"הטוב ביותר לפני", אמר פדרר / מנחם לס

פדרר: "הטוב ביותר לפני!"

 

מעט מאוחר, אבל אני מרגיש צורך לכתוב על המשחק בו חזיתי ב-3:30 בלילה, ורק לפני שעה קלה התעוררתי. עלי לכתוב מהר כי מיד בסיום הכתיבה אנחנו נוסעים לאטלנטה לנכדות, ואני מיד ממהר לאולם לחזות בפלח ובקבוצתו מפסידים לאטלנטה, כשמילסאפ והורפורד מחסלים אותם תחת הסל.

רפאל נדאל המשיך בדומיננטיות שלו על רוג'ר פדרר בנצחון חלק של 6-7, 3-6, 3-6. היה זה נצחונו ה-23 ב-33 משחקים נגד פדרר, והלילה יש לו הזדמנות לנצח את הגראנד סלאם ה-14 שלו, ובכך להפוך בס"ה לשחקן השני בהסטוריה המודרנית לנצח פעמיים את כל ארבעת המייג'ורס.

הדבר העצוב ביותר של המשחק היה שהוא הביא סיום לטורניר מצויין ראשון של פדרר בשנתיים האחרונות. לנדאל, הנצחון היה מין רבנג' על החמצת האליפות בשנה שעברה בגין 7 חודשי היעדרות בגלל פציעת הברך.

כמה שטוב היה נדאל משך כל הטורניר, הוא היה נפלא ממש במשחקו הלילה. אני לא יכול לחשוב על אף שחקן בהווה או בעבר שהיה יכול לגבור עליו כשהוא משחק טניס כזה. זה, לכן, לא היה הפסד של פדרר. זה היה נצחון נטו של נדאל על שחקן פחות טוב ממנו.

האם אני חושב שפדרר במיטבו היה גובר על נדאל אמש? לא. הוא שיחק כמעט משחק מושלם, ובגלל שלפדרר אין חבטה שמאלית מעולה, ומכת הפתיחה שלו טובה מאד, אבל מלבד זווית אין בה את העוצמה שהיא בלתי ניתנת להחזרה, אני לא רואה באיזה חלק מהמשחק פדרר במיטבו היה מצליח לנצח.

פדרר היה בפרוש טוב יותר בטורניר הזה משהיה בכל השנה שעברה, ואני מנבא לו השנה הגעה לגמר של לפחות טורניר מייג'ור אחד – דבר שהחמיץ לראשונה ב-11 שנים בשנת 2013. אני לא יודע אם זו תוצאת מאמנו, האלוף לשעבר סטפן אדברג, או שזאת הרקטה החדשה, הגדולה יותר, שהוא החליט לשחק בה מאז החל לשחק ברקיטה קטנה יותר. או פשוט הוא יותר רגוע, פחות 'עולה על עצמו', ויותר נותן לדברים ליפול היכן שייפלו.

פדרר, שהגיע לחצי הגמר האוסטרלי זו הפעם ה-11 ברציפות אמר בסוף דבר שהיה לי נעים מאד לשמוע: "אני מרגיש שהטניס הטוב ביותר בחיי עדיין לפני".

זה נעים לשמוע, אבל זה לא מבטיח דבר, כי בעבר לא היו לו יריבים כמו נדאל, ג'קוביץ', ושאר המצויינים בעשירייה הראשונה.

נדאל מצידו הגיע אחת ולתמיד לכיתה A+ של הטניסאים הגדולים בהסטוריטה כשהוא עתה השני ברשימת השחקנים שהגיעו לגמר במייג'ור עם 19 (שווה לאיבן לנדל), שני רק ל-24 של פדרר.

אז מי גדול ממי? לפדרר יש עדיין יותרנצחונות, אבל במייג'ורס, בפגישות ראש בראש, נדאל מוביל 2-9. אז מה? יש לו את המספםר של פדרר או הוא פשוט טוב יותר? בינתיים אין תשובה מחלטת. נגד פדרר ברור שהוא טוב יותר, ואולי בגלל שהוא שמאלי. נגד כל השאר פדרר בינתיים עולה עליו, ובעיקר בגלל הוותק. אם נדאל ימשיך לשחק ללא פציעות, אני מאמין שהוא יעבור את פדרר בכל, ויסיים את הקריירה כגדול הטניסאים מעולם.

פדרר ניסה אמש הכל: סרב אנד וולי; דרופ שוטס. היה לו TOUCH טוב. הוא אפילו לא התבייש להתלונן לשופט שכל הגערות של נדאל בטייברייק מעצבנות אותו – דבר שאני לפחות לא ראיתי אותו אף פעם עושה. היי, לא נאה לג'נטלמן שוויצרי. אבל האמת? אפילו אותי זה מעצבן. מה כל הגערות הללו עם כל חבטה? מי התחיל עם זה? אילו היה קומיסיונר לטניס, הלוואי והיה בכוחו להפסיק עם הדבר המכוער והמעצבן ביותר בטניס. תארו לכם שבגולף יתחילו ליילל עם כל חבטה. או בפוטבול עם כל פילד גול. או בבייסבול עם כל פיץ'.

נדאל? עשה מה שכל שחקן מנסה לעשות: להתקיף את הבקהנד ביד אחת של פדרר. בגלל זה פדרר נותן לו שלושת רבעי מגרש להכות, ואז בכמה פורהנדים נדאל השיג נקודות חשובות.

אגב, גם וורינקה משחק בקהנד ביד אחת. אולי זה פטנט שוויצרי.

כשניגמר הרגשתי שרק הג'ניוס, האנרגיה הבלתי פוסקת, והמהירות של נדאל יכולה היתה לעשות חור בבלון שפדרר ניפח בשבועיים האחרונים כשהוא נראה כשחקן הטוב ביותר בטורניר. פדרר הראה אנרגיה שמזמן לא היתה לו, וכן בטחון עצמי שמזמן לא הבחנתי אצלו. פדרר לא ניכשל. לא היתה בו חולשה, כשלון, פיגור, או רמיסה. הוא הפסיד למצויינות. הוא הפסיד לטניס מרהיב, מרומם, נעלה, וכמעט מושלם. נדאל היה פנטסטי, וזה כל מה שיש לי לומר על משחקו. הדבר היחידי בו פדרר ניסה להתעלות על נדאל היה באגרסיביות בתזוזה לרשת. זאת היתה תקוותו היחידה. אבל נדאל – כמהנדס הבונה את גשר הזהב – חבט בדיוק של שערה בדיוק למקומות שרצה, וכך גם היתרון היחיד של פדרר נוטרל.

מה שנראה לי אמש שנדאל הוא ראש ושכם מעל כולם הם הגראונדסטרוקס שלו בריצה. אם זו ריצה ימינה או שמאלה, בהחזר של פורהנד או בקהנד – הוא נראה בשליטה מחלטת. כאילו לא ניתן לפיצוח. וכך פעם אחרי פעם ראית את פדרר נשאר עומד קפוא ליד הרשת. היה עוד הבדל גדול אמש, ממשחקי שמינית הגמר של פדרר נגד וילפריד ומוריי: לא משנה כמה חדה זווית הפתיחה של חבטות פדרר, נדאל הצליח להחזירן יותר עמוק ויותר חזק משני הירבים האחרונים. אני זוכר כמה חבטות פתיחה אדירות של פדרר שנדאל החזיר כאילו זה היה הדבר הקל בעולם, ואני שואל את עצמי "כיצד ניתן בכלל לעשות דבר כזה?". לעתים זה נראה לי ממש הדבר הקשה ביותר בספורט, או לפחות קשה כמו חבטת בייסבול מכדור של פיצ'ר הבא אליך במהירות של 170 קמ"ש, עם סיבוב.

 בסט השני ראיתי שפדרר ויתר. לא פיזית, ואולי לא מנטלית, אבל כאילו הוא הרגיש שלא משנה מה הוא יעשה, נדאל ימצא תשובה.

בקשר לאנחות, זה מה שנדאל אחרי המשחק, כתשובה לטענות פדרר:

 

"When I am playing, when I am hitting the ball during the point, the last thing that I am thinking is try to bother the opponent," he said. "The only thing I am focusing [on] is try to hit my ball well. That's it.

 

"I am sorry if I bothered somebody, but I never did in the past. … Nobody in my career told me nothing about this, that I am bothering the opponent. … I think I did the normal things that I do in every match."

הדבר המעודד ביותר היו דבריו של פדרר כשניגמר: כמובן שאני שונא להפסיד, אבל אני מאד מעודד. אני מרגיש כאילו נולדתי מחדש בטורניר הזה. אני מרגיש שתהיה לי שנה טובה מאד.

היי. הבנאדם רק בן 32. לך תדע. הכל יכול להיות השנה בטניס.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. נדאל משחק עם פצעים פתוחים בכף היד השמאלית, ותחבושות שגורמות לו לתחושה פחות טובה באחיזה. כמו כן זה מאד כואב.
    לא היה ולא יהיה לוחם כמו רפא נדאל!!
    ולמרות הכל אני הולך על סטן ואוארינקה בגמר , הוא בכושר חריג ואני בעדו

  2. סטאן מעולם לא לקח אפילו מערכה לנדאל !
    12 הפסדים.

    ופדרר לא יכול לנצח את נדאל בטוב מ 5 מערכות.
    הפעם האחרונה שזה קרה וימבלדון 2007 !
    ובתרגום חופשי – 7 שנים

      1. זו תהיה סנסציה.

        אני מהמר שאם סטאן רוצה לקחת מערכה זו חייבת להיות הראשונה.
        ולדעתי זה לא יקרה – שוב 3-0 נדאל

    1. מצטער להרוס לך רמי.
      אני לגמרי אוהד את פדרר אבל נדאל עולה עליו ובטח על סמפראס.

      נדאל היה הורג את סמפראס עם הבק הנד החלש שלו.
      סמפראס לא יכול להתמודד עם ראלים ארוכים.

  3. תודה רבה על הפוסט, מנחם.
    היה לי ויכוח עם דקסטר בפוסט אחר.
    אני טוען שהבק-הנד של פדרר הוא בינוני + ודקסטר טוען שיש לו בק-הנד קטלני.
    מה דעתכם ?

    תובנות שלי:
    1. פדרר לא מסוגל לנצח את נדאל, ולא משנה באיזה משטח.
    2. פדרר, למרות הכושר הנפלא, כבר לא יכול לקחת גראנד סלאם.
    3. וורינקה מתקדם משנה לשנה וקשה מאד לנצח אותו. יחד עם הפציעה הטורדנית של נדאל, והכושר האדיר של וורינקה, אני הולך עם השוויצרי החדש.

    תודה לכולם ולילה טוב בישראל.

    1. אני אחדד את עצמי בהמשך למה שכתבתי לך בפוסט ההוא.
      הפורהנד של פדרר נחשב שם דבר עד להופעת דג'וקוביץ ונדאל.
      באופן יחסי הבק הנד של פדרר יותר טוב לדעתי מהפורהנד, אבל ברור שיהיה קל יותר לפדרר להשתלט על נקודות מתוך הפורהנד.

      אבל החל משנת 2009 הפורהנד של פדרר החל לבגוד בו והמון ראלים מכריעים הלכו נגדו דווקא במכה הזו.

      1. לדעתי הבקהנד ביד אחת של פדרר הוא נקודת החולשה הגדולה ביותר שלו. אבל הנה השוויצרי השני אף הוא חובט בקהנד ביד אחת ואצלו זה לא נראה כחסרון.

  4. הייתי אתמול במגרש. השאלה מי טוב יותר כבר 5 שנים לא רלוונטית…

    כתבתי על זה בטור החדש שלי עם תמונה של מנדלה. לטור קוראים להשתחרר מהשנאה.

  5. פדרר בשיאו הפסיד לנדאל, כשזה עוד היה די רחוק משיאו.

    אמנם בפדרר, ובתקופה בה הוא השתלט על הטניס למספר שנים, יש משהו מאוד מיוחד, אבל נדאל פשוט שחקן טוב יותר.

  6. אני מעתיק תגובה שלי מפוסט אחר כאן לגבי נדאל-פדרר והדיון לגבי בק הנד\פור הנד:

    היחידי שמסוגל לגרום לבק הנד של פדרר להיראות ככה הוא נדאל, שאחת האסטרטגיות הבולטות שלו לאורך כל השנים היא לתקוף ברמה אגרסיבית את הבק הנד של פדרר וממש להפעיל עליה לחץ, מה שתורם אגב להיחלשות יותר מהירה של היד.
    במיוחד כאשר פדרר מכה בק הנד יד אחת.

    לא תראה את אותו אפקט כאשר פדרר משחק נגד מארי או דיוקו כיוון ששניהם מכים שטוח ולא מפעילים טופ ספין כבד כמו נדאל.

    סיבה נוספת היא שמאליותו של נדאל המאפשרת לו להכות לבק הנד של פדרר באלכסון, שזו מכה יותר טבעית וקלה לביצוע מאשר לאורך הקו, ומאפשרת לנדאל לשחק עם הזוויות של הכדור מרגע שנוחת על המשטח ( נדאל אמן בזה)

  7. לגבי פיט סמפרס,
    הבנאדם היה אומן בהגשה מעולה, מהירות אדירה ומשחק רשת.
    אבל על החימר היו שוחטים אותו בשלבים המוקדמים (לא לקח רולאן גרוס אף פעם. נדמה לי שלא הגיע לגמר מעולם).
    למרות גדולתו ושליטתו בסבב, לעניות דעתי, בגלל שלא עשה ההתאמות הדרושות לחימר,לא יכול להיחשב הגדול מכולם.

    אהבתי לראות אותו. זה בטוח

  8. טור נפלא עידו.
    אני, כמוך, מתחיל להשתחרר מהכבלים של שנאת היריב המיתולוגי. בפעם הקודמת שזה קרה לי, אי שם בשנות ה-90, התחלתי להנות מגדולתו של אחד, מיכאל ירדן, אחרי שהבנתי בתוך תוכי שאהובי הצהוב-סגול, מג'יק, הוא מקסימום הסגן של בר כוכבא.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט