צעירים חסרי מנוח – מבט על פתיחת העונה המרשימה של הגריזליס / תומר גבעתי

כלל הנתונים לא קולטים את המשחק של ממפיס הלילה נגד סן אנטוניו – ר.ו

הכוכב הכי גדול שאתם לא מכירים

אין לו מאות אלפי עוקבים ברשתות, הוא לא נבחר בלוטרי וכנראה רובכם לא הייתם מזהים אותו ברחוב. ובכל זאת, איך דזמונד ביין מצא את עצמו בגיל 23 באמצע עונת פריצה כשחקן מרכזי בקבוצה הלוהטת של המערב?

העונה שלו יוצאת דופן. מבין כל השחקנים שנבחרו בדראפט 2020 הוא רביעי בכמות הנקודות למשחק, נתון מרשים בהתחשב בכך שהוא נבחר בבחירה ה-30. הוא קולע 17.3 נקודות למשחק באחוזים נהדרים של 46.7% מהשדה, 42% מהשלוש ו-94.1% מהעונשין, כאשר אחוז השדה מושפע מכמות השלשות הגבוהה והוא עם 57% אפקטיבי.

ביין הגיע מאוניברסיטה קטנה, האוניברסיטה הנוצרית של טקסס, והוא הראשון מאז 1995 שנבחר בסיבוב הראשון ושיחק כדורסל עבורה. בוסטון בחרה בו במקום ה-30, וכמה חודשים לאחר מכן הוא הועבר לממפיס מבלי ששיחק דקה עבור הסלטיקס.

היתרונות שלו לא סחפו את המנג'רים השונים, מה שהוביל לכך שהוא נבחר במקום ה-30. הגארד, 1.98 מ' עם גודל אידיאלי לליגה, קולע בצורה נהדרת ומשתמש בגודל שלו כדי להגיע לסל ולסיים בטבעת. בעוד שמהירותו ומוטת הכנפיים הקצרה מגבילות אותו בהגנה, הוא מפצה על זה עם חוכמת כדורסל והשנה חוטף פעם אחת במשחק.

ביין משחק בליגה בעיקר כשוטינג גארד, אבל הציג משחקים טובים גם כמוביל כדור ב-TCU. זה קרה גם ב-NBA, כאשר למשל מסר שישה אסיסטים בניצחון על פילדלפיה בעודו ממעט לאבד. ביין קלע ב-43.2% מהשלוש כבר בעונת הרוקי, אחוזי השלשות הגבוהים ביותר מאז סטפן קרי, והוא הגיע בזכותם לחמישייה השנייה של הרוקיז. בעונה הנוכחית הוא הפך לשחקן חמישייה במשרה מלאה והוסיף יצירה מכדרור – בעוד ב-2020/21 היו לו 0.8 שלשות בזריקות פול-אפ בערב, השנה מדובר ב-2.3 שנכנסות באחוז גבוה יותר.

פציעות של ג'ה מוראנט ודילון ברוקס, יחד עם חוסר היציבות של ג'ארט ג'קסון ג'וניור, אילצו את ג'נקינס לתת תפקיד גדול יותר לביין גם אם הוא פתח בחמישייה. הוא זורק הרבה יותר ושיפר את המספרים גם בריבאונדים (4.3 למשחק, לא רע בכלל לשוטינג גארד) ואסיסטים, כשהוא מגיע יותרל עונשין. ביין, למרות היותו שחקן שנה שנייה, יכול להיות אחד המועמדים המרכזיים לשחקן המשתפר של העונה.

ביין הוא השחקן השישי בתולדות הליגה שקלע 200 שלשות ביותר מ-40% מהשדה במאה המשחקים הראשונים שלו בליגה. הוא בכושר מעולה מאז שמוראנט חזר והשילוב הזה עובד, לא מעט בזכות היכולת של ביין לשחק בלי הכדור ולמשוך מגנים שלא שומרים על ג'ה. סטיבן אדאמס, באופן מפתיע, מוסר לו 1.3 אסיסטים במשחק, יותר מכל שחקן אחר של הדובים.

אותו אדאמס מוביל את הגנת הצבע של הדובים ותורם גם מחוכמת המשחק בהתקפה עם 2.9 אס', שיא קריירה. ממפיס במקום השני בליגה בריבאונדים, לא מעט בזכות היכולת שלו לקחת אותם בהתקפה (4.1 ריב' בערב) ולסגור לבוקס-אאוט בהגנה.

אחד העקרונות המרכזיים בהגנה של ממפיס העונה הוא שמירה על קשת השלוש. הם רשמו 11 משחקים רצופים עם יותר מ-10 חטיפות, הראשונים מאז בוסטון ב-1997/98 לפני חוקי ההנדצ'ק. ההגנה שלהם נהדרת, גם במשחקים בלי ג'ה. הם מובילים את הליגה בריבאונדים וחטיפות, מגבילים את היריבות לאחוזים נמוכים מהשלוש וניצחו פעמיים את גולדן סטייט, פיניקס והלייקרס.

אחרי שליש עונה מפתיע והעדרויות של מספר שחקני מפתח הם במקום הרביעי במערב. בהתחשב במומנטום הנהדר ובלוח המשחקים שנשאר להם, אל תופתעו אם הם ישארו שם עד לסיום העונה.

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. תודה על הניתוח! תמיד כיף לקרוא על ממפיס.

    הייתי משייך את פתיחת העונה המפתיעה שלהם לשלושה-ארבעה דברים:
    1) ההתפוצצות של ג'ה מוראנט בתחילת העונה. ההרגשה הייתה שהוא סחב את הקבוצה על הגב בשבועיים הראשונים.
    2) החלוקה וההתקדמות המאוד מאוזנת של שאר הקבוצה כשמוראנט נפצע – ביין, ברוקס ו-JJJ היו נהדרים. ההגנה התייצבה. וצריך להודות, הקבוצה שיחקה מול הרבה קבוצות חלשות באותו רצף נצחונות בלעדיו.
    3) אחרי שמוראנט חזר, ביין שמר על הקפיצה שעשה, JJJ המשיך להיות עוגן הגנתי מרשים (אם אני לא טועה, הוא שומר על יריבים באחוז אפקטיבי השלישי הכי נמוך בליגה), ומוראנט (למרות שני משחקים חלשים בהתחלה) ממשיך להיות המנוע ההתקפי של הקבוצה ופשוט לא מפספס מהשלוש (80% בשלושת המשחקים האחרונים, 3-5, 6-7, 3-3).
    4) לא פחות חשוב מכל אלו, המון קבוצות במערב נחלשו מסיבות שונות וממפיס הרוויחה מכך – דנבר והקליפרס עם פציעות משמעותיות לכוכבים שלהן, לייקרס שפשוט נבנו נורא ולא הצליחו להתחבר עדיין, וגם דאלאס שלא מצליחה להתקדם. על פורטלנד וניו אורלינס שפשוט מאכזבות חבל לדבר.

    1. תודה רבה. מסכים. לגבי jjj התרומה ההגנתית שלו והיכולת שלו לשנות זריקה בהגנה היא כלי חשוב לממפיס. השבוע רשם ציון דרך כשחקן הראשון בהיסטוריה שרשם 250+ שלשות ו 250+ חסימות ב 160 המשחקים הראשונים שלו בליגה. אם ימשיך לשמור על יציבות ועקביות בשני צידי המשחק ממפיס תרוויח

  2. תודה רבה!

    ראיתי בטוויטר

    Desmond Bane this season:

    — More PTS than Tyler Herro
    — More PPG than Seth Curry
    — More 3PM than Damian Lillard
    — More 3PG than Trae Young
    — Better FG% than Jaylen Brown
    — Better 3P% than Devin Booker
    — Better FT% than Steph Curry

    1. תודה רבה. אקווה מן עדיין רלוונטי ובעיקר מוסיף אלמנטים חשובים של ניסיון והגנה לקבוצת הילדים המוכשרת הזאת

  3. תודה תומר. אחלה ניתוח. מאחורי מוראנט יש קבוצה הכי מאוזנת בליגה בערך. הקפיצה של ביין אדירה וטריפל J בהתקפה לא תמיד יציב אבל עוגן הגנתי מצוין ויחד עם אדאמס יוצר שילוב מנצח בצבע. לא הזכרת אבל יש שם חתיכת מאמן נפלא- בעיניי ג'נקינס מועמד רציני למאמן העונה.

    1. תודה רבה אסף. מסכים איתך. ממפיס ללא ספק אחת הקבוצות המאוזנות והעמוקות בליגה והשילוב של jjj ואדאמס באמת נהדר הגנתית. העונה של ממפיס לדעתי תקום ותיפול על יציבות שחקני המשנה, היכולת להישאר בריאים( לא מצטיינים בזה כרגע) והרצון של מוראנט לשמור בהגנה( תלוי יום)

    1. קרדיט ל-GM קליימן שעונה שלישית בקבוצה ואחראי על תהליך חילופי הדורות הזריז בין קונלי את גאסול למוראנט את טריפל J וברוקס. ואין ספק שעם בעבר היו להם נפילות בדראפט (ד"ש מהאשים תאביט- מגדולי הבאסטים אי פעם) בשנים האחרונות הם בוחרים טוב מאוד ..

  4. נהניתי לקרוא. אחלה ניתוח. איזה כיף שקבוצה נותנת עבודה ומשחקת כדורסל בלי כל הפוזות של הכוכבים של רוב הקבוצות המובילות

  5. מאמר מעולה תומר, מפורט ומחדש, נדמה שביין הוא ממש גניבה אדירה ועוד סימן לדראפט עמוק הרבה יותר ממה שציפו מלכתחילה.

  6. תומר תודה. המספרים של ביין לא יאומנו פשוט אני לא זוכר מספרים כאלה בכלל. אולי חמישה שישה שחקנים בתולדות הליגה מעניין אם זה יחזיק עד סוף הפוסט מעולה כתוב ברצף ומספק המון אינפורמציה.
    ממפיס נכנסת מעכשיו לרדאר שלי. ראיתי אותם המון בעונת הרוקי של ג'ה שמתי עליו עין מהתחלה התעייפתי קצת. נחזור לראות אותם. מעניין.

    1. תיקון – משום מה התייחסתי לאפקטיבי כאחוז מהשדה ככה זה קפץ לי לראש בקריאה. 46.7% מהשדה זה בהחלט טוב אבל לא הטוב ביותר שהיה כמובן. הרף הוא 50 40 90 וראיתי את ה 57 לכן התבלבלתי.בכל מקרה מספרים יפים מאוד . תודה תומר

  7. תודה רבה. פוסט מצוין.
    ממפיס מראים לכולם איך בונים נכון. קבוצה משוק קטן (שהכוכבים שלה עזבו אותה/הזדקנו) שלא בזבזה זמן ובנתה כוח אש קטלני ועומק מצוין.
    חוץ מהחמישיה המצוינת יש גם את טיוס ג'ונס על הספסל שהוא רכז מחליף אידיאלי שגם הראה מה הוא יודע כשמוראנט נפצע, את ברנדון קלארק שעוד לא קרוב למיצוי הפוטנציאל שלו אבל כבר הוכיח שהוא שחקן רוטציה לגיטימי וגם את מלטון, סלו מו ועוד שחקנים יותר שוליים שמרכיבים אחלה סגל.
    סקרמנטו שהשתפרו בקבלת ההחלטות צריכים להסתכל ופשוט ללמוד מהם איך עושים את זה נכון.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט