הווריורס חוטפים בבק דור בבק טו בק

הווריורס חוטפים בבק דור בבק טו בק

מחשבות רנדומליות של לפני משחק

אימון הקליעות סל סטף קרי תמיד מסתיים בזריקה משער היציאה, לא יודע אם הוא אי פעם קלע אותה. אבל דווקא היום הזכרתי לעצמי להסתכל, ואז זה קרה:

וכן, זה במרחק של לדעתי לפחות שני מגרשים מהסל. תעשו עם זה מה שבא לכם.

עדכון של שלוש שעות אחר כך – עם שבע דקות לסיום המשחק, הכרוז באולם בוחר ברגע למעלה ל play of the game. אלוהים כמה שהאמריקאים מוזרים.

וואו, איזה מדים יפים יש לספרס, מן ירוק טורקיז וכתום על רק לבן. באמת, כמעט בא לי לאהוד אותם היום רק בגלל המדים. כמעט.

Ranking every Nike NBA City Edition jersey - Sports Illustrated
מה, לא יפה?

הרכז עם הידיים הארוכות – נדמה לי שמאז רונדו יש לי חולשה שכזאת לרכזים דקיקים עם ידיים שנראים כאילו יצאו מאיזה סרט קומקיס. אז נכון, לרונדו יש גם מן ממזריות שכזאת שאני לא בטוח שיש למורי או להליבורטון, ועדיין – בדיוק כמו עם המדים הלבנים-ירוקים-טורקיז, יש לי חולשה לכאלה, ועל כן גם חיבה בלתי מוסברת לשני הקלמארים שיוצאים למורי מהידיים, בוא נראה אם הוא גם יעשה איתם משהו היום.

Ranking Dejounte Murray Among Point Guards in the West
הנה, פטיש כפול

מחשבות רנדומליות של חצי ראשון

ברבע הראשון, נדמה שגם הווריורס התאהבו במדים היפים האלה של הספרס, או שהם סתם עייפים ושבעים אחרי הניצחון הנפלא שלהם אתמול על היריבה העיקרית שלהם לכאורה. פולטל, נגר בימים כתיקונם, ממשיך להוכיח שלווריורס אין תשובה מול אנשים גבוהים עם מדים, אבל בעיקר דרק וויט, לוני ווקר, קלדון ג׳ונסון ושאר כיו״בים צולפים משלוש אימת שבא להם. מורי? נראה בערך כמו קרי ברבע הראשון – כלומר, רע (חוץ מהמדים, כאמור) אבל הכי טוב זה ווקר שקצת מזכיר לי את הברידג׳סים, והוא גם שחקן שמוכיח כמו ג׳ורדן פול לפניו שברגע שאתה נפטר מהתספורת המוזרה אתה הופך להיות שחקן טוב יותר.

אה, הנה שלשה של מורי עם שש דקות לסיום המחצית הראשונה. מעניין אותי אם זה הוגן לקרוא לזה שלשה כשהרגליים אמנם מאחורי קו השלוש, אבל הידיים איפשהו מתחת לסל. אולי צריך לשאול את ג׳ורדן של ספייס ג׳אם. וקצת אחר כך, צ׳יוזה סוף סוף יוצא וסטף חוזר. תראו, לווריורס יחד עם קליי וויסמן (ומודי וקומינגה וכו׳ וכו׳ וכו׳) יש רוסטר של 16 שחקנים, נדמה לי שהשחקן ה-16 מביניהם זה הצ׳יוזה הנ״ל. ועל כן, אני לא כל כך מבין למה מבזבזים עליו דקות גם במשחק שבו סטף מאבד את המוג׳ו (אפרופו ספייס ג׳אם) ולא נגיד על גארי פייטון המלהיב הרבה יותר מהשמנמוך השני אבל שיהיה, לפחות פול וויגינס קולעים פה ושם קצת בשביל לשמור את הווריורס במרחק קאמבק קטן יחסית. והנה ההחטאה השביעית ומיד אחריה הההחטאה השמינית והתשיעית של סטף, נדמה שהיה עדיף לו היה לוקח משחק חופש, גם לו וגם לקבוצה. ובכלל, שימור כוחות זה משהו שלא יזיק לסטיב קר לעשות, ואין משחק קלאסי כמו זה לעשות את זה.

I Believe I Can Fly: The Oral History of 'Space Jam' - The Ringer
פעם מייקל, היום דג׳ונטה

אז לקח לו 23 דקות ועשרים שניות ,אבל הנה סטף קלע סל שדה, שלא לומר שלשה. הוריד את ההפרש ל-4, וקבע את המשחק השלוש מיליון הרצוף שלו עם לפחות שלשה אחת. וכן, למרות משחק מזעזע של 1-11 ובזכות זריקות עונשין, סטף הוא הקלעי המוביל של הקבוצה (יחד עם פול) – you know it's sad but true. לה לה לה לה לה לה לה.

מחשבות רנדומליות של בין לבין

שתי קבוצות ילדים בני 10 (?) משחקות אחת נגד השניה ,אבל משהו נראה מוזר. ברגע הראשון חשבתי שאולי זו העובדה שמדובר בגמדים סוליסטיים חסרי אתלטיות (או לחילופין בעשרה צ׳יוזה) וזה נכון כמובן. אבל אז עליתי על הסיבה האמיתית – הם אשכרה משחקים עם מסכה על הפנים. מה לא עושים בשביל 15 4 דקות תהילה נוכחות. לא נורא, חמודי, העיקר הכוונה. כן, גם לילדה שנגעה בכדור פעמיים ובשתיהן היא מסרה את הכדור לקבוצה השניה. כי באמריקה מלמדים שלא רק ההשתתפות (participating) חשובה אלא גם השיתוף (sharing) והיא לגמרי הפנימה את הערכים החשובים. בדיוק ככה ארצה לחנך גם את בתי (שנסעה עם אמה לצרפת והשאירה לי את היכולת לראות משחק בסוף שבוע, כפרה עליה, מתגעגע. אבא).

מחשבות רנדומליות של חצי שני

בחיי שחשבתי שהווריורס רק נחו קצת ברבע הראשון ושמרו כוחות בשביל לעשות עוד רבע שלישי היסטורי שעבורם הוא כבר לא היסטורי בכלל. אז חשבתי, דרק וויט , קלדון ג׳ונסון ודאג מקדרמוט ממשיכים לטחון אותם והספרס אפילו משחקים כדורסל יפה עם כמה תרגילים שמזכירים נשכחות מתקופה אחרת וצעירה יותר של פופ.

אה, הנה עוד ספק שלשה, ספק הטבעה של דג׳ונטה מוריי. יא-אללה שלו.

ובדיוק עכשיו קלטתי גם את מי דרק וויט מזכיר לי, את פטי מילס, רק עם עוד 15 ס״מ. אותו זקן, אותם מדים. נכון לא אותו גובה, ולא אותו סגנון משחק או מוצא או מבטא או… עזבו – עד כמה שההשוואה הזאת מופרכת, פולטל מזכיר לי את דומיניק ת׳ים (שמזכיר לי את תומס אנקוויסט), שזה אפילו לא אותו ענף, אז תמיד אפשר להיות מופרך יותר. לפחות כל עוד אתה אוסטרי, כלומר אוסטרלי.

יאללה, חכמים גדולים. בואו נראה אתכם מבדילים
Image result for derrick white patty mills
ועכשיו?

סטף ממשיך לעשות את מה שסטף עושה ברבע השלישי תמיד – זורק נפלא מהשלוש, רק שהפעם בניגוד לבדרך כלל הוא לא קולע, אבל הנה לפחות ליי אפ בדרך לסל השדה השני שלו מ 16 נסיונות (כמו וויגינס ופול ביחד ואפילו נשאר עודף לזריקות של לוני..)

נמשיך במעקב – והנה ליי אפ שלישי מהשלוש של מורי, אבל גם שלשה של סטף, שממשיך להוביל את קלעי הקבוצה (ביחד עם פול) עם 15 נקודות כל אחד. עוד דקה עוברת ועכשי וזה כבר נהיה רציני, סטף עם שלשה שלישית וסל שדה רביעי. ועוד אחד כמעט מהלוגו עם הבאזר, וההפרש יורד ל-11. אני חוזר בי. אנא סלח לי, אלוהי הקרי. לעולם לא אפקפק בך שוב.

ועם זאת, תנו לי פסקה אחת לא הומוריסטית – בעיניי סטף של השנה שעברה היה סטף בשיאו. אני כנראה ראיתי את סטף יותר מכל אחד אחר פה (אני מניח) בכמה מאות משחקים, כולל לפחות בעשרים בלייב. והאמינו לי – גם עם הכשלון של הווריורס אשתקד, סטף היה בשיאו. השנה הוא איבד צעד. הוא עדיין מלך הסלים או סגן מלך הסלים, עדיין עושה דברים שמשאיר אותי פעור פה, ועדיין נותן משחקי על, אבל הוא איבד צעד, ואני אומר את זה באחריות מלאה של מישהו שמכיר את סטף מאד מאד טוב. הוא עדיין לא שם אמנם, אבל בשביל להישאר רלוונטי עוד שנתיים שלוש, סטף יצטרך להיות כריס פול.

אשתי כאמור בצרפת, אז אני בוחן בינתיים את נערות הווריורס, נדמה לי שאני בעד הבלונדינית עם השיער הארוך, למרות שיש גם איזו ג׳ינג׳ית אחת מעניינת. יש מצב שאמיתית (אתם יודעים, כמו ג׳וליאן מור).

Warrior Girl Wallpapers - Top Free Warrior Girl Backgrounds -  WallpaperAccess
לוחמת ג׳ינג׳ית

לא, רגע, קבלו תיקון, אני בעד ההוא שיורה חולצות לקהל. כי בניגוד לבנות, הוא גם נותן.

דריימונד גרין חוזר ועושה מג׳יק ג׳ונסון לדמיון לי, ומיד אחר כך עושה יאניס בעצמו (קוסט טו קוסט), וההפרש רק שלוש. יש משחק, יש רעש בקהל, יש עוד החטאה של קרי. עולם כמנהגו נוהג.

מעניין אותי אם אי פעם, באיזשהו משחק כדורסל בהיסטוריה, נקלעה שלשה אחרי שהזורק מצא את עצמו פנוי לחלוטין אז הוא החליט לחכות עוד שתי שניות ולכוון. יש מצב אמיתי שלא, והפעם באדיבות טיוס ג׳ונס (או שמא היה זה קלדון ג׳ונסון… לא זוכר, העיקר שהחטיא).

ועתה לפינת שלוש דקות הנגרות באדיבות עמינח: ווריור זורק, ווריור לוקח ריבאונד, ווריור זורק, ווריור לוקח ריבאונד, ווריור זורק, ווריור לוקח ריבאונד, גרין קולע, ווריור זורק, ווריור לוקח ריבאונד, ווריור זורק, ווריור לוקח ריבאונד, סטף קולע, דרק וויט מחטיא. סטף קרי מחטיא מהעונשין, סטף קרי קולע מהעונשין, שוויון. סוף.

סטף קולע שלשה, סטף קולע ליי אפ. הווריורס מובילים. בחיי, איזה מחדל של הספרס אם הם מפסידים משחק שהיה בשליטתם לכל אורכו, ואיזו תעודת עניות לליגה אם הקבוצות הטובות יכולות אשכרה לנוח בעמידה ועדיין לנצח את הפלאח וחבורת הצעירים שלו.

שלשה של דרק מילס, כלומר פטי ווייט, ודקה אחר כך הדיונון עושה ליי אפ (הפעם כשגם הרגליים בתחום 2 הנקודות ולא רק הידיים) והצבע חוזר ללחיי הפופ. (נדמה לי, אני יושב רחוק מדי בשביל להגיד בוודאות).

פופ אדום

כמה החטאות של קרי בשתי דקות הסיום, ואני שוב חוזר לפקפוק, אבל כזה אני פקפקן. בסופו של דבר, לספרס הגיע לנצח את הבק טו בק המנומנם וחסר העניין לחלוטין של הווריורס והווריורס לא הצליחו לגנוב משחק שלא הגיע להם לגנוב.

ביום שני, לכבוד ה Jewish Heritage Night, יהיו גם אני וגם שגב מטוס במשחק מול אורלנדו האימתנית. האם יהיה מג׳יק? כן, הם יהיו שם. האם תהיה במבה? ברור. האם יתנו לי ולשגב כבוד מיוחד? ממש לא נראה לי. האם במקום אורז וספגטי קצת שומניים מדי, יהיו לטקעס וקניידלעך בחדר האוכל? הלוואי. האם אוכל לשיר את ההמנון ביידיש? ספק גדול. האם הווריורס ינצחו? נראה אבל כנראה.

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  1. תודה
    חבל שסטף בזבז את האנרגיה על קליעת קרקס בחימום ושכח לקלוע במשחק…
    מבלי להתעמת עם אוהדי סטף הרבים כאן, שימו לב שזה המשחק הרביעי שלו העונה עם 25% מהשדה או פחות…
    זה גרוע גם ביחס לווסוברוק והארדן (1 לכל אחד), וזה בלתי נתפס ביחס לפרונט ראנר ל-mvp.
    מבדיקה זריזה אף mvp בהרבה שנים האחרונות לא נתן כך כך הרבה תצוגות נפל של 25% ומטה מהשדה. לווסטברוק היו 4 בעונה שלמה להארדן 2 ולסטף עצמו 1 בשתי עונות ה-mvp ביחד. את יוקיץ, יאניס לברון ודוראנט אין אפילו טעם לבדוק…
    אז אינני טוען שאחוזים מהשדה הינם חזות הכל, ויכול להבין את הטיעון שסטף הוא בינתיים השחקן הטוב ביותר בקבוצה הטובה ביותר, אבל שימו לב שזו העונה הגרועה ביותר של סטף באחוזים מהשדה…
    אז תגידו שרק אפקטיבי קובע, ואזכיר לכם שברגעים החשובים בפלייאוף אתה לא שם את הכדור אצל מי שקולע אפקטיבי אלא אצל מי שיכול ליצור בעצמו ולדלוור.

    1. במילים אחרות,
      ברגעי המפתח נותנים את הכדור ללברון…
      .
      עכשיו, קצת יותר ברצינות –
      אחוז מהשדה זה נתון מטופש.
      .
      שחקן קולע 40% מהזריקות שלו מ-3 ו-60% מהזריקות שלו מ-2
      נגיד והוא זורק בכל משחק 10 פעמים מ-3 ו-10 פעמים מ-2.
      האחוז מהשדה שלו הוא 50%
      .
      שחקן אחר קולע 55% מ-2
      הוא זורק בכל משחק 20 פעמים מטווח 2 נקודות.
      האחוז שלו מהשדה הוא 55%
      .
      לשיטתך, צריך לתת לו את הכדור.
      .
      עכשיו, אחוז אפקטיבי –
      הוא למעשה מתייחס לכמות נק' למהלך.
      שחקן א' משיג עם 20 בזריקות שלו 24 נק'
      (60% אפקטיבי)
      שחקן ב' משיג עם 20 בזריקות שלו 22 נק'
      (55% אפקטיבי)
      .
      אז נכון,
      הסקוררים הגדולים יודעים להשיג נק' במאני טיים במגוון דרכים.
      קרי, הוא סקורר ענק. חד משמעית.
      בו זמנית, אין שאלה שדוראנט הוא אולי גדול הסקוררים שהמשחק ראה.
      אני לא חושב שצריך לשנמך את קרי בשביל להוכיח זאת…

      1. לא מה שהתכוונתי ואני חושב שהנתון האפקטיבי טוב יותר מאשר אחוזים מהשדה (והטרו שוטינג טוב משניהם).
        אני רק מעלה השערה שפער משמעותי בין אפקטיבי לאחוזים מהשדה כמו אצל קרי (ומניח שאצל עוד קלעי שלשות חזקים במיוחד), מועד יותר לפורענות ברגעי הכרעה. זה הכל.
        ובהתייחס ספציפית לפיינלס זה אומר שהאפקטיבי יירד כי קשה לשמור עליו והפילד גולס מנבאים טוב יותר (אולי) את ביצועי השחקן.
        אין בעיה לבדוק את זה ולקחת את האפקטיבי והפילד גולס של השחקנים הגדולים מהפיינלס האחרונים. אעשה זאת מתישהו.
        אגב, אינני קרי הייטר ואני באמת חושב שהוא הקלע הגדול בכל הזמנים (זו עובדה) ושחקן ענק.
        והקטע של לבדוק כמה ימי קליעה גרועים ביותר (מתחת ל-25% מהשדה) יש לשחקן זה לא קטנוניות, אלא פרמטר שלדעתי אמין לבדוק ירידה ביכולת של קלע. אגב, כמו שהירידה של הארדן באחוזי סיומת ליד הטבעת עלולה להעיד על ירידה ביכולתו.

    2. +1 למבין קטן-גדול.
      אני חושב שמה שאתה מוביל אליו הוא התנודתיות הגדולה בקליעה של סטף.
      ניתן לכמת את זה בקלות והניתוח שעמיחי עשה הוא לא מספק.
      בלי קשר אני מסכים שאת סטף ניתן להגביל בפלייאוף במידה גדולה יותר מאשר את דוראנט, לברון, יאניס או יוקיץ'.

    1. תודה אבי. מעולה ומכניס לאווירה מרחוק. מאנו לא רוצה להרגיז אבל עוד רגע אתם בפלייאין עם ההתעקשות של פופ לנצח …

  2. תודה על הסיקור אבי.
    *
    לא יודע אם סטף איבד צעק או לא – יכול להיות שמה שהקבוצה עושה כשיש לה כלים לנצח מחייב אותו לעשות דברים קצת אחרת והמהלכים לא בנויים כדי לתת לו את הכדור ביד כי הוא היחיד שיכול לשים אותו בסל. אז בין אם זה נובע משינויים בקבוצה או מאיזו ירידה שלו בכושר – אני מעדיף לראות אותו קולע פחות ומנצח מאשר נותן משחקים לא מהעולם הזה ומפסיד.
    לדעתי גם סטף מעדיף את זה ככה.
    עונת שיא באסיסטים זה באמת רעיון לא רע.
    *
    מילס, וויט, כל השאר… רוב הזמן כשמאנו כותב על הספרס אני בטוח שהוא סתם ממציא שמות של אנשים שלא באמת קיימים. הפעם הם ניצחו אותנו. ריסקפט.

  3. וואו שני מאמרים על הספרס בפרק זמן כל כך קצר!! אני מקבל פלשבקים ל2014.
    מאמר מצוין, אני בטוח שזה היה משחק טוב להיות בו

  4. לא. מניח שהטענה חזקה בערך כמו הטענה שעל סטף השמירה הקשה ביותר.
    בכל מקרה מציע שנחדול, שנינו הרי מסכימים שסטף יתפוצץ מול אורלנדו עם תשע שלוש שלשות לכל הפחות.

  5. פופ מוכיח לכל המבקרים שהוא עדיין המאמן מספר 1 באן בי איי.
    זה הפלח שלא יוותר על הג'וב (הוא פשוט אוהב את מה שהוא עושה) והלוואי שהיה מגיע לבוסטון.
    אם אוהדי הספר מוותרים עליו עבור בקי, אני רוצה אותו אצלי בבוסטון לחוזה עד שיחליט.

    1. אני מאוד אוהב את פופ ואת זה שאנחנו מנצחים. פעם חשבתי שיש הרבה שכל מאחורי טנקינג (בגלל בינקי והתכנון שלו לפרטי פרטים) אבל עכשיו שהספרס נמצאים במצב הזה, אני לא חושב שזה "שווה" את זה, אני מעדיף לראות נצחונות והתפתחות של שחקנים כמו שמארי מתפתח מאשר להפסיד ולקוות למזל בדראפט. אני יודע שהאשך ומיקי לא מסכימים איתי והם רוצים לראות את פופ עף כי הוא הורס להם את הטנקינג

          1. בינתיים ביקום מקביל האמון מקבלת מינוי בקבוצה אחרת ושי מתלונן על תרבות הפיסי שהביאה לכך שמינו אותה בכלל

            1. פיקטוגילרי ביקום מקביל….

כתיבת תגובה

סגירת תפריט