גם ללוזרים מגיע – השמש לא זורחת בפיניקס/MBK

 

לאחר העידרות של שבוע עקב נסיעה לסין והונג קונג השבוע הפרויקט ממשיך

הקבוצה שנמצאת על המזבח השבוע היא פיניקס סאנס מודל 92 עד 95

תקציר הפרקים הקודמים

פיניקס סאנס של סוף שנות השמונים נבנתה מחדש טרייד של לארי נאנס שנשלח לקליבלנד תמורת בחירות דראפט שהנחיתו בעיר המדבר את קווין ג'ונסון ודן מארלי , טום צ'יימברס ( מר 0 מ 14 מהמשחק ההוא של מכבי תל אביב מול ברצלונה ) , אדי ג'ונסון וג'ף הורנאסק .

בעונות 89 ו 90 הגיעו לגמר המערב והודחו בידי הלייקרס והבלייזרס לסירוגין  וניפקו רצף של 4 עונות סביב ה 55 ניצחונות לעונה

אז מי היה לנו שם ?

הטרגדיה של פיניקס היא למעשה חלק מטרילוגיה

בעונת 92-3 צ'ארלס בארקלי יקיר פילדלפיה נחת בפיניקס בתמורה לג'ף הורנאסק ,אנדרו לאנג וטים פרי

פול ווסטפהול שהיה שחקן עבר מפואר בקבוצה קיבל את שרביט האימון ( מזכיר קצת את הסיפור של הורנאסק השנה)

השלד של הקבוצה באותן שנים כלל את דני איינג' , קווין ג'ונסון ( ראש עיירית סקרמנטו ) , צ'יימברס, סאבלוס , דן מארלי , אוליבר מילר מארק ווסט  ומאוחר יותר וימן טיסדל ,דני מאנינג ואי סי גרין

מה מספרים המספרים ?

קבוצה סופר התקפית ווסטפהאול שלא מסתיר את אהדתו לצה"ל כנראה קיבל השראה שבנה קבוצה נמוכה ואטרקטיבית

בעונת 92-3 , העונה הראשונה של בארקלי הוא היה ה MVP והוביל 7 שחקנים של פיניקס בממוצע של ספרות כפולות , פיניקס סיימה ראשונה את הליגה עם מאזן של 60 – 22 .

פיניקס שיחקה כדורסל מהיר וקלעה 113 נקודות למשחק ( ראשונה בליגה )

עונות 93-4  ו 94-5 הסאנס המשיכו לקלוע ולרוץ  סביב 110 נקודות למשחק ולסיים עם 56 ו 59 ניצחונות.

 

סיפור הלוזריות מתחיל כאן ….. 3X

פרק I    עונת 92-3

בארקלי ניפק את עונותו היחידה כ MVP , הסאנס סיימה ראשונה במערב ודרכה לגמר לא הייתה סוגה בשושנים.

בסיבוב הראשון המתינה הלייקרס הבינונית שהייתה בטראומה מפרישתו של מג'יק עקב נגיף ה HIV  שתי עונות קודם לכן.

הלייקרס ניצחו את 2 המשחקים הראשונים בפיניקס והובילו 2-0 בסדרה , פיניקס ובעיקר לב ענק של בארקלי והסדרה חזרה לפיניקס 2-2.

משחק 5 , פיניקס מנצחת בהארכה וממשיכה לחצי הגמר היא גוברת 4-2 על הספארס של דוויד רובינסון.

גמר המערב היה לא פשוט מול סיאטל של קמפ , פרקינס פייטון ( גם יומם יגיע והם יקבלו פרק בפרויקט ) ופיניקס המשיכה לגמר ה NBA לאחר 7 משחקים מתישים

הגמר

לטעמי זו ללא ספק סדרת הגמר הטובה ביותר ב 25 השנה האחרונות , מנגד הייתה זו השיקגו בולס שהדיחה את הניקס ( הלוזרית האולטימטיבית , אם סיאטל שווים פרק הניקס שווים ספר )

פיניקס זכתה ביתרון הביתיות  באותן שנים הייתי אנטי מייקל ג'ורדן בערך כמו שאני סולד מכל דבר שקשור ללה ברון בימנו אנו

בארקלי היה מבחינתי סמל ומופת לאיך אפשר להפוך 120 ק"ג ( המשקל שלי באותם ימים והילד רק בן 15 וחצי ) לשחקן

הבולס היו קבוצה אדירה , מייקל , פיפן , גראנט ,  קרטריט , קרייג הודג'ס ואחד ג'ים פקסון

שיקגו ניצחה את המשחק הראשון והשני בפיניקס , נוסעים ל 3 משחקים בשיקגו.

משחק 3 הוא משחק הפלי אוף הכי גדול שזכור לי 129 – 121 לסאנס לאחר 3 הארכות , כאשר שום רבע לא נגמר בהפרש של יותר מנקודה.

משחק 4 הופעה אדירה של מייק עם 55 נקודות והבולס ביתרון 3 -1 למרות טריפל דאבל של בארקלי ( 32 ,10,12) , המשחק היחיד בסדרה שקבוצת הבית ניצחה.

משחק 5 פיניקס ניצחה כנגד כל הסיכוים כאשר ריצ'י דומאס שאיש שהגיע מהפועל חולון קלע 25.

משחק – 6

אתן לתמונות לדבר הלב נשבר לרסיסים , קאם בק אדיר של הסאנס ברבע הרביעי נגמר כך

זו הייתה סדרת בגמר הכי גדולה של שחקן אחד אי פעם 41 נקודות + 8.5 ריבאנד + 6.3 אסיסטים וכמעט 2 גניבות למשחק מייקל ג'ורדן לוקח אליפות שלישית ופורש זמנית .

פיניקס לא ניצלו את יתרון הביתיות וסיימו עם מאזן עגום של 0-3 בבית.

הגדול ביותר מצד שמאל ואחד מסגניו

פרק II    עונת 93-4

מייקל ג'ורדן היה עסוק בניסיונות לחבוט בכדור בייסבול והאליפות הייתה פתוחה

אדלג היישר לחצי גמר המערב מול יוסטון רוקטס של החלום

פיניקס ניצחה את 2 המשחקים הראשונים בחוץ ! יתרון 2 -0

שוב 2 הפסדים רצופים בבית , אחד נוסף ביוסטון  , הסדרה נגמרה ב – 7 משחקים לכיוון יוסטון שהמשיכה וגברה על מי אם לא הניו יורק ניקס בדרך לתואר ראשון

הזכרון הבלתי נשכח שלי מהמשחק : קווין ג'ונסון בסיוט של החלום לא להחמיץ !!

יוסטון הייתה הקבוצה השניה בהיסטוריה להפוך פיגור 0:2 לאחר 2 הפסדים בייתים לניצחון בסדרה

פרק III    עונת 94-5

הסאנס שוב נפגשו מול יוסטון שסיימה את העונה במקום ה – 6 במערב

לאחר הטרייד ששלח את דרקסלר ליוסטון בארקלי אמר בבוז – מי ישמור עליי ? פיט צ'ילקאט ( שחקן לבן על גבול הקריקטורה )

רודי טומגונביץ אמר – לא לזלזל בלב של אלוף , כמה שהוא צדק

שוב חצי גמר המערב פיניקס פותחת בטירוף שוב 0:2 22 ו 24 הפרש במשחקי 1 ו 2

יוסטון ניצחה את השלישי , פיניקס את הרביעי

משחק 5 , פיניקס במקום לגמור עניין מפסידה בהארכה כמובן , כמו גם משחק 6

משחק 7 , 115:114 ליוסטון שממשיכה כל הדרך עד לטבעת שנייה

נשיקת המוות של מריו אלי

סוף דבר

פיניקס המשיכה בניסיונותייה  13 עונות רצופות של הופעת פליי אוף לא הועילו

פרק חדש של לוזריות או קבוצות גדולות ללא טבעת נפתח בשנות ה 2000 ויסופר בו בהמשך

בארקלי עזב את הקבוצה ליוסטון וחבר להאקים ודרקסלר כשאתה לוזר אתה לוזר בארקלי הפסיד ליוטה ג'אז בגמר המערב והחל לדעוך

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. מנחם לס

    24 ינו 2014 17:10:16

    תודה גדולה מאד.. גם על ההשקעה, גם על הכתיבה המעולה כל כך, ובעיקר על העלאת נשכחות. אני זוכר בברור לא רגיל את כמעט כל מה שתארת. אני זוכר כמה ריחמתי על צ'ארלס בארקלי. למעשה זו היתה הפעם היחידה שראיתי אנושיות בפנים של מייקל אחרי הנצחון, כשהוא הביע משהו כאילו "ממש לא נעים לי…". זה היה ברגע של התמונה שצרפת.
    איזה ימי כדורסל נפלאים אלה היו!

  3. ולדי קוגן

    24 ינו 2014 17:52:38

    האקים הוא השחקן האהוב עליי בכל הזמנים והכתבה הזאת כמעט גרמה לי לשנוא אותו על שהרם לפיניקס..
    ממש חבל שסר צארלס פרש בלי טבעת כ"כ הגיע לו!!

  4. יניב

    24 ינו 2014 18:28:46

    באמת אחת הקבוצות היותר טובות אני בדיוק כמוך הייתי בשלב שרק מייקל לא יזכה באליפות שלישית רצופה ויעבור את אלילי מג׳יק ולכן אהדתי אותם כאילו הלייקרס משחקים( מה שבאמת מזכיר את היום שאני אוהד כל קבוצה שמשחקת נגד מיאמי(

  5. דקסטר

    24 ינו 2014 18:49:48

    הפספוס הגדול שלהם היה בזמן שג'ורדן פרש.
    ממש רציתי שהם יקחו נגד יוסטון בזמנו, זה היה מופע לוזריות מהמעלה הראשונה.
    9.5 בסולם הניקס.

  7. Reignman

    24 ינו 2014 20:35:38

    ג'ון פקסון, לא ג'ים. אמנם שחקן אפרורי, אבל יש לו חלק בהיסטוריה…
    חוץ מזה, אחלה כתבה. זוכר היטב את הימים הללו. הדאנק של KJ היה מטורף.

  8. נתן

    24 ינו 2014 21:03:54

    תודה על הנוסטלגיה. תמיד מעניין שיש פרטים חשובים מאד שלא זוכרים או מזכירים: בשנה השניה לקבוצה של בארקלי דני מאנינג נפצע בפלייאוף והקבוצה איבדה את הנוכחות בפנים שהיתה כל כך חסרה לה בשנה הקודמת, מכת מוות ממש לקבוצה כזו נמוכה. בעונה שאחריה בארקלי סחב פציעת גב לאורך כל סוף העונה וכבר לא היה אותו שחקן בסוף המשחקים.
    השחקן שלדעתי הכריע את הסידרה הוא היחיד שלא הזכרת בשיקאגו – בי ג'יי ארמסטרונג שעשה מקיי ג'יי המדהים שחקן רגיל, עם שמירה מעולה ומשחק התקפה משובח.

    1. Mbk

      25 ינו 2014 03:27:45

      ארמסטרונג קצת אוברייטד
      אחד השחקנים הכי פחות טובים שנבחר לאול סטאר
      עם 3 מגינים נפלאים כמייקל , פיפן וגארנט החיים קלים יותר

  12. איל

    24 ינו 2014 23:18:41

    השפה המיוחדת והרווחים הגדולים מהמוצע מעניקים לכתיבה שלך ניחוח נהדר. גם בלעדיהם, פוסט מדהים. אני אישית הייתי מת לאחד כזה ממנחם מידי יום במקום סקירת המשחקים

  16. אלעד אייל

    1 פבר 2014 21:26:54

    מידן תענוג של פוסט !
    כיף לקרוא, ולהיזכר בימי הנעורים שלי. אני עדיין זוכר את המשחק השישי ההוא, ואת כאב הלב על פייניקס הנפלאה ההיא.
    אני לא מסכים שבארקלי היה לוזר. הוא נתן סדרת ענק מול ג'ורדן, אבל לצערו מולו עמד גדול השחקנים בכל הזמנים. אח"כ בעיות הגב כבר מנעו ממנו לתת הכל.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט