לשלשה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט