גם אבי וגם אבדיה מגיעים למיאמי

גם אבי וגם אבדיה מגיעים למיאמי

אני מגיע בגלל שאני בחופש ונאלצתי לבטל את הטיסה לארץ בגלל קורונה וכאלה, אז פלורידה זה אותו מזג אוויר. ואם כבר אני פה, אז למה לא לנצל את העובדה הזאת ולהגיע למשחק של מיאמי בתור כתב של הופס. אז השארתי את הילדה הבוכה ואת האם העייפה במלון (שהוא אגב אחלה, אבל השירות במלון ובעיר בכלל, לוקה בחסר מאד בעיניי יחסית לווסט קואסט) והלכתי לראות קצת כדורסל.

רק כמה מילים על מיאמי, כי אני לא בטוח אם אי פעם היה כתב של הופס כאן – אחלה עיר, באמת, תרבות שופוני של ממש. בחמשת הימים הקודמים הייתי בדיסני ובאורלנדו שזה מגניב אבל מאד ״אמצע אמריקה״, כלומר, ווייט טראש, בלאק טראש, אות׳ר טראש (או במילים other trash), צ׳יפס, המבורגרים וגלונים של קולה. מיאמי לעומתה היא קלאסה שבה פחות או יותר כל האנשים נורא יפים ובדרך כלל גם בלי חולצה (לגברים) או עם חולצה ממש מינימלית (לנשים). האוכל לעומת זאת, בינתיים, כמו בשאר אמריקה, לא משהו (יש לי המלצות לפאלו אלטו אבל זה בגלל שאני גר שם ודגמתי פחות או יותר כל מסעדה ומסעדה).

נעבור לאבדיה

בחיי שרציתי לדבר בעברית עם השחקן שלנו שם, וחשבתי שלמרות שיניר לפעמים נותן לנו כבוד בוושינגטון עצמה, אבדיה ישמח דווקא לדבר עברית גם במיאמי. אז התמקמתי בזמן אימון הזריקות שלו, במקום אסטרטגי ליד שער היציאה לחדר ההלבשה של הוויזדארס, ואיך שהוא רץ החוצה, פניתי אליו ואמרתי ״דני, אני אבי מהופס, אשמח לדבר איתך שתי דקות״. התשובה, ואני מצטט? ״אין לי זמן, אני רץ לחדר ההלבשה״ (לא שזה הפריע לו לדבר מיד אחריי עם איזה כתב של וושינגטון שהוא מכיר למשך אותן שתי דקות). אישית הרגשתי מהשחקן המזוהה דווקא עם אנמיה מובהקת בהתנהלותו של המגרש קצת סנוביזם, אבל בכל מקרה איחלתי לחייל בהצלחה בעברית. שיהיה (לא שבאמת אכפת לי , בעצם בגלל ההתנהגות שלו, נראה לי שבמשחק הזה אאהוד את המקומיים, גו הירו גו). אז דני, קח לתשומת לבך בפעם הבאה שכתב פונה אליך בעברית.

כספי לעומת זאת, הרבה לפני שהייתי כתב, עשה איתי תמונה בכספומט רנדומלי באמצע תל אביב. אז כפרה עליו, תחזור. ומעכשיו, לא משנה מה אבדיה יעשה בליגה, אתה תמיד תישאר הישראלי הגדול מכולם. לב.

No photo description available.
אני בצעיר, רזה ויפה יותר (אבל לא יותר מדי, בשביל לא להעליב אנשים שאני מצטלם איתם) ליד איזה מישהו

מיאמי – חוויות של כתב שמנסה למצוא את עצמו באולם שהוא לא מכיר.

אני חייב לומר משהו, בתור מישהו שהיה אולי 15 פעמים בסטייפלס, ואולי 10 פעמים בצ׳ייס בתור כתב, אתה מתחיל להרגיש מאד נוח. אומר שלום לכל מיני פרצופים מוכרים. יודע לאן ללכת כשצריך ובגדול יודע איך הכל עובד. באמת, שאחרי פעמיים שלוש האולם שאתה רגיל אליו הופך להיות הבית שלך. אבל הארנה של מיאמי היא לא הבית שלי (למרות שהתלהבתי מהעיר. אולי אקנה פה דירה, ואעשה כאן את חודשי החורף, בכל זאת בסן פרנסיסקו ואפילו בלוס אנג׳לס עכשיו 5 מעלות, כאן 25 מעלות…) וככזאת יש כל מיני דברים מוזרים, למשל:

א. האוכל. בסטייפלס עולה 7 דולר, אבל אם במקרה אין לך מזומנים, לזקן החמוד בכניסה לא באמת אכפת. בצ׳ייס זה לגמרי בחינם. כאן זה גם עולה 10 דולר וגם זה לא בופה, כלומר מישהו מכניס לך חתיכת פסטה בשביל המחיר הזה. נשמע לכם קמצני? וואלה, גם לי.

ב. בדרך כלל מותר לצלם גם בימי קורונה, לכתבים, מהמגרש לפני המשחק, כלומר באימוני הזריקות. כך בצ׳ייס ובסטייפלס. כך לא במיאמי, או שכן, לא יודע אבל אחרי שצילמתי ועשיתי קצת סטוקינג לאבדיה (ע״ע) פנה אליי מאבטח ואמר לי שאני צריך לקום כי אין לי תו אדום. עד עכשיו אני לא יודע מה זה תו אדום, אבל שתי דקות אחרי זה מאבטח אחר אמר לי שאני צריך wrist band (בחיי שאין לי מושג איך אומרים את זה בעברית, אשתי גם אומרת שיש לי מבטא עכשיו…) שמוכיח שאני מחוסן בשביל להסתובב למטה. אז ירדתי קומה ואז עוד קומה, ובסוף בסוף מצאתי במגרש החניה איזה מישהו שנתן לי את הסרט (״סרט״ ככה אומרים?) בתמורה להצגת תעודת החיסון והבוסטר שלי. למה לא בדקו את המצב החיסוני ונתנו לי את הסרט כשנכנסתי דרך שער העיתונאים והאבטחה? רק לאלוהי מיאמי ( = פט ריילי) הפתרונים.

ועוד אפרופו קורונה, אני מניח שמשהו כמו 80 אחוז מהקהל לא לובש מסכות, שזה עוד טוב כי בדיסני הצפופה הרבה יותר בערך 90 אחוז לא לבשו. מה זה אומיקרון?

ג. מה שגם מוזר פה, בניגוד לאולמות אחרים בהם הייתי, הוא שהנוכחות הכי מובהקת היא של שוטרים, בחיי שיש פה עשרות. לא זוכר משהו כזה באולמות אחרים (ובואו, סטייפלס נמצא ליד סקיד רואו, ואורקל היה באיזור הכי מסריח של אוקלנד, שהיא בגדול עיר די מסריחה בלי קשר). לא יודע אם אני אמור להרגיש בבטחון או בסכנה. מה שבטוח זה שכל זה ממש הזכיר לי את דקסטר. ואפרופו דקסטר, הוא חזר באחלה עונה, רק שתדעו. וגם הוא יודע לפעמים להשרות בטחון ולפעמים סכנה. זה תלוי בקוד של הארי.

Dexter' Revival to Feature 'Beloved Old Character' From Miami PD Days

ובינתיים אני רואה שלא פחות משמונה משחקני מיאמי כולל ביל, קיי סי פי והארל לא משחקים, יאללה, אבדיה – יש לך יותר דקות היום להיות אנמי מתמיד. לך על זה.

ד. דבר אחד טוב אני חייב להגיד. המושבים בסטייפלס למדיה מזעזעים. גם עם זכוכית משקפת קשה להסתדר שם. המושבים בצ׳ייס למדיה סבירים מאד. איפשהו במעלה השליש השני של המגרש. המושבים ב FTX לעומת זאת הם ממתק ללקק את האצבעות (רק שאין מה ללקק כי הם לא באמת מאכילים אותך) בערך במורד השליש השני, מול המגרש הוריזונטלית (נו, אופקית, כלומר לרוחב המגרש. תפסיקו לגרום לי לחשוב על מילים שלא השתמשתי בהם שנים), באמת יופי של דבר.

May be an image of one or more people and people playing sports
זה פחות או יותר מקום מושבי, באמת לא רע בכלל פט ריילי. לא רע בכלל

המשחק מתחיל או מחשבות רנדומליות:

  1. לדאנקן רובינסון אין בושה, שלוש זריקות מהשלוש תוך דקה ורבע. אחת נכנסה, אחת הוחטאה בקצת, אחת התמזמזה עם האוויר.
  2. ירוטסבן מזכיר קצת גרסה יותר ״מיאמית״ של אבדיה (אותו זקן, אבל שחום יותר ושרירי יותר). דיסקליימר – אני עובד היום בחברה בבעלות טורקית, אז אני בעדו. כי אתם יודעים, לא כולם ארדואן, חלק פרידום.
  3. אבדיה, ייאמר לזכותו מתחיל לא אנמי. חודר פעמיים, פעם אחת הוא מקבל עבירה (וקולע אחת), פעם שניה הוא עושה עבירה בתוקף. אבל לפחות אנמי הוא לא. וגם בהגנה כהרגלו הוא מאד נוכח בהגנה של באטלר ומרטין. יופי (או שלא, אני עדיין נעלבתי. מצד שני, גאווה ישראלית וכאלה.
May be an image of 4 people and text that says 'BACARDÍ ticketmaster JBL'
איכשהו התמונה הזאת מתחברת לשני הנושאים העיקריים של הכתבה, נחשו מהם.
  1. וושינגטון מלאה בכל מיני פורוורדים שיודעים לקלוע מהשלוש ולרווח. זה מאד עוזר כשהקבוצה ממול צריכה לעזור על כל מיני שחקנים אחרים ומשאירה את קיספרט פנוי פעם אחר פעם. לזכותם ייאמר שאולי זה בסדר, כי קיספרט מנגר קצת (קלע שלשה אחת, החטיא שתיים, נדמה לי).
  2. וושינגטון זורקת תמיד מאותה פינה בדיוק, קיספרט אלף פעם, אחר כך ברטאנס (איזה צלף, יא וואדי) ועכשיו מישהו בשם טוד. בחיי שלא ידעתי שיש בוושינגטון מישהו בשם טוד אבל הוא ניגר את הזריקה שלו. בצד השני באטלר קצת מתחיל להשתלט על המשחק. שחקן עצום, אבל בפעם היחידה שראיתי אותו בלייב בעבר, עוד במדי מינסוטה, הוא עשה שביתה איטלקית בשלושת הרבעים הראשונים, אז אני מקווה שהפעם הוא בא לשחק כל ארבעת הרבעים כי הוא נפלא.
  3. טוב, ראיתי את זה גם בצ׳ייס ובטח שעכשיו במיאמי אז אני צריך לדבר על זה – האקונומיקס של משחקי כדורסל (כלכלה? זה לא נשמע לי טוב) . והנה העניין, היציעים התחתונים הם בערך בשישים אחוז, העליונים קרובים יותר לתשעים אחוז תפוסה. עכשיו, אני מבין – הכסאות העליונים זולים יותר, ולכן גם נגישים יותר וממילא התפוסה בהם עולה. אבל אני לא מבין איך אין כאן אקווילבריום (שיווי משקל. תעבדו איתי על זה) שמוריד קצת את המחיר של הכסאות הטובים יותר ונותן הזדמנות ליותר אנשים להיות בהם. הרי גם כך הם ריקים… אז מה עדיף, לבקשה 200 דולר על כרטיסים שאף פעם לא נקנים, ואז למכור הרבה כרטיסים בחמישים דולר? או לבקש 100 דולר (לצורך העניין) על הכרטיסים במקומות הטובים יותר, למכור אותם יותר, וגם להרוויח מהצד של המוכר (קבוצת הכדורסל) כי הם מכרו יותר כרטיסים יקרים גם אם לא יקרים מאד, וגם מהצד של הקונה (הקהל) שמוכן להוציא 100 דולר אבל לא 200 ומקבל אחלה נוף לקבוצה. או במילים אחרות – יש כאן lose lose רציני, ולו הייתי GM של קבוצת נ.ב.א, הייתי עובד על מיקסום הכנסה מכרטיסים, באופן הרבה יותר דינמי ממה שאני רואה בצ׳ייס או במיאמי. אבל אולי זה רק אני.
  4. ובעוד אני מקשקש על כלכלה ומספרים, מיאמי (והירו) פותחים לוושינגטון את התחת.
  5. בחיפוש שלי אחרי מלההעאשק״י (מועמד להיות השחקן האהוב עליי אחרי שסטף קרי יפרוש), טיילר הירו פותח פער. בדיוק כמו קרי לא מדובר באיזה אתלט גדול, ובניגוד לקרי גם אין לו איזו קליעה או כדרור יותר מדי יוצאי דופן (למרות שראיתי אותו לפני האימון מכדרר עם שני כדורים וזה היה מרשים) אבל יש לו הבנה אבסולוטית למשחק.
  6. ועכשיו שני ילדים בלי מסכה עושים תחרות על אכילת מטר מסטיק (נדמה לי) בשביל לקבל צילום חתום של דנקן רובינסון, ואחד מהם גם מנצח. יופי ילד. יופי.
  7. תגידו, הג׳ינג׳י הזה, איך קוראים אותו, ברטאנס, הוא אי פעם קלע שלשה שבה הוא לא היה סט מול הסל כשהוא קיבל את הכדור? כי אם לא, ונדמה לי שהתשובה היא לא. לא ברור לי למה הוא מנסה (לכדרר ולזרוק).
  8. לוושינגטון יש לפחות שני שחקנים בינתיים שלא מופיעים ברוסטר כשמחפשים בגוגל את הרוסטר של הקבוצה. לאחד קוראים ג׳ונסון שם משפחה (לא יודע מה שם פרטי) לשני קוראים סורד, יעני חרב sword. (לא יודע שם פרטי). בינתיים הם לא עשו כלום, אבל לכו תדעו, אולי תגלית בקבוצה שבה לא פחות משמונה משחקני ההרכב הראשונים חסרים!!
  9. הנה, סורד מקבל אסיסט מכל המגרש (אאוטלט) מברטאנס ועושה סל לבד מול הסל. אשכרה תגלית.
  10. לא יודע מי אמר שהסנטר מת, אבל גאפורד הוא הכי סנטר שראיתי הרבה זמן. משחק רק מתחת לסל ועושה שם עבודה לא רעה, אמנם בעיקר מכדורי זבל וכאלה, והוא בטח נהנה מהעובדה שאדבאיו עדיין בחוץ, אבל אי אפשר לקחת את זה ממנו. גאפורד הוא סנטר כמו פעם. רק קצת יותר רזה.
  11. יש משהו בשפת הגוף של אבדיה שאני מאד לא אוהב (באמת). זה קרה ברבע הראשון אחרי העבירה השניה שלו וזה קורה עם תום הרבע השני כשהוא לא מקבל כדור מתחת לסל. בשתי הפעמים הוא מראה תסכול ברור ומובהק התחושה שלי שמדובר באנטייטלד בראט (נו, באמת) או שהוא לקח יותר מדי שיעורים מלברון, מתחזקת.
  12. סיכום מחצית ראשונה של דני. אנמי הוא לא, אבל גם טוב הוא לא. עצבני לעומת זאת, הוא כן.
  13. ובעוד קוזמה נחסם מהשלוש על ידי באטלר, אני לא חושב שאני זוכר משחק שבו ראיתי כל כך הרבה חסימות מחצי מרחק או מהשלוש כמו היום. האתלטיות הזאת זה משהו.
  14. הנה דנקן רובינסון עושה סטף קרי (= מטווח להנאתו ברבע השלישי). שלושה שחקנים בולטים היום במדי ההיט, הירו, באטלר, ורובינסון לעומת פחות או יותר אף אחד בקבוצה של וושינגטון בסקטבול טים. וזה בולט בתוצאה (+21 למיאמי עם 8 דקות לסיום הרבע השלישי).
  15. איזה שמנמן חמוד קיספרט שאחרי שהוא נחטף על ידי באטלר אפילו לא מנסה למנוע ממנו דאנק קל לסל. באמת, יש לו בייבי פאט (נו, baby fat) שמזכיר לי את התינוקת שלי רק עם יותר שיער על הפנים. לצבוט את הלחיים.
  16. טוב, אני רוצה לדבר על מגמה בליגה, שרק מתחזקת בגלל קורונה. אבל בתור מישהו שעשה המון אקסלים של שחקנים, אני חייב להגיד שעוד לפני השנה האחרונה – הרבה יותר שחקנים קטנים מקבלים הזדמנויות בנ.ב.א מאשר נניח לפני עשור. הרוסטרים של הקבוצות הרבה יותר פלואידים, ונדמה לי שאם פעם רק 16-17 שחקנים עברו בקבוצה במשך שנה בממוצע, הרי שלפני שנתיים מדובר על לפחות 19-20, והשנה עם הקורונה והחתימות על עשרה ימים וכולי וכיוצא בזה (וכו׳ וכיו״ב) אפשר יהיה לדבר על קרוב ל 22-23 שחקנים בקבוצה במשך העונה, כלומר 600-700 שחקנים שונים ילבשו מדי קבוצה כלשהי (או יותר). מהי הנקודה? הנקודה היא שזה חמוד לראות שמות כמו גארט (מיאמי), טוד וסורד (וושינגטון), ומכיוון שהמשחק הולך לכיוון הגארבג׳ מהר מאד, נדמה לי שנראה יותר מהם עוד מעט.
May be an image of 3 people, people playing sports and ball
למה, אתם כן יודעים מי זה? אז נכון, גם אני לא
  1. כן, גם אני לא מבין למה אומרים ווייט טראש מצד אחד, אבל גארבג׳ טיים מהצד השני. למה לא וויט גארבג׳ וטראש טיים. לא ברור.
  2. ברבע השלישי אגב, נדמה שלא רק לי נמאס מאבדיה, גם לווס אנסלד. הבן אדם, כלומר הבן של זופר בקושי קיבל דקות.
  3. אפרופו זופר אבדיה, זה רק אני שמקבל אסוסיאציה לקווין ברדשואו כל פעם שאני שומע את השם, או שזה רק בגלל שאני ממש זקן?
  4. תראו, אני מבין שלא אוכפים את כל הסיפור של המסכות. אבל למה לעזאזל ממשיכים לצלם אנשים בלי מסכות, והאם זה אומר שאפשר אחרי זה לתבוע את אותם אנשים לדין פלילי או לפחות למנוע מהם להגיע אי פעם לאולם? יש מצב, אבל יותר הגיוני שלא. פלורידה…
  5. אבדיה קלע שלשה ומיד אחרי זה כדרר מאחורי הגב. רק שתדעו.
  6. עם הצפייה, אני קולט שיש מחקר שהייתי מת שייעשה. אתם יודעים איך באימונים שחקנים קולעים באחוזים גבוהים הרבה יותר מאשר בזמן אמת. השאלה היא – מה קורה בגארבג׳ טיים. עכשיו כן, אני יודע שבדרך כלל בגארבג׳ טיים שמים את קצה הספסל, כלומר שחקנים פחות טובים, ומן הסתם לכן האחוזים יורדים. אבל אם השחקנים הטובים כן נשארים, הייתי מניח שהאחוזים יעלו מאד כי כל הלחץ והשאלה של ״מי ינצח״ נעלמים. אבל מה שנשאר הוא ההגנה או ה״יד על הזריקה״ (שאמורה להיות פחות חזקה בגארבג׳ טיים) לא יודע אם התיאוריה נכונה, אבל בטוח שווה לבדוק.
  7. אני אמנם קולט את זה עם 4 דקות לסיום המשחק, אבל יכול להיות שלא היו פה מעודדות? לווריורס יש אז למה במיאמי, עיר שכל כולה שופוני וכוסיות אין? לא יודע, אבל יש מצב שזה בגלל שמקפיאים פה את האולם עם המזגן. אשכרה, עיר עם מזג אוויר מושלם וצריכים להרוס אותו.
  8. תעשו עם המידע הזה מה שאתם רוצים. אבל בצ׳ייס מראים יותר סטטיסטיקות של הקבוצות על המסכים, בעוד במיאמי מראים יותר אנשים רוקדים. אני בטוח שיש סיבה תרבותית אבל אין לי כוח למצוא אותה.
  9. בעצם, יכול להיות שמתמקדים על הריקודים של הקהל, כי התקמצנו על המעודדות. כך ששתי הנקודות האחרונות משלימות אחת את השניה.
  10. סליחה, אבל איזה אסיסט מושלם של דינווידי להאלי הופ של גאפורד. היה שם דיוק של מילימטרים. אבל למרות שההפרש הוא רק 8-10, הרבע האחרון הוא באמת גארבג׳ מושלם. לי לרגע אחד אין ספק מי תנצח והמשחק משוחק בהילוך שני. (או שלישי, תלוי באוטו, ואם זה אוטומטי, אז אני מניח שהמכונית קובעת).
  11. יופי מיאמי ניצחה. תודה הירו, take that דני אבדיה. פעם הבאה, תקדיש דקה ללבנט.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. נחמד מאוד.
    לדעתי בקשר למושבים, בגלל המחירים הגבוהים קרוב למגרש, הכרטיסים האלה נקנים ע"י תאגידים ו/או אנשים מאוד מאוד עשירים. אני לא חושב שיש מצב שיש כרטיס שלא נרכש, בטח לא במיאמי. העניין הוא שבדרך כלל מופיעים למשחקים שמושכים קהל וכנראה הוויזארדס לא ממש כאלו ולכן זה נראה "ריק".

  2. שמע, לא נחמד מצידו, אבל יש עיתונאים של הרשתות הרשמיות של וושינגטון שאיתם הוא חייב להתראיין – זה היה לטלוויזיה או משהו?

    אני מזמן התייאשתי מאוכל, תמיד מביא לעצמי מהבית. בוושינגטון גם אותו דבר 10$ ומקבלים שאריות של פסטה שבושלה חצי שעה.

    סורד וכו' הם שחקנים על חוזים של 10 ימים להחליף את מצבת החיוביים.

    באופן כללי, די מבאס ללכת למגרשים השנה – אין גישה כמעט וקשה לדווח באופן משמעותי, והקהל בלי מסכות, ומלא שחקנים חיוביים ושאר השחקנים עייפים (איך הליגה לא צמצמה ל 72 משחקים לא ברור לאף אחד).
    אה, והיית צריך לנסות לתפוס את ברטאנס ולשאול אותו אם הוא ודני השלימו.

    אבל במסגרת הנסיבות עשית אחלה עבודה.

    1. איך הליגה לא צמצמה ל 72 משחקים לא ברור לאף אחד?
      בטח ברור, כסף, כסף תרדוף, יש כסף גם בטמבלוויזיה….

  3. אבי
    רק התחלתי לקרוא ואני כבר שולח תלונה רשמית:
    אני עצמי סיקרתי משחק של מיאמי מהאולם, אי אז בתקופת הביג 3. זה היה סופעונה אז רק בוש שיחק, אבל מהצד השני כרמלו הניו יורקי שפך 50 נקודות על הביתיים בתצוגה באמת מרשימה.
    טוב – הוצאתי את זה. חוזר לקרוא

  4. תודה אבי, פוסט יפה מאד בסך הכל.
    חבל שדני לא נתן לך ריאיון אבל כפי שנאמר מעלי, לא בטוח שהוא נפנף אותך בכוונה ואולי זה בגלל התחייבויות קודמות לרשתות של הוויזארד.
    לגבי דקסטר ההמשך, ממליץ כמוך לצפות בסדרה. לדעתי היא חביבה מאד. בניגוד אגב לסרט מטריקס ההמשך שהוא נפילה מגובה רב לעומת הסרטים הקודמים, עניין של טעם וריח.
    לגבי השיטה האמריקאית של לקחת הרבה על כלום (אוכל וכד'), לאט לאט הכלכלה הסינית עוקפת את ארה"ב, עשר עשרים שנה והכלכלה הסינית תעבור את ארה"ב ותהייה הכי חזקה בעולם וזה עם שיאומי ומחירים זולים שאפילו האמריקאים קונים.
    הייתי עם מגוון סמרטפונים וממש דחפו לי לידיים אייפון ראשון ב 4.5 אלף שח. אז כן, המצלמה על הכיפאק, באמת אבל כל השאר קשה ומעצבן ולא מתקרב לסמרטפונים הקודמים. לא ידידותי בכלל והכי גרוע שלא מספיק להם ה 4.5 שקיבלו והשיטה האמריקקית לחלוב עוד ועוד ועוד עובדת גם באייפון שאליו אי אפשר להכניס כרטיס זיכרון לגיבוי של התמונות. הם דורשים שתשלם עוד 4.5$ תוספת כל חודש לגיבויים. למה? ככה. זה הקפטיב מרקט שהם יצרו ללקוחות שרכשו את האייפון…. כמו כן אי אפשר להוריד בקלות את התמונות ללפטופ באמצעות כבל חיבור. אם הייתי יודע הייתי הולך על סמארטפון אחר.
    ב 5 השנים האחרונות איבדתי לגמרי את הכבוד ל USA ולא משנה כמה הם "דואגים" לביטחון שלנו. הם יותר דואגים שנציית לדרישות, בשביל זה הם משלמים.
    אגב, מי שבא בטענות לנהנתן מקיסריה שלא תקף את האירנים בקדנציה של 12 שנה צריך להבין אילו שיקולים עמדו בפניו, בין היתר ה"סיוע" האמריקאי לביטחון ישראל. הכל קונטרול!
    דבר אחרון, המסכות. זה ש 80% לא לבשו מסכות זה חמור וצריך לבוא בטענות למי שאיפשר את הכניסה וזילזול הזה.
    אני נוסע פה ברכבת ואין אדם שנכנס ונוסע בלי שהמסיכה מכסה את האף והפה. יתרה מכך, משתדלים לרווח ולשמור על מרחק. גם אצלנו יש קצת זילזול אבל לא מתקרב לזלזול האמריקאי המפורסם.

  5. כמי שגר פעם במיאמי וכמי שחזר משם לפני מספר ימים, קשה לי להשתתף בהתלהבות שלך מהעיר ועוד לקרא לה "קלאסה". כניראה שלא נהגת מספיק במיאמי כי הנהגים יותר גרועים מישראל וגם יש מספיק שכונות עוני להתבאס. בנוגע לנוכחות המוגברת של המשטרה, כדאי לקרוא את ההיסטוריה של המיאמי היט. האולם הקודם שלה נהרס בין השאר בגלל מהומות על רקע גזעני שהביאו לביטול מספר משחקים. לכן האולם החדש הוקם באיזור יותר בטוח שגם זה יחסי.

  6. מעניין מאוד. תודה רבה.
    אתה יודע להעביר את התחושה במדויק ובאופן חווייתי. הנבא למעשה מייצג את כל שאמריקה הגדולה מאמינה בו: הכל בגדול, הכל מוגזם, הכסף והחומריות מדברים. לפעמים זה כיף, לפעמים פחות.

  7. תודה אבי.
    הדבר הבולט ביותר מהכתיבה שלך היא שהיה משחק משעמם וזה נתן לך הרבה זמן חופשי לכתוב..
    מקווה מאוד בשביל אבדיה שיוריד את האף למטה, אחרת זה יתנקם בו מהר צהצפוי. אם מה שכתבת על שפת הגוף שלו (פלוס המשפט שאמר לך) הוא נכון – זה לא כיוון שכדאי לו ללכת בו.
    חוץ מזה, 31 דק' עם 4 זריקות לסל זה פשוט לא מספיק.
    כיף לקרוא על דברים שאנחנו הקוראים לע רואים ולא יודעים עליהם, כמו סידורי אבטחה, מושבים, קהל, איך הדברים מתנהלים בשטח וכו'. אז תודה שוב

  8. אחלה סיקור עם טעמים מהשטח.
    בתמונה זה לדעתי גייב וינסנט אבל אני לא בטוח.
    לגבי הכרטיסים כמו שסמיילי ציין הכל מכור מראש למנויים. ההבדל הוא שמי שקונה מנוי למעלה יעשה הכל כדי למכור. למי שיש כסף למנוי למטה לרוב פחות קריטי להשלים חזרה 150 דולר…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט