The Young and the Restless – פותחים עונה באטלנטה / רועי שושן

העונה של האטלנטה הוקס נגמרה בעונה שעברה ב-3 ביולי עם הפסד ביתי לאלופה שבדרך מילווקי באקס. שלושה וחצי חודשים אחרי אותו משחק, עבדכם הנאמן רועי שושן חזר לזירת הפשע לסקר את משחק פתיחת העונה בין אטלנטה וטריי יאנג לדאלאס ולוקה דונציץ'.

רבות נאמר ונכתב על ההחלטה של אטלנטה בדראפט 2018 לוותר על סלובני צנום בשם לוקה דונציץ' לטובת אמריקאי צנום בשם טריי יאנג, הרבה מים עברו בנהר הצ'טהאוצ'י באטלנטה מאז, טריי רשמית הפך לנבל של ניו יורק והוביל את אטלנטה לגמר המזרח ואילו לוקה לקח את נבחרת סלובניה כמעט עד לגמר אולימפי.

טריי יאנג ולוקה דונצ'יץ' בערב דראפט 2018

והנה שוב הם נפגשים, שני שחקנים שכנראה לנצח נשמע את הויכוח מי יותר טוב, מבחן הזמן כנראה יכריע בסוגייה הזו אבל עד אז יאללה בואו נפתח עוד עונה!

אחד היתרונות הגדולים שלנו, העיתונאים, הוא האפשרות לצפות בחימום של השחקנים בלי הפרעה ובלי שיש קהל מסביב, והנה הרשמים שלי:

ראשון להתחמם בשביל דאלאס היה הסרבי הענק בובאן מריאנוביץ', 2.23 מטר, שבכלל עמד על קשת השלוש ודפק שלשות כאילו זה לייאפ, קצת התקרבתי אליו וזה באמת מטורף לעמוד ליד מישהו כזה גדול שרק כף היד שלו נראית כמו כל הגוף שלי, אבל מה מסתבר.. האיש כולו חיוכים, כיפים לכולם וחיבוקים לכל שחקן שיוצא מהמנהרה, יש מצב שהוא המעודדת הכי גבוהה בהיסטוריה!

אחריו הגיע פורזינגיס "הגמד" רק 2.20, רואים עליו שהוא מאד חד, יש יגידו חד קרן… בקושי מדבר עם אנשים, אוזניות אלחוטיות בפול פאואר ובדומה לחברו לקבוצה, רק זורק שלשות ב-20 הדקות הראשונות של החימום, בזמן שאצלו זה נראה קצת יותר טבעי אין ספק שעדיין לראות בנאדם כל כך גבוה קולע בכזאת קלות מחוץ לקשת זה משהו מיוחד וגם אומר משהו על הסגנון בליגה של היום.

אחרון לצאת אצל דאלאס, במקרה או לא, היה מיסטר לוקה מג'יק! הדבר הראשון שהוא עשה היה ללכת לשבת עם מריאנוביץ' ובוגדן בוגדאנוביץ' מאטלנטה לשיחה על אלוהים יודע מה.. הצלחתי להתקרב ולזרוק לו שהוא נבחר ראשון אצלנו בדראפט הפנטזי תוך כדי שאני מכוון עליו את המצלמה והוא כנראה אהב את העובדה שהוא בחירה ראשונה אחרת למה הוא חייך ככה?

לוקה דונצ'יץ' מבסוט מזה שהוא נבחר ראשון בדראפט הפנטזי של החבר'ה הטובים

ונעבור לקבוצה הביתית! אני אישית מאד אוהב את קלינט קפלה, עוד מימיו כרקטה ביוסטון (קבוצתי האהובה) אבל לקפלה תמיד הייתה בעיה מקו העונשין, אבל לזכותו יאמר שבמשך כמעט רבע שעה הוא רק עמד על הקו וזרק עונשין, במשחק עצמו אגב הוא סיים עם… 0 מ-1 מהקו.

לצידו בקו הקדמי נמצא ג'ון קולינס, שבקיץ האחרון קיבל הארכת חוזה שהבטיחה שהוא ישאר כאן לעוד הרבה שנים, קולינס שחקן מאד מגוון ואת החימום שלו הוא בעיקר העביר בשיפור תנועת הפוסט אפ שלו וכמובן, איך לא, זריקות משלוש.

אחרון חביב היה מי שכל העיר אטלנטה עקבה אחרי הקרסול שלו בדאגה בפלייאוף האחרון, טריי יאנג. טריי, הפעם בריא, יצא מחדר ההלבשה אחרון, את עיקר החימום הוא עשה עם המאמן האישי שלו, זריקות מחצי מרחק, חדירות לסל, שלשות ובסיום, הלך לשבת על הספסל וניסה לקלוע שלשה בישיבה, שלושה ניסיונות ושום דבר, אחרי ההחטאה הרביעית הוא כבר רץ לחדר הלבשה…

כהרגלי בקודש הגעתי שעתיים לפני המשחק לאולם ריק אבל הייתי בטוח שלפני המשחק יתמלא פה, נכנסתי חזרה לאולם חמש דקות לשריקת הפתיחה רק כדי לגלות שעם כל הכבוד למשחק הערב הקהל המקומי הרבה יותר מתעניין בקבוצת הבייסבול של אטלנטה, הברייבס, שמשחקים נגד הלוס אנג'לס דוג'רז הערב במשחק מספר 5 בפלייאוף ליגת הבייסבול ועם ניצחון הם אשכרה עולים לוורלד סיריס! אז האולם מקושט ומוכן אבל אווירה של הקיץ של אביה, כולם רואים בייסבול!

המשחק עצמו היה ממש טוב, במיוחד אם אתה אוהד של ההוקס, חצי ראשון די מאוזן אבל מחצית שנייה גדולה של אטלנטה סחפה אותם לניצחון קליל, אבל את ההצגה גנב, איך לא, דומיניק וילקינס, מי שהיה אולי השחקן הכי גדול בהיסטוריה של ההוקס מפרשן פה לערוץ המקומי ותמיד מקבל פה כבוד של מלכים. ובצדק!

זהו, עוד ערב של כדורסל מהנה, אני אחזור לפה באחד בנובמבר כשיקיר ישראל דני אבדיה יגיע לפה עם הוויזרדס, אבל עד אז שבת שלום ונתראה בשמחות.