אדם חופשי
זה הסיפור של דרום אפריקה ב-2 שורות. מנהיג המיעוט השחור נכלא לאחר סדרה של פעולות טרור. בכלא הוא לומד על עצמו ואהבת הזולת, לכשהוא יוצא כעבור 20+ שנים הוא מחליט להשתחרר מהכלא ומכלוב השנאה ולהיות אדם חופשי בגופו ובנפשו. הוא מתמנה לנשיא וסוחף את האומה אחריו לשחרר את השנאה שהייתה בהם ולחבק את זהותם האפריקאית.
נלסון מנדלה נפטר השנה. מאז שהוא נפטר הצבתי לעצמי מטרה לשנה החדשה: להשתחרר מהשנאה.
יריבות הטניס הגדולה בכל הזמנים
בתחילת שנות ה-2000 טניס הגברים היה במשבר. סגנון המשחק של הסרב וולי היה משעמם לצפייה והענף התדרדר לנתוני רייטינג עגומים, למעשה מה שהחזיק את הענף מעל המיים הוא טניס נשים שווה עיין של האחיות ויליאמס הצעירות. לינדסי דוונפורט האמריקאית מורסמו הצרפתייה היפה ומרטינה היגינס שבאה מסיפור אחר.
כל זה השתנה שהגיעו 2 צעירים בתחילת המילניום. לייטון ורוג'ר. הם הראשונים שיידעו לבחור את החבטה הנכונה לכל סיטואציה והחזיקו במשחק טניס שלם ומושלם. לייטון הבשיל מוקדם ושרוג'ר הבשיל אי אפשר היה לעצור אותו. בין ווימבלדון של 2003 עד וימבלדון של 2008 הוא זכה בכל דבר ששוחק על מגרש ירוק או כחול!
ראפא הגיע לסבב ב 2004 במלבורן. הוא היה צעיר מבטיח ולא וויתר על מכה משחק ההגנה המושלם שלו זיכה אותו בכל טורניר על המגרש האיטי יותר. החיימר.
מבחינת האישיות רוג'ר לימד את עצמו ל ה-ש-ת-ח-ר-ר מהכעס שליווה אותו על המגרש ומהיידע הישן בטניס שהגביל שחקן כמוהו. כן את השנים 2003-2008 רוג'ר העביר ללא מאמן! (היה לו מאמן לחיימר..) .
נאדאל לעומתו למד שיעור חשוב הרבה יותר. נאדאל מגיל צעיר למד ענווה צניעות ואת השיעור החשוב ביותר: לעולם איננו יודעים הכל ותמיד יש מקום ליידע נוסף.
לכן למרות קריירה צמודה עד 2008, נאדאל התפתח וגדל כשחקן טניס. בעוד רוג'ר לומד לשחרר את השליטה העצמית שלו ולהתמסר למאמנים ויידע נוסף רק משלב זה של הקריירה.
נאדאל למד לשפר את הדיוק בפורהאנד שלו לדרגה של מחשב על (סרב הוא סוג של פורהאנד גם). וחשוב מזה נאדאל מגיע עם תוכנית משחק מול כל שחקן. לעולם תראו את נאדאל מגיש לפדרר תמיד לצד הבקהנד, או כדורים קצרים לשחקנים הגבוהים. אבל חשוב מזה נאדאל הוא שחקן הקלאץ' הטוב בעולם בכל ספורט שהוא! המאזן שלו בטיי ברייק ונקודות שבירה הוא הטוב ביותר בהיסטוריית הטניס במרחק עצום מהמקום השני.למעשה מרגע שנאדאל לימד את עצמו להעלות את הדיוק ולהוריד משגיעות בלתי מחויביות הוא הפך לאגדת טניס על כל מגרש.
משנת 2008 ואילך אין יותר יריבות גדולה בין נאדאל לפדרר. נאדאל כבר מזמן עבר אותו.
להשתחרר מהשנאה
מי שאוהב טניס בורך בדור בו 2 השחקנים הטובים בכל הזמנים משחקים זה מול זה. אחד מהם יהיה בתום הקריירה שיאן הסלאמים. ואני מודע שאני אדיש לאחד מהם. עד לרמה שאני צריך לתרץ לעצמי סיבות.
השנה כנראה בגלל מנדלה מצאתי את עצמי במגרש חייב לראות כל נקודה ולהשתחרר מהשנאה. הרי טניס אני אוהב. אז איך אשאר אדיש לטוב בכל הזמנים?
המשחק היה יצירת אומנות. פדרר הגיע עם מחבט חדש ועמד עמוק בתוך קו הבסיס מוכן לקבל את הטילים של נאדאל נמוכים. נאדאל בה עם יבלת מדממת ביד שמאל וארבע אצבעות בפלסטרים.
המשחק עצמו היה קריעה קלוסלאית של נאדאל. כמה נקודות:
פדרר לא הגיע בכלל לנקודת שבירה. שהוא הגיע עליה במערכה השלישית בחסרון של שבירה נגדית הוא היה צריך טעות כפולה ו-3 שגיאות בלתי מחויבות להשיג אותה (הרגיש כאילו רפא עושה טובה לחבר). אחריה נאדאל שבר עוד 3 פעמים את ההגשה של פדרר. וניצח את המשחק בקליי קלות.
נאדאל ניצח על הסרב השני באותם אחוזים כמו על הסרב הראשון.
פדרר שהיה כל כך טוב ליד הרשת ירד מ 50% הצלחה כשעלה לרשת.
נאדאל בדרך לעלות ל 14 סלאמים (וואוורינקה יהיה מאושר עם הוא יקבל שבירה ויגיע לטיי ברייק).
ואני לראשונה השתחררתי מהרגשות השליליים כלפי נאדאל ונהניתי בלב שלם ממשחק טניס בין 2 הטובים בכל הזמנים. בייחוד נאדאל שבדרך ל 20 סלאמים (נולה עשה טעות גדולה מאד עם בקר, אחד הטיפוסים היותר שליליים ששיחקו טניס וייגמור לנולה את הקריירה) .
דקסטר
25 ינו 2014 02:31:06תענוג של מאמר.
לדעתי הרויאל ראמבל בוימבלדון 2008 הכניס את פדרר לבור מנטלי עמוק מדי מול נדאל.
אולי המשחק הכי גדול שראיתי אי פעם.
נדאל רואה את פדרר ואוטומטית מעלה 2 הילוכים. אין שום סיכוי שהוא יתן לו לחזור למשחק אפילו לשנייה.
פדרר רואה את נדאל ומרגישים שהוא "מוכן" לוותר על המשחק בנקודת משבר הראשונה.
ido moria
25 ינו 2014 03:11:37זה לא נכון. אתמול פדרר הציל כמעט 20 נקודות שבירה ועוד 2 נקודות משחק בווינרים מדהימים. זה פשוט שנאדאל טוב מפדרר.
הנשק של פדרר זה וינרים ועליות. ונאדאל מחזיר לו את כל הכדורים, ובעלויות של פדרר הוא מוציא מכות העברה מדוייקות על המילימטר.
דקסטר
25 ינו 2014 11:30:03עידו,
לא דיברתי על נקודות שבירת הגשה אלא על נקודות משבר במהלך המשחק. אלו 2 דברים שונים.
Mbk
25 ינו 2014 03:46:33פוסט מעניין ומדוייק
אני שייך למחנה דיוקוביץ וצר לי על הדחתו
אני מקווה שיקח את הרולן גארוס ( בחלומות אין על נדאל בצרפת )
אנחנו צריכים להודות על הדור שבו אנחנו נמצאים והקליסיקות
יגיע יום שנתגעגע
ניב
25 ינו 2014 10:48:58אני גם במחנה דיוקוביץ ואני לא מבין למה במאמר המצוין שלך לא הקדשת מילה על הבחור שלדעתי עוד יוביל בשנים הבאות את הענף ומהמקום ה1 לעוד הרבה זמן .
ido moria
25 ינו 2014 13:03:13ניב -המאמר לטעמי הוא לא על טניס. הוא דווקא עליי P) והנסיון לשחרר את הצורך שהאיידול שלי יינצח. אני חושב שאת ההיסטוריה הספורטאים עושים בלי קשר עלינו, אולי נוכל פשוט לצפות בהם ולקבל את התהליכים שעובר הספורט בלי לקחת את זה באופן אישי.
מה שאני חושב על דג'ויקוביץ דווקא כתבתי ב-2 שורות בסוף. הוא טניסאי גדול שעושה טעות עצומה כרגע עם צוות האימון שלו. מה יהיה איתו נראה בהמשך השנה. חשוב לציין לגביו שהוא אותו שנתון כמו נאדאל ומאריי כך שהוא לא צפוי להיות חריגה היסטורית כמו פדרר ונאדאל.
ניב
25 ינו 2014 13:52:34תודה על התגובה עידו
ARI
25 ינו 2014 09:53:16אהבתי.
אישית, דווקא כשהעליונות של נדאל נהייתה ברורה לחלוטין, רק אז הצלחתי להתחיל להעריך ואפילו קצת לחבב את פדרר.
עד שהגיעו הדמעות והתירוצים (כולל הפעם, כאילו שרפא צריך להסיח את דעתו של רוג'ר בסרסים בשביל לנצח…), והבנתי שבראש של פדרר ברור לו שהוא מספר 1 בהיסטוריה, והוא נחוש לא לתת לעובדות לבלבל אותו.
הצניעות של רפא תורמת גם לזה, פשוט מגוחך לראות איך הוא ממשיך לומר בקול שקט שזה כבוד לשחק נגד רוג'ר וכו' ולפדרר זה נראה לגמרי הגיוני ומובן מאליו.
מבחינתי, גם אם נדאל לא יעבור את פדרר במספר הג"ס הכולל (והוא יעבור), הוא עדיין חייב להיות מוכר כטוב מביניהם, בכלל בלי ספקות. המאזן כל-כך חד-צדדי, על מה בכלל אפשר לדבר?
Ori88
25 ינו 2014 10:59:13פוסט נהדר ++
בשנים האחרונות נכנס ג'וקוביץ' לתמונה, והוא אינו ממצמץ מול נדאל בכלל. המפגשים בינהם פתוחים לחלוטין. לא הייתי מספיד אותו.
לגבי נדאל, אני מקווה שישבור את שיא הגרנד סלאמים אבל אסור לשכוח את הפציעות שלו, ואת ההתאוששות האיטית יחסית (פעם אחרונה 7 חודשים בחוץ).
לגבי וורינקה, קשה מאד לשבור אותו והוא נותן את הטניס הטוב ביותר שלו. אני בעדו ולו רק כדי לחלק גרנד סלמים לעוד אנשים חוץ מהשלישייה.
s
25 ינו 2014 13:08:56לגבי הפציעות, אני לא מהקבוצה שצועקת "סמים" כדי לגמד אותו או משהו.
אבל הצורה שהוא חוזר מפציעות בעיקר הפעם האחרונה שזה היה ממש בולט.
הוא חזר פשוט מצוין ולעונה היסטורית וזה בהחלט מעלה שאלות, וברקע היו שמועות שזו הייתה השעייה מכוונת שגם תורמות לחוסר נוחות .
אם נסתכל על שחקני NBA, שזו הסיבה הראשונה שכולנו באתר הזה
לוקח לשחקנים תקופה לא קצרה לחזור לעצמם מפציעות פשוטות יחסית (במידה והם חוזרים לעצמם בכלל) .והקהל גם מקבל מידע מה הפציעה ומה קצב ההחלמה. פה אין כמעט שום שיתוף מה בכלל הפציעה שלו ועד שהוא לא חוזר כאילו יצא מתותח, אין לך מושג מה איתו.
ועדיין בתור אוהד פדרר, אי אפשר להתכחש לכמה שהוא שחקן ענק ולוחם עוד יותר גדול.
ido moria
25 ינו 2014 13:05:06והנה נגמר גמר נשים. ורואים את ההשפעה של פדרר ונאדאל על הסבב.
לי-נה אגרסיבית והולכת על וינרים ועליות (פדרר) וסיבלקובה הגנתית ומחזירה כל כדור (נאדאל).
משה.ו
25 ינו 2014 15:46:06בדרך כלל אני נהנה לקרוא אותך הפעם לדעתי פיספסת קצת.
אתה לא מתייחס לפקטור של הבדלי הגיל,מתחילת הירבות הטניס של נאדל הוא הגנתי והמתנה לטעות לא מחייבת של פדרר,הסטטיסטיקה בדבר הזה היא מדהימה, לא פחות ,אם כי בשנים האחרונות חל שינוי מסוים ונאדל תוקף יותר,שוב לדעתי העניין של הגיל משחק תפקיד.
בניגוד לדקסטר אני חושב שהבור המנטלי שפדרר נפל אליו היה ברולן גארוס שלפני וומבלדון 08 (לא נעול על השנה)פדרר הגיע בשיאו עם ביטחון מלא אפילו נדמה לי שהשיג שבירה במערכהראשונה אבל אז נאדל שבר פעמיים וטס קדימה.
אני מבין שאתה כותב עליך וזה נראה שאתה מנסה לנחם את עצמך,
אני גם ניסיתי אבל כנראה לא הצלחתי להתגבר על ה'שנאה'.
אני עדיין מקווה שנאדל לא יעבור את פדרר בסלאמים,למען הצדק ההיסטורי.
ido moria
26 ינו 2014 07:05:11תודה על התגובה, אני מברך כל התחלת דיון.
הצדק ההיסטורי יחייה בשלום אם מי שלא יהיה. גם אם גריגור דימיטרוב פתאום ידפוק 20 סלאמים ב -5 שנים אז זה יהיה מוכרך להיות הוא (סתם דוגמא), אבל, תאמין לי משה ו, ביום שתשחרר את השינאה תהיה אדם משוחרר. תנסה הנה מתחילה שנה. אפילו לא תצטרך תירוצים על בורות מנטלים וטעויות בלתי מחויביות .
מנחם לס
25 ינו 2014 15:58:36אני עם MBK: ראשון ג'קוביץ', שני נדאל, שלישי פדרר.
אדיר
25 ינו 2014 20:25:38אני מת על גוקוביץ, ולדעתי הוא היחיד שמסכן את נדאל כרגע- גם על חימר. בחצי גמר ברולאן גארוס הוא נתן לו פייט מהגיהנום. אבל מה שנכון נכון- לנדאל יש 14 (ואורינקה? פחח) ולנולה 6. מה לעשות.
פדרר יכול לקחת ווימבלדון אם הוא יבוא באותו כודר כמו עכשיו.
אשך טמיר המקורי
25 ינו 2014 21:40:11תמיד שנאתי את פדרר ואהבתי את נדאל.
גם ג'וקא אחלה גבר.
נדאל הוא המחסל משליחות קטלנית 1 אבל ג'וקא הוא הדור הבא של המחסלים משליחות קטלנית 2!
ido moria
26 ינו 2014 07:06:56רק דובי יכול לעזור לך, אשך… אני רושם לך יום שלישי בערד, תביא מנעול כפול לכל גלגל של האוטו, הבדויים מזהים תיירים מקילומטר.
ינון יבור
25 ינו 2014 21:53:31טור נפלא עידו.
אני, כמוך, מתחיל להשתחרר מהכבלים של שנאת היריב המיתולוגי. בפעם הקודמת שזה קרה לי, אי שם בשנות ה-90, התחלתי להנות מגדולתו של אחד, מיכאל ירדן, אחרי שהבנתי בתוך תוכי שאהובי הצהוב-סגול, מג'יק, הוא מקסימום הסגן של בר כוכבא.
ido moria
26 ינו 2014 07:09:47תודה ינון יבור. אתה אדם חופשי.