בעין הסערה – שחקנים לשים עליהם את העין בחצי השני של העונה / תומר גבעתי

מגפת הקורונה שמכה בעולם בשנתיים לא פסחה גם על הליגה הטובה בעולם.      עונה של בועה ועונה מקוצרת ללא קהל במרבית במגרשים גרמו לליגה הפסדים כלכלים קשים. הקיץ שררה התחושה באוויר שהנה, אולי השנה תהיה אחרת. אחוז המחוסנים הגבוה מתוך שחקני הליגה והרצון של הליגה לחזור לשגרה הוביל לתחושה אופטימית בקרב אוהדי הליגה, שחקניה ועובדיה. הקהל חזר למגרשים, 82 משחקים נקבעו ואפילו טורונטו חזרה לארח את משחקיה הביתיים בקנדה אחרי כמעט שנתיים של היעדרות במהלכן שיחקה בפלורידה.

תקופות החגים באמריקה בצירוף ווריאנט האומיקרון המדבק החזירה את ליגת ה-NBA למציאות חדשה-ישנה אליה לא התגעגעה. השיא הגיע בחודש דצמבר שהכניס את הליגה לסחרור חושים. הטוויטר של ווג' לא הפסיק לדווח על שחקנים חדשים שנכנסו לפרוטקולי הקורונה של הליגה בתדירות גבוהה ובקצב מסחרר עד שלפעמים הייתה לך התחושה שווג' ושאמס משחקים ביניהם משחק מי ממציא שמות יותר מצחיקים לשחקני NBA שלא ידעת על קיומם.

עוד ועוד משחקים נדחו, שחקני עבר קפצו לביקור ולקחו אותנו למסע קל בזמן, מספר שיא של 97 שחקנים הוקפצו מליגת הפיתוח כדי לעזור לקבוצות להחזיק בסגל את המינימום הנדרש של השחקנים בסגל כדי לקיים משחקים, שחקנים ששיחקו בליגה הלאומית בישראל חתמו על חוזים זמנים ואפילו שופטים חדשים זכו להופעות בכורה בליגה בשל כניסתם לבידוד של שליש משופטי הליגה.

באחד מאותם ימים מדאיגים שבהם מספר המבודדים החדש עלה על מספר האיבודים של הארדן במשחק, התבדח סנטר שיקגו ואחד השחקנים הראשונים העונה להיכנס לפרוטוקול הקורונה, ניקולה ווצ'ביץ', על המצב וההכנות הלא אופטימליות של קבוצתו למשחקים (שיקגו איבדה 10 שחקנים בשל הקורונה לתקופות משתנות) כשהציע ליריבתו הבאה דטרויט לקיים משחק שלוש על שלוש במקום.

אומרים שבחיים צריך לדעת לנצל את ההזדמנויות שעוברות לידך כי אין לדעת האם ומתי הן יחזרו שוב. ביטוי זה נכון גם עבור שחקני כדורסל. בזמן שכל הליגה נכנסת ויוצאת מפרוטקולי הקורונה וקבוצות מעלות הרכבי טלאים היו שחקנים שלקחו את ההזדמנות בשתי ידיים והראו ניצוצות. מתוך אותם שחקנים, בחרתי שישה שצדו את עיני בתקופה האחרונה בליגה ובליגת הפיתוח בעין הסערה.

1. מקס סטרוס

הצלף של מיאמי מגלם את אחד הסיפורים היפים בספורט בשנים האחרונות.

שחקן שצמח מלמטה והתקדם דרך עבודה קשה וידית קטלנית כל הדרך מ-D2 לסגל של מיאמי הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה של הפרנצ'ייז שקולע 100+ נקודות עם +20 שלשות ברצף של ארבע משחקים.

סטרוס, שחווה עונת שיא בקריירה בגיל 25 עם שיפור בכל המדדים, עם רצף משחקים של 32,24,18,26 נקודות למשחק וממוצעים של 11.0 נקודות, 3.4 כדורים חוזרים ב 40% לשלוש העונה מהספסל, מייצג את סיפורים השחקנים שלא נבחרו בדראפט ועברו את המסלול המפרך של ארבע עונות במכללות ומלחמה על הכרה וחוזים בליגת הפיתוח.

לאחר קדנציה קצרה של שני משחקים בשיקגו במהלך עונת 19-20 עבר סטרוס לליגת הפיתוח שם שיחק בקבוצת הבת, ווינדי סיטי בולס, רשם מספרים יפים של 18.2 נקודות למשחק לצד 5.9 כדורים חוזרים ו 3.2 אסיסטים למשחק ב 12 משחקים. תצוגות אלה צדו את עיניהם של אנשי מחלקת הסקאוטינג ופיתוח השחקנים המופלאה של מיאמי ששלפה אותו החוצה לשורותיה.

מיאמי, שהחתימה בקיץ את דאנקן רובינסון על הארכת חוזה בשווי 90 מיליון דולר לחמש שנים מצאה לעצמה תואם רובינסון, יותר יעיל העונה ובמחיר מציאה.

2. שאריף קופר

לא קל למצוא הפתעות במעמקי הסיבוב השני בדראפט. סיפורים מהעשור האחרון בדמות ניקולה יוקיץ שנבחר במקום ה 41 בדראפט והפך לאחד מטובי השחקנים האירופאים ששיחקו אי פעם בליגה, עם יכולות מסירה יוצאות דופן וסגנון משחק מגוון בצורה פנומנאלית לסנטר שזיכו אותו בתואר ה-MVP, או אייזאה תומאס, שזינק מהבחירה ה-60 לעונה היסטורית עם מועמדות ל-MVP במדי בוסטון, ודריימונד גרין שנבחר בבחירה ה-35 והפך עם השנים לאחד הברגים המרכזים בשושלת של גולדן סטייט, שלוש פעמים אולסטאר ולשחקן ההגנה של העונה, קיימים אך נדירים בספורט.

שאריף קופר, הבחירה 48 בדראפט האחרון, הוא השחקנים המרשימים והמלהיבים שמשחקים העונה בליגת הפיתוח בזכות סגנון משחק ורסטילי ויד רכה מכל הטווחים.

הרכז הצנום, בוגר אוניברסיטת אובורן, רושם השנה מספרים ממוצעים של 19.2 נקודות, 3.0 כדורים חוזרים, ו-5.4 אסיסטים במסגרת החוזה הדו כיווני בקבוצת הבת של אטלנטה מליגת הפיתוח. קופר שותף לדקות מועטות בשמונה משחקים העונה במדי ההוקס שם לא הספיק להותיר חותם משמעותי.

לאחר שישפר את היעילותו ההתקפית ויצבור עוד ניסיון צפוי לרוקי הצעיר עתיד מבטיח בקבוצה הצעירה והמוכשרת מג'ורג'יה.

3. ג'ושוע פרימו

הגארד הקנדי הפתיע את הפרשנים שציפו לו בחירת סיבוב שני בשל עונה סולידית במדי אלבמה ונלקח על ידי הספרס בבחירה 12 בדראפט האחרון, מה שהפך אותו לשחקן הצעיר ביותר בליגה.

הרוקי הצעיר שמיעט לשחק העונה במדי הספרס מבלה את עיקר זמנו במדי קבוצת הבת, אוסטין ספרס, מליגת הפיתוח שם מהוא מקבל נתח משמעותי של דקות משחק ומחזיר עם תפוקה נאה של 16.6 נקודות, 3.2 כדורים חוזרים ו-5.3 אסיסטים בממוצע למשחק.

בשיחה עם כתבים לאחרונה נשאל פופ על עתידו של הכישרון הצעיר וענה כי הוא רוצה לתת לו זמן ודקות משחק נגד שחקנים בוגרים בליגת הפיתוח לאורך העונה לפני שיקרא לו לסגל באופן קבוע.

פרימו ,כמו קופר חברו למחזור, מציג יכולות התקפיות מגוונות לצד חוכמת וניהול משחק מרשימים לשחקן בגילו הצעיר.

4. עומר יורצבן

הסנטר הטורקי של ההיט הוא עוד דוגמה לעבודת מחלקת הסקאוטינג ופיתוח השחקנים המופלאה של מיאמי בשנים האחרונות שזיהתה את הפוטנציאל והכישרון הגלום בענק הטורקי בשני צדי המגרש.

יורצבן בן ה-23, בוגר אוניברסיטת ג'ורג'טאון שיודעת דבר על שנים על טיפוח גבוהים, יצא לדראפט 2020 אך לא נבחר.

הוא החל את מסעו בדרך לחוזה בליגת הפיתוח במדי קבוצת הבת של אוקלהומה סיטי, אוק בלו, שם רשם מספרים מרשמים של 15.2 נקודות, 9.3 כדורים חוזרים, 1.5 אסיסטים, 1.4 חסימות ב-62.6% מהשדה ו-38.1% מהשלוש ב-21 דקות משחק בלבד.

יורצן פתח את העונה כגבוה שלישי של ההיט, ממתין לתורו על הספסל, כשלפניו משחקים האולסטאר באם אדאביו והסנטר הוותיק והיעיל דווין דדמון.

לאחר פציעתם של השנים הוקפץ יורצן לחמישיה של ספולסטרה וסיפק את הסחורה כשבששת משחקיו האחרונים הוא רושם מספרים יפים של 8.8 נקודות ו-13.0 ריב ב-25.2 דקות משחק. מוקדם יותר השבוע, הוא רשם משחק שיא בקריירה של 22 נקודות ו-16 כדורים חוזרים בהפסד לסקרמנטו. משחק זה היה הדאבל דאבל הרביעי ברציפות שלו והמשחק השמיני ברציפות עם 10+ כדורים חוזרים בממוצע למשחק.

שילוב של יד טובה מבחוץ שעוזרת בריווח המשחק, בנוסף להגנה נהדרת על הטבעת ויכולת לרוץ את המגרש מצד לצד במהירות, עונים על כל הדרישות מסנטר מודרני בליגה ונותנים למיאמי שקט גם בתקופה שבה באם מושבת בשל פציעה.

5. פול ריד

DNA של מועדון זה דבר שכמעט בלתי אפשרי לשנות. גם לאחר עשור בו השתנה עולם הכדורסל מקצה לקצה ושחקנים אלמוניים לאוהד הכדורסל הממוצע קיבלו חוזי עתק מופרכים הפכו מיליונרים רק בשל יכולתם לעשות את עבודתם ולקלוע לסל מרחוק (80 מיליון דולר לארבע עונות בשביל 6.8 נקודות בממוצע למשחק העונה, סליחה ברטאנס) ה-DNA של פילדלפיה 76 לא השתנה בעשרים השנה האחרונות והמשיך להרכיב בתוכו לוזריות, מאמנים בינונים (ברט בראון- מאמן כדורסל מקצועני שקיבל כסף בשביל להפסיד) ערימה של בחירות דראפט מבוזבזות (אין טעם. הרשימה ארוכה מדי) ופרוסס אחד ארוך ומתמשך, ידעה דבר אחד לעשות טוב לאורך השנים – לזהות ולהביא שחקנים גבוהים. ווילט, מוזס, בארקלי והפנים של המועדון בשבע השנים האחרונות, ג'ואל אמביד, הם רק חלק מהרשימה.

בבחירה ה 58, עמוק בסוף הסיבוב השני, בחרה פלידלפיה בגבוה המגוון בעל הכינוי המיוחד פול "בי בול" ריד. לרוב בבחירות מסוג זה שנמצאות עמוק בזמן הפציעות של הדראפט לא מסתתרות הפתעות מיוחדות, אבל ריד, הוא בא להפתיע.

לאחר עונות רוקי בה שותף לפרקים מזערים ולא הורגש, החל פול, כמו כל כוכבי הכתבה, לפרוץ את דרכו וליצור עצמו שם דרך קבוצת הבת של פילי בג'י ליג, הדלאוור בלו קואוטס. עונת הרוקי הייתה מופע של איש אחד במהלכה פרץ בסערה אל הליגה ובסיומה הוא נבחר ל-MVP של הליגה, רוקי השנה של הליגה, החמישיה הראשונה של הליגה, חמישיית ההגנה של הליגה וחמישיית הרוקי של הליגה.

ריד המגוון שיכול לשחק בשתי עמדות הגבוה, עם עדיפות לעמדה הטבעית לו יותר PF, שם הוא מנצל את סט היכולות המרשים שלט בשני צידי המגרש הכולל הגנה נהדרת, שליטה מצויינת בכדור, ראיית משחק, יד רכה, טווח נהדר, מהירות, כוח מתפרץ, עוצמה, חוש נהדר לכדורים חוזרים, הגנת צבע ופרימטר ויכולת מופלאה לשחק עם הפנים והגב לסל. סל יכולות מאוד מגוון לרוקי בן 22 בלבד. את עונת הפריצה שלו בליגת הפיתוח סיים ריד עם ממוצעים של 22.3 נקודות למשחק, 11.8 כדורים חוזרים (מתוכם 4.6 בהתקפה), 2.3 אסיסטים, 1.9 חטיפות, 1.8 חסימות, 58.8% השדה, 44.4% מהשלוש, 78.9% מהקו ב-31.5 דקות משחק בלבד.

היכולת של ריד לשחק עם ובלי הכדור, עם הפנים ועם הגב לסל, יכולה להיות שילוב מעניין מאוד עם אמביד מתחת לסלים של פילי בשנים הקרובות.

6. ג'ארד ונדרבילט

בשנת 1986 נכנס לחיינו "התולעת", דניס רודמן, ושינה את התפיסה של אנשים ומה שידענו לגבי תרומה במשחק כדורסל. רודמן, אבי מהלכי ה"האסל פלי" (מהלכי המאמץ וההקרבה שתורמים לקבוצה בדברים הקטנים שמביאים ניצחונות אך לא נרשמים בסטטיסטיקה) לימד אותנו שאפשר להשפיע על משחק הכדורסל גם בלי לקלוע את הכדור לסל בזכות מלחמה בלתי מתפשרת, הגנה ברזל, כדורים חוזרים ולב ענק. רודמן יצר זאנר חדש ומשעשע ומיוחד למדי של שחקני כדורסל מקצוענים שמתפרנסים מלהכניס את הכדור הכתום לתוך הרשת אך למעשה פחות טובים באספקט זה ומוצאים דרכים אחרות לתרום ולהשפיע על המשחק לטובת קבוצתם.

לאורך השנים הופיעו בליגה עוד לא מעט שחקנים כאלה כשהמפורסמים ביניהם הם דריימונד גרין ובן וואלס (חבר היכל התהילה שממוצע הקריירה שלו עומד על 5.7 נקודות למשחק, מה שלא הפריע לו להפוך לאחד מגדולי הסנטרים הגנתיים אי פעם) ברבות השנים התפתח לו ז'אנר חדש של מובילי כדור שלא יודעים לקלוע את הכדור לסל, אבל זה כבר נושא לכתבה נפרדת.

ונדרבילט, בוגר אוניברסיטת קאנטקי הגדולה, ועוד אחד מחבורה מכובדת של פליטי דנבר שמצליחים בליגה בשנים האחרונות מחוץ לקולורדו, הוא למעשה דוגמה נהדרת למהפכה של כדורסל חסר עמדות וליכולת של שחקן משלים לתרום ולהשפיע על קבוצתו גם בלי לקלוע. שחקן בגובה 2.06 במשקל 97 קילוגרמים עם מוטות ידיים ארוכה למעשה יכול לשמור כל עמדה במגרש.

השילוב שלו עם פטריק בוורלי יצר קבוצת הגנה מעניינת במינסוטה שמחפה על שלושה גאנרים עם קבלת החלטות גבולית והגנה בעייתית בדמות אדוארס, טאונס וראסל.

ונדרבילט ובוורלי מובלים את מינסוטה לשליש הראשון של הליגה במדדי "ההאסל" – מקום שלישי בדיפלקשן בליגה עם 16.4 כאלה למשחק, מקומות 4+5 בדירוג הכדורים האבודים שהושגו בהגנה ובהתקפה ומקום 12 בליגה ברייטינג ההגנתי.

ונדרבילט, שנבחר במקום 41 בדראפט 2018, נשלח בטרייד על ידי אורלנדו במדיה מעולם לא שיחק, עבר 4 קבוצות בעונה וחצי בליגת הפיתוח ורשם שם ממוצעים של דאבל דאבל עד שמצא את מקומו בקבוצה של שחקני התקפה שלא אוהבים לשמור, ואולי, לראשונה בקריירה מצא בית.

ממוצע עונתי 6.0 נקודות, 8.6 כדורים חוזרים, 1.2 אסיסטים, 1.5 חטיפות, 55% השדה בממוצע למשחק.

אחד המועמדים לחמישית ההגנה של העונה לדעתי.

לסיכום, כל גיבורי הכתבה לא היו כוכבים גדולים בזמן הגעתם לליגה אלא פילסו ועדיין מפלסים את דרכם לליגה דרך ליגת הפיתוח שהופכת משנה לשנה לכלי לפיתוח צעירים ולספק שחקנים חשוב ומרכזי לליגה.

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  5. gonzi

    7 ינו 2022 12:50:08

    תודה רבה תומר.
    ראתי רק את סטרוס ויורצבן, סטרוס שוטר אדיר מיורצבן דווקא פחות התרשמתי נראה לא מאוד שייך לרמה.
    ח

  8. מנחם לס

    7 ינו 2022 17:31:28

    תומר, בחירה מצויינת של שחקנים שאלא אם כן אתה עכבר אמיתי (כמוני…) כנראה לא שמעת על חצי מהם!
    אחלה של פוסט.
    אגב, הייתי מוסיף את Jeremiah Robinson-Ear

  11. thetroll

    7 ינו 2022 23:37:21

    תומר שאפו ותודה יש לך אחלה סגנון כתיבה.
    פוסט מעניין. מיאמי היא המומחית של הליגה בהחתמת שחקנים שלא נבחרו בדראפט למשל נאן ורובינסון. יש הרבה הגיון לעשות את זה כי מי אמר שלדראפט מגיעים הטובים ביותר ולא אלה שיש להם את היחצנות הטובה ביותר? ארהב ענקית ובנוסף אלה שחקנים צעירים שאם יקבלו צאנס

    1. tomer givati

      8 ינו 2022 00:11:09

      תודה רבה, מעריך מאוד! יכולת זיהוי הכשרונות של מיאמי באמת יוצאת דופן. השנה משחקים בסגל שלהם 5 יוצאי ליגת הפיתוח שהם זיהו והחתימו

  12. zivovivo

    8 ינו 2022 16:10:47

    תודה תומר
    מכל השחקנים שציינת אני אוהב במיוחד את שאריף קופר שזה פסיכי לגמרא איך הוא נשאר עד בחירה 48 כשהכשרון שלו ברור וידוע. כבר באוברן הוא הראה משהו מאד יחודי.
    לאתלנטה יש לא מעט כשרון

כתיבת תגובה

סגירת תפריט