כוכבים נופלים / רועי עזריה

*כל הנתונים נכונים ל-12/11…

בכל עונה אנחנו רואים שחקן שבשיאו היה כוכב בליגה ולאט לאט היכולת שלו הדרדרה, עד שאותה עונה הופכת להיות עונת חלשה במיוחד עבור אותו שחקן. למשל, בעונה שעברה היה זה בלייק גריפין שנדמה היה ששכח איך משחקים כדורסל ואיך מטביעים בתקופה בדטרויט ובעונת 2020 היו אלה ויקטור אולדיפו הפצוע תמידית שנראה רע גם כשהוא משחק ואל הורפורד אחרי שנות השיא בבוסטון. זה קורה בכל ענף ספורט וזה טבעי לחלוטין, אבל כשזה קורה בבת אחת, ולא רק לכוכבים מדרג שני אלא גם לכאלו שהיו לפני רגע בפסגת עולם הכדורסל, מדובר בדבר חריג.

העונה, יש לנו כמה מקרים חריגים כאלה, של כמה מהכוכבים המובילים בעונה שעברה שפשוט נראים רע מאוד העונה. ייתכן שמדובר בשינוי החוקים בנוגע לסחיטת עבירות, ייתכן שמדובר בהחלפת הכדור, וכל דבר אחר גם הוא אפשרי, אבל מדובר במשהו שכדאי לשים לב אליו. אני אתייחס כאן לכמה שחקנים שהירידה הזאת בלטה אצלם במיוחד:

ג'יימס הארדן:

בעונה שעברה, הארדן קלע 24.6 נקודות ב-54.8% אפקטיבי לעומת העונה הנוכחית, בה גם אחרי שיפור קל במשחקים האחרונים הוא עומד על 18.2 נקודות ב-51.5% אפקטיבי, הנמוך ביותר שלו מאז 2016, וזה עוד בלי להזכיר את הירידה באסיסטים מ-10.9 ל-8.8 ואת העלייה באיבודים מ-4 ל-4.7. אמנם יש מקום לטעון שחלק מזה נובע מפחות עבירות שהוא סוחט, אבל אפשר וצריך לקשר את זה גם לכושר הגופני שהארדן הגיע איתו לעונה, ואולי גם לשאול האם כעת, בגיל 32, הוא כבר מתחיל להיות אחרי שיאו.

דמיאן לילארד:

בעונה שעברה, לילארד קלע 28.8 נקודות למשחק ב-55.4% אפקטיבי בעונה הסדירה, ומול ההגנה של דנבר בפלייאוף הוא העצים את זה ל-34.3 נקודות ב-59.3% אפקטיבי, כולל אותו משחק 5 עם 55 נקודות ו-12 שלשות. העונה, דיים ירד ל-20 נקודות ב-44.2% אפקטיבי בינתיים, הכי מעט נקודות מאז עונת הרוקי והאחוזים הכי נמוכים שלו בפער משמעותי (ב-2016 היו לו 49.7% אפקטיביים). מצד שני, לילארד השתדרג לשיא קריירה של 8.2 אסיסטים והפחית את האיבודים ל-2.5 בלבד (רק ב-2014 היו לו פחות). גם במקרה של לילארד יש מקום לשאול כמה מזה מדובר בצורך להתרגל לשינויים, וכמה מזה תלוי ביכולות שלו, או במקרה שלו גם ברצון להישאר בפורטלנד.

לוקה דונצ'יץ':

הממוצעים של לוקה ירדו "רק" ב-3.2 נקודות, מ-27.7 ל-24.5, אבל הירידה מ-55% אפקטיבי ל-48.5% אפקטיבי ומ-8.6 אסיסטים ל-7 אסיסטים בממוצע למשחק, יש בה לא מעט כדי להעיד על הירידה בכושר גם אצל הסלובני. גם אחרי שיפור מסוים, לוקה דונצ'יץ' מדורג במקום ה-364 בנט רייטינג מבין שחקני הליגה, וזה נתון חריג מאוד עבור שחקן שהקבוצה שלו במאזן חיובי, בטח כשמדובר בכוכב הראשי של אותה קבוצה. בינתיים הספסל מציל את דאלאס, אבל הם זקוקים ללוקה בכושר שאנחנו מצפים ממנו להיות.

ג'ואל אמביד:

בעונה שעברה, אמביד רשם עונת שיא של 28.5 נקודות ב-54.5% אפקטיבי, ושמר על היכולת גם בפלייאוף, אותו הוא סיים עם 28.1 נקודות ב-55.3% אפקטיבי. העונה, עד שנדבק בקורונה ונשלח לבידוד, אמביד ירד ל-21.4 נקודות ב-48.2% אפקטיבי, אם כי, הוא השתדרג לשיא קריירה של 4 אסיסטים למשחק וירד לנתון הנמוך בקריירה שלו של 3 איבודים. הסיקסרס הסתדרו טוב כל עוד אמביד שיחק, והשילוב שלו עם סת' קרי הביא ניצחונות בעונה הסדירה, אבל כדי להצליח בפלייאוף הם יצטרכו לקבל יותר מהכוכב המוביל שלהם, שבוודאי ירצה לסיים מקום אחד מעל הפעם הקודמת במרוץ לתואר ה-MVP.

בראדלי ביל:

בעונה שעברה, ביל היה שני לסטף קרי בטבלת מלך הסלים עם 31.3 נקודות ב-53.2% אפקטיבי. לעומת זאת, העונה הוא ירד ל-23.3 נקודות ב-44.4% בלבד. למרות זאת, וושינגטון מובילים את המזרח נכון לכתיבת שורות אלה, אבל הסיבה לכך היא בעיקר ההגנה שמדורגת רביעית בליגה והיכולת של לפחות אחד מבין הארל, דינווידי וקוזמה לתת הופעות טובות בהתקפה בתורות. בינתיים דברים עובדים לוושינגטון במישור הקבוצתי, אבל הם צריכים לחשוב על איך להכניס את ביל טוב יותר לעניינים.

דיארון פוקס:

בעונה שעברה, פוקס קלע 25.2 נקודות ב-52.3% אפקטיבי, ואילו העונה הוא עומד בינתיים על 20.2 נקודות ב-44.1% אפקטיבי. מעבר לזה, פוקס גם מוסר אסיסט אחד פחות – 6.2 לעומת 7.2 – ורושם שיא קריירה של 3.5 איבודים. בתחילת העונה, נדמה היה שהאריסון בארנס הופך להיות הסקורר המרכזי של סקרמנטו, וזה עבד להם לא רע, אבל לאורך זמן מי שאמור להוביל את המועדון הזה הוא פוקס, ויש מקום לשאול מה מקשה עליו בינתיים ואיך הקינגס יכולים לעזור לו.

לפחות בחלק מהמקרים, סביר שנראה התאוששות של השחקן המדובר, וחזרה שלו למספרים שתואמים לציפיות טרם פתיחת העונה, אבל אנחנו רואים כאן ירידה ביכולת של כוכבים בהיקף חריג, ומעניין מאוד לראות האם ועד כמה מזה יישאר גם בהמשך העונה, ואיך קבוצות יכולות לנסות למנוע שדבר כזה יקרה לכוכב שלהן.

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. תודה רבה רועי, אחלה פוסט וסוגיה מעניינת.
    .
    מספר נקודות בעניין:
    א. עדיין מוקדם לשפוט – בהחלט יתכן שהמספרים יתיישרו בהמשך.
    ב. לדעתי יש הבדל בין שחקנים שקבוצתם מצליחה לבין אלה שלא. וושינגטון ופילי, למשל, מצליחות, יחסית, יותר משנה שעברה, ואני חושב שאפשר לייחס חלק מההצלחה הזו לכך שהשחקנים סביב הכוכב מפיקים מעצמם יותר, ואת זה, לדעתי, אפשר לזקוף דווקא לזכות הכוכב.
    ג. עוד הבדל אפשרי הוא בין שחקנים שהסגל סביבם השתנה משמעותית, דוגמת ביל ואמביד ואולי אפילו הארדן נטול קיירי, לבין אלה שפחות, דוגמת לילארד ולוקה. לראשונים אני יכול יותר לפרגן שהם פשוט מתרגלים לשינוי.
    ד. בסופו של דבר השחקן היחיד שאני באמת "מודאג" בנוגע אליו הוא לילארד, אבל גם במקרה שלו אפשר להסביר זאת בבלגן וסימני השאלה סביב הקבוצה בכלל, והמשך דרכו בקבוצה בפרט. כך או אחרת, אני חושב שהוא יצא מזה.

  2. נקודת מבט מעניינת, גם בחלק הזה של העונה.
    ביל זו אולי דוגמא קלאסית של "לא אכפת לי לקלוע פחות אם הקבוצה מנצחת".
    אחלה טור
    🙂

  3. תודה רועי, אצל ביל זה עוד יותר מודגש, כי ההגנה של היריבה צריכה להתרכז בהרבה יותר איומים מאשר בשנה שעברה, ובכל זאת הוא יורד

  4. תודה רועי.
    לגביי הארדן ולילארד לא הייתי דואג יותר מדי – הם פשוט לא בכושר (אולימיפאדה וכו' / חשפניות וכו' )
    אמביד וביל בקבוצות ששינו את ההתקפה וצריכות פחות נ'ק מהכוכב. כל עוד מנצחים והם נראים במצב שהם יכולים להעלות הילוך ….
    רק הערה קטנה : כשאתה משוווה לעונה הקודמת כדאי להוסיף מאזנים של הקבוצה בעונה הזאת ובעונה הקודמת,

  5. טייטום גם בעונה פשוט מזעזעת. מקווה שיתאפס. הוא אמר שנראה טייטום אחר העונה, לא נראה לי שלזה הוא התכוון.

  6. בנוגע לרובם אני לא ממש דואג, נתון מטריד בנוגע ללילארד הוא שהוא כרגע עומד על 27% משלוש, וזה כרגע נראה יציב… זה טיפה מטריד. בנוגע לאמביד – הייתי משוכנע שהוא יטרוף את הליגה וינסה לזכות בMVP, וזה נראה רחוק מאוד כרגע.

  7. עמיחי תודה. מוקדם לשפוט אבל טוב להתחיל לבחון בהחלט.
    לדעתי גם הארדן ולוקה הגיעו לא משהו פיזית לעונה, מאמין שיתאזנו בקרוב. השאר האמת לא ראיתי מספיק בשביל לשפוט.

  8. לילארד פצוע בשרירי הבטן ולכן רוב הזריקות שלו קצרות.
    אימביד נראה יותר טוב בדיוק שהקורונה תקפה אותו.
    הארדן ולוקה פיזית נראים לא טוב.
    ולברדלי ביל פשוט צמחה קבוצה.
    לגבי פוקס, משום מה הוא נראה יותר טוב במשחקים שהליבורטון ישב בחוץ עקב פציעה. איך שהוא חזר, פוקס שוב לא מוצא את עצמו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט