מעורב הופס – על העבר וההווה / מנחם לס

לעמיחי קטן יש אפילו שם שהוא עשר להיות עורך ספורט בעתיד של איזה גוף מדיה מסחרי בארץ

אחת ההנאות הגדולות ביותר שלי היא לעבוד עם צעירים בעלי מרץ ומוטיבציה, שהם קצת דפוקים בראש כמוני כשמדובר בספורט, לעזור בהתפתחותם, ולראות אותם פורחים במדיה מסחרית – עיתונות, טיווי, או אתרי ספורט מסחריים. רק סוכן ספורט עדיין לא 'גידלתי', ואולי בגלל שלי עצמי אין נסיון גדול בזה מלבד כמה שחקני כדורסל שהבאתי בעבר למכבי ת"א וגליל עליון.

מה עזר לי להיות 'מנטור של כה רבים'? אחרי 'חדשות הספורט' בו הייתי יהילד הצעיר' תמיד הייתי 'הדוד המבוגר' במערכת הספורט

אני, שעברתי כמעט את כל עתוני ישראל, הייתי תמיד 'המבוגר' בין הצעירים, מלבד עשר שנותי בעתון 'חדשות הספורט' בו הייתי 'הילד' של בעלי העתון ועורכיו – ישראל פז, יהודה גבאי, יזהר ברנר, אלכסנדר אלכסנדרוני, נחמיה בן אברהם, יחיאל ארזי, ועוד בעל ועורך העתון ששמו ברח לי מהראש.

עתון חדשות

עם הולדת עתון 'חדשות' בתחילת שנות ה-80 התחלתי לכתוב ב'חדשות' שהביא מהפכה שלמה בכתיבת הספורט בארץ: כותרות בומבסטיות, עמודי צבע, שימוש בשפה חדשנית ופחות רשמית – הייתי אומר סלנג שהפך היום לחלק מהשפה העברית ואני גאה לומר שלפחות 20 מילים מסורסות, סלנג, וצרופי מילים (למשל 'רפי הבנה') הם שלי. כמה נקלטו וכמה לא: למשל 'חיצים' לנקודות או 'בונבונים' לאסיסטים לא נקלטו ממש. אבל 'קרשים' לריבאונדים כן נקלט. גם 'עכבר הופס' נקלט. אח"כ 'עכבר ספורט', ו-'עכבר' לתאר כל חולה ספורט. גם 'עונת המלפפונים' שהשתמשתי בה הרבה ב'חדשות הספורט' בשנות ה-60 המוקדמות די נעלמה, אבל החייתי אותה ב'חדשות' כשהתחלתי להשתמש ב'עונת המלפפונים' מחדש עד שחבר כנסת השתמש בה, וידעתי שזה ניקלט.

בקיצור, עיתון חדשות היה בדיוק מגרש המשחקים שלי!

הבעייה הייתה שקהל היעד שלנו היה קוראי 'ידיעות' ונוני מוזס החליט לחסל את 'חדשות' בכל מחיר עד כדי שליחת מכוניות בשעות הבוקר המוקדמות שעברו מקיוסק לקיוסק וקנו את כל עתוני 'חדשות' כדי שלא יהיו AVAILABLE לקנייה. שם התחברתי עם נתן זהבי ודן בן אמוץ, ושם רבתי עם רון מיברג, ועם עוד כתב ספורט שנעלם מישראל ושכחתי את שמו – זה שפעם אוהדי בית"ר י"ם התנפלו עליו במכוניתו.

(עמוד השער של הגיליון האחרון – 29.11.1993)

העיתון היה בעל תדמית צעירה, שמאלנית ואנטי ממסדית. השפה בה כתב העיתון הייתה עברית חדשה, משוחררת, צעירה, ממש על גבול הסלנג. השפה שלנו ב'חדשות' בלטה על האפרוריות, הרצינות והשמרנות של העיתונים האחרים. אני הרגשתי כמו ילד הניכנס לחנות ממתקים עם רשות לקחת מה שבא לו. העיתון הוביל עיתונים אחרים בעקבותיו, והמציא פורמט ושפה ששימשו לאחר מכן דורות של עתונאים.

הסיכון בהעסקת עתונאים צעירים ובלתי מנוסים

העסקת כתבים לא מנוסים הביאה לתופעות חמורות של פגיעה באתיקה, אבל בספורט זה היה לי תענוג לעבוד עם עתונאים צעירים כאבי מלר, עמיר פלג, אביעד פוהרילס (אני לא בטוח ב- 100% לגביו אם עבדנו יחד ב'חדשות' או 'מעריב'), נדב יעקובי, מוסיק לוי, ועוד כמה ששכחתי את שמם. אפילו עורך הספורט אבי רצון היה עתונאי בלתי מנוסה, ואני נהניתי לעבוד עם כולם, להציע הצעות, לשמש כמנטור, וכו'.

בשנים שכתבתי ל'חדשות' מארה"ב (ומישראל בשתי שנות שבתון) עשינו בית ספר לכל עתוני, ועתונאי ישראל, כשלנן הייתה את מערכת הספורט הטובה בארץ. קצת פרועה, קצת רעשנית – אבל כל עכבר ספורט אמיתי בישראלמ קרא אותנו.

אבל בגלל סיבות שונות שלא אכנס אליהן עתה העתון החל לנסוק מטה, ונוני מוזס חטף אותי משם עם משכורת שאז לא נשמעה לעתונאי ספורט בישראל – $1,500 נ-ק-י לחודש. אני עדיין התקשיתי עם משכרותי כפרופסור לסבסד את בניה של גייל אשתי בלימודיהם, ולא יכולתי לסרב למשכורת כזו. אז גם הרגשתי ש'חדשות' מתחיל לגווע כשרבים מכתביו הפופולרים ביותר עברו ל'ידיעות'.

במלאת עשור לסגירת העיתון יצאה במסגרת "העיר", מהדורה אחרונה, מיוחדת, בה סיכמו רבים מן הכותבים בעיתון את שנות עבודתם בעיתון, ואת השפעתו של העיתון על כתיבתם ועל הכתיבה העיתונאית בישראל.

מ'חדשות' עברתי לי'דיעות', ומשם ל'מעריב', ואז ל'הארץ'. בכל עתון הייתה סיבה שונה לעזיבתי. בכל עתון הייתי גם ה'הזקן' שעבד עם הצעירים, וזאת הייתה הנאתי.

המעבר להופס כתורם

הכתיבה הייתה בדמי. אחרי שהחלטתי לעזוב את 'הארץ' (גם בגלל שנאמר לי שלעתון אין יותר את הכסף לשלם לי, וגם בגלל רון קופמן) הברירה היחידה שנשארה לי הייתה להתחיל לכתוב לעתון 'הצופה' החרדי. הייתי כבר בשנות ה-60 המאוחרות לחיי, פנסיונר מהפרופסורה שלי, ויום אחד פנה אלי אחד בשם סולומון – צעיר ממוצא הודי וחולה קריקט – וביקש שאתרום מעט לאתר שהוא וחברו שגיא כהן פתחו.

נהניתי לכתוב שם ולעזור עד כמה שיכולתי. המצב הגיע עד כדי כך שאני החזקתי למעשה את אתרם, וכשהם הציעו – הסכמתי לקנות אותו מהם. לאתר לא היה כל ערך כספי כי הוא לא היה אתר מסחרי וכמות הניכנסים אליו הייתה מועטת. אבל הסכמתי לקנות אותו בכסף שהם אמרו לי שעלה להם להפקתו והתשלום ל-DESIGN של האתר, המחיר לשרת, אכסון הדומיין וכדומה לא התווכחתי איתם וקניתי את הכל במחיר קצת מוגזם, כי לא היה איכפת לי ל'תרום' מעט להופס – דרכם.

בעל הופס

הופס היום הוא אופרה אחרת לחלוטין מהופס של 2009. אין צורך להיכנס לפרטים – – אתם מכירים את האתר , ובוודאי מעריכים את ההתפשטות (המינורית!) לפוטבול, בייסבול, שחמט, סנוקר, טניס, א"ק, ושחייה (הרוב ב'דיומא'), ואת הכדורסל המצויין שלנו.

אחד התענוגות שלי הוא עבודה עם צעירים (סלח לי מיקי; סלח לי יהונתן, סלח לי ברוך). הצעיר הראשון שפגשתי במפגש הופס היה רועי ויינברג בן העשר. נקשרתי לילד מיד וקבעתי אותו להיות סגן עורך שלי. עם השנים הוא גדל, התבגר, היום הוא מתגאה בזקנקן קטן, והוא עובד ב-FIVE. מי הבוס שלו? ערן סורוקה, שהכרתי כשהיה בו 12 דרך החידונים שלי ב'מעריב'. הכרתי מיד בכשרונותיו, ובגיל 14 או 15 סידרתי לו משרה חלקית במעריב כשהוא מכסה כדורסל נוער.

ערן סורוקה שכר את יואב מודעי, שהיה כתב שלנו לפני הצבא, ומעט במשך הצבא, ואז את רועי ויינברג – שהיה עורך 'הופס' בשעה ששאל בקשר למעבר ל-'חמש' ואמרתי לו לא להסס לשנייה, וראו עכשיו את תקשורת הכדורסל של 'חמש':

אני לא יכול לומר 'גידלתי' אותם. כל אחד התבגר בעצמו אבל הקשר של כל אחד מהשלושה איתי, כמו הקשרים שלי כאדם בוגר עם צעירים, וכל ה-INPUT והביקורות שתמיד עשיתי – עזרו בהתפתחותם. כנראה שעם כל הכתבים שהם היום בעמדות מפתח, ושהיה לי איתם קשר ידידות גם של 'דוד' וגם של מנטור – הם הושפעו בצורה זו או אחרת ממני, ואני מקווה שידעו להפריד בין הטוב לבין הרע.

עמיחי קטן

עמיחי קטן הוא הפרוייקט הבא שלי. בואו נגיד הוא הצעיר הבא מ'בית היוצר של דוק לס 'שהגיע עד רמת עורך הופס, כשאני הורדתי את מעורבותי בעריכת האתר עד לרמה מינימלית.

לי ישנו כשרון בלדוג דגים (באמת!), להכיר בעליונות שחקנים צעירים, ולקלוע בול בד"כ בכשרון צעיר בכתיבה, עריכה, ארגון, או הכל ביחד. אני מיד חשתי בכל אלה אצל עמיחי, ולמזלו יש לו גם שם 'עשר' להיות ביום מין הימים עורך ספורט של גוף מדיה מסחרי!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 52 תגובות

  1. אור

    28 דצמ 2021 21:51:56

    תודה מנחם, לפי גוגל בעלי חדשות היה עמוס שוקן והעורך יוסי קליין
    .
    אין ספק שעמיחי פרץ כאן בסערה ומאחל לו להמשיך לתרום כפי יכולתו ולהתקדם בין אם יבחר בכיוון הזה לקריירה ובין אם לא

    2. מנחם לס

      28 דצמ 2021 22:12:09

      אור, שלא תבין אותי לא נכון: אני לא ממליץ על קריירה בעיתונות הספורט. לדעתי הענף מצומצם בארף ורק מתי מעיט יכולים להגיע לעמדות שמאפשרות פרנסה הגונה. אפילו לרועי המלצתי ללכת לכיוונים אחרים. אני עצמי עשיתי זאת כשבחרתי בשטח האקדמאי ולהשאיר את הכתיבה כהובי.

  2. עידן

    28 דצמ 2021 21:52:57

    אתה ענק מנחם.אין לך מושג איזה כיף לי לראות את השם של רועי ויינברג הכתבות של אתר ערוץ הספורט.בהצלחה לעמיחי כאן באתר ובהמשך דרכו שתגיע אחרי הצבא כמו רועי

  5. א. מנור

    29 דצמ 2021 00:00:12

    באמת שאין מילים לתאר את הרגשות כאשר מישהו מהאתר goes pro. ולהיות חלק מהאתר הזה מהיצירה , המורשת והדרך שלך מנחם, כמו זכייה באליפות. בלי כוכביות. אני רואה בזה שליחות וסוג של "ציונות מודרנית" (על אף ההחטאה לתרבות נכר). ספורט הוא המזור לנפש האנושית.
    הכתיבה שלך היא נכס תרבותי עברי היסטורי . אני מקווה שמדינת ישראל אולי תדע להוכיר עם איזה פרס מפעל חיים. תודה שוב ולכל העושים ותורמים.

  6. MBK

    29 דצמ 2021 00:02:10

    תודה מנחם
    צדוק יחזקאלי חטף מכות מאוהדי בית״ר
    הוא היה הכתב של ידיעות אחרונות בניו יורק
    הוא נפצע קשה מטיל סובייטי לפני 10-12 שנה כסיקר אזור קרבות בגרוזיה (אולי זה פספוס של שמעון שלנו!!!)
    אני זוכר איך כילד בכתב ב׳ (שנת 84) הייתי מבקש מההורים שלי לקנות עיתון חדשות בימי ה׳
    הסיבה – בעמוד האחורי הכתבות של מנחם לס על ה NBA בצירוף של טבלת הליגה, אוצר בלום שלא היה כדוגמתו

  8. מומי החציל

    29 דצמ 2021 00:20:01

    מומי זוכר את שנות ה 80
    אז העיתון היה הדבר הכי חזק שיש, היית מוצא שם מודעות על מי שמת, מחירון של רכב, מחירון של דירות וואלק אפילו סטודנטיות דיסקרטיות ומפנקות עד הבית(לא בשבת)
    היו אלו ימי שנות ה 80 ומומי בדיוק התגרש לראשונה ב״ה.
    חיפש דירה לכמה חודשים לפני שדפק הנסיעה לאל איי למחסן של שאול הפרסי.
    פתח עיתון חדשות במדור דירות שכירות
    הגיע לדירה ביפו, דירת 2 חדר עם תקרה גבוהה של פעם.
    מומי רואה הדירה, כל הסלון והריהוט מלא כתמים כתמים, אומר לו רבינוביץ בעל הבית – זה כתמים שעשה פה הדייר הקודם, היה סטודנט לכימיה.
    וואלק כל השיש במטבח .. מלא כתמים כתמים, מה זה?
    רבינוביץ אמר למומי – תראה זה מהניסויים של הסטודנט
    מומי נכנס לחדר שינה… כל הקיר והארונות כתמים, מומי הבין שזה מהסטודנט
    מומי נכנס לאמבטיה, וואלה אפילו לא כתם אחד, נקייה קומפלט
    פתאום מומי קולט על התקרה כתם אדום גדול גדול
    מה זה? רבינוביץ?
    אה זה … זה הסטודנט לכימיה

  9. Indiani

    29 דצמ 2021 01:34:14

    שוב ושוב ושוב מנחם – תודה גדולה על מה שאתה נותן ועוד תיתן לתרבות והספורט בארץ. כתיבה על ספורט היא דבר מאוד לא פשוט בטח בעברית וכמו כל תחום מצומצם שרוצה להתרחב הספורט היה חייב את הכתיבה והמילים שלך כדי להמשיך להתקיים ולהתפתח. עדיין כמות אוהדי הספורט בארץ גדול בהרבה מהחומר הכתוב שיש בתחום והתרומה שלך באתר ובהדרכת צעירים לא תסולא בפז.

    1. מנחם לס

      29 דצמ 2021 05:05:16

      תודה אינדיאני. נעים מאד לקרוא מילים כאלה. דבר שעוזר מאד הוא לאהוב את מה שאתה עושה ואני אף פעם לא כתבתי כי הייתי חייב. תמיד עשיתי, ואני עושה זאת, באהבה.

  11. Tzafriros

    29 דצמ 2021 03:11:49

    תודה מנחם. אני אוהב שיעורי ״היסטוריית הספורט בישראל״
    גאה להיות חלק מהצוות. אני בחופש בחול ואחזור לדיומא שבוע הבא.
    הלייקרס מתחילים עכשיו והם פותחים בלי סנטר לברון קפץ בג׳אמפ

  13. דוקטור רזי הופמן

    29 דצמ 2021 04:43:13

    מנחם, לפני כמה ימים הסברת מדוע לונזו בול השחקן הכי חכם באן בי איי (לא אמרת אבל אולי התכוונת?). מהמגרש הוא הולך הבית ומהבית למגרש, בקיצור שומר על עצמו הבחור ולכן לא נכנס לפרוטוקולי קורונה. מצד שני יש גיימס טומטום מבוסטון, מכיר? היה חולה והשנה פעמיים נכנס לפרוטוקול קורונה. איפה אמא שלו (הבוס הגדול)? האשה הזו צריכה להכניס לו קצת שכל בקודקוד. פעמיים בפרוטוקול השנה? ואחר כך יגידו, אבל הסלטיקס סבלו מבאד לאק….. באד לאק מיי אססס.

  15. טריי זריקה מחשידה

    29 דצמ 2021 06:10:14

    מעולה מנחם. עמיחי תותח הMVP הכי צעיר שהיה בהיסטוריה ומלך הסלים הכי צעיר אי פעם. העבודה שהוא עושה מטורפת וההספק מטורף וברמה הכי גבוהה שיש. הבחור מבין עניין ולא משעמם.
    ככל שיהיו יותר בוגרי הופס במדיה כך יופחתו רפי ההבנה 🙂
    בהצלחה גם לרועי ולכולם. רועי מחכים לראות אותך ליד שימי באולפן

  18. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    29 דצמ 2021 08:04:33

    לגמרי פרס מפעל חיים, כמו שמנור כתב, תודה מנחם על כל מה שאתה עושה כל כך הרבה שנים, ושנמשיך להינות ממך עוד הרבה שנים ארוכות.
    .
    בהצלחה לרועי, יואב וכל בוגרי הופס באשר הם, והמון תודה לעמיחי הגדול על תרומתו האדירה בכל יום ויום.

  20. Berch

    29 דצמ 2021 08:33:33

    מנחם, אתה עשית את זה
    השארת חותם
    עשית הסטוריה
    בנית מורשת
    הגיע הזמן לעצור ולצאת לפנסיה בפלורידה…..
    אה, סליחה, את זה כבר עשית…. מזמן
    🤣🤣🤣
    איזה כיף לנו שאתה מנחם. באמת
    🙏🙏🙏

  21. אוהד ס"א

    29 דצמ 2021 09:32:44

    מניסיון רב בתעשייה ובעסקים, זה כל כך לא מובן מאליו שמנהל/ בכיר ידאג לפיתוח אישי ומקצועי של הצעירים ממנו.
    תודה רבה מנחם.
    בהר ראשמור של עיתונות הספורט בארץ, רשומה לך זכות כפולה.

  22. Zivo

    29 דצמ 2021 10:17:30

    תודה רבה מנחם על כל פועלך. על השפה היצירתית והשנונה. קורא אותך מגיל צעיר, זוכר בחיוך את החיצים והבונבונים והכדורסל מעולם אחר. מהימים שבהם בשביל לראות את בירד נגד מג'יק היית מחכה לכתבה של דקה בסוף התכנית משחק השבוע בערוץ הראשון ביום חמישי בערב. הקולות והצבע שהבאת היו משובבי נפש. וגם כיום הופס הןא הדבר הראשון בבוקר במקביל לעדכון תוצאות. ואיזה פרגון לדור הצעיר רועי ועמיחי והשאר, מדהים.

  24. Amitlahev

    29 דצמ 2021 12:09:30

    מנחם יא מלך! תמיד כיף להיזכר בעבר שלך ובהיסטוריה של האתר. יצרת לנו פה יקום כיפי ומזמין שתמיד כיף לברוח אליו.
    עמיחי תותח על. יום יום עולים פה סיקורים ופריוויו'ס מוכנים עם כפית לפה ולהרבה אנשים אין מושג כמה עמיחי מפרפר כדי שזה יקרה.

  25. Dor

    29 דצמ 2021 12:45:09

    מנחם, תמיד מעניין לקרוא על ההיסטוריה העיתונאית שלך בתחום הספורט. אתה גם היחיד שעושה את זה וגם בכישרון, בפתיחות ובלי פוזה שעושה את הקריאה לעוד יותר זורמת. ואל תחשוב שחיצים ובונבונים לא נקלטו, אצל החבר'ה שלי זה היה הסלנג המקובל…

  27. yaniv

    29 דצמ 2021 14:32:56

    וואו איך אהבתי את עיתון חדשות.אתה צודק היה לו את מוסף הספורט הטוב מכולם ללא מתחרים בכלל אם אני לא טועה(יכול להיות שאני כן טועה) עיתון חדשות היה הראשון שיצא עם מוסף ספורט קבוע ולא רק בימי ראשון וחמישי כמו שאר העיתונים

  28. thetroll

    29 דצמ 2021 15:28:38

    תודה דוק אין על האתר הזה ועל כל הכותבים בו ותודה מיוחדת לעמיחי כמובן. מאז ומתמיד היית איש הספורט שהכי כייף ומעניין לקרוא סגנון חי ויחודי והכל תמיד מקורי מיוחד ומענין.
    תודה על הקהילה הזאת שיצרת.

  30. John

    29 דצמ 2021 17:50:45

    אני אוהב ציטוט של ויניקוט הקשור בפסיכואנליזה בגלל שבעיני ניתן להשליך אותו גם על כל קשר מקצועי/אישי בין שניים:

    "פסיכותרפיה עניינה שני בני אדם המשחקים יחד. מכאן נובע, שבמקום שמשחק אינו אפשרי, עבודתו של המטפל מכוונת להביא את המטופל ממצב של אי יכולת לשחק אל מצב של יכולת לשחק"

    כך גם אימון\מנטורינג. "המשחק" הוא היכולת להשתעשע עם רעיונות שונים ולהתנהל בעולם ללא פחד או שיתוק מטעות. היכולת להכווין אדם צעיר ומוכשר ולהביאו קודם לרצון לשחק ולמצוא את הכיף והיצירתיות הנדרשים היא איפה שהקסם קורה. לא קל לגרום לאדם כבוי למצוא את הרצון. אך הרצון הוא השער לעבודה קשה. הכיף הוא זה שישכיח מעצמך את העובדה שאתה בכלל עובד. כך זה מרגיש לכתוב באתר כזה. ואני מקווה לחזור לעצמי בקרוב (ברצון בעיקר)

  31. zivovivo

    29 דצמ 2021 20:50:54

    מקסים מנחם! היה עוד אחד אם אני לא טועה מבאר שבע שהיה תקופה באתר ואחר כך ראיתי שהוא כותב להרבה אתרים. האתר הישן כבוד הפונט היה מיושן אבך התוכן וואו ,יש לך גישה לארכיון שלו?

  33. ירון, החלום

    30 דצמ 2021 04:37:04

    בס"ד
    תודה רבה למנחם, עמיחי וכל הכותבים, המגיבים והקוראים.
    אתר נהדר, שגוגל גילה לי, נכנס כמעט כל יום( מלבד לכתבות המתפרסמות בשבת).
    בהצלחה לעמיחי ולכל שאר החברים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט