התנצלות מכל הלב / מנחם לס

צילום לפני שקיעת החמה מהבית שהשכרנו מערבית לפנמה ביץ' ב-PENHANDLE של פלורידה. האופניים חופשי-חופשי (רק תחזיר אותם בבקשה לתחנת חנייה כמו בתמונה) כי 95% מהאנשים ברוזמרי ביץ', המקום בו השכרנו בית בן שלוש קומות בסכום של 5 ספרות לשבוע, הם פראיירים כמונו. אבל בינינו? המקום גן-עדן עלי אדמות

אם אני, מנחם לס, מל לס, או 'דוק' – תבחרו מה שהכי נוח לכם – לא כותב על האולימפיאדה, משהו לא בסדר.

אז ככה: כולם בריאים ושלמים (כמה שהזקנה יכולה להיות בריאה ושלמה בגיל 85, ועוד חולת פרקינסון), אבל אני מתעמל אתה 3 פעמים ביום בשיטה מיוחדת שמכריחה את השרירים לעבוד עם המוח (וגם ההיפך הוא נכון) , ובינתיים – אחרי 3 שנות מחלה – ההתדרדרות אצלה שואפת לאפס. וההתעמלות הזאת עוזרת גם לי להישאר רלוונטי, ולזכור שהלייקרס היא אחד האסונות שהאלוהים החליט להטיל על העולם כי אנחנו לא שומרים על כל מצוותיו!).

מה שקרה הוא שלפני כמה שבועות גייל קצת בכתה לבת סיגל בישראל שכבר כמעט קרוב לשלוש שנים היא לא ראתה אותה ואת הנכדות. סיגל פעלה כפי שלימדתי אותה: אם ישנה בעייהמסתכלים עליה ישר בעיניים ופותרים אותה צ'יק-צ'אק:

היא קנתה כרטיסים ליו. אס. אוף איי. ושבועיים אחרי היא, בעלה ליאור, והנכדה רומי בת ה-12 היו ב'בן-גוריון' עם פעמיהם – כמו שאומרים החברים שלי מראשון לציון – לאטלנטה:

בקיצור , שאר אנשי המשפחה שכאן שמעו מי מבקרת, ועתה אנחנו כאן, חמולה שלמה, בבית שכור מגן- העדן. הגיע גם מייקל, החבר של הנכדה טלי, ונסענו 4 מכוניות מלאות בציוד, אוכל, משחקים ומה לא, לבית השכור ל-7 ימים.

אני לא מסוגל לכתוב מכאן. אני בקושי מסוגל לראות מה קורה. כולם רצים למעלה ולמטה, לחוף וחזרה ממנו, צעקות וחיבוקים, אוכל מסופרמקרט ומסעדות, ואיש לא יודע מי בא ומי הולך. הבעייה הראשית כאן הוא אינטרנט לא אמין. גם מה זה איטי, וגם פתאום ניפסק ללא סיבה.

אנחנו חוזרים הביתה ביום ראשון.

אני מבטיח לעשות את הטוב שאוכל בכתיבה כשנחזור הביתה.

אבל, בינינו, כשהטיווי מראה הכל, מי צריך לקרוא על מה שרואים?

אני יודע, אבל הרגשתי צורך להתנצל ולהסביר לאן נעלמתי.

(דבר אחד אני כבר מרגיש: זאת הולכת להיות האולימפיאדה הדפוקה ביותר של האמריקאים מאז אתונה 1896)

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. מנחם יקר,

    אין לך מה להתנצל כלל. אנחנו שמחים לשמוע שאתם נהנים ומבלים זמן איכות ביחד – המשפחה והבריאות קודמים וחשובים יותר מהאולימפיאדה. אני בטוח שקוראיך ישמחו להתאזר בסבלנות ובינתיים נמשיך להתעדכן מהשידורים והדיווחים.

    תהנו במקום המקסים שאתם נמצאים בו ורק בריאות!

  2. אל תדאג
    פה העסקים כרגיל
    טנש מול שבר יש דיווחים, יש תגובות
    תמשיך להינות בחיק המשפחה
    האתר לא ירים רגליים ויברח.

  3. תהנו מנחם, נשמע כיף, וחשוב שעשיתם את זה עכשיו כי מתחילים כבר לסגור את הגבולות אז מי יודע מתי תהיה עוד הזדמנות.

  4. זו הולכת להיות לאמריקנים אוליפיאדה ככל באולימפיאדת. כבר יש להם 6 זהב ו-13 מדליות שמהם 2 ו-8 בשחייה.

  5. עשה חיים מנחם
    אם אתה בפנמה סיטי ביץ' פלורידה אז יש לי פינה חמה לעיירה הזו, לספיניקר ולה וילה…..
    פעם אחרי שרבתי עם אבא שלי יצאתי מנוריסטאון פנסילבניה עם 5$ בכיס ונסעתי בטרמפים עד פנמה סיטי, איפה שכל החברים שלי היו.
    הייתה לי שם קריירה קצרה בבאדי פירסינג, אולי אכתוב על זה פוסט פעם
    🤣

    1. זו הבטחה חי?
      פעם באה שניפגש תצטרך לתת דו"ח ולהסביר איך עבדת במקצוע ואין לך אף קעקוע או פירסינג ראוי לשמו? אלא אם כן יש לך אחד שלא רואים…

  6. עזוב את האולימפיאדה מנחם.
    תהנה עם המשפחה.
    אשריך שזכית למשפחה אוהבת, דואגת ומחבקת,
    גם אם חצי ממנה נמצאת בצד השני של כדור הארץ.

  7. תודה מנחם.
    עד עכשיו אחת האולימפיאדות המדהימות שיצא לי לחוות.
    כן, הקהל חסר והמסיכות מפריעות – אבל הסיפורים.. הספורטאים.. הרגשות.. שווה כל שנייה

  8. מי שלא ראה את הרמת המשקולות לנשים עד 55 ק"ג היום – מוזמן לראות.
    מי שלא ראה את הקפיצה האחרונה של הבריטים והסינים מ10 מ' – מוזמן לראות.
    מי שלא ראה את תרגיל הקרקע המסיים של הנבחרת הרוסית בהתעמלות מכשירים – מוזמן לראות.
    מי שלא ראה את שתי המערכות האחרונות בין ברזיל לארגנטינה בכדורעף – מוזמן לראות.

  9. בטיסה לאריזונה צפיתי בשידור חי של כדורעף חופים -נשים. האנשים שישבו סביבי הסתכלו עלי כאילו שאני סוטה….

  10. תעשה חיים דוק! אני חזרתי ביום חמישי מחופשה של שבעויים ויומיים בכרתים עם כל המשפחה – וילה עם בריכה עם נוף מדהים לים מרחק קילומטר ממפרץ מטורף – בקיצור היה כיף חיים – טוב מאוד שאתם עושים חופשה כזאת!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט