דייויד 'מיסטר ווינר' בלו – המנצח האופטימלי
אהרון שדה
דיוויד בלו שייך לאנשים המעניינים הלא רגילים שמצליחים להפתיע אותך כל פעם מחדש ובכל זאת זה נראה לך טבעי.
בלו (לשעבר בלותנטאל) הוא שחקן יוצא דופן .אנחנו מדברים על שחקן בן 33.5 שחזר לשחקן העונה לאחר פרישה של כשנה וחצי .
כשהוא פרש מכבי הציע לו הרים וגבהות בשביל להישאר אך הוא הלך כי בא לו .כשהוא רצה לחזור לא חיכו לו עם פרחים וזאת בעדינות.
מכבי בהחלט הכירה במשקלו הסגולי ועובדה שבסופו של יום הוא חתם בקבוצה.אך הוא הגיע תחילה לסוג של "מבחנים " אח"כ הוא זכה לחוזה שכר נמוך יחסית ולעונה אחת בלבד.
היו כאלו שהיו נעלבים מכך .מוותרים או מחפשים קבוצה אחרת .בלו לא נבהל מכך בא למכבי ותוך מספר ימים חתם על חוזה.
והנה כבר בתחילת העונה כשמכבי קרטעה והייתה רחוקה מגיבוש היה זה בלו שהיה היחיד יחד עם איגאלס שזכה למעל 20 דקות בממוצע גם בליגה וגם ביורוליג.
והוא עשה זאת בהצלחה מרובה עם נתונים טובים בהחלט.לאחרונה חלה נסיגה קלה ביכולתו וזה טבעי בעונה ארוכה ועמוסה כ"כ.
בכל זאת לאחר חצי גמר חושך שהסתיים עם מספר עגול של 0 נקודות ולאחר שעלה מהספסל בגמר הוא ידע להתפוצץ ולהיות שם בשביל מכבי עם 22 נקודות חשובות מאד בשלבים הכי חשובים במשחק. (כולל 4 שלשות ).
יש כמה דברים מקבילים בין בלו לבין לא אחר מאשר הגדול מכולם הלא הוא מייקל ג'ורדן .
כמובן שאיני משווה מקצועית אך נקודת דמיון אחת היא כמובן החזרה מהפרישה וחזרה לרמת משחק שהייתה להם לפני הפרישה וזה לא דבר תדיר.
אך הנקודה השנייה שאני מוצא מקום להשוות ביניהם היא מה שבזמנו אמר עפר שלח על מייקל ג'ורדן.
כך אמר שלח " הדבר אולי הגדול ביותר במייקל הוא בכך שאותם חסרונות שהיו לו בתחילת הקריירה היו היתרונות שלו בסופה "
שלח התכוון לכך שמייקל בתחילת הקריירה היה הורג אותך באתלטיות המדהימה שלו .אך לאחר שחצה את ה 30 וכאשר כמו כל בן אנוש האתלטיות קצת דעכה הוא ידע לעבוד על הקליעה הקטלנית מבחוץ שהייתה עקב האכילס שלו בתחילת הקריירה והיא זו שהביאה לו תארים רבים בהמשך.
נחזור לבלו בתחילת הדרך דובר על קלע וזהו ללא התחשבות בחברים ובטח ללא הגנה .
בשנים האחרונות ובטח העונה בלו מקבל דקות לא רק כשצריך לפצח הגנה מבחוץ אלא כשצריך לתת כתף לעזור בריבונד ובעיקר בשביל לתת גוף בהגנה.
במובן הזה בלו השתנה לגמרי .
הדבר שהכי הדהים אותי היה איך תואר מצטיין הגמר התקבל אצלי ונראה לי אצל כולם בטבעיות שכזו.
הלא מדובר בשחקן הוותיק בקבוצה (השריד האחרון לקבוצה המסעירה של העשור הקודם ).
שחזר משנה וחצי של פרישה שאכזב בחצי גמר קטסטרופלי ובכל זאת הוא עולה מהספסל מפציץ מכל הטווחים מסייע בהגנה ולוקח את התואר האישי.
מוטי דניאל אמר פעם שהמקצוע של שחקן מכבי זה לנצח ולקחת תארים.אין ספק בלו במקצוע הנכון ובמקום הנכון.
כרטיס ביקור שלו בקצרה.
שיחק במכללת דרום קליפורניה (נולד ביולי 1980 2.01 ) .לאחר מכן הגיע למכבי ע"י דיוויד בלאט .שיחק במכבי בעונת 2002-3 והיה שותף לדאבל המקומי.
לקח לו זמן להשתלב התקדם והיה שותף לזכייה ביורוליג ובדאבל המקומי בעונת 2003-4. היה מנקודות האור הבודדות במשחק המכריע לפיינל פור שכונה "נס זאלגריס" כשקלע 18 נק' .
לאחר מכן עזב את מכבי וחתם על חוזה בסקרמנטו מהנ.ב.א ..שוחרר יום לפני פתיחת העונה.בעקבות כך התאחד מחדש עם בלאט הפעם בקבוצת סנט פטרסבורג . ביחד עם זכו בגביע היורוקאפ המכונה כיום יורו צ'לנג' (הגביע השלישי בחשיבותו אחרי היורוליג והיולב' ).
אח"כ שיחק בשני הקבוצות של בולוניה לפני שחזר לקדנציה שנייה במכבי בעונת 2007-8. במכבי הגיע באותה עונה לכל שלושת הגמרים כולל ביורוליג ,אך בכולם מכבי הפסידה.
אח"כ נדד לצרפת והוליך את קבוצת לה מאן לזכייה בגביע צרפת.לאחר מכן חזר למכבי לקדנציה שלישית והיה שותף לזכייה בגביע בעונת 2010 .
בעונה שלאחריה היה שותף לזכייה בדאבל המקומי ובהעפלה שלישית לגמר היורוליג. (וכן זכה בתואר מצטיין הפיינל פור בארץ).
בעונת 2012 היה שותף לדאבל בארץ ולזכייה בליגה האדריאטית .הוא פרש וחזר העונה כאמור לקדנציה רביעית.
סה"כ תארים .
בארץ : (מקומיים ) .
4 אליפויות + 6 גביעים.
באירופה : (מקומיים)
גביע צרפת עם לה מאן .
כמו"כ זכה באליפות האדריאטית עם מכבי וביורוצ'אלנג' עם סנט פטסבורג.
ביורוליג שיחק בשלושה גמרים וזכה בגביע אחד בעונת 2003-2004.
כמו"כ שיחק בנבחרת ישראל באליפות אירופה 2011 ובטורניר המוקדמות שנה לפני כן (נתן תרומה גדולה בהגנה ובכדורים החוזרים בנוסף על הקליעה ).
נתונים השנה :
ליגה 24 דקות 9 נק'. (53 אחוז מ 2 . 41 אחוז ל 3 ו 79 אחוז מהקו וכן 4 כ"ח ).
יורוליג 23 דקות 9 נק'. (52 אחוז ל 2. 35 אחוז ל3 ו73 אחוז מהקו ו 4 כ"ח ).
בלו דוגמא למקצוען אמיתי, והוא באמת עבר מהפך מרשים ושדרג את יכולותיו. היום גם יש לו חדירה לא רעה בכלל, והוא נכס מקצועי ואנושי משמעותי עבור מכבי.
אהרון, מאמר מצויין, ואני לא אומר את זה רק בגלל שאני חושב כמוך בדיוק :-).
התכונה הכי מרשימה לגביי אצל שחקן, אולי בכלל אצל אדם, זו היכולת להתפתח. בלו הפך מקלע שלוש חד גוני, גם אם אמנם קטלני, לשחקן עם חדירה ושמירה ברמה גבוהה כמו שאמרתם, אבל גם לשחקן ארבע עם פוסט אפ מצויין וקליעה מחצי מרחק.
ההשוואה לג'ורדן ראויה, לפחות במובן של המקצועיות שלו, היחס לגוף ולמקצוע, והיכולת להתפתח השלב שחקנים אחרים מתנוונים
בלו שינה גם תכונות באופי שלו. הוא היה שחקן אגואיסט שחשב רק על הקריירה שלו ולא על הקבוצה, וזו אחת הסיבות שעזב את מכבי אחרי הזכיה ב2004 וגם בפעם השניה היו דיבורים על האופי האנוכי שלו. האיש באמת הפך לשחקן שעובד למען הקבוצה, והפך למודל לחיקוי עבור שחקנים צעירים.
שחקן עם אופי כזה וקליעה כשלו? אני מתפלא שהוא לא ב-NBA
Menachem, in my view he isn't playing in the NBA because of his size – he is a 201 cm stretch four. Can work only in Europe. Can't play sf, and can't guard NBA size fours
אם בלו מזכיר מישהו לדעתי זה דווקא לא את ג'ורדן אלא את רוברט הורי.
אין לו את כל המסביב, חוץ מהווינריות.
יכל באותה מידה שהוא מצליח פה להצליח באן בי איי
מה שעוד מענייו אצלו, זה שזה בן אדם עם אופי די דפוק ממש ASSHOLE, והשנה מתחילים לראות בגוף שלו סימני זיקנה ממש, מה שלא הולך עם היוהרה שליוותה אותו במהלך הקריירה.