יורים ובוכים – פתיחת העונה של שרלוט / תומר גבעתי

נתחיל בווידוי, שארלוט היא אחת הקבוצות שאני הכי אוהב לראות בליגה, מדובר בקבוצת התקפה משובחת עם מספר וטרנים מוכחים לצד צעירים מוכשרים שמשחקת כדורסל משוחרר ויפה לעין ולאוזן אם מקשיבים לשדרים המקומיים של המועדון.

נמשיך בווידוי נוסף: גם שנים לאחר שינוי השם שארלוט עדיין מתבלבלת לי עם ניו אורלינס.

אם הייתי מרכיב קבוצת כדורסל במשחק מחשב, שארלוט הייתה הדוגמה. אם הייתי רוצה להציג לאוהדים חדשים את הענף, שארלוט הייתה הדוגמה. נמשיך בווידוי, הורנטס היא אחת הקבוצות שהמאמנים היריבים הכי אוהבים לראות בלוח המשחקים שלהם. מדובר בקבוצה לא מאוזנת בעמדות הפנים, ובעיקר אחת שלא שומרת בהגנה.

ההגנה של הצרעות נמצאת במקום ההאחרון בליגה בספיגת נקודות למשחק, כמעט נקודה הפרש מהקבוצה במקום לפניהם בעיקר בשל מחסור בשומרי כנף טובים ומגיני טבעת איכותיים. מייסון פלאמלי החביב עושה כמיטב יכולתו אך הוא לא מספיק טוב בשני צידי המגרש בשביל להיות סנטר פותח בקבוצה עם שאיפות.

בתמונה- פלאמלי מנסה לשמור את סאבוניס ללא הצלחה.

הקבוצה מקרוליינה הצפונית הייתה מעורבת השנה במספר משחקים בהם הסקור המשותף של שתי הקבוצות עמד ביחד על יותר מ-250 נקודות, וכך קשה לנצח משחקים לאורך זמן בעונה הסדירה ובטח בפלייאוף שם ההגנות מתחזקות והכדורים לא נכנסים.

בעיות האיזון בסגל בולטת שמסתכלים על הפער בין הקו הקדמי העמוס לקו האחורי הדליל של המועדון שנראה שלקח את המוטו "ראן אנד בלאגן" כדרך חיים. העומק של הצרעות והכישרון שלהם פוגע בהם בכך שהם קבוצה חביבה ומהנה לצפיה אך בלי סטאר פאוור אמיתי למעט לאמלו בול.

מחפשים כוכב

שמונה שנים שיחק קמבה ווקר במדי שארלוט. שמונה שנים שבהן המועדון מקרולינה הצפונית ניסה לבנות קבוצה סביב ווקר אך ללא הצלחה. סגלים חלשים, ניהול רע ובחירות דראפט כושלות הביאו את הצרעות שנה אחת שנה לסיום מאכזב ומוקדם של העונה.

שארלוט, שמחזיקה בתואר המפוקפק הקבוצה עם הכי מעט ניצחונות ליגה בעונה בהיסטוריה (59-7 ב-2011/12), בנוסף למועדון שבחר בקובי והעביר אותו בטרייד, סובלת מתופעה כוללת ורוחבית בליגה יחד עם עוד קבוצות קטנות משוק קטן כשהיא חוסר הרצון של כוכבים גדולים ושחקנים חופשים לחתום בשירותיהן. גם הילתו של אגדת העבר, מייקל ג'ורדן, שרכש את המועדון בשנת 2011 לא הביא לשינוי משמעותי בגזרה זו.

תופעה זו לא מושפעת בהכרח מהישגיו המקצועים של מועדון על המגרש אלא מפרמטרים נוספים אורך חיים, מזג אוויר, סוג המדינה, חוקי מס מקומיים, שווי שוק ואפשרויות עסקיות נוספות לשחקנים שמזמן הפכו להרבה יותר מסתם שחקני כדורסל אלא מילארדרים בגופיות משחק.

הדוגמה הטובה ביותר להמחשה היא הניו יורק ניקס, מועדון שאוהדיו לא רוו נחת בעשרים השנה האחרונות, שבפעם האחרונה שהגיע לגמר אזורי כותב שורת אלה רק הגיח אל אוויר העולם, מועדון זה נמצא כבר שנים בראש בטבלות הערך הכלכלי של המועדון עם שווי שוק של חמישה מילארד דולר. נזכיר מדובר על מועדן ספורט הישגי שהפעם האחרונה שלקח אליפות הייתה בשנת 1973.

כנגזרת של התופעה, ובשל החשש לאבד את הכוכב הגדול שלך, קבוצות רבות עובדות מתוך לחץ ורצון "לשמור" על הכוכב הגדול שלך מרוצה, מאבדות את קו הבניה העתידית המאורגנת ולוקחות חוזים וטריידים לא טובים בשביל לנסות ליצור קבוצה סביב הכוכב שלהן.

מסיבות אלה ואחרות מצאה העצמה ההורנטס משלמת חוזי עתק לשחקנים גדולים אמנם, אך כאלה שהשיא שלהם הרבה מאחוריהם. טוני פארקר, ניקולס באטום ודוויט הווארד הבולטים שבהם.

היום שאחרי קמבה

בקיץ 2019 עזב קמבה את המועדון בטריד לבוסטון. הפרידה מווקר לא הייתה פשוטה עבור הצרעות. לאחר שמונה שנים בהם היה הפנים של המועדון, מלך הנקודות שלו בכל הזמנים, מקום שני בהיסטוריה שלו באסיסטים ומקום שלישי בחטיפות, היה על המועדון להמשיך קדימה ולמצוא מנהיג חדש.

מנהיג זה הגיע בדמות הבחירה השלישית בדראפט 2020, למאלו בול.

בול, אחת הדמויות הצבעוניות בליגה ומי שמגיע מאחת המשפחות המדוברות בליגה, עשה צעד שהפתיע רבים שכחלק ממגמה שתצבור תאוצה בהמשך ויתר על קריירת מכללות ורץ לחתום על החוזה המקצועני הראשון שלו( שיקול כלכלי שכן  במכללות שחקנים מגבלים מלגה אך לא מקבלים שכר כמו בחוזה מקצועני) דווקא בפולין. לאחר קדנציה קצרה בפולין המשיך בול הצעיר ליעד הבא שלו, גם הפעם בחר ביעד מרוחק ומפתיע מעבר לים- הליגה האוסטרלית. מדובר על אחת הליגות המתפתחות בשנים האחרונות שצומחות בקצב גידול מסחרר ומציעה לשחקניה הבכירים חוזים שמנים.

ההורנטס הימרו על בול בבחירה השלישית וציוותו אותו לקו אחורי תזיזיתי לצד טרי רוזיר ומאליק מונק. בול פתח את העונת הרוקי שלו לאט אך השתפר ככל שהתקדמה העונה והראה ניצוצות התקפיים שנתנו הרבה תקווה לאוהדים בספקטרום סנטר.

רגע השיא מבחינתו של בול היה שבירת התואר לשחקן הצעיר ביותר בהיסטוריה  של הליגה שרושם טריפל דאבל, שיא שיחזיק מעמד עונה עד השבוע שנשבר על ידי ג'וש גידי המופלא מאוקלהומה. שארלוט של עונת 19/20 שיחקה כדורסל התקפי ומלהיב בצד אחד של המגרש אך נעלמה בצד השני של המגרש, בעיה שתהפוך כרונית ותרדוף אותה עד עכשיו.

כמו שיודע כל ילד שעולה על מגרש הכדורסל לראשונה בחייו ושומע את הקלישאה החבוטה לעייפה אך נכונה – כדורסל מנצחים דרך ההגנה, אין יום רע בהגנה. כנראה שהתורה הזאת לא הגיעה לאוזני חניכיו של ג'יימס בורגו שמחזיקים בהגנה החלשה ביותר בליגה עם ממוצע ספיגה של 116.5 נקודות למשחק ונט רייטינג שלילי.

איבודי הכדור המרובים של לאמלו ורוזיר שמחברים ביחד 5.0 איבודי כדור בממוצע למשחק ביחד עם היעדר סטופרים אמיתיים בהגנה על עמדות הגארד והצבע מייצרות מציאות שבה היא קבוצת ההגנה החלשה בליגה.

ההורנטס אחת הקבוצות החלשות בליגה בקטגורית הכדורים החוזרים, מדורגים בשליש התחתון של הליגה. עד כמה המצב עגום? הנתון הבא יעיד. הריבאונדר המוביל של הקבוצה הוא הגארד לאמלו בול עם 7.4 כדורים למשחק. במקום השני מדורג סנטר הקבוצה מייסון פלאמלי עם 7.2 כדורים חוזרים למשחק.

בניגוד למשחק ההגנה, משחק ההתקפה המשוחרר של שארלוט מקנה לה את המקום השני בליגה בקליעת נקודות בממוצע למשחק עם 114.7. משחק ההתקפה התזזיתי של הצרעות מקנה להם את המקום השני בליגה בכמות סלי השדה למשחק, מקום שלישי בכמות האסיסטים למשחק, מקום רביעי בכמות השלשות המדוייקות למשחק עם 14.4 כאלה אותן קולעת שארלוט ב 37.5%, מקום שלישי בליגה. רק שש קבוצות בליגה זורקות יותר שלשות ממנה.

לאחר שליש עונה במאזן חצוי של 19-19 עולה השאלה האם ההתקפה הנהדרת של הצרעות תמשיך לתפקד גם בשלבים המאוחרים של העונה או ששיטת הראן אנד בלאגן שוב תשאיר את ההורנטס מחוץ לפלייאוף.

לפוסט הזה יש 31 תגובות

    1. tomer givati

      4 ינו 2022 13:11:17

      תודה רבה רועי. מסכים, משהו שם צריך להשתנות בסגל, יש להם מספר רב של שחקנים בעמדות 1-4 וסנטר לגיטימי אין. שחקנים כמו טרנר או מו במבה יכולים לעזור להם מאוד בניגוד לשחקן כמו אוברה שהוא קצת עוד מאותו הדבר

  2. שחר אלוני

    4 ינו 2022 13:19:00

    תודה תומר, זה סוג של עונת פריצה שלהם, יצטרכו בהמשך לארגן קו קדמי והגנה. האמת שאם קאפלה תיאורטית עובר אליהם הם לא רחוקים מאטלנטה של שנה שעברה

    1. טריי זריקה מחשידה

      4 ינו 2022 13:26:50

      רק שיקחו את קאפלה כבר אני מתחנן. אחד הפחים הגדולים בליגה לא יכול לעצור אף אחד ותוקע את ההתקפה. אמנם הוא עדיף על פלאמלי אבל קאפלה זה שחקן שלא יביא אותך לכלום לא סתם יוסטון העיפו את האהבל הזה. הוא לא יכול לעשות כלום חוץ מלהטביע. ריישון הולמס למשל טוב ממנו בהרבה

      1. thetroll

        4 ינו 2022 19:54:54

        רישון הולמס מצוין להם או הארל. אני באופן אישי מפנטז שם על הארל. גם טרנר זה רעיון מעולה. הבעיה איך נפטרים מהחוזה של פלימילי שזה 10 מ' גם לעונה הבאה עד כמה שאני זוכר. מי תיקח אותו?

        1. thetroll

          4 ינו 2022 19:58:12

          דרך אגב יש להם כמה סנטרים צעירים על הספסל חלקם כאלה שהם הביאו undrafted. כלומר הם הבינו שיש להם בעיה בעמדה. בדראפט הם גם ניצלו את החירה שלהם כדי לקחת סנטר אבל כל הצעירים האלה בנתיים גרועים לפי מה שהצלחתי לראות. הם בבעיה בעמדה ופי ג'יי שבגדול הוא בכלל 4 הרבה פעמים מחליף את פלאמילי אבל הוא לא מספיק גדול ואין לו נוכחות אז הצבע די פרוץ.

            1. thetroll

              4 ינו 2022 20:39:33

              כן כל הפורוורד סנטרים האלה הם שחקנים שלא נבחרו בלוטרי אלה במעמקי הסיבוב השני . טעיתי לגבי בחירת הדראפט הראשונה הם לקחו בבחירה דוקא את בוקנייט שהוא גארד ובנתיים לא מראה הרבה אבל אכן יש שם כמה צעירים על הספסל אבל אף אחד מהם הוא לא לוטרי ולממה שראיתי אף אחד שם גם לא מי יודע מה מבטיח. נראה 🙂

  5. Dor

    4 ינו 2022 15:05:20

    תודה תומר. אשכרה אחת הקבוצות היותר מהנות. היה שווה להזכיר את ברידג'ס והעונה המעולה שלו עד עכשיו. מי שנעלם לי זה וושינגטון שציפיתי ממנו להרבה יותר השנה בטח עם הוואקום מתחת לסל וההייפ שהקו האחורי מייצר

  7. trusttheprocess

    4 ינו 2022 17:46:46

    שארלוט צריכים סטופר הגנתי שינסה לעצור את אמביד,יאניס ודוראנט בפלייאוף, בלי זה אין להם סיכוי לעבור סיבוב

  9. thetroll

    4 ינו 2022 19:40:34

    תומר תודה רבה על הפוסט שלדעתי הוא כבר השני שלך זה מעולה אפילו יותר מהקודם. שארלוט זו הקבוצה שאני הכי מעדיף לראות בשנתיים האחרונות.
    יש להם צוות אימון משובח שחקנים שאמורים היו להיות נגרים הפכו שם לקלעים טובים הקבוצה לא סתם מדורגת במקום השלישי בליגה בשלשות. ברידג'ס נתן עונה שעברה משהו שהיה קרוב מאוד ל 40/50/90. הויתור על מונק הזוי בעייני.
    זו הקבוצה הכי מעופפת בליגה אתלטי על. פלאמילי כמובן לא שייך ולא מעניין בכלל אין לי מושג למה הם בחרו בו מחכה כבר לאיזה טרייד עליו מניח שהם מבינים את זה (מי תיקח? אין לי מושג). לדעתי הם תקועים איתו עד סוף החוזה שזה שנה הבאה.
    ולשאלה הכי מעניינת – איך זה שחבורת אתלטים כזאת היא כל כך גרועה בהגנה? אומרים שאין יום רע בהגנה זה משפט שבעצם אומר כל אחד יכול לעשות הגנה זה רק עניין של כמה תשקיעו.
    אז חלק מהעניין של ההגנה הוא כמובן פלמילי אבל בגדול זו קבוצה שפשוט קצת… זורקת קצוץ. זה לא מעניין אותם במיוחד אף אחד שם לא משקיע בצד הזה של המגרש.
    טוב יש עוד מלא מה לכתוב עליהם אבל נשמור להזדמנויות אחרות. תודה תומר.

  10. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    4 ינו 2022 20:36:26

    ניתוח מצוין של מועדון שבדרך כלל לא מקבל זרקורים.
    .
    בפינת ההתקטננויות הלא חשובות – נדמה לי שלאמלו שיחק בליטא, וטוני הגיע לשם על חוזה מינימאלי, אבל בגדול אתה צודק ולמועדונים קטנים אין הרבה ברירות אלא לשלם יותר ולעתים זה מתברר כהרבה יותר מדי… מי שמועמד לתפקיד הפעם הוא הייווארד, שהוא שחקן מצוין, אבל אם לא יצליח להישאר בריא זה יתברר כחוזה בעייתי מאד.
    .
    המשימה העיקרית שלהם היא לשמור על לאמלו מרוצה, שלא יברח למיאמי, ל.א או ניו יורק. הוא לא נראה שמח במיוחד ברגע הבחירה בדראפט, מקווה שיצליחו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט