יוסטון רוקטס- יומן אליפות (המערב) חלק 7- "ככה כן בונים חומה"

מאת קפטן אפלטון

בפוסט האחרון שכתבתי זו היתה תקופת הדיפרסיה, מקום שישי במערב, רגע לפני משבר אחרי שני הפסדים רצופים לדובים של ממפיס. מאז יוסטון ניצחה 8 ברציפות והתבססה חזק במקום השלישי. מה שמוביל אותי לסיפור שרציתי לספר כבר הרבה זמן, אבל לא האמנתי שהוא אמיתי עד החודש האחרון. ברשותכם אני לא כותב יומן כמו היומנים המצויינים באתר אלא פשוט כותב מה שעל ליבי. זהו סיפור בנייתה של קבוצה. סיפור שכבר עתה ניתן להחשיב אותו להצלחה, אבל את סופו נדע רק בעוד שנתיים.

גיבור הסיפור שלנו הוא לא כוכב ספורט. הוא ילד שמנמן ופריק של מספרים. חשוב לי להדגיש כי הוא לא גאון, ולא בהכרח מבין בכדורסל. הוא פשוט ניחן במחשבה לטווח רחוק, אומץ והרבה מזל. אלו לרוב המרכיבים למתכון ההצלחה.

ושוב הסתייגות- יש הרבה דרכים נכונות לבנות קבוצה, לארי בירד עושה עבודה מופתית באינדיאנה דרך טביעת עין ובחירות דראפט מדוייקות וסם הינקי, תלמידו של גיבורנו עושה עכשיו מהלך שאני מתנגד לו נחרצות, אך גם זה חלק מהמשחק של פירוק והרכבה דרך בחירות לוטרי ואיסוף בחירות דראפט בסיטונות.

גיבורנו, נקרא לו דריל, בוגר MIT לסטטיסטיקה וכלכלה הובא ליוסטון ב-2006 כשהיה בן 33 בלבד, כמייצג הדור החדש של הג'נרל מנג'רים. חלוץ המאניבול של הכדורסל קראו לו.

ההתחלה לא היתה קלה. לאחר העונה המוצלחת ביותר של הרוקטס ב-2008, צמד הסופרסטארים יאו מינג וטרייסי מקריידי עברו פציעות וניתוחים והקבוצה עמדה בפני שוקת שבורה ואוסף של חוזים מפוצצים וריקים מתוכן. הרוקטס עמדו בפני בעייה שכל קבוצה נתקלת בה בשלב זה או אחר: האם להמשיך לשמור על תחרותיות ולבנות מחדש דרך טריידים ושוק השחקנים החופשיים או האם לספוג עונה או שתיים זוועתיות על מנת לבנות דרך הדראפט. מורי בחר באפשרות הראשונה והקבוצה אכן העמידה רקורד חיובי בין השנים 2009-2012 אך מבלי להגיע אפילו פעם אחת לפלייאוף.

 מורי אמר: "אחרי שאתה מאבד את הכוכבים הגדולים שלך, כמו טרייסי (מקריידי) ויאו (מינג), מה שהיה נהוג לעשות הוא לדעת שאתה הולך לעבור עונה רעה או שתיים ולאסוף את עצמך דרך בחירות הדראפט. למען האמת, אני עדיין חושב שזו הדרך הבטוחה להיבנות מחדש. אבל אנחנו לא רצינו ללכת בדרך הזו, אז חצבנו לעצמנו דרך אחרת. לשמור על תקרת המס נקייה, להישאר גמיש לשינויים ולנסות להתחמק מהשנים הקשות. אני לא יודע אם הוכחנו משהו בדרך הזו. יש פה הרבה אלמנטים של מזל ודברים שיסתדרו בצורה הנכונה כדי שזה יצליח. אני עדיין לא יודע אם זו הצלחה".

ברשותכם, וזה החלק המתיש לרוב האנשים אבל חשוב לקבוצות המנסות כיום להיבנות מחדש, נעבור על מצב החוזים שבו היתה נתונה יוסטון לפני שנת 2009:

Tracy McGrady: $20.37 million, contract expires in 2010

Yao Ming: $15.07 million, contract expires in 2011

Ron Artest: $7.4 million, contract expires in 2009

Shane Battier: $6.37 million, contract expires in 2011

Brian Cook: $3.5 million, contract expires in 2010

Luis Scola: $3.1 million, contract expires in 2010

Carl Landry: $3 million, team option for 2011

Brent Barry: $1.9 million, contract expires in 2010

Chuck Hayes: $1.8 million, team option for 2011

Kyle Lowry: $1.2 million, rookie contract ended in 2010

Aaron Brooks: $1.045 million, rookie contract ended in 2012

Dikembe Mutombo, Von Wafer, Joey Dorsey, James White: All minimum contracts

זו היתה קבוצה המוכנה להתמודד לאליפות, אך הקטסטרופה התרחשה ויאו נפצע וגמר למעשה את הקריירה. מקריידי, שכבר היה צל של עצמו אחרי ניתוחים חוזרים בשוק, עמד בפני חוזה מסתיים והועבר לניקס במועד ההעברות תמורת קווין מרטין ושורה של נכסים עתידיים שיתבררו כחשובים מאוחר יותר.

למרות ההיפרדות משני הכוכבים שלה יוסטון לא נשברה ובעזרתו של ריק אדלמן צלחה עוד עונה של 50% ושתי עונות אחריה לשמור על אותה רמה למרות קיצוצים חוזרים ונשנים בסגל ע"י מורי שבתקופה זו נחשב כאחד הג"מ השנואים בליגה. לדוגמא, טרבור אריזה, אהוב הקהל שאמור היה להיות הפיסה המרכזית בקבוצה של 2009 עם חוזה של 33 מיליון דולר, נשלח ע"י עונה אחת ב-2010 בטרייד פיננסי תמורת קורטני לי. אך המזל שיחק למורי שוב ובדראפט של אותה שנה הוא נפל על צ'נדלר פרסונס בבחירה 39 בסיבוב השני, וקיבלו כמעט בחינם את השחקן שהם קיוו שיהיה אריזה.

אך לקראת עונת 2013-2012 שוב יוסטון עמדה עם סגל של טלאים וסיטואציית חוזים בעייתית. קייל לאורי, שנשאר לו עוד שנתיים עד שיהיה שחקן חופשי החל להתלונן על הדקות המעטות שקיבל כפותח בשל פריחה של המחליף שלו, אחד גוראן דראגיץ', שהיה גם הוא שחקן חופשי בסיום השנה. לואיס סקולה, שהיה הסלע של הקבוצה נראה שהתעייף והזדקן ב-2011 ואף אחד לא רצה לקבל בטרייד את החוזה הגדול שלו.

אז מה עשה מורי? לקח החלטה נועזת ומושמצת לשחרר את כולם. הוא נתן לדראגיץ', אהוב הקהל החדש ללכת, עשה אמנסטי על סקולה אהוב הקהל הוותיק, ועשה טרייד על לאורי לטורונטו תמורת בחירת סיבוב ראשון שתתברר בהמשך כקריטית.

יוסטון כעת עמדו הרבה מתחת לתקרת המינימום של השכר, מה שאמר שהם היו חייבים לשלם למישהו כדי לא לאבד את הכסף. אז הוא הביא את אסיק שהיה מחליף של 5 דקות בשיקגו תמורת חוזה של 8 מיליון לשלוש שנים (שלשיקגו היה עולה 15 מיליון בשנה האחרונה) על סמך נתונים של סטטיסטיקה מתקדמת ומשך את לין שלאחר הלינסניטי מניו-יורק באותו חוזה שנראה אז כמופרך בתור מותג שיווקי ופיתיון לכוכב הפנוי הבא. אך גם הוא לא האמין שתיפול לידיו כזו הזדמנות כמו שנפלה עליו לפני שהחלה עונת 2012-2013. "הזדמנות היא אורח שבא לרגע קצר" הוא נוהג לומר וכך היה. ג'יימס הארדן, הצלע השלישית במועמדת לאליפות לאוקלהומה דרש העלאת שכר. בעלי הקבוצה נתן לו 24 שעות כדי לשנות את דעתו. מורי קפץ על ההזדמנות וניצל את הפגיעה בכבוד המזוקן כדי ליצור את הטרייד הגדול שיוסטון חיכתה לו כל כך הרבה שנים.

קווין מרטין, ג'רמי לאמב ובחירת סיבוב ראשון מטורונטו (דרך הטרייד של לאורי), בחירת סיבוב ראשון מדאלאס ובחירת סיבוב שני תמורת הוד זקנותו ומושיע העיר.

מורי ניצל את השנתיים האחרונות לפני הגעת הארדן לפינוי מקום בתקרת השכר ואיסוף נכסים ובחירות דראפט עתידיות שיחכו לקבוצה שתאלץ להיפטר מאחד מכוכביה בשל חוקי המס החדשים שנכנסו לתקפם בשנת 2012.

זוהי רשת קורי העכביש שטווה מורי:

כדי להבין עד כמה כל הקלפים צריכים ליפול בזווית הנכונה על מנת שכל המגדל הזה יעמוד צריך להסתכל על שרשרת האירועים עם דווייט הווארד. יוסטון למעשה רצתה אותו ב-2012 והיו דיבורים חזקים על טרייד עם אורלנדו, אך הווארד לא רצה לעבור ליוסטון טרום הארדן ולמעשה חתם על הארכת חוזה על מנת שהטרייד הזה לא יתרחש. שנה אחת לאחר מכן, היה זה סיפור אחר לגמרי.

כיום, הפאזל עוד לא גמור וגם מורי מודה שישנם עוד חלקים נעים במכונה על מנת להיחשב לקונטנדרית אמיתית, אך תהליך הבנייה כמעט והושלם.

אז מה המסקנה שלי מכל הסיפור הארוך והמייגע?

בבניית קבוצת כדורסל, כמו בחיים, רצף של אירועים מקריים וארעיים הוא הקובע מה ילד יום. למעשה אין זה משנה במה תבחר, העיקר שתבחר.