מעורב הופס ליום ה' / מנחם לס

1.אמש ב-19:38 – אצלכם היום ב-02:38 – קיירי אירוינג נגד בכדור במשחק כדורסל לראשונה העונה

הוא התחיל עם 3 החטאות כטירון. אבל קיירי אירוינג הוא קיירי אירוינג. הוא לא מתרגש משטויות כאלה. סוף המשחק קרא משמאל לימין: 32 דקות..9 מ-17…0 מ-2מ מה-3…3 ריב'…4 אסיסטים…3 גניבות…+16 (הגבוה בקבוצה).

הייתי אומר שהייתה זו הופעת בכורה מוצלחת. 'השלישייה הגדולה' קלעה 79. דוראנט 39, אירוינג 22, הארדן 18. תוצרת טובה אבל יותר מדי בא על חשבון אולדרידג' ששיחק רק 16 דקות בהן היה טוב מאד עם 6 מ-8 ל-13. גם בלייק גריפין חזר ליישב את הספסל כששיחק רק 5 דקות וסיים עם 0 נקודות.

אבל עם כל ההתלהבות לחזרתו של אירוינג, סיפור המשחק היה לאנס סטפנסון החתום על חוזה של 10 ימים.

הוא מיד קנה אותי כשקלע ב-6 דקות 20 נקודות. I"M NOT KIDDING YOU. 7 מ-8. 3 מ-4 מה-3. חשבתי שהוא מסיים עם 120 נק'. אחרי 9 דקות היו לו 22, ואחרי 16 דקות 22. הוא סיים 29 דק' עם 30 נק' ב-12 מ-19, 4 מ-8 מהטריי. 30 נקודות ללאנס נגד הנטס.

זו לא בדיחה. חייבים אותו ב-NBA. הוא מביא צחוקים יותר מכל אחד אחר!

2. קצת ריחמתי על סטפן קרי ומיד אסביר למה

הסתכלתי 70% בערך על הנטס באינדיאנה, והשאר בווריורס בדאלאס.

מה ראיתי? בפעם הראשונה בהרבה זמן ראיתי את סטפן משחק במין קושי ואי-חשק. קשה להסביר. אולי הוא עייף פיזית ומנטלית. המספרים שלו היו איומים: 5 מ-24 מהפרקט. 1 מ-9 מה-3. 5 איבודי כדור.

דבר אחד לזכותו: לפחות חצי מהפקשוקים בעו אחרי שהכדור צלל בטבעת אבל קפץ החוצה. אילו נתת לו 25 סנטימטרים הוא היה מכניס 10 מה-24. גם לוקה היה ביום די מחורבן של 7 מ-18 ו-2 מ-6 מה-3 ל-26 נקודות. הוא נראה לי כבד ומעדיף את רגל שמאל. לך תדע.

אבל כל צעירי דאלאס נראו מצויין!

3. הניקס BUTCHED את הפאסט-ברייק הזה בגלל דפקט ביסודות ולא בגלל אנליטיקס (שביני לבין שמעון זה לא יותר ממתמטיקה)

אני מקווה שלא איכפת לכם מילה אנגלית פה ושם. במקרים שאתם לא מכירים אותה, אז הנה למדתם עוד מילה באנגלית. "BUTCHED" בא מהמילה BUTCHER – בעל אטליז, שוחט. BUTCHED זה מין סלנג ל'שחטו', 'דפקו', קטלו.

בקיצור, 'דפקו'.

הבעיה היא שמאמני ה-NBA מטריפים כל כך את ראשי שחקניהם באנליטיקס המראה, כאילו, שזריקת ה-3 היא הזריקה היעילה ביותר במשחק. עמנואל קוויקלי – קלעי די טוב מה-3 דפק סיכוי בטוח ל-2 עבור שלשה שאיתו היא מאד 'איפי' (מהמילה IF).

הניקס מובילים ב-3 נגד אינדיאנה ברגעים האחרונים של המשחק. ה-2 בטוחים בדאנק מלבלב ומחייה נשמה…אז לכדרר אחורה מאחורי הקשת ולזרוק לבנה זה IFFFFF….כי האנליטיקס אומר ש"זה יותר יעיל"? יש איזה ניבון בעברית ששכחתי, משהו שאומר ש"עדיף ציפור (או אפרוח) ביד מאשר…"

יותר יעיל MY ASS

4. הייתכן שלמשיח ישנם ארבעה ילדים?

קומראדים, לא תאמינו כמה דברים טובים קורים ב-NBA. שחקנים חוזרים לשחק, ושחקן אחד – ראסל ווסטברוק – 'מבטיח' שהוא משנה את משחקו למשחק שייתן לנו ערבים של אפס – כמו '0' – באיבודי הכדור שלו. זה קרה שלשום בסקרמנטו והוא מבטיח שזאת רק ההתחלה של 'ראסל ווסטברוק החדש'!

-מה, דוק לס, האם המשיח סוף סוף הגיע?

-לא הייתי הולך כל כך רחוק, אבל יש מצב שהוא מצא משיחה, ויש להם לפחות ארבעה ילדים ואולי יותר מארבעה והם מתחילים להופיע אחד אחד!!

-שו, דוק, מה זה ארבעה בנים?

-הנה. קיירי אירוינג מופיע הערב באינדיאנה; קליי ת'ומפסון מופיע במשחק הביתי ביום ראשון הקרוב, והנה היום מדברים על החזרה של ג'מל מוריי מהנאגטס ואפילו…אפילו…אפילו על החזרה של קוואי לינרד לפני הפלייאוף מה אומר ומה אוסיף? לפתע המשחק של יוקיץ' יקבל משמעות ותשומת לב רבה יותר, ואולי פול ג'ורג' יוכל להירגע מעט כשהוא יודע שהוא לא צריך לסחוב את כל העגלה בעצמו. כל הארבעה שהזכרתי הם בני המשיח, או, לפחות, יש להם את התכונות של משיחים קטנים. כמו הבנים של הבוס.

ביני לבין שמעון אני לא אאמין לשום דבר עד שאראה אותו קורה, אבל מדובר על חזרה של ארבעת הבנים שנעלמו ועתה חוזרים אחד-אחד לפי זמנו ומצבו הגופני.

למה רק ארבעה בנים? ומה עם אנטוני דייויס?

לברון לא יכול לחכות. אם הוא ימשיך לשחק כפי שהוא משחק הוא ישדבר הרבה לפני הפלייאוף. הוא ו-AD דיברו כל הקיץ על השחקן שהם חייבים לעזור להם. הבחירה הייתה ראסל ווסטברוק. אבל ראסל הוא לא סוג שחקן שיבוא לשחק עבור לברון ו-AD. הוא בא לשחק כדורסל, פריוד. כאן הגיעה הצרה: מה שטוב לווסטברוק לא תמיד טוב ללייקרס, או יותר נכון ללברון ול-AD. ראסל יודע דבר אחד: הוא בא לשחק הכי טוב שהוא יכול, ללא חשבונות אבל 'הכדורסל הטוב ביותר' הוא לא בהכרח 'הכדורסל הטוב ביותר עבור לברון או AD.

עם ראסל אי אפשר לעשות חשבונות כאלה. הוא לא מבין 'חשבונות'. הדבר היחיד שהוא מבין זה 'הכדורסל הטוב ביותר שלי כדי לעזור כמה שיותר ללייקרס', ולא 'הכדורסל הטוב ביותר שאני יכול לשחק כדי שיעזור הכי הרבה ללברון ול-AD'. הראש של ראסל לא עובד ככה, והצורה היחידה לשחק 'כדורסל עבור לברון ו-AD' זה לשחק כדורסל ללא ראסל ווסטברוק. אבל 'לשחק כדורסל ללא ווסטברוק' אומר למצוא קבוצה שתסכים לשלם לו את מה שנותר העונה מ-44.2 מיליון ובעונה הבאה 47 מיליון ואני לא רואה את זה קורה.

אז מה? לשלם לראסל את כל הכסף הזה כשהוא יושב על הספסל כי 'המשחק שלו לא מתאים למשחקו של לברון, או למילוי הפוטנציאל של AD'?

השאלה שאני שואל היא למה הלייקרס הביאו את ראסל ווסטברוק כשהם יכולים היו להביא את דמיאן לילארד או את דרוזן. הרי ידוע לנו כבר שנים שראסל ווסטברוק לא מסוגל לשחק ללא הכדור. ללא הכדור הוא מתרוצץ על הפרקט כמו תרנגולת שמלקו לה את הראש. אז מה הלייקרס רצו? שלברון ייתן לראסל את הכדור, ולברון ייאלץ לנוע ללא כדור עד שראסל יועיל לנפק לו כדור או שניים כל רבע? האם הם קיוו שראסל ישנה חברבורותיו וישחק רק עבור לפטם את לברון בכדורים?

GOOD LUCK.

זה בדיוק מה שקרה: לברון הוא פלוס גדול. גם ראסל הוא פלוס. לא גדול כמו לברון אבל פלוס. אבל כמו שני מגנטים בצד החיובי שלהם הם מפריעים אחד לשני במקום לעזור. זה שראסל עצר רצף של 407 משחקים עם לפחות איבוד כדור אחד במשחק נגד הקינגס בו הוא לא איבד כל כדור לא משנה את ה-VERDICT על ראסל: הוא חייב את הכדור כדי להיות שחקן מצויין. אבל זה יכול לקרות בקבוצה שאין לה את לברון, ובמידה קטנה קצת יותר אחד כמו אנטוני דייויס.

אז הנה יש לך פלוס גדול כמו ראסל אם תסתכל על הפרודוקציה שלו ב-9 המשחקים האחרונים – 19.9 חיצים; 9.3 קרשים; 7.7 בונבונים – ועדיין הלייקרס הגיעו למסקנה שהם חייבים להטריד אותו כי מה שהוא לוקח מלברון ו-AD שווה יותר מהסטטיסטיקה שלו. בסדר, אבל מה עושים כשה-$$$ שלו הופכים אותו ל-UNTRADABLE? מושיבים אותו על הספסל שיחלק מגבות?

5. קווין גארנט תורם ניתוח פסיכולוגי על וויגינס של פעם, והיום

אני לא צריך לספר לכם איזה שחקן אנדרו ויגינס הוא. אבל לפי חבר קבוצתו לשעבר קווין גרנט, זה לא תמיד היה כך. הוא אמר לבקסטר הולמס מה-ESPN ('He's a perfect fit for us' – Inside the Golden State Warriors' reclamation of former No. 1 pick Andrew Wiggins (espn.com))

He’s now one of my favorite players to watch,” said Garnett. “And he pisses me off at the same time because he has the ability to be on another level. Wiggs’ question mark has always been consistency, not if he has the ability to be a superstar, but the consistency of being a superstar. Listen, the one thing I learned about Andrew was that nothing’s going to get done to Andrew until Wiggs says it’s going to happen.”

לא רק זה, טלא גרנט מטיל גם ספק אם וויגינס הוא באמת 'עכבר' כדורסל. אם התשוקה שלו למשחק היא מה שלסופרסטאר היא חובה:

Garnett also admitted to wondering about Wiggins’ passion for the game when the two were teammates in Minnesota from 2015 to 2016, Wiggins’ first two seasons in the NBA and Garnett’s final two.

I thought he liked basketball, but I don’t think he loved it,” Garnett said. “Like, Wiggs has other interests in life. He has other things that stimulate him, and I have to respect that.”

המעבר שלוצ ווריורס שינה הכל:

Garnett did add though that playing for the Warriors organization has really helped Wiggins become his best self.

He’s playing with the Michael Jordan of his era [in Steph Curry],” Garnett said. “The knowledge he takes not just from Steve Kerr and that coaching staff but that pedigree of excellence that they push around there in Golden State — you can’t come in there and be less than. Those are champions in there. Those guys have won together. They’ve been in the grit. They’ve been in the foxhole together. I think it motivates him.”

Wiggins, the consensus top pick in the 2014 NBA Draft, was one of the most hyped prospects of the decade coming out of college, even being nicknamed “Maple Jordan.” But he failed to meet expectations in Minnesota despite his physical gifts and two-way ability. In his second season with Golden State this year however, Wiggins has put a lot of it together. He is averaging 19.1 points a game on a career-high 49.0 percent from the field and 43.5 percent from deep. That makes Wiggins the second-leading scorer on a Warriors team that currently has the best record in the NBA.

נראה שוויגינס מצא את הקבוצה, המאמן, האווירה, והסביבה שמתאימים לו ביותר להתפתח לסופר-סטאר. אבל את זה ניתן לומר על כמעט כל שחקן NBA שהיה משחק בווריורס. העובדה היא מה שקורה לכל שחקניהם הצעירים שהיו אלמונים ולפתע הופכים לכוכבים לנגד עינינו.

6. ול-X-לייקרי גארי פייטון ישנן טענות ללייקרס ולראסל ווסטברוק

התמונה המפורסמת ביותר של גארי פייטון. התמונה מספרת הכל על אופיו! היום בנו המשחק בווריורס מגלה אותם דפוסי אופי של גבר שלא ייתן לאיש לדרוך עליו.

גארי פייטון, שלקראת סיום הקריירה שלו שיחק בלייקרס, חושב היום שהלייקרס של היום 'LOOK LIKE FAKERS".

הוא היה אורח של דריימונד גרין התכנית הפודקסט שלו (this week on Draymond Green’s podcast for “The Volume,) והישווה את הלייקרס שלו בשנות 2003-4 לקבוצה של היום.

I don’t think this Laker team is nothing like our team in 2003 at all,” said Payton. “I think we had players that knew their role, and I don’t think Russ is playing the way he should be playing. It’s a new thing to him, be the man so long, then you gotta go with A.D. [Anthony Davis] and LeBron [James]. And you gotta give them the ball. He’s so much dominant on the basketball, that he’s not doing the things he did. I think he’s thinking too much.

And they rely on LeBron so much that they’re watching him,” Payton went on. “They don’t play the way that you guys play [in Golden State], like with people who cut and move and do that. They’re watching the basketball too much. But I don’t think this team that the Lakers got are nothing like us. I think we were more in our prime. A lot of us was way more in our prime. They’re just hurt right now, and it’s just a struggle. And it’s hard to put a team like that together, and you guys are not healthy.”

With an aging ensemble roster that looks like the cast of “The Expendables,” this year’s Lakers team has been compared to the Lakers team that Payton shared with Shaquille O’Neal, Kobe Bryant, and Karl Malone. But it is an imperfect one for many reasons, including the ones that Payton mentioned. That 2003-04 team, despite all their struggles, still won 56 games and made it to the Finals. The Lakers may have even won it all that year if Malone had been healthy and if they had not been pitted against their perfect antithesis in the Detroit Pistons. This year’s Lakers are barely .500 (currently 20-19) and really look nothing like a legitimate contender.

8. UNCLE DREW – קיירי אירוינג

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 52 תגובות

  1. טוב הביקורת של פייטון מוצדקת לגבי הסתמכות מיותרת על לברון ושכל אחד ידע את תפקידו. אבל זה מה שלברון אוהב וכנראה בגלל זה קיירי רצה לעזוב את הקאבס. עדיין לא מאוחר מדיי לראס ולברון לפרוח ביחד הבעיה שראס לא קולע טוב מבחוץ ולברון אוהב קלעים שמרווחים לו. למרות היכולת של ראס דבר אחד אני יכול להגיד לטובתו שיכול לעזור בפלייאוף וזה שהוא חסר פחד. הוא ילך עד הסוף להוציא סל או עבירה ואם הקבוצה תהיה בריאה מאוחדת ומאומנת זה יכול לעשות את ההבדל.

  2. לגבי הזריקה הנוראית של קוויקלי זה פשוט נורא ששחקנים לא הולכים על בטוח אולי אם אתה סטף אני מבין. בפעם הראשונה שראיתי את זה היה שצ׳ונסי בילופס עשה את זה בדטרויט והייתי בשוק על התעוזה. באירופה עדיין לא נפוץ אבל בנבא לא מדברים עברית ולכן לא מכירים את המשפט ״עדיף ציפור ביד משניים על העץ״

    1. דרך אגב גם התאורטיקן שיצר את כל תרבות ה 3 הרשה קליעה בקרבת הטבעת. הבעיה היתה המיד ריינג' אז באמת לראות שחקנים משחקים כך זה מ ו ז ר

  3. "ראסל ווסטברוק – 'מבטיח' שהוא משנה את משחקו למשחק שייתן לנו ערבים של אפס – כמו '0' – באיבודי הכדור שלו. זה קרה שלשום בסקרמנטו והוא מבטיח שזאת רק ההתחלה של 'ראסל ווסטברוק החדש'!"
    דה-שוט תוציא דחוף צו הרחקה של לס מהמקלדת,הלך פייפן על הקלינגון,לס הוציא אותו להורג עם גליוטינה

    1. חחחחח ראס מחוסן מפני לס מה כבר יקרה? הוא לא יקלע? הוא גם ככה לא קולע 😃
      תודה על אחלה מעורב מנחם – מרוב זה שמספרים לנו כאן כבר שנים שהחוזה של ראס אנטריידבל הוא שיחק בארבע קבוצות בארבע השנים האחרונות. לאנשים אין מושג.
      התמונה של פייטון מראה שמייקל מכופף אותו לאחור. בטוח שהוא לא יאהב אותה 🙂

        1. דה שוט תקשיב צחוקים. Et מושפע מגה מרוב שרואה אותו לוקח תנופה בקפיצה הוא התחיל לקפץ במשחקים עם הכדרור האלה שמולו לא יודעים מה קורה הוא עובר אותם כמו השיקצה את דמיאן גונס והם תופסים אותו בחולצה ובכתף כמעט תמיד חחח לא שורקים לעבירות עשיתי למאמן שלו צאלנג בסוף האימון על טעויות השיפוט שלו ובניגוד לליגה הוא הודה שטעה. אין לו שם יועצים משפטים שיאשרו שתפיסה בכתף וביד חוקית 😎.
          נראה לי אתחיל ללמד אותו להכניס מרפקים כמו השיקצה.

  4. מיאמי נתנה יופי של משחק. כל הכבוד לאטלנטה על הנצחון בלי יאנג למרות ההצגה של פוקס. ויוטה ממשיכה לנצח בחוץ באופן מרשים ביותר. דנבר צריכה את מארי נואשות.

  5. תודה דוק על המעורב, לצערי פחות יוצא לי לראות את המשחקים בתקופה האחרונה, אבל לדעתי אפשר גם להבין דברים מהמספרים.
    1. הנטס – בתקופה מבולגנת ובכלל בעונה שהיא כמו סרט תורכי מתמשך. אחרי יותר מידי הפסדים קיבלו את הבוסט הנדרש בדמות אירווינג ולדעתי מכאן רק ימריאו. יש להם משחקים מזרחיים קשים בקרוב ודוראנט יצטרך להמשיך להיות דוראנט כדי שינצחו.
    2. סטפן ג'ורדן – מרב שיש עיסוק בשיא השלשות שלו ובטענה המטורפת שהוא mvp לא שמים לב שהעונה הוא ממש מנגר בכל קנה מידה. היום הוא קלע 14 נקודות ב-24 זריקות, משחק קודם קלע 9 ב-17 זריקות. אלו נתונים פסיכיים בכמה שהם גרועים והם מצטרפים לנתון המדהים בראייתי – היום סטפן נתן את המשחק התשיעי (מתוך 35 ששיחק העונה) שהוא לא הצליח להגיע ל-33% מהשדה (לרב במשחקים אלו הרבה פחות).
    מתישהו עברתי על נתונים ידנית, ואלו מספרים יותר גרועים משל הארדן+ווסטברוק ביחד, וכמובן שאינם מאפיינים את קרי בעונות קודמות. אם קיימת טענה לפיה הארדן התחיל את הירידה, ייתכן מאוד שגם קרי התחיל אותה לדעתי. עדיין שחקן ענק ונדיר כמובן, אבל פחות ניתן לסמוך עליו ועל ימי הקליעה שלו. ברור שהוא יכול לתת עכשיו רצף של הצגות אבל התנודות שלו מאוד בעייתיות ויהיו בעוכרי הלוחמים לדעתי בעיקר בפלייאוף.
    עדיין הלוחמים מאוד חזקים זה ברור, יש להם מאמן תותח, שיטה מנצחת (שבנויה על קרי כמובן) רוטציה רחבה ואיכותית מאוד וכמובן את קליי שאוטוטו חוזר ולדעתי יטרוף את המגרש.
    החלום נשאר בעינו – ברוקלין מול הלוחמים בגמר. הכישרון האישי מול המכונה. דוראנט נגד קרי. כדורסל אש במיטבו.

    1. אף שחקן בליגה לא נשמר כמו סטף. אם היו שומרים על כוכבים אחרים ככה רובם היו קולעים 20 אחוז. וכל זה שהוא מוקף חבורת פסחים. לוני דריי פורטר אלה שחקנים שבלי סטף היו מתבלבלים בינם לביסמק ביומבו.
      לא מוריד מערכו של דוראנט אבל לגולדן אין אף שחרן ליד קרי ברמה של הארדן קיירי או אפילו פטי מילס (אולי עכשיו שקליי יחזור נורמלי..יהיה כזה).
      אחוזים זה לחלשים. סטף משחק עם שחקני מינימום מחממי ספסלים

      1. מבין את הטענה אבל חושב שעד כה העונה זה היה הפוך ממה שאתה מתאר.
        מצד אחד, דוראנט סבל מחוסר תפקוד של הנטס, קיירי עם ההעלמות, הארדן עם השומנים, פציעות רציניות כמו של האריס, 10 שחקנים בפרוטוקול וכו'.
        מצד שני, הלוחמים הגיעו רעננים, עם שיטה קטלנית ועם מנוחה בקיץ (שאפילו דריימונד ניצל כדי להרזות…) וכל הביומבים שלהם נותנים עונת קריירה.
        בכלל, לא הייתי מזלזל בלוחמים כדי להגדיל את קרי, יש שמה אולסטארים (גרין והשנה ייתכן ויגינס) אחלה צעירים ואכבר וטרנים. להזכירך מדובר בקבוצה עם הפיירול הגבוה בליגה, מאמן מנוסה ומוצלח לכל הדעות, הנהלה שנחשבת למספר 1 בליגה ("light years ahead"), ומוטיבציה עצבנית להוכיח שהם אלופים. גם קליי חוזר ככה שבכלל קרי יהיה מוקף בחבורה של קלעים ברמה גבוהה בכל רגע.
        לדעתי, אם קרי לא מפציץ השנה (אליפות + fmvp), לא תהיה לו הזדמנות יותר טובה לאחר מכן, והוא לא יוכל להיחשב מהגדולים ביותר.
        אגב אותו הדין חל מבחינתי גם על דוראנט, הוא צריך עוד אליפות ו-fmvp בנטס.

        1. עזוב פיירול זה שטויות. אתה צודק שגם דוראנט הוביל את הנטס עד עכשיו לבד אבל לאחרונה הארדן קצת חזר ועכשיו קיירי לכן הוא וסטף המועמדים המובילים לMVP וזה יהיה ביניהם עד הסוף.
          לומר שיש בגולדן סטייט אולסטאר כלשהו למעט קרי יהיה לעג. הם אולסטארים כמו קורבר וגאמל מגלור 🙂
          כל הוטרנים האלה היו גופות בקבוצות אחרות איפה איגי היה במיאמי? אוטו פורטר? נו באמת הוא נכס לטרייד וזהו בכל קבוצה.
          גארי פייטון? תהיה רציני. סטף סוחב אותם לבד בלי סטף הם יכולים לנצח קבוצות כמו הפליקנס מגיק דטרויט פורטלנד וכאלה.
          גולדן יקבלו בראש בפלייאוף איזה אליפות אתה מדבר (רק אם קליי יהיה הקליי הישן יש סיכוי קטן לזה).
          גולדן מובילים את הליגה כי הם נלחמים ועושים הגנה יותר מכל הליגה וכי סטף עילוי. אל תסתנוור מזה בפלייאוף שקבוצות ישמרו רציני והכוכבים ממול ישחקו 44 דק ולא 30 דק ירעדו לנגרים שלהם הידיים.אני רק מתאר לי סידרה בין לייקרס ללוחמים וצופה ניגוב של השיקצה. דיוויס יהרוג אותם שם והשיקצה מקבל תמיד קליר פאת מקר. כל יום שם את הכסף שלי על הלייקרס מולם אם הם בהרכב מלא.
          גם הסאנס לדעתי חזקים מהם. ואם גמאל מורי חוזר כמו פעם גם דנבר. לדעתי גם המאבס יעברו אותם בסידרה.

            1. מהשיקצה. לייקרס וסאנס ינצחו אותם בטוח. אם מורי בכושר והוא חוזר בכלל. גם דנבר יוקיץ ומורי יעשו מהם צחוק.

              ממפיס ומאבס יכולים לנצח ולהדיח אותם. לא רואה אותם יוצאים מהמערב בשום מצב (רק עם פציעות של לברון דיוויס בוקר גה לוקה)

    2. מבין קטן-בינוני צודק. היתרון של דוראנט על קרי זה שהוא מאוד גבוה 🙂
      לזכותו של קרי, גם כשהוא קטסטרופלי הצריבה התודעתית שהוא עשה בליגה כל כך חזקה שכל כך מפחדים מהשלשות שלו ולכן הוא מרווח את המשחק גם כשהוא מנגר.
      וכשקליי יגיע העומס ממנו יירד והיעילות תעלה.

  6. אחלה מעורב
    קיירי שמיירי, הנטס צריכים לעשות את המקסימום לשמור על דוראנט בריא
    הוא לא עציר ומשחק את הכדורסל הכי טוב בקריירה שלו וזאת בגיל 33 עם אכילס משוחזר
    מאחר ווסבטורק זה מצב נתון, מה הלייקרס צריכה לעשות איתו? אסור לתת לו לרכז את המשחק. אם רוצים להציל משהו מהכבוד של הקבוצה אפשר לתת לווסטברוק לשחק אוף גארד ולנצל את האתלטיות שלו. זה לא הכדורסל של השלשות אבל קצת אולד סקול. להוריד אותו לאיזור הצבע. שלא יזרוק מעבר ל 10 פיט מהטבעת. הוא יחדור בקלות לטבעת כשחקן שמקבל את הכדור על הקשת ולא אחד שמבזבז את הזמן 15 שניות עם הכדור.

  7. אחלה מעורב מנחם
    משמח שקיירי חזר… בוא נראה מה מצב חדר ההלבשה שם אחרי שתעבור תקופת ההתאהבות/התלהבות….
    והלייקרס ? כל מי שעיניו בראשו ראה מההתחלה שהקבוצה נבנית עקום. ראסל ווסטברוק לבדו צריך 2 כדורים כדי למקסם את המשחק שלו
    🙂

  8. לקלוע מרחוק כמו סטף דורש משהו מנטאלי מעבר. זה לשחרר את הכדור בדיוק בכיוון הנכון, בתחושה הנכונה ולתת לאינסטינקטים שלך לעשות חישוב פיזיקלי בשבריר שניה.
    לדעתי בשלב הזה של העונה סטף קצת שחוק וזה כהר קו מגמה לאחרונה. מעניין מה קר יעשה כדי לגוון קצת את ההתקפה.

  9. מנחם, אני במקרה צפיתי במשחק של הלייקרס נגד סקרמנטו – מההתחלה ועד הסוף. כביכול ראס לא איבד אבל אני כן ראיתי שם איבוד או שניים שהחשיבו לו בתור החטאות – כאילו הוא ניסה לקלוע וחסמו אותו אבל זה בעצם היה איבוד שהוא התרומם וניסה למסור.

  10. האפשרות היחידה לדעתי לליקרס זה להטריד את ווסטברוק תמרת לאב ביחד עם כמה בחירות ולהתחנן שהם אולי יסכימו. ולהכריח את דייויס לשחק ב5. יהיה להם אחלה של ריווח בשל כך וחמישה נהדרת

  11. זה נכון שראס ולברון לא מתאימים ביחד, לא מצליח להבין מה חשבו לעצמם שהביאו אותו. בלי לברון על המגרש ועם דייויס ראס שיחק מספיק טוב אבל זה לא מעניין בפלייאוף

  12. מעורב נפלא דוק וכרגיל באיחור… ימים עמוסים. מכל מה שכתבת אני רוצה לחזור על מה שאמר קוין גראנט על וויגינס אבל יותר מזה הוא בעצם אומר על סטף (לא אני אמרתי קוין גראנט אמר) :
    He's playing with the Michael Jordan of his era [in Steph Curry],” Garnett said.
    כמו שאני חושב. סטף שני רק למייקל. יש עליו עוד הרבה חובת הוכחה אני לא מכחיש אבל אם קוין גראנט חושב שסטף הוא המייקל ג'ורדן של העידן הנוכחי אז אני בחברה טובה.
    תודה דוק מעורב מעולה.

    1. הרגת אותי טרול. אם אתה נסמך על קווין גארנט אתה בבעיה. ההשוואה של סטף לג'ורדן מגוחכת לדעתי ולמזלנו סטף עוד בסביבה כדי להוכיח אותה מידי כמה ימים בעוד הופעת נפל.
      ולענייננו, אותו גארנט לא שם את סטף (ולא את ג'ורדן..) בחמישיית כל הזמנים שלו (מג'יק, קובי, דוראנט, צמברליין ואת עצמו) אז באופן לוגי פשוט אם אתה נסמך עליו אתה בבעיה…
      https://www.google.com/amp/s/clutchpoints.com/nba-news-kevin-garnett-names-his-all-time-starting-five/amp/

  13. תודה דוק.
    לא יודע למה התגעגעתי יותר – ללאנס סטיבנסון באינדיאנה (פשוט מתאים לשם), או לזה שאתה כותב לאנס סטפנסון 🙂

    אני מאוד מאוד מקווה שאינדי יחתימו אותו עד לסוף העונה. זו ממילא עונה גרועה, אז לפחות שהקהל ייהנה ממנו, מה גם שהוא עדיין אחלה שחקן.

    קיירי? כוכב כדורסל, אין מה לעשות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט