מעורב הופס ליום שני (כולל בקשה) / מנחם לס

david-stern

1. יום ששי – מכונית השרד עושה נסיעה אחרונה

ביום ששי הקרוב מכונית השרד תגיע ב-7:30 בבוקר לביתו המהודר של דויד סטרן בשכונת אנגלווד היקרתית מעבר נהר ההודסון בניו ג'רסי, ותאסוף את נוסעה היחיד לנסיעה של 25 דקות למשרדי ה-NBA בשדרה החמישית, נסיעה  שבגלל התנועה על גשר וושינגטון ואז מאפטאון בסביבות רח' 168 כ-80 בלוקים למידטאון – לוקחת בממוצע שעה וחצי. הוא יגיע למשרדו ב-9 בבוקר כרגיל. הליגה העושה 5.6 מיליארד דולארים רווח לשנה יכולה להרשות לעצמה מכונית שרד ארוכה בה הוא יכול לנמנם אם הוא רוצה, או לפתוח שולחן עבודה להתחיל את עבודת היום.

בצהריים הוא יאכל את הסנדוויץ' הרגיל שלו – טונה או פרוסות תרנגול הודו על לחם מ-7 דגנים עם עגבניה וממרח חרדל – וב-5 או 6 הוא יתחיל את הנסיעה חזרה הביתה.

אחרי 30 שנה זו תהיה נסיעתו האחרונה. היום הוא החל בצלצולים לכל 30 בעלי הקבוצות, ומשבת זו דייויד סטרן הוא אזרח בפנסיה – הוא כבר הודיע שפניו לפלורידה – ואדם סילבר הוא הקומיסיונר החדש של ה-NBA. השבוע אקדיש מאמר שלם לאדם ופועלו, כי הוא-הוא האדם שהליגה חייבת לו את הצלחתה. הוא ללא ספק הקומיסיונר הגדול ביותר שהיה בכל מקצועות הספורט, והשפעתו על ליגת ה-NBA שהפכה למותג הבינלאומי הגדול ביותר בספורט היא ללא אח ורע.

פט ריילי היה הראשון שיצא הבוקר עם ההודעה הבאה: "דויד סטרן הוא הכוח מס' 1 , והסיבה מס' 1 מדוע הליגה היא מה שהיא היום. אין בהודעתי זו להמעיט בחשיבות איזה שהוא שחקן על הצלחת הליגה בעבר או בהווה, או איזה שהוא בעל קבוצה בעבר או בהווה. אבל אין שאלה שסטרן – ביד חזקה, אבל תמיד בהגינות ואוזן קשובה – הוא-הוא זה שקידם מה שטוב לליגה, והוציא מה שרע היה לליגה. דברים לא קורים בצ'אנס. לאורך זמן תמיד היתה הרגשת בטחון שבראש הפירמידה נמצא אדם שהדבר החשוב היחיד לו היא טובת הליגה. הוא היה מאד FORCEFUL, ותמיד מעשי ("PRAGMATIC"). ותמיד, תמיד, טובת הליגה – בעלים ושחקנים – תמיד היתה הדבר החשוב ביותר אצלו. הליגה, כולנו, חייבים לו הרבה מאד. כולנו מאחלים לו אושר ובריאות , ומשחק גולף משובח!".

***************

בקשה: מחרתיים אני עומד לכתוב מאמר סיכום על סטרן. אני כיתבו לי בתגובות על הדברים שאהבתם בו, ושעשה, והדברים שלא אהבתם בו, שעשה!

***************

 

2. שחקני המכללות הטובים ביותר? לאו דווקא הפרשמנים

 

 

doug-mcdermott

במי מעוניינת ה-NBA? בדאג מקדרמוט, הסניור הלבן מקרייטון שהוא השני במכללות בקליעות? או בסניור סי. ג'יי פייר מסירקיוז, המוביל בקליעות את הקבוצה השנייה במכללות לרקורד מושלם?

מה פתאום! היא מעוניינת רק בבלתי ידוע. בבלתי מוכח, ובחלום לעתיד של עוד דריק רוז או לברון ג'יימס. היא מעוניינת בתיכוניסטים שעוד לפני שהגיעו למכללות כבר היה להם שם גדול יותר מאשר לג'וניורים של לפני שנה כמקדרמוט או פייר. אני מדבר על הג'בארי פרקרים של העולם. על פרקר מדוק, אנדרו ויגינס מקנזס , ג'וליוס רנדל מקנטקי, ארון גורדון מאריזונה, ג'ואל אמביד מקמרון שלפתע הפך למועמד מס' 1 לבחירה. עוד פרשמן פתאום הצטרף לקבוצה הזאת, טיילר אניס מסירקיוז.

לא משנה שבמכללות ישנם שחקנים מוכחים, מצויינים, כמקדרמוט, שבאז נפייר מיוקון – לדעתי, ואני לא טועה – הפוינט גארד הטוב ביותר במכללות , ומלך הנצחונות בשניות האחרונות – דאנדרה קיין, ארון קראפט – ביצים של שור, קילר לבן פר אקסלנס מאוהיו סטייט – קית' אפליטנג, אדריאן פיין, צ'אז ויליאמס, קייסי פראת'ר, ראס סמית', קסווייר תיימס, למאר פטרסון, ועוד ועוד.

ל-NBA ישנה איזה תפילה עם פרשמנים לא מוכחים לחלוטין בתקווה שאולי מהבלתי ידוע יצמח איזה מייקל ג'ורדן. הם אומרים על הסניורים: "אוקיי. הם טובים. אפילו טובים מאד. אבל ראינו אותם 4 שנים ואנחנו יודעים על בטוח מה הפוטנציאל שלהם. לכן אנחנו מעדיפים לעשות הימור על סחורה בלתי מוכחת לחלוטין בתקווה שנמצא יהלום!".

הסיפור פשוט: הסניורים הם שחקנים טובים יותר במכללות מכל הכוכבים הפרשמנים האלה, אבל ה-NBA אומרת: "אנחנו יודעים מי הם. לא תהיה כל הפתעה איתם. עם הפרשמנים אנחנו קונים ארגז שבתוכו ישנו משהו. אולי המשהו יהפוך לאוצר".

הדוגמה המאלפת ביותר הוא קייל סינגלר מדוק. דטרויט בחרה אותו די מאוחר כי היא ידעה שהוא שחקן טוב, אבל לא סופר סטאר. הוא הפך להיות טוב בהרבה מאשר ציפו. כנראה שארבע שנים במכללה הן עדיין לא ערובה לטוב או לרע כי ה-NBA היא חייה אחרת מכדורסל מכללות. YOU NEVER KNOW.

3. דוויין ווייד שחקן ספסל? למה לא? 

 

Dwayne-Wade1

 

עתונאי: מתי החלטת להעלות את דוויין מהספסל?

מאמן: אני לא החלטתי. הוא בא אלי וביקש, והסכמתי.

עתונאי: מה יהיה במשחק הבא?

מאמן: עדיין לא החלטנו!

להחלטה של דוויין לעלות מהספסל היו כמה סיבות: א) מאחר והוא החמיץ 5 משחקים לא היה לו "COURT RHYTHM" – כפי שהוא כינה זאת – והיה לו קל יותר להיכנס ל-'ריטמיה של המשחק' מישיבה על הספסל ו-'הרגשת' המשחק. ב) הוא יכול למעשה להחליט בעצמו מתי להיכנס ולכמה זמן – 5 דקות? 10 דקות? בגארבג' טיים? בחלק הסוער של המשחק?  ג) כשחקן ספסל הוא יחליט בעצמו אם יש לו 'FIRST WIND', 'SECOND' או 'THIRD WIND'. אם הוא מרגיש שעדיף לא לשחק – הוא לא ייכנס בכלל.

הוא הרגיש – ואריק ספואלסטרה חכם מספיק להסכים – שעדיף להתלבש לכל משחק, לשבת על הספסל, ו-"לראות ולהרגיש" מה קורה, ואז להחליט.

אני חושב ומאמין שדוויין למעשה נהנה מלעלות מהספסל אתמול נגד הספארס. כל מה שההיט צריכה לעשות זה למצוא שחקן במקומו כי שיין בטייה הוכיח לי אתמול שהוא למעשה סיים את תרומתו למיאמי היט. אולי רוג'ר מייסון? לא…הוא לא טוב מספיק לאליפות.  אני מאמין בביזלי. רשאד לואיס? אני אוהב אותו, אבל לדעתי ספואלסטרה לא נותן לו מספיק צ'אנס. אולי קול בפוינט וצ'אלמרס בשוטינג, ואז ריי אלן, לברון ובוש? אולי צ'אלמרס (או קול) בפוינט, ריי אלן בשוטינג, ביזלי סמול, לברון פאוור, ובוש סנטר? זה נראה לי הכי טוב. או צ'אלמרס, אלן, לברון, בוש, כריס אנדרסון שנראה מצויין אתמול?

ודוויין ווייד יושב בחוץ על הספסל, מחכה לרגע של חולשה, ואז ניכנס לגהץ כל קמט? נראה לי אידיאלי. הוא לא היה גדול אתמול: 8 נק', 5 אס', 3 ריב', גניבה אחת, ושני איבודים – הכל ב-24 דקות. לא 'גדול' אבל 'עובר' כפעם ראשונה בחייו – מדובר מכיתה ב' עד הלום – כשחקן ספסל.

ואת  גרג אודום בכלל לא הזכרתי, ואני ראיתי כמה ניצוצות מאד חיוביים אתמול במשחקו, דברים שלא נראים בדף המשחק.

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  1. אני דווקא לא התרשמתי מאודן, למרות שאני מודה שלא התמקדתי בו כל כך. בהתקפה לא ראיתי אותו עושה שום דבר מעניין חוץ מלעמוד ובהגנה הוא שמר על אחד משחקני הפנים האלמוניים של הספארס כאשר כמה דקות הוא שמר על דאנקן והתמודד עם זה בהצלחה.
    בנוגע לביזלי אני חולק עליך. ביזלי הוא לא מייק מילר ולא שיין באטייה. אם מיאמי יצטרכו לסמוך על ביזלי שבמשחק שבע מול אינדיאנה יבוא וייתן 20 נקודות הם יתאכזבו בגדול.
    הרבה יותר מדיי תלוי בברכיים של ווייד. אני לא חושב שהם יכולים לזכות באליפות בלעדיו בכושר משחק טוב.

  2. ביזלי משחק מצוין. קולע באחוזים טובים, לוקח ריבאנדים, גונב. יש בהחלט על מה לסמוך אצלו. לדעתי הוא לא משחק מספיק.

  3. בעניין הקומישנר
    מאד טוב עשה כשהוציא את הסמים והאלימות מן הליגה,
    שהצליח לשווק את החלום האמריקאי לעולם כולו.
    חבל שהמשחקים הפכו מאד מאד רכים וללא רגש אמיתי.
    קוד הלבוש הוא טיפה מוגזם,
    יש מצב שאפשר היה לצור יותר אינטגרציה בין הגטו לקהל הלבן.

  4. אני יודע שבקינגס מאד אוהבים את ארון גורדון.
    כרגע אחרי שני הטריידים העמדה הזו די עמוסה ואם רודי גיי יאריך חוזה אז אז בכלל.
    אני מאד אוהב את מרכוס סמרט בקצת שיצא לי לראות , יש ב ו משהו שאני לא יודע להגדיר שפשוט מרשים אותי.
    מין פייטר שאף פעם לא יתייאש ויכול לתרום המון גם כשהוא לא פוגע ממטר ובקינגס הוא לא יצטרך להיות כזו אופציה בהתקפה.

  5. אהבתי שדוויד סטרן הוריד את השפם
    לא אהבתי את הפיכת הליגה לקרקס נודד הכולל מסעות משחקים למזרח ולמדינה כמו אנגליה שכדורסל הוא נטע זר בה .
    ביטול הטרייד של כריס פול ללייקרס .
    העברה של הסופרסוניקס לאוקלהומה .
    עונשי השעיה אוטומטים ומחסור בחוק ההגיון שהרסו לנאש אליפות שהיה זכאי לה.
    יאמר לזכותו שהוא הפך את הליגה למותג בינלאומי דביק כמו גומי לעיסה אבל עדיין מוכר נפלא בסין. הגישה שלו הייתה עיסקית נטו וכמנהל הוא לא חייב להיות אהוב אלא לספק את הסחורה .

    בשורה התחתונה כל הכבוד לאיש על ניהול מזהיר נטול פניות .

  6. מכבי ניצחה 90 88 במותחן של 3 רבעים או במשפט אחר הליגה הרבה יותר מותחת מהיורליג (עד כה) אבל יום חמישי יהיה המבחן הגדול

    1. היי יוסי שמח שיש עוד מישהו כמוני שצופה גם בליגה המקומית , איזו ליגה טובה אה ? בצר לי למכבי יש סיכויים נמוכים להצליח מול ריאל .

  7. Stern: he aimed high and expected a lot from people, including respect. He expected NBA players to respect their audience, respect parents and kids, act accordingly, and not to present themselves as criminals/gangstas. He genuinely believed in his product and tried to market it around the world – nothing wrong with this. His greatest critiques were Iverson and his like, in other words the same people who’d buy Body Count’s Cop Killer CD and at one point or another get caught with weapons in their lockers/cars, and/or hitting their girlfriends – a fact that makes me like Stern even better. He was not afraid to stand up against what “liberals” and the media would describe as an “expression of the Afro-American culture”, a term that most blacks would reject.
    He was not afraid of being criticized for doing what is right, rather than what is “cool”. And he (together with Larry and Magic) made the NBA into what it is today.
    Kudos David Stern.

  8. לא אהבתי:

    1. אין קבוצה בסיאטל

    2. הרובוטיקה של השחקנים – קצת פיזיות וטראש טוק בין השחקנים לא יהרוג אף אחד. זה ממש מכעיס שעל כל מבט מקבלים טכנית וכל לטיפה זה הרחקה מהמשחק.
    הרי הליגה הייתה הכי פופולרית בימים של בירד, מג'יק ומייקל לא?
    אז תנו לנו קצת מהמשחק ההוא

    3. ביטול הטרייד על כריס פול

    1. About cancelling the Chris Paul deal, if I am not mistaken, he was acting as the owner of the Hornets at the time so he had every right to veto a bad deal (and it frankly, it really was a bad deal).

  9. אני חושב שסטרן חייב חלק גדול מההצלחה שלו ליריבות בין מג'יק ל-לארי, יריבות שהליגה לא מינפה מספיק ויותר מכך למייקל ג'ורדן.
    מנחם, איך אתה חושב הייתה הקריירה של סטרן אם הוא היה מתחיל אותה עשור יותר מוקדם, או יותר מאוחר. איך הייתה נראת הליגה ?

    לדעתי הוא לקח את הליגה שאולי הייתה סוג של מסעדת פועלים והפך אותה לסוג של Fast food, הרבה יותר נוצץ, מוגש אחיד בכל סניף מ NY עד לLA והרבה יותר ריווחי.

    1. סטרן לקח את הכישרון והפך אותו לכוכבות.
      ואז הוא לקח רסן ורתמות, הלביש אותם על הכוכבות ורתם אליה את הליגה.
      גם לפניו היו שחקנים כשרוניים, אבל סטרן יצר את הסופרסטאר כמושג וכדגל שסביבו בנוי ההייפ של הליגה.
      היו עוד דברים שהדיקטטור עשה שגורמים לי להשוות אותו בראש לבן גוריון, אבל עכשיו לילה ולמי יש כוח.

  10. הליגה באמת חייבת לו תודה גדולה על השיווק הענק שהצליח לעשות ולהכניס בכל פלטפורמה כמעט.

    אבל ההרגשה היא כמו לכתו של דיקטטור אכזר שישב פה 40 שנה וממש לא פעל בשיוויוניות מתבקשת כדי לקדם את האג'נדות שלו.

    ועדיין היה צבעוני מאוד, מוח יהודי כרימינלי.

    הרגשה כמו אחרי קדאפי.
    אולי בסוף נגלה שגם לסטרן היו מרתפים סודיים אליהם היו מגיעים כל הבושיות הצעירות.

  11. 4 שנים במכללה יכולים להפוך אותך לסופרסטאר בNBA רק במקרים כמו של לילארד עם וובר סטייט, שממש 3 שנים אף אחד לא שמע או עקב אחריו ואז בעונה הרביעית נתן פשוט עונת סיניור של אול אמריקן ולפני הדראפט לא היה אחד שלא ידע את השם.

    הבעיה שזה קורה אחת ל-1000 בערך.

    בדרך כלל הסופרסטארים הם כן כאלה שמהתיכונים צברו לעצמם שם, מגזינים, שיווק, דוחות סקאוטים.

    בקשר לסיניורים פה, אז על מקדרמוט דיווחתי נראה לי עוד כשהיית בדה באזר והוא היה סופרמור, אז קרייטון הייתה סתם מכללה קתולית קטנה ולא מדורגת אבל היה לה את הלבן עם התחת הגדול, הבן של המאמן שלא מפסיק לצלוף.

    לי הוא מזכיר גירסה לבנה של צ'ארלס בארקלי, יש לו מין זריזות מטורפת לקחת ריבאונד ולעשות ממנו סל(וזה דבר שכרגע בכלל לא מסתכלים עליו כשרואים את הקליעות שלו בעיקר מה-3).
    הבעיה שלי לגביו זה הגובה והסקפטיות אם יצליח לעשות את אותם דברים בNBA, כי יש לקחת ריבאונדים בהתקפה ולהכנס עם התחת הענק שלך מול שחקני מכללות ולייצר נקודות מהירות ויש לעשות את זה מול הטנקים שיחכו לו בNBA.

    בכל אופן בזכות 4 שנים נהדרות כשהוא רק הולך ומשתפר מעונה לעונה הוא הפך לשחקן שיבחר גבוה מאוד(איזור 15-18) וזה כבוד גדול בדראפט כזה עמוס.

  12. שטרן הפך את הליגה לגלובאלית ודגל באפס סובלנות להתנהגות פושעת, גם של כוכבים.
    הצד השני של אותו מטבע הוא שהליגה הפכה לסכרינית מדי.

    מזל שהוא לא החליט לצבוע את הכדור בוורוד פוקסיה

  13. מסכים עם כמעט כל מה שנכתב מעלי
    דברים טובים-הפך את הליגה למה שהיא היום,זה בגדול
    עצירת הפלופינג או הלברונינג
    דברים רעים-יותר מדי מיסחור של הליגה והפיכתה לשואו מה שמעלה לפעמים את התחושה שזה יותר הצגה כמו היאבקות בשנות ה80 מאשר אמיתי.
    יותר מדי הגבלות לשחקנים לשחקנים שכמו שדקסטר כתב לא יכולים אפילו להביט במבט כועס
    הכנסת התזה שהליגה חייבת "פנים" בכדי להיות אטרקטיבית,שוב זה גורם לאי נוחות שיש העדפות לכוכבים ספיצפיים,ברגע שהחליטו שלברון יהיה ה"פנים" של הליגה הוא התחיל לקבל הנחות עוד הרבה לפני שהוא הרוויח אותם.
    ובנימה האישית כמובן ביטול הטרייד של כריס פול

  14. בעניין דיוויד שטרן.
    עם כל הכבוד לווטו על עסקת כריס פול, חוסר היכולת שלו למנוע שביתות ארוכות שפגעו אנושות בליגה ובפופולריות שלה משמעותית יותר.
    הרבה אוהדי כדורסל ראו לנגד עיניהם שביתות עקב מאבק בין מיליונרים למולטי מיליונרים כשהם בעצמם חיים על שכר זעום וזה בהחלט לא הוסיף כבוד לליגה.
    שורה תחתונה, שנים ראשונות נפלאות ואחר שנים לא משהו בכלל.

  15. קול,אלן,לברון,בוש,אנדרסון

    מהספסל: צ׳אלמרס, דווין,ביזלי,רשארד, גרג אודן

    אודן יתחיל לשחק טוב יותר כשיקבל דקות משחק עם החמישייה החזקה, וכשהפיליפיני יחליט להתחיל לשחק עליו תרגילים.

  16. גדולתו של הקומישינר הייתה שידע לקבוע חוקים ולאכוף אותם, כך שיוכל לקדם את הליגה לעבר המטרות שהציב.

    חולשתו, ששם את החוקים היבשים והנוקשים שלו מעל ההגיון הבריא במקרים מסוימים, וכך הציג את הליגה כמשהו מעט חסר רגש.

    בכל מקרה,ממוצע PER בקריירה 25+

כתיבת תגובה

סגירת תפריט