תודה, דייויד סטרן! / מנחם לס

 

אין לכם מושג כמה פעמים כעסתי על הקומיסיונר. אבל מחרתיים, שבת, היום שהוא עוזב את ה-NBA לנצח, אני יודע גם יודע שהוא הדבר החשוב ביותר שקרה לליגה.

אפילו רד אורבך – כשהיה בחיים, וששנא את סטרן בגלל הביצים שהיו לו, יהודים שניהם והכל – אמר עליו פעם, "THE SINGLE MOST IMPORTANT MAN IN NBA HISTORY".

דייויד עוזב את ה-NBA במצב פנטסטי: הכנסה טוטאלית נטו לליגה של 5.6 מיליארד דולארים; משכורת ממוצעת לשחקן יותר מ-5.5 מיליון; שווי קבוצות בעלייה מתמדת – נסיקה מעלה ב-25% בערך הקבוצות השנה בלבד; מליוני צופים ערב-ערב ברחבי העולם בטיווי, וב-LEAGUE PASS; חוזי טלוויזיה במיליארדים רבים, וב-2016 כשחוזי הטלוויזיה ייכתבו מחדש, כבר מצפים לעלייה של 20% במחיר, ותרומות פילנטרופיות של הליגה, בעלי קבוצות, ושחקנים למטרות צדקה כאן בארה"ב, ובאפריקה.

דויד סטרן – עורך דין יהודי גאה ביהדותו – הוא הרבה דברים: פיקח מאד. נועז. עקשן. תחרותי. נדיב. אמיץ. דרשן. כריזמטי בעל קסם וחן, ובעל חוש הומור. אבל גם חסר בושה, בעל איגו עד השמיים, שומר טינה, שרלטן לא קטן, ושליט בלעדי.

עם כל תכונותיו החיוביות והנעלות, וכן חסרונותיו, הוא נחשב כקומיסיונר הטוב שיותר שהיה בעולם הספורט מאד ומעולם. ישנם אומרים שלא רק בספורט.

ראש העיר לשעבר של העיר, ביליונר גדול בעצמו – בלומברג – אמר על דייויד סטרן שמושבו בשדרה החמישית בעיר שם נמצאת ממלכתו שהוא "לא רק אחד מאנשי הספורט החשובים ביותר, אלא גם אחד המובילים בעולם העסקים בכלל. הוא הביא את נתיבי העסקים והכלכלה המודרניים ביותר לעולם הספורט. הוא היה CEO-מנהל-בוס שידע והבין שהוא מנהל עסק אדיר, אבל תמיד ידע – ולעולם לא סר מהידע הזה – שהדבר החשוב ביותר בכל האופרציה המולטי-ביליונית הזאת, הדבר החשוב ביותר הוא המשחק עצמו, והשחקנים המשחקים אותו!".

ביל וולטון אמר:

"גדולתו היתה ביכולתו להעצים שותפות בין בעלי הקבוצות לבין השחקנים וארגון השחקנים. למרות שהוא לחם את מלחמת בעלי הקבוצות שעבורם הוא עבד, והם שכרו אותו לעבוד עבורם ולהילחם את מלחמתם, הוא תמיד ידע שללא שותפות השחקנים מאומה לא יעבוד. ההצלחה חייבת להיות הצלחה משותפת של המעביד והעובד. הוא לחם עבור בעלי הקבוצות תוך שמירה על כבוד השחקנים וזכויותיהם. תמיד ידענו כשחקנים שהוא מכבד אותנו ואת זכויותינו, ושהוא יהיה הוגן כלפינו ככל שיוכל!".

הוא היה גם איש העולם הישן שהיה פיקח מספיק להתקדם עם הטכנולוגיות של היום, ולהבין את כוחה של המדיה החברתית – SOCIAL MEDIA.

כבן העיר, הוא גדל בבית יהודי חם, אביו בעל דליקטסן שדרש מהבן שיעבוד מגיל צעיר בחנות אחרי לימודיו בבית הספר כדי "להרוויח חלק מלחמו". הוא גדל אוהד הניקס, ואני מאמין שבתוכי תוכו הוא נשאר "KNICKS' MAN" למרות שמעולם לא הודה בכך. אבל אני זוכר עדיין את החיוך 'שניסה להסתיר כשדייב דהבושר מנכ"ל הניקס אז, זכה בבחירה הראשונה שכולם ידעו שתהיה פטריק יואינג. אני זוכר אותו בא למשחקי הניקס בשנים הגדולות שלהם שרק מייקל ג'ורדן עמד בינינו לבין אליפות, וכן זריקה מהשלוש ע"י האדם הלא נכון – ג'ון סטארקס. הוא היה מגיע למשחקי הניקס אחרי יום עבודה במשרדי ה-NBA עם אקרדיטציה של עתונאי, ואוכל יחד עם כונלו, שאר העתונאים, את הסנדוויצ'ים עם טונה שהניקס נתנה בלאונג' העתונאים. הוא ישב במין עילום שם אי שם בשורה 12 סתם לחזות במשחקים לפני שהלימוזינה החזירה אותו לביתו בניו ג'רסי.

הוא ניזכר השבוע כיצד אביו היה נותן לסדרן $5 כדי שיושיב אותו ובנו הקטן במקומות טובים יותר באולם.

כשהתבגר הלך ללמוד ברות'גרס ואז לבית הספר למשפטים של קולומביה יוניברסיטי. אחרי שקיבל את תואר עורך הדין, הוא הפך שותף צעיר בחברת 'פרוקהאור ורוז' שם התחבר לשותף אחר ועורך דין כמוהו, אדואורד סילבר, אביו של אדם, הקומיסיונר החדש של הליגה.

הוא עבר ל-NBA כ-GENERAL COUNSEL – תואר FANCY לעורך דין הדואג שהכל יהיה בסדר, ועשה עבודה מבריקה שהעלתה אותו להיבחר כקומיסיונר.

סטרן הציל את הליגה מהתקופה השחורה של שנות ה-70 ושנות ה-80 המוקדמות כשהיתה ידועה כ-"קוק ליג" ("ליגת הקוקאין"). בעיקר בשנות ה-70, עוד לפני שהפך לקומיסיונר (רק ב-1984 הוא ניבחר רשמית) הוא הבין שלליגה אין IDENTITY, אין מוניטין, ושהיא מוכת סמים. ג'רי קואנג'לו, שעבר ב-NBA ומכיר את סטרן כבר 50 שנה אומר: "הוא קלט טוב יותר מכל אחד אחר את הבעיות של הליגה, לחם בהן ראש-בראש, החליט להרים את 'סף הליגה' בכל מיני חוקים, והביא את הליגה ל-'WORLD DOMAIN'. ההישג הגדול ביותר שלו – או אחד הגדולים – היה לנקות את הליגה מסמים. עעונשים כבדים, והגדול מכולם – סיום הקריירה של מייקל ריי ריצ'רדסון  – שידרו לכל השחקנים ש-"DAVID MEANS BUSINESS", והיום הליגה נקייה כמעט לחלוטין. בדיקות ללא התראה הן דבר שארגון השחקנים הסכים לו, והעובדה הפשוטה היא שהעונה, לדוגמא, עדיין לא היה מקרה אחד של DRUG ABUSE.

מה אומר מייקל ריי ריצ'רדסון היום? "אני מודה לדייויד סטרן. הוא סיים לי את הקריירה, אבל הוא הציל את חיי. דייויד סטרן היה מלא דמעות כשהוא אמר לי שב-NBA לא אשחק יותר. הוא לא רצה לסיים לי את הקריירה אבל לא היתה לו ברירה. לי? זאת היתה ההתחלה של RECOVERY. זאת היתה החבטה בראש שהייתי זקוק לה כדי להתנקות. היום אני לא מיליונר כמו שאר השחקנים אבל אני נקי, בריא, ומאושר!".

העובדה ששחקנים כמו לארי בירד ומג'יק ג'ונסון יצרו אז את היריבות הגדולה בין מזרח ומערב, בין 'הצואורונים הכחולים' של בוסטון לבין השואו-טיים של הלייקרס, עזרה לו ביותר. לא רק היריבות הגדולה בין שני המנהיגים הגדולים, אלא גם העובדה ששניהם היו נקיים ללא רבב, וגם הטובים ביותר. הוא השתמש בהם כדוגמא למה שהוא רוצה שהליגה תהפוך להיות. הוא ניצל את העניין העצום בכדורסל שהשניים הביאו, הבין את הפוטנציאל של טכנולוגיות הטיווי החדשות ומה הטיווי יכול לעשות עם 12 מצלמות באולם, והפך במהירות די גדולה את ה-NBA למותג, BRAND בינלאומי.

הוא השתמש במוטו "בואו ניתן לכדורסל לעזור לעשות עולם טוב יותר", והוא הצליח. לזכותו של סטרן אני חייב לומר שהוא תמיד הצליח להסתכל צעד אחד לפני כולם. ההחלטה להרשות לשחקני ה-NBA להשתתף באולימפיאדת ברצלונה עם ה-DREAM TEAM היה צעד גאוני שהפך את ה-NBA לליגה גלובאלית, כשכל העולם מכיר לא רק את השמות "לארי" ו-"מג'יק", אלא גם את פניהם, וכמובן שאז כבר היה צעיר שפופולריותו עלתה על זו של שני 'הזקנים' – מייקל ג'ורדן.

מה שאני מרגיש יותר מכל הוא שהוא נותן את המפתחות לאדם סילבר לנהל ליגה נקייה. בעיות? תמיד תהיינה: 82 משחקים? יותר מדי, אבל כנראה שאין דרך להקטין את מספרם בגלל בעלי הקבוצות שלא מסכימים; סיאטל חייבת קבוצת כדורסל; שחקני-על תמיד יירצו להתאחד בשווקים גדולים;  יכול מאד להיות שמידות המגרש וגובה הסלים חייבים שינוי; חוסר שוויון באמידות בעלי הקבוצות תמיד תישאר, ותמיד יהיו כאלה שלא יתחשבו במס מותרות ויגחכו עליו, בעיקר אם הם אליגרכים רוסיים. 75% מהקבוצות ממוקמות למעשה במזרח ארה"ב אם הקו החוצה "מזרח-מערב" הוא נהר המיסיסיפי. שעות המשחקים במערב הן מאוחרות מדי לחזייה במזרח. אבל רוב הבעיות הן אובייקטיביות, ולא דראסטיות עד לאיים על הליגה עצמה. אולי אי-נוחות מסויימת אבל לא יותר.

דייויד סטרן ניחן בתכונה נהדרת נוספת: הוא תמיד יכול היה לראות את "התמונה הגדולה". הוא יצא איחוד עם "RELIANCE FOUNDATION", חברה המתמחה בענייני חינוך ותרבות בהודו. כמה הודים גבוהים מתאמנים עתה בארה"ב ובקרוב יהיה הודי ב-NBA. סטרן הכין את הבסיס להתחיל השנה מחנות כדורסל בהודו לחצי מיליון ילדים ונוער. הודו היא היעד הבא שלו, והוא כבר אמר השבוע שאילו היה צעיר ב-5 שנים היה נישאר ב-NBA להיות נוכח, ולהיות גורם, בצמיחת המשחק בחלק העולם האחרון בו הוא לא משוחק.

האם סטרן היה קומיסיונר מושלם? בוודאי שלא. עד היום ישנן תלונות על העונשים החמורים שהזיברות חייבים לתת על דברים פעוטים כשפת גוף, עוויות, קללות ששחקן כאילו אומר לעצמו. ענייני לבוש.

הכל שטויות, האמינו לי. אדם סילבר ישנה את הדברים הפעוטים הללו שהם מינורים ממש ביחס לתמונה הכללית.

הוא יורש ליגה נקייה כמעט ללא רבב. זוהי המתנה הגדולה ביותר שדוויד סטרן נתן לנו.

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. מרגש מנחם. אני "הגעתי לליגה" כאוהד שנה אחרי שסטרן התחיל. מרגיש בר מזל שהעברתי את 29 השנים האלה כשהאיש המורכב המרגיז והמדהים הזה מחזיק בהגה

  2. אם הוא היה יושב בשקט ולא עושה כלום (כמו שלצערי כמה ממנהיגינו נוהגים) לא היו לו הרבה שונאים.
    עשיה בקנה מידה כזה תמיד תקים שונאים ומתנגדים.
    כל הכבוד לו על העקשנות, האסרטיביות וההתמדה באותו קו.
    סה"כ הצליח לו
    אין מה לומר

  3. היה טוב, וטוב שהיה.
    האיש עשה את שלו, אין מה לומר.
    אבל יותר מדי זמן בתפקיד כוח זה לא בריא אף פעם, והגיע הזמן לכמה שינויים.

    הייתי רוצה לראות קצת חזרה לBASICS, לכדורסל, ופחות לצרכנות קפיטליסטית.
    מה שזה אומר – יותר מגע, פחות שריקות טכניות על כל שטות, פחות "סטאר קוואליטי" ושמירה על הכוכבים בכפפות של משי מצד השופטים, פחות דחיפת שחקנים בשיווק לפני שמגיע להם!

  4. כל הכבוד מנחם
    מומי התרגש מהפוסט
    דויד סטרן גדל בבית יהודי חם , וואלק גם למומי יש בית חם עם מיזוג מרכזי פלאס מערכת פיזור חום , בימים הקרים מומי דואג גם שתיהיה מי שתחמם החציל תחת הפוך.
    לאבא של דוויד היה מעדניה ? לדוד של מומי מצד האבא היה דוכן לממכר פטרוזליה וקוסברא בשוק . מומי היה עובד בשוק בתור ילד.
    אין אוניבריסיטה בעולם שתלמד אותך את המשפטים של השוק .

    מה עם איזה אחד על אחד ? עכישו התור של מומי להציע נושא ושל הדוקטור לתת נשוא
    הפעם מומי לא ילך על קקי של שור 100% בסקטבול

  5. מעניין כמה קונפירציות למינהם יצופו שוב, ואולי יתגלו כאמת, אחרי שהיהודי "הטוב" יפרוש.

    הוא היה דיקטטור חסר רחמים ומצפון אבל כזה שהצליח למנף את העסק,
    עכשיו עד המוות הוא בטח יעביר הרצאות בכל מיני מוסדות יוקרתיים על שיווק וניהול עבור 80 אלף דולר להרצאה וכמובן איזה אוטוביוגרפיה.

    1. לא יתגלו שופ קונספירציות. הוא היה ממזר גדול, אבל תמיד ישר ו-OPEN במה שעשה. כרגיל, אתה טועה ומטעה.
      הוא לא יעביר כל הרצאות. רק נשיאים לשעבר עניים עושים את זה. מה הוא צריך 80 אלף כשיש לו 80 מיליון? (בוודאי הרבה יותר)
      אשך, למה שלא תחשוב קצת לפני שאתה מפזר שטויות?

  6. סליחה אשך!
    אתה לא מסוגל לכתוב את השטויות של K-700. מתנצל. הכוונה היתה כמובן ל-K-700 הטועה ומטעה כי יש לו יותר מדי גבינת עיזים וקקה של עיזים במקום מוח.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט