הראשון לציון / אלעד אייל

במסגרת פסטיבל הכיסופים לכמה טוב היה פה פעם, נזכרתי בעיניים מצועפות באחת הקבוצות היותר מלהיבות ששיחקו כאן כדורסל, ולשם כך עלינו לחזור אחורה בזמן עשרים וארבע שנים לעונת 1990/91. סדאם חוסיין האיש והשפם, היה בעיצומו של קרב אגרוף עם השריף ג'ורג' בוש האב, ובגוש דן התעופפו להם צינורות מתכת שמשוגעים התעקשו לצלם מהגגות.

בין לבין הייתה כאן גם ליגה שהחלה באיחור, כי קצת קשה לשחק עם מסיכת אב"כ על הפנים. באותם ימים הייתה מכבי ת"א האלופה הנצחית בעונה חלשה יחסית, ופרידה כואבת מאחד הסמלים הגדולים שלה בשנות ה-80 קווין מגי. מי שניסה להיכנס לנעליו הגדולות היה אד הורטון, אחד הזרים החלשים בתולדות מכבי. הזר השני אגב היה דונלד רויאל שהמשיך אח"כ לקריירה מוצלחת באן בי איי.

האיש והשפם – ג'ינו בנקס.

בכל מקרה ולפני שאני נסחף בזיכרונות, מי שקראה תיגר על האלופה באותם ימים הייתה, הקבוצה המצוינת שנבנתה בראשל"צ. בראשון התכנסו להם כמה מטובי הכדורסלנים הישראלים של אותם ימים וביניהם פליטי מכבי: מ-י-ק-י ברקוביץ', מוטי ארואסטי, רוני בוסאני, אבי מאור, וחיים זלוטיקמן. היו שם גם המתאזרח קורקי נלסון, והשלימו את הסגל צמד זרים נהדרים כיוג'ין בנקס עם עבר באן בי איי, ואנדריי ספנסר המעופף הנפלא כשעל התזמורת מנצח מוישלה ויינקרנץ. בסגל הזה היו כמה שחקנים עם חשבון פתוח מול הצהובים מיד אליהו. מיקי ומוטי שנזרקו מוקדם מדי לטובת דורון ג'מצ'י וחן ליפין, שאפו להראות שעדיין כוחם במותניהם, ולזלוטיקמן היה חשבון משלו לסגור, אחרי ההפסד הדרמטי בגמר הפלייאוף שלוש שנים קודם לכן כששיחק במדי הפועל ת"א.

ראשל"צ נתנה עונה מצוינת, וסיימה את העונה במקום השני במאזן של שישה עשר ניצחונות מול 4 הפסדים בלבד. בפלייאוף פגשה ראשון את הפועל ת"א של פרישמן, הנדרסון, אמסלם ושות'. ראשון לא ספרה את האדומים, וניצחה 0:3 בסדרת חצי הגמר. בצד השני של התפאורה טיאטאה מכבי ת"א את הפועל ירושלים שבה כיכבו אז דורון שפע, ארז חזן, אמיר מוטאפצ'יץ', ומתאזרח אחד אלמוני העונה לשם דייויד בלאט בתוצאה זהה.

הבמה התפנתה להצגה האמיתית והיא לא אכזבה. אחרי הפסד במשחק הראשון בסדרה, הצליחה ראשל"צ לנצח בביתה, ולהשוות את הסדרה ל 1-1. הסדרה חזרה לת"א, כמו גם הלחץ אך מכבי עם הגב לקיר הצליחה לנצח, ולעלות ליתרון, ואז הגיע המשחק הרביעי שבו עמדה ראשון על סף ניצחון, אבל החטאת עונשין נדירה של מיקי ברקוביץ' (דווקא הוא) וסל בצד השני של מוטי דניאל העניקה למכבי ניצחון חוץ וחגיגת אליפות ראשונה בהיסטוריה מחוץ ליד אליהו.

ראשל"צ עם כמעט אותו סגל הצליחה לסיים במקום השני בליגה גם בעונה הבאה, אבל אז הפסידה בחצי הגמר להפועל ת"א של פרוויס שורט ות'רדקיל, ובכך ירד המסך על אחת הקבוצות המלהיבות ששיחקו כאן כדורסל בעשורים האחרונים.

 

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 49 תגובות

  1. בנקס וספנסר היו זרים מצוינים , הזכרת נשכחות אהבתי את הקבוצה הזאת , תודה אלעד.
    היום הם מול מכבי ( בטח מה שגרם לך להיזכר ) מקווה שינצחו !

  2. מכבי ראשון לציון של שנות ה-90' הייתה סוכנות הרכב יד שנייה של מכבי ת"א. כל שחקני העבר של מכבי שסיימו את דרכם בקבוצה הצהובה מצאו את עצמם בצהוב-כחול החיוור יותר של ראשון לציון. ברקוביץ', ארואסטי, ג'מצי, דניאל, קווין מגי, חן ליפין.
    להישגים משמעותיים חוץ מאותה עונה שתיארת וזו שאחריה, הם לא ממש הגיעו, לא בליגה ולא באירופה. מעבר לזה אף שחקן בית משמעותי לא גדל בראשון לציון (את דרור חג'ג' הם למעשה פספסו) גם גרעין אוהדים רציני הם לא הצליחו לייצר. וכל זה למרות השקעה כספית לא מועטה.
    דווקא בשנות האלפיים, אחרי שהקבוצה מיתגה את עצמה מחדש בצבע הכתום הם חזרו לשחק כדורסל חיובי, פיתחו מחלקת נוער לתפארת והצליחו לגרור בני נוער וצעירים לאולם החדש שלהם בבית מכבי.
    כמה חבל שבשנה הקודמת חזר לקבוצה יצחק פרי ואיתו כל תחלואי העבר וביניהם, שחקנים בהשאלה ממכבי (ג'ייק כהן) על חשבון דקות משחק של שחקני הבית וופיטורים מביכים של מאמנים על רקע אי-ציות להנהלה.

  3. שכחת לציין שספנסר היה דומה דימיון מדהים לאחד בשם מייקל ג׳ורדן
    וג׳ינו בנקס שיחק איתו בבולס.
    ראשלצ הייתה מעין קבוצת ותיקים
    ליאיר – בנוסף לדרור חגג גם אפיק ניסים הוא כשרון שפוספס בקבוצה וזו ממש חבל שאת שנותיו הטובות העביר בשדות זרים.

    תודה על הפוסט

  4. תודה ניב. בנקס היה אחד השחקנים החכמים ששיחקו כאן.
    יאיר מסכים עם כל מה שכתבת. למעשה הרבה שנים אחרי אותה קבוצה מצויינת, ראשון נראתה לי כמו קבוצה די מיותרת וסתמית בלי קהל או יחוד משלה, אני מסכים שחבל שפרי חזר, (למרות שהוא היה היו"ר של אותה קבוצה שעליה הכתבה). הוא עסקן שעדיף שלא היה בקבוצה.
    אגב תודה ליאיר על קטע הוידאו והעלאת הכתבות שלי כל פעם. אני בהחלט מעריך זאת.

  5. איזה האלי הופ של דאוסן ! כיף לראות שחקן צעיר כזה מוכשר.
    מי שזוכר את אבא שלו יודע שיש לו גנים מצויינים

      1. נכון הם שיחקו יחד באילת והשלימו מצוין אחד את השני.
        דאוסן היה שחקן עם אנרגיות אדירות, ולמרות שהיה נמוך יחסית היה ריבאונדר עצום היה לו גם אופי נוח, והיווה נכס לכל קבוצה ששיחק בה במיוחד כמתאזרח שנתן תפוקה של שחקן זר בעידן של שני זרים בקבוצה.

  6. כפיים לאלעד על הפוסט המשובח, ולמאמינים האדוקים על הבלוג החי סביב הליגה הישראלית.
    מעלה זכרונות מאובקים משנים יפות

  7. תודה על הפוסט
    גם אם איני חובב אדוק של ראשון תמיד כיף ללמוד קצת היסטוריה וכמובן שבכסאות המוסיקאלים הנקראים הליגה הישראלית גם את כל השמות שזכרת אני מכיר, גם אם לא היה לי מושג ששיחקו בראשון.

  8. תודה אלעד על הפוסט,אכן בנקס וספנסר היו זרים איכותיים בכלל הזרים פעם היו זרים מדהימים זכור לי במיוחד רונלד יוסטון של הפועל חיפה שהיה נדיר ואם כבר אתה עושה קצת נוסטלגיה אז קבוצה אדירה שאמנם לא הגיעה לשום דבר אבל הייתה מלהיבה בטריוף זה מכבי ר"ג עם צמד הזרים האדיר מילטון וגנר וקני סימפסון

  9. חיפה של יוסטון הייתה קבוצה אדירה !
    אגב גיא גודס שיחק באותה עונה בגיל 18 ועשה בית ספר למכבי. הקבוצה ההיא הייתה רחוקה מרחק דחיפה אחת של מרסר שקלע סל ניצחון מהדחה דרמטית וסנסציונית של מכבי בחצי גמר הפלייאוף.
    גם ר"ג ההיא הייתה נהדרת.
    באמת היו כאן זרים נהדרים ששיחקו לא מעט שנים, ומשקלם הסגוליע היה משמעותי בקבוצות כיוון שנבחרו בקפידה רבה יותר מאשר היום

      1. יניב תודה, איזו נוסטלגיה !
        המכנסיים הקצרות, מרסר עם הצליעה המפורסמת אבל איזה שחקן הוא היה ווילי סימס בקיצור זה מזכיר איך השנים חולפות. חתיכת היסטוריה.

  10. אח איזה ימים. אני גר באותו מושב של ארואסטי, ואני זוכר שבאותה השנה הוא הביא את בנקס לשחק במגרש שלנו, זה עם הבלטות העקומות והשכנים שמחרימים כדורים.
    בכלל, המושב הקטן שלנו זכה לראות את ארואסטי עצמו משחק, את ברקוביץ מגיע לביקורים, את אולסי פרי עושה סיבובי ריצה ושותה ליטרים של מיץ תפוזים כל פעם שהיו צריכים לגמול אותו מאיזו שהיא "שפעת", ואת הידית אמיר כץ.
    היה נחמד להיות ילד במושב שלי בשנים ההן…

  11. אני רוצה לראות את השכן שיחרים כדור לארואסטי – לפרטים נא לפנות למייק לארגי.
    באמת חוויות ילדות נהדרות. אולי תכתוב על זה ? נשמע כיף גדול לקרוא על זה.
    לא ידעתי שאמיר כץ היה קיבוצניק, אחד הקלעים הטהורים הגדולים שהיו כאן. חבל שנפצע הרבה.

  12. אני רוצה לראות את השכן שיחרים כדור לארואסטי – לפרטים נא לפנות למייק לארגי.
    באמת חוויות ילדות נהדרות. אולי תכתוב על זה ? נשמע כיף גדול לקרוא על זה.
    לא ידעתי שאמיר כץ היה קיבוצניק, אחד הקלעים הטהורים הגדולים שהיו כאן. חבל שנפצע הרבה.

    1. המושב נקרא תלמי מנשה, ומוטי ומשפחתו עברו לגור כאן באמצע שנות השמונים. אמיר כץ הגיע כשאביו התחתן עם אישה מהמושב, אמיר עצמו כבר היה שחקן בתחילת הקריירה.
      בכל מקרה, אם הד"ר ירצה, ואני אצליח למצוא מכנה משותף לכל הסיפורים שלא יהיה "תראו, אני מכיר מישהו מפורסם", יש מצב שאכתוב את זה.
      אתם יודעים מה, אכתוב זאת בכל מקרה. מגיע לג'ינג'י פוסט קטן באתר

  13. בהחלט מגיע. תמיד מדברים על מיקי ומוטי וככל שעוברות השנים המיתוס של מיקי רק הולך ומתעצם, וחלקו הגדול של מוטי מתעמעם.
    למען האמת כששניהם כבר היו בשלהי הקריירה אי שם בשנת 87 אני רק התחלתי להתעניין בכדורסל, ואני לא באמת מבין את ההשפעה המכרעת של ארואסטי על מכבי ועל הקריירה של מיקי.
    בכל מקרה נשמע לי אחלה פוסט לכתוב.
    אני מחכה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט