מעורב הופס ליום ה': תלמיד כיתה י"א בן 17 הוחתם על מיליון. היכן זה ייעצר? / מנחם לס

סקוט הנדרסון, כיתה י"א, הוחתם על מיליון דולאר

1.טריי יאנג עם עוד משחק פנטסטי. הוא עבר את לארי בירד במספר משחקי 30 נק' ו-10 אסיסטים!

אטלנטה האוקס גברה אמש על אינדיאנה פייסרס באינדיאנפוליס 111-114. מי שהיה שם יודע כמה קשה לנצח שם. עם דומנטס סבוניס, מיילס טרנר, מלקולם ברוגדון, כריס לברט, וכריס דוארטה, יש להם את אחת החמישיות החזקות בליגה.

הדבר שנהניתי ממנו ביותר היה הבטחון העצמי של טריי יאנג כשהמשחק החל. יש משהו בצורת משחקו שמשרה בטחון בשאר השחקנים. הוא לא מתחשב בשמות היריב, גובהם, כמה פעמים הם היו אול-סטארים, או מה משכורתם. הוא מכדרר בין כולם, מוסגר לשחקנים פתוחים אחרי שהוא מטעה את שומריהם, והדבר המיוחד מאד שלו היא יכולתו להיכנס אל תוך הצבע, ותוך כמה הטעיות למצוא את הפתח לזריקה. ה-FLOATER שלו מקשה מאד על שומרו כי ה'פלוטר' לא מאפשר חסימה כי הוא משוחרר מהיד עוד לפני שלשומרו יש זמן לנתר.

כך הוא סיים עוד ערב עם 33 נק' ב-13 מ-27, למרות שה-3 מ-10 מהטריי הוא לא דבר להתגאות בו. אבל חצי מהשלשות שלו הן ממרחקים שרק סטף קרי מעז לזרוק מהם. ועם 1.2 שניות לסיום הוא היה צריך לקבור 2 פאולים, ובאיזו רגיעה הוא שם אותן. בום, בום. כאילו אין לו דאגה בעולם.

הוא חילק גם 10 אסיסטים, ארבעה מהם לפקלה וג'ון קולינס היו אסיסטים לפנתאון. והוא הצליח לקטוף 8 ריבאונדים. הבנאדם משתפר ומשתפר והוא הופך לסופר סטאר אמיתי ממש לנגד עינינו.

2. אתמול כתבתי קטע על טריי יאנג, ומתוך 100+ תגובות אף אחת לא לא הייתה על הקטע שכתבתי. לכן אני מכניס אותו שוב!

3. טריי יאנג משחק עתה – לראשונה העונה – עם הריתמיות הדומיננטית שלו

לקח לטריי יאנג קצת זמן להיכנס ל-FLOW OF THE GAME ולמצוא את הקצב וריתמיות המשחק שלו. הוא אומר: "אני מרוכז מאד עכשיו. הקבוצה היא מאד FOCUSED. אני מאמין שה-MIND SET של הקבוצה הוא גורם חשוב בניצחונות ובהפסדים שלנו, וה-MIND-SET עתה הוא מאד חיובי. THE GUYS הם בטוחים בעצמם, וכשאתה בוטח בעצמך אתה משחק את הכדורסל הטוב ביותר שלך".

לא משנה מה הקומבינציה של גורמים היא – כושר גופני, ריתמיות, חוסן מנטלי – יאנג משחק את הכדורסל הטוב ביותר שלו בארבעת המשחקים האחרונים. מנובמבר 24 עד ה-26 הוא היה לשחקן הראשון בליגה לקלוע בק-טו-בק 30+ נק', ו-10+ אסיסטים. ביום ששי נגד ממפיס הוא היה הראשון בליגה לייצר 4 משחקים של 30+ ו-10+ בחיצים ובונבונים. הוא עשה זאת עד עתה 35 פעם, דבר שמעמיד אותו בשוויון עם לארי בירד להיות השחקן ה-15 בתולדות הליגה לעשות זאת.

חברה כלל לא רעה להיות בה.

ביום שני הוא נבחר ל'שחקן הקונפרנס המזרחי' לנובמבר 22-28 כשהוא הוביל את ההאוקס לרקורד של 1-3.

בינתיים בעונה זו הוא קולע טוב יותר מאשר אי פעם בקריירה שלו עם דיוק של 39.8% מהטריי, 53.5% ס"ה מהפרקט, ו-89.2% מהקו. ה-29 נק' שלו עם 9 אסיסטים למשחק שמים אותו במקום 5 בראשון ו-3 בשני.

הבעייה של יאנג הייתה דיוק בשלשות. גם כאן יש שיפור גדול, והצלחתו היחסית בזריקת שלשות ממרחקים ששחקנים אחרים לא מעיזים לזרוק משם, השתיקה הרבה פיות שטענו שזאת 'זריקת מזל'. אחד הדברים שכנראה עזר ליאנג להיכנס לריתמיות שלו הוא השיפור הניכר בכושרו הגופני. הוא נראה 'טרי' יותר מאשר הבודי אימאג' שלו היה בתחילת העונה. הוא לא היחידי שמתחיל לאט ומשתפר עם הזמן. טריי יאנג נראה עכשיו כמתקרב לשיאו.

4. תלמיד כיתה י"א הוחתם ע"י IGNITE מליגת G לשנתיים. הוא יוותר על י"ב. היכן זה ייעצר?

*"THE BEST 17 YEAR OLD I HAVE EVER SEEN" (ג'יילן בראון)

*"A PROGIDY. HE PLAYES LIKE A YOUNG DERRICK ROSE" (ג'ייסון הארט, מאמנו בתיכון)

*"A GENERATIONAL PLAYER" (צ'אק פרסון, פעם ב-NBA היום מאמנו האישי)

שקיל אוניל שולח לו טקסטים. ראסל ווסטברוק יצר קשר. ייקח קצת זמן לפני שהוא יהיה הנושא של כל ה-HYPE ב-NBA.

סקוט הנדרסון בן ה-17 רק מתחיל את מסעו המקצועני. הוא חתם לא מזמן על חוזה למיליון דולאר עם קבוצת IGNITE שהפכה לאינקיובטור של כוכבי NBA עתידיים. הוא הראשון שמוותר על שנת הסניור בתיכון וחותם כג'וניור.

ה-1.90 מ' ,86 ק"ג הזה עשה הסטוריה בזה שחתם לשנתיים לפני שיהיה ELIGIBLE לדראפט. הוא יהיה הפוינט גארד מס' 1 בדראפט של 2023. הוא יגור 2,500 מייל מהוריו, אז אחיו המבוגר ואחותו יגיעו לגור איתו.

הוא ישחק עם 5 שחקני תיכון סנסציונים המבוגרים ממנו בשנה – מרג'ון ביוצ'מפ, דייסון דניאלס, מיכאל פוסטר, ג'יידן הארדי, ופמבו זנג. האחרים יהיו 6 שחקנים בני 20-30 שישמשו גם כחברי קבוצה וגם כמנטורים.

היכן זה ייעצר? האם יתחילו להחתים בני 16? למה לא 15? האם המכללות יתחילו להציע מילגות לילדים בני 14?

סקוט הנדרסון הוא רק ההתחלה.

5. לברון ג'יימס החליט ללכת לטוויטר עם מסר המסתיר יותר מאשר הוא מגלה, מאז שהוא נמצא 'חיובי'

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 48 תגובות

  1. לגבי הילד בן ה17 לכשרון אין גיל. לוקה שיחק בגיל 15 בריאל מדריד שזה הרבה יוצר מגי ליג איגנייט. גם ריקי רוביו כמדומני ערך בכורה בגיל 15 במדי בארסה. לא צריך להיות שום מגבלת גיל להיכנס לליגה רק הכשרון שידבר.

    1. מסכים לחלוטין, להתייחס ליאנג זה בזבוז זמם ובכל זאת. האפס הזה הוא הבכיין הכי גדול בתולדות המשחק. הוא מצליח כי בנבא הליגה הסדירה היא בדיחה עצובה, אם יאנג יגיע לליגה ששומרים בה הוא יחטוף מכות ולא ייצא מהבית יותר. מעבר לזה אטלנטה זו הקבוצה הכי חסרת אופי ואישיות בליגה ולכן היא לא מעניינת אף אחד.
      תודה רבה מנחם אתה אגדה

  2. קצת מוזר שילד בן 17 עוזב את התיכון באמריקה השמרנית. האם זה לא סותר את כל מה שהם מסמלים עם שחקנים שמשחקים בקולג׳?
    אחרי שראיתי את הלייקרס אתמול, אולי טרייד על לברון? לא הרגשתי בחסרונו וסימונס שחקן הגנה הרבה יותר טוב אז אפשר לבדוק אפשרות לטרייד עם הסיקסרס

    1. ראית אתמול את הלייקרס מול סקרמנטו. כשהלייקרס גם מפוקסים ומחפשים נקמה אחרי הפסד בשלוש הארכות. זה משחק שהם אמורים לנצח בקלות ולא משנה מי חסר משלושת הכוכבים…

      1. הלייקרס בהרכב הזה הם קבוצת מרכז טבלה חסרת הגנה וחסרת יציבות, כמו וושינגטון בשנה שעברה. קבוצת פלייאין טיפוסית שצריכה הרבה מאמצים כדי לעשות מהפך מול סקרמנטו, וגם זה לא בכל משחק מצליח.
        ראסל היה עם 20 אחוז לשלוש, 45 אחוז מהשדה, 57 אחוז עונשין ו 4 איבודים על 6 אסיסטים. זה נחשב למשחק טוב שלו…….

  3. בהצלחה לצעיר. אאל"ט ראיתי שצ'לסי שילמה איזה סכום מופקע עבור כדורגלן מצטיין בן 7 🤷, אז נראה לאן זה יוביל.
    .
    לעמוד באותה משבצת כמו לארי בירד זה בהחלט הישג. ראיתי שיוקיץ' עלה למקום השמיני בהיסטוריה במספר טריפל דאבלים בקריירה, והשתווה לבירד, לפני מספר שבועות, מאז אולי כבר עבר אותו, ואם לא יפצע אנימחושב שיש אפשרות שיסיים את הקריירה כשהוא ראשון ברשימה.
    אבל, אסור להתבלבל – מיד אחרי ששחקן הגיע להישג הנאה הזה, מומלץ לו מאד לזכור שבירד היה לארי בירד, בעוד שהשחקן שהשווה אינו כזה, וצריך להמשיך לעבוד קשה ולהשתפר.
    .
    אם בסטטיסטיקות הזויות עסקינן – מהמפורסמות הוא שלטימי יותר נצחונות בקריירה מאשר לטימברוולבס. נכון לעכשיו, למרות שפרש כבר לפני 4 עונות, הוא מוביל עליהם בבערך 170 נצחונות או משהו כזה, ואני תוהה כמה עונות יקח להם להשוות את התוצאה הזאת, והאם עדיין אהיה בסביבה כשזה יקרה.

    1. בהחלט מדהים הנתון על טימי. ועל כמה נוראיים הטימברוולבס באופן היסטורי.
      סטטיסטיקות באמת לא מספרות את כל הסיפור – 30 נקודות ו10 אסיסטים יכולים להיות מספרים של עילוי ויכולים להיות גם מספרים של בול-הוג נוראי…

  4. תודה על המעורב מנחם.
    ברמת המחויבות לאימונים שנדרשת מילד בשביל להיכנס למכללה עם מילגת אתלט או להפוך לשחקן NBA בגיל 19 – כיתה י"ב בתיכון זו כנראה בעיקר הסחת דעת. לפני כמה שנים הייתי כנראה מצקצק ואומר ש"ילדים צריכים להיות ילדים ובבית הספר" – אבל העולם כל כך השתנה שמערכות חהינוך הפורמאלי, כולל האוניברסיטה הם כבר לא מסלול אוטומטי לאושר ועושר… אפילו לא במקצועות שמתמקדים במאמץ אינטלקטואלי יותר כמו פיתוח תוכנה.
    *
    כל המוזרויות יוצאות מאנשים ברשתות חברתיות. מזל שלברון בעיקר קריפטי בטוויטר ולא סתם קריפי כמו דוראנט.
    *
    מה היה הדבר האחר שכתבת לגביו? 🙂

  5. אם באקדמיות של קבוצות הכדורגל הגדולות באירופה מחתימים שחקנים בני 12 (ע"ע ליונל מסי), מה לנו כי נלין על החתמת ילד בן 17? המסלול הקלאסי של שחקני תיכון המשחקים שנה אחת בקולג' פשט מזמן את הרגל.

    1. בוא, זה עדיין רלוונטי ל99% מהשחקנים. מוקדם קצת להכריז על פשיטת רגל. גם הסיפור של איגנייט עוד לא ממש התבהר כהצלחה/כישלון.

  6. תודה מנחם.
    אני לא מאוהביו הגדולים של טריי יאנג, אבל עוד כשנבחר בדראפט שיערתי שיהיה אחד מכוכבי הדראפט (ועדיין בתור אטלנטה בחיים לא הייתי מוותר על לוקה) ואני נהנה לראות את התחזית שלי מתגשמת. היה לו פלייאוף בכורה מעולה בעונה שעברה, גם אם היה לו משחק או שניים חלשים יותר, ואטלנטה ממוקמת אצלי גבוה בין הקבוצות שאני מאמין בהן בפלייאוף המזרחי.

  7. סיפור לחנוכה –
    לכל אחד יש את הזכרונות שלו מהתרופה שהוא שיחק כדורסל.

    כשהיינו צעירים נפגשנו מידי יום לשחק.

    יחד עם ארז פומרנץ ושחר בן דוד היינו שלישיה לוהטת. חברי ילדות שמשחקים יחד מגיל 7.

    אני הייתי הרכז, ארז הגבוה מביננו היה מכונת ירייה ושחר היה מגן מעולה, אחד שנדבק עלייך כמו מסטיק שנדבק לך בג׳ינס.

    זה היה מגרש ישן עם שערי כדורגל ומין בטונדות בצד ששימשו מעין טריבונות.

    האקשן האמיתי היה במשחקי ה 3 על 3. בימים הטובים לא היינו יורדים מהמגרש ובימים קצת פחות טובים היינו מתייבשים 3-4 משחקים עד שעלינו בחזרה.

    נתנו הכל על המגרש הזה. להוציא 3 שנים של הפסקה בזמן הצבא, המגרש היה מקום המפגש המרכזי של החבר'ה מהשכבה.

    באחד הערבים הופיע במגרש סמי בר. אנחנו היינו בי״ב והוא היה בן 25. בדיוק השתחרר מהכלא אחרי שקיבל שנתיים על סחר בסמים בתיכון שלנו.

    השכונה הייתה ממעמד הביניים, בלי הרבה ערסים או פושעים. סמי היה יוצא דופן בנוף המקומי, נחשב לאימת השכונה. ערבי קריוקי מזרחית בפול ווליום, ערבי פוקר לא חוקי וכל באלגן אפשרי.

    סמי הופיע במגרש בחליפה תכלת של פומה של נבחרת איטליה ונעלי אדידס שחורות מחובק עם ליטל בלומשטיין שלמדה איתנו בכיתה.

    ליטל הייתה המלכה הבלתי מעורערת של השכבה. בת לאבא שהיה בכיר בתעשיית הביטחון ואמא שהייתה דוגמנית עבר. היו לה נתונים לא נורמליים ובוא נאמר שרוב השכבה שפכה עליה את זרעה לשווא.

    סמי ניגש אליי ושאל- אתה נאור? נאור פישמן? כן עניתי. תשמע יא קקה מה אתה עושה ביום שישי בערב?

    לומד לבגרות בפיזיקה, אמרתי את האמת.

    תקשיב עיוני, יום שישי אתה מגיע לבית של בלומשטיין ומוריד את לי-טל לדייט. אני אהיה באלפא רומאו אדום. ושים עליך משקפיים שלא יהיה פאשלות.

    סמי שהיה 1.63 בלי סוליות הניח עליי יד ונתן כמה כאפות ידידותיות שאבין את המסר.

    ארז ושחר היו היחידים שנשארו ברדיוס של 10 מטר בעוד שאר השחקנים התאיידו לכיוון הברזיות, היו כאלו שעלו על האופניים וברחו אפילו בלי לקחת את הכדור שלהם.

    סמי הביט על ארז ואמר לו- גבוה! אתה שים עין על לי-טל בבית ספר, מי שישים עליה עין לא במקום תעדכן את סמי.

    סמי שרצה להפגין את הוד-גבריותו הציע מיד משחק 3 על 3.

    אני מיד הבנתי שאין באמת סיבה לנצח, גם שחר הבין אבל ארז היה מופרע ופסיכי, אחד שלא מוכן להפסיד אפילו בדוקים לאחותו הקטנה.

    סמי בחר ביאיר הג’ינג’י וקובי שהיה אמנם גבוה אבל שחקן די בינוני. סמי התחיל עם אייר בול מהעונשין ומסר אליי את הכדור – יאללה תתחילו.

    ארז שהיה די חם באותו יום התחיל את המשחק עם 2 שלשות מה שנתן לנו יתרון 0-4. איבדתי כדור בכוונה וארז הסתום הוריד מיד בלוק לסמי במהלך העוקב וסיים בליי-אפ קל. ניסינו לרמוז לו שאולי כדאי שלא לנצח.

    ארז דפק שלשה ו 8-0 לנו… גיים אובר.

    סמי אמר, איזה נגמר יאללה שחקו עד 12. עשינו מהלך עם שינוי הגנתי שיאפשר לסמי לבוא קצת יותר לידי ביטוי.

    המשחק הגיע לתוצאה של 11-10 לרעתנו.
    סמי היה מבסוט אחרי שקלע בעין מפריע והפריח נשיקות באוויר לליטל ולחברות שלה.

    ארז חטף את הכדור מסמי, איכשהו מצאתי את עצמי חודר לסל ועובר את סמי כאילו לא היה קיים, במקום לעלות לסל ולארגן הארכה עד 13.

    עשיתי את הדבר הכי הגיוני שמצאתי לנכון והוא למסור בשיא הכוח לשחר שעמד על הבייס ליין.

    שחר בחר להתכופף מהכדור העוצמתי שנעצר ישר בפרצוף של בלומשטיין!!!
    התחיל לרדת לה מלא דם מהאף והתגובה הראשונה של סמי הייתה להוריד לי פצצה מאחור ומשם אני לא זוכר כלום.

    סמי שהגיע למגרש עם 2 שוטרי בולשת שבאו לבדוק שהוא לא עושה שטויות קפצו עליו ועצרו אותו מיד.

    התאוששתי וביקשתי סליחה מליטל שנראתה כמו כוכבת מסרט אימה סוג ג׳.
    סמי המשיך את דרכו בעולם הפשע, כיום הוא יושב את שנתו ה-14 בכלא וצפוי להשתחרר בעוד שנתיים אחרי שתוכנית שלו להבריח 3 מזוודות של קוק מבוליביה לא צלחו.

    ליטל נפרדה בסופו של דבר מסמי, כיום היא נשואה לראש ארגון פשיעה מהדרום ונחשבת יד ימינו, היא תמיד הייתה בעד באד בויז. 🙂

  8. בקשר להחתמת בני נוער, למה שתהיה הגבלה?
    בוא נודה על האמת, בארה"ב זה הכל הצגה.
    אתלטים חויבו לשלק שנה בקולג', אבל ויתרו להם על ציונים בקורסים.
    השכלה תיכונית – אם אפשר להצליח בלעדיה, לא חיונית.
    עדיף להפסיק עם העמדת הפנים הזו, כי השחקנים נפגעים בסופו של דבר.
    אם בן 17 יכול לחתום על חוזה גדול, שיעשה את זה, כי יכול להיות שעוד שנה יפצע, וכבר לא תהיה לו האפשרות.
    שהתעשייה תתמודד.

  9. צודק שטריי יאנג מגיעה לו התייחסות רצינית, אבל רבאק, איך אפשר להתייחס ברצינות לבנאדם שקם בבוקר, מסתכל על עצמו במראה ואומר לעצמו "ככה אני אעלה לשחק מול מליוני צופים ברחבי העולם". אתה מדבר על הדינמיות הריתמית של ההתקפה שלו, אני מדבר על הדינמיות הריתמית של המפרצים בשיער שלו. שיעשה לעצמו טובה ויגלח את הזוועה הזו אחרת הוא יכול לשכוח מלעלות על השער של mlb2k בעשור הקרוב. וגם שיגדל זקן. אני בכלל חושב שאם נגיד פיפן היה עולה על זקן, זה היה משפר את תדמיתו, בכך שהיה נותן קונטרה לאף שלו, וטריי יאנג בכלל, להסתיר את הזוועה בשיער פנים (אם יש לו) ולעלות על קרעה ויפה שעה אחת קודם, ואז אפשר יהיה לדבר על איכות משחק.

  10. מנחם תודה רבה על המעורב.. טריי אכן כוכב . התחיל את השנה עם סלאמפ קטן אבל סלחנו לו.
    מה שלא הצלחתי להבין לגבי סקוט הנדרסון זה מה האינטרס של Ignite להחתים אותו. אני יודע שג'יילן גרין היה בקבוצה הזאת אבל גם הוא עזב אחרי שנה. הרי ממילא גם סקוט הנדרסון ילך בסופו של דבק לדראפט ויעזוב לליגה. הם חושבים שבנתיים יוכלו להרוויח ממנו? לא ברור העניין. מבין שזה תחרות למכללות.

  11. שמח בשביל התיכוניסט הזה.
    גם יקבל סכום דמיוני לנער בגילו, עוד לפני החשש שייפצע ויסיים את הקריירה מוקדם מהרצוי, וגם יהיה מוקף במעטפת של מקצוענים מהג'י ליג.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט