עדיף בשניים – דירוג הצמדים הטובים ביותר בליגה חלק 3 / מתנאל אלאשבילי

העונה נגמרת ועתה הגיע הזמן לעשות דירוגים חביבים. החלטתי לדרג את הצמדים הטובים ביותר בליגה. הבהרה: לא כל שני שחקנים שמשחקים באותה קבוצה הם צמד. לדוגמה בשיקגו – ווצ'ביץ' לא חיבר צמד עם זאק לאבין. המטרה היא לדרג צמדים שקיבלו טייטל של זוג, במדיה או בסגנון המשחק. שלישיות גם יחכו לכתבה אחרת, אז ג'רו-יאניס-קריס לא יופיעו פה. הנתונים שנבדקו: דקות משחק יחד, כמות אסיסטים אחד לשני, שיפור סטטיסטי העונה בעקבות הציוות. כל הנתונים הם נתונים מהעונה הסדירה. עכשיו כשהבהרנו את זה, בואו נתחיל. לכל צמד יצורף סרטון היילייטס. לצערי, לא לכל הצמדים מצאתי סרטון מהלכים מהעונה האחרונה, לקחתי את הסרטונים שקרובים ביותר להיום. למי שלא ראה את חלקים 1-2, למה אתם מחכים?

מקום 6 – ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון

טייטום ובראון – יביאו לסלטיקס נחת?

ההתלבטות פה הייתה מאסיבית ומאוד בעייתית. על הכניסה לטופ 5 נלחמו שלושה זוגות – הזוג הנ"ל, ג'ימי באטלר ובאם אדבאיו ובן סימונס וג'ואל אמביד שהוחלט לצרפם לדירוג השלשות. טייטום ובראון מגיעים "רק" למקום השישי מכיוון שהם צמד סקוררים שלא בדיוק מוסרים אחד לשני אלא יותר לצוות המסייע. החיבור ביניהם נוצר בעקבות ארסנל היכולות שיש לכל אחד מהם בנפרד, שעם זאת לא מגיע אחד על חשבון השני אלא יוצר שלם. לכן, בניגוד לצמדים אחרים בהם אחד לפעמים עולה על השני, בין טייטום לבראון נוצרה העונה הרמוניה, הם ידעו מתי כל אחד מהם נמצא בזון ואחד נהנה לתת את הבמה לחברו. טייטום ובראון הם הצמד ששיחק הכי הרבה דקות יחד העונה בבוסטון – 1264 דקות. הציוות הזה הפך משלישייה עם קמבה ווקר לצמד קטלני של גאנרים בזכות השיפור של ג'יילן בראון ליד טייטום. עוד בעונה שעברה בפלייאוף טייטום היה שחקן מטרה, מה שאפשר לבראון להעמיד נתונים נפלאים במחציות ראשונות. טייטום שנהנה מזה שבראון מושך אש התפוצץ בעצמו ברגעים המכריעים. השנה זה קרה בערך באותה מתכונת רק שבראון הפך בעצמו לשחקן מטרה כבר מתחילת המשחק, ורק קבוצות שיש להן שני שומרים ברמה גבוהה מאוד כדי לעצור אותם צלחו במשימה.

עם זאת, רוב המסירות של טייטום ובראון לא היו אחד לשני אלא לצמד הגארדים ווקר וסמארט. בראון קולע בחמישה אחוז פחות מהשדה ממסירות של טייטום, ג'ייסון עצמו יורד ל-42 אחוזים מול 45.9 עונתי מהשדה ממסירות של בראון. אבל כפי שציינתי קודם, יכולת ייצור המצבים הפנומנלית שלהם הופכת אותם לצמד בטופ של הליגה, כזה שלא ניתן לעצור עם יישארו בריאים ויציבים. הגנתית הצמד גם ידוע כרצחני, כששניהם יכולים לשמור על עמדות 1-5. דבר זה מתבטא בשיפור הסטטיסטי בחטיפות והחסימות כשהם משחקים יחד. ממוצע החטיפות של הסלטיקס עולה ב-0.4 כשהם על הפרקט וממוצע החסימות עולה ב-0.9. מה שהוריד אותם למקום השישי ולא הכניס אותם לטופ חמש היא העובדה ששניהם לא מוסרים דגולים, בטח שלא אחד לשני וגם עוד לא סופרסטארים מובהקים (טייטום ממש עוד מעט שם לדעתי). בצמדים הבאים יש לפחות סופרסטאר אחד מובהק.

מקום 5 – ג'ימי באטלר ובאם אדבאיו

ג'ימי ובאם בעוד ראיון קומי

ג'ימי ובאם כבר הראו כמה כוח יש בחיבור שלהם. מהגנה רצחנית עד להתקפה מגוונת וריצת פלייאוף מדהימה אחת. באטלר הוכיח שהוא סופרסטאר, ווינר ברמה הגבוהה ביותר ושחקן שייזכר לדורות. באם הוכיח שהוא כבר אולסטאר, מגוון התקפית ונשאר אותו שומר נהדר. הפציעות מנעו מהם לשחק יחד כמות גדולה של דקות, 1102 במספר. באטלר היה פצוע ל-18 משחקים ואדבאיו שיחק יחסית לבד לצד שחקני מיאמי שלא הצליחו לשחזר את ההצלחה מהעונה הקודמת. ללא ג'ימי, באם היה נראה חסר אונים ככינור ראשון. הסטטיסטיקה של אדבאיו הייתה מצוינת, אך התוצאות לא עלו בקנה אחד עם יכולתו, והסיוע היה מאוד בינוני. עם זאת, כששניהם שיחקו יחד הנצחונות החלו להגיע. ההיט במאזן שלילי ללא באטלר של 7-13 ובמאזן חיובי של 6-2 ללא אדבאיו.

התלות של מיאמי בבאטלר גדולה בהרבה מהתלות שלהם באדבאיו, על אף שהוא נתן עונת שיא בקריירה הקצרה שלו והציל את ההיט בכמה משחקים, לא היה יציב כאופציה ראשונה. לכן, ג'ימי ובאם מגיעים רק לסף הטופ 5. התלות של אדבאיו בבאטלר גדולה בהרבה ממה שבאטלר תלוי באדבאיו, באטלר נתן לאדבאיו העונה את ה"סטירה" ששינתה את הרכות שלו בהתקפה, הוא צרח עליו פעם אחר פעם שאין מי שיעצור אותו מרוב שהוא חזק. באם הקשיב לג'ימי והיה יותר אגרסיבי לאורך העונה, זה מתבטא בכמות הזריקות שלוקח אדבאיו בתוך הצבע שהן לא לייאפים. בעונה שעברה זרק אדבאיו 138 ג'אמפ-שוטים וקלע אותם ב-29 אחוזים, העונה אדבאיו זרק 157 ג'אמפ-שוטים וקלע ב-44.6 אחוזים. הוא הפסיק לחשוב שה"בית" שלו הוא ברסטריקטד-אראה והחל לזרוק יותר זריקות קצרות בביטחון, מה שהפך אותו לנשק התקפי גדול יותר. גם הצמד הבא מציג סיפור דומה, רק שבצמד הבא יש שחקן שנתן עונה סדירה קצת יותר טובה מג'ימי.

מקום 4 – ניקולה יוקיץ' וג'מאל מארי

יוקיץ' ומארי – מה שפציעה אחת יכולה לעשות

יוקיץ' כולנו מכירים. אם וי פי, סנטר מגוון ששינה את פני המשחק, היה יציב כל העונה ושיפר את חבריו לאורך כל העונה. מי שמעניין הוא הצלע השנייה בצמד – ג'מאל מארי, שלאחר הבועה כבר קיבל כותרות של סופרסטאר. את המספרים מהפלייאוף כמובן שלא שיחזר העונה אבל היה מאוד משמעותי ולא עוד אספסוף לצד הג'וקר. עם שיאי קריירה בכל פרמטר שקשור לקליעה מלבד קליעות עונשין, 3.1 אופנסיב ווין-שיירס ב-48 משחקים ושיא קריירה בעונה הסדירה של 50 נקודות הפכו את מארי לכוכב לצד יוקיץ'; שאם לא הפציעה הטרגית שלו היה מקשה יותר על הפיינליסטים הנוכחיים, הסאנס, בעונה הסדירה ובפלייאוף. אבל פציעות היו ויישארו פה, מארי ינסה לחזור מזה כפי שחזרו רבים וטובים לפניו. על אף הפציעה, ההפרש בין הצמד ששיחק הכי הרבה דקות יחד בנאגטס לבין הצמד יוקיץ'-מארי הוא 240 דקות בערך.

יוקיץ' ומארי שיחקו יחד 1363 דקות בעונה האחרונה, רוב המסירות של הרכז הצעיר היו (בפער עצום) ליוקיץ' – 895 מסירות שתורגמו ל-88 אסיסטים. יוקיץ' מנגד מסר 1330 מסירות לג'מאל, גם בפער הכי הרבה שמסר לכל שחקן מהנאגטס. כמות האסיסטים אליו קטנה יותר מכיוון שיוקיץ' ומארי לא שיחקו המון משחקים יחד ביחס לשחקן שהאם וי פי מסר אליו הכי הרבה מסירות, מייקל פורטר ג'וניור, שנהנה מ-136 אסיסטים של יוקיץ'. מארי הסתפק ב-93 אך האחוזים שלו ממסירות של יוקיץ' עולים בשני אחוזים מהשדה ומהשלוש. הצמד הזה שחווה פציעות, נצחונות אדירים, תצוגות שיא משותפות, אהבה מכל אוהדי הכדורסל באשר הם ופרגון מעמיתיהם לענף, מלא במלא פוטנציאל. יוקיץ' כבר הוכיח שיש לו את הגנים להנהיג קבוצה, מארי כבר הוכיח שיש לו איכויות של סטאר אפילו סופרסטאר אם יישאר יציב. לטובת הקבוצות במערב, תקוו שלא תהיה עוד בועה מסיבה מסוימת.

אז כבר נכנסנו לטופ 5, הטופ 3 שלי יעלה ממש בקרוב.

מתנאל אלאשבילי

כותב על כל הליגות מרחבי העולם. המעריץ מספר 1 של אנטה ז'יז'יץ' בתקווה שיום אחד יהיה מעריץ מספר 2.

לפוסט הזה יש 5 תגובות

  1. תודה רבה.
    הייתי מחליף בין הצמד של בוסטון לזה של מיאמי.
    ובנוסף לדעתי מארי ויוקיץ' טופ 2.(רק המלך ומשרתו מעליהם). אבל יכול להבין את הקרדיט שקיבלו אלה שמעליהם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט