הפוינט גארדים של אוקלנד / מנחם לס

 

האם הסיבה שגארי פייטון, ג'ייסון קיד, ודמיאן לילארד הם מטובי הפוינט גארדים היא שהם כולם נולדו וגדלו בתוך 5 מייל מרובעים בעיר אוקלנד בין שדרות אמברקדרו, ברודוויי, רח' 7, וסנואו פרק – מי יודע, אולי האוויר שם מיוחד לגידול פוינט גארדים? – או שכבר מגיל שנתיים הם אכלו 'רומבו',  "הסנדוויץ' של אוקלנד" (פרוסת בשר חזיר 'HAM', גבינת פרובולון, פרוסות עגבניות מטוגנות, בצל, ושום)? בריאן שואו אף הוא משם, מאותה שכונה, אפילו שהוא לא מ-"גדולי הפוינט גארדים", אבל שחקן חמישייה ב-NBA הוא כן היה ו143 שנות NBA הוא כן שיחק. גם זה מספיק כדי להיחשה פוינט גארד מיוחד. היו כמה שחקני NBA פחות טובים – מהסוג של לסטר קונור (גולדן סטייט, שנות ה-80) וכאלה, שגם הם היו פוינט גארדים וגם הם מאותו אזור באוקלנד.

כך או כך, הם שלושה פוינט גארדים מהגדולים בליגה שילדה, גידלה, ופיתחה העיר התאומה מהצד השני של הגשר של סן פרנציסקו, אוקלנד. ממש כעת חיה ישנו תוצר חדש מהעיר בתיכון . זיכרו את שמו: טרבור דונבאר.

היום לו ריצ'י, טוני פרקרו, ברנדון אשלי (אריזונה), דומיניק ארטיס (אורגון), – כולם שחקני דיביזיה I וכולם נולדו באוקלנד, למדו בבישופ מקדאוד, אכלו רומבו, ולא רצו לשחק שום תפקיד אחד אלא פוינט גארדים. היום גדלים בתיכון הקתולי 'בישופ מקדאוד' פריז אוסטין, חואן אנדרסון, אוסטין וולקר, ודזמו צ'יטמן – היש צורך להוסיף 'פוינט גארדים' כולם, בדרך למכללות בדיביזיה הראשונה. כתב העט השבועי היי סקול ספורטס  נתן השנה רשימה של 49 פוינט גארדים לשעבר מהתיכון 'בישוב מקדאוד' (וכמה תיכונים בסביבה) המשרתים היום כמאמני NBA (בריאן שואו וג'ייסון קיד), עוזרי מאמנים (בראשם גארי פייטון), טריינרים, סקאוטים, מאמנים ועוזרי מאמנים במכללות, ובתיכונים.

התיכון בישופ מקדאוד הוא היום (וכמעט כל שנה) התיכון מס' 1 בארה"ב (אבל זה מתנדנד משבוע לשבוע; בעת כתיבת שורות אלה הוא מדורג ראשון), והוא בין עשרת הראשונים עוד מהימים שקונורס ובריאן שואו למדו בו. כשקונורס ושואו ניבחרו ל-NBA, וגדולתם היתה הנעת כדור, שליטה במשחק, והנהגה, נוצר המושג "OAKLAND POINT GUARD". כמו מקרר 'פריג'ידר', מנעול 'ייל', גרעין 'עפולה', או 'תפוז יפו' – -כך  נוצר גם 'אוקלנד'ס פוינט גארד' והפך לבראנד, כמו "HE IS AN OAKLAND'S PG".

האם אוקלנד יצרה יותר פוינט גארדים מניו יורק? כמובן שלא. התפוח הגדול יצר את בוב קוזי, לארי בראון, לני וילקינס, מרק ג'קסון, קני סמית', פירל וושינגטון, סטפן מרברי, סבסטיאן טלפייר, קני אנדרסון, ואני בטוח שהחמצתי עוד איזה 20 PG מניו יורק ששיחקו NBA שלא עולים לי עכשיו לראש. אך בניו יורק חיים 10 מיליון תושבים. ובאזור בו גדלו כל הפוינט גארדים של אוקלנד גרים אולי 100,000 תושבים. טוני רונזון, ה-DIRECTOR OF PERSONNEL של המבריקס – מיותר לומר 'עוד אחד מהפוינטים מאוקלנד -וכמובן בוגר 'דאוד' אומר ש-"כל ילד הנולד היום באוקלנד לא רוצה לגבוה מעל 1.95 מ' כי 'כל אחד רוצה להיות פוינט גארד'; אפילו הגבוהים!".

קשה להאמין שבפארק MOSSWOOD על אותם סלים שבורים מטים לינפול גארי פייטון שיחק PICK UP GAMES באחד הקייצים נגד ג'ייסון קיד – אפילו שהיה צעיר יותר – ודמיאן לילארד למד שם את כל התנועות הנפלאות שלו היום.

 

 

הטוב מכולם – כולל פייטון, קיד, ולילארד היה דימיטריוס ('הוק') מיצ'ל, ולפי הספורים הוא היה "העז מניגולט של אוקלנד". הסיפורים עליו – כרגיל – כנראה גדולים מהאמת אבל אלה שראו אותו ושיחקו נגדו כולל פייטון וקיד – מודים ש-"הוא היה הטוב מכולנו". קיד אומר שהוא פעם קפץ מעליו לדינקוק. ה-1.79 מ' הזה דינקק מעל מנוט בול, והיו עדי ראייה אמינים ביותר שנשבעים שראו זאת. הוא פעם עשה דאנק של 360 מעלות מעל מכונית. ספורטס אילוסטרייטד בדק ואימת את הידיעה. אבל סוחרי סמים נתנו לו חצי גרם קוקאין על כל דאנק מיוחד. במחצית משחקים הוא היה רץ לחדר ההלבשה לנשום ולנשוף את הסם. את סופו לא יודעים. הסוף של 'העז' היה סוף טוב לפחות כשהוא הפך למנהל טורניר הקיץ של הארלם, וניפטר ממש ימים לפני שהסרט 'העז' יצא למסכים, סרט בו הוא היה היועץ הראשי. דמיון לילארד נשאל אם הוא בקשר עם 'הוק' ותשובתו היתה שהוא יודע ש-'הוק' יושה בבית סוהר בקולורדשו לתקופ]ה ארוכה.

ב-1990, השנה בא סיאטל בחרה בג'ייסון קיד לדראפט אחרי שהוא הוליך את התיכון לאליפות המדינה, דמיאן לילארד נולד.

 

בדיוק כמו עם קונור ושואו, אף מיכללה לא התלהבה מפוינט גארד נמוך כזה כמו דמיאן. כמו קונור ושואו הוא בקושי מצא מקום ללמוד ולשחק בו. בסוף וובר סטייט נתנה לו מילגה. השאר היא הסטוריה שרובכם מכירים. קיד קלט את יכולתו כשלילארד היה עוד בן 13. באחד מביקוריו בפארק בקיץ, ג'ייסון אמר לילד: "אנחנו מעבירים את הלפיד לידיך". שניהם – גם קיד וגם דמיאן – זוכרים את הרגע. "אני כמובן התחלתי לשמוע ספורים על פייטון, שואו, וג'ייסון קיד, וכשהוא אמר לי שאני הבא בתור לא יכולתי לישון כל הלילה. 'הוק' היה כבר בבית סוהר, והחלטתי שאני הוא זה שנישאר ועלי לא לאכזב אותו ולשאת את הלפיד גבוה. כבר אז ידעתי שאני זקוק להרבה עבודה והרבה מזל, אבל הייתי החלטי שאני עומד להיות הפוינט גארד הבא של אוקלנד. ידעתי שמוובר-סטייט זה לא יהיה קל להתבלט, אבל למזלי גילו שיש בי מעט את זה".

'פוינט גארדים של אוקלנד' הם זן מיוחד. מגיל אפס הם למדים שעליהם להוציא לך את הלב בעודך חי. אין רחמים במשחק הזה. הם רוצים לאכול אותך, והצורה היחידה להינצל זה לאכול אותם. בדיוק כמו ב-'HUNGER GAMES' – "עולם ללא רחמים". דוג איטס דוג. ככה שיחק פייטון; ככה שיחק קיד, וככה משחק היום לילארד. משחק שהוא משחק ללא פחד וללא היסוס. החמצת זריקה? לא קרה שום דבר. קח זריקה שנייה. אתה המנהיג. אתה הקובע. הישענות על עצמך ולא אף אחד אחר. אחריות אישית על כל מה שקורה לטוב או לרע. אתה האשראי והביטוח של כל הארבעה האחרים על המשטח. ככה בדיוק, כפי שלימד מלווין לנדרי, מייסד ה-"REBELS". מיהו לנדרי? הוא שיחק פוינט גארד בסקרמנטו סטייט ב-1987, וכשחק הביתה לאוקלנד הוא החליט לפתות קלוב AAA בו יוכל לעזור "לילדים הלא גבוהים שבתיכון ובמכללות לא שמים אליהם לב".

הוא פםתח ליגה שלמה לשחקנים לא גבוהים. לא פירסמו אותה כך, אבל זה היה המוניטין שלה, והוא נשאר כזה עד היום.

 

 

 

הקלוב שלו פרח והצליח כל כך ששלוש שנים אח"כ ניפתח קלוב נוסף, "THE SOLDIERS", קלוב AAA מתחרה. שני הקלובים הפכו ליריבים עד היום – לילדים ונוער – אבל עם התחרות שבין הסלטיקס לריינג'רס, או ברצלונה וריאל מדריד. כבר מגיל 5 אתה "REBEL" או "SOLDIER". הקלובים הפכו כה פופולריים שמאמנים מהסוג של ריימונד יאנג – המאמן שלילארד טוען שרק בגללו הוא מה שהוא כיום – החלו לאמן שם בהתנדבות. המשמעת, הדיוק, האימונים, ההתנהגות – הכל טופ שבטופ. כמובן שישנם גבוהים, אבל שני הקלובים ידועים במוניטין שלהם כבתי יוצרים לפוינט גארדים ושוטינג גארדים.

לו ריצ'י, אחד מבוגרי ה-SOLDUERS ששיחק במקדאוד, ואז ב-UCLA ובקלמסון, טוען שהיסודות שקיבל בסולדיירס היו היסודות שעזרו לו להיות אול אמריקן במקדולנד, ואז לשחק ברמה הגבוהה ביותר של המכללות. ההצלחה של שני הקלובים גרמה להקמת תכנית חדשה, "TRIPLE THREAT ACADEMY" (שלושת 'האיומים'? כדרור, מסירה, וקליעה) לילדים מגיל 4. ה-TRIPLE THREAT ACADEMY הפך להצלחה עצומה באוקלנד כי הוא זכה למשקיעים, ושם האקדמיה פתחה 3 אולמות לכדורסל, והיא מתחילה להתפשט בכל צפון קליפורניה. הדגש הוא על שליטה בכדור, מסירה, הבנת משחק, קליעה. גם גבוהים יכולים כמובן להשתתף, אבל הדגש גם שם הוא על שטף המשחק, ולכן בעיקר פוינט גארדים וגארדים משתתפים, וכך הגחלת תישמר לשנים רבות. כולם לומדים לשחק את כל התפקידים, אבל המוטו כפי שאומר טוני פרקרו יוצר התכנית הוא "מי יהיה הפוינט גארד הגדול הבא של אוקלנד?".

בשנה שעברה היו שלושה גארדים שחקני אול-אמריקה ממקדונלד שעברו את הסולדיירס, הרבלס, או ה-3 TRIPLE:  ברנדון אשלי מאריזונה, דומיניק ארטיס מאונ' אורגון, וג'ברי בראון מאונ' מיסורי. שלושתם טוענים שלדעתם אף צעיר לא נהנה מתכניות כאלה מעולות כבר מגיל כה צעיר. "אנחנו חייבים להם הכל", כל אחד מהשלושה אומר.

אז מי הפוינט גארד הגדול ביותר שיצרה אוקלנד עד היום, פייטון, קיד, או לילארד?

פייטון:

1.93 מ'. 82 ק"ג. "שחקן התיכונים של קליפורניה", 1989. "השחקן הגדול בהסטוריה של אורגון סטייט" לפי כל המוסכמות. אול אמריקן ב-1990. הביא או אורגון סטייט לטורניר ה-NCAA רק פעם אחת. ניבחר שני בדראפט של 1990. שיחק ב-NBA 17 שנים, משנת 1990 עד 2007, הרוב בסיאטל. לקח אליפות עם מיאמי היט ב-2006, אבל כשחקן ספסל שלא שיחק הרבה, אבל שיחק כרול פלייר. 9 פעמים אול סטאר. פעמיים בחמישיית האול סטאר (1998 ו-2000), 5 פעמים בחמישייה השנייה, ופעמיים בשלישית. 'שחקן ההגנה' של הליגה ב-1996. 9 פעמים בחמישיית ההגנה של הליגה. חמישייה שנייה ב-'אול רוקי'. 21,813 נק' בקריירה (16.3 נק' ממוצע), 8,966 אס' (6.7 ממוצע), 2,445 גניבות (1.8 ממוצע למשחק). ניבחר להיכל התהילה. 2 זהבים אולימפיים באטלנטה 1996 ובסידני 2000. כסף, וזהב, באליפויות עולם, וזהב ב-U19. אולי הטראש טוקר מס' 1 בתולדות הליגה. פייטון הוא הרזה יותר מקיד, זריז יותר, ערמומי יותר, תחבולתי יותר, וממזר יותר. מחייך תוך כדי שהוא קורע לך את הצורה. הוא קלעי מרחוק טוב יותר מקיד, ושומר אישי אחד מהטובים שהיו בין הפוינט גארדים..

קיד:

1.93. 95 ק"ג. שחקן השנה בתיכונים (פרס נייסמית'). שיחק 4 שנים באוניברסיטת קליפורניה, בארקלי. אול אמריקן ב-1994. בחירה שנייה בדראפט של 1994. שיחק 19שנים בליגה, 1994-2013, רובן בנטס. אליפות אחת במבריקס, 2011. 10 פעמים אול סטאר. 5 פעמים בחמישייה הראשונה. 4 פעמים בחמישיית ההגנה. 5 פעמים בחמישיית ההגנה השנייה. רטקי העונה 1995. 5 פעמים הוביל את הליגה באסיסטים. 17,529 נק' בקריירה (12.6 ממוצע). 12,091 אסיסטים (8.3 ממוצע), 8,725 ריב' (6.3 בממוצע). שני זהבים אולימפיים ססידני ובבייג'ינג. שלוש אליפויות עולם. קיד הוא הפוינט גארד האמין יותר מפייטון, המאורגן יותר, סולידי יותר. הוא כאילו עוזר המאמן על הפארקט. הוא הריבאונדר הטוב יותר מהשניים, ושחקן פוסט אפ מצויין לגובהו.

לילארד:

1.93 מ', 88 ק"ג. "שחקן השנה בתיכונים" בקליפורניה. אול אמריקן בוובר סטייט (19.9 נק' ממוצע; שנת 2011-12 – 24.5 ממוצע).  ניבחר ששי בדראפט של 2012. רוקי העונה ב-2013. שחקן חמישייה שנייה אול סטאר 2014. 19.0 נק' ממוצע ב-2012-2113 עם 6.2 אס', ו-21.1 ממוצע בינתיים ב-2013-14 עם 5.9 אס'. יש לו את הדברים הטובים של פייטון וקיד.

 

אז מי טוב ממי? לדעתי – 1. פייטון, 2. קיד, 3. לילארד.

בעוד 10 שנים?

1. לילארד, 2. פייטון, 3. קיד 

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 41 תגובות

  1. יוסי, בקשר לדמיאן זה סתם ניחוש מבוסס על 'הרגשה'. אבל אני כמעט בטוח שרוב הגולשים שיקראו את המאמר, ומכירים את העבר, יעדיפו את גארי פייטון על ג'ייסון קיד. נחכה ונראה.

  2. אני דווקא עם יוסי.
    שני בתולדות הליגה רק לסטוקטון באסיסטים ובחטיפות. "איש הטריפל דאבל" הגדול מאז מג'יק. אני אוהב את פייטון, אבל כאן הוא כינור שני.

  3. איזה פוסט תענוד יא דוקטור
    הסנדביץ של אוקלנד זה חוסם עורקים

    איפה מג'יק בתמונה ? למה הד"ר תמיד משמיץ ?

  4. קיד לקח קבוצות לגמר ואליפות. הוא המנהיג העדיף.
    פייטון מגן וטראש טוקר בקנה מידה היסטורי.
    אני כמובן מעדיף את הטראשר אבל יש מי שאוהב הנהגה סולידית.

  5. קשה לבחור בין קיד לפייטון
    קיד בשיאו סחב קבוצה חלשה מאוד של הנטס לגמר בק טו בק.
    פייטון היה שומר רצחני .
    אני הולך עם קיד בנקודות , פייטון מעט מאחוריו
    בוא נמתין לפחות כמה שנים עם לילארד לראות שהוא שורד בפורטלנד המקוללת .
    פוסט ממש מצויין , אף אחד מהם לא דרך בגולדן סטייט .

  6. ורי נייס. קטונתי מלהחליט מי טוב יותר. הכי אהבתי את פייטון בגלל שהיה כזה ממזר והכי מעריך את קיד בגלל התכונות שהוזכרו.
    נראה מה יהיה עוד 10 שנים…..

    רציתי לכתוב שאני מחכה לסרט על ה HOOK שיגיע מתישהו.
    כרגע יש רק דוקומנטרי מ 2003. וכשלוחצים על הלינק של הסרט בתחתית הדף בוויקיפדיה מגיעים לעמוד סיני שמוכר מגבות או משהו.

    נחכה להוליווד

  7. פייטון היה שחקן ההגנה של השנה..
    הגארד היחיד חוץ ממייקל אם אני לא טועה.
    היה מוציא לך את המעיים ובגלל זה הוא כנראה טוב מקיד..

  8. אני גם מעדיף את פייטון,ודובי דרך אגב גם פייטון הוביל קבוצה לגמר ולקח גם אליפות למרות שאני מסכים שהחלק של קיד באליפות הרבה יותר גדול מהחלק של פייטון

        1. סוג של.
          בכל מקרה להביא את הנטס של קיד שנתיים רצוף היה הישג גדול הרבה יותר. מה גם שפייטון אף פעם לא היה ממש מנהיג כדמות, לעומת קיד שכשהוא באזור ברור לכולם מי המנהל.
          פייטון היה ונשאר פרחח סופר מוכשר עם פה גדול.

  9. לדעתי הצנועה פייטון עולה על קיד , הגנה יותר טובה , סקורר יותר טוב , את המנהיגות הייתי נותן לקיד !
    לילארד אתלט וסקורר נפלא יעלה על שניהם עןד כמה שנים עם רק יוביל את קבוצתו לאותם מעמדים שהובילו קיד ופייטון את קבוצותיהם.

  10. 1. קיד
    2. פייטון (האמת ראיתי אותו כבר שלא היה בשיאו)

    8. ליליארד (עוד לא עשה כלום – אי אפשר להשוות אותו לשניים לפניו)

  11. גם פול פירס מאוקלנד..
    קיד לוקח באופן ברור ,סחב את ניו גרזי הגרועה לגמר פעמיים (או אחד לא בטוח) על פחות מזה נאש קיבל פעמיים MVP היה לו חלק משמעותי באליפות של דאלאס היה שחקן הגנה מצויין פיטון יותר טוב ממנו בחלק הזה קיד היה מנהל משחק פיטון היה יותר קלעי … לגבי לילארד ממש אין לו מקום במשוואה הזאת גארד טוב שממש אין לו סיכוי להגיע לדברים שהשתיים השיגו לילארד אפילו לו טופ 5 בגארדים בליגה …

  12. קטונתי. אך זה אתר מעולה! תודה רבה!

    מנחם, לפייטון יש ממוצע אסיסטים וחטיפות גבוה משל קיד?
    במאמר כתבת שלפייטון יש ממוצע אס' של 6.7 ולקיד כתבת ממוצע אס' של8.7. אם אני לא טועה גם בחטיפות הממצוע של קיד גבוה יותר משל פייטון.
    אלא אם כן פיספסתי משהו..

  13. ההשוואה בינם סוג של לא הוגנת כי כל אחד מהם רכז מסוג שונה … מי יותר טוב תלוי בצרכים של הקבוצה זה כמו להשוואת היום בין כריס פול לדריק רוז(בריא) יש כאלה שיעדיפו את פול ויש שיבחרו ברוז…. שתיהם היו ענקים שתיהם סחבו קבוצות לגמרים שתיהם לקחו אליפות לא כרול פלייר …לגבי לילארד באמת שאני חושב שהוא לא ברמה שלהם וגם לא יהיה …אולי הגיע הזמן באמת להפסיק להשוואת בין שחקנים כי רובם שונים באופי המשחק שלהם וכל אחד יש תחוזקות ותחולשות שלו כמו בריב לברון דוראנט …
    שכל אחד יתמוך במי שהוא אוהב ובזה נגמר הסיפור ניתן להשוואת מקסימום לפי מדדים סטטיסטים כמו per לגבי למי תועלת גבוהה יותר אך לא תמיד המדדים מספרים את האמת….
    נ.ב מנחם גם אני שמתי לב שציינת שהממוצע של פיטון באסיסטים חטיפות גבוהה משלקיד מה שלא נכון

  14. יש בכתבה מספר טעויות סטטיסטיות:

    קיד – ממוצעי קריירה, אסיסטים-8.7 חטיפות-1.9 אחוז משלוש-35%

    פייטון – אסיסטים-6.7 חטיפות-1.8 אחוז משלוש-31.7%

    קיד היה מוסר הרבה יותר טוב ואת זה רואים בממוצעים.
    שניהם היו שחקני הגנה מעולים אבל עדיין אין על פייטון – הפוינט גארד עם ההגנה הכי רצחנית בתולדות הליגה – תשאלו את ג'ורדן.
    לגבי הקליעה משלוש – פייטון אף פעם לא היה קלעי יציב מרחוק וגם קיד לא משהו אבל עדיין קיד היה טוב יותר בתחום הזה.

  15. קיד הוא השחקן המקופח בהיסטוריה. בהתחלה דפקו אותו עם זכיה משותפת ברוקי השנה (החלטה הזוי ולא ספורטיבית) עם גרנט היל.
    אחר כך הוא סחב קבוצה של נגרים פעמיים רצוף לגמר – כשהפעם נשדד ממנו תואר ה-mvp.ואם אני זוכר נכון, היה קרוב לגמר שלישי אבל עף מול דטריוט המצוינת (מקווה שלא טעיתי).
    אחר כך היה שחקן חמישייה בקבוצה אלופה – וכל זה בשביל שתגידו שפייטון טוב יותר.
    את קיד צריך להשוות לסטוקטון. פייטון היה מעולה, אבל רמה אחת מתחת

  16. התקפית ייתכן מאוד שלילארד יעלה על שניהם. כבר עכשיו הוא סקורר טוב בהרבה משהיו, ואחד מהוינרים הכי גדולים בליגה. קליעה טובה בהרבה משלהם. נשאר לו רק לשפר מסירה. הגנתית זה כבר סיפור אחר אבל הוא בול מה שמנחם כתב: אחד שסומכים עליו, מנהיג, שהתפקיד המרכזי שלו הוא לסגור עניין ובזה הוא עילוי. בקונסטלציה מסוימת הוא יכול לעשות קריירה טובה משלהם אפילו.

  17. לא זכיתי לראות את פייטון, אבל את קיד כן.
    אחד הדברים שהכי גורמים לי להעריך אותו זה השינוי שהוא עשה לקראת סוף הקריירה, שבו הוא התחיל לשמור הרבה יותר טוב ולקלוע שלשות מעולה. אחד השחקנים החכמים ביותר שראיתי. מכונת טריפל דאבלס (אני לא אשכח מפגש של ניו אורלינס עם דאלאס ב2007 או 2008, שהתחילו להשוות את כריס פול הצעיר לקיד, ופול אמר "מה ההבדל ביני לבינו? שלו יש בערך 1000 טריפל דאבלס ולי אולי 2…")

  18. 1. פייטון. 2. קיד. 3. לילארד. עדיין צעיר מדי, אי אפשר לדעת איפה יהיה עוד 10 שנים.
    פייטון היה הגארד המגן הטוב ביותר שראיתי, הישגים של 9 פעמים בחמשיית ההגנה הראשונה, ושחקן ההגנה של השנה (כגארד) הם מטורפים. אימלל רבים וטובים, כולל ג'ורדן. קיד היה מנהיג סולידי ואול אראונד מאוזן יותר, אבל בהגנה פייטון היה כמה רמות מעל.
    מכונות התקפה כמו מגריידי, ארינאס ודומיהם יש הרבה. מכונות הגנה? ממש לא.
    בגלל זה אגב לדעתי הטענה לפיה מקומו של נאש ב-HOF בעייתית מבחינתי, הוא מגן עלוב.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט