להעיף 536 הום ראנס, זה לא דבר פשוט. בטח לא אם אתה במקביל חובט 298.. לא כל אחד מסוגל לזכות בשבע אליפויות (למעשה, רק חמישה שחקנים השיגו יותר מזה), או להעיף 150 הום ראנס לפחות מכל צד של הצלחת (את זה רק שחקן אחד השיג בכל ההיסטוריה של המשחק). את כל אלה, ועוד, השיג מיקי מנטל במהלך הקריירה הסופר מרשימה שלו. אך מה שרבים בני דורו יזכרו מה-מיק יותר מהכל, זה את מי שהוא היה.

מצד אחד, ספורטאי ענק. לא מוותר על שום כדור בסנטר פילד, נותן את כולו בהגנה, גונב בסיסים, מתעלה על עצמו בקלאץ', קבלן תארים, עולה למגרש בריא או פצוע. מצד שני, איש החיים הטובים, בליין גדול, ובעיקר ליצן. ה-מיק היה המצחיקן של הקבוצה, דבר פחות אופייני לכוכבי הקבוצה הקודמים. אז נתחיל מעט בסיפור הרקע, ונעבור למה שהחברים של המיק זוכרים עליו.

ילד טוב אוקלהומה

מנטל נודל ב-20 באוקטובר 1931, השבוע לפני 90 שנה בדיוק, ב-Spavinaw, אוקלהומה, בנם של לוול (Lovel) ואלווין מנטל, ונקרא מיקי, על שם מיקי קוצ'ריין, קאצ'ר הול אוף, פיימר. המיק היה קרוב מאוד לאביו, ובהמשך חייו אמר: "לא היה ילד שאהב את אביו יותר ממני". כבר בתחילת דרכו יכולות הסוויץ' היטינג שלו בלטו, כשהוא חבט כשמאלי נגד אביו הימני, וכימני נגד סביו השמאלי.

כשמיקי היה בן 4, אביו, שעבד כ-כורה, העביר את המשפחה לעיר סמוכה בשם קומרס, שם הוא מצא עבודה. הקרבה לסיינט לואיס סידרה למנטל את הקארדינלס כקבוצתו האהודה בילדותו. אך במקביל לבייסבול, המיק שיחק פוטבול, וכשהיה בן 17 הוא נפצע במהלך משחק, פציעה שכמעט עלתה לו בקריירה.

רצו בילי, יצא מיקי

ב-1948, כשמיקי שיחק בקבוצה בקנזס, הגיע סקאוט של היאנקיז לצפות בחברו לקבוצה, בילי ג'ונסון. מנטל העיף שלושה הום ראנס, ותפס את עינו של הסקאוט, שחזר לאחר שנה והחתים אותו על חוזה מיינור ליג. תחילה הוא שיחק כשורט סטופ, אך לאחר אימוני טרום העונה של 1951, כשמנטל הרשים את המנג'ר האגדי, קייסי סטנגל, הוחלט להעלות אותו למייג'ורס – בעמדת הרייט פילד.

"מעולם לא ראיתי שחקן עם כל כך הרבה כח טבעי משני צידי הצלחת", אמר עליו סטנגל, שאימן כמה כוכבים בעבר. מנטל קיבל את המספר 6, בתקווה שיהיה הסטאר הבא של היאנקיז, אחרי בייב רות' (3), לו גריג (4) וג'ו דימאג'יו (5).

"חשבתי שגידלתי גבר"

הפתיחה היתה קשה, ולאחר משבר נשלח מנטל בחזרה למיינורס, כשגם שם הוא התקשה. במהלך המשבר יצר מיקי קשר עם אביו, ואמר לו: "אני לא חושב שאוכל להמשיך לשחק בייסבול". "מאט" נסע לקנזס, החל לארוז את חפציו של בנו ואמר לו: "חשבתי שגידלתי גבר, אני רואה שגידלתי פחדן. אתה יכול לחזור איתי לאוקלהומה ולעבוד במכרות". התגובה של מיקי? חבט 361. בחודש שחלף.

SEVEN

מנטל חזר ליאנקיז, והפעם קיבל את החולצה מספר 7. במשחק השני של הוורלד סירייס מנטל נפצע, ואושפז בבית חולים, שם הוא שכב מיטה ליד אביו, שחלה בסרטן. ביחד הם צפו ביאנקיז זוכים באליפות, במשחקיו האחרונים של דימאג'יו בקריירה, רגע לפני שהמקל הועבר לידיו של מיק. אביו של מיקי יצא הביתה, והלך לעולמו בגיל 39, הבן? עבר לסנטר פילד, והמשיך לשחק עם רצועה קרועה לאורך כל הקריירה, ובלי הדמות הקרובה אליו ביותר.

עונה לאחר מכן כבר הפך מנטל לכוכב הקבוצה, כשהוא מוביל את היאנקיז לאליפות, עם מספרים נפלאים במהלך הוורלד סירייס. החל מעונת 1952 הוא רשם 12 עונות ברציפות עם 21 הום ראנס או יותר, ואם לשים בצד את 1963, עונה בה נפצע והחמיץ חצי עונה, הוא לא ירד מ-18 הום ראנס לאורך כל שאר 16 העונות.

פרסים, רבותי, פרסים

לשיא הגיע ה-מיק ב-1956, עם ממוצע חבטות 353., לא פחות מ-52 הום ראנס ו-130 RBI’S. זו גם היתה העונה בה הוא רשם את הזכיה הראשונה שלו ב-MVP, בהמשך יבואו עוד שתיים. בעוד שלושה מקרים הוא יסיים שני ב-MVP, ובאול סטאר הוא ישתתף בכל עונה למעט 1966. בכפפת הזהב יזכה מיקי פעם אחת ב-1962, הרבה בשל העובדה שהפרס חולק רק מ-1958.

עונה אחת ששווה לעצור עליה, היא כמובן 1961. לצד המיק חבט אז עוד אאוטפילדר מוכשר, רוג'ר מאריס, והשניים זכו ביחד לכינוי  ה-m&m boys. מאריס הגיע ליאקיז ב-1960, ונחשב לחובט טוב. כבר בעונתו הראשונה הוא העיף 39 הום ראנס, חבט 283. וזכה ב-MVP הראשון בקריירה, כשמנטל שני מאחוריו. אבל עונת 1961 היתה יוצאת דופן. השניים העיפו הום ראנס בקצב מסחרר, כשהתקשורת הניו יורקית בוחרת צד ברור בסיפור – מנטל, שנחשב לאהוב יותר, זכה לתמיכה ולתקווה שישבור את השיא. מאריס בעיקר סבל מהסיקור.

לקראת סיום העונה, כשהוא תקוע על 54, נפצע מנטל, והשאיר את הבמה כולה למאריס, שביום האחרון של העונה העיף את ההום ראן ה-61, שבר את שיאו של בייב רות' – 60, מעונת 1927, ונכנס לספרי ההיסטוריה של המשחק. גם הפעם מאריס זכה ב-MVP, ומנטל? סיים שוב שני. את הקריירה הוא סיים בתום עונת 1968, עם 536 הום ראנס, שבע אליפויות, והמון נוצץ סביבו. הנה כמה סיפורים שחברים סיפרו על מנטל:

טוני קיובאק, ששיחק עם מיקי בין 1957 ל-1965

במהלך הוורלד סירייס של 1958, היינו בפיגור 3:1 במשחקים מול המילווקי ברייבס, שניצחו אותנו עונה לפני כן. התארגנו לקראת משחק 5, וחיכינו לשיחה שקייסי סטנגל, המנג'ר שלנו, קבע. כולם היו במתח אדיר, והאווירה היתה סופר מתוחה.

עמדתי עם יוגי ברה ובובי ריצ'ארדסון, וכולנו לא הבנו איפה מנטל נעלם. "איפה מיקי?", קייסי עמד במרכז החדר, נשען על השולחן המפורסם, עליו ישבו הבייב וגריג וחתמו לאוהדים, והוא מתחיל לאבד את הסבלנות שלו. פתאום, משום מקום, הדלת נפתחת ומיקי נכנס, בכוונה באיחור, בחליפה משעשעת עם עניבה, וסוג של חץ מפלסטיק שחוצה לו את הראש, ואמר: "Boys, I Don’t Think We Ought To Take Any Prisoners".

הסיפור הזה הקליל מאוד את האווירה, הקבוצה התחממה, האנק באוור להט, ואנחנו טסנו לשלושה ניצחונות ברציפות ולאליפות. מי עוד יכול להיכנס כך לחדר ברגע כזה? רק המיק".

בובי ריצ'ארדסון, ששיחק עם מנטל בין 1955 ל-1966

"מיקי היה מהליצנים הכי גדולים שהכרתי. אבל, היה לו גם את ה-Knuckleball הכי טוב שראיתי בחיי, אפילו שלא היה פיצ'ר. בכל פעם שהיה עולה רוקי מהמיינורס, היינו מאתגרים אותו: 'אם תצליח לתפוס שלושה פיצ'ים של מיקי, תקבל 100 דולר'. עד שג'ייק גיבס עלה, תפס את הכדור הראשון, אך השני שבר לו את האף, והוא חזר למיינורס.

אז היינו חייבים להפסיק עם השטות הזאת, אבל מיקי לא ויתר, וחיפש דרכים אחרות להציק לרוקיז. לפני כל משחק היינו עולים ביחד למגרש. מיקי גייס את כולנו, היינו עולים לפני הזמן, ואחרי 20 צעדים היינו עוצרים וחוזרים בחזרה, ורק הרוקי היה מוצא את עצמו לבד, עד שהיה קולט".

יוגי ברה, ששיחק עם מיקי בין 1951 ל-1963, ואימן אותו ב-1964

"מיקי תמיד אמר לי שלדעתו להיות קאצ'ר זה לא קשה בכלל, במיוחד כשווייטי פורד זורק. פעם אחת שיחקנו בפנוויי נגד בוסטון, ופורד זרק. אמרתי למיקי: 'היום אתה מנהל את המשחק'. סיכמנו: בכל פעם שהוא עומד ישר – זה פאסטבול. ידיים על הברכיים – Curveball. אם אני לא אסכים – יש לי זכות לשנות, ולווייטי היתה זכות אחרונה בכל מקרה. זה כנראה עבד מצוין, כשבאינינג השביעי, במצב של 0:2 לנו, ה-מיק בא אלי ואמר לי: 'זהו, מפה זה שלך'".

ג'ו פפיטון, ששיחק עם המיק בין 1962 ל-1969

"אני ומיקי היינו מאוד קרובים, בעיקר כיוון שכשעליתי כרוקי, בדיוק התגרשתי, והוא לקח אותי אליו לדירה ליותר משנה. ב-1968 הוא ניסה לחבוט את ההום ראן ה-535 שלו, ולעקוף את ג'ימי פוקס ברשימת כל הזמנים. שיחקנו בדטרויט, נגד דני מקליין שהיה מצוין. מיקי עמד לחבוט, אני הייתי אחריו, כשאנחנו בפיגור 6:1.

לפני שהוא עלה, מקליין קרא לתופס שלו, ג'ים פרייס, ואמר לו: 'תגידי למיקי שאני זורק לו כדור נוח באמצע'. כשפרייס חזר, מיקי שאל אותו: 'מה דני אמר לך?', והתופס עדכן את מיקי במצב. מנטל הסתכל על הכדור, הכי נח שיש, ולא זז. מקליין הניף את זרועותיו הצידה, כלא מאמין. את הכדור הבא מיקי חבט פאול, וצעק למקליין: 'אולי תזרוק משהו קצת יותר בחוץ?'. זה בדיוק מה שהוא עשה, ומיקי? העיף את ההום ראן ה-535 שלו.

אני, כאמור, עליתי אחריו, ורגע לפני שאלתי את מקליין: 'אתה עדיין במצב רוח טוב? אולי תיתן גם לי אחד קל?' מקליין נענע את ראשו בשלילה, וזרק לי כדור שפגע לי בקסדה והפיל אותי. כשקמתי, אני רואה את דני מתפקע מצחוק. העפתי מבט לכיוון הספסל שלנו, והנה מיקי, עומד שם, וצוחק לא פחות ממקליין".

אדי פורד, הבן של ווייטי, שישחק עם מיקי בין 1951 ל-1967 (רוב הקריירה של מנטל)

"כשהייתי ילד הייתי מסתובב הרבה בחדר ההלבשה. שמתי לב שמיקי תמיד היה מגיע אחרי ששאר השחקנים היו יוצאים. כששאלתי את אבא שלי מדוע מיקי תמיד מאחר, הוא השיב לי: 'הוא לא מאחר, הוא פשוט לא רוצה שייראו אותו חובש את הרגל'.

מיקי סבל מכאבים ברגלו לאורך רוב הקריירה. הוא לא רצה שאף אחד יחשוב שהתחבושות הן תירוץ, ולכן ניסה להסתיר אותן מכולם. זה לא ממש עבד, וכולם ידעו שהוא חובש את הרגל, מה שגרם לשאר השחקנים לחשוב פעמיים לפני שהם היו מבקשים יום מנוחה".

בילי מרטין, ששיחק עם מנטל בין 1951 ל-1953, ושוב בין 1955 ל-1957

לאחר ששיחקו ביחד, המשיך מרטין לקריירת מנג'ינג. בתום עונה בה הפך את הטקסס ריינג'רס מקבוצה גרועה לקבוצה לא רעה בכלל, הציע מיקי: "אני מכיר מישהו עם חווה בסן אנטוניו, בוא נקפוץ אליו, ונבקש לצוד אצלו בחווה". אז השניים, ביחד עם ווייטי פורד, נסעו חמש שעות לסן אנטוניו, וכשהגיעו מיקי יצא מהרכב, לבקש את רשותו של הבעלים.

"בוודאי, אני אשמח לארח אתכם. יש לי רק בקשה אחת", הוא אמר למנטל. "תהרגו את הפרד שלי. הוא כבר זקן, וסובל, ואין לי לב לירות בו". המיק החליט לעשות תרגיל, נכנס לאוטו, ואמר לבילי: " איפה הנשק שלי? הוא לא מסכים. הוא חושב שהוא יתנהג אלי ככה אחרי נסיעה של חמש שעות? אני אראה לו מה זה". מנטל יצא עם הנשק, ו-בום! ירה בפרד. פתאום מיקי הוא שומע עוד שלוש יריות. מסתכל לאחור ורואה את מרטין, שסינן: "הורדתי לו גם שלוש פרות'…