מעורב הופס ליום שני / מנחם לס

משחק הערב? יוקון (נשים) בביילור

זה דבר שלא ניתן אפילו לויכוח. הערב ב-8 כל עין חובבת כדורסל תהיה מופנה למגרש הכדורסל של ביילור. את חובתי כמכסה את משחקי הערב ל-NBA אמלא ע"י הקלטות של 7 המשחקים שאחזה בהם אחרי שה-"ליידי בירז" של ביילור תסכננה רצף 69 נצחונות בית נגד  ה-'ליידי האסקיז' הבאות לשם עם רקורד 0-17. הליידי האסקיז מחזיקות בעצמן את שיא הנצחונות הביתיים הרצוף של ה-NCAA העומד על 99.

 

ה-NBA התנצלה לפליקנס

אחד הדברים המעליבים ביותר לשופט(ים) הוא שהליגה 'מתנצלת' בפומבי על טעות שיפוט ברורה. רוד ת'ורן, אחראי על שופטי ה-NBA שלח כבר אמש התנצלות בכתב לניו אורלינס פליקנס על הפאול הברור שנעשה על אוסטין ריברס כשעלה לג'אמפ מאחורי הקשת בנסיון להשוות את התוצאה – 107-110 לדאלאס – עם 0.1 טיקים בשעון.  מונטה אליס ניתלה עליו בברור ועצר בזרועו את הזרוע הזורקת של ריברס.  לי ברור שאף שופט לא רוצה לראות את שמו בטיווי, בעתונים, ובכל האתרים, כאחד ששגה בברור. לכן השיפוט באופן כללי בסדר.

ג'יי אר סמית'

 

אגיד לכם דבר אחד: ג'יי אר סמית'  אינו גאון. הפיאסקו עם שרוכי הנעליים מתאים לילד בגן ילדים. אבל הניקס לא יילכו בלעדיו לשום מקום. ראית זאת במשחק נגד פילדלפיה כשהוא היה +20. רק אמארה סטודמאייר היה טוב ממנו.

ג'יי אר הוא מין לטרל ספריוול; מין ג'ון סטארקס. הוא יכול לשגע את חברי קבוצתו. הוא יכול לטרף את מאמנו. אבל גם חברי קבוצתו וגם מייק וודסון לא יכולים בלעדו. אני יודע שהוא קולע רק 11.3 למשחק ב-34.8%. אבל כפי שקרה עם לטרל ספריוול וג'ון סטארקס, הם היו "הרעים והשובבים" עד שהשובבות שלהם הפכה לדבר שפגע בקבוצה. הם קיבלו אזהרה, ואז הרוע שבהם, הילדות שבהם, שינתה כיוון והם הפכו לתורמים חשובים בקבוצה.

אני  מ-ב-ט-י-ח   לכם שהמשחק האחרון נגד פילדלפיה בו קלע מעל 50% היה רק הראשון של ג'יי אר חדש.

הערב – נגד פיניקס – יבוא ההמשך. זיכרו מה אמר הפרופסור.

'האיש הששי' של פיניקס סאנס

12,888 אוהדי פיניקס סאנס שנענו לבקשה לבחור את "האיש הששי" הטוב ביותר בתולדות הקבוצה בחרו בלנרדו ברבוסה, לפני אדי ג'ונסון ודני מנינג.

 

הפייסרס הפכו רציניים בקשר לאנדרו ביינום

 

פתאום נודע שאינדיאנה פייסרס הצטרפה בגדול למרוץ אחרי אנדרו ביינום. לארי בירד סרב לאשר או להכחיש, אך כשנשאל אם הוא לא חושש שביינום יהרוס את הכימיה בקבוצה הוא הגיב:

."Our team is too stable, cohesive and battle-tested—and we are   able to wage such a risk"

העתון אינדינאפוליס סטאר הוסיף שהעניין בו החל כשלארי בירד הגיע למסקנה שאיין מהימי לא מספיק טוב להיות המחליף של רוי היברט כדי ללכת עד הסוף.

 

ראיון SI עם הריסון בארנס

 

SI:  היית סטודנט מחונן וכוכב כדורסל בתיכון באיובה.

בארנס: כן. גדלתי באיימס, איובה. אני תלמיד 'בסדר'. לא גאון או משהו כזה. אבל בעיירה קטנה אין מה לעשות מלבד ללמוד, לקלוע הופס, ולהסתכל על התירס גדל. בקולג' זה היה קצת יותר קשה, אבל השגתי ציונים טובים. אני עובד עתה על סיום התואר שלי ב-FINANCE.

SI:  האם זה נכון שהיית מוסיקאי רציני בתיכון?

בארנס:  ניגנתי בצ'לו לפני התיכון ואז עברתי לסקסופון. אמי היתה מזכירת המחלקה למוסיקה באוניברסיטת איובה סטייט וממנה קבלתי את ההשפעה.  אני יכול לנגן, אבל המוסיקאית האמיתית היא אחותי המנגנת בלהקת ג'אז מצליחה מאד.

SI: אתה ידוע בליגה כשחקן המתאמן קשה. מהיכן האתיקה הזאת?

בארנס: הכל בא מאמי. היא עבדה קשה מאד כדי לאפשר לי טיסות עם קבוצת ה-AAU שלי לאורלנדו, וירג'ינה ביץ', דאלאס. לכל מקום שהיה טורניר. היא היתה לצידי לכל אורך הדרך. אני חייב לה הכל.

SI: אתה זוכר את הפעם הראשונה שעשית דאנק?

בארנס: זה היה בכיתה ז'. התערבתי עם חבר שאני יכול לדנקק. לפני ההתערבות עשיתי שלושה דאנקים רצופים וידעתי שאנצח. כשהגיע 'דאנק ההתערבות' פישלתי בגדול…

SI: אתה ידוע בתור 'שפוט' של קומיקס.  אפילו הכינוי שלך 'בלק פלקון' הוא מהקומיקס!

בארנס: כן. אני שפוט קומיקס ענק. הייתי רוצה את היכולות הסופר-טבעיות של הגבורים שם.  אילו הייתי אחד מהם, הייתי יכול לקרוא מחשבות. זה היה מקל עלי כל כך לקלוע נגד המגן עלי!

 

דעתי: הבעייה הראשית של יוסטון היא קווין מקהייל

 

עובדה: יוסטון היא קבוצה שיש בה טלנט לא פחות מלקבוצות הטובות ביותר בליגה.

עובדה: יוסטון מפסידה יותר מדי משחקים.

הם קבוצה לא אמינה, המשחקת משחק אחד מצויין, ומיד אחריו משחק מחורבן. הייתי אומר שהקבוצה ה-INCONSISTENT ביותר היא דטרויט, והשנייה אחריה היא יוסטון.

כשישנו פער בין יכולת ותוצאות, האצבע המאשימה חייבת להיות מופנית למאמן. תפקידו הוא להפוך יכולת לתוצאות. אם התוצאות הן מעל ומעבר ליכולת – למאמן מגיעות המחמאות הראשיות. אם התוצאות הן מתחת למצופה ביחס ליכולת – האשמה היא של המאמן. 

קבוצה כמו יוסטון עם מאמן כמו גרג פופוביץ' לא היתה מפסידה לסקרמנטו, ליוטה, לדאלאס, לפילדלפיה, ול… האמינו או לא …ללייקרס!

קווין מקהייל היה שחקן מצויין של הסלטיקס, אבל הוא היה שחקן מוגבל מאד: נהדר תחת הסל בגלל זרועותיו הענקיות והג'אמפ הפיידאוויי שלו שהיה 'בלתי ניתן לחסימה' אם תקשיבו לצ'ארלס בארקלי. היה לו טיימינג מצויין; מרפקים חדים; מספיק ליכלוך; ריבאונד טוב, וקליעה נהדרת מ-3 מטרים ומטה. הוא לא ידע להוציא כדורים החוצה, ואפילו לא ניסה. הכדור למקהייל היה הכדור האחרון. גם במינסוטה לא התלהבתי ממנו כמאמן. הוא היה טוב יותר כאיש הנהלה.

היום ביוסטון אתה לא רואה כל שיפור במכניקה של אף שחקן. חשבתי שלפחות דווייט האווארד יהנה ממקהייל, אבל בינתיים לא ריתי כל שיפור אצל דווייט.

בקבוצה כולה אין כל  INTRICATE STRUCTURE. כל מה שאתה רואה ביוסטון זו:

1. ריצה מטורפת בטרנזישיון כי יש להם את ג'יימס הארדן.

2. DUMP THE BALL TO D12 – תן כדורים להאוארד והוא כבר יקבור את השומרים רק בגלל גודלו והאתלטיות שלו.

3. פגזים דאונטאונים ברמות מהארדן, צ'אנדלר, לין, וכספי.

4. ומה שאתה לא רואה בכלל זה "HALF COURT GAME!

היחידי שמנסה לשחק קצת כדורסל זה דווקא הרוקי טרנס ג'ונס. זו קבוצה מטומטמת ללא כל תיחכום או ארגון. אתה לא רואה כל STRUCTURE והרוב שם נראה מקרי לחלוטין, כאילו מקהייל מקווה שהטלנט שיש לו יספיק לגבור על המשחק הקבוצתי המאורגן של היריבות.

אני רק מתאר לעצמי כמה קווין מקהייל היה יכול להשיג עם ערבוב של משחק מהיר שהוא חייב לשחק כשיש לו את הארדן, פטריק בברלי,  וג'רמי לין, עם משחק איטי של חצי מגרש עם 'פיק-אנד-רולים', עם העמסה לצד אחד ואז מסירת לצד החלש של מחכה צ'אנדלר או עמרי כספי, ועם משחק איטי היה גם מקום לשחק עם שני מגדלים, כשהאוארד ואסיק סוף סוף יכולים לשחק כמו שמקהייל שיחק עם רוברט פאריש.

גם חלוקת הדקות בין השחקנים נראית לי מוזרה. פתאום הוא נותן דקות לכספי המשחק טוב מאד; ופתאום הוא לוקח ממנו את הדקות. טרנס ג'ונס היה שחקן בסוף הספסל, ופתאום הוא משחק 42 דקות לטוב או לרע. פרסונס הוא מין 'שחקן של מקהייל', והמאמן מאמין שהוא חייב להיות על הפארקט בכל מצב. אני גם לא בטוח בקשר ליכולתו של מקהייל לפתור בעיות אישיות בקבוצה. מה זאת אומרת 'אסיק לא משחק'? כיצד אפשר לוותר על ענק כמוהו, ולשכוח על קיומו?

מקהייל הוא אירי עקשן. אני זוכר את מריבותיו עם דני איינג', עם לרי בירד, ועם דניס ג'ונסון. גם עם רד אורבך היו לו תמיד עניינים. הוא ראש פרד, זה מה שהוא.

יוסטון היתה עושה בשכל להעביר אותו להנהלה ולהיביא את ג'רי סלואן במקומו.

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 55 תגובות

  2. ניב

    13 ינו 2014 17:54:55

    -מסכים איתך מנחם (למרות שאתה בטח לא צריך את הסכמתי) לגבי סמית , נראה לי שהוא הבין שלהתנהג כמו גיא פניני לא יביא לו ולקבוצתו הצלחה וניצחונות.
    -לגבי מקהייל גם לי הרוטציה שלו ממש לא ברורה לי וגם איני רואה סדר בהתקפה העומדת , אבל מעטות הקבוצות בNBA והמשחקים בליגה בהם אני רואה באמת מהלכים מתוכננים מלבד פיק אנד רולים ובידודים ותקן אותי אם אני טועה.
    -מבחינת כישרון אצל יוסטון אין ספק שהם אמורים להיות עם יותר ניצחונות במאזנם.

  3. דדי

    13 ינו 2014 18:01:06

    ג'רי סלואן מאמן את ג'יימס הארדן ודווייט הווארד…. חחחחחחחחחח

    לא יודע מה יותר מצחיק – ההצעה הזו, או להשוות את מה שכתבת כאן למה שכתבת על מקהייל לפני שהעונה התחילה…

    1. מנחם לס

      13 ינו 2014 18:22:42

      מה כתבתי עליו לפני שהעונה התחילה? אף פעם לא החזקתי ממנו כמאמן. וג'רי סלואן היה מסתדר עשר עם הארדן והאאוארד. אם הוא הסתדר על קרל מלון, הוא היה מסתדר עם כל שחקן אחר ששמו לא דרון ויליאמס.

      דדי, אני קלטתי את הבעייה שלך: אתה יודע מספרים, משכורות, וחוזים. אבל אין לך רגש לכדורסל. אין לך מושג ביחסי אנוש. אני בטוח שלא היתה לך חברה מעולם.

  4. מנחם לס

    13 ינו 2014 18:24:58

    אפילו באיור שלך אתה מתחבא מאחורי זוג משקפיים שחורות, כדי שלא ייראו את עיניך (שהן בוודאי חסרות הבעה!).

    1. דובי

      13 ינו 2014 19:00:10

      ניב, כתבת דברים ראויים, אבל בלי קורט הפרובוקציה הנחוץ. אני בטוח שלולא זרק דדי תולעת כה שמנה ומתפתלת היה הדוק מפנה מבטו גם אליך

        1. דובי

          13 ינו 2014 20:26:24

          תראה, לגופו של עניין, כמה דברים.
          קודם כל, ג'יי אר סמית מטומטם. אחיו כריס הוגדר ע"י gm אלמוני כשחקן הגרוע בתולדות ליגת הקיץ, ולמרות זאת קיבל חוזה מהניקס. אחרי חודשיים נמאס וחתכו אותו. ג'י אר היה בשיחה ונראה שהתנהג כמו אידיוט במהלכה ובטוח שאחריה. שום דבר לא יכניס לראש האטום שלו בגרות או יכולת להפנים טעות אן אפילו להודות בה. לו רק היה נמצא מי שייקח אותו הוא לא היה בניקס.
          הארדן מוכשר אבל ההגנה שלו לא מאפשרת לו להגיע לרמה הגבוהה ביותר. בנוסף, ודיברנו על זה כאן לא פעם, צורת המנהיגות שלו דפוקה ולא משכנעת אתה לא רואה שחקנים הולכים אחריו במשחק.. ולהוסיף על כל זה נמצא איתו המגה רעל האווארד ומנסה להשתלט עליהם החלושס מקהייל. אני לא רואה אותו מצליח להנחיל שיטה בקבוצה ששני אלה המנהיגים שלה וה"רכז" שלה זה הפאקינג סיני.

          מה דעתך?

  6. דדי

    13 ינו 2014 18:27:16

    מנחם, הפעם כבר אי אפשר להתחמק מזה.

    אם אתה רוצה לשדך בין ג'רע סלואן לג'יימס הארדן ודווייט הווארד – צר לי להגיד לך אבל אתה פשוט חסר מושג.

    חסר מושג באימון, בכדורסל, ביחסי אנוש, במי זה ג'רי סלואן, במי זה ג'יימס הארדן, ובמי זה דוויט הווארד.

    חבל.
    תפסיק.
    אתה מביך את עצמך.

    1. מנחם לס

      13 ינו 2014 18:38:59

      הארדן? אפילו עכבר יכול לאמנו. הוא הצעיר השקט, השלוו, והממושמע ביותר מכל שחקני ה-NBA. על מה אתה מדבר בכלל?
      ודווייט? הוא צעיר פיקח מאד, ויקבל באהבה כל מאמן שמבין כדורסל ויכול לעזור לו.
      ג'רי סלואן היה יכול להיות פתרון אידיאלי ליוסטון.
      ואגב, אם הארדן הסתדר עם סקוט ברוקס…

  7. ניב

    13 ינו 2014 18:30:07

    לשניכם יש מושג ושניכם כנראה לעולם לא תסכימו על שום דבר , עוד לא הבנתם את זה? אולי תפסיקו עם השתלחויות עוקצניות אחד לשני זה נעשה די מעוס ולטעמי אינו מוסיף לדיון.

  8. דדי

    13 ינו 2014 19:03:40

    יש גבול לכל תעלול.

    מי שחושב שג'רי סלואן יכול להתמודד עם השחקן הכי אגואיסט בליגה ועם התינוק הגדול הכי מפונק בליגה אחרי שדרון וויליאמס גרם לו לקום ולעזוב ג'וב של 25 שנה ביוטה – אין לו מושג ירוק לגבי אף אחד משלושת האנשים האלו.

    וזו בערך הפעם הראשונה שאני אומר כאלה דברים על מנחם.
    אני תמיד מתאפק ועונה לגופו של נושא, הוא תמיד מעליב אישית.
    אבל כאמור יש גבול.
    מי שלא מבין את חוסר ההגיון המוחלט של להציע לשדך בין סלואן לרוקטס – כאילו רק התוודע לליגה הזו אתמול ולא יודע מימינו ומשמאלו.

    1. Shmuel

      13 ינו 2014 19:28:41

      I was just introduce to this WWW by a friend. I live in Houston, and just a week ago (maybe 2 weeks) was a big article in the Houston Chronicle about the needs to have a new coach, and the best choice was Slon from the Jazz because Howard was his pupil when his mother send him to him for 2 summers when he was 14.

      1. מנחם לס

        13 ינו 2014 19:55:41

        הי שמואל!
        כשהזכרתי את סלואן כמאמן, לא ידעתי על המאמר בכרוניקל, ושכחתי בכלל את הסיפור שכן ידעתי, שבקיץ אחד (לא ידעתי שבשניים) סלואן הסכים שהאוארד יבוא אליו לשבועיים. אני זוכר את הסיפור שאמא של דווייט הכירה את בנו של ג'רי סלואן כשהוא שיחק באוניברסיטת אינדיאנה (היא היתה צ'ירלידר או משהו כזה), וכך נוצר הקשר. בין סלואן ודווייט ישנן קשר הדוק, כמעט כמו צעיר ודוד מבוגר.

      2. מנחם לס

        13 ינו 2014 20:00:24

        וכשדדי כותב שהארדן הוא השחקן הכי אגואיסט בליגה זה רק מראה את חוסר הבנתו. אפילו מייק ששבסקי ציין את הארדן כחבר קבוצה חשוב מאד בנבחרת ארה"ב למרות שכמעט לא נגע בכדור. בת'אנדר כולם ללא יוצא מין הכלל (ובעיקר דוראנט וברוקס סמית') ניפרדו ממנו בכאב לב.

  9. אפלטון

    13 ינו 2014 19:29:29

    לגבי סמית' וודסון אמר לו משהו שחדר לו עמוק לתוך הנשמה, לפחות לשבוע שבועיים הקרובים. הוא רק אמר לו שקריירת הכדורסל היא קצרה מאוד וכשחקן אתה חייב להעריך כל שנייה שנותנים לך בליגה הזאת.
    סמית קיבל מראש חלק גדול המשכורת שלו בניו-יורק וברור לכולם שהוא יהיה מהסוג של אלן אייברסון שיכריז על פשיטת רגל בסיום הקריירה אלא אם כן ישתנה 180 מעלות. נראה כמה זמן זה יחזיק.
    לגבי מקהייל, מנחם אני מסכים איתך שהוא מנהל משחק גרוע, תמיד היה ולא יודע אם זה ישתנה. אבל בסיטואציה הקיימת ביוסטון אני לא רואה מאמן אחר שיכול להחזיק את הקבוצה. כל שחקן בקבוצה יתן את הנשמה בשבילו ובינתיים אני זוקף חלק גדול לבגרות שהווארד מפגין לזכותו. זה לא אומר שהווארד מתאים לקבוצה אבל זה מה יש וזה לא נורא בכלל.
    לגבי הארדן, הוא לא שחקן בעייתי לאימון בכלל וחושב רק על טובת הקבוצה, לפעמים זה יוצא לרעתה. לדוגמא בתחילת משחקים הוא בקושי זורק ונותן לאחרים להיכנס למשחק, לפעמים זו הסיבה שהקבוצה נכנסת לפיגור מוקדם. הבעייה היא שהוא יודע שהוא יכול לחדור ולקבל עבירה או קליעה טובה בכל זמן נתון, לפעמים כמו קובי, או לברון בגלל זה הוא נתקע בסוף שעון ונכנס ביער. קובי ו(לפעמים)לברון למדו איך לזהות את היער הזה, הארדן עוד לא. עדיין הוא ילד וכולה שחקן מוביל של קבוצה בשנה השניה ששנה שעברה הוא סחב לבד קבוצה של נגרים לפלייאוף, ולא היה רחוק מלנצח את אוקלהומה.
    בגדול, מסכים שיש בעייה בצוות האימון אבל הייתי מחכה לסוף שנה כדי לעשות חושבים, תתפלא אבל דווקא את הואן גנדי שאתה שונא הייתי מחזיר לקבוצה, יחד עם בלאט כמאמן הגנה.

    1. Shmuel

      13 ינו 2014 19:34:04

      Harden is the nicest player of all of Houston. He is a pleasure for every coach, and he is the less selfish of all players on the team. He said many times that he does what the coach ask him to do.

      1. דובי

        13 ינו 2014 20:36:13

        אני מבטיח לך שהמילים שוודסון אמר נכנסו לסמית לראש.
        מה שאי אפשר להתחייב עליו זה מה שהמסכנות מצאו שם.

        לדעתי עד היום מתרוצצות מילים אומללות עם זקן מכוער בראש של סמית ומחפשות לאן לעזאזל שלחו אותן.

        1. דובי

          13 ינו 2014 21:17:47

          החנון הקטן הזה אמנם לא היסס לזנק על הרגל של מורנינג באמצע דוג פייט, אבל לא אימן די הרבה זמן. נראה לך שיש סיכוי שהוא יחזור ללכלך את הידיים במגרשים במקום לקשקש מאחורי מקרופונים בטוחים?

    1. אפלטון

      13 ינו 2014 20:42:23

      דווקא דיברתי על ג'ף, ההוא שלא מפסיק לדבר מהטלוויזיה.
      ד"א הווארד וסטן ואן גנדי מזמן שמו את מה שהיה ביניהם מאחור והווארד הבין איזה טעות הוא עשה והתנצל בפניו.

    1. אפלטון

      13 ינו 2014 21:46:11

      קצת קשה להגיד שזה בעייה שהסנטר הכי טוב בליגה והשוטינג גארד הכי טוב בליגה זה בעייה לקבוצה, אז כנראה שהבעייה במקום אחר.
      אבל גם אני חשבתי שעדיף להביא פאוור פורוורד ברמה גבוהה יחד עם פוינט גארד ברמה של קונלי או מחליף טוב להארדן במקום לשלם מקסימום על סנטר שכבר יש לך סנטר טוב וסולידי. אבל אין ג"מ בליגה שלא היה הולך על הווארד אם היה יכול.

      1. רבין

        13 ינו 2014 22:04:02

        מי אמר שה שוטינג גארד הוא בעייה?
        הסנטר הוא אולי עם הפוטנציאל הכי טוב אבל הוא לא הכי טוב.
        הוא נזק חברתי וקבוצתי

        1. אפלטון

          13 ינו 2014 22:51:21

          שמע אני לא הולך להגן פה על בחור שגם האקים וגם אבדול ג'אבר התייאשו ממנו ואמרו שהוא לא מצליח ללמוד תרגילים חדשים, אבל הוא עדיין הסנטר הכי טוב בליגה, אין מה לעשות (ולא תמצא ג"מ שיקח את קאזינס לפניו אם חשבת להגיד שקאזינס יותר טוב).
          השנה מבחינה חברתית הוא ממש לא בעייתי ומתנהג בצורה בוגרת מאוד, אבל זה שהתקפת הקבוצה נראית כמו אלתור אחד גדול והקבוצות שמשחקות נגדה מקבלות זריקות חופשיות לגמרי לשלוש זה לא אשמתו.
          הלוואי שמקהייל יצליח, אני מאוד אוהב אותו ובאמת מגיע לו לגמור את העונה בכבוד, אבל משהו בקבוצה חייב להשתנות אם הם באמת רוצים אליפות בשנה שנתיים הקרובות

  17. Mbk

    13 ינו 2014 23:56:41

    ג׳רמי לין ? לא מספיק טוב לרמות הגבוהות .
    נייט מקמילן עוזר באינדאינה לא ? נראה לי שהוא מתאים ליוסטון , הוא היה עוזר מאמן של ששבסקי והוא מכיר את הארדן והווארד .

    לאטרל ספריוול היה משוגע ,אבל 3 דרגות מעל ג׳יי אר סמית

  18. k_700

    14 ינו 2014 00:42:39

    לוקח בכל יום בשנה את קאזינס עם כל הילדותיות שלו על פני האוורד.

    לקאזינס יש רוע בעיניים, הוא לוקח קשה הפסדים לא כמו האוורד שהפסד אצלו נבלע טוב מאוד בראש(וגם ביקורות) כשוהא יודע איזה צ'ק נכנס לו לבנק בסוף כל עונה.

    קאזינס הוא גם מוסר מצוין, האוורד תמיד אבל תמיד היה אחד מהגבוהים שמוסרים הכי גרוע בליגה ואנשים לא מבינים כמה זה קריטי היום שגבוה ידע למסור.

    מעבר לזה קאזינס פשוט משתבח משנה לשנה, הנבואה של שאק לגביו בתחילת העונה מתחילה להגשים את עצמה.

    בקיצור בכל יום בשנה, אפור, חורפי, קיצי, סגרירי אני לוקח קאזינס לפני האוורד.

  19. אפלטון

    14 ינו 2014 01:23:09

    MBK לדעתי ג'רמי לין ופטריק בברלי בהחלט מספיקים ומשלימים אחד את השני בשביל להיות צמד פוינטגארדים של קבוצה אלופה, מספיק להסתכל על מיאמי ואינדיאנה, הם לא נופלים מצ'אלמרס וקול או היל ו-ווטסון.
    לגבי K-700 לא נראה לי שתמצא ג"מ אחד בליגה שיסכים עם הקביעה שלך. הווארד בגילו של קאזינס כבר לקח קבוצה לגמר הליגה, קאזינס לוקח אותה כל שנה לדשדוש בשלושת המקומות האחרונים בליגה. והוא הד קייס ברמה של ג'יי אר סמית' אם כבר מדברים על אופי.
    נראה לי שאוהדי הלייקרס לקחו באופן אישי את זה שהווארד זרק אותם כמו נעל ישנה. הוא, עם כל המגרעות שלו, ויש ברוך השם, עדיין הסנטר הטוב בליגה בפער גדול.
    אם כבר, וזו שאלה מעניינת, האם בליגה של היום קבוצה עם סנטר שהוא מרכז ההתקפה יכולה להצליח. אני בכלל לא בטוח.

    1. דקסטר

      14 ינו 2014 01:36:29

      הסטטיסטיקה של הווארד לא שווה את כל היללות והתעלולים שלו.. הוא מסוג השחקנים / אנשים שממש יכולים להתיש ולרוקן ממך אנרגיות כדי לאפס אותם. הוא 100 אחוז ליצן. אצל שאקיל למשל זה היה מחוץ למגרש ובטעם טוב . אצל הווארד זו דרך חיים. מה גם ששאק היה מפלצת. ממש לא בטוח שהווארד הסנטר הטוב בליגה .

  20. k_700

    14 ינו 2014 01:29:27

    אפלטון, בשיא האובייקטיביות אני ממליץת לך לעקוב מקרוב אחרי קאזינס השנה.
    הוא באמת שיפר את המשחק שלו בצורה יוצאת דופן.

    האוורד הסנטר הטוב בליגה וזה לא אומר יותר מדי. העמדה הזאת נכון לכרגע חלשה ולא רלוונטית בכלל בשאלות של רלוונטיות לאליפות.

    האוורד הסנטר הטוב בליגה אבל לא אחד מ-15 השחקנים הטובים בליגה, אז מה זה משנה?

    לקחנו קשה?? כבר מזמן לא. אם תקרא את כל הדברים שיצאו החוצה אחרי העזיבה שלו ומשחקנים שאתה לא יכול לחשוד שהיה להם איזשהו משהו נגד האוורד(למשל נאש) אתה מבין שרק הרווחנו מזה שלא בחר בנו. במקום להתקע איתו לעוד 5 שנים, אנחנו נחכה שנתיים ונוכל לבנות קבוצה הרבה יותר טובה בעתיד הלא רחוק.

    האוורד הוא מקרה קלאסי של אוברייטד מהדהד וזה לא ישתנה.
    GM בליגה מחזיקים ממנו יותר מדי, מאמנים פוחדים ממנו יותר מדי.
    אני לצורך העניין אם הייתי מאמן ממש לא הייתי מפחד שהאוורד יקלע מולי את ה-19 נקודות שלו עם 21 ריב' כל עוד אני מצליח לשמור על הארדן ופרסונס ביום בינוני. הוא פשוט לא מנצח לך משחקים ובהפסדים הוא מגיב הכי גרוע שאתה יכול לצפות מכוכב שלך להגיב- פשוט לא אכפת לו. יש לו את החיוך הדבילי הזה והשטויות שהוא עושה בראיונות אחרי משחק שאתה מנסה פשוט להדחיק כשהוא אצלך אבל לא יכול שלא להשתגע מזה כשאתה מבין כמה ריספקט והערכה הוא מקבל בליגה הזאת.

    1. אפלטון

      14 ינו 2014 01:36:56

      שנינו מסכימים פה שהוא לא השחקן שאנחנו רוצים בקבוצה שלנו, זה בטוח.
      אני חושב אבל שאם באמת הוא יסתפק, כמו היברט בלתת את הגוף בהגנה ולתת את ה-10- 15 נק' שלו בשטף המשחק ולא בכוח הוא יהפוך לחלק מעולה בפאזל. כרגע לא קאזינס ולא הווארד, הייתי מסתפק באסיק יחד עם קווין לאב או אולדריג'

      1. k_700

        14 ינו 2014 01:44:55

        עוד דבר,

        זה נורא קל לחשוב שהאוורד זה שלקח את אורלנדו לגמר אבל אנשים שוכחים שזה יותר השיטה שהיו משחקים עם קלעים נהדרים מסביבו ובעיקר טורקגלו שהיה פשוט אדיר בפלייאוף. ממש לקח אותם על הגב במשחקים הצמודים והיה גם היחיד בסגל שלהם שממש היה יכול לקחת כדור ולהתמודד מול שמירה אישית.
        כל השאר נצצו בעיקר מהסגנון שאורלנדו שיחקה שזה הוצאת כדור לקלעים(קח לדוגמא את ראשרד לואיס שבפלייאוף נתן 19 נק' למשחק עם כמעט 40 אחוז ל-3 ).

        אבל ביננו לולא הרוסטר הבאמת מיוחד שבנו סביב האוורד+יכולת באמת מצוינת ויוצאת דופן של טורקגלו, זה פשוט לא היה קורה, כלומר האוורד לא היה מגיע לשום גמר גם לא דרך המזרח החלש.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט