שתי מחשבות

NBA International Night with the Phoenix Suns

בעקבות המשחק הבוקר שמתי לב לכמה דברים שאולי עוד לא דוברו.

אני לא חושב שאי פעם היו לנו בגמרים האזוריים קבוצות עם כל כך מעט נסיון ב-"winning it all". אני חושב שאין ולו שחקן רוטציה אחד בארבע הקבוצות שזכה בתואר. קראודר היה הכי קרוב לזה בשנה שעברה ובעונה בקליבלנד, כשהגיע לגמר הליגה. מי שרוצה לקרוא לרונדו שחקן רוטציה, מוזמן להוסיף אותו לרשימה. על קוואי כמובן לא מדברים.

בשנה שעברה הלייקרס הופיעו לגמר עם 7 (!!) שחקנים שכבר הופיעו בעבר במעמד הזה. השנה לדעתי אין שבעה כאלה בכל הסגלים של ארבע האחרונות. מה זה אומר? האם אנחנו עדים לחילופי דורות? האם ניתן להאשים פשוט את הפציעות? לדעתי – הסיבה השניה נכונה יותר. עם כל הכבוד ליאנג, בוקר ויאניס – יש סיכוי גבוה מאוד שבסטייפלס היינו רואים היום דווקא דרבי עירוני; סיכוי לא קטן שהלילה דווקא דוראנט והארדן היו עושים הכנות למשחק, ולא יאניס; סיכוי סביר שיאנג היה צופה באמביד בטלוויזיה, ולא להיפך.

ועדיין – אי אפשר לעצום עיניים, וניתן לראות שיותר ויותר צעירים מתחילים לתפוס את מקומם ליד השולחן. ללא פציעות – זה היה נדחה בעוד כמה שנים (סטייל שלישיית הטניס הבלתי נגמרת), אבל השנה נפתח פתח (כמו ב-2019) למישהו צעיר לעלות למדרגה של המבוגרים המעוטרים.

2.

זה מביא אותי לנקודה השניה שלי. פישפשתי בזכרוני ואמרתי לעצמי: "לפחות עשור". אחר כך הרצתי בראש עוד קצת אחורה ואמרתי: "מאז שנות ה-2000". אבל עם יד על הלב – אני חושב שזה מאז שעמדתי על דעתי הכדורסלנית, אי שם בסוף שנות ה-80.

אמנם עוד חזון למועד, אבל מעולם, מעולם, לא ראיתי אלופת מערב פחות מרשימה מפיניקס סאנס של השנה. נכון, הם עוד לא זכו, אבל עדיין – אני לא זוכר נציגה מערבית יותר חלשה בגמר הליגה. אני עובר על אלופות ה-2000 עם הווריורס והספרס, המאבס והלייקרס, נזכר בערגה בסיאטל'ז, ברוקטס וביוטה'ז של שנות ה-90, ולא מוצא קבוצה אחת שהייתי מעדיף את הסאנס הנוכחיים על פניה. אפילו כמה מפסידות של גמר מערב היו פייבוריטיות ברורות מולה – הרוקטס של פול והארדן, פיניקס עצמה של נאש, וכמובן עוד כמה. במזרח כבר היו נפילות לא מעטות עם הבור השחור בתחילת שנות ה-2000, ואולי גם קצת לפני עליית הסלטיקס של שלושת הגדולים, אבל במערב – כמעט תמיד היתה שם קבוצה עם סיכוי לגיטימי לתואר, אם לא מעבר לכך. פיניקס של השנה נראית מאוד מוגבלת, בעיקר בקונסיסטנטיות של יכולת ייצור נקודות. מה זה אומר על הקבוצה שלך אם מספיק בברלי אחד מסכן לגרום להתקפה שלך להיראות כמו הצרות שלי כבר שלושה משחקים ברצף?

אני באמת אוהב את כריס פול ומאחל לו להגיע לגמר ולזכות, אבל מבחינתי זה סוג של גליץ' במטריקס אם זה קורה (אפילו אם הם רק מגיעים לגמר). אני עדיין חושב שמילווקי היא הקבוצה הכי חזקה ממי שנשארו, והתואר הזה הוא שלה להפסיד. זה הופך לנחרץ בהרבה כאשר אני משווה את האופוזיציה מולה היא תתמודד בגמר הליגה, ביחס ל-30 השנים האחרונות של אלופות מערב.

לפוסט הזה יש 59 תגובות

  1. ". ללא פציעות – זה היה נדחה בעוד כמה שנים"
    המשפט שמסכם הכי טוב את המחשבות שלך.
    העומס שהיה בעונות האחרונות הוא לא הגיוני מפני שהיו יותר מדי פציעות בפלייאוף.

    פניקס לא היו עוברים את הלייקרס עם לברון ודיוויס,הקליפרס עם קוואי ואבאקה וכנראה שגם את הנאגטס עם הרכז המוביל.
    גם מילווקי לא היו מגיעים לגמר בעונה שבה ארדן,ארווינג פצועים ואמביד קורע שריר.

  2. תודה.
    הנקודה של חילופי הדורות היא מעניינת. עם השאר אני לא מסכים, ולדעתי זה זלזול מוגזם בפיניקס והאחרות שהגיעו עד הלום, למרות שגם הן סובלות מפציעות.

  3. ללא פציעות:
    1-טורונטו לא אלופה ב 2019
    2-גולדן סטייט לא אלופה ב2018 אלא יוסטון
    3-בלי הרחקה של דריימונד קליבלנד לא אלופה ב 2016 כי מעבר למשחק שהורחק הסדרה נמשכה במקום להסתיים ב 1-4 לווריירס ובוגוט ואיגי נפצעו
    4-ווריירס כנראה לא אלופים ב2015 אלמלא הפציעות של קיירי ולאב.הם היו עדיין טירונים והפציעות שיחקו תפקיד

    לגבי שנה שעברה אני לא יכול להוכיח את זה אבל אלמלא פגרת הקורונה שנתנה ללברון שכבר מזדקן ודייויס הפציע מנוחה של 4 חודשים לפני השלב האחרון של העונה והפלייאוף הסיכויים שלהם לקחת אליפות היו פחותים אבל עדיין היו פייבוריטים.
    ואלו רק דוגמאות של השנים האחרונות
    פציעות כמעט כל שנה משחקות תפקיד בקביעת האלופה.
    אני נהנה מהתהליך של הסאנס .
    אני רואה את אייטון דומיננטי לא רק בסדרה הזו אלא גם מול דייויס לפני שנפצע ויוקיץ בסדרות קודמות את בוקר(פחות טוב מאז שנפצע באף) הופך לשחקן טופ 12 בליגה שזו העילית.את כריס פול שכל הקריירה סבל מחוסר מזל והפעם המזל נמצא לצידו(חלקית בגלל הקורונה) ואולי יזכה באליפות שכל כך מגיעה לו.
    את קמרון פיין שכבר נפלט מהליגה לסין ולגי ליג דופק 29 נק בלי איבוד כדור אחד כשכריס פול נעדר.
    את ברידג'ס שמעבר לדברים שהסטטיסטיקה מראה עושה דברים שהיא לא מראה כמו שגיא אומר.

    לא חשבתי לפני הפלייאוף שאני אגיד את זה אבל אני נהנה מהפלייאוף הזה כמו שלא נהניתי הרבה זמן מהנבא וכיום מעדיף גמר פיניקס-מילווקי על ברוקלין-לייקרס/קליפרס.את זה אפשר לקבל גם שנה הבאה.
    לדעתי יש חילוף דורות חלקי.
    שחקנים כמו דונציץ יאנג בוקר טייטום ומיטשל כולם כבר טופ 15 בליגה ושחקנים כמו ווסטברוק ג'ורג' ובאטלר כבר לא אבל עדיין התהליך לא הושלם סופית.זה יקח עוד שנתיים שלוש עד שלברון דוראנט קרי הארדן ושאר בני ה 30+ יפלטו מהטופ 15

    1. היה גם את הפציעה של בוגוט ב 2016 שהיתה יותר משמעותית ממה שנהוג לזכור.

      אני חושב שהנקודה של ינון היא לא שרק השנה יש פציעות אלא שהשנה ספציפית קרה המקרה ובו פניקס נהנית באופן ברור מכך – בכל סיבוב בפלייאוף נפצע השחקן הכי טוב (קוואי) או השני הכי טוב (מורי, דייויס) של הקבוצה היריבה. אם זה משמעותי או לא אני אשאיר כבר לאנשים אחרים לשפוט

      1. בדיוק. הפציעה של בוגוט הייתה סופר משמעותית.
        גם קרי ואיגי שיחקו פצועים וצולעים.
        אבל כן – פציעות משחקות תפקיד בקביעת האלופה.

  4. תודה ינון,
    הפציעות באמת שינו את כל התמונה. זה בגלל הפגרה הקצרה כנראה. גם פניקס פגועים ופחות טובים ממה שהיו לפני חודש.
    אולי שנה הבאה יהיה לייקרס נטס בגמר, אבל לך תדע

  5. Should have been Lakers vs nets

    Once that not happening cause of injuries We have 2nd tier team on off championship

    I'm watching all the semi's, it is pain to my eyes.
    I bet with anyone
    Whoever be Champ will not repeat it next year

    1. נקודה מעניינת,
      ננסה לדרג קבוצות בהרכב מלא:
      1 – לייקרס, נטס, אולי קליפרס, אולי דנבר
      2 – קליפרס, דנבר (אם הם לא טיר 1), פניקס, אולי מילווקי
      3 – מילווקי (אם היא לא 2), בוסטון, פילי, פורטלנד, נזרום עם אטלנטה דאלאס, ממפיס ומיאמי
      4 – ניקס, וושינגטון, ממפיס

  6. תודה ינון אבל אני לא מסכים עם אף מילה בערך של הטור (הייתי כותב נקודה בטור אבל זה לא היה מעביר את המסר) אם אני מייחס משמעויות שאתה מתנגד להם אז סבבה יכול להיות שאני נסחף, ועדיין הפרשנות שלי נראית לי מאוד נאמנה למקור
    .
    קודם כל זה נראה לי מדפוס החשיבה ששייך לקושי לעבד את הלא מוכר. מזכיר את האמירה (לא יודע אם נאמרה בפועל או לא) על ג"ס של 2015 – קבוצה שמסתמכת על שלשות לא יכולה לקחת אליפות. כן ראינו מה זה.
    .
    אז הזלזול בדווין בוקר נמשך. עדיין לא הסופרסטאר שראוי שיתנו לו את הכבוד. נכון הוא כבר מספר משחקים נאבק (יש תרגום יותר טוב ל"סטרגל") ועדיין לי זה מרגיש שהוא לא מקבל טיפת כבוד. הוא משחק עם רכז החמישייה השניה של העונה ועם הסנטר שנבחר במקום הראשון בדראפט 2018, המשופע בכוכבים. הנה ככה זה נשמע הרבה יותר טוב (ובלי שהזכנו את בריג'ס קראודר והספסל)
    .
    אז אני מבין שהפציעה של אמביד היא זו שמנעה את העליה? אני לא מתיימר לדעת כמה ואיך הוא היה פצוע. מה שאני כן יודע זה שהוא הפגין את הדומננטיות הרגילה שלו והיה יעיל ב2 צדי המגרש לאורך כל הסדרה (למעט בקלאץ' שזה כבר דורש הסבר קבוצתי) אז קצת מבאס השנמוך שאתה עושה לנו.

  7. לגבי 1: הלייקרס של השנה שעברה היו קבוצת קורות חיים. "יש לך נסיון בגמר? התקבלת". בין אם זה היה לפני עשור (דווייט הווארד) או שבעיקר חיממת ספסל בגמר עם ג"ס (קוק).
    זה עבד ללייקרס אבל הם היו האנמוליה, לא הקבוצות שנמצאות השנה. הם היו בעיני גם האלופה הכי משעממת של השנים האחרונות. לא לוקח מהם, לא יורד עליהם… הם אפילו שיחקו כדורסל חכם ויפה. אבל מבחינתי זה היה לגמרי "מקצוענים באו לעבוד". מרגש כמו לצפות בגננים שמנכים עשבים.
    *
    לגבי 2: אתה מדבר על קבוצות שכבר היו שם לעומת כזו שלא. קודם תן להם להגיע, לראות איך הסדרה תתפתח. אחרת זו בעיקר חוכמה בדיעבד.

  8. וצריך לספר לכריס פול על זה שהוא יכול לקחת אליפות שאולי לא הייתה מגיעה אלמלא פציעות של המתחרים.
    הוא מאוד יעריך את זה. זו פחות או יותר ההגדרה המילונית לאירוניה.

  9. 1. נראה לי שהתרגלנו כל כך לראות את הווריירס או את לברון בגמר שכבר קשה לדמיין מישהו אחר שם. בכל מקרה אני חושב שב 2015 רק לברון בקאבס ואריזה ברוקטס היו שחקנים עם ניסיון בגמרים האיזוריים.

    2. לי אישית הסאנס מזכירים את הג'אז של שנות ה 90 – רכז טהור שמתמחה בניהול משחק בלי איבודים, סופרסטאר שמספק נקודות, צוות מסייע יעיל ומאמן מהטופ. אז אולי בוקר עדיין לא שם גדול כמו קארל מלון, אבל בכל זאת בעיני זאת קבוצה ראויה בהחלט לייצג את המערב בגמר (אם וכאשר)

  10. חוצמזה דווקא יש מישהו שזכה באליפות ומשתתף בגמר האיזורי – טיי לו, שלקח אליפות עם הקאבס בתור מאמן (וגם עם הלייקרס בתור שחקן). אני חושב שהוא בהחלט מצליח להפיק לא מעט מהכלים המוגבלים שעומדים לרשותו

  11. תודה חברים.
    אני חושב שרבים מכם חושבים שאני "מתרץ" הרבה דברים בפציעות.
    אין לי טענה לסאנס. האמת – יכול להיות שהם היו עוברים את הלייקרס והנאגטס גם בלי פציעות. הנקודה היא שאם אני משווה אותם לאלופות המערב לאורך השנים, הם ממש לא בקליבר – בלי קשר לסיבות. היו בעבר פציעות שמנעו מקבוצות להעפיל לגמר הכללי מתוך המחוז המערבי, אבל תמיד מי שתפס את המקום היתה קבוצה חזקה אחרת. פה – אני לא חושב שזה המצב.
    חוץ ממגיב אחד שהתווכח עם הטענה הזו, השאר כנראה מסכימים, ומחפשים את הסיבה.

    1. גם עם זה אני לא מסכים. פיניקס טובה יותר מלא מעט קבוצות שהגיעו לגמר בעבר, גם מהמערב, ולדעתי היא די שוות ערך ללייקרס שלקחה אליפות בעונה שעברה. התרגלנו לגולדן סטייט, אבל זו הקבוצה הטובה בהיסטוריה, אז לא רק פיניקס לא הגיעה לשם.

    2. יוסטון של 1994 היו חזקים יותר? מי היה ממש מרשים שם למעט אולג'ואן? אתה מתכוון לאוטיס ת'ורפ וסם קאסל? זו לא קבוצה מרשימה.
      דאלאס של 2006 (ותכלס גם של האליפות ב-2011) לא הייתה יותר מרשימה מפניקס של היום.
      גם הווריירס של 2015 לא היו בדיוק מרשימים. גם אם סטף קיבל MVP – לא חושב שמישהו תפס משלישיה מובילה של סטף, קליי והאריסון ברנס יותר ממה שתופסים מהשילוב של בוקר, פול ואייטון.

      1. בדיוק.
        יוטה של מאלון וסטוקטון, גם לא הייתה קבוצה מאוד חזקה. זכור לי משחק אחד שהם נתקעו על פחות מ60 נקודות.
        בכלל, נראה שאתה פשוט נוסטלגי מידי.
        פיניקס קבוצה חזקה מאוד, מאוזנת, עם סנטר (דיאנדרה אייטון) מהטופ של הליגה בשני צידי המגרש, שמשתלב נהדר במישור הקבוצתי ועושה עבודה אדירה. שני שחקני כנף עם הגנה נהדרת, קראודר וברידג'ס, שחקני D&3 קלאסיים, סופרסטאר שמספק נקודות מכל מקום בהתקפה, השתפר העונה בהגנה והגו טו גאי המצויין שלהם – דווין בוקר. ויש את כריס פול, עם המנהיגות, השקט, האסיסטים, הפיקנ'רול, ההגנה, המיד ריינג'. חמישייה חזקה מאוד.
        בספסל יש את קמרון פיין, רכז מהיר מאוד, שעושה בלגן בהגנת היריב, מחלק אסיסטים טוב בפלייאוף הזהגם הגנה לא רעה, פלוס זריקה כעורה למדי, סאריץ' סנטר שמרווח ומשחק חכם על היתרונות שלו. קאם ג'ונסון שנותן הגנה טובה, ריבאונד ואחוזים נהדרים לשלוש, טורי קרייג שנותן גוף.
        יש גם את עבדל נאדר, ג'בון קרטר, איטואן מור, פרנק קמינסקי לגיבוי הרוסטר, סגל ברובו צעיר, שיתכן ומתפתח לשושלת יפה במדבריות אריזונה.

            1. יוטה קלעה בגמר ההוא באחד המשחקים, 54(!!!) נקודות…

            2. והקליפרס קלעו באחד המשחקים 80 נקודות 😉 והסאנס 84, וזה היה כמעט בלי שלשות ובקצב יותר איטי, ועם הגנות שהרשו להן להגן, וכללו שחקני הגנה היסטוריים כמו מייקל, סקוטי ורודמן…
              .
              ובנוגע ל"גם הבולס לא היו כל כך טובים" אני רוצה להאמין שאתה מתלוצץ

            3. לא, אני לא… חלאס עם האגדות האלה.
              היא הייתה קבוצה אדירה בשנתיים שקדמו לעונה הזו "הריקוד האחרון", אבל בריקוד עצמו, למעט מייקל, הם ג'עג'עו למדי ונגררו למשחק שבע מול אינדיאנה של רג'י.

            4. מה זה הגנות שהרשו להן להגן? ההגנות במשחק היום היו חזקות ועם יותר הרשאuת הרבצה משהיה בג'אז נגד בולס 97 98/

            5. הבולס והג'אז היו מסיימות עם אולי 70 נקודות במשחק עם שיפוט כזה מול אחת משתי הקבוצות

            6. אני מסכים לא להסכים 😉, חמישה שחקנים היסטוריים ומנוסים, בשיאם או בסמוך לו, ושני מאמנים היסטוריים. חוץ אולי מקוואי, שפצוע, אין אף שחקן בארבע הקבוצות שנותרו בתמונה שהייתי לוקח לפני החמישה האלה לקבוצה שלי, בטח שלא לשלבים מכריעים. זו פשוט רמה אחרת לגמרי.

          1. סטוקטון-הורנאסק-ראסל-מאלון-אוסטרטג. (ספסל: איינסלי, קיף, קאר. מקווה שאני זוכר נכון)

            לעומת

            פול-בוקר-ברידג'ס-קראודר-אייטון (ספסל: פיין, ג'ונסון, שאריץ')

            לי אישית זה נראה כמו קבוצות די שקולות

            1. לא יכול להגיד שאני זוכר את הסגל המסייע של יוטה מספיק כדי להשוות בינם לבין זה של הסאנס, אבל סטוקטון עולה על פול, לדעתי, והרבה יותר בריא ממנו, ואף שחקן של פיניקס, כרגע, לא משתווה למאלון.

            2. אתה דברים נכונים מאוד על הצמד, פול הוא לא סטוקטון ובשביל שיזכירו מישהו מהקבוצה הזו עם מאלון, מממ.. שיעמוד בתור… ועדיין, כקבוצה, אני ממש לא חושב שהם נופלים מהם.
              אנחנו פשוט חיים בנוסטלגיה. ושוב, גם הבולס לא היו ככ טובים באותה עונה.

          2. לא, אני לא… חלאס עם האגדות האלה.
            היא הייתה קבוצה אדירה בשנתיים שקדמו לעונה הזו "הריקוד האחרון", אבל בריקוד עצמו, למעט מייקל, הם ג'עג'עו למדי ונגררו למשחק שבע מול אינדיאנה של רג'י.

    3. מה הכוונה הם לא בקליבר? מדובר בקבוצה חזקה מאד שהייתה עוברת את דנבר לדעתי בכל מקרה. מול הקליפרס עם קאווי זה 50 50 והייתי שם כסף על הסאנס ב7 משחקים.
      הם עדיין היו כל העונה הקבוצה מס 3 בליגה אחרי הנטס בריאים והלייקרס.
      מול הלייקרס הם נופלים בגלל הגנרל שהוא משתחווה למלך תמיד אחרת אם היה להם משהו עם ביצים גם להם היו מסתכלים בלבן של העיניים.
      הם קבוצה מאד חזקה יהיה מצחיק לראות את יאניס דוהר לתוך קראודר ברידגס ואייטון הוא יבכה לאמא כמו שבכה מול מיאמי עונה שעברה
      הסאנס בנויים בצורה מושלמת לחסל את יאניס והבאקס

  12. כל מסע מתחיל בצעד קטן… אולי זו תחילתו של עידן השמשות? יש שם גרעין צעיר שאמור לרוץ ביחד ולהשתפר עם השנים.
    אלופות מערב היו קבוצות שהפכו לשושלות, מלבד המאבריקס (עם נוביצקי, שחקן שאין בסאנס מישהו בקליבר שלו. אולי פול, אבל בטח לא בשלב הזה בקריירה שלו).
    יכול להיות שקשה לאמוד את הסאנס עם הפציעות מהצד השני, אבל זה לא אמור להוריד מגודל ההישג שלהם. למה לא לבוא בטענות אל הקבוצות "הטובות והעדיפות" שהצליחו לפשל מול "נחותות מהן".
    הקבוצות שהגיעו לגמרים האוזוריים הגיעו לשם בזכות, כי הן גברו על הקבוצות הטובות שבדרך. זה היופי בספורט

  13. אני מבין מה כתבת וסה"כ מסכים עם הכתוב וגם עם מה שהמגיבים כתבו.
    אני לוקח מכאן את מה שעידו אמר – שיהיה מאוד קשה לאלופה של השנה לקחת אליפות גם בשנה הבאה.
    כנראה . . .

      1. לאף אחת לא יהיה קל. אבל הסאנס, קיפרס, מילווקי ואטלנטה לא דומיננטיים כמו שהיו הלייקרס בשנה שעברה או ג"ס בשנים קודמות.
        כלומר – בתחילת השנה הסיכויים שלהן לריפיט, לפי וגאס וכאלה, לא יהיו גבוהים במיוחד

        1. מצד אחד – אני מסכים שסיכויי וגאס לריפיט הוא מדד סביר לדומיננטיות. מצד שני.. כל כך מעט קבוצות מימשו את הסיכוי הזה לריפיט. אפילו גולדן סטייס הגדולה גירדו בקושי 3 אליפויות מ5 גמרים. והם כנראה הקבוצה הכי דומיננטית ב-20 השנים האחרונות. המילה קל ואליפות לא הולכות יחד, צריך לא רק להיות ממש טוב, אלא שגם הכוכבים יסתדרו בשורה עבורך (התכוונתי לכוכבים בשמיים, אבל יכול להיות שעוד כוכבים). אליפות לוקחים בדם יזע ודמעות. לא יפתיע אותי אם גם שנה הבאה יהיה לנטס מקל בגלגל.

          אני חושב שפיניקס נמצאים איפה שהם נמצאים לא בכדי, הם משחקים (בדרך כלל) כדורסל טוב מאוד, כנל הבאקס. לגבי אטלנטה וקליפרס- אני מוכן לדון על זה.

  14. תודה ינון
    .
    לדעתי פיניקס של השנה בנויה מצוין:
    גבוה חזק שעושה חיל בצבע, גם הגנתית וגם התקפית.
    2 מגני כנף מהטובים שיש לליגה להציע – קראודר ובריגדס שעושים עבודה טובה כ-3&D.
    קלע על שקולע בצרורות.
    רכז שמחפש קודם כל את המסירה ובעל יכולת קליעה והגנה.
    גם הספסל די טוב – סאריץ שמרווח את המגרש, פיין שנותן מהירות וניהול משחק, ג'ונסון שמוסיף הגנה טובה ושלשות. ויש להם עוד כמה כלים בעומק.

    להגיד כל עונה על קבוצה שמגיעה לגמר שהיא חלשה זה די בדיחה. אמרו את זה גם על מיאמי בעונה שעברה וגם על קליבלנד. ועדיין עובדה שהם הגיעו לגמר הישג שרק קבוצה אחת בליגה הצליחה לעשות מלבד אותה קבוצה.

  15. אחלה מחשבות ונקודות מעניינות. יש לא מעט שמאמינים (אולי גם כולל אותי) שבלי פציעות פניקס לא הייתה עוברת את הסיבוב הראשון. אבל אין מה לעשות, זה הענף. כמעט כל אלופה נהנתה מפציעה משמעותית אצל היריבות שלה בדרך

  16. מילה על פציעות ומזל.
    .
    זה ידוע לכל שלמזל יש חלק משמעותי בזכייה באליפות.
    ועדיין,
    מזל,
    בעודו בלתי צפוי, הרסני, נהדר, וכל מילת תאור נוספת (שלילי/חיובי, תלוי מהיכן מתבוננים),
    ניתן לשחק כך שטבלת הסיכויים תהיה יותר/פחות לטובת הקבוצה.
    .
    ניקח את הנטס כדוגמה.
    כן, לא מעט מזל רע תקף אותם.
    האם זה באמת מפתיע?
    האם הבחירה של קבוצה לקחת הימור ולהביא סופרסטאר שלישי על חשבון עומק נותנת להם "הנחת מזל רע"?
    האם העובדה שמילווקי משחקים עם רוטציה רחבה עם מיעוט דקות יחסי לכוכבים במשך כל העונה לא צריכה להיזקף לזכותם?
    .
    השורה התחתונה?
    אלילת המזל עוזרת למי שעוזרים לעצמם (מקור המשפט הוא ביוונית. טיכה/פורטונה היא אלילת המזל).
    כולם ידעו לפני העונה שיהיה לו"ז עצבני,
    שקבוצת הפלייאוף שעבר נמצאות החיסרון משמעותי.
    מי שהיה באפשרותם לבנות סגל עמוק,
    ולהשתמש באותו עומק במהלך העונה –
    הגדילו את הסיכוי שלהם למצות את יכולות הסגל שלהם.
    .
    (טפו, טפו, טפו. חמסה, חמסה, חמסה)

  17. כולם צודקים – הפציעות, חוסר הניסיון, הזיכרון של הלוחמים ולברון, אולי גם העייפות המצטברת מהעונותיים האחרונות, כולם גורמים לתחושה מעט חמצמצה, נראה איך הקבוצות האלו יופיעו בשנה הבאה ואז יהיה קל יותר לשפוט.

  18. טור מעניין. מסכים שרוב נציגות המערב לגמר היו מנצחות את הסאנס הנוכחיים בסדרה אבל לא יודע אם הם בתחתית הרשימה ההיפותטית הזו (בכנות, אין דרך לקבוע דבר כזה). לא מפריע לי מההנאה מהפלייאוף (אם נתעלם מההדחה של הלייקרס ומפציעות שאלה החיים) בין אם הקבוצות חזקות מאוד או לא, כמה אפשר לראות את אותן קבוצות או שחקנים בגמר שנה אחר שנה

  19. מסכים איתך שהפציעות היו השנה פקטור גדול יותר מהרגיל בפלייאוף, ואולי הסאנס נהנו מכך יותר מאחרות, אבל כל עוד נמשיך לשחק עם שחקנים בשר ודם, זה צפוי להימשך. בכלל, אני נגד ה'כוכביות' באופן עקרוני (היחידה שיכולה לקבל כוכבית השנה זו טורונטו, ששיחקה כל העונה מחוץ לבית).
    לא בטוח שהאלופה השנה, מי שלא תהיה, יכולה להיחשב כחלשה. לפיניקס יש שחקנים מספיק טובים לעמוד מול האלופה של דאלאס לדוגמה, ואולי גם מול האובר אצ'יוורים של האליפות האחרונה של דטרויט.
    תודה רבה על הטור

  20. בס"ד
    תודה רבה.
    פיניקס משחקים טוב, בהגנה יותר מאשר בהתקפה,
    דבר לא מקובל בימינו, ולכן נראים פחות טוב.
    ונכון, גם הפציעות משפיעות. ועדיין הסאנס קבוצה טובה מאד.
    אייטון לא מספק הרבה היילייטים, אבל הוא מאד יעיל.

  21. על מחשבה 1 שלך גם אני חשבתי
    זה לא רק השחקנים בסגל הקבוצות
    זה גם הקבוצות עצמם
    העונה הראשונה שלי שאני זוכר את גמר הנ.ב.א הייתה ב 86 לפני שדייגו הביא אליפות עולם לארגנטינה ואחרי שצבי שריר אישר את שער הנבדל של גילי לנדאו במשחק האליפות בארץ ניצחה בוסטון 2-4 את יוסטון
    אטאלנטה לא עשתה שום גמר מאז ( ולפני כן )
    עד העונה היא לא ניצחה שום מזרח בגמר מזרח
    מילווקי לא שיחקה גמר בליגה ( מ 86 כאמור)
    הקליפרס לא עשו שום גמר אזורי ( מאז ומתמיד )
    ולפינקס גמר ראשון בליגה ( ב93 שוב לא מדבר על לפני 86 שגם אז לא הייתה להם אליפות ).

    2. אפשר להמשיך עם הנקודה הראשונה עוד קצת מבין 4 האחרונות אף אחת לא הייתה שם אשתקד ורק 2 עשו בכלל פליאוף.
    כאשר אטאלנטה ופינקס כבר כמה שנים מחוץ לפליאוף

    ככה שבכל קנה מידה זה מדהים

    יש עוד אנומליות בעונה הזו
    למשל אם וי פי הנבחר הנמוך בהיסטוריה
    בכל המקום הממוצע. של חמישיית העונה הראשונה בליגה 16 ( 16.2)

    גם בנ.ב.א ראינו שיש הבדל ענק בין העונה הרגילה לפליאוף ובקיצור מי שעמד יותר על הרגליים הצליח יותר

    לבסוף אני בתחושה חזקה שאם דונציץ היה שורד את הקליפרס …או קוואי היה נפצע קודם לכן אז דאלאס הייתה הולכת עד הסוף לפחות במערב .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט