בשורה התחתונה / עומר בקאל‎

הכותב הינו בעל פודקסט בשם פיק אנד גול אשר מדבר על ה-NBA ועל כדורגל אירופאי. מוזמנים להיכנס לקישור ולבדוק אותו: https://rss.com/podcasts/pickandgoal/. חפשו אותנו גם בטוויטר ובפייסבוק לעדכונים וכתבות.

הגענו רשמית לאוף סיסן. רוב השחקנים החופשיים שחתמו כבר מצאו בית חדש, בחירות הסיבוב הראשון כבר קיבלו את החוזים שלהם ובחירות הסיבוב השני שורטים את דרכם לליגה דרך ליגת הקיץ. אחרי שהערפל התפזר על חלק מהעסקאות שנעשו בשנים האחרונות עניין אותי לראות איך נראים היום הטריידים שנעשו בליגה בשנים האחרונות ומי ניצח באיזו עסקה.

פורזינגיס עובר לדאלאס –

פורזינגיס ולוקה. חיבור בעייתי.

דאלאס קיבלה – פורזינגיס, טים הארדוואי ג'וניור, קורטני לי.

ניו יורק קיבלה – ווסלי מתיוס, דיאנדרה ג'ורדן, דניס סמית' ג'וניור (שביחד עם בחירת סיבוב שני השיג להם את דריק רוז שעכשיו קיבל הארכת חוזה), בחירת סיבוב ראשון ב-2021 (החליפו מקומות עם קליפרס וקיבלו את קוונטין גריימס ובחירת סיבוב שני עתידית), בחירת סיבוב ראשון ב-2023 ומעל ל-35 מיליון בתקרת השכר בקיץ הקרוב.

עם המקום שהיה לניקס בתקרת השכר הם החתימו בין היתר את ג'וליוס רנדל ואת מרקיף מוריס והעבירו את האחרון לקליפרס תמורת הארקלס שעזב בתור שחקן חופשי, בחירת סיבוב שני ובחירת סיבוב ראשון שהפכה מלאונדרו בולמארו לאמנואל קוויקלי ובחירת סיבוב שני ב-2023, אמנם מרקיף מוריס לא הגיע ישירות מהטרייד של פורזינגיס אבל המקום שהתפנה בשכר בהחלט לא הזיק, ג'וליוס רנדל תפס את המקום של פורזינגיס בתור הפרנצ'ייז פלייר וביחד עם רוז וקוויקלי הצליחו בניו יורק לבנות קבוצת פלייאוף ישירות על הבסיס של הטרייד הזה.

מהצד של דאלאס בהחלט אפשר לומר שהיא לא וויתרה על הרבה בכדי להשיג שחקן שהיה אז אחד השמות החמים בליגה, אבל מלבד חוסר היכולת להישאר על המגרש בעקביות בעקבות פציעות חוזרות, החיבור של פורזינגיס על המגרש עם לוקה היה ממוצע במקרה הטוב. פורזינגיס הגיע כעוגן הגנתי בצד אחד ושחקן שיוכל לרווח את המשחק בצד השני ולהוות סקורר שני ללוקה, אבל דווקא בדאלאס האחוזים משלוש ירדו מ-39.5% בעונה האחרונה בניקס ל-36.4% על פחות זריקות ונראה שאם זה לא בתור קאטצ' אנד שוט או רול מן בפיק אנד רול לפורזינגיס קשה לייצר נקודות ובדאלאס הפסיקו לתלות תקוות במשחק הפוסט אפ שלו. הנוכחות ההגנתית של פורזינגיס כמעט ונעלמה גם היא ונראה שהוא בעיקר לא מוצא את האתלטיות המתפרצת שאפיינה אותו במדיסון סקוור גארדן. מעבר למספרים ולנתונים, החיבור ביו השניים נראה חסר כימיה באופן כללי, פורזינגיס נראה עצבני על המגרש בזמן המשחקים בפלייאוף ויצאו דיווחים על כך שהוא לא מוכן להיות כינור שני ללוקה. קשה לי לראות את צמד האירופאים מצליחים ביחד בתור וואן טו פאנץ' ואני משער שלטרייד הזה עוד נראה המשך בעתיד הלא כל כך רחוק.

שורה תחתונה: אני נותן את הטרייד הזה לניקס. ההחלטות החכמות שהם עשו באותו קיץ עם המקום בתקרת השכר שנשאר להם, ההחתמה של רנדל והתמורה שהם הצליחו לקבל ממרקיף מוריס, כולל העובדה שהם הצליחו עוד לסחוט את רוז תמורת דניס סמית' ג'וניור לא משאירה לי ברירות. אני מאמין שדאלאס לא הייתה צריכה לחפש רחוק בשביל למצוא שחקנים שירצו לשחק עם לוקה ויכלו להשתמש במקום תחת תקרת השכר בצורה טובה יותר.

דיאנג'לו ראסל תמורת אנדרו וויגינס –

דיאנג'לו ראסל. רצה את האיחוד עם טאונס.

גולדן סטייט קיבלה – אנדרו וויגינס, בחירת סיבוב ראשון 2021 מוגנת top 3 (קומינגה) ובחירת סיבוב שני ב-2021 (הייתה חלק מהטרייד שהביא את אוברה מאוקלהומה).

מינסוטה קיבלה – דיאנג'לו ראסל, עומרי ספלמן, ג'ייקוב אוונס.

וויגינס עם ההגעה לגולדן סטייט נחשב לאחד החוזים הגרועים בליגה, צפונית ל-30 מיליון דולר לעונה. וויגינס, מי שהודבק לו הכינוי "קובי הקנדי" בתחילת הקריירה לא הצליח לעמוד בציפיות שבאות עם אתלטיות ומיקסטייפס כמו שלו, החוסר המוחלט באינטנסיביות ויכולות פליימייקינג הקשו עליו למלא את התפקיד שבמינסוטה דרשו אבל בגולדן סטייט רצו שחקן אחר. הוא לא התבקש לנהל את המשחק, לשתף שחקנים אחרים ולא היה עליו עול ציפיות גבוה במיוחד, רק הגנה ושלשות ורשם 38% משלוש בעונה האחרונה, שיא קריירה. נראה שבעונה הקרובה יוכל וויגינס להחליק לתפקיד ההאריסון בארנס ב-2015 ולמלא תפקיד חשוב בקבוצת פלייאוף. החלק הבעייתי מבחינת מינסוטה היא בחירת הדראפט שהיא הצמידה לטרייד, קומינגה הוא לא כישרון של פעם בדור, קבלת ההחלטות שלו לוקה וחסר והזריקה משלוש היא סימן שאלה מוחלט אבל הפוטנציאל שהוא טומן בחובו הוא ענק. בגולדן סטייט הוא יקבל תפקיד מופשט של יצירת מהלכים מהשורט רול סטייל דריימונד גרין ממנו יוכל ללמוד ואני מאמין שעוד יגרום למינסוטה להתחרט על הטרייד, חוץ מזה למינסוטה היה את היכולת להחזיק בבחירה השביעית ובעזרת נכס נוסף לנסות להתקדם גבוה יותר בדראפט ולהשיג שחקן בקליבר גבוה יותר שיהיה על אותו לוח זמנים כמו אדווארדס.

השילוב של ראסל במינסוטה הוא משהו שהולך להעסיק את כולנו בעונה הקרובה. אחת הסיבות שבמועדון היו מוכנים לשלם מחיר כבד על ראסל היא הקרבה שלו לטאונס מתוך מחשבה שזה ישמור על הסנטר הכישרוני בקבוצה. אחרי שלא הצליחו להשיג יותר מדי זמן משחק ביחד בעונה הראשונה ולאחר הצירוף של אדווארדס לקבוצה טאונס ספג מכה אישית קשה כשאיבד את אמא שלו ועוד שישה קרובי משפחה למחלה ואז חטף אותה בעצמו, את העונה הבאה המועדון יתחיל בתור ניסיון ראשון להוציא לפועל את הקבוצה שאמורה על הנייר להתחרות על מקום בפלייאוף. מינסוטה מלאה בשחקנים צעירים והחמישייה של ראסל, אוקוגי, אדווארדס, מקדניאל וטאונס שיחקה ביחד רק 69.6 דקות אבל מחזיקה ב+18 ו-80% אחוזי ניצחונות והיא היחידה המוצלחת ביותר של הקבוצה, אך למינסוטה עדיין חסרים כמה צעדים בכדי להגיע למצב שהם מתחרים על הפליי אין במערב התחרותי.

שורה תחתונה: הטרייד הזה בידיים של גולדן סטייט. להשיג תמורת ראסל שחקן שיכול להיות שחקן פותח בקבוצת פלייאוף ביחד עם נכס צעיר ומלא פוטנציאל זה שוד לאור יום, מינסוטה הלכה אול אין בשלב מוקדם מדי ועכשיו לא נשאר הרבה בקנה. עומארי ספלמן הוא שחקן על גבול הרוטציה וג'ייקוב אוונס חתם לפני כמה ימים בהפועל אילת. השילוב של ראסל ביחד עם אדוורדס וטאונס לא הולך להתאים בעיניי, בעיקר כי מישהו צריך להיות מרוכז בהגנה ויותר מזה, הנוכחות של ראסל בקבוצה היא זאת שלפי הדיווחים מנעה מהקבוצה לבחור את לאמלו בול בדראפט, כי עמדת הפוינט גארד כבר הייתה מאוישת. אני לא חושב שאתם צריכים יותר סיבות מזה.

פילי משיגה את באטלר –

הטוב ביותר שפילי נראתה בשנים האחרונות.

מינסוטה קיבלה – ג'ארד בייליס, רוברט קובינגטון (היה החלק המשמעותי ביותר בטרייד שכלל 4 קבוצות והשיג למינסוטה את ביסלי, הרננגומז, ואנדרבליט, אוון טארנר והבחירה ה-17 ב-2020 (פוקושבסקי) אותה מינסוטה הפכו לבחירה ה-28 (ג'יידן מקדניאל) וריקי רוביו, אותו הם הפכו לטאורן פרינס ובחירת סיבוב שני ב-2022), דאריו סאריץ' (שביחד עם הבחירה ה-11 בדראפט 2019 (קמרון ג'ונסון) הפך לבחירה ה-6 (קולבר)) ובחירת סיבוב שני ב-2022.

פילדלפיה קיבלה – ג'ימי באטלר (sign&trade תמורת ג'וש ריצ'רדסון שלאחר מכן הועבר בטרייד תמורת סת' קרי) וג'סטין פאטון.

נתחיל מהקבוצה שקיבלה את השחקן הטוב ביותר בדראפט, עדיין לא לגמרי ברור לי הסיבה שאלטון בראנד ילך וישיג שני כוכבים שנותרה להם שנה אחת בחוזה כשיש לך שני שחקני מקסימום בקבוצה, אבל פילדלפיה באותה השנה הייתה הגרסה התחרותית ביותר שהקבוצה הרכיבה סביב אמביד וסימונס. השילוב של באטלר בקבוצה היה מידי, והוא נתן להם את האגרסיביות שהייתה חסרה לשחקנים בפלייאוף ולקח לבן את הכדור מהידיים בדקות המכריעות של המשחק, באטלר ופילדלפיה היו רחוקים רק זריקה אחת מלהגיע לגמר המזרח אבל כשהכדור של קוואי נכנס, התקופה של באטלר בפילי נגמרה. הקבוצה הייתה מוכנה להציע לבאטלר את חוזה המקסימום אך הוא לבסוף בחר לעזוב אחרי רק חצי שנה ולעבור למיאמי בסיין אנד טרייד שהנחית את ג'וש ריצ'רדסון בפילדלפיה, השוטינג גארד הצעיר שהגיע אחרי עונת פריצה במיאמי לא הצליח להתאקלם לתפקיד החדש בפילי וראה איך האחוזים שלו יורדים מהשדה, משלוש ומהקו ולבסוף הועבר גם הוא בטרייד בשביל סת' קרי שסיפק לסיקסרס את הקליעה שהם כל כך היו צריכים בעונה האחרונה אך לא הצליח למלא את החלל שבאטלר השאיר מאחוריו.

מינסוטה לעומת זאת, הצליחה להפוך טריי די רע מבחינתם למפולת של נכסים ושחקנים צעירים. ביסלי והרננגומז חתמו על הארכות חוזה בקבוצה, ואנדרבליט וג'יידן מקדניאל הם שני שחקנים צעירים עם 2way potential ואם רק היו שומרים את קמרון ג'ונסון וסאריץ' או לחלופין בוחרים את קובי וואייט, האצ'ימורה או קאם רדיש עם הבחירה השישית במקום קולבר היינו מסתכלים עליהם בצורה אחרת. מינסוטה ביצעו את הטרייד ממקום של חיסרון, תחילת התקופה עם באטלר הייתה טובה. הם הגיעו לפלייאוף, טעמו קצת כדורסל מנצח ואז החלו להתרוצץ השמועות שבאטלר מקלל את צוות האימון והשחקנים והולך באמצע אחרי שניצח עם השחקנים בהרכב השלישי את ההרכב הפותח. מינסוטה ושאר הליגה ידעו שבאטלר לא הולך להישאר בסיטואציה הנוכחית וטרייד היה הכרחי, אבל השחקנים הצעירים שמינסוטה בסופו של דבר השיגה מהטרייד יוכלו לעזור לה להתפתח בשנים הבאות ומהווים את הבסיס לסגל.

בשורה התחתונה: מינסוטה לוקחת את הטרייד הזה. ביום שהטרייד קרה לא האמנתי שהנהלת הטימברוולבס מסוגלים לחתום על המעבר הזה ושהם יכלו להוציא נכסים נוספים בשביל שחקן קליבר של ג'ימי. אבל השחקנים הצעירים שהם הוציאו מאותם נכסים שקיבלו והצורה שהסיטואציה של ג'ימי נגמרה בפילדלפיה לא משאירה לי הרבה ברירה.

פיק אנד גול. כל ימי שלישי.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. תודה רבה.
    הטרייד של פרוזינגיס מבחינה מקצועית, היה סביר. דאלאס הביאו הרבה זבל, וקיבלו את טימי ג'וניור שהוא דיי טוב שם, ופרוזינגיס שזה היה הימור סביר.
    הכימיה בינו לבין לוקה מזעזעת, הוא לא קיבל את זה(בצדק) שהוא צריך לעמוד בצד כמו עציץ וניצב בהצגה של לוקה.

    דווקא הטרייד של וויגנס על ראסל היה גרוע לווריוס. כל מה שכתבת על וויגנס נכון, אבל בעיניי ראסל שחקן הרבה יותר טוב, ואתה לא משלם כל כך הרבה כסף(תוסיף את מס המותרות ההזוי שלו), על האריסון בארנס. אבל הם היו במנטליות של לנצח כאן ועכשיו, ולפי דעתי זה קרה לפני הפציעה השנייה של קליי, שזה מוריד קצת מהאשמה.

    1. לראסל לא יצא לשחק כל כך הרבה כדורסל ליד סטף ודריימונד, אבל בהרכב הבריא של גולדן סטייט שכולל את קליי אני חושב שוויגינס במתכונת הנוכחית שלו הוא שחקן שהייתי לוקח לפני דיאנג'לו ראסל, שאני לא מחזיק ממנו בכלל, בעיקר בגלל ההגנה שהוא מראה בעונות האחרונות

  2. תודה עומר. הערה קטנה – אם יש לך אפשרות להשתמש במילה עברית המקום לועזית, עדיף. (לדוגמא- במקום מייקטייפס הייתי מכניס את המילה סט יכולות או ארסנל שנראים יותר טוב)
    .
    הטרייד של מינסוטה על באטלר היה אסון עבור בוולבס, השחקן היחיד ב14 שנים שהצליח לקחת את הזאבים לפלייאוף.
    פילי הביאה אותו בשביל מטרה אחת – אליפות. לפני הזריקה המטורפת של קאווי באטלר רץ מקצה לקצה כדי להשוות בקור רוח.
    .
    בטווח הקצר ההוא, זה היה טרייד אדיר עבור הסיקסרס.
    בטווח הארוך מיניסוטה גם לא ניצחו את הטרייד, אין להם באמת בסיס ששווה ויתור על שחקן כמו באטלר.

  3. תודה עומר. ניתוח מאוד מעניין של טריידים חשובים. פורצינגיס לא מתאים ליד לוקה (למרות שעל פניו זה נשמע שילוב מנצח). הם לא מסתדרים, ולא כל כוכב (או כוכב בעיני עצמו) יכול להסתדר ליד שחקן כל כך דומיננטי ("הארדן הלבן") שגם מחזיק את הכדור ביד כל הזמן.
    .
    יש לזכור שאנחנו עם חוכמת הבדיעבד, כשהטריידים נעשים לרוב הם ווין-ווין לשני הצדדים. על פניו כל שלושת הטריידים נשמעו הגיוניים בזמנו.

    1. ברור. את ה"מנצחות" בחרתי לפי מי הרוויחה יותר מהפעולה לטווח הארוך. לדוגמא פילדלפיה לא הצליחה להחתים את באטלר ונתנה לו ללכת תמורת ריצ'רדסון שלא עזר לה בכלל ומינסוטה, שקיבלה סיטואציה רעה מאוד, הצליחה להפוך את מה שקיבלה לחבורה של שחקנים צעירים עם פוטנציאל מסוים

  4. אחלה עומר. אני חושב שבעייתי לקבוע שהניקס "ניצחו" בטרייד על האיטריה כי הם המשיכו לבצע אחכ מהלכים ששדרגו אותם וככה גם מיני עם פילי ובעצם לא נכון לקחת בחשבון מהלכי המשך כמו החתמות שחקני בשוק החופשי לאחר פינוי משכורת בטרייד כי אין לזה סוף

    1. הניקס הייתה הקבוצה היחידה שלקחתי בחשבון החתמות מהשוק החופשי כי המטרה העיקרית בטרייד מבחינתה היה לפנות מקום בתקרת השכר, בשונה משאר הקבוצות

  5. דיאנגלו שחקן טוב מוויגינס. לא מסכים שגולדן ניצחו. קר לא ידע מה לעשות עם דיאנגלו כי הוא מאמן חלש שרגיל לשחקנים שלו.

    הניקס ניצחו מסיבה 1 הם לא נתקעו עם פורזי ותקעו איתו את המאבס חחחחחחחחחח
    מה שמצחיק שהשחקן שהיה נספח לטרייד היה הכי טוב בטרייד הזה (הארדוואי)

    מיני ממש לא ניצחו את הטרייד הזה פילי הביאו להם זבל ואת הזבל שקיבלו החליפו בזבל אחר. איפה מיני היום? למטה בפח אשפה.

    פילי הפכו לקבוצה אדירה שאפילו סימונס פחות הזיק בה אבל התעקשו להמשיך עם ברט בראון……
    פילי ההיא היו קבוצת אליפות לכל דבר על הנייר. קבוצה רצחנית, חבל שלא השאירו את באטלר.

    אז פילי ניצחו בגדול בטרייד הזה

  6. פוסט מצוין, וניתוחים מעניינים לדיון, תודה רבה עומר.
    .
    אני לא בטוח שהגדרת "מנצחות" מסייעת לדיון – קבוצות לא עושות טרייד כדי "להרוויח יותר מהקבוצה השניה" אלא כדי לקדם את התכניות שלהן, בלי קשר למה יוצא מזה לקבוצה השניה. השאלה מה יוצא מזה לקבוצה השניה יכולה אולי להשפיע קצת על התמקחות במשא ומתן בין הקבוצות, אבל ברגע שהטרייד נגמר זה לא ממש משנה לאף אחד. לדעתי עדיף לנתח את הטרייד מנקודת מבטה של כל קבוצה ולראות מה יצא לה מזה. כך למשל במקרה של הניקס הם בהחלט הרוויחו את כל מה שציינת, וזינגר לא הסתדר שם, אז גם אם היה מתאקלם בהצלחה בדאלאס, לא הייתי מגדיר את הטרייד כרע עבורם. מהכיוון ההפוך – הארדוואי נתן לדאלאס הרבה יותר ממה ששלחה לניו יורק, אבל זה כמובן לא אומר שהטרייד כולו, שהיווה הימור על זינגר, הוכיח את עצמו. באופן מעניין, דווקא אם לא היו מאריכים לזינגר אפשר היה לטעון שהטרייד היה מוצלח מאד גם עבורם…

  7. תודה עומר אחלה פוסט.
    מסכים לגמרי עם הניתוחים. בסוף דילו לא הצליח להשתלב בשיטה של הווריורס ופשוט שיחק על פיק&רול. זה די הוביל לכלום. בשיטה שבה הוא זז כל הזמן הוא היה יכול להביא יותר מוויגינס אבל במתכונת הנוכחית אני מעדיף בהרבה את וויגינס. מדהים כמה הווריורס וסטיב קר מפתחים שחקנים. הוא הפך מחור בהגנה לאחלה שומר.

  8. קודם כל והכי חשוב – מה שמאנו אמר.
    פוסטים כאלה מעניינים, אותי לפחות, מהזווית של לראות אסטרטגיה ארוכת טווח של מועדון. היה טרייד, שחקנים עברו, שחקנים הם מטבע, יופי. מה הלאה? ועשית את זה יפה.
    ספציפית הטרייד של מינסוטה על באטלר היה זוועתי. איום ונורא. גרוע. מחריד. טעות איומה שתקעה את המועדון באמצע ההתקדמות שלו. ואז הם תיקנו את זה כמה שהיה אפשר כשהעבירו אותו לפילדלפיה. אבל את הנזק החמור קשה היה לתקן.

  9. הניקס מנצחת ברורה בטרייד. הם העבירו את האטריה הפצועה והמפונקת יחד עם חוזים ארוכים וכבדים ולקחו במקומה חוזים כבדים אבל קצרים שפינו המון מקום בשכר שנה לאחר מכן. כל הטרן אראונד שהניקס עשו וההשתתפות בפליאוף השנה מהמקום הרביעי במזרח מבוססת על הטרייד הזה והעתיד שם נראה בהיר בהרבה ממה שהיה לפניו. פורזי הוא ילד מפונק שהרבה לא יצא ממנו ובעצם החוזה שלו די תקוע לדאלאס כמו עצם בגרון כרגע ומקשה להביא שחקן בקליבר משמעותי שישלים את דונקיץ'. בכלך ההתנהלות שם סוף סוף נראית טובה בהרבה ממה שהיה בעשרוץ אם לא במאות השנים האחרונות והטרייד הזה היה הבסיס להכל.

  10. בס"ד
    שלום עליכם
    תודה רבה.
    למיטב זיכרוני, בזמן אמת, הרבה היללו את דאלאס, ואמרו שזה טרייד גרוע עבור הניקס…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט