ברוכים הבאים ליום שלישי ולהצגה הגדולה שהולכת לפגוש את הורסת המסיבות. עוד בתפריט דרבי ניו יורקי וכמה משחקים ששווים רק הצצה. אתמול פורסמה בכאן 88 רשימה של 50 השירים הטובים של שנת 1991. כמובן שכעסתי על לא מעט בחירות והחלטתי לשתף אתכם בכמה שירים שהיו צריכים להיכנס לשם, ודחוף. מתחילים:

02:30     ברוקלין נטס (6-14) – ניו יורק ניקס (9-11)

הביתית

רוצים לדעת את הטבלה של ה NBA? אז ככה: במקום הראשון גולדן סטייט, שניה פיניקס, ברוקלין שלישית, יוטה רביעית, שיקגו חמישית ומיאמי שישית. רוצים לדעת את המאזן של הנטס ב 16 המשחקים האחרונים? מדובר ב 12 נצחונות ו 4 הפסדים בסדר הזה: מיאמי (6), שיקגו (5), גולדן סטייט (1) ופיניקס (2). היא עוד לא פגשה את יוטה. יש בכך דבר מעודד והוא מתחבר מאוד למה שאמר סטיב נאש על הקבוצה שלו ושעורר סערה קטנה: ברוקלין עדיין לא יכולה להתמודד עם קבוצה טובה בשני צידי המגרש. למרבה ההפתעה הקבוצה נמצאת במקום השישי בליגה ברייטינג הגנתי ואילו בהתקפה היא צונחת למקום ה 13. הסיבה טמונה כמובן קודם כל בעובדה שלקבוצה אין ספסל מספיק טוב שיכול להשאיר את הקבוצה בעניינים כשהכוכבים נחים. הסיבה השניה, כך נראה לפחות, היא חלוקת הדקות התמוהה של סטיב נאש. הספסול של למרקוס אולדריג' למשך משחק שלם או העלאה שלו ל 22.1 דקות למשחק היא לא פחות משערוריה. משום מה נאש בוחר לתת אמון בברוס בראון שהתפוקה ההתקפית שלו נמוכה משמעותית מזה של למרקוס. נכון, מול הרכבים נמוכים אולדריג' יכול להיות מעמסה אבל מכאן ועד לא להעלות אותו בכלל המרחק גדול, בטח כשבלייק גריפין מנגר עם 5.5 נקודות ב 31.8% מהשדה ולא פחות מ 16.1% לשלוש. איכסה. האריס בחוץ.

האורחת

הניקס השנה לא חיברו יותר מ 3 נצחונות רצופים (קרה פעם אחת) ולא הפסידו יותר מפעמיים רצוף. כמובן שצריך להתחשב בקבוצות מולן הם שיחקו אבל אפשר גם לומר באופן כללי שהקבוצה עדיין לא מגובשת עד הסוף. היא נמצאת בדיוק באמצע הטבלה מבחינה הגנתית והתקפית ועם נט רייטינג של -0.2 הניקס נלחמים לא מעט גם במשחקים קלים יותר. ג'וליוס רנדל עדיין לא מגיע לרמה של העונה שעברה בזמן ששחקני המשנה מביאים תפוקה לא רעה בכלל, בעיקר פורנייה, בארט וברוקס. סימני השאלה נמצאים בעיקר סביב ווקר שהקשר בינו לבין המציאות נראה רחוק כרגע כאשר גם בלעדיו הניקס לפרקים נראית קבוצה טובה, השניה קשורה גם למשחק הנוכחי והיא ניהול המשחק כאשר רנדל לוקח על עצמו את המשימה לא פעם ומול ברוקלין שיש לה כמה שומרים לא רעים על ביגמנים סביר שנראה את הגארדים הולכים שוב ושוב על מילס האומלל. באופן כללי, שאלה. גיבסון ורוז בחוץ, בארט ונואל בספק.

עוצרים בווגאס: אני מריח הפתעה. ניקס ב 8.

02:30     טורונטו ראפטורס (12-9) – ממפיס גריזליס (10-10)

הביתית

אוי, טורונטו. עם שלושה נצחונות בלבד מה 12 האחרונים החבורה של ניק נרס נראית נורא ואיום כשהגורמים עדיין לא ברורים. ההתקפה בהנהגתו של ואן-וליט נראית לא רעה לפרקים אבל ההגנה פשוט לא קיימת. המספרים מדברים בעד עצמם: רייטינג הגנתי של 110.5, מקום 24 בליגה, מקום 20 בנקודות למשחק, מקום 25 בריבאונדים ומקום 29 באסיסטים. מה אפשר לעשות אחרת? מאוד מבלבל. מדובר בקבוצה עם חומרי גלם טובים מאוד ומאמן שאמור לחשוב מחוץ לקופסא, אבל כל זה לא עובד. למרות שיש לה חמישה שחקנים עם 15 נקודות למשחק ומעלה אין שום חיבור בין החלקים השונים של הקבוצה שהולכת על יותר מדי בידודים והתוצאה היא 43.7% בלבד מהשדה, מקום 23 בליגה. כמעט שליש מהאסיסטים של כל הקבוצה באים מואן-וליט, שאגב הוא היחיד עם מדד +-חיובי בקבוצה, מה שאומר ששאר השחקנים פשוט לא מוסרים ומניעים את הכדור לאט מדי. הלילה מול ממפיס המהירה יחסית זאת הייתה אמורה להיות משימה לא פשוטה בכלל אלא שמוראנט בחוץ וזאת הזדמנות פז לצבור קצת ביטחון ולשים עוד W על הלוח שהקבוצה צריכה באופן נואש. אננובי בחוץ, טרנט ג'וניור בספק.

האורחת

אפשר לומר שממפיס היא מיקרוקוסמוס של מה שהולך בליגה השנה: נצחונות הזויים מול הפסדים הזויים עוד יותר, קבוצה לא מפוענחת שבעונה הקודמת ניסתה לקפוץ אבל נשארה באותו המקום. הפציעה של מוראנט שתשבית אותו למשך חלק נכבד מהעונה אם לא כולה, תוקעת כנראה את המסמר האחרון בסיכויים של ממפיס להגיע לפלייאוף השנה והיא צריכה לשנות דיסקט. ההגנה סופגת הכי הרבה נקודות בליגה קיבלה פיצוי מההתקפה המהירה והיחסית מגוונת של הדובים, אבל בהעדרו של הכוכב המרכזי טיילור ג'נקינס צריך להראות לנו שהוא יודע לנהל את הצד האפור של המגרש. יש לקבוצה עומק לא רע בכלל כאשר החזרה של ברוקס לפני שבועיים נתנה להתקפה עוד סקורר שאפשר לבנות על זה שייתן 15 נקודות בערב אבל התיאום ההגנתי וההתמודדות עם גבוהים צריכים להדיר שינה מעיני הצוות המקצועי והשחקנים. הלילה היא תפגוש את טורונטו שכבר נצחה אותה לפני כמה מחזורים ותצטרך להיות יצירתית יותר אם היא רוצה שהמשחק לא יהיה רק תחרות קליעות שבה שום דבר לא ברור. מוראנט כאמור בחוץ.

עוצרים בווגאס: שתי קבוצות שלא יכולות לאפשר לעצמן הרבה אופטימיות, מעריך שיהיה משחק צמוד וסקור גבוה. ממפיס ב 4.

05:00     פיניקס סאנס (3-17) – גולדן סטייט ווריירס (2-18)

המשחק שכולנו חיכינו לו: שתי הקבוצות הטובות בליגה בפער נפגשות העונה לראשונה כשבעוד שלושה הן ייפגשו שוב. אפשר לכתוב המון על המשחק הזה ועל המשמעות שלו, על העובדה ששתי הקבוצות עדיין לא הפסידו באמת לקבוצה רצינית ועל קרב סגנונות מרתק בעיקר בהגנה. ננסה לעמוד על כמה נקודות שקשורות במשחק הזה שהוא פחות או יותר מאבק ישיר על ראשות הליגה.

הביתית

העונה הרגילה הכי טובה של סן אנטוניו ספרס לא הייתה בתקופת האליפויות עם טימי. היא הייתה בתזמון הכי גרוע שיכול להיות: עונת 2015-16 הידועה שבה גולדן סטייט שברה את שיא הנצחונות של העונה הרגילה. לולא ג"ס סביר להניח שכל הפרשנים היו מדברים על העונה ההיסטורית של הספרס אבל זאת נגרסה תחת הגלגלים של מה שהייתה אז ההצגה הכי טובה בליגה. 6 שנים אחר כך, והתחושה היא שיש סיכוי שהדבר יקרה שוב עם פיניקס. לולא הכדורסל המלהיב של סטף ושות' פיניקס הייתה הנושא החם בכל ערב והסיקור שלה היה תואם את היכולת שהקבוצה מפגינה. יש לזה גם לא מעט יתרונות. הרבה יותר קשה להצליח כשהפוקוס נמצא עליך ערב ערב וקבוצות רוצות להוכיח לעצמן שהן יכולות לעמוד מולך, כך שהעמדה הזאת יכולה להיות נוחה עבור בוקר וחברים. שם המשחק בהקשר הזה הוא יעילות. בניגוד ליריבתה הערב שמשחקת מהר מאוד ומשלמת על כך מחיר לא מבוטל של איבודים, פיניקס מצליחה לשמור על הכדור ועוד יותר מכך מייצרת זריקות נוחות שנכנסות באחוזים הטובים בליגה. פיינליסטית העונה שעברה הגיעה מוכנה לעונה הזאת עם אותו רוסטר פחות או יותר ועם כמה חיזוקים הגנתיים (קראודר ומקגי) מה שמוביל אותה להגנה השלישית בטיבה בליגה. אבל הנקודה החשובה ביותר במשחק הזה קשורה בהתמודדות עם משחקים צמודים: את כמות המשחקים שגולדן סטייט ניצחה בפחות מ 10 נקודות מאז המשחקים הראשונים בעונה אפשר לספור על אצבע אחת. הווריירס, ממש כמו בימים הטובים, משחקת שניים-שלושה רבעים צמודים ואז פותחת מבערים כדי להעלות את המחליפים ולנוח. היא עוד לא עמדה מול קבוצה שיכולה לקחת אותה עד הדקות האחרונות למשחק סיזיפי ומעייף וכאן פיניקס יכולה להיכנס לתמונה ולהראות שהיא מסוגלת. אם המשחק ייגמר בבאזר ביטר (חלום של כולנו) יהיה מעניין לראות את הווריירס מתמודדים עם המציאות החדשה והלא מוכרת הזאת. כן, הם עד כדי כך טובים. ברמה הספציפית יותר, מעניין יהיה לראות איך פיניקס יעבדו הגנתית מול ג"ס, בעיקר בנושא החילופים הידוע לשמצה. כמיטב המסורת, סטף יעשה הכל כדי לגרום לפול או לאייטון לשמור עליו כך שנראה הרבה מאוד חסימות עם או בלי הכדור. לא מעט פעמים אפשר לראות מקרים שבהם דריימונד קולט ריבאונד ומתחיל לרוץ לצד השני של המגרש בלי לחכות כמעט לאף אחד. רוב השחקנים ברוב הקבוצות היו מחכים לסטף שיעבור לצד השני אבל האמת היא שההתקפה של ג"ס בנויה יותר על הנוכחות שלו מאשר על הזריקות עצמן. שאר השחקנים, גם האלמונים ביותר, פשוט לא מפחדים לתקוף את הסל כאשר הם מסוגלים גם ללכת עד הסוף וגם למסור החוצה. כאן הנוכחות של אייטון קריטית בחסימת הצבע ובהרחקה של שחקני המשנה מהטבעת כך שיצטרכו לזרוק בעיקר מבחוץ. במקרים שבהם הווריירס לא קולעים הרבה הם מנסים לצבור מומנטום דרך הצבע ועצירה שלהם יכול לפגוע בהתקפה במקרים שבהם השחקנים לא באו חדים. בהתקפה, ובכן, השאלה עוד יותר מעניינת. סטף כבר מזמן לא אוויר בהגנה והוא לוקח על עצמו לא פעם לשמור על הכוכב של היריבה בהצלחה חלקית. נראה אותו הרבה מאוד על פול שלא זורק הרבה כשהוא בעיקר מנסה להרחיק אותו מהמיד-ריינג' ולשמור כמה שאפשר על נתיבי המסירה. הווריירס מקום ראשון בליגה בחטיפות והיא יכולה להעניש לא מעט על הרבה מסירות מצד לצד כשהתיאום ההגנתי מדהים. כאן נכנסת היכולת של בוקר לפעולה כשהוא יצטרך בעיקר להרחיק ממנו את גרין ולשחק אחד על אחד מול השומרים האחרים. היות וגרין משחק גם כסנטר וצריך להיות עם עין אחת על הצבע אפשר יהיה למשוך אותו לשם ולצופף כך שבוקר ימצא את עצמו מול וויגינס או פול וייצור נקודות ביתר קלות. בקיצור, הרבה כאב ראש. אף פציעות מעניינות בגזרה של הסאנס.

האורחת

המבחן הכי חשוב של החבורה של סטיב קר מגיע הערב עם משחק בחוץ מול קבוצה שאשכרה יכולה לנצח אותה. לאורך העונה עולה השאלה הקבוצה: זה הם או הליגה? והערב, אחרי שדרסו את ברוקלין ושיקגו, הם רוצים לתת תשובה מוחצת מול השמשות. לשם כך הקבוצה צריכה לעלות ממוקדת מתחילת המשחק ועד סופו ולא להכניס את עצמה לפיגור מוקדם כנהוג. קסם הרבע השלישי חייב להגיע רק כשהתוצאה במחצית שוויונית או יותר, פשוט כי פיניקס היא לא קבוצה שאפשר פשוט לפרק. בניגוד לשיקגו וברוקלין לא מדובר בקבוצה חדשה שרק עכשיו מתחילה להתחבר אלא כזאת שממשיכה באופן ישיר את העונה הקודמת שלה עוד מהגמר. הספסל שלה הוא מהמשובחים בליגה כאשר שחקנים כמו קמרון פיין, קמרון ג'ונסון וג'יי קראודר נותנים תפוקה טובה בהתקפה וסולידיים מאוד בהגנה. המשחק הזה, כמו לא מעט משחקים מסוג דומה, יוכרע בין השאר על היכולת של השחקנים המשלימים להתעלות כששתי הקבוצות מנסות למרר את החיים של הכוכבים. פייטון, אוטו פורטר ג'וניור ובייליציה יהיו שחקני מפתח הערב ובכמה מובנים הם שיכריעו לאיזה כיוון הוא ילך. גרין לא יעזוב את בוקר אפילו לשניה, פול וקרי ינסו להכריח את כריס פול לזרוק במקום למסור ולוני ייאלץ להתמודד בצבע עם אחד הסנטרים החכמים בליגה, כאשר במאבק על הריבאונד יש לגולדן סטייט ייתרון. והכי חשוב – איבודים. הקלעים של פיניקס מדויקים פחד וזה אומר שכל פוזשן אבוד הוא כמעט 50% נקודות בצד השני. למרות היכולת של הקבוצה לחטוף את הכדור ולהעניש, הלילה השחקנים צריכים משנה זהירות מול קבוצה שכל ניסיון כושל של חטיפה יכול להביא לשלשה פנויה ומיותרת מבחינת הלוחמים. אני בטוח שסטיב קר עושה הכל כדי להעביר את זה לשחקנים שלו כי במשחק הזה אף קבוצה לא לוקחת שבויים. אה, ואם יש אפשרות לתת טכנית לסטף בתחילת המשחק זה רק יעזור, מאמין שכבר מתכננים את זה בחדר ההלבשה.

עוצרים בווגאס: אמן שיהיה לנו משחק תחרותי עם הרבה מכות ושלשות עם יד על הפרצוף. נלך על פיניקס ב 2 כשלגולדן סטייט תהיה הזדמנות להחזיר מלחמה עוד שלושה ימים.

05:00     פורטלנד טרייל בלייזרס (11-10) – דטרויט פיסטונס (16-4)

פורטלנד הזמינו את המשחק הזה כדי להגיע למאזן חצוי שוב. הפיסטונס נחמדים אבל לא ממש יכולים לשחק כדורסל ולילארד צריך לתת למישהו בראש. מה היינו עושים בלי הנמושות.

עוצרים בווגאס: מי שבוחר הערב לראות דווקא את המשחק הזה יש לו בעיה רצינית בשרירי הטעם הספורטיבי שלו. או שהוא הוזה את שנות התשעים. בלייזרס ב 22.

05:00     סקרמנטו קינגס (13-8) – לוס אנג'לס לייקרס (11-11)

עומד מפגש מהסוג הלא מעניין כמאמר פורטיס. הלייקרס כבר לא כל כך מעניינים ונחזור אליהם כשיהיה להם ברור מה ואיך. הקינגס אולי תזכה בתואר הקבוצה החכמה העונה כשפיטרה את לוק וולטון והטיפשה של העונה על זה שהוא נשאר כל כך הרבה זמן. חבל, דווקא הייתה אחלה קבוצה עם פוטציאל להלהיב את הליגה.

עוצרים בווגאס: ממש בא לי על המלכים, לא על המלך. קינגס ב 8.