דוראנטלה השתגע! / ולדי קוגן

חברים יקרים,חודש ינואר או בשמו החדש "החודש שדוראנט התפרע וקרע את הליגה" מגיע לסיומו.הנה סיכום האירועים האחרונים,שיכללו לא מעט אזכורים של ה-slim reeper,הלא הוא הכינוי החדש של kd:

1)נצחון 93-108 על סקרמנטו-דוראנט האריך את רצף המשחקים שלו של 30 ומעלה כשקלע "רק" 30.כשאתה סקורר פסיכי כמו דוראנט משחקים של 30 הם כבר עניין שבשגרה ואף אחד לא מתרגש מהם,מה גם שאיבקה וגקסון נתנו 20 ו-16 בהתאמה,מה שאפשר לדוראנט לשמור כוחות.סקרמנטו לא היוו יריב כשמלבד אייזיאה תומאס עם 38 אף אחד לא ממש הופיע.דמרכוס קאזינס,שרבים הכתירו כסנטר הטוב בליגה ואני ביניהם,לא הגיע לעבודה כשקלע 16 באחוזים גרועים.סקרמנטו הם אחת הקבוצות היחידות שעוד לא החליטו השנה אם הם הולכים לפלייאוף(לא סביר בגלל המערב החזק בטירוף),או לטנקינג שיביא להם בחירה גבוהה(לא סביר בגלל המזרח החלש להחריד).כשהם יחליטו לאן הם הולכים אז נדבר.נצחון שלישי רצוף שלנו וממשיכים במסע.

2)נצחון 97-105 על פורטלנד-עבור פורטלנד זה היה משחק רביעי ב-5 ימים ודוראנט הריח דם וכמו כריש טרף אותם עם 46 נקודות אדירות באחוזים מטורפים(17-25 מהשדה,6-7 מהשלוש)והאריך את הרצף ל-8 משחקים.בצד השני אולדריג היה אדיר עם 29 ו-16,אבל נפל מהרגליים ברבע האחרון ובלעדיו לפורטלנד לא היה סיכוי.אוקלהומה שיחקה עם 9 שחקנים בלבד אך עם זאת אף אחד לא שיחק מעל 38 דקות.יש לקבוצה עומק שאפילו בלי ווסטברוק הם מצליחים להסתדר ולנצח בכמויות.תמשיכו ככה.

3)נצחון 105-111 על סן אנטוניו-כנראה שרגי גקסון ממש אוהב לשחק מול הספרס כי הוא פשוט מתפוצץ עליהם כל פעם ככהפעם הוא השווה שיא קריירה של 27 בתוספת 8 אסיסטים.דוראנט היה בזון כרגיל עם 36 והרצף עומד על 9 משחקים.נצחום שלישי העונה מול סן אנטוניו שחסרו את ספליטר וגם את קאווי לאנרד שנפצע באמצע המשחק מה שנתן לדוראנט חופש פעולה.סן אנטוניו העונה לא מצליחים לנצח את הגדולות כשהם הפסידו כבר לכולן:לנו,מיאמי,אינדיאנה,יוסטון והרשימה נמשכת.אני קונה תסריט כזה גם בפלייאוף.

4)83-101 על הסלטיקס-במשחק הזה דוראנט לא קלע 30 פשוט כי הוא לא שיחק.אבל גם בלעדיו החברה לא התקשו מול הסלטיקס העלובים.איבקה נתן 21,לאמב רשם 19 וגקסון רשם 14 ו-8 אסיסטים.משחקים כאלה נותנים בטחון לקבוצה שאפשר העונה ללכת רחוק,כשזה היה המשחק הראשון בתולדות התאנדר שהם שיחקו בלי דוראנט וווסטברוק.בסלטיקס חוץ מגרין שרשם 16 והיה סביר אף אחד לא עשה יותר מדי.דני איינג עוד לא סיים עם הטריידים כשאחרי קורטני לי וגורדן קרופורד יש דיבורים על טרייד של רונדו(סבירות די נמוכה,לפחות במהלך העונה).בינתיים רונדו לא הראה יותר מדי ככה שהאפשרות כמעט לא קיימת.באס וגרין נראים כאלה שיעברו קבוצה ברגע שאיינג יראה הזדמנות.ההווה בבוסטון אמנם קודר אך העתיד יהיה טוב,כל עוד איינג אחראי.לאוקלהומה זה היה נצחון 6 רצוף.

5)91-103 על פילדלפיה-דוראנט רשם טריפל דאבל 5 בקריירה של 32 נק,14 ריב ו-10 אסיסטים.משחק 10 רצוף עם 30 ומעלה.מדהים.אין מילים.איבקה המשיך בעונה המופלאה למדי שלו עם 25 ו-11 וקוליסון נתן 12 מפתיעות.מלבדם כל שאר הקבוצה הייתה די זוועה.פילדלפיה מתחילים להבין שלנצח העונה לא יוביל אותם לכלום,ושכל הפסד מקרב אותם לפרס הגדול(אמביד,כשפארקר לטעמי שני קרוב).פילדלפיה יהיו שחקן משמעותי במועד ההעברות כשטרנר,יאנג והאוס מועמדים לעבור.לדעתי פילדלפיה עוד יסיימו עם המאזן הגרוע בליגה שכרגע רשום בטאבו על שמה של מילווקי.אוקלהומה בינתיים ממשיכים לשייט למאזן הטוב בליגה.

6)109-111 על אטלנטה-המשחק שהראה למה אוקלהומה דווקא כן מועמדת לאליפות.הםלא הובילו בשום שלב במהלך המשחק ועדיין ניצחו.כשלא הולך לך ואתה מנצח זה תמיד סימן טוב.דואנט רשם 41 באחוזים פסיכיים(17-25מהשדה,5-7 מ-3 6-8 מהקו)בתוספת סל ניצחון,שהזכיר את מייקל בימיו הגדולים כששלושה שחקנים שומרים אותו ובכל זאת הוא איכשהו יקלע וינצח.מטורף.היסטורי.תבחרו אתם את המילה שתתאר.משחק 11 רצוף עם 30 ומעלה שהשתווה לרצפים של שאקיל ומייקל ב-30 שנה האחרונות,כשרק מגריידי עם 14 וקובי(מי אם לא הוא)עם 16 מובילים את הרשימה.אטלנטה הייתה די המומה מההפסד,למרות שהם שיחקו בלי הורפורד וטיג שנפצע גם(מה הסיפור עם הפציעות הלא נגמרות האלה??).הם כנראה ימשיכו במסורת שלהם להגיע לפלייאוף ולעוף בסיבוב הראשון.בהצלחה בעתיד.

7)95-112 על מיאמי-הדו קרב שכולם חיכו לו בין המלך לבין הטוען לכתר נגמר בנוקאאוט של האחרון.המשחק התחיל נורא כשמיאמי רצה ל-4-22 אבל אחרי שפרקינס יצא אוקלהומה לא הביטו אחורה,לחצו על הדוושה ורמסו את האלופה.דוראנט ולברון בקרב ראש בראש שלא היה מבייש את מגיק ולארי או את בארקלי וגורדן,כשעל כל סל של לברון דוראנט הגיב,ולהיפך.לברון סיים עם 3,34 ו-3,אבל דוראנט ניצח בדו קרב עם 7,33 ו-5.ולחשוב שכל זה קרה במשחק עונה רגילה.וואו מה יקרה אם הם יפגשו בפלייאוף??.נקודת המפנה במשחק הייתה כשפרקינס סיים את המשחק אחרי 5 דקות,ואז סקוט ברוקס סוף סוף קיבל שכל ונתןלאיבקה לשחק סנטר ושם הסיפור של מיאמי נגמר.אוקלהומה ניצחו את מיאמי בסמול בול,בלי שום ביג מן סטייל היברט.

אמרו שלאמב לא יוכללהיכנס לנעליו של הארדן.אז אמרו.הבחור הצעיר החזיר עם 18 נק עם קליעה מצוינת מ-3(4-6) וגם עזרה בהובלת הכדור(רשם 4 אסיסטים).טוב הארדן הוא לא אבלתמורת ה-2 מליון שהוא מקבל הוא מציאה.שחקן נוסף שנתן הצגה הוא דרק פישר שרשם 15 ב-5 מ-5 לשלוש.תארו לכם איך קובי יגיב אם פישר יזכה בטבעת שישית בלעדיו.בעצם אל תתארו,אתםתראו בעצמכם ביוני.בתקווה.

אז העונה הזאת הולכת כמו שקיוו,פרט לפציעה של ווסטברוק.המוזר הוא שאחרי הפציעה כל הפרשנים טענו שאוקלהומה תיפול בדירוג המערב,אבל עכשיו כשהם מקום1 במרחק גדול מהבאה בתור(3.5 משחקים לפני פורטלנד) יש דיבור שכשווסטברוק יחזור זה יעלה לקבוצה בכמה נצחונות.מי שטוען דבר כזה הוא:

א)לא מבין כדורסל

ב)הוא אוהד של מיאמי,אינדיאנה או סן אנטוניו(הכוונה לקבוצות שרצות לאליפות,כשאפשר להחשיב גם את הקליפרס,ומנסה להיאחז בכל דבר שיגרוםלו להאמין שקבוצתו תנצח את okc.

אני אומר תודה שווסטברוק לא משחק כמו וויד משחק כן משחק לא.כשווסטברוק נותח היה ברור שהוא יעדר וזהו.עם וויד לעומת יש אי הבנה וחוסר בטחון בקבוצה שלא יודעת אם הוא ישחק ואיך ישחק.מיאמי הם 6-7 בלי וויד,כשלעומת זאת אוקלהומה הם 6-15 בלי ווסטברוק.כשאתה יודע מה מצפה לך אתה יכול להתכונן יותר טוב.אחרי הפציעה היה גם רעיון אלילהביא שחקן בטרייד שיעזור בהובלת הכדור אבל רגי גקסון הצליח להיכנס לעמדה ומחזיר עם מספריםמעולים של 13.4 נק ו-4 אסיסטים למשחק.

איבקה מצליח להתרגל לשחק בלי ווסטברוק שיוריד ממנו לחץ ונותן עונהחלומית של 14.7 ו-8.8 כשהיום נגלה האם המאמנים בחרו בו לאולסטאר.

אבל הסיבה האמיתית להצלחת הקבוצה היא אחת:קווין דוראנט.הסטטיסטיקה שלו לחודש ינואר היא:36.6 נק,6.3 ריב ו-6 אסיסטים למשחק.מאז מייקל לא נראו מספרים כאלה.יש לו גם 6 משחקים של 40+ נק העונה,כשלאף שחקן אחר אין יותר מ-2.דוראנט הוא ה-mvp של העונה הזו וזה אפילו לא קרוב.נכון לכתיבת שורות אלה הקבוצה נמצאת במאזן 10-37,חצי משחק לפני אינדיאנה.אם נמשיך ככה ונשיג יתרון ביתיות לכל אורךהפלייאוף אפשר לפנטז על גביע.דבר חשוב שצריךלקרות הוא שברוקס יבין מתי לשחק עם פרקינס ומתי להושיב אותו.מול קבוצות כמו אינדיאנה,יוסטון סן אנטוניו והקליפרס שלכולן יש גבוהים נהדרים הנוכחות שלו תהיה חשובה אבל מול יריבה כמו מיאמי הוא פשוט צריךלשבת על הספסל כל המשחק.נקווה שאחרי המשחק מול מיאמי ברוקס הסיק את המסקנה.

בוא נראה מה צופה לנו השבוע הקרוב-

1)ברוקלין(31\1,יום שישי)בחוץ-מאז תחילת השנה החדשה ברוקלין נמצאים בזון כשהם הפסידו רק לטורונטו(פעמיים).הם התחברו והבינו איך לשחק בלי לופז שסיים את העונה,ובלי וויליאמס שתמיד ימצא דרך להיפצע שוב.בהחלט משחק קשה אבל לא משהו בלתי עביר כשדוראנט ינסה להמשיך ברצף ה-30+ שלו.

2)וושינגטון(1\2,יום שבת)בחוץ-בק טו בק מול אחת הקבוצות היחידות במזרח עם מאזן מכובד,שאומנם לא היה מספיק להגיע לפלייאוף במערב אבל מספיק ליתרון ביתיות במזרח.וושינגטון לא היו במאזן חיובי מאז נובמבר 09.חוסר יציבות מטורף כשהם יכולים לנצח את גולדן סטייט בחוץ ולהפסיד לסלטיקס בבית.גון וול מוכיח שמגיע לו להיות אול סטאר כשבראדלי ביל עוזר לו עם קליעה מבחוץ,וגורטאט עושה מה שהוא עשה כל הקריירה שזה לתת מספרים טובים ושלחק בקבוצות מפסידות.המשחק הזה הוא מוקש גדול ותלוי גם באיזה וושינגטון תופיע למשחק.

3)ממפיס(3\2,יום שני)בבית-ממפיס חזרה לעצמה מאז חזרתו של מארק גאסול לסגל.הם לא נוצצים וכולם מתעלמים מהם אבל קונלי נותן עונה נהדרת,ראנדולף עושה את שלו וקורטני לי מצדיק את החוזה הקצת מופרך שלו.גאסול הוא אותו גאסול.ממפיס בוודאות יעשו את הפלייאוף.למרות שהתקרה להם היא סיבוב שני,אף קבוצה לא תרצה לפגוש אותם בפוסט סיזן במיוחד לא אוקלהומה.יהיה הרבה יותר קל לנצח את דאלאס או את פיניקס מאשר אותם.זה משחק של 50-50 שכל מי שאוהב כדורסל קשוח יקום כדי לראות.

4)מינסוטה(5\2,יום רביעי)בבית-מינסוטה עדיין מסתכלים על הפלייאוף מלמטה,כשהפציעה של פקוביץ בהחלט לא עוזרת להשיג את המטרה.הם חיים על היכולת של קווין לאב לתת 28 ו-15 כל משחק ועל רוביו שלא יקלע 28 ב-3 משחקים גם אם לא ישמרו עליו.אם מינסוטה יכולים למצוא עסקה טובה על רוביו(אולי לטורונטו תמורת לאורי)אסור להם להסס.אני צופה נצחון של אוקלהומה ב-10 הפרש.

5)אורלנדו(7\2)בחוץ-אורלנדו יכולים לכתוב ספר על טנקינג.הם עם המאזן השני הגרוע בליגה כשרק מילווקי יותר גרועים.במועד ההעברות הם ינסו להעביר כל וטרן שיש בקבוצה כולל את אפללו שאם הם יקבלו שחקנים צעירים ו\או בחירות דראפט,יועבר בלי להניד עפעף.לקבוצה יש בסיס צעיר של אולדיפו,ווצביץ ניקולסון והאריס.הם לא יגיעו השנה ל-20 נצחונות אבל בעוד שנתיים עם שלוש עם גבארי פארקר שכנראה יבחר בקיץ(אלא עם לא יהיה להם מזל בלוטרי) הם יהיו קונטנדרים לכל דבר ועניין.היום לא.אוקלהומה לוקחים בקלות.עד הפעם ניפרד עם תזכורת מהקרב הנהדר מול לברון:

:http://www.youtube.com/watch?v=V1dOhukFbhM

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. ולדי,אחלה פוסט חיכיתי מתי תנפח את החזה ובצדק,העניין שלי עם אוקלהומה שאני לא מצליח לקרוא את הקבוצה.
    זה התחיל לפני 4-5 שנים שהתחברו להם כל הח'ברה הצעירים ומתחו את הלייקרס בסדרה אדירה,זה המשיך כמובן בגמר מול מיאמי ואז הגיע הטרייד של הארדן שדי שבר את הקבוצה.אני עד אותה נקודה הייתי בטוח שאוקלהומה חייבת טרייד על ווסטברוק על מנת שדוראנט יפרח.ואז הכ\גיע הפליאוף של העונה שעברה עם הפציעה של ווסטברוק ואז הוכח כמה ווסטברוק חשוב וחיוני לקבוצה,העניין שדוראנט לא נראה כמו אחד שיכול ורוצה למשוך את הקבוצה לבדו.ואז ווסטברוק חזר והם נראו מצויין ודי זנחתי את התזה שעדיף לדוראנט לבד,ואז ווסטברוק נפצע ודוראנט סוף כל סוף מקיים את מה שהוא יכול להיות.
    שוב אני מבולבל ואני כבר לא יודע אולי כן עדיף לאוקלהומה ולדוראנט טרייד של ווסטברוק בעד כוכב אחר שמבין שדוראנט הוא ה-כוכב ויעזור לו או שווסטברוק כן עדיף? האמת ממש לא יודע

    1. שווסטברוק נפצע פעם קודמת – דוראנט היה צריך להתרגל לזה-
      עכשיו הוא כבר היה רגיל.
      אז זה גם היה בתזמון שונה לחלוטין על הפלייאוף, עכשיו עונה סדירה יש להם זמן לניסוי כלים ולראות איזה סגנון עדיף כי מה לעשות שהרכז הכוכב שלך נפצע- כל הסגנון צריך להשתנות.

      חוצמזה שדוראנט עצמו השתפר כשחקן- העלה מסה ובצורה מדהימה זה לא פגע לו במהירות בכלל.
      עלוי.
      ותענוג לראות אותו.

  2. עם כל ההייפ סביב דוראנט מי שניצח לאוקלהומה את המשחק מול מיאמי זה הצוות המסייע – לאמב ופישר היו ענקיים, איבקה היה פושר בהתקפה אבל עם כמה סלי מומנטום – עצר את הריצות של ההיט ברבע הראשון והשלישי. בהיט חוץ מלברון כולם היו חושך מצרים החל מאמצע הרבע הראשון, וזה מה שעשה את ההבדל. בנוסף ההיט היו בשוק מזה שהם פתאום פחות אלתטיים מהיריבה שלהם – הרגליים הקפיציות והידיים הארוכות של הרעמים הצערים הגיעו ראשונים לכל לוס בול או מסירה רעה, והיחיד שם שלא אתלטי, פישר, נתן משחק לחימה של חתול רחוב.
    דוראנט ניצח את לברון בדו-קרב בינהים אבל בפירוש לא בנוקאאוט. לברון שמר עליו מצוין, נצמד לו לחולצה וגרם לו לאיבודים, וראו שלרגעים מסויימים דוראנט לא יודע מה לעשות מולו חוץ מלהעיף שלשה. ועדיין ברגעים אחרים ג'יימס היה חסר אונים, קיבל שלשות בפנים ואיבד את דוראנט אחרי הצעד הראשון. שלוש הדקות האחרונות ברבע השלישי היו לפנתיאון ואני בטוח שנזכה לעוד כאלה באולסטאר.

  3. התכוונתי לנוקאאוט ברמה הקבוצתית..
    לברון שיחק די אנוכי,בעוד שדוראנט זרם עם הקבוצה שלו
    אני גם ציינתי את לאמב גקסון והצוות המסייע שעושה עבודה מצוינת
    בנוגע לווסטברוק כשהוא יחזור לרמת משחק אוקלהומה יהיו הכי טובים,במיוחד בגלל התקופה האחרונה שהם התרגלו לשחק בלעדיו

    1. שוב הבעיה שלי עם ווסטברוק זה האם הוא יבין שכוכב הקבוצה הוא דוראנט ולא הוא,לא יכול להיות מצב שהוא זורק באופן קבוע יותר מדוראנט,וחייבת להיות היררכיה אפילו במיאמי כל עוד לא הייתה היררכיה הם לא זכו באליפות ברגע שוויד הבין שאם הוא רוצה לזכות באליפות אז הבמה היא של לברון הם הפכו לקבוצה שהם

      1. העניין עם ווסטברוק שהוא לא יהיה אפקטיבי אם הוא לא יזרוק הרבה,אני מניח שכשהוא יחזור הוא יהיה אגרסיבי כדי לתת לדוראנט מנוחה
        אם אתה זוכר במשחק האחרון שלו לפני הפציעה הוא רשם טריפל דאבל ככה שהוא יכול להיות קבוצתי אבל נצטרך לראות מה יקרה כשיחזור

  4. זה לא רק שהוא קלע יותר מ-30 ויותר מ-50% (ועוד יותר אפקטיבי) במשחק "גדול" בחוץ, אלא שהוא עשה זאת מול אחד השומרים האישיים הכי טובים בליגה. ולא סתם – ממה שאני ראיתי ג'יימס שמר עם המון תשוקה ובכל זאת דוראנט עשה את שלו.
    ואני מסכים עם אורי לגבי המסקנה – מיאמי אמרו שהם לוקחים את ה-30 של דוראנט כקבוע וינסו לעצור את השאר. זו גם הסיבה שלא היתה שמירה כפולה על דוראנט. הואיל והוא קלע "רק" 33, השיטה שלהם עבדה, אבל הביצוע, אפעס, לא ממש.
    מבחינתי, OKC לא נופלים ממיאמי בסדרה ראש בראש, בגלל היכולת של דוראנט לרתק אליו את ג'יימס ולא לתת לו לבוא לעזרה ולטוס למתפרצות.

    ועוד מילה עליו בלי קשר למשחק – הוא כ"כ אצילי בתנועות שלו. כ"כ יפה לראות אותו משחק. כשזה מתחבר על יכולת גבוהה, זה פשוט שירה.

    1. מתן היתה שמירה כפולה על דוראנט בחלקים גדולים של המשחק, שהתחילה באמצע הפוזשן כאשר דוראנט מקבל כדור בחצי פינה. אבל היה ממש קשה לראות את זה כי הוא פיתח מסירה מטורפת ששוברת את הדאבל טים עוד לפני שהגיע אליו ומשאירה שחקן חופשי עם הכדור.

  5. לא נעים להגיד אבל נראה ששרירי החזה שלי די דומים לשלו.
    כל השאר לא ממש (אבל לא ראיתי אותו ערום 🙂 )
    נייס. אוהב אותו וחיכיתי לפוסט על התופעה.
    תודה

  6. מסכים איתך מתן. הוא ממש שירה בתנועה. ראיתם את הסיחרור ברחבה שנגמר באסיסט לאיבקה? ואת האמת כל עליה שלו לקליעה, זה נראה כל כך חלק ויפה.

  7. ווסטברוק צריך לעלות מהספסל בשלב ראשון או כסטופר הגנתי לחנוק שחקן יריב. הוא השחקן הכי אקספלוסיבי בליגה וישנה משחקים לגמרי ברגע שייכנס הוא יישנה משחק.

    אין סיבה כרגע להוציא את ג'קסון מהחמישיה.

      1. שים רגע את האגו שלו בצד.
        מקצועית, אתה לא חושב שזה יכול להיות מהלך מוצלח? ווסטברוק יכול להיות לOKC 2014 מה שהארדן היה ב 2012. אפילו יותר, כי הוא שחקן הגנה טוב בהרבה.
        כשהוא יעלה כמחליף הוא יוכל להתפרע בלי שיצקצקו בלשון שהוא לוקח זריקות מדוראנט, הלחץ על הגוף שלו יופחת, השטף הקיים עכשיו באוקלהומה לא ייפגע.

    1. בתור התחלה ווסטברוק צריך לעלות מהספסל כדי לא לסכן את עצמו
      אני חושב שגם במשחקים מול קבוצות חלשות(מילווקי,אורלנדו,בוסטון וכו) הוא ינוח ולא ישחק.בערך מה שמיאמי עושים עם וויד רק ביותר רגוע..

  8. דוראנט יכול להיות אחד הגדולים אי פעם ולהוות איום ממשי על שיא הנקודות של קארים
    אני נהנה לצפות בו וחושב ששיאו עוד לפניו
    קניתי מיאמי מול התאנדרס בגמר

  9. דוראנט השחקן היחיד בליגה שיכול לסחוב קבוצה לבד לאליפות צריך צוות מסיע טוב , תכלס צריך להיות עיוורים ושלא לראות שהקבוצה ודוראנט משחקיפ טובי יותר בלעדיו , נהיה מציאותיים טרייד עליו לא יעשו וחבל כי כנראה זה יעלה באליפויות , היו הולכים על צוות מסייע במקום כוכב ווסט תמורת

  10. יותר טוב ווסטברוק תמורת ווול וובסטר והארינגטון בול מה שאוקלהומה צריכה רכז שיודע הכל לקלוע לחדור ומחפש קודם תמסירה שחקן הגנה טוב וובסטר קלעי טוב והאריגטוון פוורדוד ותיק ויעיל

כתיבת תגובה

סגירת תפריט