הספרס מפתיעים את הסלטיקס, הפליקנס את הג'אז, מוראנט נפצע וממפיס מתפרקת ומגה דרמה במשחק של הלייקרס והקינגס ביום שישי הגדול! / דור בלוך

הספרס מפתיעים את הסלטיקס, הפליקנס את הג'אז, מוראנט נפצע וממפיס מתפרקת ומגה דרמה במשחק של הלייקרס והקינגס ביום שישי הגדול! / דור בלוך

לוס אנג'לס קליפרס 107 (8-11) – דטרויט פיסטונס 96 (15-4):

היח מהטיפ הראשון זה היה משחק של קבוצה אחת כשהקליפרס קולעים 30 ברבע הראשון ו-34 בשני מול האין הגנה של דטרויט, אבל העיקר ג'רמי גראנט מסיים עם 20 נקודות (5 מ-16 מהשדה).

קייד קאנינגהאם היה גם כן מזעזע עם 3 מ-13 ב-28 דקות, בצד השני רג'י ג'קסון הוביל את הקליפרס עם 21, טראנס מאן הוסיף 16 מהספסל בערב של 5 מ-19 ו-1 מ-9 מהשלוש לפול ג'ורג' שסיים עם 12.

שארלוט הורנטס 133 (8-13) – מיניסוטה טימברוולבס 115 (10-9):

ערב לא סביר של ההורנטס לשלוש לקח משחק שהיה יכול להיות תחרותי והפך אותו לנצחון גדול באחת מצוגות ההתקפה המרשימות של העונה.

55.7% מהשדה היו לשארלוט הערב ואף מרשים מכך 57.5% מחוץ לקשת כאשר הקלישאה כל מטאטא יורה מתאימה בצורה מושלמת לערב הזה, וההורנטס שלא נתנו ריצה בשום שלב של המשחק פשוט בנו והרחיבו את היתרון שלהם באופן הדרגתי החל מהרבע השני.

טאונס סיים עם 25 עבור האורחים, וראסל וביזלי הוסיפו 18 כל אחד בערב שקט של אדווארדס שסיים עם 11.

בצד השני קלי אוברה עלה מהספסל ולהט עם 27 נקודות ב-7 מ-13 לשלוש, היוורד, וברידג'ס סיימו עם 18 כל אחד, וושינגטון סיי םעם 17, ובול הוסיף 10 אבל גם 13 אסיסטים. רוזייר קלע 15 למנצחים.

ניו יורק ניקס 97 (9-10) – פיניקס סאנס 118 (3-16):

ההתקפה של פיניקס נצצה הלילה עם 56% מהשדה ו-46% משלוש כשמעל כולם בלט דווין בוקר, אבל הייתה זו ההגנה שלהם ברבע השני בו עצרו את הניקס על 17 נקודות בלבד, שהבטיחו ניצחון 15 ברציפות ומעט מאוד מתח במדיסון סקוור גארדן.

הניקס שלטו בריבאונד 35-51 בחסות אין ספור ההחטאות שלהם, אבל בערב שבו קלעו 37% מהשדה ו-30% משלוש זה לא יכל להספיק מול הסאנס שכאמור להטו מכל הטווחים.

קמבה ווקר סיים עם 17 ב-23 דקות, קוויקלי הוסיף 16 מהספסל ורנדל היה חלש מאוד עם 9 נקודות ו-4 איבודים.

בצד השני זה היה כאמור הערב של דווין בוקר שסיים עם 32 נקודות. איטון ופול סיימו עם הדאבל דאבל הקבוע שלהם כל אחד בגזרתו כאשר לא פחות מ-7 שחקנים של הסאנס סיימו בספרות כפולות.

אורלנדו מג'יק 88 (16-4) – שיקאגו בולס 123 (7-13):

יריבה בהזמנה אמרנו?

אחרי רבע ראשון מאוזן הבולס ניצחו ב-9 או יותר את כל אחד מהרבעים הבאים והיתרון שלהם רק הלך וטפח, בערב שבו קלעו 56% מהשדה ו-50% מהשלוש, לעומת 37.5% מהשדה ו-22% מהשלוש למג'יק האומללים.

וונדל קארטר ניצל את המשחק הלא תחרותי כדי לקלוע 26 נקודות ו-10 ריבאונדים אבל הציוות שלו עם מו במבה לדקות ארוכות נראה הזוי למדי. סאגס קלע 14 ווגנר הוסיף 15 משלו.

דרוזן הוביל את הבולס עם 23 ב-28 דקות, לווין הוסיף 21, בול קלע 13, ווצ'ביץ' תרם 16. מי שהיה נהדר היה קובי ווייט שעלה מהספסל וקלע 20 וסיים עם מדד -+ של +39.

אינדיאנה פייסרס 114 (12-9) – טורונטו רפטורס 97 (11-9):

אולי הייתי מעדיף להיות טורונטו נכון להיום אבל הלילה בהחלט היה נעים יותר להיות אינדיאנה.

שתי הקבוצות היו בערב קליעה חלש כאשר הרפטורס מסיימים עם23% והפייסרס עם 28%, אבל שליטה בריבאונד ורבע שני של 35 נקודות מול 22 בלבד של הרפטורס אפשרו לפייסרס לפתוח יתרון ממנו הרפטורס לא יכלו לחזור.

ון וליט היה מצוין עם 26, כאשר סקוטי בארנס וסייאקם מוסיפים 17 כל אחד, אבל הרפטורס לא קיבלו כלום מהספסל שלהם וזאת נקודה לדאגה מבחינתם.

בצד השני סבוניס הוביל עם 23 ו-18 ריבאונדים, טרנר הוסיף 17 ולוורט תרם 19 משלוש. הספסל של הפייסרס לעומת זה של הרפטורס היה אדיר עם 3 שחקנים שסיימו בספרות כפולות בהובלת מרטין עם 15, בערב חלש מאוד של הרוקי דוארטה שסיים עם 1 מ-8 משלוש מה שכאמור לא מפריע לפייסרס לנצח בקלות.

ממפיס גריזליס 100 (10-9) – אטלנטה הוקס 132 (9-11):

התוצאה עוד מחמיאה לממפיס שכבר פיגרו ב-40 וזאת אפילו לא הייתה החדשה הרעה ביותר עבורם במשחק אותו נטש מוראנט בגלל פציעה בברך שמאל שמפחידה מאוד את אנשי ממפיס.

במשחק עצמו ממפיס פשוט לא עלתה לשחק הגנה והם אפשרו להוקס המתחממים לקלוע 59% מהשדה ו-49% משלוש, מה שבא לידי ביטוי ביתרון גדול בנקודות בצבע (46-64) ובעצם בכל נתון סטטיסטי שתרצו.

ההוקס הובילו בדו ספרתי כבר במחצית הראשונה אבל ההתפרקות של ממפיס הגיעה ברבע השלישי שהסתיים בתוצאה האסטרונומית 18-43. לא נעים לקבוצה ביתית.

בהיעדר מוראנט ששיחק רק 9 דקות, ברוקסל וג'קסון ניסו לקחת על עצמם יותר אבל סיימו עם 9 מ-30 יחד. מי שדווקא הרשים הוא קונשאר שעלה מהספסל וקלע 17 ב-7 מ-8 מהשדה ו-3 מ-3 משלוש.

יאנג סיים עם 31 ו-10 אסיסטים כשהוא פשוט מסרב להחטיא. קאפלה הוסיף 23 ו-17, קולינס סיים עם 21 ורדיש תרם 14 משלו מהספסל.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר 99 (13-6) – וושינגטון וויזארדס 101 (7-12):

זה הלך קשה לוויזארדס שהובילו לאורך כל המשחק אבל ריבוי איבודי כדור (15) לא אפשרו להם לפתוח פער ואוקלהומה נשארה צמודה ממש עד הסיום.

סל ועבירה של גאפורד שהיה אדיר העלו את הוויזארדס ליתרון 5 2 דקות לסיום, אבל ג'וש גידי הלך לקו פעם אחר פעם וצמצם ל-2 56 שניות לסיום. קייל קוזמה קלע סל 2 אבל SGA ענה ב-2 משלו 31 שניות לסיום, קולדוול פופ החטיא שלשה, אבל ניסיון נואש של SGA לנצח את המשחק ל אפגע בכלום והוויזארדס יוצאים עם הנצחון.

דורט הוביל את הת'אנדר עם 21, SGA הוסיף 15 משלו ומלבדם אף אחד לא מממש הצליח להיכנס למשחק. בצד השני קולדוול פופ היה במשחקו הטוב ביותר במדי הוויזארדס עם 20 כאשר גם בראדלי ביל תרם 20 משלו. דינווידי היה פושר עם 19, ודני אבדיה היה עם משחק התקפי טוב במונחיו עם 9 נקודות ב-22 דקות.

סן אנטוניו ספרס 96 (13-5) – בוסטון סלטיקס 88 (10-10):

בוסטון ממשיכה לאכזב מאוד כשהיא מפסידה לאחת מהקבוצות החלשות העונה במשחק הפכפך.

המארחים פתחו בשליטה מוחלטת בהובלת מארי וכבר הובילו ב-24 עם רבע ראשון של 14-30. אבל הסלטיקס עלו אחרת לגמרי למחצית השניה וצצמו בהדרגה כאשר לרבע הרביעי עלו הקבוצות ביתרון 7 בלבד לספרס. 8 דקות לסיום שלשה של גרנט וויליאמס העלתה את הסלטיקס ליתרון 2, שלשה של שרודר 5 דקות לסיום כבר עשתה את זה 7 והספרס ראו את המשחק הזה בורח להם. אבל ביתרון 81-88 3:21 לסיום, הסלטיקס פשוט נתקעו ולא עשו עוד נקודה עד הסיום. וראו את הספרס עושים ריצה של 0-15 עד הסיום כדי לנצח את המשחק.

טייטום הוביל אבל היה בינוני עם 24 ב-40 דקות, בראון שיחק 27 בלבד וקלע 16, סמארט הוסיף 13. בצד השני מארי במשחקו הטוב העונה סיים עם 29 ללא שלשה, וייט וג'ונסון הוסיפו 17 כל אחד.

דנבר נאגטס 109 (10-9) – מילווקי באקס 120 (8-12):

63% מהשדה והגעה לסל מתי שרק רצו לצד שליטה בריבאונד (31-44) הבטיחו שדנבר לא תוכל אפילו להתקרב למילווקי למרות משחק מפוזר של 22 איבודים לאלופה.

דנבר שהגיעה ללא אף אחד משלושת השחקנים הטובים ביותר שלה ניסתה להישאן על ארון גורדון בהרכב נמוך אבל כבר בפתיחה זה פשוט לא עבד והבאקס עלו ליתרון דו ספרתי שלא ממש עמד בסיכון. כאשר כל כך הרבה כוכבים שלך חסרים מתרחשים דברים מוזרים, למשל 2 מ-13 משלוש של בארטון שפשוט לא הפסיק לזרוק, ולעומ תזאת 16 נקודות מהספסל לפאביו קמפאצו. גורדון כאמור הוביל את הנאגטס עם 18 ו-9 ריבאונדים שלא הספיקו.

בצד השני יאניס עם 24 ו-13 ריבאונדים ב-30 דקות בלבד, מידלטון עם 17 אבל גם 7 איבודים וקונטון שעלה מהספסל וצלף 20 הובילו את הבאקס לנצחון 5 ברציפות.

יוטה ג'אז 97 (7-12) – ניו אורלינס פליקנס 98 (16-5):

עוד ניצחון מפתיע לפליקנס שמראים סימני חיים, עוד הפסד במשחק צמוד לג'אז שלא מצליחים בינתיים להתרומם לגבהים שראינו מהם בעונה הרגילה בשנתיים האחרונות.

37 שניות לסיום ביתרון 3 רודי גובר הלך לקו וקלע רק 1 מ-2. ברנדון אינגרם הלך לקו בצד השני וקבע את דתיהן כדי להוריד ל-2, מיטשל החטיא, ודוונטה גרהאם קבר שלשת ניצחון גדולה מאסיסט של אינגרם ואיבוד כדור של גובר בעבירת תוקף סגרה עניין.

בוגדנוביץ' סיים עם 23 לג'אז, כאשר מיטשל היה בערב חלש של 6 מ-21 וסיים עם 16. אינגלס הוסיף 12 מהקו.

בצד השני אינגרם קלע 21 גם לא באחוזים גדולים. אלכסנדר-ווקר הוסיף 15 מהספסל.

גולדן סטייט ווריורס 118 (2-17) – פורטלנד טרייל בלייזרס 103 (10-10):

עוד הצדה לווריורס וסטף קארי, שאפשרו לפורטלנד להתקרב עד אמצע הרבע השני אבל אז יצאו לריצה שסיימה את הרבע ב-18-31 ויתרון 14, ונמשכה ברבע השלישי כשיתרון השיא מגיע ל-21 בערב בו קלעו 54% מהשד ושלטו בריבאונד 37-48.

לילארד היה חלש עם 16 4 איבדוים ו-5 מ-15 מהשדה והוא באמת צריך כבר להתקדם למקום אחר. מקאלום הוסיף 16 משלו, נרקיץ' קלע 17, וסימונס עלה מהספסל ותרם 19 משלו.

אבל בהגנה לפורטלנד לא הייתה שום תשובה לווריורס ולסטף שסיים עוד ערב שגרתיע ם 32 ב-6 מ-15 משלוש. וויגינס הוסיף 25 וממשיך להיות יעיל באופן מפתיע. גרין ממשיך להעמיד שורות סטטיסטיות גריניות של 12 נקודות 12 אסיסטים ו-8 ריבאונדים. פול היה שקט יחסית הפעם עם 14 ב-2 מ-6 משלוש.

לוס אנג'לס לייקרס 137 (11-10) – סקרמנטו קינגס 141 (12-8):

הלייקרס כבר הובילו ב-13 8 דקות לסיום ונראו בדרך לסגור את המשחק הזה, אבל אף אחד לא יכל לצפות את מה שיקרה בהמשך באחד המשחקים המטורפים של העונה.

שלשה של טרנס דיוויס נתנה את האות לריצת 0-8 של הקינגס, לברון ענה בשלשה ודאנג, אבל באגלי ופוקס ענו ב5 משלהם כדי לשמור את המשחק צמוד. 5 רצופות של אלכס לן כבר הפכו את התוצאה ליתרון נקודה לקינגס 3:42 לסיום. עוד 2 של פוקס ו-2 של הליברטון וזה כבר 5 לקינגס 2:26 לסיום. אז הלייקרס נזכרו שהם הלייקרס והקינגס הם ובכן, הקינגס, וריצת 0-7 כולל שלשה של מונק העלו אותם ליתרון 2 דקה לסיום. אבל שם הלייקרס נתקעו וסל של פוקס 22 שניות לסיום והחטאת שלשה של לברון 0.4 לסיום שלכו את המשחק להארכה.

לברון עלה להארכה הראשונה כדי לסגר עניין, הלך פעמיים לקו הוסיף אסיסט וזה כבר היה 6 יתרון אבל הקינגס סירבו למות ושלשה של הילד 28 שניות לסיום השוותה את התוצאה. דיוויס קלע 9 שניות לסיום והחזיר את היתרון ללייקרס, אבל באדי הילד ענה ב-2 משלו 3.6 לסיום. שוב להחטאת שלשה של לברון קבעה שהולכים להארכה נוספת.

בהארכה השניה אף קבוצה לא הצליחה לברוח, פוקס העלה את הקינגס ליתרון 2 29 שניות לסיום אבל לברון ענה ב-2 משלו והמשחק הולך להארכה שלישית (!!!).

בהארכה השלישית העייפות כבר ניכרה מאוד וכל מה שלא היה קליעה נוחה מתחת לסל פשוט לא נכנס, לקינגס היו יותר כאלה והם עלו ליתרון 7 בהובלת באגלי ופוקס 1:52 לסיום. סל ועבירה של דיוויס החזירו את הלייקרס לפיגור 4, הקבוצות החליפו איבודי כדור וזריקות עונשין אבל 10 שניות לסיום כשהקינגס הובילו ב-5 היה נראה שהמשחק נגמר. נגמר? לא הערב. שלשה של מלו הורידה ל-2 9 שניות לסיום. אבל הלייקרס לא הצליחו לייצר עבירה ודיוויס נאלץ לעשות עבירה במתכוון שנתנה לקינגס שניים וכדור. 6.5 שניות לסיום והלייקרס נשברו.

לברון סיים עם 30 אבל גם 7 איבודים ו-2 מ-13 מהשלוש. דיוויס היה חלש עם 23 ב-9 מ-22 מהשדה. ווסטברוק סיים עם 29 ב-51 דקות עם 11 אסיסטים ו-10 ריבאונדים. פשוט לא ייאמן. מונק הוסיף 20 מהספסל ואנתוני סיים עם 16.

בצד השני פוקס סיים עם 34, הילד תרם 25 מהספסל והליברטון קלע 19. פוקס שיחק 53 דקות והליברטון 47 במשחק הכי מטורף של העונה עד כה.

לפוסט הזה יש 98 תגובות

  1. הסלטיקס זה כבר לא הפתעה, הפליקנס בהחלט כן.

    פיניקס? 15 רצוף ? אניגמה מבחינתי, אין להם סגל שיצדיק את זה, רק שלא יעפילו שוב לגמר ויחרבנו את הרייטינג.

    הלייקרס נשחטים במערב. מאז שלברון עבר למערב הוא בקושי מגרד פלייאוף לעומת 9 גמרים רצופים בחסות ההיי וויי של המזרח.
    מחכים לקליי….

    1. הסאנס אניגמה?
      לא עבור מי שצופה קבוע במשחקי הקבוצה.
      .
      יש לקבוצה 2 שחקני עילית התקפיים (בוקר וכריס פול),
      ו-2 שחקני עילית הגנתיים (ברידג'ס ואייטון).
      .
      יש לקבוצה היררכיה ברורה.
      יש לקבוצה שיטת משחק.
      יש לקבוצה צוות אימון נהדר.
      .
      ההיסטוריה מלמדת שהקומבינציה הנ"ל שווה קונטנדריות (ע"ע 2015)
      .
      דרך אגב,
      אני זוכר במהלך אותה עונה לא מעט שכתבו תגובות דומות לשלך אודות גולדן…
      .
      בוקר טוב!

      1. כריס פול בוודאי לא שחקן התקפי מהעילית של הליגה, לדעתי .המאמנים בליגה לא יודעים להכין קבוצות אליו.

        אאייטון לא שחקן הגנה משובח במיוחד.
        אבל עם העובדות ( 15 נצחונות רצופים ) אי אפשר להתווכח.

        1. לדעתי אם אחרי כל כך הרבה שנים בליגה, המאמנים עדיין לא יודעים איך להכין קבוצות לטפל בשחקן בגובה של 1.85, זה בהחלט הופך אותו מתאים להגדרה של שחקן התקפי נדיר. גם אייזיאה תומאס של דטרויט, סטוקטון וטוני פארקר שלנו מתאימים להגדרה הזו ומאותן סיבות.

          1. מדוייק . דוקא שחקן של 1.85 שפיתח נשק (תכלס זה הפייד אווי) בלתי עציר ראוי בעייני פי 100 להערכה משחקן 2.10 שקולע מ 3 פיט מידי פעם

          2. גם לגבי פול הוא בשום פנים ואופן לא שחקן עילית התקפי או משהו שקרוב לזה הוא קורס בפלייאוף במשך שנים, הולידיי בפלייאוף חיסל אותו בקלות והיה לפול הרבה אשמה בהפסד הצפוי למילווקי בסדרה.
            .
            כריס פול בגילו הוא שחקן התקפית יחסית מוגבל מסיבה מאוד פשוטה שהוא כמעט לא מגיע לטבעת ולא לוקח זריקות משם, הוא לא מסוגל לייצר הפרדה ממגן ארוך ואתלטי ומתקשה להגיע לזריקות נוחות. מה שהופך את הסאנס לקבוצה כל כך מאיימת השנה זה השיפור בהגנה ושל השחקנים שמסביב בוקר (הם קבוצה צעירה).

        2. לסאנס ההתקפה מס' 6 בליגה,
          וההגנה מס' 3.
          מגמת השיפור אחרי 4 המשחקים הראשונים מלמדת על טיפוס מתמיד בכל הפורמטים –
          אני מאמין שהסאנס בקצב של להיות הגנה טופ 2,
          וההתקפה טופ 5.
          .
          הסיבות להתקפה האיכותית?
          השילוב הנהדר בין בוקר לפול בהתקפה. להיות שחקן עילית בהתקפה זה הרבה יותר מלדעת לקלוע,
          זה גם לדעת להניע כדור,
          לדעת לגרום לקבוצה לזרום.
          .
          יש מעט שחקנים שעושים את זה טוב יותר מכריס פול.
          .
          בצד ההגנתי,
          אייטון מאפשר לקבוצה לשחק ללא עזרה נוספת בכיסוי הצבע. הוא מחליף מצוין בהגנה על הפיק אנד רול, ומראה המון הבנת משחק (מפתיעה לשחקן בחוזה רוקי) בצד ההגנתי.
          .
          (חובה לתת קרדיט לברידג'ס. הוא אדיר העונה)

          1. לא חשבתי שאני אגיד את זה שוב בימי חיי אבל הסאנס קונטנדרית רצינית, הם חזקים בכל העמדות בשני צדדי המגרש, עמוקים עם סופרסטאר ושיטת משחק פנטסטית, הם מסוגלים לעלות פייס ולקבוצה השנייה אין תשובה.
            .
            ההתקפה של הסאנס פשוט יפה לצפייה, כמות התנועה ללא כדור אדירה, בוקר הפך לסופרסטאר היכולת שלו ליצור לעצמו במיוחד מהמיד ריינג הופכת אותו לשחקן שקשה מאוד לעצור בטח שהוא לא כופה ISO, כריס פול יודע למצוא אותו בספוט בדיוק. גם המחליפים נראים פנטסטיים בשיטת משחק וכל הכבוד למונטי וויליאמס (שהוא אחד המאמנים הטובים בליגה).
            .
            הסאנס הרבה יותר מסוכנים מגודלן סטייט לדעתי אני לא מוצא להם חולשות,יש להם שחקנים יוצרים צלפי שלושות כוח אורך…
            לא יודע אם הייתי מגדיר את אייטון כעילוי הגנתי הוא מגן טוב בקבוצת הגנה פנטסטית (ההגנה הייתה מצויינת גם בלעדיו).

            1. גם לגבי פול הוא בשום פנים ואופן לא שחקן עילית התקפי או משהו שקרוב לזה הוא קורס בפלייאוף במשך שנים, הולידיי בפלייאוף חיסל אותו בקלות והיה לפול הרבה אשמה בהפסד הצפוי למילווקי בסדרה.
              .
              כריס פול בגילו הוא שחקן התקפית יחסית מוגבל מסיבה מאוד פשוטה שהוא כמעט לא מגיע לטבעת ולא לוקח זריקות משם, הוא לא מסוגל לייצר הפרדה ממגן ארוך ואתלטי ומתקשה להגיע לזריקות נוחות. מה שהופך את הסאנס לקבוצה כל כך מאיימת השנה זה השיפור בהגנה ושל השחקנים שמסביב בוקר (הם קבוצה צעירה).

    2. מאז שהלייקרס עבר למערב הוא זכה באליפות כלא השפיעו פציעות טרק מאזשהחל יותר להיפגע בקושי מגרד פלייאוף. ללא פציעות כמו כשהיה במזרח הוא מגיע לשלבים הגבוהים של הפלייאוף בלי בעיה וזוכה באליפויות נוספות.

  2. הספרס הפתיעו?
    לפופ היתה תוכנית מעולה לנטרל את הורפורד בתור איש הצבע של הסלטיקס שמסדר לחברים שלו, הורפוד היה גופה היום ונעלם בחסות פולטל כשהספרס עולים לייתרון מעל 20. המצב השתנה לגמרי כשאודוקה העלה את אנס קנטר שביטל לגמרי את פולטל (נגר בעצמו) ופתח את הצבע שנחסם עבור שחקני הסלטיקס. האחרונים חזרו בגדול והיו על סף ניצחון עד שהאידיוטקה (אין לו יותר ימי חסד אצלי, נגמר) החזיר את אל ל 3.5 דקות אחרונות והרס את כל מה שבקושי רב נבנה. פתאום הצבע של בוסטון נפרץ וזה של סן אנטוניו נסגר. איך מאמן יכול להיות כל כך טיפש? לפחות היה מנסה להחזיר את קנטר אבל הוא פשוט נתן את הניצחון לפופ. לא ייאמן כי יסופר. שינוי אחד שגמר את העסק.
    פופ לאידיטקה אחרי המשחק: חודה חבר, תבוא כל יום…

  3. תודה רבה דור, אחלה סיקור.
    .
    בצד החיובי – הפעם לא איבדנו את המשחק אחרי הובלה משמעותית, וניצחנו קבוצה טובה מאיתנו.
    .
    בצד השלילי – ממשיכים להחמיץ משלוש, וניצחנו פשוט כי הפעם גם הסלטיקס החמיצו. אם קשת השלוש הייתה מבוטלת מחר, היינו קבוצת פלייאוף לא רעה בכלל, אבל זה לא הולך לקרות.
    .
    לפחות גם השקנאים ניצחו, ויתכן שיתחילו להתאושש עכשיו, אז נשמור על מיקום נמוך בטבלה וגבוה בדראפט.

  4. אוי ווי, הסלטיקס ממשיכים בדהירה המהירה שלהם לתחתית הטבלה… היו כמה שנים עם תקווה, כנראה שנידונו לחזור לאפלה.
    תודה רבה על הסיקור

  5. תודה דור אחלה סיקור
    רק תיקון קטן – לא הייתה שום דרמה בלוס אנג׳לס
    היה משחק ותיקים מלא בפיהוקים עם בול הוג שהוציא מכולם את כל חדוות החיים.
    אוהדי הלייקרס אומללים צריך לפתוח להם קבוצת תמיכה

    1. מי היה מאמין?
      אני מסכים עם כל מילה שכתבת.
      .
      לא התערבתי עם חגי,
      אבל זה מתחיל להראות כאילו השטויות שכתבתי על הלייקרס כל כך גדולות, עד שהן מזכות אותו בצמד חצאי בירה גם אם לא התערבנו…
      .
      (חגי, אתה יודע ש-…I'm good for it)

      1. אני איתך בעניין הלייקרס אני חושב שהם הרבה יותר טובים מהמאזן שלהם. הפסידו לא פעם לחלשות אחרי שזרקו יתרונות מבטיחים.
        לברון חייב לשחרר, חוץ מראס כולם קופאים מסביבו. כולל ווגל. הבועה היית. מזמן, הכוכבים חזרו, כוחות צעירים עולים, אי אפשר לחיות בעבר. מעניין לאן הוא ייקח את זה.

  6. זהו, נגמרו המשחקים.
    מחר זה מתחל להיות הארד קור –
    משחק חוץ מול ברוקלין בחלק הלא נעים של באק-טו-באק. ואחר כך גולדן – דטרויט – גולדן (שוב, חוץ בחלק הלא נעים של באק-טו-באק).
    2 ניצחונות מ-4 משחקים אלו, ואני מרוצה. מאוד.
    .
    המשחק הלילה?
    הראה את כל היתרונות ואת רוב החסרונות במכה אחת.
    .
    מצד אחד ההגנה חזקה כמעט ללא נקודות תורפה אמתיות בזכות העובדה שברוב הדקות הפורוורדים שמשחקים הם מהזן הזריז והאתלטי.
    מהצד השני, זה מייצר חיסרון בולט במאבק על הריבאונד מול קבוצות פיזיות.
    .
    בינתיים, זה עובד.
    .
    החדשות טובות הן שבוקר, שפתח את העונה לאט ובכושר קליעה בעייתי, חוזר לעצמו, ושוב הוא משחק ברמה של אול-סטאר.
    .
    תודה, דור.
    בוקר טוב!!!

    1. לגבי הריבאונד, צריך מגנים זריזים ואתלטיים שיכפו את ההחטאות שיובילו לריבאונד, ואת זה אתה מודה שלפיניקס יש. אז גם אם יש בעיות ריבאונד, סמוך על ההגנה שבסופו של דבר תשיג חזרה את הכדור

    1. ראס זה כמו ג'אר ג'אר בינקס ב"מלחמת הכוכבים – אימת הפנטום". כולם התמקדו בכמה הוא מעצבן כדי להתעלם מכל הבעיות האמיתיות של הסרט.

    1. לברון קיבל 2 שריקות מתנה
      ראס קיבל חצי קלאץ כי היה שם מגע והשחקן נע קדימה. עדיף נו קול
      דייוויס לא קיבל אנד וואן אחרי שלן הרג אותו בסוף הראשונה. שריקה ברורה.
      שרקו לראס פאול מאחור בחדירה בסוף שאפשר גם היה לא לשרוק.
      עיקר הבעייה זה לברון. הליגה מתרפסת בפניו: שחקנים, מאמנים, שופטים, סילבר, קהל ומאבטחים 🙂

      1. נפל לך ה-0
        ראס- השחקן נע קדימה, תודה שהסברת לי, בטמטומי התבלבלתי בין אחורה לקדימה (מסוכן עבורי לעלות על הכביש מסתבר)
        https://www.nba.com/stats/events/?GameEventID=865&GameID=0022100291&Season=2021-22&flag=1&title=Fox%20S.FOUL%20(P5.PN)%20(D.Guthrie)&sct=plot
        דייוויס – נכון, הרגו אותו, פלייגרנט 2 ברור, היה צריך להרחיק את לן, רוצח מסוכן כמו קרוסו.
        פאול לראס – שוב צודק, שכחתי שהזרוע היא חלק מהכדור. נו-קול ברור.
        .
        תודה לך, אני מרגיש יותר טוב עכשיו

        1. חפש הילוך חוזר – פוקס עושה תנועה קדימה עם כתף ימין. אמרתי שעדיף נו-קול (אני בטוח שאתה זוכר איך לקרוא)

          1. ידידי, עדיף?
            אתה רציני? השופטים הלכו למוניטור והכשירו את השרץ…
            לא ייאמן. מה צריך לעשות בשביל שיפוט הוגן?

    2. 😂🤣 יש גבול לכמה רחוק אני מוכן להגרר בשביל ההייטריזם של אנשים. לייקרס קינגס זה לא משהו שאני מבזבז עליו זמן.
      אם אתה רוצה לקשר מהלכים מסויימים אז אשקול אבל האחד שהבאת זה בלוקינג מאוד בסיסי וקל על פי החוקים, שבהחלט אפשר גם לא לשרוק מבחינתי האישית, אבל זה לצערי לרוב מאוד תלוי באיך השופטים שורקים במשחק ומי השחקנים שמעורבים במהלך.

  7. הלייקרס שומרים מזעזע כולל דייויס אבל יש פוטנציאל שיפור.
    משחק לא טטב של לברון בהתקפה אבל
    כדמסתכלים על מונק אלינגטון וכו ובצד שני על kcp לדוגמא או תומפסון מהצד השני מבינים כמה כיף להיות רול פלייר ליד לברון

  8. תודה רבה דור
    .
    בשקט בשקט ההוקס עם 7W ברצף וכבר נראים הרבה יותר טוב (בלי קשר למשחק הלילה שלא היה תחרותי עם הפציעה של ג'ה) גם הלו"ז קדימה לא כזה מלחיץ ויחסית נוח. טריי יאנג עם 3 הליכות פחות לקו (ורואים שהוא ממש לא מחפש את זה השנה) ועדיין שומר על אותה יעילות קליעה (ובאופן יחסי לליגה זה אפילו גבוה יותר) וכרגיל כאשר הוא משחק ההתקפה של ההוקס עם רייטינג מאוד מאוד גבוה.

    1. היה צפוי קפיצה של אטלטנה היה להם את לוח המשחקים הקשה בליגה והם פגשו בעיקר קבוצות בינוניות במקרה הטוב ברצף המשחקים האלה (פרט למילווקי שיום אסל יום בסל). לגבי רייטינג התקפי לא הייתי משתמש בנתון הזה לבדו אני עדיין מתקשה לראות התקפה שמתבססת על שחקן 1 ו4 סטטים מצליחה בפלייאוף.

      1. אתה סתם הולך עם ראש בקיר בנוגע להתקפה של ההוקס ומסרב לחזור בך. ההתהקפה של ההוקס בסדר גמור השנה, כאשר קולינס לאט לאט לומד למסור (בכלל קולינס עשה עוד קפיצה השנה גם הגנתית וגם עם פיתוח יכולת מסירה). מצחיק שאתה אומר שזה ה1 ו4 סטטים, זה פשוט לא נכון.

  9. פאקין סלטיקס פאקין פאק.
    הדבר היחיד שלא הופך את העונה הנוכחית לגרועה בזכרון המודרני (ב-14 לפחות ניסינו לטנקק) – שהלייקרס גרועים גם כן.
    אבל בחייאת – טייטום, אתה לא אמור להיות כשרון טופ-10? ובראון? ומה זה החרא הזה?!?!?!

      1. אני נולדתי ב-91. אחי הגדול, שנולד ב-79, התחיל לאהוד את הסלטיקס אחרי האליפות של 86, בגיל 7. אני כמובן הלכתי אחריו כמו הספר ההוא של דוסטוייבסקי..
        ב-35 שנים לפני לידתי – 16 אליפויות.
        ב-30 שנה אחרי – אליפות אחת שמנופחת מעבר לכל פרופורציה, בדיוק באותה כמות של – דאלאס, טורונטו, מילווקי.
        מ-bean city ל-has been city

        1. אני נולדתי ב-79. התחלתי להתעניין בNBA בערך ב-91. סוף תקופת הלייקרס והסלטיקס (ותחילת שלטון ג'ורדן). מכל מה שהיה באותה תקופה נשארתי דווקא עם מג'יק ובירד (וג"ס). את כל הבולס, ניקס ופיסטונס ששימי ריגר היה דוחף בערוץ הספורט מעולם לא חיבבתי או שהם נמאסו עליי בשלב מוקדם.
          אז כן – גם אני חזירתי באליפות אחת של הסלטיקס.
          וזה עוד נסבל – רק מה? בהרכב הנוכחי הם היו אמורים להיות מצליחים יותר ויותר מרגשים לצפיה.

        2. בעיה מוכרת. אתה קופץ על העגלה מאוחר מדי בגלל זכויות עבר ונאלץ להתמודד עם מצוקת ההווה. אבל זו לא רק אשמת אחיך, מחזור החיים בליגה הוא כזה שגם אם היית מתאהב באיזו קונטנדרית ב-91, אפילו שיקגו, את מרבית חייך מאז היית מבלה בגארבג' טיים. הדרך היחידה להבטיח שמחה היא להחליף קבוצות כמו גרביים 🤷

          1. בגדול, על אף שזה ישמע מוזר מהכינוי שבחרתי, אני לא 'אוהד' באמת לשום קבוצה; בפוטבול למשל, שהתחלתי לראות ב-14, אני פשוט נדהם מהמשחקים והמהלכים, ויותר נהנה לראות גדולה אתלטית/מנטלית/אסתטית. בכדורסל אני קרוב לסלטס בגלל אחי – אבל בגדול, אעדיף לראות כדורסל מרהיב שבו הקבוצה מפסידה מאשר גרוע שהיא מנצחת (עם זאת, אשמח לאליפות לעשור בערך, לא שום דבר פאנסי…).
            .
            ג׳ונתן – שתי העונות האחרונות לא ברורות ולא הולמות שום ציפייה שהייתה מהקבוצה. אני עדיין מאמין בטייטום ובראון, וגם סמארט אחלה אופציה מהספסל – אבל כל הטריידים/בחירות מ-18 ואילך היו shitshow של חוסר מזל, טמטום ויהירות. הייווארד וקמבה היו טעות מלכתחילה, לא שחקנים לקונטנדרית ולא משנה כמה נחמדים הם יהיו בשארלוט/יוטה/ניקס, בטח לא ב-30+ לעונה. קיירי היה רעיון טוב עם התנהלות מזעזעת. ועוד יותר – דווקא כשלברון עזב המזרח התחזק פלאים. לדעתי צפויות (עוד) כמה עונות מאכזבות..

  10. לילה אחד בלי פלאמילי והליים של שארלוט יפים. כמו שאמרתי אפיתו פי ג'יי שהוא לא סנטר בכלל עדיף על היצור הזה שהורס קבוצה שלמה.
    ועוד משהו. אם מישהו רוצה לראות מה המשמעות של שחקן כדורסל טוב הוא מוזמן לראות את גורדון הייווארד. הכל יש שם . פשוט הכל ובלי אתלטיות יוצאת דופן. אני לא יכול לתת לו 100 על התצוגה דלו הערב כי תמיש יש איזו החטאה מיותרת אבל זה הכי קרוב ל 100 שאפשר לתת. דני איינג' הוא גאון. חבל שהייאורד נפצע באותו משחק זו היתה יכולה להיות עונת אליפות אחרונה של הסלטיקס.

    1. בעזיבה שלו ללא תמורה היתה המסמר האחרון בארון המתים של אינג. גם של בוסטון רק שהם עדין לא הבינו את זה.

      1. אני לא מסכים הסלטיקס צריכים מאמן טוב שיודע מה לעשות יש להם אחלה שחקנים. הבעיה שהם הולכים מדחי אל דחי העיפו את הבוט תמורת אידיוטקה השלב הבא כנראה זה מוזלי🤣
        בקצב הזה נראה טוויטרים של בראון וטייטום איי דונט וואנה בי היר 😎 ובסוף סימונס יסיים שם זה בכלל יהיה מצחיק.
        שרודר בראון טייטום נגר הורפורד זה חמישייה מצויינת אבל אין מאמן.

        1. איזה אחלה שחקנים. תסתכל על החמישיה. 2 הגארדים הם שחקני רוטציה ראויים אבל לא צריכים להיות בחמישיה של קבוצה שרוצה להכנס ל 1 – 6. גם ימיו של אל הרטפורד כשחקן חמישיה עברו. אף אחד משחקני הספסל לא מראה סימנים שהוא יהפוך לשחקן חמישיה ביום מן הימים. המאמן לא משהוא אבל השחקנים עוד פחות.

  11. לראות את דטרויט הופכים שלשות חופשיות לאיירבולים מול הקליפרס גרם לי לתהות מה הלייקרס כל כך התקשו מולם ומה היה דחוף ללברון להסתבך עם סטיוארט… זה לא שההגנה של הקליפרס עבדה קשה מידי.
    *
    חבל שנשארתי לקליפרס – כם נרדמתי באמצע וגם לא היה לי כוח לקום לג"ס. כן הגעתי ללראות את הלייקרס מראים כמה קשה להם מול קבוצות לא מזהירות.
    מה שמדהים אצל הלייקרס זה באיזו קלות ואיזה חוסר פחד שחקני היריבות חותכים פנימה. זה לא שמישהו מסקרמנטו עשה עליהם קליעות סטף קרי מטורפות. בידוד וצעד וחצי פשוט… כמו ליגת תיכונים. כל הכוח והכובד של הלייקרס לא נראים כמו פקטור בדרך לסל.
    *
    ובכלל, הלייקרס ופילי הן הקבוצות הכי מעניינות כרגע בליגה – ולא מהסיבות הנכונות. במשחק של ג"ס-פילי, כשזה התחיל להראות גמור, השדרנים של ג"ס פשוט עבור ללקשקש על סימונס והתנהגו כאילו קליעות של הקבוצה שלהם מפריעות להם בשיחה. ראס וסימונס גנבו לקיירי אירווינג החובבן את ההצגה.

  12. להגדיר את המשחק בין הקינגס ללייקרס כמגה דרמה זה כמו להגדיר את "ההיסטוריה המטורפת של העולם" של מל ברוקס כמסמך דוקומנטרי אמין.
    בסה"כ היה בידור קליל עם נגיעות קומיות.

  13. לא ממש ספרתי אבל מרגיש שהלייקרס צוברים הארכות בערך באותו קצב של נצחונות.
    לא בטוח שזה מה שהרופא המליץ להם השנה..

  14. נרדמתי ולא ראיתי את הביזיון של הלייקרס, אבל עברתי כל הבלוג החי והבנתי שכנראה הצלתי את האישונים שלי.
    דה שוט תן קרדיט על הטרייד על לברון. כבר שנה שעברה ראו שהוא הורס את הקבוצה בלי קשר לזה שהוא פירק אותה מכל נכסיה בשביל המגלומניה האישית שלו. השנים האחרונות בקריירה שלו יורידו אותו מגדולתו והוא ייזכר כהרבה פחות גדול ממה שעשו ממנו במהלך הקריירה. קשים החיים במערב. האירוניה שהמרדף שלו אחרי שיאים יגרום לו לעוד הרבה הופעות מביכות והפסדים.
    .
    ברוך אני קונה רשת מכבסות במקסיקו כדי לעמוד בעומס שיהיה בסוף העונה. ראסל הולך להוציא אותך ואת האשך עם ריח לבנדר, נקי וחלק כמו טוסיק של תינוק.
    .
    אימת היודוקה מפרקת את הסלטיקס, רזי היה ברור שאתה עוד תתגעגע לסטיבנס. הוציא מים מהסלע עם קבוצה הרבה יותר צעירה ומוגבלת.
    .
    אני לא מבין איך יכול להיות שמשלמים מליונים לשחקנים בליגה הזו על הזבל הזה שהם מציגים.
    אולי 10 אחוז שווים משכורת של מעל מליון דולר.
    כשאני רואה איך לילרארד נראה אני מבין שכמה שנים טובות צפיתי ב WWE עם כדור.
    .
    הבנתי שמתחילים להלחיץ אתכם בארץ עם וריאנט חדש, רוצו לעדכן את התוכנה. פייזר הבטיחו שתוך שבועיים יכינו לכם שיקויים חדשים, לא לדאוג. כמובן, לא לשכוח להזריק גם לילדים. שיהיה בהצלחה לכולנו.

    1. מה זה איך משלמים, השחקנים מייצרים כסף מתחלקים עם הבעלים, לצערם של שחקני המקס יש תקרת שכר אחרי זה אחד כמו קרי היה מקבל 100+ מליון לעונה

    2. כל מילה שאדו, בעיקר על לברון. האגו שלו השתלט עליו לחלוטין. יש משהו מזוכיסטי בלייקרס בעשורים האחרונים. מקריבים את הקבוצה עבור כוכבים בסוף דרכם. קובי בסוף הקריירה קבר אותם עמוק. לברון עשה מיני הצלה בבועה וגם הצליח לפתות את דייוויס אבל עכשיו משלמים שם מחיר כבד. הקהל נאלץ להריע שוב לכוכב מזדקן שמחרב את המועדון וגורר אותו לכדורסל סוליסטי מחפיר למען המורשת של עצמו. קובי לפחות הרוויח את זה.
      מה שהיה הבוקר לא היה כדורסל. סוסים פראיים עומדים קשורים ומסתכלים על סבא זקן עומד נטוע 22 שניות ואז נופל וזורק. ראס, טאקר, איידי. גם כרמלו המסכן נאלץ ללכת לאופנס ריבאונד כדי להשיג זריקה.
      בעולם מתוקן השחקנים היו עושים מרד נגד העאלק מלך. אומרים לו ״מספיק״. בעולם של האנ בי איי מכופפים את הראש, משבחים אותו בתקשורת ולוקחים את הצ׳ק.

        1. יש לא כדורסל ויש לא כדורסל
          כשהארדן משחק בידודים 22 שניות ביוסטון ההיא כולם רצו את זה. זה היה מורי בול במיטבו והם היו קבוצה אדירה. הם אהבו אותו אהבת אמת ונלחמו בהגנה בשבילו/בשבילם.
          כשראס משתולל זה אותנטי, הוא היפר אקטיבי. לוקחים את הרע עם הטוב כי זה מה שהוא יודע לעשות.
          כשסטף מרים קרנות מהחצי במתפרצת אוהבים את זה כי זה למען הקבוצה. גם אם לפעמים זה הזוי.
          כשדוראנט קולע 50 נגד מילווקי מבקשים ממנו עוד כי זאת הזריקה הכי טובה שיש בכל התקפה.
          לברון מעמיד את המשחק כדי שלא ינצחו בלעדיו. הוא חירב את איידי בבועה כדי לקחת עוד תואר אישי כי הגמר היה מובטח. דוראנט עשה הכל שסטף יזכה ב-FMVP ב-18 כי הוא בן אדם והוא חבר.
          שאדו צודק – לברון משחית במו ידיו את המורשת של עצמו. רק מסומאים קונים את המניירות שלו. אני בטוח שמה שאנחנו אומרים כאן – נאמר בכל פורום כדורסל בכל מקום – מאמנים, שחקנים, עיתונאים, קהל. רק לא בריש גליי. עדיין – כולם יודעים

          1. הייתי מחרים את הלייקרס אבל אני רוצה לראות את ראס משחק 🤷‍♂️ כשהלייקרס רצים הם נהדרים. הפיק אנד רול של ראס ואיידי זה 90% נקודות

            1. דה שוט אתה מתבסס על משחק אחד כדי לבסס טענה לא נכונה, איזה פיקאנדרול של ראס ודיוויס ראס לא מסוגל לקלוע שלוש או לקלוע בכלל כל מה שצריך זה לעבור מתחת לחסימה ולתת לו מטר. האפס שחקן התקפי מאוד מוגבל הוא תפס רבע שלישי והגנה של סקרמנטו פשוט מביכה, לא הייתי בונה על זה.

        2. אור במחשבה שנייה אתה צודק – קצת נסחפתי ברגשות כי לברון חירב לראס משחק מצויין.
          לברון היה עייף ובא אחרי שהכריע הארכה עם שלשות באינדיאנה. יכול להיות שהיו לו אחרי הכל גם כוונות טובות. הוא חשב שיצליח שוב לנצח בקלאץ'.
          אני לוקח צעד אחורה. אני (עדיין) לא הייטר שלו
          🙂

      1. משחק 1,דה שוט הגיע למסקנות. זה המשחק היחידי לדעתי שראסל היה טוב העונה בחלק ההתקפי (אל תביאי לי כת המשחק מול הניקס ששם הוא התעורר כשהמשחק גמור).

        1. הוא מצויין כל העונה. אנשים באו פה עם שריקות מהבית. הם יגמרו עם השריקות האלה במכבסה. אתה ראשון יא קאזה 😃

        2. אם כבר אתה מדבר על בחירה של משחק אחד, שמעתי שחזרת להתבכיין על לילארד.
          רוצה לבדוק איך הולך לו במשחקים האחרונים ולא דווקא במשחק האחרון?

            1. אפשר להסתכל עונתית בסוף העונה, כרגע כשמסתכלים עונתית ההתחלה המאוד גרועה שלו מאוד משמעותית.

  15. וושינגטון משרלוט עם 7-5 מהשלוש לעומת 5-1 משתיים. ברידג'ס עם 4-3 מהשלוש לעומת 5-2 משתיים וביסלי מנגד עם -5 מהשלוש לעומת 3-1 משתיים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט