תעודת סמסטר א' 2014 – NBA / מתן גילור

 

 

תעודת סמסטר א' 2014 – NBA/מתן גילור

 

חמש נקודות לרגל מעבר קו האמצע:

  1. קווין דוראנט – עד כה, לעניות דעתי, מדובר על ה-MVP. אבל…איך בכלל מגדירים MVP? האם זה השחקן המצטיין? האם יש קשר ליכולת ולהישגי הקבוצה? כרגע, אין קריטריונים ברורים וקשיחים שכל הבוחרים פועלים לפיהם. אם היו כאלו היינו מגיעים לתמימות דעים של 120 מתוך 121 בוחרים (רגע, בעצם…)
    אז איך אני מגדיר את השחקן בעל הערך הגבוה ביותר (וכמובן שמדובר על הגדרה סובייקטיבית מאד)? מבחינתי מדובר על מכפלה אריתמטית (אל תדאגו, אני לא עורך אקסלים. המוח הנבוב שלי מבצע את החישובים בעצמו) של משקל השחקן בקבוצה ושיעור ההצלחה של הקבוצה. אם ניקח לדוגמא את KD: אני מעריך את חלקו ב-OKC בערך ב-35% (שזה המון בסגל של קבוצת NBA). נכפיל 35%*77%=27%. לדידי, אין שחקן במחצית העונה הראשונה שמדגדג את הציון הזה. למותר לציין שחלק נכבד מחלקו של דוראנט בקבוצה נובע גם ואולי בעיקר מהעדרו של ראסל וסטברוק.
    אך אליה וקוץ בה – באינטנסיביות הנוכחית שלו, דוראנט עלול להגיע לפלייאוף עם הלשון בחוץ ואף גרוע מכך, להיפצע. אז יאמר פלוני: "לקראת סיום העונה הסדירה, הוא יפחית בעומס." יתכן מאד שפלוני יצדק, אך יתכן מאד גם שהוא יטעה. ראשות המערב מאד צפופה. אז נכון, בהחלט יתכן מצב שיוצרו פערים והמיקומים יסגרו 3 מחזורים לסוף. ונכון, בהחלט יתכן ש-OKC יבינו שהפחתת עומס מדוראנט עדיפה על ביתיות בסדרה אולי אף שתי סדרות פלייאוף. אולם לא פחות נכון ובהתבסס על ניסיון העבר, בהחלט יתכן שאם הכל ילך צמוד עד הסוף, אף אחד לא ירצה לוותר על הביתיות ובמקום להוריד עומס נתחיל לראות משחקים ברמת אינטנסיביות של פלייאוף.
    אז למה בעצם דוראנט בגיבוי הצוות המקצועי שלו ממשיך וימשיך לשחק חזק מאד לכל הפחות עד לקביעת המיקום הסופי באופן כמעט ודאי ו/או לחזרתו של וסטבורק? הסיבות כדלהלן:

א.      מדובר על שחקן מקצוען שעושה ככל יכולתו בכל רגע נתון לנצח – הכי טרויאלי והכי נכון.

ב.      כשוסטבורק לא נמצא, כולם תולים יהבם בדוראנט שייקח מנהיגות ואת הקבוצה על הגב והכתפיים. האם אתה רוצה להיכלל יום אחד ברשימת גדולי כל הזמנים? מנהיגות היא מקום טוב מאד להתחיל ממנו, כאשר היכולת כבר קיימת.

ג.        דוראנט לא טיפש. כמו שפדרר ונדאל מתעניינים ויודעים בדיוק מה כל אחד מהם עשה בכל טורניר וכמו שמסי ורונאלדו בודקים בדיוק כמה השני הבקיע במשחק של הקבוצה היריבה, כך גם דוראנט מסתכל מזרחה ומזהה הזדמנות. גם הוא יודע שהשושלת במיאמי לא יכולה לסחוב עוד יותר מדי שנים. הוא גם יודע שתהיינה לו הזדמנויות נוספות לאליפות בקריירה. כמו כן, הוא יודע שככל הנראה נציגת המזרח תהיה פיבוריטית מובהקת בגמר. לדוראנט חסר מאד תואר MVP. גם הוא יודע שיש שחקן אחד בליגה שזה יותר תלוי בו מאשר בכל אחד אחר. והוא גם יודע שכל מיני פול ג'ורג'ים למיניהם טרם החלו את שיא הקריירה ובהחלט יאיימו על התואר בשנים הקרובות. בהחלט יתכן שאם זה לא יקרה השנה זה לא יקרה בכלל. בהתאם לזאת, אל תדברו איתו על עייפות, אל תדברו איתו על שחיקה ואל תדברו איתו על פציעות. דוראנט רואה את הפסלון המוזהב לנגד עיניו ומתכוון לעשות כל שביכולתו לזכות בפרס השחקן הראשי.

ותמיד נחמד לגבות בכמה נתונים מספריים: נכון למחצית העונה, דוראנט השחקן היחיד שקולע מעל 30 נקודות למשחק ועונה זאת בכמעט 50% מהשדה, 40% מהשלוש ו-90% מהקו (יצוין כי למועד כתיבת שורות אלה הוא כבר קולע יותר מ-50% מהשדה ו-40% מהשלוש, אך זאת בתוספת משחקים לאחר מחצית העונה ואלה אינם נלקחים בחשבון).

זאת ועוד, דוראנט השחקן היחיד בליגה עם מדד PIE גבוה מ-20. כמו כן, הוא ראשון גם במדד EFF.

2. לברון ג'יימס – השחקן המצטיין. רגע, רגע אחד! לפני שניה אמרתי שדוראנט הוא ה-MVP. אז למה, לכל השדים והרוחות, אני מתהפך כמו שניצל על מבחת לוהטת באמצע משחק טניס במלבורן? כי המצטיין הוא זה שהיה הטוב ביותר. יש פה הרבה מעבר לשיקול הצר של "השפעה על הקבוצה כפול הצלחת הקבוצה", אלא פשוט מי היה השחקן הכי טוב. כמובן שהשפעה על הקבוצה והצלחתה נלקחים בחשבון, אבל הם לא העיקר ויש עוד פרמטרים רבים נוספים. למשל, לברון ג'יימס בטופ ההתקפי וההגנתי של הליגה. ודוראנט? אז זהו, שדוראנט ממש לא. הוא לכל היותר שומר סביר +. אז גם במחצית העונה הזו, כמו בכל השנים האחרונות, לברון ג'יימס עדיין השחקן הכי טוב בליגה.

  1. שימו לב גם לשוני כאשר דווין וויד משחק או לאו. בכל מקרה מרבית ההתקפות עוברות בידיים של ג'יימס. עם זאת, כאשר וויד על המגרש, לא פעם הוא זה שמוביל את ההתקפה ונותן ללברון לנהל מהלאו-פוסט. כאשר וויד נח, ג'יימס מתחיל את ההתקפות כבר מההיי-פוסט. בהתאם לזאת, אל תתפלאו אם בפלייאוף תראו את לברון קולע יותר בחפירות עם הגב לסל ופחות בחדירות – בדיוק כמו בעונה שעברה.
    בניגוד לדוראנט, לברון דווקא שומר על עצמו. הוא לא משחק במקסימום אינטנסיביות לאורך כל המשחק. כן, אם מגיעים לרגעים מכריעים של משחק צמוד, ודאי שהוא ייקח את המושכות. ברם, אם המשחק עומד על 15 הפרש, לכאן או לכאן, 4 דקות לסיום המשחק, לא תראו את מגן הזיעה שלו נעלם. האם ג'יימס לא רוצה עוד תואר MVP? ודאי שהוא רוצה. מי לא רוצה? אבל הוא גם יודע שמהבחינה הזו הוא כבר חלק מגדולי כל הזמנים. איפה לא? בכמות האליפויות. לכן, הוא משתדל להפחית בכמות האירועים שעלולים לשבש את הטריפיט גם במחיר של אובדן תארים אישיים.
    ד"א, יש שיגידו שזה מה שמבדיל אותו משחקים דוגמאת מייקל ג'ורדן שלא היו מורידים אינטנסיביות גם במשחק מול ילדות כיתה ג' ולעזאזל ההשלכות.
    אמנם ב-10 הקלעים המובילים גם בלייק גריפין קולע במעל ל-50% מהשדה, אך הוא כמעט ואינו זורק מעבר לקשת השלוש. אם נרצה למצוא שחקן נוסף שקולע מעל ל-50% מהשדה וזרק לפחות 100 זריקות לשלוש, נצטרך להרחיק עד למקום ה-41 ברשימת הקלעים. כמשתמע מהנזכר לעיל, מבחינה התקפית, עד כה, לברון ג'יימס שני בליגה רק לקווין דוראנט, אך גם בקטגוריה זו הוא מציג נתונים מרשימים.

3. מערב:  צמרת המזרח חזקה מצמרת המערב ובליגה בה כל דאלים גבר זה מה שבאמת חשוב. אבל זה רק הצמרת. מה עם שאר הענפים, הגזע והשורשים? מעטים יערערו על כך שבמערב הם איתנים בהרבה. המזרח הוא עץ קוקוס מט לנפול שצמרתו גבוה, אך המערב הוא עץ אלון יציב וגאה

.3. בניגוד למזרח, ראשי המערב יקומו ויפלו על המצ'-אפ בסיבובי הפלייאוף הראשונים. מה הכוונה? בואו ניקח את יוסטון – אם זו תתמודד נגד OKC צפו לניגוב מהיר. אך מה יקרה אם היא תתמודד מול SA? במקרה שכזה בהחלט צפויה סדרה ארוכה וקשה של לפחות 6 משחקים מתישים. ומה לגבי ממפיס? אצל ממפיס יקרה בדיוק להפך. SA יביסו בקלות בעוד OKC עלולים להיקלע לצרות צרורות. כל זה לא אומר שבסופו של דבר לא תגיע לגמר הקבוצה הטובה ביותר, אלא שרמת הכשירות שלה בהחלט עלולה להיות מושפעת מכך, קל וחמר שכנראה ויהיה מדובר על כרעי התרנגולת של וסטברוק ודוראנט העייף או על המרכז הגריאטרי של SA. ואל תתרגשו מ-GS – אמנם מדובר על אחת הקבוצות הכי מהנות ומלהיבות בליגה, אם לא הראשונה שבהן, אבל עדיין מדובר על קבוצת ראד נ' גאן נ' בלאגן. אין צורך להסתנוור מפלייאוף 2013. אלמלא הפציעות של דנבר הם עפים ב-4 או 5 משחקים בסיבוב הראשון (כמובן שמדובר על ספקולציה זולה – ד"א, מישהו נתקל פעם בספקולציה יקרה?). מבחינתי הם הכבש בעור זאב של הפלייאוף וכל קבוצה תהיה שמחה לק

4. מזרח: נכון למחצית העונה, רבע גמר וחצי גמר המזרח נראים כמו איגלו באמצע מדבר סהרה – פשוט מיותרים לחלוטין. לכן, אין טעם להכביר במילים מעבר ל-2 הקבוצות שיהיו בגמר המזרח.

  1. אינדיאנה – המקום הראשון במזרח שלהם כבר ב-75%, לפי הערכתי. מיאמי לא רוצה ואולי אף אינה מסוגלת לקרוא על כך תיגר. אבל זה לא מספיק לאינדיאנה ובצדק. הם רוצים את המקום הראשון בליגה. הם יודעים שיש להם את הקבוצה הכי מאוזנת. הם גם יודעים שקבוצות יאלצו לאכול הרבה חצץ כדי לייצר מולם נקודות. הם לא מתכוונים לתת לדבר כמו ביתיות לפגוע להם בסיכויי האליפות, גם אם המשמעות היא משחק ברמת פלייאוף כבר לפני הפלייאוף, כל עוד המערב נושף בעורף.

 

  מיאמי – צריכה לקוות שצמרת המערב תישאר צמודה לאינדיאנה עד לסוף העונה, כי הסיכוי של הראשונה מתגבר אם השניה תגיע מעט עייפה לסדרה ביניהן. מיאמי יודעים שגם אם תעלה במקומם עד לסוף העונה קבוצת WNBA או רחמנא לצלן קבוצת יורוליג הם עדיין יסיימו את הליגה הסדירה במקום השני במזרח. מיאמי אולי מסוגלים להתחרות על המקום הראשון, אבל הם ממש לא מוכנים לשלם את המחיר. ומה המחיר אתם שואלים. המחיר הוא:

א.      לברון ג'יימס מגיע לסיום העונה מותש.

ב.      דווין  וויד לא יוכל לשחק יותר מ-20 דקות בפלייאוף, אם בכלל יגיע אליו.

ג.        גרג אודן יקבל מברק בהול מבית החולים בפורטלנד שמזכיר לו שהברכיים שלו וכדורסל לא הולכים ביחד.

כמובן שמדובר על מקצוענים שברגע שהם על המגרש רוצים לנצח כל משחק, אבל אל תצפו לראות אותם מתאבדים בשביל זה.

בסופו של דבר, בסדרה אחת, אם אודן יהיה מסוגל לגזול כמה כדורים חוזרים מדיוויד ווסט, לעצור את רוי היבריט בהתקפה ולא לאפשר לו לבוא לעזרה בהגנה, השלישייה של מיאמי עדיין יותר טובה ממה שיש לאינדיאנה להציע באותן עמדות. עם כל הכבוד, ויש המון כבוד, כריס בוש עדיין יותר טוב מדיוויד ווסט, דווין וויד עדיין יותר טוב מלאנס סטפנסון ולברון ג'יימס עדיין הרבה יותר טוב מפול ג'ורג'.

מיאמי היא עדיין הקבוצה לנצח. כשהכל מתחבר לה וכשכולם כשירים, לפחות לעוד חצי שנה, היא קבוצת הכדורסל הכי טובה בעולם.

.

5. בוסטון. מעם כל גועל הנפש שבדבר, לעניות דעתי, בוסטון היא  הקבוצה שיש לה הכי הרבה מה להרוויח מהטנקינג. רונדו + סולינג'ר + בחירת דראפט גבוהה מאד + העובדה שמדובר על הקבוצה הכי מעוטרת בתולדות הליגה ושם דבר בספורט העולמי = אבן שואבת לכוכבים. מדובר על בסיס נפלא שכל סופרסאטר היה שמח להגיע אליו, למשוך עוד 2 שחקנים מצוינים ולהעמיד קבוצה שתקרא תיגר על כל טוענת לכתר. בניגוד לקבוצות אחרות יש בסיס ואין אגו או משכורות גבוהות מדי שיחסמו כל אפשרות להנחית את טובי ה

***

כנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. סיכום מצויין של חצי עונה. הדבר היחיד שאיני מסכים לו הוא ש-"מיאמי היא עדיין הקבוצה לנצח". לדעתי בחצי העונה, נכון לעכשיו, אינדיאנה היא הקבוצה לנצח.
    כיף של קריאה

  2. נקווה שהגמר יהיה אוקלהומה מיאמי גמר כמו שכולם רוצים שתי הכוכבים הכי גדולים אחד נגד השני בפעם השנייה מה שיכול להתפתח לקרב של בירד מגיק של שנות ה 2000 , לגבי בוסטון שהכי תרוויח מהטנקינג אז לא חסר קבוצות שירוויחו בוסטון , פילדלפיה מילווקי יוטה אם יש כוכב (מלו או לברון) שרוצה לקחת אליפות שילך לאחת הקבוצות האלה +ניו אורלנס ודטרויט והוא יוכל לקחת אליפות הקטע זה שהם רוצים שוק גדול אז כנראה הכיוון יהיה בוסטון שיקגו ניו יורק ולייקרס … אם רק היה להם טיפה שכל…..
    לעומתם לדוראנט היה תשכל להשאר באוקלהומה למרות שהיא שוק קטן בNBA (הכי קטן) כי הוא רצה אליפות יותר מכסף….והיה נאמן לעיר ןלחברים לקבוצה שתמכו בו

  3. אחלה פוסט, אני חושב שאינדיאנה בהחלט הקבוצה הכי טובה היום, אבל זה נראה כאילו מיאמי עדיין לא התניעו.. יש עוד כמה חודשים עד הפליאוף, בינתיים לא הייתי שם את הכסף שלי נגד מיאמי.

  4. מתן
    נהדר לקרוא אותך פה. תודה על התובנות. אני לא בטוח אגב לגבי ג"ס, למרות שהם נותנים תחושה כזו גם לי – שנה שעברה הם חסרו את דיוויד לי בניצחון על דנבר, וקרי היה חצי פצוע בסידרה מול הספרס.

  5. MVP והשחקן המצטיין זה אותו הדבר. נראה ש"אילצת" את התארים כדי לתת תואר לשני השחקנים.
    אם בשקלול של התקפה והגנה ג'יימס מוביל, אז הוא ה MVP, אפילו אם הוא לא משחק ב 100% מיכולתו.

  6. MVP והשחקן המצטיין זה לא אותו הדבר.
    MVP הוא השחקן בעל הערך הרב ביותר לקבוצתו. זה הרבה יותר רחב מאשר השחקן המצטיין – זה שהיה הטוב ביותר.
    אם שחקן קולע 80 נקודות לערב אבל הקבוצה שלו מפסידה בצרורות ולא מגיעה לפלייאוף אז הוא יהיה המצטיין, אבל לא ה MVP.
    מ.ש.ל

    1. התרומה של דוראנט לאוקלהומה יותר גדולה מזו של ג'יימס למיאמי? מי בכלל פוגע במיאמי חוץ מלברון?

      כשיהיה שחקן שיקלע 80 למשחק והקבוצה שלו לא תגיעה לפלייאוף – מבטיח לך שהוא יהיה MVP.

      1. MVP והשחקן המצטיין זה לא אותו הדבר. זה הכל.

        בלי קשר ללברון או דוראנט.
        אני מעדיף את דוראנט מהסיבה הפשוטה שהוא נראה לי הרבה יותר מקסים.

  7. כל הכבוד מתן שהתעלת על עצמך וקבעת שדוראנט הוא הMVP אני יודע שזה היה לך מאוד קשה,ולכן היית חייב להשחיל את המצטיין ולתת לו (ללברון)אבל גם חצי הדרך זה התקדמות 🙂

  8. תארו לכם ספקולציה שהנטס והניקס מתחברים להם פתאום
    הניקס גומרת 8 והנטס 4 או 5
    איזה סיוט תעבור אינדיאנה
    או שהם יסיימו 7 ו 6 איזה סיוט יהיה למיאמי

    אני מעדיף לקבל את דאלס עם 52-30 ולא את הנטס עם 42-40

  9. לכל אלה שלא משלימים עם זה שדוראנט נותן עונה טובה יותר מלברון…. ללברון יש קבוצה עם מלא ותיקים שיודעים לעשות תעבודה שלהם וגם מאמן טוב לדוראנט אין את שתיהם והוא סוחב במערב הקשה פי 3 מהמזרח אז תפרגנו קצת מגיע לדוראנט התואר שלו השנה

  10. אחלה פוסט מתן.
    לגבי KD VS LJ
    מצטרף לדעתו של יוסי.
    נניח וווסטברוק חשוב לאוק כמו שוויד חשוב למיאמי, דוראנט סוחב על הגב שלו את הקבוצה למאזן יותר טוב בקונפרנס יותר קשה.
    KD MVP.
    נראה מה יהיה אחרי האולסטאר. הכל יכול להשתנות ובכ"ז לברון עדיין מדהים ומשחק ברמה לא נורמלית.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט