קללת משטרת באר שבע: פריוויו למכבי חיפה – באר שבע היום / מתן גילור

 

*************

הקדמה של מנחם לס: כשהייתי בן 6, 'הילדים הגדולים' של בת גלים לקחו אותי איתם למשחק כדורגל בקרית אליהו (היום קרית אליעזר). זה היה ב-1943. המשחק היה במגרש 'שבאב אל-עראב' ששם שיחקה מכבי את משחקיה, והיריבה היתה הקבוצה הטובה אז בארץ ישראל, בית"ר ת"א. בית"ר ניצחה 3-1. במכבי שיחק השוער ישעיהו פנץ, שהיה שכני לבית, ועוד שלושה שחקנים מבת גלים ששיחקו גם כדורמים: אפרים ברגר, פיני שוורץ, ושוורצבאום. הפכתי אוהד לנצח. בצעירותי שיחקתי כדורגל במכבי ילדים, ואז בנוער, אבל למזלי 'הרע' היו אז שחקנים כשרוניים ביותר בקבוצה כזכריה בן צבי, אשר עלמני, ג'וני הרדי, וצעיר יותר בשם אברהם מנצ'ל, ולא הייתי בהרכב. אז כבר אמי ואבי החורג עברו לקרית טבעון, והמשכתי לשחק בהפועל בלפוריה ששיחקה אז בלאומית. בגיל 17 יצא לי לשחק שלושה משחקי ליגה לאומית, אבל שחקן גדול ידעתי שלא אהיה, ובצבא הפסקתי עם הכדורגל.

אבל אוהד מכבי חיפה נשארתי כל ימי חיי, כולל תקופת הזוהר של סוף שנות ה-50 עם כל שחקני הנוער שהזכרתי שהפכו בוגרים צעירים, ואליהם נוסף השחקן שלדעתי היה השחקן הגדול בכל הזמנים בישראל, איש מרכז השדה אהרון אמר. ראיתם אותו? ראיתם את זידאן זידאן. אותו גוף…אותו סגנון…אותה תנועה קלאסית. כשאלי פוקס הגיע מת"א ושיחק עם מנצ'ל ואמר במרכז השדה, היה זה מרכז שדה שלא היה כמוהו, ולא יהיה, בכדורגל הישראלי.

אז הגיע עוד צעיר מבת גלים,  דני שמילוביץ, שהפך לחלוץ המרכזי של מכבי והנבחרת, ואיתו שלמה לוי, והאחרים. אח"כ כמובן באה תקופתו של רוני רוזנטל. מכבי שיחקה אז כמו קבוצה אירופאית לכל דבר.

אהרון אמר ניפצע פציעה קשה מאד בעבודתו כמזלגן בנמל חיפה ונעלם. הוא תמיד היה טיפוס אינטרוברטי ולא דיבר עם המדיה. אני חושב ששנים אחרי הוא הסכים לדבר באיזה שהוא ראיון.

אני מגיע הרי כל שנה ארצה, ולא מחמיץ משחק של מכבי חיפה. אז אפילו שאני כבר לא עוקב באדיקות, אני מכיר את התפתחות הקבוצה, רגעיה הגדולים, וכן הבעיות שהיו בה משך השנים.

אחד משחקני מכבי הגדולים היה  זוהי ערמלי משפרעם. כאן בגרינוויל ישנה מסעדה מזרחית מעולה ביותר "פיתה גריל". בעליה? בני דודיו של ערמלי משפרעם! ככה זה: אפשר להוציא אותי ממכבי חיפה, אבל אי אפשר להוציא את מכבי חיפה ממני!

אהרון אמר – השחקן הגדול בתולדות ישראל!

 

שחקני נבחרת ישראל באיטליה. אמר – כורע שני משמאל. סטלמך עומד ראשון מימין

אמר מימין, מנצ'ל משמאל

****************

קללת משטרת באר שבע

פריוויו למכבי חיפה – באר שבע

מתן גילור

כנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

מנחם התעקש ואני נכנעתי – אז הנה אני כותב לכם גם על כדורגל.

נתחיל מהמשחק של הפועל ב"ש נגד מכבי חיפה. היום יפורסם הפריוויו ולאחר המשחק אפרסם סיכום.

אני מאד אעריך אם תאמרו מה דעתכם: האם יש מקום לכדורגל ישראלי (ובכלל) באתר? האם אתם מוצאים את הפוסטים מעניינים וברמה נאותה?

אם תרצו שאמשיך ואם יהיו מספיק תגובות כדי שיהיה שווה לפרסם באתר, אז בהחלט נוכל להמשיך הלאה.

בואו נתחיל:

***

10 פעמים. 10 פעמים נתנו לי להטיס מטוס בקורס טיס, עד שהבינו שזה ממש לא זה והטיסו אותי מבית הספר לטיסה.

אולי זה ישמע לכם מעט מוזר, אך למרות שכתפי אינן רחבות, קטני אינה עבה ממתני אבי ומעולם לא השתתפתי בקורס של יובל עילם (והכסף נעלם) או אחרי (לחשבון הבנק של ההורים), עברתי יום סיירות בהצלחה. בהתאם לזאת, לאחר שהטיסוני מקורס טיס, זומנתי לגיבוש של "היחידה", AKA סיירת מטכ"ל.

היום הראשון עבר בשלום. קצת רצים, קצת סוחבים, קצת זוחלים ואפילו קיבלנו 20 דקות בכל ארוחה (נצח לעומת 7 הדקות להם הורגלתי בגיבוש טיס). לאחר השכמה בלילה, שגם היא עברה בלי תקלות מיוחדות, הגיע הבוקר. "מוזר" חשבתי לעצמי. "לא זכור לי שהכנסתי כדור טניס מעל מפרק הברך ומתחת לשכבת העור המקיפה אותו." "שמע", אומר לי הרופא, "קרבי זה לא בשביל הברך שלך."

כשחזרתי לבקו"ם, הופניתי לקצין המיון. "בוא נראה…" הוא אמר "תודות לנתונים שלך ובעקבות עברך בקורס טיס, אפשר לסדר לך יהלו"ם, חובלים או צוללות עם ראיון בלבד וללא גיבוש."

"בוא נלך על זה", השבתי.

"רק רגע, תן לי לבדוק משהו במחשב."

"הבט, אני רואה מה היה איתך בגיבוש מטכ"ל. לצערי, לא אוכל למיין אותך לקרבי."

"כדאי מאד שתמיין אותי לקרבי, אלא אם אתה רוצה שאמיין אותך למיון בשיבא, פה ליד."

"טוב, בוא נראה מה אפשר לעשות. יחידות חי"ר לא בא בחשבון. אם אתה ממש מתעקש, אפשר שיריון או תותחנים."

"תותחנים זה האלה עם זיק ומורן?"

"כן, ויש גם MLRS."

"אז תותחנים."

האוטובוס עושה דרכו מהבסיס תל השומר למחנה שבטה. מסביב רק חול ואדמת לס. רק לס וחולירע. בשבטה מעדכנים: "אין לנו מה לעשות איתך בשבוע הקרוב ובלאו הכי אתה זכאי לרגילה. חזור בעוד שבוע."

יופי, מה יש לעשות ברגילה? כמובן, משחק של מכבי. איפה? בירת הנגב. הכי קרוב- הכי טוב.

*

תכלס, אין לי הרבה מה לספר לכם מהמשחק בפרט ומאותה עונה בכלל, הואיל וביותר מעשרת המשחקים בהם נכחתי (לא רע לחייל קרבי דרומי בשנתו הראשונה בצבא, אה?) פני היו בעיקר לכיוון הקהל וגבי כלפי כר הדשא. יש לי זיכרון מעומם על בעיטה לחיבורים של רמי אבו לאבן מחוץ לרחבה, אבל גם לגבי זה אני לא בטוח.

על אף היתרון הבאר-שבעי, האוהדים הירוקים לא חדלו מעידוד ולא לרגע, דבר אשר העלה את חמתם של השוטרים. לפתע, עלה קצין משטרה ליציע כדי לעשות שפטים ברעול פנים אקראי. אותו עלם צעיר ניסה לחלץ את ידו מבין ידי השוטר והאחרון החליק והתגלגל במדרגות. הצעיר ברח כל עוד נפשו בו. יש הטוענים שבלילות ירח מלא עוד ניתן לראות את צלליתו ברחובות המחברים בין דרך המשחררים ודרך מצדה. מאותו רגע הוכרזה רצועת ביטחון, כלומר אסור לעמוד בין הכיסאות לגדר.

אני עומד על שורת הכיסאות הראשונה ומעודד. במהלך אחת הקפיצות אני מועד קלות ומוצא עצמי בשטח הסטרילי. השוטר תופס ומתחיל למשוך. אחותי, באינסטינקט חתולי, תופסת מהצד השני ומיד מצטרפים אליה עשרות אוהדים. גם לשוטר מצטרפים עוד 2 מחבריו, אך בסופו של דבר הם בוחרים לא להיכנס לעימות עם יציע שלם ועזבים אותי לנפשי.

בדרך הביתה אני פונה לשאר יושבי הרכב, "זכרו מה אני אומר לכם. היום הוטלה קללה על הפועל באר שבע. הפעם הבאה שהם ינצחו אותנו תהיה רק בעוד עשור. לא לפני ה-2 בדצמבר 2012."

*

מודה – טעיתי. חשבתי שהקללה תחזיק עשור. ברם, היא מחזיקה כבר יותר מ-11 שנים, בהם לא הפסדנו להופעל ב"ש. 10 משחקי בית הכוללים 8 ניצחונות ו-2 תוצאות תיקו ו-7 משחקי חוץ הכוללים 2 ניצחונות ו-5 תוצאות תיקו. או לסיכום 17 משחקים הכוללים 10 ניצחונות ו-7 תוצאות תיקו.

***

וניגש לפן המקצועי:

רבות דובר על השינוי בסגל השחקנים שחל בקבוצה מבירת הנגב, אך אין פוצה פה בדבר שינוי השיטה. לא זו בלבד שאלישע לוי שינה את שיטת המשחק והתאים אותה לסגל השחקנים, יותר מזה הוא שינה אותה בהתאם להיות הפועל ב"ש קבוצה בינונית ופחות איכותית מחלק מיריבותיה.

במכבי חיפה ובשנה הראשונה בהפועל ב"ש, אלישע לוי דגל בשיטת "המניפה". בגדול, השיטה אומרת שמצמצמים מרווחים בהגנה ומרווחים את המשחק כמה שניתן בהתקפה. ומדוע זאת? בעצם דוקטרינה זו באה לומר את הדברים הבאים:

בהגנה – אנחנו ניתן לכם את השטח לפתח משחק, נשחק עם לחץ נמוך של החלוצים וגבוה של הבלמים ונראה אתכם פורצים את ההגנה שלנו מהחצי ועד 20-25 מטרים מהשער. כלומר, ראש בראש ההגנה שלנו תגבור על ההתקפה שלכם.

בהתקפה – מדובר על שיטה שמתאימה בעיקר מול קבוצות מתגוננות שמשחקות נסוג. מול מכבי חיפה מרבית הקבוצות מצופפות את המשחק, ולכן צריך שיטה שתטיב לפרוץ הגנות אלה. השיטה אינה מתבססת על מהירות וכמעט מוותרת לחלוטין על יעילות בהתקפת מעבר. לעומת זאת, ריווח של המשחק משאיר את האמצע לפיווט או שניים (דבאלשווילי/ארבייטמן/חמד) די פנוי או הצדדים להרמות חופשיות (מסיללה/טוואטחה).

במכבי חיפה זה עבד לא רע עם 2.5 אליפויות. כשהגיע לב"ש, אלישע דבק בשיטה, אך נוכח בבעייתיות לבצע זאת בקבוצה בינונית. לפתע, התקפת היריבות מפצחת בנקל את ההגנה במשחק מסודר וההתקפה אינה מצליחה להתמודד עם במשחק מסודר ואינה בנויה למשחק מעבר. וזה לא שאלישע לא ניסה להביא שחקנים מתאימים. אבירם ברוכיאן הוא אחד השחקנים הכי מתאימים לכך בליגה, הואיל והמומחיות שלו זה החזקת כדור וריווח המשחק, אבל האיכות של כלל הקבוצה לא התאימה והיריבות ניצלו זאת. עד כדי כך שרק במחזור האחרון ב"ש ניצלה מירידה.

מה עשה אלישע השנה? השנה הוא הבין שבמשחק מסודר, ראש בראש, אין לו מה למכור מול הגדולות. בהתאם לזאת הוא ציוות שלישיה קדמית מהירה ושחקנים בעלי יכולת למסירות ארוכות לשלישיה זו. הלחץ של ב"ש מתחיל גבוה מאד ונסוג רק כאשר שוברים אותו  (כלומר, ברגע שמשתחררים מהלחץ הראשוני, החלוצים חוזרים מהר אחורה). בהתקפה, הניסיון הוא להעביר את הכדור כמה שיותר מהר קדימה ובעצם לייצר התקפות מעבר של 3 מול 4 או 4 מול 5, קרי לצמצם את שטח המשחק. בעצם, מדובר פה על סוג של מניפה הפוכה. זה בדיוק מה שעזר לה לנצח את התל-אביביות. לעומת זאת, כאשר הגנת היריבה משחקת נמוך ולא תוקפת עם הרבה שחקנים, ב"ש מתקשה להגיע למצבי הבקעה איכותיים, ואז לבעיטות מרחוק של סיראז נאסר ומאור בוזגלו משמעות רבה.

אז איך מכבי חיפה צריכה להתמודד עם זה? אמנם השלישיה של ב"ש פחות מהירה מהשלישיה של סכנין איתה התמודדה הגנת מכבי חיפה בהצלחה, אך היא טכנית יותר ובעיקר מכילה חלוץ מטרה טבעי, בדמות דובב גבאי, ועדיין מדובר על התקפה מהירה בהרבה מבלמי מכבי חיפה. בהתאם לזאת, סארי פאלח צריך לפתוח, בשל מהירותו. אילו דקל קינן ואדין צוצאליץ יפתחו, אריק בנאדו צריך לחזור על השטנץ מפתיחת המשחק נגד סכנין ולהוראות לאייל משומר המהיר לחפות מאחור, כאשר מכבי מתקיפה, עד שיוכח שהבלמים מסתדרים בכוחות עצמם.

מבחינה התקפית, אין כל צורך לשנות את אשר פעל היטב במשחק הקודם. אולי לאור זאת שהקישור של ב"ש עדיף על זה של סכנין ויכולת הבעיטה מרחוק, כדאי לבחון להציב את רן אבוקרט בקו אחד עם גוסטאבו בוקולי ומלפניהם את רובן ראיוס.

***

לסיכום – אפשר לנתח את המשחק מפה בירת הנגב. אבל אם שוב הפעול ב"ש תכשל בניסיונה לנצח את מכבי חיפה, אל תאשימו את המאמן והמניפה ההפוכה שלו, ואפילו לא את השחקנים. רק איש אחד אשם – אותו שוטר בדצמבר 2002.

בהצלחה לירוקים!

 

הכדור שאני שיחקתי איתו כדורגל!

(לכן הראש שלי דפוק!)

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. מנחם לס

    20 ינו 2014 06:53:26

    שכחתי לציין שאפילו הכתף שלי ירוקה (כשהחליפו לי כתף הפלטיניום בא בכמה צבעים ובחרתי ירוק – מכבי חיפה, והסלטיקס של אז!)

  2. המשגיח

    20 ינו 2014 07:04:53

    הי מתן, אחלה כתבה.
    תמיד מעצבן לקרוא על שוטרים שלא עושים עבודתם נאמנה.
    אני מקווה שאותו שוטר כבר לא נמצא בשירות.

    אני אישית אוהד חיפה שבשנים האחרונות מאוד התנתק מכדורגל ישראלי (אינספור סיבות), אז היה לי נחמד לקרוא עליהם.

    לדעתי יש מקום לכתוב כאן על כל ענף ספורט. מי שרוצה יקרא, מי שלא יקרא פוסט אחר. יש כאן מגוון. לא הייתי נותן דווקא לכמות התגובות להוות את הגורם המכריע , מה גם שאם זכור לי נכון אתה מפרסם את הכתבות גם ב KICK.

  3. צביקה

    20 ינו 2014 09:23:21

    מנחם, שווה להפריד את ההקדמה שלך כפוסט נפרד, גם כי היא טובה ושווה פוסט נפרד וגם כי היא כאילו "מסתירה" את הפוסט הנהדר של מתן.

  4. ארז

    20 ינו 2014 10:21:04

    האם יש מקום לכדורגל ישראלי (ובכלל) באתר? האם אתם מוצאים את הפוסטים מעניינים וברמה נאותה?
    ובכן, התשובה היא: כן, כן וכן.
    יש מקום באתר לכל ענף ספורט ובוודאי ובוודאי גם לכדורגל, קל וחומר ישראלי, קל וחומר כשכותבים פוסטים מעניינים וברמה נאותה (ואפילו מעבר).
    לגופו של עניין, אני אוהד הפועל (באר שבע, כמובן) ולא זכרתי שלא הצלחנו לנצח את מכבי חיפה כל כך הרבה זמן. תמוה, אבל גם קצת הגיוני בהתחשב בכך שהשנים האחרונות היו ממש גרועות להפועל וקודם לכן היו כמה שנים מאוד נפלאות של חיפה.
    בכל מקרה, זה אתר הופס וברובו צריך להיות מוקדש לליגה הטובה בעולם, אבל טוב שיש גם גיוון.

  5. יניב

    20 ינו 2014 12:35:16

    קודם כל מתן,אתה כותב בהחלט מוכשר ואני מקווה שתמשיך לכתוב פה.
    לגבי גופו של עניין אז קודם כל לי יש בעיה עם מכבי חיפה,העניין אם חיפה שלאף אחד אין בעיה איתה,תיקח אוהד מכבי ת"א הוא יגיד לך קודם שהפועל תישרף,אחכ בית"ר ואולי בסוף חיפה.אוהד הפועל ת"א יגיד לך אותו דבר רק שקודם מכבי ת"א תישרף,אוהד ביתר יללך קודם על הפועל.רק חיפה חומקת מתחת לראדר ובינתיים עשתה השתלטות על הכדורגל הישראלי.אני מניח שגם מה שמפריע לי שהם המועדון הכי מסודר בארץ ומכיוון שאני אוהד את המועדון הכי לא מסודר בארץ(ביתר) אז אני פשוט מקנא.
    ובלי שום קשר לזה הפועל ב"ש חייבת לנצח כדי שתיאורטית יהיה עדיין פייט למג\כבי ת"א

  6. אהרון שדה

    20 ינו 2014 12:47:50

    מתן ראשית תודה רבה .
    נהנתי מאד לקרוא אותך.
    בתור חולה כדורגל אני מצטער לומר לך כי אין מקום לכדורגל ישראלי …
    לא רק באתר בכלל …יש דבר כזה ?
    וברצינות .אני מקווה שלקראת סוף הסיבוב השני שיקבעו העולות לפליאוף העליון וכשייכנס מפעל הגביע והקרבות בתחתית יהיו חמים ו…שב"ש תשמור על עניין בליגה.יהיה מקום לכדורגל ישראלי.

    בגדול יש לי כמה דברים לומר .
    1.אלישע לוי לקח מבחינתי 3 אליפויות ולא 2.5
    2. אני אישית אוהד בית"ר זה מילדות ובתור ירושלמי שגר היום בישוב בפרברי ירושלים אני מרגיש שזה מחבר אותי לירושלים.
    3.הקבוצה השנייה שלי הייתה תמיד מכבי חיפה .(למעט תחילת תחילת שנות ה 80 בהיותי ילד הייתי מכבי נתניה בגלל : א. החופשות בעיר ב. מכנס ,לביא ,לם וגריאני המופלאים ).
    במיוחד אני זוכר את הקבוצה הטובה ביותר בכל הזמנים בישראל הלא היא מכבי חיפה של 1994 עם צ'אנוב בשער בהגנה פץ ובלבול מצד ימין אלון חזן ומצד שמאל גלאם.
    בקישור היו אלה קאנדאורוב ,רוני לוי ,ברקוביץ ועטר .
    ובחוד אלון מזרחי והולצמן /גצקו .לעיתים היה חזן בקישור ומשחקים עם חלוץ בודד.
    4. דווקא בשנים האחרונות ירד לי קצת מחיפה.אני עדיין מחזיק מהקור רוח והשפיות של שחר .אך קצת פחות מהקהל גירשתם את לוי (רוני) לאחר 3 אליפויות ואח"כ עשיתם אותו דבר ללוי השני (אלישע) .
    ובאמת מעניין אותי לדעת ממך האם הקהל לא מתחרט שאלישע הלך ?
    מאד אשמח לתשובה.
    5. ב"ש נראית אטרקטיבית מאד העונה אך לי זה נראה משחק של תיקו אם יורשה לי 1-1.

    1. מתן גילור

      20 ינו 2014 13:00:36

      אהרון שלום, תודה על התגובה.
      1. אני חשבתי שצריך לתת לאלישע להמשיך, אבל אני לא מתחרט על כך שעזב. הוא נתן 4 שנים יפות מאד וזה בסדר גם להיפרד ולהמשיך הלאה. לא צריך להתרגש מכמה זבי חוטם שלא ידעו להתייחס אליו בצורה מכובדת.
      2. במכבי חיפה של עונת 1993/1994 עמד בשער רפי כהן ולא צ'אנוב. הקבוצה שיחקה עם חלוץ בודד לאורך כל העונה, בהרכב הבא:
      רפי כהן, מרקו בלבול, רומן פץ (צבר דניאל החליפו אחרי שמאיר מלירה…), אלון חרזי, משה גלאם, סרגיי קנדאורוב, רוני לוי, אלון חזן, אייל ברקוביץ', ראובן עטר, אלון מזרחי.
      מבחינת איכות, זו של סוף תקופת גרנט היתה איכותית יותר (דוידוביץ', ז'אנו, בנאדו, חרזי, קייסי, ז'וטאוטאס, באדיר, בניון, רוסו, פראליה, יעקובו). על הספסל חלוצים כמו יניב קטן ורפי כהן.
      אבל, וזה אבל גדול, הקבוצה של 94 היתה יציבה בצורה בלתי רגילה. מאומנת ומחוברת מאד.

      1. אהרון שדה

        20 ינו 2014 15:14:26

        היי מתן :
        ראשית הרגשתי ששכחתי מישהו אך לשכוח מחרזי …הגזמתי.
        עכשיו נזכרתי שבתחילת אותה עונה בנאדו הושאל לבית"ר.
        צ'אנוב …אני נהיה סנילי והחלפתי אותו עם עונת הדאבל ב90-1 כשהחליף באמצע העונה את גיורא אנטמן.כמובן שרפי כהן שהגיע מהפועל פ"ת (דרך אילת) היה השוער
        אגב : התכוונת למאיר מליקה …אך זה קרה למיטב זכרוני בשנת 94-5 .
        אם כבר מדברים על איכות אז…שנה אח,"כ הגיע גם רביבו.
        בזכייה בגביע.אך אני מדבר על השגיות +סגנון משחק נטו.
        ה 0-5 על מכבי ת"א לא יוצא לי מהראש …

          1. אהרון שדה

            20 ינו 2014 16:40:56

            נכון נכון .בעונת אח"כ בעונת 95/6 היה זה אלון ברומר ממכבי ת"א שנפצע מול …הפועל חיפה (..וגרנט).ובסוף אותו ברומר כבש את שער האליפות …בב"ש במחזור האחרון .

  7. יוסי כהן

    20 ינו 2014 13:09:25

    אני ירוק מושבע מאז שהבחנתי אם הכדור הוא עגול או מרובע (ובהחלט יש מקום פה גם לכדורגל זה חשוב אפילו) אצלנו זה משפחתי מסבא והדודים בשפרינצק ועד האחיינים בדניה תמיד הירוק היה דומיננטי יותר ועכשיו מקצועית כאוהד אני לא יהמר נגדם אבל העונה של חיפה היא כעת מצ'עצ'עת אין רצף ארור של יותר מ4 ניצחונות כל העונה אבל היוםהיא מגיעה לווסרמיל אחרי ניצחון (בקושי ומזל גדול בסוף ) על סכנין ולפני זה הפסד למכבי תל אביב עד כה ניצחה רק 3 משחקי חוץ העונה כך שקשה לי לאמין שינצחו היום ובסה:כ תיקו ישקף אני לא יוכל לראות את המשחק לצערי (יש לי ארוע) נקווה לניצחון ירוק

  9. ניב

    20 ינו 2014 13:43:55

    תודה על הפוסט ( אפילו שזה על כדורגל ישראלי – ישמור השם ) , יש לי כם סימפתיה למכבי חיפה ואני לא יודע למה . דווקא יש לי סיבות לא לאהוד אותם , אני קיבוצניק וחונכתי להפועל , אני גר בסביבת ירושלים ואני תמיד מעדיף לאהוד את האנדרדוג . אבל בכל זאת אוהב את חיפה .
    במשחק היום אני בעדם .

  10. בשן

    20 ינו 2014 16:05:19

    שאלה למתן בקשר לאהרון אמר שמנחם כבר כתב עליו כאן פעם: האם גם בין אוהדי מכבי חיפה 'המקצועניים' כמוך, אהרון אמר נחשב לכזה עילוי שניקטע באמצע בגלל תאונה?

  12. האווי לאסוף

    20 ינו 2014 17:27:58

    אם לתרום את שני הסנט שלי, נראה לי שמאמרים ברמה כזו יתקבלו בברכה גם על בדמיגטון. הצגת בפוסט זווית ראיה וניתוח שיטת משחק בצורה שלא נתקלתי בה עד היום.
    ורק דבר אחד עדיין לא ברור לי: למה לעמוד משחק שלם עם הגב למגרש? 🙂
    לדעתי, מדובר באקט שהוא חלק מתופעה רחבה יותר, ועצובה כשלעצמה, שבה האוהדים הפכו להיות חשובים יותר מהמשחק עצמו.
    אני מבין, לדוגמה, שלהוריד חולצה ולעודד את הקבוצה כמעט עירום במשך שעתיים בערב ינואר זה סמל לאהבה, אבל מה אמורה לסמל התעלמות טוטאלית מהמשחק שלה?

  13. מתן גילור

    20 ינו 2014 17:54:05

    תגובות:
    1. תודה על המחמאות. די, תמשיכו 🙂
    2. בשן – אתה מדובר על תקופה שאבא שלי היה ילד. ודאי שאני יכול להסתמך על עדויות זקני המשפחה והיציע בלבד. הדעה הרווחת היא שאכן מדובר על שחקן לכל הפחות עם רמת הכישרון של ברקוביץ' או בניון.
    3. האווי – האם המנצח חשוב מהקונצרט עצמו כי הוא עם הגב לקהל? על "תזמורת" של אלפי אוהדים צרך יותר ממנצח אחד ובאותה התקופה הייתי אחד מהמנצחים המשניים (מדובר על ימי הולדת הקופים הירוקים). הלוואי וזה היה הדבר הכי טיפשי שהייתי עושה בגיל 18…

    1. מנחם לס

      20 ינו 2014 21:23:06

      מתן, אני לא אחד שבגלל שהוא זקן הוא חושב ש-"פעם היה יותר טוב". עובדה שבכדורסל נבחרת כל הזמנים שלי היא משנות ה-80 ומעלה, ואף אחד לא משנות ה-60, אפילו שאוסקאר רוברטסון היה (באמת!) קרוב מאד למייקל ג'ורדן.
      אז בקשר לאמר, מדובר בשחקן הרבה יותר טוב מברקוביץ' או בניון. ראשית הוא היה גבוה עם רגליים ארוכות (נידמה לי שהיה 1.85; ממש מין זידאן כזה). הוא היה קוסם עם הכדור, וראיית המשחק שלו עלתה על כל דבר שהיה אז. פשוט לא היה לו עם מי לשחק. הוא היה גם מהיר ביותר – אין בכלל מה להשוות את ברקוביץ' או בניון אליו. והיתה לו בעיטת פצצה ממש. הוא גם היה טאקלר מצויין. הוא פשוט נולד 40 שנה מוקדם מדי. הייתי מת לראות אחד כמוהו היום בברצלונה!

  14. צביקה

    20 ינו 2014 18:19:56

    אני כילד שתמיד אהד את מכבי ת"א, תמיד גיליתי סימפטיה לשני מועדונים אחים-יריבים + אחד בן-דוד, הלא הם מכבי נתניה וחיפה, ובית"ר ירושלים. וכמובן תמיד שנאתי את הפועל ת"א. ולמרות ה10-0 הנוראי שחטפנו מחיפה ותמיד נזכור אותו בבושה, תמיד אפרגן לקבוצה המופלאה הזאת של חיפה, עם רוזנטל וסלקטר וזאהי ארמלי. זאת הקבוצה שזכתה ב-3 אליפויות בשנות השמונים, וקיבעה את מעמדה של חיפה שוב כקבוצת צמרת (לאחר העידן של מנחם…). קבוצה נוספת שלא תישכח של חיפה היא הקבוצה של ברקוביץ', עטר, ואלון מזרחי בחוד (ועוד הרבה שחקנים מעולים) הקבוצה שזכתה באליפות הכי חד משמעית שהייתה בארץ, עם שיא הנצחונות, ללא הפסד, ושיא הנקודות, ושיא השערים ושיא הפרש השערים. אז נכון שהעשור של שנות ה-2000 היה בשליטה מוחלטת של חיפה עם 6 אליפויות ועם הופעות בליגת האלופות ובגביע אופ"א, אבל בשבילי זה כבר לא זה. אבל מתן כתב כ"כ יפה, שזה בכל מקרה היה מעניין לקרוא.

  15. ido moria

    20 ינו 2014 23:03:36

    מתן – טוב שבאת, כתוב יפה P)

    אני מחזיק תיק הקריקט וטניס הנשים באתר. ויש גם אפלטון שכותב על ספורט ימי מדיי פעם. כדורגל ישראלי זה אחלה ספורט איזוטרי ביחד זה כבר 4 (אולי 5 יחד עם ה NFL המשונה של מנחם).

  16. ido moria

    20 ינו 2014 23:07:36

    המשחק הראשון שראיתי היה של הפועל נגד מכבי חייפה של אבי רן שהוציא כדור מהקורות (נגמר 1:1 או 1:0).

    אח"כ חזרתי לראות כדורגל כי כעברתי לשכונה וכל שבת היה יוצאת שיירה לבלומפילד (פלורנטין ונוגה שכונות תאומות וכולם הפועל) והיה נחמד כי זה היה כמו מסיבה, אבל אז יישבתי ליד אוהד שבא עם הילד שלא ובמשך שעתיים קילל קללות נוראיות, ולא חזר על אותה קללה פעמיים. והילד שלו (בן 4 או 5) יושב מקשיב ולומד. אז הבנתי שכדורגל ישראלי זה אקדמייה מתקדמת לארסים כבדים ולא חזרתי יותר.

    1. מתן גילור

      20 ינו 2014 23:21:00

      חשבתי לקחת את הבן הגדול שלי לפני שבוע וחצי נגד סכנין, אבל אז במשחק שהיה רק 5 ימים לפני זה אוהד שאני מכיר מהיציע (זה היה משחק חוץ) צעק לאחד השחקנים "שחור" בירידה מהמגרש. מעבר לזה שכמובן שכתבתי על זה פוסט שלם בבלוג, החלטתי שלא אביא אותו בינתיים.
      אני עוקב אחרי הפוסטים שלך במלבורן. בתור פדדריסט, זה פשוט משגע אותי שכל השמינייה ברבע, חוץ מ…ברור, היריב של נדאל 🙁

  18. מולי

    22 ינו 2014 07:54:59

    קודם כל תמשיך לכתוב!
    תודה על הפוסט הזה, השילוב של עצמך מחד והרחבת דעת על תחום האימון עושה את זה ובגדול.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט