איך הדוק דפק את החציל? פריוויו וסקירה במיקשה אחת/ מנחם לס

כמה שהניקס היו צריכים אותו העונה!

אמרתי שהפיניקס סאנס הם המועמדים לאליפות?
לא אמרתי.
מה שאני אומר הוא שחייבים להיזהר מהקבוצה הזאת.
תראו מה הם עשו בינתיים העונה לקבוצות המערב:
Taking on the West's Best: Phoenix's Big Wins
Date Opponent Score Result
Oct. 30 Portland Trail Blazers 104-91 Win
Nov. 27 Portland Trail Blazers 120-106 Win
Dec. 4 Houston Rockets 97-88 Win
Dec. 15 Golden State Warriors 106-102 Win
Dec. 30 Los Angeles Clippers 107-88 Win

 

ואמש הקריעה הקולוסלית של אינדיאנה פייסרס על 24 נקודות! עשרים וארבע הפרש נגד הפייסרס שרק שלשום הגדרתי כ-

קבוצה כמעט מושלמת!

מה שקרה אמש היה שפיניקס היתה טובה יותר מה-BEST  של ה-NBA.

 

לקראת סיום חצי העונה הסאנס נתנו משחק שחייב להסתיים בסימן קריאה, כשהם עשו מקבוצת ההגנה הטובה בליגה – נייר. אולי פלסטיק במקרה הטוב. הם חתכו בה וקירטעו בה כאילו היתה חבר גידעים. כל מה שהסאנס צריכה זה עוד נצחון אחד בלבד להשיג 25, מספר נצחונותיה כל העונה שעברה. הם גרמו לאינדיאנה – הקשיבו! הקשיבו! – 21 איבודי כדור. שוב: עשרים ואחד איבודים.

כל שחקן חמישייה, ואפשר לזרוק למשוואה את 'השחקן הששי' מרקיף מוריס (20 נק') היה בדאבל-פיגר. הקבוצה כולה, מהשחקן מס' 1 עד 12, קלעה ב-54.2% נגד קבוצה המרשה ליריביה 40.8% למשחק. הם קלעו 124 נגד קבוצה שנגדה קולעות היריבות 88.3 נק' למשחק. ותודו שכולכם שכחתם (גם אני!) שהם עשו הכל ללא שחקנם הטוב ביותר בתחילת העונה, אריק ברדסו.

הסאנס עשו מה שהם רצו. באנגלית אומרים "THEY IMPOSED THEIR WILL" על הפייסרס, שלעתים נראתה כקבוצה שמלקו לה את ראשה והיא רצה על הפארקט ללא מטרה וללא סיבה. היו רגעים שממש ריחמתי על אינדיאנה פייסרס שהסאנס צימצמה לקבוצת ליגה ז'. הסאנס קלעו ב-28 פאסטברייקים, 11 מ-16 שלשות. הסווינגמן ג'רלד גרין קלע 18 מה-23 שלו בחצי הראשון, והצטרף אליו פייסרס לשעבר נוסף – הסנטר הצעיר מיילס פלמבי – שעשה מרוי היברט חוכא ואיתלולא ברגעים המעטים ששיחק  עם 11 נק' ו-7 ריבאונדים, כשרוי נראה כסנטר שלא יודע בדיוק מה עושים על הפארקט.

והסאנס עשו הכל ללא שחקנם הטוב ביותר לאחרונה הגארד גורן דרג'יק שהמאמן ג'ף הורנסק לא היה זקוק לו כלל בחצי השני, אחרי שהוא שיחק כמעט כל משחק עד עתה מאז הפציעה של בלדסו מעל 40 דקות. הוא עלה לחצי הראשון, קלע 8 מ-10 ל-21, ויכול היה ללכת להתקלח.

 

 
Why Every Team Should Fear the Phoenix Suns in the Playoffs

דראג'יק – 8 מ-10 בחצי הראשון, ומנוחה על הספסל עד הסוף.

האם הסאנס יכולה לשחק כך עד הסוף? כמובן שלא. אבל היכולת לתת משחק כזה – דבר שהניקס למשל לא מסוגלת אפילו להבין – מראה על פוטנציאל אדיר.

אז כמה טובה באמת היא הפיניקס סאנס הזאת? כמה טוב הוא מאמנה?

אגיד לכם דבר אחד: פיניקס מסוגלת להיות NIGHTMARE, חלום בלהות, בכל מצ'אפ נגד כל קבוצת פלייאוף:

Phoenix vanquished the mighty Pacers by a final score of 124-100, thanks to 54 percent shooting and an 11-of-16 effort from long distance. It wasn't just the raw numbers that made the Suns' surprise upset so remarkable, either; it was the way they did it.

Nobody dictates tempo against Indiana. Nobody fires away from three-point land with impunity. Nobody dices up the Pacers' historically good defense at will.

But the Suns did all those things, and that led to a few snippets of analysis you don't often hear.

 

 

 

The Big, Fat Caveat

Obviously, before we start talking about playoff spoilers and the dangers of facing the Suns, we have to first point out that it's far from a foregone conclusion that Phoenix will finish among the West's top eight seeds. Eric Bledsoe's return date from surgery to remove a piece of torn meniscus from his knee is still uncertain. Without him, the Suns aren't as big of a threat as they otherwise could be.

Per Paul Coro of The Arizona Republic, Bledsoe said of a possible comeback sometime after the All-Star break: "If it’s possible,” Bledsoe said. “I’m taking it slow.”

Not exactly concrete, huh?

If and when Bledsoe comes back, there's still no guarantee that he'll be able to provide the same kind of brilliant all-around play and competitive edge to the Suns' backcourt.

Plus, the Memphis Grizzlies now have Marc Gasol back in the fold, and everyone seems to have forgotten the deep playoff run the Grizz made just last year. Plus, Memphis has beaten Phoenix in a pair of head-to-head matchups in the past two weeks.

Then there's the Minnesota Timberwolves, every number-cruncher's favorite team to regress to the mean eventually. The 'Wolves possess the fifth-best per-game differential in the West, and many expect them to vault up from the No. 11 spot in the conference before long.

 

Jordan Johnson/Getty Images

 

And don't forget the Denver Nuggets, recent victims of the Suns but still within striking distance of a postseason berth at the halfway point in the season.

All that aside, the fact is this: The Suns currently occupy the No. 7 spot in the West. It's theirs to lose.

Based on the way they've hovered around .500 (5-6 to be exact) since Bledsoe went down, there's a good chance they'll stay right in the thick of the race all season long. And if they do wind up making the postseason dance, the things they showed against the best defense on the planet on Wednesday will make them a matchup everyone should want to avoid.

 

How It Happened

Dragic went off against Indy, probing the defense with his inimitable (unless you're Manu Ginobili) drives and herky-jerky attacks. He finished with 21 points on an ultra-efficient 8-of-10 from the field in just 22 minutes.

In addition, Gerald Green stuck it to the team that traded him over the summer with a team-high 23 points. In the midst of his best season as a pro, Green punctuated his performance with an array of dunks and acrobatic finishes. Oh, and he drilled a trio of triples for good measure.

 

 

Throughout the contest, Phoenix pushed the pace. That's not a new tactic against Indiana; everyone knows that getting into a half-court slog against the league's best defense is agreeing to a slow, painful death.

But most attempts to speed the game up against the Pacers' disciplined D sputter out sometime in the first five minutes of the game.

The Suns managed to do it throughout the contest, turning the game into an up-and-down affair that resembled a shootaround by the second half. In essence, Phoenix gave its fans exactly the kind of basketball they've grown to love over the past decade or so.

 

To be fair to the Suns, they're a little bit more than a push-the-pace sideshow. These Suns rank a respectable 12th in the NBA in defensive efficiency, a solid figure that looks even better next to their No. 8offensive rating, per NBA.com.

And even though the Suns play at a top-ten pace, their offensive success against Indiana—and the league at large—isn't all about creating transition chaos.

Phoenix can put five legitimate three-point threats on the floor at once, which it did in spurts during its second-half blitz against the Pacers. With the Morris twins and Channing Frye holding down frontcourt positions, defense and rebounding can be a little difficult. But that trio creates space that few teams are used to defending.

Nobody covers the three-point line better than the Pacers, but Roy Hibbert was clearly out of his comfort zone in the limited minutes he had to spend chasing shooters far away from the bucket. Looking ahead, it's not hard to imagine the Suns doing the same thing to Tim Duncan or Tiago Splitter in San AntonioDwight Howard in Houston or Andrew Bogut in Golden State.

 

Put simply, anytime you can make the Pacers give up, you've done something that makes you dangerous to every other team in the league.

 

At Their Best

 

Barry Gossage/Getty Images

 

And as we saw against Indiana, once the Suns catch fire there's not a lot that any defensive scheme or personnel group can do to cool them off. It's silly to imagine they'll be so remarkably accurate or so in control of the game's pace over the course of a seven-game series.

But we know that the Suns are capable of playing this way against the league's best team. Even if it was just one game, that has to count for something.

Note, too, that the Suns have already had significant success against some of the West's best teams.

 

Taking on the West's Best: Phoenix's Big Wins
Date Opponent Score Result
Oct. 30 Portland Trail Blazers 104-91 Win
Nov. 27 Portland Trail Blazers 120-106 Win
Dec. 4 Houston Rockets 97-88 Win
Dec. 15 Golden State Warriors 106-102 Win
Dec. 30 Los Angeles Clippers 107-88 Win

NBA.com

 

As much as anything, Phoenix is a confident bunch. Nobody on the roster was intimidated by the imposing Pacers, a fact that became particularly evident as the game started to get out of hand down the stretch:
Nobody's saying the Suns are world-beaters. They've got a ton of young players and are still a team that could run into a prolonged rough patch against a brutally difficult Western Conference schedule.

Against the Pacers, though, they showed what they can do at their best. Nobody out West wants to be the team to find out if they can do it over the course of a playoff series.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 137 תגובות

  1. אני הולך על:

    קיי-ג'יי
    טי-מאק
    אייברסון
    קיד
    שאק
    וייד
    אין לי מושג מי האחרון! (שחקן שאסור לשכוח?)

  2. מלמטה למעלה : בן וואלס, וויד,שאק,קיד,אייברסון, טי-מאק וג'ונסון(לא זוכר את השם הפרטי) אבל זוכר שהיה לי לי פוטר של ג'ורדן מולו מהסדרת גמר של הבולס נגד הסאנס

    1. קוראים לו קווין ג'ונסון כמו שהפזיקאי כבר אמר, וסתם לידע כללי, הוא ממש מצליח מחוץ לליגה. למד בהרווארד ובברקלי, הוא עומד בראש קונצרן ותורם לקהילה ובנוסף הוא ראש עריית סקרמנטו(האפרו-אמריקאי הראשון)

      1. Menachem, the law school's dean is Nicholas Allard. There is no 'rector' in any law school. Moreover, they don't have any Nancy in this law school. Never trust an eggplant!!! You should have known better 😉

  3. כמו שכולם אמרו – כנראה התכוונו לקווין ג'ונסון ושאק, אבל לדעתי יצא הרבה יותר דומה לג'ו ג'ונסון ובייבי דייויס.

  4. לקינגס יש מאצ אף טוב מול אוקלהומה.
    גם ללא קאזינס הקינגס היו קרובים לניצחון לפני חודש.
    רואה את זה קורה היום.

    1. רק אחד מתחיל לפני חצות.
      השאר? אני לא יודע. לדעתי זאת שטות כי באותו הזמן ש-4 משחקים מתחילים, סן פרנציסקו ניינרס משחקת בסיאטל על הזכות ללכת לסופרבול.
      לייקרס עןמד להתחיל

      1. התכוונתי למחר (20 בינואר): דאלאלס מול קליבלנד ב8 אצלנו, דטרויט מול קליפרס כנ"ל, שארלוט מול טורונטו ופילדלפיה מול וושינגטון ב9 אצלנו וניו יורק מול ברוקלין ב9.30. ותודה למרטין לותר קינג, כנראה שזה בזכותו.

    1. ממוצע האסיסטים של מארשל במשחקים שבהם הוא פתח בחמישייה היו מובילים את הליגה.

      יותר מכריס פול, רוביו, כולם.

  5. התחלת לאהוב את דה-רוזן,מאז שגיי עזב הוא מחפש לקלוע הכי הרבה,
    לא כופה זריקות,מוסר יותר וקוטף יותר,שחקן שחקן,
    גם אם יעופו סיבוב ראשון,אני מצפה ממנו לפחות לאיזה 2 הצגות.

  6. גאסול צריך להיות בטורונטו תמורת פילדס, הייז, הנסברו, ובחירת סיבוב ראשון.

    זה הטרייד שהייתי רוצה לראות את הלייקרס עושים בדד ליין.

  7. יפה. היה מעניין. רפטורס רצו בהתחלת הרבע השני, 14-2, ואז הלייקרס עשו 22-8, והרבע נגמר 25-22 לטובת הלייקרס. וזה אחרי שהרבע הראשון היה 36-29 לטובת הרפטורס. יש מצב למשחק מותח עד הסוף.

  8. ד'אנטוני עלה על זה שגאסול הרבה יותר יעיל כשההתקפה מרווחת עבורו על ידי מספר 4 שקולע מבחוץ.
    זה בלט במיוחד בדקות שריאן קלי התחיל לקבל לאחרונה, ולכן היום קלי כבר עולה בחמישייה.

    הלייקרס משחקים כדורסל נהדר עם קרוב לאפס כישרון, אפס זמן לכימיה בין השחקנים בגלל פציעות, וכמעט אפס יכולת הגנתית אישית.

  9. האריס זה שחקן שבשבועיים האחרונים שלו ב D-LEAGUE היה לו ממוע של 43 נקודות למשחק…

    לדעתי החשיפה שהוא מקבל כאן תביא אותו לחוזה גדול באירופה.

      1. אני הייתי לוקח.

        הוא לא סתם גאנר – הוא פשוט שחקן התקפה מוכשר, וגם נראה אתלטי מאד.

        הייתי ישר נועל אותו בחוזה ל 3 שנים.

    1. לטובה? איזה טובה??

      לא הייתה לך פעם תיאוריה שאנחנו מנצחים יותר בלי קובי?? אם אני לא טועה מאז הפציעה של קובי אנחנו עם ניצחון ב-13 משחקים.

      חזרה של קובי לא אמורה לשנות לכאן או לכאן.
      הקבוצה תמשיך לשחק יפה, להלחם, להתאמץ וב-98 אחוז מהמקרים תפסיד, קובי בן 35 לא אמור לגרום לה לנצח כמה טוב שהוא יהיה.

  10. בידור הלייקרס, אשכרה רוטציה של 8 שחקנים שחצי מהם על הגבול בין הדי ליג לבין הצורך לבלות קצת בדי ליג.

    אפשר אולי לשנות את השם ללוס אנג'לס דיפנדרס. יאללה למה לא המילה דיפנס אולי תדביק את הקבוצה במשהו.

    מני האריס, אם אני לא טועה יש לבחור הזה ממוצע 30 נק' השנה בדי ליג.

    אגב אני מת על ראיין קלי!! כשבחרנו אותו 42 אני חושב ממש שמחתי זה שחקן אדיר! נתן קריירה יפה מאוד אצל ששבסקי , דיוק ממש נראתה חצי קבוצה בכל התקופה כשהיה פצוע.
    והוא גם מתקפד נהדר בקלאטץ', מקווה שימשיך לקבל דק'.

      1. כן הוא שחקן אדיר בטח לרוקי שנבחר במעמקי הסיבוב ה-2.

        זה שחקן חכם, מודע למגבלות של עצמו, עושה דברים שהוא יודע ולא כופה את עצמו והדבר שאני הכי אוהב בו זה היכולת בקלאטץ' הוא מרגיש את המשחק והוא עדיין לא הראה את זה בNBA אבל זה יגיע, אני בטוח בו.

        עקבתי אחריו לאורך כל הקריירה בדיוק והוא מבחינתי מניה בטוחה.
        אני יודע למה לצפות ומה לקבל.

  11. מנחם אתה כל הזמן טוען שיש לך פה מלא אוהדי לייקרס,

    אני חושב שאתה חייב להם התנצלות, כל הגולשים שיונקים כל שטות שאתה פולט לאוויר ממש האמינו לך שהבטחת להם שהלייקרס תנצח יותר בלי קובי….
    הם ממש האמינו בזה…

      1. מה נכון מה אתה שיכור<? ניצחון 1 ב-13 משחקים זה מאזן שגם הקבוצה של אפי בירנבאום יכולה לעשות בNBA.

        זה נכון בערך כמו שאמרת פעם שדטרויט היא הקבוצה השלישית הכי טובה במזרח ולכן היא יותר טובה מכל קבוצה מערבית.

        בקיצור מנחם התחלת לעשות חמוצים ולא סיפרת לנו?

  12. ראיין קלי הוא בדיוק סטרץ' פוורד אין מה לשחק במקרה הזה גם עם וואלנצ'יונס, הוא תמיד יברח לאיזה ה-3, הצרה של טורונטו שהוא סטרץ' פוורד שגם יודע למסור וגם קולע מצוין מחצי מרחק.

    1. הוא יהיה כמו הלבן שהיה ללייקרס מיוקון. שחקן בינוני לא רע שלא יכול לשחק עם הילדים הגדולים אבל נגד טורונטו הוא אלוף.

  13. ריאן קלי שבעיקר קולע שלשות הוא בדיוק טראביס-לא קלע שלשה אחת בחיים שלו-נייט.

    השוואה מושלמת. איך אף אחד לא חשב על זה קודם.

    1. טראוויס נייט עשה קריירקה בלייקרס בקליעות של 4-5 מטרים מהצד. זה מה שקלי יעשה. זה שהוא קולע שלשה בחמישה משחקים לא מוסיף ולא גורע. הם שניהם סנטרים חסרי קואורדינציה, ומצידי שיישאר בלייקרס ב-20 השנה הבאות.

  14. ראיין קלי שלשה בחמישה משחקים???

    מנחם אתה רשמית סנילי, איך אני יודע את זה?
    כי אני ואתה עקבנו אחרי כל הקריירה של קלי, כל טורניר מכללות שהוא שיחק עם דיוק ראינו.
    להגיד שראיין קלי הוא שחקן שקולע שלשה ב-5 משחקים זה לחלוטין לא לזכור במי מדובר ואני מדגיש לזכור כי זה שחקן שפעם הכרת.
    יש רופאים טובים שם בגרינוויל או שזה כמו בסדרה הזאת דוקטור קווין רופאה במערב??
    אני שואל מדאגה מנחם.

    שנה שעברה למשל היה פצוע רוב העונה ומהרגע שחזר לא הפסיק להפגיז שלשות, הוא קלע 35 שלשות ב-23 משחקים בלבד בדיוק(ואם תהית ב42 אחוז)

    עונה אחת לפני זה תקע 40 שלשות ב40 אחוז(ב-31 משחקים).
    לא ברור לי למה אתה אומר דברים כאלה לפחות תבדוק שלא תביך את עצמך.

      1. מנחם תפסיק ליפות את התיאוריה ההזויה שלך.

        בן אדם שקלע 42 אחוז לשלוש במכללות וזרק יותר מ-100 זריקות משם לעונה הוא שחקן שפשוט יש לו טווח טוב ל-3 גם בNBA.

        הזריקה היא אותה זריקה והמרחק אומנם קצר יותר אבל זה לא משנה, קלעי עולה לקליעת 3 באותה צורה ובטח שאי אפשר לקרוא לזה קליעה מחצי מרחק.

        על אותו משקל אתה יכול להתחיל לקטלג את כל האירופאים שמגיעים לליגה כשחקנים ללא טווח ל-3 כי הרי באירופה הם זורקים חצי מטר קרוב יותר.

        זה לא מגוחך??

      1. ראיין קלי תוך שנתיים שלוש שחקן באירופה
        הוא מנצל את הסיטוציאה עד המקסימום וזהו
        לא נראה לי שתהיה לו קרירה מפוארת
        טרוויס נייט , הזכרת לי את הלילות שהייתי צופה ביוקון
        ריי אלן, דוני ודונייאל מארשל ( אין קשר משפחתי ) קווין אולי , טרוויס נייט אנד פרום רמת אפעל , דורון שפפפפפר

  15. אז בסוף מסתבר שהחציל מעדיף מיונז, ועוד מיונז מלומד!
    ועל זה דר עוזי חבושה היה אומר – סוף חציל להתחבר לחדק של פיל חחחח

  16. הייתי עד עכשיו בבאר ספורט של שונאי סן פרנציסקו ניינרס, ואני בראשם! לטס גו דנבר אובר סיאטל! (אבל אני חוגג שסיאטל ניצחה את הניינרס)

  17. היו כמה שכינו אותו שקרן,ואברי אמר שאין בכלל ננסי,
    אז בדקתי ויש ננסי, אז מי פה השקרן.
    כנראה לרבין יש המון זמן פנוי,כי כל דבר קטן שלך או של מומי
    הוא בודק בציציות,
    רבין במקום לחפש קרציות תעשה יומן ניקס,

  18. רבין היה אמור לעשות יומן על הניקס. אבל הוא עסוק בלחטט דברים שמומי אומר ואני כותב. הוא חטטן כזה, מה אפשר לעשות.

  19. לא יכול להיות בחיים,למנחם אין את הסלנג של מומי,הוא לא מכיר בכלל סלנג כזה,גם הרבה ישראלים לא מבינים כל-כך,
    מה שכן הוא יכול להיות סמדר,
    בכל מקרה כל מה שמוסיף צבע לאתר זה טוב,
    ובמפגש של ההופס בארץ אנחנו נראה מי זה מי,
    דרך-אגב מנחם, איתי הספיק לשלוח לך את יומן הספארס.

    1. לא נראה לי שכזה מטורף.
      לדעתי זה הרבה הייפ ושיווק וקצת כי המזרח רדוד.
      הסתכלתי קצת על המערב של עונת 2001 (מקרי, פשוט זה הכי ישן שיש בסטטיסטיקות של ESPN)
      לאב אולדריג' ודיוויס זה אחלה pf, אבל האם הם באמת יותר טובים מוובר, דאנקן וגארנט בשיאם?ממלון?מנוביצקי הצעיר שנשאר בחוץ?מג'יימיסון שנשאר בחוץ בעונת קריירה?
      שני הסטיבים שנשארו בחוץ – נאש ופרנסיס יכלו לתת פייט לגארדים בליגה היום בלי שום בעיה. גם בחור מזדקן בשם ג'ון סטוקטון שהיה אז שני באסיסטים (וראשון בליגה ב- TS% !!!!!)
      תוסיף את שאקיל בשיאו ודיוויד רובינסון רק בתחילת הירידה ותגלה שהעומק המטורף היום לא כל כך מטורף…
      גם בחמישיה, אני שם את הכסף שלי על קיד, בריאנט, וובר, דאנקן ושאק מול כל דבר שהמערב של היום יכול לתת.

      1. לא יודע אם מישהו קורא את התגובה ה- 1,257 לטור הזה, אבל עדות לגדולה של סלואן ויוטה -4 שחקני חמישיה ב-20 המובילים בליגה ב- TS%, בשנים שהסטטיסטיקה לא הייתה חזות הכל.

        1. לאב אולדריג' ודייוויס(על ווילד קארד מה שנקרא) יהיו בפנים.

          אבל זאת לא הנקודה.

          הנקודה היא ששחקן למשל עם יעילות מדהימה כמו של גוראן דראגיץ'(בסטט' מתקדמות בחלק מהן הוא מציג בחודשים האחרונים נתוני יעילות שרק לברון מציג דברים דומים) שנמצא בעונת קריירה מכל הבחינות כמעט כולל מקום 1 אצל הPG בנקודות בצבע(שזה נתון משמעותי מאוד לPG טובים) ועם כל הסטט' המדהימה הזאת הוא כנראה מוצא את עצמו בחוץ(אצל הכותב הוא הכניס אותו אחרון בוויילד קארד).

          מספיק לראות שפרט להארדן אף SG אחר במערב לא נכנס בכלל לרשימה הסופית של המעומדים(ואני מדבר איתך על שמות כמו מונטה אליס, קווין מרטין וקליי תומפסון.

          כל אחד מהם במזרח היה נכנס או לפחות מתמודד על כרטיס מול סטיבנסון, במערב הם אפילו לא שיקול סופי בגלל העומק המטורף של PGדים (וכל זה כשקובי, פול ווסטברוק פצועים, רק תחשוב איזה בלאגן היה אם אחד מהם היה כשיר ).

          זאת עונה מטורפת מכל הבחינות.

          הנתונים המתקדמים של לאב למשל מדהימים, הוא מוביל את הליגה בהמון מדדי יעילות, מדדים שבכייף לוקחים אותך כסוג של מעומד רציני לMVP אבל כאמור בגלל המצב של הקבוצה שלו אף אחד לא יקח אותו.

          וקאזינס זה אחד הדברים הכי מדהימים, אני אמרתי פה לפני שבועיים שאני לוקח אותו לקבוצה שלי לפני האוורד, ישר קפצו עליי.
          תסתכלו על הסטט' שלו מרשימה יותר משל גריפין ואולדריג' וגם הוא לא יכנס לפניהם לאול סטאר.

          זה עומק, וזה שב2001 היה גם כן אולסטאר עמוק לא צריך לגרוע(בעצם זה שהלכת עד 2001 כדי לבדוק זה גם כן מראה את הטירוף של המועמדים במערב השנה)

          1. אני מזמן אמרתי שקאזינס ודראמונד הם המועמדים שלי לתחרות על הסנטר הטוב בנבא בחמש השנים הקרובות, ושהווארד יצטרך לחזור לימי אורלנדו העליזים כדי להתחרות (לא נראה לי שזה קורה).
            לגבי 2001, זה לא שהלכתי עד שם, זה היה אקראי.
            גם בתגובה שלך אתה משווה יותר לחולשת המזרח.
            נכון שהאימונים משתפרים והסקאוט משתפר וכו' אבל העובדה שהיום יש יותר "עומק" של כוכבים זה לדעתי עניין של שיווק ונגישות למידע, מי ראה משחקים של מינסוטה לפני שהיה ליג פאס? מי בכלל התעניין בסטטיסטיקה מתקדמת של רכז בקבוצת מרכז טבלה במערב וכמה הוא יעיל?
            לגבי מי נשאר בחוץ, אני הולך עוד אחורה, שוב אקראית, ומוצא ב-98 את אולג'ואן, בארקלי, סאבוניס וסטוקטון מחוץ לאול סטאר במערב.
            כולם שחקני טופ 20 ב- PER בליגה.

  20. סתם משהו נחמד. תראו מה ההבדל בין שחקן טוב, לבין סופרסטאר. תסתכלו על השורה של איבקה לעומת דוראנט אמש, לשניהם היה משחק טוב:
    http://scores.espn.go.com/nba/boxscore?gameId=400489476
    STARTERS MIN FGM-A 3PM-A FTM-A OREB DREB REB AST STL BLK TO PF +/- PTS
    Serge Ibaka, PF 29 9-13 0-0 2-3 3 3 6 0 0 2 2 2 +13 20
    Kevin Durant, SF 32 10-15 3-5 7-9 1 5 6 9 4 2 3 1 +23 30

כתיבת תגובה

סגירת תפריט