השחקנים הטובים בליגה לכל עמדה – סמול פורוורד / גיא רוזן

מי היה מאמין.

מי היה מאמין שאת רשימת צמרת הסמול פורוורדים של הליגה ירכיבו שחקן שחזר לשחק אחרי קרע בגיד אכילס, שחקן שנבחר בבחירה ה-30 בדראפט ושחקן שמתחיל את עונתו ה-19 בליגה.

מי היה מאמין?

כולם. אנחנו מדברים על העמדה הצפויה בליגה. אלו אותם שמות מוכרים, שחקנים מהם רק לאחד (הצעיר בחבורה) יש פחות מ-5 הופעות באולסטאר. למעשה, אני לא חושב שיש עוד עמדה כזו בליגה, עמדה שהטופ 5 שלה הם שחקנים כל כך מנוסים ומוכרים (לחמישייה הזו יש ביחד 38 הופעות באולסטאר, 36 ALL NBA).

טוב, אז למובן מאליו. נתחיל:

מקום 5. ג'ייסון טייטום.

שחקן העתיד של העמדה, רק בן 23, וכבר מיצב את עצמו כשחקן העתיד של הסלטיקס. מדובר על Jack of all trades קלאסי – יודע לתת עבודה בכל תחום של המשחק, אם זה קליעה 26.4 נקודות ב-53% אפקטיבי/38.6% מהשלוש לצד 7.4 ריב' ו-4.3 אס'. הוא כבר לא שחקן הקאצ' אנד שוט של עונתו הראשונה (את זה עשה נפלא) אלא מכונת ייצור נקודות נהדרת. יודע לקחת את הכדור לסל, יד יציבה מבחוץ, ואפילו בתחום ניהול המשחק הוא מתחיל להראות ניצוצות (למרות שהוא רחוק משאר שחקני הצמרת בעמדה בקטגוריה זו). גם בהגנה טייטום טוב מאוד, מה שבסופו של יום מצביע על שחקן ללא נקודות תורפה משמעותיות.

הבעיה? המשפט המלא הוא Jack of all trades, master of none. טייטום לא נמצא באותו אזור חיוג כמו של צמרת הסקוררים ביכולת לייצר נק' ב-ISO, הוא קלע שלשות טוב, אבל עדיין מרחק מה מלהיות עילית, והוא אולי לא קלולס מול שמירה כפולה, אבל אי אפשר להשוות את יכולת ניהול המשחק שלו לזו של הבולטים בעמדה. נק' האור? ע"ע השחקן במקום 4.

מקום 4: ג'ימי באטלר.

המסע של באטלר בליגה הוא מסע מדהים. בחירה 30 בדראפט, עונת רוקי עם פחות מ-10 דקות למשחק בהן קלע 2.6 נקודות. זו נקודת פתיחה ממנה 99% מהשחקנים ממשיכים לגג עוד עונה או 2 בליגה. באטלר מנקודה זו לקח את כל האנרגיות שלו, כל הרצון המטורף שלו, והפך קודם לאס הגנתי מפחיד, ואז לשחקן המוביל בקבוצת פלייאוף. את מה שאין לו (קליעה יציבה. או קליעה סבירה מטווח ה-3 ברמה כלשהי – בשנתיים האחרונות יש לו פחות מ-25% מטווח ה-3), כנראה גם לא יהיה. את מה שיש לו (הגנה נהדרת. 2.1 חטיפות בעונה שעברה, ולא על חשבון משחק ההגנה הקבוצתי), יש לו בגדול. אבל מה שהקפיץ אותו לטופ 5 של הסמול פורוורדים בליגה זה השינוי במשחקו בשנתיים האחרונות תחת שרביט האימון של ספולסטרה. באטלר הפך מסמול פורוורד/שוטינג גארד בולדוג לפוינט פורוורד במשרה מלאה. ראו את זה נהדר באותם פיינלס אדירים מול הלייקרס – היכולת להפעיל את השחקנים שסביבו, היכולת לקבל החלטות נכונות במאני טיים. 7.1 אסיסטים היו לו בעונה שעברה. שני רק ללברון בעמדת הסמול פורוורד. חשובה לא פחות היא העובדה שהוא ממלא את התפקיד עם מינימום איבודים (רק 2.1 למשחק). מה נותר לכתוב על שחקן שעשה דרך שכזו?

שאפו.

(ג'ימי מהמרפק עם עוד אסיסט)

מקום 3: לברון ג'יימס.

מקום 3: קוואי לאנרד.

קאוואי אמור היה להתמודד על המקום הראשון. מדובר על שחקן שהופך את המילה "יעיל" לנחלתו הפרטית. הוא קלע העונה "רק" 24.8 נק', אבל הוא השיג אותן ב-56.8% אפקטיבי נהדרים (39.8% מהשלוש). בהגנה הוא המשיך להיות אחד ממגני הפרימטר המצטיינים בליגה. ואז הגיע הפלייאוף. 30.4 נק' ב-62.9% אפקטיבי (39.3% מטווח השלוש). מדהים. לראות שחקן מרים את רמת משחקו בדרך כזו, את זה רואים רק מהגדולים ביותר. ועדיין, אליה וקוץ בה. וזה לא סתם קוץ, זה קוץ מזן טנדינופתיה, ב-2 הרגליים. זו הסיבה שהוא יורד ממאבק על המקום הראשון כל הדרך למקום השלישי. רק 11 משחקים בפלייאוף האחרון, ובעיה רפואית שמציבה סימן שאלה עצום על העונות הבאות. הכישרון שם, ללא ספק. כאשר הוא מגיע לבלטה שלו, הוא בלתי עציר כמעט כמו מי שמאכלס את המקום הראשון. אבל אם אי אפשר לדעת האם ישחק וכמה, לא נותרת ברירה ובדירוג הסובייקטיבי שלי הוא צנח למקום השלישי. שיהיה בריא, קוואי, אני מחזיק לו אצבעות שבעוד שנה שנתיים או שלוש יראו לי את הפוסט הזה ויצחקו…

במילים פשוטות: בלגן. מצב בו הגיד לא מחלים כראוי והופך למועד לפציעות חוזרות. אצל קוואי זה ב-2 הרגליים בגיד הארבע ראשי.

מקום 2: קוואי לאנרד

מקום 2: לברון ג'יימס.

העונה שעברה הייתה עונתו ה-18 של לברון בליגה. 18. הוא סיים אותה עם 25 נק' ב-57.6% אפקטיבי לצד 7.7 ריבאונדים ו-7.8 אסיסטים. את זה עשה אחרי שהוא וחבריו לקבוצה בלייקרס (וגם שחקני ההיט) סיימו את הפגרה הקצרה בתולדות הליגה. כל עוד לברון ודייויס היו בריאים, הלייקרס התחרו על המאזן הטוב בליגה. עם הפציעות, העונה העמוסה, והיעדר הפגרה, הלייקרס נפלו כל הדרך להדחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף. ועדיין, גם בעונתו ה-18 בליגה, לברון היה ממנהלי המשחק המצטיינים. היכולת שלו להפעיל גבוהים, למצוא קלעים פנויים, לקבל החלטות במאני טיים, הייתה ונותרה מהמרשימות בליגה.

מקום 1: קווין דוראנט.

דוראנט בכלל שיחק בעמדת הפאוור פורוורד בעונה שעברה. אבל להזיז אותו לעמדה הזו זה סתם תירוץ להתעלם מהעובדות כפי שדוראנט שחזר מפציעה מהקשות שיש הציג: דוראנט היה ונשאר מגדולי הסקוררים. לא רק בין הסמול פורוורדים. לא רק בין שחקני הליגה כיום. מגדולי הסקוררים שהמשחק ראה. עד כמה אדירה הייתה עונתו האחרונה? הוא לקח מאזן אדיר של 26.9 נק' ב-60.8% אפקטיבי (45% פסיכיים מהשלוש) ושדרג אותו ל-34.3 נק' ב-57.3% אפקטיבי בפלייאוף. את זה הוא עשה כאשר חבריו לקבוצה סובלים מפציעות שפחות או יותר הותירו אותו בודד במערכה. תצוגות הקליעה הפסיכיות שלו בפלייאוף הסירו ספק מכל מי שמשום מה החזיק כזה במחשבתו – מדובר בסמול פורוורד הטוב בליגה. השחקן הטוב בליגה.

לפוסט הזה יש 51 תגובות

    1. Avri

      20 אוג 2021 20:56:59

      הטרג'קטורי שלו בהחלט מצדיק את החוזה הזה ואולי אפילו יהפוך אותו לחוזה זול. שאלת השאלות היא כמובן הבריאות אבל בהעדר כדור בדולח אין יותר מה להגיד על זה.

      1. trusttheprocess

        21 אוג 2021 00:45:19

        לרובינסון אין תפקיד, הוא שוטר שיוצא מחסימות
        באטלר דה פקטו היה הרכז של מיאמי וגם של פילדלפיה דרך אגב

  4. Avri

    20 אוג 2021 21:03:39

    גם אני עם טראסט, לא מכניס את באטלר לעמדה הזו. גם טייטום עולה הרבה בעמדה 4 אם יש בכלל עמדות ב'פוזישן-לס' של הסלטיקס. זה חוזר לשאלה של לך תגדיר היום מי משחק בעמדה שלוש. זו עמדה שקצת התמסמסה עם השנים, מי בגלל שהוא משחק כמו טייטום כ-ווינג (ולך תגדיר אם זה שלוש או ארבע) ומי בגלל שהוא תכלס מסתובב איפה שהוא רוצה על המגרש (לברון).
    –
    אם הדירוג אגב, אני מסכים.

      1. Avri

        20 אוג 2021 21:39:36

        את שני אלו הייתי מסווג בקטגוריית לברון (ז'א תכלס עושים מה שבא להם על המגרש). כדורסל הירו בול בסגנון תן-את-הכדור-ללוקה/הארדן-וחכה-על-קשת-השלוש-עד-שיקרה-משהו הוא בהגדרה לא כדורסל של עמדות.

    2. גיא רוזן

      20 אוג 2021 21:33:54

      קשה מאוד כיום לנשים את האצבע על מי משחק באיזו עמדה.
      .
      באטלר משחק בהיט לצד רכז + דנקן רובינסון.
      באטלר מרוויח את לחמו דרך תנועה מתמדת מסביב לקשת השלוש.
      תפקודו של באטלר הפך "לברוני" במיוחד עם המון מהלכים שמתחילים המרפק.
      אז כן,
      באטלר בעונותיו הקודמות היה שוטינג גארד.
      במיאמי משחקו קיבל מימד נוסף אותו הוא מבצע מעמדה שמרגישה "פוינט פורוורד".

    3. MBK

      21 אוג 2021 08:18:03

      כל העמדות בליגה עברו טרנספורמציה משמעותית
      ה PF הקלאסים הפכו לסנטרים וה SF הפכו ל PF
      זה נוסע מטמטום של הליגה בהגדרת עמדות C,PF,SF,SG,PG
      אני לפעמים נזכר בליין אפים של האייטיז, אז כל קבוצה שיחקה עם 3 גבוהים על אמת
      אני שואל את עצמי איך הפרונט ליין של בוסטון היה רלוונטי כיום (פאריש היה שחקן ספסל שולי, מק׳הייל סנטר ולארי PF)
      שחקנים כמו ג׳יימס וורת׳י, לארי בירד
      הדוגמא הכי טובה היא טים דאנקן, שיחק רוב הקריירה (10 מ 19 עונות) כסנטר
      ונבחר ל PF הטוב בהיסטוריה

      1. Jonathan

        21 אוג 2021 12:36:22

        מסכים מאוד.
        הגדרת העמדות עדיין טיפשית והיה אפשר מזמן כבר להתחיל לחשוב על דרכים לעדכן אותה.
        *
        לגבי דאנקן – כנראה נחשב לPF בעיקר כי התחיל את הקריירה לצד רובינסון. וגם – היה קל לשבץ אותו ככה בגדולים בכל הזמנים. צפוף בסנטרים, ולמי יש כוח לקארל מלון….
        🙂
        אם צריך לבחור את הגדול בכל עמדה כיום אז אפשר בקלות לשים את לברון ובירד כפורוורדים. שניהם יכולים להיחשב גם כסמול גם כפאוור פורוורד, לא משנה הכותרת שאיתה שובצו בתחילת המשחק.

        1. הציפור הנדירה

          22 אוג 2021 11:23:13

          אני אכן שם את בירד ולברון כשני הפורוורדים בחמישית כל הזמנים (לצד מג'יק ומייקל ווילט. ספסל: אוסקאר, וסט, דוראנט, בארקלי, דאנקן, גארנט, ראסל, כארים).

  6. דדי

    20 אוג 2021 21:57:01

    לא מסכים שדוראנט הוא סמול פורוורד.
    הוא עדיין יכול לשחק בעמדה אבל כל העונה שעברה 4 היתה העמדה העיקרית שלו, יכול להיות שגם בגלל האכילס, אבל בכל מקרה זה לא ישתנה גם הלאה.

  9. האווי לאסוף

    20 אוג 2021 23:23:43

    כיף לראות שטייטום הצליח לחדור לחמישייה בעמדה איכותית כל כך, לברון בלתי נגמר גם בגיל תשעים ומשהו, אבל מעל כולם דוראנט. בלי קשר למה שכל אחד חושב עליו, מדהים לראות שחקן חוזר לרמה כזו לאחר פציעה רצינית כל כך.
    תודה על הפוסט המצויין, גיא

  10. G-dog

    20 אוג 2021 23:28:15

    שמע אני לגמרי מסכים איתך על הדירוג, אבל לא על השחקנים שממוקמים בו… מתוך הרשימה שבחרת רק לברון וקאווי סמול פורוורדים גם בתפקיד וגם בתפקוד (לברון קצת יותר מרכז, אבל ליד שני גארדים רוב הזמן). טייטום מתופקד בחמישייה רוב הזמן עם קמבה (שרודר), סמארט ובראון מה שהופך אותו ל4. ג'ימי הוא 2 שמתפקד כ3 אז נשפוט אותו כאחד. ודוראנט הוא פשוט 4 כיום, אמנם לדעתי בכל עמדה הוא יהיה הטוב ביותר כרגע בליגה, אבל עדיף שיהיה בעמדה שבה הוא משחק באמת.

  11. dvir

    21 אוג 2021 00:03:46

    דוראנט לא יותר טוב מלברון. לברון לפני הפציעה היה מועמד לmvp . אחרי שנפצע ושיחק פצוע מול פיניקס בלי דיוויס פתאום כולם מספידים אותו ? דוראנט סקורר גדול אבל חוץ מזה ? לא שומר גדול על שום עמדה לא ריבאונדר גדול לא מוסר גדול ממש לא קרוב להשפיע על המשחק כמו לברון נניח או דונציץ . שוב הוא הוכיח שהוא לא יכול לקחת קבוצה על הגב עד השלבים המאוחרים של הפלייאוף. מילווקי ? מישהו ראה את ההגנה שלו שלו במשחק 7 ? הוא ממש שמר כמו הארדן . מצטער אבל נגיד לברון ב2018 שהיה לו סגל פחות טוב בהרבה משל דוראנט הצליח לנצח עד גמר הnba. יאניס ומילווקי לא יריב כמו גולדן סטייט שאי אפשר לנצח קבוצה טובה אבל אפשר לעבור אותה.

  12. סימור סקגנטי

    21 אוג 2021 00:07:39

    יש היום בכדורסל בכלל עמדה שהיא "סמול פורוורד"? בתכלס מהרשימה רק קוואי הוא סמול פורוורד קלאסי. לברון יכול לשחק בנוסף גם רכז וגם פאוור פורוורד, דוראנט וטייטום גם ב-4, באטלר גם בשוטינג גארד ופול ג'ורג' גם ב-2 וב-4. זו בעצם העמדה הכי דינמית היום ב NBA וכך גם הדירוגים שלה

  13. thetroll

    21 אוג 2021 00:49:49

    פוסט מעולה. אין סמול פורוורד כבר .. 🙂 אבל הסמול פורוורד היא העמדה הכי חשובה שיש. אלה שחקנים שיודעים לעשות הכל מהכל. אני מסכים לחלוטין עם הדירוג כולל עם השחקנים שנבחרו לעמדה. טייטום הוא סמול פורוורד לא משנה אם הוא עם הרכב שיש בו את סמראט ובראון. דוראנט הוא בודאי סמול פורוורד גם אם הוא שיחק 4 השנה.. זו העמדה הכי חשובה וכמעט תמיד יש בה את השחקנים הכי חשובים. אם אני בוחר את חמשת השחקנים הטובים בליגה (דוראנט סטף יאניס לברון וקאווי בסדר הזה דרך אגב) שלושה מהם סמול פורוורדים. טנקס גיא פוסט מעולה אתה צריך לכתוב יותר.

    1. דדי

      21 אוג 2021 01:06:50

      אתה יכול להגיד ״בוודאי״ ו״לא משנה״ כמה פעמים שתרצה, ועדיין דוראנט וטייטום מתופקדים כ 4 ואין לזה קשר לאיזה סוג יכולות יש להם.
      זה לא עניין של דיעה או החלטה, זאת עובדה.
      אפשר גם לראות לפי הרכש של הקבוצות שלהם שזה לא עומד להשתנות.

      2. thetroll

        21 אוג 2021 15:53:02

        ולעצם העניין הם שלושתם בבסיס בהגדרה באיך שמשחקים סמול פורוורדים. דוראנט שיחק את העמדה הזאת כל השנים בגולדן סטייט וב okc. זה שהשנה שיחק 4 בברוקלין לא אומר הרבה בעייני. כולה שנה אחת מקריירה של שנים. טייטום הוא סמול פורוורד. בבוסטון יש קבוצה מיוחדת עם בראון וסמארט שעולים ופותחים ולכן הוא לכאורה משחק 4 אבל תכלס הוא ה 3 הכי קלאסי שיש. זה יותר עניין של מצאי השחקנים שיש בקבוצה. בכל קבוצה נורמלית הוא היה משחק 3. על לברון אין בכלל מה לדבר. באטלר הוא היחיד שאכשהוא אפשר לטעון שהוא 2 אבל הוא לא באמת שוטינג גארד סטייל קליי או בוקר. הוא 3. ככה נראה לי לפחות. זה התפקיד הטבעי של שלושתם. מקוה שמסכים על זה לפחות…. 🙂

        1. דדי

          21 אוג 2021 20:06:06

          מה זה ״טבעי״ ?
          ההגדרות נקבעות לפי תפקוד הגנתי – על מי אתה שומר בקבוצה השנייה.
          היכולות לא קובעות כלום.
          טוני אלן היה 2 ורק 2 כל הקריירה. מה ביכולות שלו מראה את זה ?
          הליגה פשוט הולכת לכיוון שבו השחקנים שבעבר היכולות והפיזיות שלהם הוצבו בעמדה 3, מוצבים היום בעמדה 4.
          והשחקנים האלה הם 4 לכל דבר בלי שום קשר לסוגי היכולות שלהם.

          1. thetroll

            22 אוג 2021 02:59:26

            מעניין מה שאמרת אבל לא מסכים שההגדרות נקבעות רק לפי התפקוד ההגנתי. להיפך הן נקבעות יותר לפי התפקוד ההתקפי. מעניין מה האחרים חושבים בעניין. לפי דעתי הרוב מתייחסים לתפקוד ההתקפי .

  14. John

    21 אוג 2021 06:51:56

    לגבי הדירוג אין לי ממש בעיה. לגבי הגדרות עמדה בהגנה לפעמים קל יותר להגדיר. בהתקפה אולי אפשר לחלק לגארדים ווינגים וגבוהים. זה כבר יותר דומה לכדורגל שניתן ליצור הרכבים בפורמטים שונים. למשל הרכב של 3 גארדים ווינג וגבוה, או גארד 3 ווינגים וגבוה או 2 גארדים עם 3 ווינגים. כמובן שגם בין העמדות האלה יש טשטוש אך לרוב פשוט זה עניין של גודל/מידות וסגנון משחק. כשג"ס שיחקה עם קרי, קליי, KD, גרין ופאצ'וליה העמדות נראו כביכול מאוד מוגדרות אך גם שם זה סכמתי מכיוון שלקליי יש מידות של SF, אין לו ממש שליטה בכדור והוא משחק הרבה בפינות או בחצי פינה. אבל קשה לקרוא לו SF כאשר דוראנט הוא 2.10. אבל בפועל דוראנט הוביל כדור לא מעט ויצר לחבריו תוך כדי שהוא משחק מבחוץ פנימה.

    1. גיא רוזן

      21 אוג 2021 07:12:50

      אני מסכים ב-100%
      הצטרפתי לפרויקט אחרי שהוחלט על העמדות המסורתיות.
      גארד, ווינג וסנטר זו חלוקה הגיונית יותר,
      וגם אז 40% ה-5 השחקנים ברשימה לא בהכרח מתאימים (באטלר ולברון, לטעמי, משחקים בעמדה שתפורה למידותיהם – פוינט פורוורד).
      וגם אז 2.0
      דייויס ויאניס. הם שחקני כנף?
      הצמד זכו ב-2 האליפויות האחרונות, כל אחד בתורו, כאשר את מירב הנזק הם יוצרים כאשר הם משחקים בעמדת הסנטר.
      .
      או במילים אחרות –
      לא פשוט …

    2. thetroll

      21 אוג 2021 16:01:57

      מדויק. העניין הוא קצת מידות והרבה יותר יותר "אופי המשחק" .. הדוגמא עם קליי מצויינת . מידות של SF אבל נעדר כישורים בסיסיים לעמדה. הוא משחק 2 אמנם אבל אף אחד לא יכול להגדיר אותו כ 3 גם אם היה רוצה. לגבי כל החבורה שגיא בחר הם 3 קלאסיים מבלינת אופי המשחק שלהם.. לכן בעייני הבחירה נאותה.

    3. Jonathan

      21 אוג 2021 16:56:13

      מסכים.
      למעט לגבי קליי – מבחינת המידות ודרך המשחק הוא שוטינג גארד. נופל יפה להגדרה של "אוף גארד" בזכות המשחק ללא הכדור. תמיד הזכיר לי את רג'י מילר.
      בהתקפה כמעט ולא היה שם עניין של עמדת סנטר מסורתית. פצ'וליה לא היה מקבל כדור עם הגב לסל ונכנס ל"דו קרב" כדי לנער את מי ששומר עליו. התפקיד שלו היה יותר דומה לזה של לונגלי בבולס – לדאוג שאף סנטר טוב לא ייתפוס יום חם בלי שתהיה גופה גדולה לשים עליו.
      אם כבר העדיפו לעבור לשחק עם "חמישיית מוות" ללא שחקן פנים מובהק – וגם דקות שג'אבל מגי היה מקבל זה יותר כדי שינוע אל עבר הסל מאשר שיישחק כמו סנטר מסורתי.

  15. גיא רוזן

    21 אוג 2021 07:33:26

    נקודה מעניינת שעולה מהתגובות –
    יש מעט ויכוח על מיקומים,
    והרבה על הגדרות תפקיד.
    זה בלט גם הפוסטים קודמים.
    הכדורסל השתנה/התפתח.
    התפקידים הקלאסיים מוגדרים יותר על ידי גובה וסיטואציה.
    לדוגמה –
    מי הרכז של שארלוט?
    הרי רוזיר ולאמלו משחקים לא מעט דקות יחדיו.
    התשובה מוזרה, משהו. לאמלו הוא מנהל המשחק העיקרי,
    ורוזיר בהתקפה מתפקד פחות או יותר כמו קיירי במדי קליבלנד לצדו של לברון.
    וגם אז, מדובר כאן על יתר פשטנות, היות והוא מעט דקות הייוורד משחק כמו סוג של פוינט פורוורד.
    .
    שורה תחתונה 1:
    זה לא באמת משנה. סך הכל דרך להעביר את הזמן במהלך פגרת הקיץ.
    שורה תחתונה 2:
    שארלוט. בהחלט שווה לעקוב אחריהם השנה. המשחק שלהם בפיניקס (ניצחו בהפרש של סל בודד) היה אחלה משחק. המון כישרון יש בקבוצה הזו.

    1. MBK

      21 אוג 2021 08:22:56

      הגדרת העמדות הקלאסית לא רלוונטית כיום
      הליין אם של הלייקרס, פילי ודנבר עונה על ההגדרה של שחקן פר עמדה קלאסי (3 גבוהים, 2 גארדים)
      אם אין כיום SF מה נאמר על ה PF?

  16. MBK

    21 אוג 2021 08:27:15

    אהבתי את הדירוג, למרות הויכוח על העמדות
    אני חושב שכריס מידלטון קצת אנדרייטד ברמת מחדל
    בפלייאוף האחרון הוא עלה מדרגה ביג טיים וזה הזמן להזכיר את יאניס שבתחילת הקריירה שיחק כ SG ואז עבר ל SF לכמה עונות

  19. פיני

    21 אוג 2021 20:57:37

    שבוע טוב.
    מעולה גיא.
    אלה הן הבחירות שלי, גם אם הסדר לא ממש זהה. אני אעדיף את טייטום על באטלר כנראה, ובשלושת המקומות הראשונים, אין לי דירוג. קוואי תורם יותר מכולם בשני צידי המגרש, דוראנט הוא סקורר מתוצרת עצמית של השטן ולברון משפיע על המשחק יותר מכולם.
    תודה

  20. ברוך רובין

    22 אוג 2021 04:27:09

    תודה גיא מצויין כרגיל, אתה צריך לכתוב יותר. לגבי טייטום אני לא מסכים איתך הוא ממש לא טוב בכל האספקטים של המשחק, הוא סקורר משובח (לא מהטופ) וזהו, ברגע שהקליעה לא נכנסת הוא לא משפיע על המשחק באספקטים שונים כמו ייאנג לדוגמה.

  21. ירון, החלום

    22 אוג 2021 07:53:07

    בס"ד
    תודה רבה.
    מסכים עם הדירוג וגם עם נושא העמדות.
    היה עדיף גארדים וגבוהים, למרות 'זה גם לא ברור לגמרי.

  22. etayle

    22 אוג 2021 08:53:14

    תודה רבה גיא, אחלה פוסט. אני חושב שבאטלר ממוקם קצת גבוה. השלישייה הראשונה זה הטופ של הטופ. בנוגע לעמדות, מסכים עם כולם. אבל לא צריך לריב על זה, זה סתם עניין של הגדרות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט