פריוויו לפתיחת העונה – דאלאס מבריקס / מיכאל גינדין

דאלאס מאבריקס- פרוייקט פתיחת עונה

אולם: אמריקה ארליינס סנטר, 19,200 מושבים (יכול להגיע גם ל21,000 עם מקומות בעמידה).
מאזן בעונה שעברה: 36-30 (מקום שביעי במערב. הודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף ע"י אוקלהומה, בסוויפ של 4-0).
מאמן: ריק קרלייל (עונה חמישית במועדון)

שחקנים שהגיעו: או ג'יי מאיו (שחקן חופשי, ממפיס), כריס קיימן (שחקן חופשי, ניו אורלינס), דארן קוליסון ודאנטיי ג'ונס (בטרייד מאינדיאנה, תמורת יאן מהימי), אלטון בראנד (שחקן חופשי, שוחרר באמנסטי מפילדפיה). ג'יי קרודר, ג'ארד קנינגהם, ג'וש אקגהם, ברנדר ג'יימס (רוקיז)

שחקנים שעזבו: ג'ייסון טרי (שחקן חופשי, בוסטון), ג'ייסון קיד (שחקן חופשי, ניו יורק), יאן מהימי (טרייד לאינדיאנה), יי ג'יאנלין ( שחקן חופשי, גואנדונג בסין), בריאן קרדינל (שחקן חופשי, כרגע ללא קבוצה), ברנדון הייורד (שוחרר תחת סעיף המנסטי, שארלוט).

שחקנים שנשארו: דירק נוביצקי, דלונטה ווסט, שון מריון, וינס קרטר, דומיניק ג'ונס, ברנדן ורייט, רודריק בובואה.
שינויים מרכזיים: אחרי שנים עם צמד הג'ייסונים, קיד וטרי המנוסים, בקו האחורי, מארק קיובן החליט לקחת סיכון מחושב ולהמר על שני גארדים צעירים ומוכשרים בדמותם של מאיו וקוליסון שעדיין לא הגיעו אל התקרה שלהם ועוד יש להם המון מקום להתפתח, אבל גם חוסר נסיון שיכול להוביל את המאבריקס אל מחוץ לפלייאוף, לראשונה מאז שנת 2000. בקו הקדמי חודש שיתוף הפעולה הנוסטלגי בין כריס קיימן לאלטון בראנד, בתקווה שהמאזן לא ידמה למאזן של הקליפרס בזמנם.

נקודות האור: דאלאס מגיעה לעונה הזו עם תחושות מעורבות. כל התוכניות שקיובן רקם מאז זכתה הקבוצה באליפות כוונו אל הבאתם של דרון ויליאמס ו/או דוויט האוורד. אז אחרי שהאוורד בלבל את כל הליגה במשך שנה שלמה עד שנחת בהוליווד, ודרון העדיף להמשיך להסתחבק עם ג'יי זי ועם שאר ההיפסטרים בשכונה הכי מגניבה בניו יורק, קיובן מצא את עצמו נאלץ להתפשר על שאריות. החדשות הטובות הן, שיחסית לשאריות, דאלאס מוצאת את עצמה בעמדה מצויינת, הן לעונה הקרובה והן לעתיד:
או ג'יי מאיו מגיע אחרי עונה טובה בממפיס, בה הוא תפס את משבצת הסקורר שעולה מהספסל ומשנה משחקים. השחקן המושלם להחליף את ג'ייסון טרי. אין לו אמנם את הקליעה הנהדרת מחצי מרחק שהייתה לטרי, אך הוא חזק בהרבה ביכולת שלו לחדור הגנות ולהיכנס לצבע, יכולת שהייתה חסרה לקבוצה המזדקנת של דאלאס אשתקד אחרי שג'י ג'י בראה עזב ורודריג בובואה סבל מעוד עונה רצופת פציעות. דארן קוליסון כבר הראה בשנה שעברה שהוא מסוגל לשחק כרכז בקבוצת פלייאוף, ועכשיו, כשהוא בעונת חוזה ובדרך לחוזה הגדול הראשון שלו, הוא מגיע במוטיבציית שיא להראות את יכולתו ולהראות לאינדיאנה כמה הם טעו כשהם ויתרו עליו.

-מעבר לשני הגארדים הצעירים, גם הצבע של דאלאס התחזק, בעיקר באיכות ההתקפית שלו. אחרי שנה שחונה עם יאן מהימי וברנדון היוורד, שאם הם היו מביאים ילדה לעולם שמה היה ודאי "מגושמת", לדאלאס יש סוף סוף משחק פוסט ראוי, עם שני שחקנים מאוד מיומנים.

נקודת אור נוספת היא העונה הארוכה והמרווחת יותר. הדחיסות של העונה שעברה לא עשתה חסד עם הרגליים העייפות של שחקני המאבס. דירק נוביצקי הגיע לעונה בכושר רע אחרי אליפות אירופה שנגמרה מוקדם מדי ובעיקר אחרי ירידת המתח של אליפות ראשונה בגיל 32. יהיה מעניין לראות אם הירידה במספרים בשנה שעברה היא רק התחלה של מדרון תלול, או שמא הג'רמינייטור ישוב להיות המכונה הקטלנית שהוא.

*נקודות אור: שימו לב לרוקיז של דאלאס, ובעיקר לג'ארד קנינגהם וג'יי קרואדר. קרואדר הוא סמול פרוורד שהראה ניצוצות בליגת הקיץ והוא שחקן בעל אוריינטציה הגנתית ויכולת נהדרת מחוץ לקשת, ויכול למצוא את עצמו מקבל דקות במידה וההתדרדרות של וינס קרטר תימשך ואף תחריף.

נקודות התורפה: ממה להתחיל? מכך שדארן קוליסון נכנס לנעליו הענקיות של אחד הרכזים הגדולים בעשרים השנה האחרונות? מכך שבמשך שנתיים ממפיס ניסתה להיפטר מאו ג'י מאיו בגלל האווירה שהוא השרה בחדר ההלבשה, שהאפילה אפילו על הכישרון העצום שלו? מדירק נוביצקי, שון מריון, אלטון ברנד, וינס קרטר ואפילו כריס קיימן שמסתכלים על גיל שלושים מלמעלה בגעגוע וערגה? מהירידה המדאיגה במספרים של נוביצקי בעונה שעברה? או שפשוט נתמקד בנקודה אחת וחשובה: אין לקבוצה שום עוגן הגנתי. שון מריון הוא השומר האישי הטוב היחידי בקבוצה, כשהשאר, גם הצעירים שבהם, הם בינוניים לכל היותר. הסיכוי שאלטון ברנד וכריס קיימן יחסמו יחדיו יותר מפעמיים למשחק קטן יותר מהסיכוי שוינס קרטר יחזור לרחף כאילו השנה היא 99. אפילו מאמן מצויין כמו קרלייל יתקשה לגבש את החבורה המשונה (אך העמוקה) הזו ליחידה הגנתית שתטיל מורא ביריבות.

התחזית: דאלאס תישאר טובה מספיק בשביל להישאר בתמונת הפלייאוף, בעיקר לאור ההיחלשות של יוסטון, אבל לא תצליח להבטיח יתרון ביתיות, ותגמור את העונה עם הפסד מכובד בסיבוב הראשון. או ג'יי מאיו יפרוץ ובענק, כולל מעומדות רצינית על מקום באולסטאר הקרוב, אבל היעדר ההגנה ימנע מדאלאס לאיים ברצינות על התואר. דאלאס וקיובן יגיעו אל הקיץ הבא עם הרבה שאלות לגבי העתיד, אבל עם מספיק מקום מתחת לתקרה בשביל לספק כמה תשובות מרתקות (מי אמר כריס פול ולא קיבל?).

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. פריוויו מצויין מיכאל, לדעתי דאלאס באמת מכוונת עכשיו לבנייה מחדש (אחרי שנוביצקי יפרוש, מה שיקרה לצערי תוך 3-4 שנים), וכרגע עם דארן קוליסון, או ג'יי מאיו (מוכשר בטירוף, אני חושב שבדאלאס יממש היכולת שלו) ורודריג ביובואה יש להם קו אחורי חזק של צעירים.

    לדעתי דאלאס צריכים בקיץ להעביר את כריס קיימן לאורלנדו בשביל בחירת דראפט מהמג'יק.

  2. תודה על הסקירה.

    לדעתי אי אפשר לדבר על דאלאס העונה ולא להזכיר את זה שנוביצקי עם כאבים רציניים בברך – עד כדי כך שהוא שוקל ניתוח אורתוסקופיה, ורק אתמול הודיע שהוא ינסה לדחות את הניתוח בינתיים.
    זה כמובן לא פחות מקריטי לקבוצה – גם אם יהיה מוגבל על המגרש, ובטח אם יעבור את הניתוח…

    המאבס בנו את הקבוצה השנה כשהעדיפות הראשונה היא לשמירה על הגמישות לקיץ הבא, והעדיפות השנייה והרחוקה היא התמודדות בצמרת בעונה הנוכחית.

    כל השחקנים שדאלאס הוסיפו (למעט בחירת הסיבוב הראשון כמובן), הוחתמו על חוזה לעונה אחת בלבד.
    זה היה הקריטריון לבניית הקבוצה בקיץ הזה, ויחסית לזה המאבס עשו עבודה מצויינת.
    לבנות סגל שלם תוך הקפדה על חוזי שנה אחת בלבד זה ממש ממש לא פשוט – והמאבס הוציאו מזה סגל מכובד מאד יחסית למגבלה הזו.

    אם להיות ריאליים, לכריס פול אין שום סיבה לעזוב את הקליפרס לדאלאס בקיץ הבא – לא מבחינת כדורסל ולא מבחינת כסף.
    כנ"ל הווארד.
    תיאורטית הכל יכול להיות, אבל מעשית כנראה שאנדרו ביינום הוא השחקן הכי טוב שדאלאס יכולים לקוות לו בקיץ הבא – וגם זה לא בטוח…

    לדעתי דאלאס יעשו הערכת מצב בפברואר, ואז אם הקבוצה תהיה בתמונת הפלייאוף (טווח של 7-9 נראה ריאלי), הם ימשכו הלאה וינסו לעשות את המקסימום.
    אבל אם הקבוצה תתקשה, אני רואה אפשרות סבירה מאד שדירק יעשה את הניתוח, ודאלאס ישנו פאזה כשהמטרה תהיה להיפטר ממריון תמורת חוזה שנה אחרונה (וזה יוכל להיות רק תמורת שחקן הרבה פחות טוב) – ואז הם יגיעו לקיץ הבא במצב אופטימלי עם המון מקום בתקרת השכר (בעצם אף אחד חוץ מדירק והרוקי קאנינגהם) + בחירת לוטרי בדראפט.

  3. הדבר הטוב ביותר לדאלאס זה שמרק קיובן יפסיק להתעסק עם ענייניה הפנימיים ויתן לאנשי מקצוע לנהל עניינים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט