יומן הפועל ירושלים (1)/ איל ספיר

(יומן לא ערוך)

הרבה זמן חשבתי לכתוב יומן פיניקס סאנס, שכן הקבוצה הזו מלהיבה אותי מאוד, אבל כשקראתי יומנים כמו יומן אינדיאנה של רון טחן, או אוקלוהומה של ולדי קוגן הבנתי שאם אני רוצה באמת לספר לאנשים מה קורה, ולא לומר להם עובדות שהם קראו היכן  שאני קראתי, עדיף לי לכתוב על קבוצה שאני רואה את כל משחקיה (והולך למשחקי הבית), ובאופן כללי, חי בתוכה, כשכל החברים שלי הם אוהדי הפועל ואני נמצא באיזשהו קשר עם אנשים הנמצאים 'בפנים'.

בפוסט הזה אתייחס לקבוצה עצמה, ובפוסטים הבאים אתייחס לאירועים ספציפיים יותר.

ההתקפה מתחילה כשהלפרין עובר את החצי ומחליף מקומות עם קיצ'ן על מנת ליצור בלבול שיוביל לחדירה של קיצ'ן או זריקה משלוש של הלפרין, שתיכנס ב 40%.

פראחובסקי, סנטר בלרוסי בגובה 2.13 מטר עם מבנה מושלם ואינטליגנציית משחק גבוהה עולה לחסום לקיצ'ן ומתגלגל ללואו פוסט, שם מתמקם בנוחות על התחליף הישראלי לסנטר.

מתחת לסל, אליהו רץ מצד לצד. חסימות ללא כדור, גיחות קצרות לפוסט אפ, קפיצות שמסמנות שאם ייזרק כדור לאוויר הוא לא יפחד לתופסו ועוד אלפי תנועות ללא כדור שבמבט ראשון נראות תמוהות, אבל כשהוא מקבל את הכדור לעוד גויאבה קלילה מאמצע הצבע, אתה מצטער שפיקפקת בו.

בצד שמאל, קצת בתוך קשת השלוש מחכה צ'ארלס דופרי. מה הוא עושה שם? בעיקר חושב איך יחטוף באכזריות את הכדור לכוכב היריב בפוזישין הבא. בעת מצוקה, מדובר באתלט עילאי שמסוגל לקחת כל שומר באחד על אחד, לקלוע מחצי מרחק באחוזים לא רעים, ולקחת פוסט אפ בצורה מעוררת השראה לשחקן בגובהו (2.02 בערך) ולמשקלו (לא מעל 100 ק"ג).

בספסל מחכה ג'וש דאנקן, השחקן השישי הטוב בליגה. קלעי עונשין של 93%, קלעי שלשות ב 35% ובנוסף לכך, שחקן בגובה 2.08 שמשחק נהדר גם בסנטר וגם בפאוור, כשמעולם לא ראיתי אותו מתקשה נגד אף שחקן בהגנה. כולל סופו.

אחרי ג'וש דאנקן, מחכה ברייסי רייט. קלעי שלשות מדהים, שומר טוב, מוביל כדור טוב וחודר לא רע.הבחור הגיע לקבוצה באמצע העונה אבל הספיק ללמוד בקלילות את הקבוצה, ומדי פעם רואים תרגילים שמבוססים עליו. הוא לא יישר החשקן השביעי זמן רב. בשלב מסוים הוא יחליף את דופרי בחמישייה וקיצ'ן יהפוך להיות הסטופר. בכל זאת, מדובר בברייסי רייט, אחד הסקוררים הטובים בליגה. גם עם 25 דקות למשחק.

מה עוד?

יניב גרין. כן, השחקן שהיה כל כך עלוב הקיץ במדי נבחרת ישראל ואפילו בתחילת העונה, זה שמשחק עם ברכיים בנות 60 וגב בן 90, הפך להיות שחקן ספסל חסר אגו ששלם לגמרי עם תפקידו והמיר את דקותיו מדקות של הגנה גרועה על הטבעת והתקפה צולעת, לדקות בהן כל שחקן הנכנס לצבע יצא עם נקודות ררק מהקו, וגם זה כשהיד כואבת מידי בשביל לקלוע, ולהתקפה בה הקלעים חופשיים לירות כרצונם, כי ריבאונד ההתקפה ביידים שלהם.

רפי מנקו, טום מעיין ואדם אריאל. שלשותם בני פחות  מ-22, שלושתם מקבלים השנה דקות (טוב, אולי מעיין לא מקבל, אבל ברגע שאחד משלושת הגארדים ייפצע הוא ייכנס לרוטציה ויישאר בה), ושלושתם בעלי פונטנציאל להיתו שחקני חמישייה בנבחרת בעוד חמש שנים.

אריאל ומנקו קולעים משלוש באחוזים מאוד גבוהים, כאשר למנקו יש יתרון בהיותו גבוה מספיק בשביל לשחק סמול ואפילו פאוור פוורורד. הוא מעט אנמי בהתקפה, אך יוכל לחפות על כך אם ישפר את ההגנה, דבר שיקרה כשיפסיק לשחק כאילו הוא נמצא על המגרש עם אלילים.

מנקו אינו שומר גדול גם הוא, אבל הוא זז נהדר בלי הכדור, רץ מהר למתפרצת וחודר בכוח וללא פחד, מה שמחפה על ההגנה החלשה.

את מעיין מן הסתם עוד לא ראיתי משחק, אבל כל פרשן יודע לספר שהבחור מהיר כמו שד, ומשחק אחד על אחד קצר שהיה לי איתו התרשמתי שהקליעה שלו מצוינת וכך גם השליטה בכדור. חכו עוד שנתיים, ויהיה לנו סופרסטאר כחול לבן (אך עם עור שחור).

 

זה הוא סגל הקבוצה (מינוס נערי פוסטר). מרשים לא? אני בכל אופן, חושב שלהפועל יש את זה, ומאמין ששום דבר לא יעצור אותה מלהגיע לפיינל פור בירוליג.

אלו הם משחקינו בשבוע הקרוב:

יום ראשון: גליל גלבוע בחוץ

גליל מאוד חלשה השנה. אני לא מאמין שיהיה להם משהו לעשות נגדנו, בטח לא כשהלפרין בכושר קליעה כזה מדהים (שבוע שעבר נגד אילת, 7 מ-8 מהשלוש!).

יום רביעי: ליובליאנה בבית

אני לא יודע אם זה עובר דרך הטלוויזיה, אבל בחודש האחרון לא רק שמלחה SOLD OUT כל משחק, היא סולד אאוט בילדים רעשנים במכניסים את הקבוצה לטירוף. מעבר לזה, ליובליאנה הקבוצה החלשה בבית, ואין כל הצדקה להפסיד לה, בטח לא אחרי ההפסד בקרב הצמרת בשבוע שעבר נגד קייב.

רק שאלה למחשבה לכבוד סיום הכתבה. אם לקבוצה יש סגל כה מרשים, ובסיס לעתיד, והנהלה שפויה, ואולם חדש, וקהל אוהדים תומך, למה עדיין ברור לי שברגע האחרון, ניכשל?

https://www.youtube.com/watch?v=_YdU1Ok14ro