ראי ראי שעל הקיר – מי הדראפט הטוב בעיר (ובהיסטוריה)? / ינון יבור

הקדמה

נתחיל בזה שהכתבה הזו נכתבה בקיץ 2015 ונערכה מחדש בקיץ 2017. כבר אז (ב-2015) היא פורסמה באתר הופס כסוג של סיכום לפרויקט דראפטים מושקע ומרשים, ממש כמו השנה ב-2021.  בעקבות הזמן שעבר עודכנו חלק מהנתונים, אבל המהות עצמה לא השתנתה. ניתן כמובן להתווכח לגבי המשקל של כל פרמטר (נגיד – כמה שווה בחירה לחמישייה ראשונה ביחס לחמישייה שלישית?), ואם יתעורר רצון או צורך בתגובות – אתייחס לזה ככל הניתן.

———————–

אז בעקבות הסידרה הנפלאה שסקרה את בחירות הדראפט השונות לאורך ההיסטוריה, נשארנו עם תיאבון לקינוח הולם. הפוסט הנוכחי מהווה למעשה סיכום והשוואה של הדראפטים השונים לאורך ההיסטוריה. שלושה וחצי פרמטרים נמדדו ויוצגו להלן, וכל אחד יכול להחליט איזה מהפרמטרים הוא החשוב ביותר לקביעת חוזקו של הדראפט ואיזה זניח. מובן שחלקכם יכול אף לבוא ולהצביע על כלל הפרמטרים כמדדים שגויים ולהציע אמות מידה חדשות ומעניינות. הכל מותר, הכל הולך, והניתוח שתקראו להלן משלב רק מספר אופציות מוגבל להסתכל על הנתונים.

מוכנים? אז בואו נצלול:

  1. פיינלס MVP

לכאורה, המדד החלש ביותר, מכיוון שהוא מציג נתונים רק על שחקנים שהגיעו לגמר הליגה, ולרוב זכו בו. זאת ועוד, הפרס חולק לראשונה ב-1969, שזה 13 שנים אחרי שאר המדדים שיוצגו כאן (לכן, אגב, אני מחשיב אותו כ"חצי"). למרות האמור, מעניין לראות את פילוג הזוכים לאורך השנים, הדראפטים מהם הגיעו וכן הקבוצות ומספר הבחירה בדראפט.

גרף 1: זוכי מצטיין הגמר לפי שנת בחירה בדראפט

גרף 1 מציג את הזוכים והזוכות כתלות בשנת הבחירה בדראפט. קל להבחין ב"אובליסק" המזדקר בשנת 1984 עם 8 זכיות, להם אחראים רק שני שחקנים (מייקל והאקים). מעניין שאף דראפט לא ניפק יותר משני זוכים, והמדורג שני הוא דראפט 2003 עם 5 זכיות (וייד ולברון), ואחריו דאנקן ובילאפס ב-1997 עם 4. אפשר להבחין בתקופות יובש ארוכות מדי פעם (למשל 6 שנים בין 1986 ל-1991), שבדרך כלל באות אחרי דראפטים דומיננטיים בכוכבים (69' של קארים, 84' של מייקל-האקים ו-92' של שאק. המהדרין יוסיפו את 03' שאחריו הזכייה מעוררת המחלוקת של איגי מדראפט 04').

גרף 2: זוכי מצטיין הגמר לפי מיקום בחירה בדראפט

גרף 2 מראה מגמה שניתן היה לנחש אותה מראש, אבל טוב מראה עיניים: כדאי מאוד להיבחר ראשון בדראפט אם אתה רוצה לקבל את הגביע שביל ראסל מחלק. 19 זכיות מתוך 53 אפשריות זו שליטה ממש משמעותית, וגם מספר הזוכים (8) כמעט כפול מזה של הבחירה הבאה (בחירה 2, שלא במפתיע). מה שמעניין לראות הוא שלבחירה השלישית יש יותר תארים מאשר לשניה, ומי שצריך הסבר לזה מוזמן לבחון את דראפט 1984 ולהבין לבד… בחירות 9 ו-15, במפתיע, הן הבאות בתור עם שלוש זכיות כל אחת, כאשר יאניס וקוואי העלו בשנים האחרונות את הדרוג של בחירה 15.  

כמו כן, לבחירה הרביעית אין כלל תואר מצטיין גמר. כריס פול היה קרוב לפני כמה חודשים, ואולי לו או לווסטברוק יש סיכוי כלשהו, אבל בואו נודה על האמת – זה לא סיכוי גבוה.

שני שחקנים ממעמקי העשור השלישי מפתיעים ומקשטים את הרשימה – טוני פארקר ודניס ג'ונסון. למי שמופתע אגב מהופעת הבחירה "0" – אתם יכולים לפנות למוזס מלון שלא נבחר בדראפט ולווילט שנבחר בבחירה אזורית, ולבקש מהם הסברים.

לבסוף, חלוקת הזוכים והזכיות לפי קבוצות מוצגת בגרף 3. אין הרבה מה להגיד כאן מלבד זה שכרגיל, הלייקרס שולטטטטטטים. האמת, יפה לראות את ההבדל בין שלטון היחיד בשיקגו (שש זכיות, זוכה יחיד) לשיתופיות ולסוציאליזם המאפיין את בוסטון הדמוקרטית – שש זכיות של חמישה שחקנים שונים (ואיזה מזל שהפרס חולק רק לאחר זמנו של ראסל, אחרת היתה נדפקת לי כל התאוריה…).

גרף 3: זוכי מצטיין הגמר לפי קבוצה

2. MVP של העונה הרגילה

אוקיי, הגענו למדד קצת יותר משמעותי, משתי סיבות עיקריות: א) אנחנו לא מוגבלים לשחקנים המופיעים בגמר הליגה, או אפילו לכאלו המופיעים בפלייאוף (למרות שזה למעשה תנאי לא כתוב לקבלת התואר), ו-ב) יש לנו 13 שנים יותר לדגום, ובסה"כ 66 שנות MVP. אז מה אפשר לראות מהנתונים? נציג שוב את שלושת הגרפים הקודמים, רק ל-MVP של הליגה ולא של הגמר.

גרף 4: זוכי מצטיין העונה לפי שנת בחירה בדראפט

אז האובליסק של 1984 עדיין איתנו, הפעם לא רק בזכות מייקל אלא גם בארקלי והאקים. 1969 של קארים (בלבד!!) נותנת פייט ומסיימת שנייה. גם ראסל ו-ווילט העתיקים (1956 ו-1959) ולברון (2003) בולטים עם זכיות מרובות לשחקן בודד. דראפט 1996 המהולל זוכה כאן לאיזכור ראשון ולא אחרון, תודות לגיוון הזוכים – שלושה שונים (שווה ערך ל-1984) ב-4 תארים סה"כ. גם כאן אנחנו רואים "בורות" של שנים ללא זכייה, שמגיעים אחרי שנים דומיננטיות.

גרף 5: זוכי מצטיין העונה לפי מיקום בחירה בדראפט

גרף 5 מרמז שוב, כמו גרף 2, שכדאי מאוד להיבחר ראשון בדראפט כדי לקבל MVP. 22 בחירות מתוך 66 אפשריות מהוות אחוז משמעותי, כמו גם מספר הזוכים (11 מתוך 35). גם כאן ווילט ומוזס מלון מככבים עם 7 בחירות בבחירה "0", שמהווים למעלה מ-10% מהזכיות עד כה. במאמר הקודם הגרף היה הרבה יותר "צר" והסתיים בסטיב נאש עם 2 זכיות לבחירה 15, אבל מאז הצטרף אליו יאניס עם עוד שתי זכיות לבחירה זו (שכעת חמישית בדרוג!), ויוקיץ' השנה "שבר את השוק" והאריך את הגרף עד ל-41. הוא (יוקיץ') די הרס לי את התאוריה ש"קל" יותר להגיע מאחור, להפתיע ולהצטיין בסידרת פלייאוף אחת (הגמר) מאשר להיות עקבי ולהוביל את הליגה לכל אורך העונה. ועדיין – יוקיץ' הוא היוצא מן הכלל, מכיוון שהוא שחקן מוביל כבר כמה שנים ולא באמת הגיע בהפתעה אל התואר.

אם בודקים את מספר הזוכים בשני התארים, רואים כמעט שיוויון (32 לגמר לעומת 35 לליגה), למרות שגביע ה-MVP של הליגה חולק 13 פעמים יותר, כלומר כ-25% יותר. החפיפה בין שתי הרשימות כמובן לא מלאה ובאופן מעניין מתייצבת על 50% – רק 17 שחקנים שזכו במצטיין הליגה גם זכו ב-MVP  של הגמר (מהם 10 גם באותה שנה, ג'ורדן 4 פעמים). ובמסגרת הפינה "מחכים לכם", בחירות 10, 11 ו-14 מתבקשות לנפק זוכה בהקדם. מבט על שדה האפשרויות אינו מלבב כלל, כשרק פול ג'ורג' (10) ואולי אולי אדבאיו/שג"א/קליי ת'ומפסון יכולים לאיים על התואר בשנים הקרובות.

גרף 6: זוכי מצטיין העונה לפי קבוצה

גרף 6 מראה לנו שכשלוקחים בחשבון את שנותיו הגדולות של ראסל (נבחר ב-56', השנה בה החלו לחלק את הפרס), בוסטון מרימה ראש ועוברת להוביל את טבלת הזכיות (בניגוד ל-MVP גמר שם הספירה מתחילה ב-1969). מבחינת מספר זוכים, יש שיוויון משולש בצמרת עם 4 זוכים, ויוסטון אחריהן עם 3 זוכים. ככלל, בהשוואה לרשימה בגרף 3, כאן כבר 22 קבוצות מתחלקות ב"שלל" הזכיות, בניגוד ל-17 בלבד של מצטיין גמר הליגה. עם זאת, ראוי לציין את שמונה הקבוצות שלא שלחו עדיין MVP לרשימה, חלקן ותיקות מאוד ואחת אפילו עם שלוש (!!) זכיות במצטיין הגמר (השאר ללא זכיה גם בקטגוריה זו): דטרויט, אינדיאנה, טורונטו, ברוקלין, שארלוט, אורלנדו, ממפיס וניו אורלינס. בהצלחה לשתי המערביות ולשש המזרחיות, שיכולות להפוך ל-5 אם דוראנט יחליט שזה חשוב לו.  

3. בחירה לחמישיות העונה השונות

המדד הנוכחי כבר יותר רחב היקף מהקודמים לו, שניתן בהגינות לומר שבוחנים יותר את הקצפת והדובדבן של כל דראפט ולא מספקים תמונה רחבה מספיק. שחקנים מעולים שלא זכו ב-MVP כלשהו למעשה נפקדים מהמדדים הקודמים, ולכן מבחינת נתונים לא משפיעים על איכות הדראפט. רק לסבר את האוזן: יכול להיות שנדבר על דראפט 1984 בלי לקחת בחשבון את סטוקטון? דראפט 1985 בלי להזכיר את יואינג? שנשמיט את השפעתם של דרקסלר, פייטון, רג'י מילר ואחרים? כן, גם אני חשבתי שזה לא לעניין.

בדיוק לטובת זה מגיעות הבחירות לחמישיית העונה, שמספקות לנו בכל עונה לא רק שני שמות (שלעיתים חד-הם), אלא 10 או 15 שחקנים שונים (מ-1989 ישנה בחירה לחמישייה השלישית), ומאפשרים מדד רחב יותר לבחינה והשוואה בין דראפטים משנים שונות. בחרתי להתייחס לחמישיות העונה החל מ-1956, השנה בה התחילו לחלק את פרס ה-MVP. מלבד שמירה על אחידות עם המדד הקודם, חשוב להבין שאם מתקרבים יותר מדי ל"נקודה הסינגולרית" של שנת פתיחת הליגה, המידע קצת מתעוות (כמו בנקודה סינגולרית אמיתית) כי אין למעשה דראפטים מוקדמים יותר ולכן נתוני הדראפטים הראשונים "מתנפחים". 1956 נדמית כמספיק רחוקה מנקודה זו (1947), וכן בעלת יתרון נוסף – כמעט חופפת לתחילת הקריירה של הראשון שנכנס אצל רבים מהפרשנים לחמישייה או לעשירייה הראשונה של כל הזמנים – ביל ראסל.

אז איך זה נעשה? הרי ברור שדין בחירה לחמישייה ראשונה אינו כדין הבחירה לחמישייה השלישית. כאן אני משתמש בנוסחה המוכרת מרחבי הליגה בנוגע לבחירות מסוג זה: בחירה לחמישייה הראשונה שווה 5 נקודות, לשנייה – 3, ולשלישית נקודה בודדת. נשארת עדיין הסוגיה (הפעוטה יש לומר) של איך להתייחס לשנים שלפני 1989, כאשר נבחרו רק שתי חמישיות. כיצד "לפצות" דראפטים מוקדמים יותר על כך שאין בהם כלל בחירה לחמישייה השלישית? במקרה זה, עבור כל שנה בין 1956-1988, הנחתי כי כמות הנבחרים לחמישייה השלישית מדראפט מסוים תהיה יחסית לכמות שנבחרה בשתי החמישיות הראשונות מאותו דראפט. למשל, אם ב-1988 נבחרו 4 שחקנים מדראפט 1984 לשתי החמישיות הראשונות (3 לראשונה ו-1 לשנייה), אזי הכמות ה"מתוקנת" של דראפט 84' תהיה עוד שני שחקנים בבחירת החמישייה השלישית של 1988. זהו לא מדד מדויק וניתן להתווכח עליו, אבל שני דברים עומדים לזכותו: א) הוא יחסי ולכן לא מפלה – הוא משאיר למעשה את היחס הקיים ומרחיב אותו גם לחמישייה השלישית; ו-ב) הוא לא כל כך משמעותי, מכיוון שבחירה לחמישייה השלישית שווה נקודה אחת, ולכן לפי הדוגמה הקודמת, במקום 18 נקודות (3*5+1*3) יהיה לדראפט הנ"ל 20 נקודות. לצורך בדיקה של ה"תיקון" הנ"ל בדקתי את התוצאות שהתקבלו איתו לעומת אלו שמתקבלות ללא התחשבות בבחירה לחמישייה השלישית לכל אורך השנים. הממצאים מגלים שעבור כמעט כל הדראפטים, היחס של הניקוד עם ובלי התיקון נמצא בטווח 1.1-1.2, ולא משנה את יחסי הכוחות בין הדראפטים השונים. תוצאה מצחיקה של תיקון זה, אגב, היא שנים בהם "נבחרו" מדראפטים מסוימים "חצאי" שחקנים לחמישייה השלישית – כאשר הסכום של הנבחרים לשתי החמישיות הראשונות היה אי זוגי. זו אנקדוטה נחמדה אבל באופן כללי לא משנה את ניתוח ההבדלים בין הדראפטים השונים. טוב, אז בואו נראה מה זה נותן:

גרף 7: ניקוד משוקלל של חמישיות העונה לפי שנת דראפט

פה כבר יש נתונים על דראפטים רבים ולא בודדים. עם זאת, די ברור ש-1984 עדיין חזק למעלה, כשגם 1996 בולט לטובה. בשביל לראות טוב יותר נעשה זום-אין:

גרף 8: ניקוד משוקלל של חמישיות העונה – דראפטים נבחרים

שימו לב לרשימת המצטיינים (ממנה הוצאו מפאת שיקולי מקום דראפט 69' של קארים, דראפט 74' של מוזס ואייסמן, ו-50' המוקדם של קוזי): חוץ מ-1984 ו-1996, יש את 1960 הפורה למדי (ביג O, ג'רי ווסט ועוד), את 85' העמוק ואיכותי וכן את 97' (דאנקן) ו-2003 (לברון) שעוד פעיל. מה שמעניין לראות אלו שני מקרים הפועלים בניגוד להיגיון. מה קורה ליד שורשיו של עץ אורן גדול? נכון, כמעט שום דבר לא גדל. על אותו עיקרון, אם יש לנו "דראפט על" כדוגמת 84' או 96', ההיגיון אומר שאלה שלידו יסבלו וישלחו פחות נציגים לחמישיות העונה, מפני ששיאי הקריירה של שני המחזורים חופף פחות או יותר. וראו זה פלא – בעוד הדראפטים של 83' ו-95' די מתיישרים לפי הטענה, החבר'ה של 85' ו-97' ממש לא בעניין, ובעצמם פורצים גבולות ומצטיינים. יש כאן להעיד לא רק על חוזקם של הדראפטים העוקבים (כאמור, 85' ו-97') אלא גם על הענקים מ-84' ו-96', שהצליחו למרות שדה התחרות האיכותי במיוחד להעמיד תוצאות יוצאות דופן ומרשימות. בהקשר הזה, הדראפטים של 60', 74' (ואפילו 2003) קצת פחות מרשימים, הגם שלמחזור 2003 יש עוד זמן לשפר את הביצועים. מבחינת מבט אל העתיד – דראפט 09' (קרי והארדן) כבר צובר הפרש ביחס לסביבתו, וזה של 18' (לוקה) כבר מסתכל על שלושת קודמיו מלמעלה.

מבחינת דראפטים גרועים, זה של 61' ככל הנראה חוסה בצילם של 60' ו-62' האיכותיים, וזה של 80' אולי "סובל" קצת מהדראפטים של מג'יק ובירד שנה ושנתיים קודם לכן. לעומת זאת, לדראפט 2000 אין כל תירוץ הגיוני, ועושה רושם שלא במקרה הוא נחשב למחזור הנחות מכולם (אולי מלבד 1961) כשגם המחזור שלפניו (99') לא ממש מזהיר. למעשה, הצדיק היחיד בסדום של דראפט 2000 הגיע בדמותו של מייקל רד, שנבחר ב-2004 לחמישייה השלישית של הליגה. זהו. נאדה. כלום. אה, כן – הוא נבחר במקום ה-43 (ארבעים ושלוש!!) בדראפט הנורא הזה. כשזוכרים שבתקופת דראפט 61' לא נבחרה חמישייה שלישית, ביחד עם העובדה שהוא הוציא הול אוף פיימר בדמות וולט בלאמי, ניתן בהחלט להבין למה דראפט 2000 לוקח את ה"בכורה". בהערת אגב, דראפט 1980 הוציא אף הוא רק בחירה אחת לחמישיות הליגה, אבל היתה זו בחירה לחמישייה הראשונה של אחד, קווין מקהייל, ולכן אין מצב שהוא ייחשב פחות טוב משני הדראפטים שזה עתה הוזכרו.

לבסוף, כדי שנוכל להעריך פחות או יותר איך "מתפתח" הניקוד של כל דראפט, ניתן לבחון את הגרף הבא:

גרף 9: התפתחות הניקוד של דראפטים שונים לאורך השנים

ניתן לראות שבדראפטים האיכותיים (וייתכן שגם באחרים), שיא ה"פריון" מגיע לאחר 6-9 שנים בליגה, ולאחר מכן מגיעה ירידה. ניסיון לחזות עד לאן יגיע דראפט 2003 שקול לשאלה "עד מתי לברון ימשיך להיות כה דומיננטי?", מפני שבשנים האחרונות הניקוד היחיד המגיע לדראפט זה נובע מבחירתו של לברון לחמישיות הליגה השונות. עם זאת, אנחנו רואים האטה ביכולת של לברון, והמקום הרביעי של הדראפט (עם 110 נקודות) כנראה לא ישתנה. הטופ של הניקוד מראה שליטה אבסולוטית של 1984 עם 176.5 נקודות, ואחריו 1996 עם 136. לברון יוכל אולי לעקוף את דראפט 1960 על 118.5 נקודותיו (וגם זה בספק), אבל לא מעבר לכך.   

4. בחירה למשחק האולסטאר

אוקיי, כאן כבר יש לנו שדה נתונים רחב יותר, משום שכל שנה נבחרים למשחק האולסטאר לפחות 20 שחקנים (בעבר הרחוק), ולעיתים בעקבות פציעות המספר עולה ל-29 (ב-2007) או 30 (ב-1973). גם כאן הבדיקה מתחילה משנת 1956, מאותם נימוקים שצוינו בסעיף הקודם. עלינו לסייג, עם זאת, שהבחירה של חמישיית האולסטאר של כל אזור היא למעשה תחרות פופולריות בקרב הקהל הרחב. למרות האמור, לא זכורה לי בחירה הזויה או כלל לא ריאלית וגם אם כן, לרוב אין הדברים פועלים כך. חיסרון נוסף של השיטה הנ"ל הוא שהיא אינה מתגמלת בחירות לחמישייה, ולמעשה לא מביאה לידי ביטוי איזשהו דירוג איכות בתוך קבוצת הנבחרים, כך שהופעת אולסטאר של לברון היא למעשה שוות ערך לזו של פול מילסאפ, או של כל אחד אחר לצורך העניין. לברון כמובן יופיע הרבה יותר פעמים באולסטאר, אבל אם כל שנה תירשם הופעת אולסטאר לשחקן שולי בן מחזורו של מילסאפ, לא ניתן יהיה להבדיל בין הדראפט של לברון לזה של מילסאפ. כמובן שתרחיש כזה לא קורה, ואולסטארים גבוליים מגיעים מכל המחזורים ללא העדפה, לכן מדד זה מהווה אינדיקציה טובה מאוד לגבי חוזקו או חולשתו של מחזור דראפט. יש לציין שבמדד זה נעשה גם כן תיקון קטן, בכדי לפצות על ביטול משחק האולסטאר בעונה המקוצרת של 1999, ביטול שפוגע בנתונים של הדראפטים שקדמו לאותה שנה. התיקון נעשה, עבור כל מחזור דראפט, ע"י הוספת הממוצע של מספר האולסטארים במשחק הכוכבים של השנים הצמודות ל-1999, שהן 98' ו-00'. כך נקבל שאם דראפט 1988 שלח 4 נציגים לאולסטאר 1998 ו-2 נציגים לזה של שנת 2000, ייחשב לו כאילו במשחק האולסטאר הפיקטיבי של 1999 הופיעו 3 נציגים מטעמו [ לפי (2+4)/2=3 ]. תיקון זה עלול ליצור מצב של "חצאי שחקנים", אבל באופן כללי אמור לשמור על המגמה הכללית ולתת תוצאות יותר מדויקות מאשר אלו שיתקבלו תוך התעלמות מוחלטת מאי קיומו של אולסטאר 1999. גרף 10 מתאר את התפלגות הבחירות לאולסטאר לפי שנת הבחירה בדראפט. שלא במפתיע, שני ה"כוכבים" – מחזור 84' ומחזור 96' – מובילים גם כאן. אבל לראשונה, דראפט 1996 עוקף את אחיו ה"בכור" ומתייצב בראש.

גרף 10: בחירות לאולסטאר (משוקלל) לפי שנת דראפט

גרף 11: בחירות לאולסטאר (משוקלל) לפי שנת דראפט – דראפטים נבחרים

גרף 11 מציג את המחזורים הבולטים, וכאן ניתן לראות שמחזור 2003 נמצא כבר עתה במקום השני בהיסטוריה (!!) עם 56 הופעות, שתיים יותר מ-1984, וזה עוד לפני אי אלו בחירות אולסטאר צפויות ללברון.

אם בניתוח של חמישיות העונה החמאנו ל"דראפטי-העל" בדמות 84' ו-96', ולאלו שבאו בעקבותיהם בדמות 85' ו-97', כאן נדמה שה"מלחמה" בין מחזורי 84'-85' החלישה אותם וגרמה לכל אחד מהם לרשום מספר הופעות מאוד גבוה אמנם (54 ו-46, שהם מקום שלישי ורביעי בהיסטוריה, בהתאמה), אך לא אסטרונומי. המחזור שלכאורה "נכנע" במאבק האולסטאר הוא, שלא במפתיע אם מתחשבים באופיים של הכוכבים של אותו מחזור, זה של דאנקן ובילאפס – 1997 (28 הופעות). החולשה היחסית של מחזור זה בתחום הבחירות למשחק הכוכבים "איפשרה" לדראפט 96' לגדול למימדים מפלצתיים בתחום הנ"ל, ולרשום 70.5 הופעות, כולל מקרים של 7, 8, ו-9 נבחרים בשנה אחת (!!), הישג שאין כמובן לאף דראפט אחר (זה של 1974 שלח 7 שחקנים בשנת 78', וזה הכי קרוב).

מבחינת דראפטים חלשים, החשודים המידיים קופצים מהר לעיניים, ובעוד ששלושה מהם (57', 61' ו-73') מוקפים משני הצדדים בדראפטים איכותיים, דראפט 2000 ממשיך להיראות אומלל ולבסס את מעמדו כדראפט הגרוע בהיסטוריה. שלוש הופעות אולסטאר בלבד נרשמו ליוצאי דראפט זה, ונזכיר את ה"צדיקים": ג'מאל מגלור, קניון מרטין (הנבחר ראשון), ומייקל רד – שלושתם באולסטאר של שנת 2004, שכנראה היתה שנת השיא של נבחרי דראפט 2000. שלושת התכשיטים, למי שתהה, לבשו את מדי המזרח באותו משחק אולסטאר.   

אחרית דבר

קשה, קשה להחליט. אם יש משהו שברור לי כשמש בעקבות המאמר הזה הוא חולשתו הבלתי מתקבלת על הדעת של דראפט 2000, כשגם 1961 נותן לו קרב על הכסף (וזוכה בכסף…).

בנוגע לטוב מכולם, התחלתי עם ידיעה ברורה ש-1984 הוא המלך, ועכשיו (בעיקר לפי מדד האולסטאר, שבו 84' במקום השלישי) אני מאמין ש-1996 די קרוב אליו. נקודה מעניינת לגבי שני המדדים העיקריים:

במדד של חמישיות עונה, הניקוד של דראפט 96' הוא בערך 77% מהמקסימום (ששייך ל-84'), ובמדד של בחירות לאולסטאר, הניקוד של דראפט 84' הוא בערך 77% מהמקסימום (ששייך ל-96').

בכל מקרה, שני אלו הם לחלוטין ברמה בפני עצמה, כאשר המוקדם יותר זוכה בבכורה גם בגלל שתי הקטגוריות האחרות שנבדקו (2:8 ב-MVP גמר, 4:7 ב-MVP של הליגה), ובעיקר בגלל חוזקו של הדראפט העוקב (1985). לגבי מדליית הארד, הייתי מחלק אותה נכון להיום לדראפט 2003, ואת "ארד בית הניחומים" הייתי מעניק ל-1985 ש"סבל" במיוחד מזה שקדם לו. ביחד, שני אלה (84-85) הרכיבו 50% מהדרים טים המקורית, שזה הישג פנומנלי (ובלי להחשיב את האקים שאינו אמריקאי). הדראפטים המוקדמים יותר לא הותירו רושם דומיננטי מדי, למרות שלתוך ה- “A squad” שלי נכנסים גם מחזורי 1960 ו-1974. ימים יגידו אם נראה עוד דראפטים דומיננטיים כמו אלו שהוזכרו (2018?), ואם נראה עוד מחזורים שישלטו כך בליגה.

לפוסט הזה יש 40 תגובות

  1. Avri

    24 ספט 2021 15:15:41

    כרגיל, את הטורים של ינון צריך לשלוח לפרסום במקומות גדולים יותר ומוכרים יותר. מקצוענות לשמה.
    –
    לעניין הטור עצמו, חשבתי שרובנו הסכמנו כאן שכל נסיון להשוות בין דראפטים דינו להכשל. בחזות הניתוח המדעי יש כאן הרבה מהסובייקטיבי – זה קצת כמו לנסות להכריע בין בוסטון של שנות ה80 והלייקרס של שאקובי, בעיניי המתבונן.

    1. הציפור הנדירה

      26 ספט 2021 00:54:18

      היתרון הוא של הסלטיקס כי היה להם גאון כדורסל שכמוהו לא היה ללייקרס של שאקובי (אלא ללייקרס בשנות השמונים, של מג'יקארים).

  2. האווי לאסוף

    24 ספט 2021 15:16:40

    מעניין מאוד, ינון. תודה רבה
    למעט העמודה האחרונה, נראה לי שמחזור 84 צועד בראש בגאון. מה לי כי אלין, זכיתי לראות גם אותו וגם את של 2003, ולהנות גם מכמה ענקים שקדמו להם (קארים, מג'יק ובעיקר בירד). הספק לא רע ללבנטיני אחד קטן

      1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

        24 ספט 2021 17:30:45

        בהקשר של הסוגיה הנ"ל – איכות הדראפט – אני מבין למה אתה מתכוון. בהקשר של סוגיה אחרת – שוויה של בחירת דראפט – זה לא נראה לי אנקדוטלי, אלא מראה, שוב, קורלציה גבוהה בין בחירות בצמרת הדראפט לבין סופרסטארים ושחקני פרנצייז.

          1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

            24 ספט 2021 18:13:44

            שאלה טובה, לא בדקתי, אבל אם אני צריך להמר, אז רוב מצטיינים הגמר, שהם גם כוכבים, קיבלו בצדק. אין הרבה מקרים שאני יכול לחשוב עליהם, בשליפה, שבהם מישהו קופח בעניין זה – יש שציינו את מאנו ב-2005, אפשר לטעון שדייויס היה צריך לזכות ב-2020, אבל גם הוא סופרסטאר אז זה לא משנה בהקשר הנוכחי, מועבר לזה אין לי דוגמאות במילניום האחרון. גם בתקופת ג'ורדן קשה לי לחשוב על מישהו שהגיע לו יותר (כולל פיפן) 🤷

            1. Yinon Yavor

              24 ספט 2021 18:30:55

              שכחת את המקרה הכי בוטה – איגי שקיבל במקום קרי.
              לדעתי גם באחד או שני גמרים שהקאבס הפסידו היה מגיע ללברון

            2. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

              24 ספט 2021 21:32:49

              המקרה של איגי, (וקוואי 2014, וטוני פארקר 2007), רק מחזקים את הטיעון, ולכן לא ציינתי אותם.

            3. Yinon Yavor

              24 ספט 2021 22:57:10

              אז לא הבנתי את הטיעון…

            4. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

              25 ספט 2021 08:01:55

              אני אומר שהיות ומצטייני גמר הם, על פי רוב, בחירות צמרת, זה מחזק את הטיעון שבבחירות צמרת יש סיכוי גבוה יותר, משמעותית, ל"הוציא" סופרסטאר ושחקן פרנצ'ייז.
              .
              טיעון הנגד, שהוא בהחלט הגיוני, לפחות תיאורטית, הוא שלפחות חלק מהבחירה במצטייני גמר מוטית לטובת כוכבים. כלומר, למשל, שאם שני שחקנים ישחקו בגמר ברמה שווה, תואר המצטיין ילך לכוכב ולא לשחקן המשנה.
              .
              אני ניסיתי למצוא טענות שמחזקות את טיעון הנגד, אבל מצאתי לכל היותר אחת – מאנו 2005.
              .
              דוגמאות כמו איגי 2015, קוואי 2014 ופארקר 2007 מחלישות את טיעון הנגד כי הן מראות שלפעמים ההפך ממנו הוא הנכון, אז לא ציינתי אותן.

  5. שחר אלוני

    24 ספט 2021 16:22:04

    תודה ינון,
    מעניין אם יש חפיפה אם בודקים פשוט קליעת נקודות (לא שזה מדד מושלם כמובן).
    פרסי ה MVP – תמיד נראו לי קצת "פוליטיים", בעיקר זה של סדרת הגמר

            1. שחר אלוני

              25 ספט 2021 15:35:29

              כן, זה לא עניין טריוויאלי, צריך מתודולוגיה הגיונית, אבל סביר להניח שהדראפטים הבולטים יופיעו גם כאן.
              אם רוצים אפשר לדרג לחוד נקודות/ריב/אסיסט ולראות בדומה למה שינון עשה עם שלושת המדדים.

  7. thetroll

    24 ספט 2021 18:53:19

    מעולה אחלה ניתוח מבסס את מה שהרטב פה מרגישים . שווה היה להוסיף סקר לראות מה הרוב פה חושבים.
    אצלי הדירוג זה כנל 84 96 03

  8. עגל

    24 ספט 2021 19:37:05

    תודה ינון. זה טור מאוד מעניין (היה מעניין "עוד באירופה" כ,הוא נכתב).
    שאלה: המדד של גרף 9 לא מוגדר, זה אותו מדד מגרף 8?
    מדד שאותי מעניין הוא סה"כ העונות ששחקני דראפט מסוים נתנו (או מספר המשחקים). כידוע הקריירה הממוצעת בנב"א
    היא בערך 5 שנים, דראפט שהוציא שחקנים שימושיים יראה פיק רציני לעומת דראפט שהתגלה כחלש.

    1. Yinon Yavor

      24 ספט 2021 23:03:51

      תודה עגל.
      כן, זה אותו מדד. גרף 8 הוא בעצם סכום של מה שרואים פר שנה בגרף 9 (רק בינינו, אפשר לקרוא לזה אינטגרל, בלי שאף אחד שומע…).
      חשבתי על העניין של עונות/משחקים, אבל יש כאן בעייתיות במקרה של:
      (א) מספר משחקים נמוך/גבוה: עונה של 5-7 משחקים נספרת כמו עונה של 79 משחקים.
      (ב) מספר דקות נמוך/גבוה במשחק: שחקן ששיחק 3 דקות בממוצע למשחק במשך עונה ייספר כמו שחקן של 36 דקות.
      .
      אולי הפתרון הוא לספור דקות משחק מצטברות. מודה שזה קצת כבד אפילו עליי…

  9. Yinon Yavor

    24 ספט 2021 23:08:58

    לדעתי מה שאפשר לקחת מהניתוח הזה (ואינו הברור מאליו של 84, 96, 03) זה העוצמה היחסית של דראפטים 85' ו-97', שאף אחד לא ממש מדבר עליהם כבולטים.
    כאן ניתן לראות כמה הם איכותיים, למרות ש"גדלו בצילם" של דראפטים היסטוריים.

  10. MBK

    25 ספט 2021 00:08:29

    תודה רבה ינון
    אני חושב שמייחסים לבחירות לאול סטאר חשיבות שלא ממש ראויה
    מלבד הדרפאטים ההיסטוריה, אני חושב שפרמטר חשוב בכל דרפאט הוא כמה שחקנים שיחקו לבסוף בליגה ומה אורך הקריירה שלהם.
    לפני כמה שנים עשיתי ניתוח לפי מספר בחירה(טופ 10 בלבד)
    כן השתמשתי בפרמטרים של אול-סטאר, היכל התהילה
    יש כמעט בכל דרפאט 65 אחוז הצלחה לטופ 10
    30 אחוז אול סטארים ועוד 35 אחוז שחקנים לא זניחים בליגה
    35 אחוז באסטים(חלק גדול בגלל פציעות)
    ההיבט שלי לבחירה דרפאט הוא לייצג מודל של סיכוי לקריירה של שחקן פר בחירה בשכלול פרמטרים
    מה שמדהים בדראפט 96 שמלבד הטופ 5-10 שהיו בחירות טובות ומעלה (אייברסון, ריי אלן + קמבי,מארבורי, אנטואן ווקר, שריף עבדול רחים)
    בחירות 13-15 הוציאו שחקנים מטורפים כמו קובי, נאש ופז׳ה סטויקוביץ
    אני מאמין שהדרפט ב 96 תרם לליגה יותר מדראפט 84 שהוציא אמנם 4 מטובי השחקנים בכל הזמנים אבל לא סיפק 8 שחקנים שהיו פרנצייז פליירס

    1. Yinon Yavor

      25 ספט 2021 02:40:43

      אני זוכר את המאמר שלך.
      אהבתי אותו אבל הוא באמת היה מוגבל לטופ טן. הוא גם הסתמך על שיפוט סובייקטיבי של השחקנים (נדמה לי שרשמת שם שלוש רמות – גבוה, בינוני ונמוך), וכאן רציתי ללכת לסוג של נתונים "אובייקטיביים" (או כמה שיותר קרוב לכך). אגב, דווקא בחירות לאולסטאר יגלו לך את הקמבים והעבדול רחימים למיניהם, שלא תמיד יצופו בחמישיות העונה.

      1. MBK

        25 ספט 2021 09:18:08

        מרקוס קמבי לא נבחר לאול סטאר 😀
        הוא למעשה מנע סיטואציה נדירה שכל הבחירות 1-6 בדראפט נתון יבחרו לאול סטאר

      1. MBK

        25 ספט 2021 19:18:33

        ריי אלן היה שחקן משלים, זהו שלא
        הוא היה השחקן המוביל בסיאטל ובמילווקי
        מארבורי היה פרנצייז פלייר בקבוצות ששיחק בהן
        אנטואן ווקר היה השחקן המוביל של בוסטון
        שאריף אבורחים היה השחקן המוביל של ונקובר
        ג’רמיין אוניל התפתח לכזה באינדיאנה

    3. הציפור הנדירה

      26 ספט 2021 00:59:26

      עדיין ב-84' ישנם שחקנים מעולים כמו אלווין רוברטסון, אוטיס ת'ורפ, סאם פרקינס, קווין ויליס. השמיניה יחד עם מייקל, החלום, האציל סטוק, טובים יותר מכל שמינייה אחרת.

  11. no funny shtuff

    25 ספט 2021 00:39:52

    אחלה פוסט! מאוד מהנה לקריאה.
    84 רולז! ועוד mj נתן הנחה של שנתיים מחמישיות עונה, אולסטארים וכל מיני פיינאלס אמ.וי.פי
    85 באמת היה דראפט אדיר. הטור עליו בסידרה המצויינת פה בהופס הזכיר את גדולתו.

  15. Jonathan

    25 ספט 2021 18:43:11

    אחלה פוסט. תודה.
    אני לא מאלה שמייחסים לג'ורדן כוחות מיתיים, אבל הוא לבדו מושך את דראפט 1984 למקום ראשון מאוד בולט (בעיני).
    באיזשהו נירמול לתופעה שהוא ג'ורדן… אז מבחינת עומק וכמות סופרסטארים שדראפט הניב, יש לי תחושה ש-1996 עדיף.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט