מי היה מאמין.

מי היה מאמין שאת רשימת צמרת הסמול פורוורדים של הליגה ירכיבו שחקן שחזר לשחק אחרי קרע בגיד אכילס, שחקן שנבחר בבחירה ה-30 בדראפט ושחקן שמתחיל את עונתו ה-19 בליגה.

מי היה מאמין?

כולם. אנחנו מדברים על העמדה הצפויה בליגה. אלו אותם שמות מוכרים, שחקנים מהם רק לאחד (הצעיר בחבורה) יש פחות מ-5 הופעות באולסטאר. למעשה, אני לא חושב שיש עוד עמדה כזו בליגה, עמדה שהטופ 5 שלה הם שחקנים כל כך מנוסים ומוכרים (לחמישייה הזו יש ביחד 38 הופעות באולסטאר, 36 ALL NBA).

טוב, אז למובן מאליו. נתחיל:

מקום 5. ג'ייסון טייטום.

שחקן העתיד של העמדה, רק בן 23, וכבר מיצב את עצמו כשחקן העתיד של הסלטיקס. מדובר על Jack of all trades קלאסי – יודע לתת עבודה בכל תחום של המשחק, אם זה קליעה 26.4 נקודות ב-53% אפקטיבי/38.6% מהשלוש לצד 7.4 ריב' ו-4.3 אס'. הוא כבר לא שחקן הקאצ' אנד שוט של עונתו הראשונה (את זה עשה נפלא) אלא מכונת ייצור נקודות נהדרת. יודע לקחת את הכדור לסל, יד יציבה מבחוץ, ואפילו בתחום ניהול המשחק הוא מתחיל להראות ניצוצות (למרות שהוא רחוק משאר שחקני הצמרת בעמדה בקטגוריה זו). גם בהגנה טייטום טוב מאוד, מה שבסופו של יום מצביע על שחקן ללא נקודות תורפה משמעותיות.

הבעיה? המשפט המלא הוא Jack of all trades, master of none. טייטום לא נמצא באותו אזור חיוג כמו של צמרת הסקוררים ביכולת לייצר נק' ב-ISO, הוא קלע שלשות טוב, אבל עדיין מרחק מה מלהיות עילית, והוא אולי לא קלולס מול שמירה כפולה, אבל אי אפשר להשוות את יכולת ניהול המשחק שלו לזו של הבולטים בעמדה. נק' האור? ע"ע השחקן במקום 4.

מקום 4: ג'ימי באטלר.

המסע של באטלר בליגה הוא מסע מדהים. בחירה 30 בדראפט, עונת רוקי עם פחות מ-10 דקות למשחק בהן קלע 2.6 נקודות. זו נקודת פתיחה ממנה 99% מהשחקנים ממשיכים לגג עוד עונה או 2 בליגה. באטלר מנקודה זו לקח את כל האנרגיות שלו, כל הרצון המטורף שלו, והפך קודם לאס הגנתי מפחיד, ואז לשחקן המוביל בקבוצת פלייאוף. את מה שאין לו (קליעה יציבה. או קליעה סבירה מטווח ה-3 ברמה כלשהי – בשנתיים האחרונות יש לו פחות מ-25% מטווח ה-3), כנראה גם לא יהיה. את מה שיש לו (הגנה נהדרת. 2.1 חטיפות בעונה שעברה, ולא על חשבון משחק ההגנה הקבוצתי), יש לו בגדול. אבל מה שהקפיץ אותו לטופ 5 של הסמול פורוורדים בליגה זה השינוי במשחקו בשנתיים האחרונות תחת שרביט האימון של ספולסטרה. באטלר הפך מסמול פורוורד/שוטינג גארד בולדוג לפוינט פורוורד במשרה מלאה. ראו את זה נהדר באותם פיינלס אדירים מול הלייקרס – היכולת להפעיל את השחקנים שסביבו, היכולת לקבל החלטות נכונות במאני טיים. 7.1 אסיסטים היו לו בעונה שעברה. שני רק ללברון בעמדת הסמול פורוורד. חשובה לא פחות היא העובדה שהוא ממלא את התפקיד עם מינימום איבודים (רק 2.1 למשחק). מה נותר לכתוב על שחקן שעשה דרך שכזו?

שאפו.

מקום 3: לברון ג'יימס.

מקום 3: קוואי לאנרד.

קאוואי אמור היה להתמודד על המקום הראשון. מדובר על שחקן שהופך את המילה "יעיל" לנחלתו הפרטית. הוא קלע העונה "רק" 24.8 נק', אבל הוא השיג אותן ב-56.8% אפקטיבי נהדרים (39.8% מהשלוש). בהגנה הוא המשיך להיות אחד ממגני הפרימטר המצטיינים בליגה. ואז הגיע הפלייאוף. 30.4 נק' ב-62.9% אפקטיבי (39.3% מטווח השלוש). מדהים. לראות שחקן מרים את רמת משחקו בדרך כזו, את זה רואים רק מהגדולים ביותר. ועדיין, אליה וקוץ בה. וזה לא סתם קוץ, זה קוץ מזן טנדינופתיה, ב-2 הרגליים. זו הסיבה שהוא יורד ממאבק על המקום הראשון כל הדרך למקום השלישי. רק 11 משחקים בפלייאוף האחרון, ובעיה רפואית שמציבה סימן שאלה עצום על העונות הבאות. הכישרון שם, ללא ספק. כאשר הוא מגיע לבלטה שלו, הוא בלתי עציר כמעט כמו מי שמאכלס את המקום הראשון. אבל אם אי אפשר לדעת האם ישחק וכמה, לא נותרת ברירה ובדירוג הסובייקטיבי שלי הוא צנח למקום השלישי. שיהיה בריא, קוואי, אני מחזיק לו אצבעות שבעוד שנה שנתיים או שלוש יראו לי את הפוסט הזה ויצחקו…

מקום 2: קוואי לאנרד

מקום 2: לברון ג'יימס.

העונה שעברה הייתה עונתו ה-18 של לברון בליגה. 18. הוא סיים אותה עם 25 נק' ב-57.6% אפקטיבי לצד 7.7 ריבאונדים ו-7.8 אסיסטים. את זה עשה אחרי שהוא וחבריו לקבוצה בלייקרס (וגם שחקני ההיט) סיימו את הפגרה הקצרה בתולדות הליגה. כל עוד לברון ודייויס היו בריאים, הלייקרס התחרו על המאזן הטוב בליגה. עם הפציעות, העונה העמוסה, והיעדר הפגרה, הלייקרס נפלו כל הדרך להדחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף. ועדיין, גם בעונתו ה-18 בליגה, לברון היה ממנהלי המשחק המצטיינים. היכולת שלו להפעיל גבוהים, למצוא קלעים פנויים, לקבל החלטות במאני טיים, הייתה ונותרה מהמרשימות בליגה.

מקום 1: קווין דוראנט.

דוראנט בכלל שיחק בעמדת הפאוור פורוורד בעונה שעברה. אבל להזיז אותו לעמדה הזו זה סתם תירוץ להתעלם מהעובדות כפי שדוראנט שחזר מפציעה מהקשות שיש הציג: דוראנט היה ונשאר מגדולי הסקוררים. לא רק בין הסמול פורוורדים. לא רק בין שחקני הליגה כיום. מגדולי הסקוררים שהמשחק ראה. עד כמה אדירה הייתה עונתו האחרונה? הוא לקח מאזן אדיר של 26.9 נק' ב-60.8% אפקטיבי (45% פסיכיים מהשלוש) ושדרג אותו ל-34.3 נק' ב-57.3% אפקטיבי בפלייאוף. את זה הוא עשה כאשר חבריו לקבוצה סובלים מפציעות שפחות או יותר הותירו אותו בודד במערכה. תצוגות הקליעה הפסיכיות שלו בפלייאוף הסירו ספק מכל מי שמשום מה החזיק כזה במחשבתו – מדובר בסמול פורוורד הטוב בליגה. השחקן הטוב בליגה.