שני משחקים בלבד אבל צמודים – סיקור משחקי שני / עמיחי קטן

אחרי שהתרגלנו ל-3 או 4 משחקי פלייאוף בכל לילה, הפעם קיבלנו רק 2, אבל שניהם סיפקו את הסחורה בהיבט הדרמה. בשני המקרים הגיעה בריחה ברבע השלישי אחרי מחצית ראשונה צמודה וקאמבק ברבע הרביעי שלא הספיק כדי להשלים את המהפך, ועכשיו אפשר גם לומר שבשני המקרים מדובר בסדרות 1-8 בסיטואציה דומה, כאשר בשניהם ניתן לתלות חלק מהעניין בפציעה של הכוכב הראשי.

וושינגטון וויזארדס – פילדלפיה סבנטי סיקסרס 114-122 (1-3 לפילדלפיה בסדרה):

פתיחה חזקה של סימונס, האריס ואמביד העלתה את האורחים ליתרון 5-16 אחרי פחות מ-5 דקות, אבל 12 נקודות של ברטנס ברבע הראשון הובילו קאמבק וראסל ווסטברוק צימק לנקודה בלבד לפני שמילטון קבע 28-31 לפילדלפיה בסיום הרבע הראשון. הרגע המשמעותי במשחק התרחש בדקה האחרונה של הרבע הראשון, כאשר החששות הכבדים ביותר של אוהדי פילי התממשו בדמות פציעה של אמביד שלא חזר לשחק יותר.

הרכב המחליפים וטוביאס האריס העלו את פילי ליתרון 7 במהלך הרבע השני, אבל רובין לופז שמר על וושינגטון בעניינים והאצ'ימורה השלים את המהפך, רגע לפני שלשה של דני גרין שקבעה 60-61 לסיקסרס במחצית. וושינגטון בפיגור מינימלי כשווסטברוק עם 6 נקודות ב-1/10 מהשדה, אבל 10 ריבאונדים ו-10 אסיסטים, בעוד ברטנס עם 15 ורובין לופז עם 14 מובילים את וושינגטון. אצל פילי, האריס הוביל עם 12 והספסל ו-8/19 לשלוש סייעו להובלה.

הרבע השלישי נפתח בשלשות של ביל והאצ'ימורה, ושניהם שמרו על היכולת הטובה שהגדילה עוד ועוד את יתרון וושינגטון במהלך הרבע. בצד השני, בן סימונס סבל מבעיית עבירות ואמביד, כאמור, נפצע ולא חזר לשחק. ווסטברוק ונטו גם הגדילו את היתרון של הוויזארדס ל-14 דרך העונשין, אבל טייריס מקסי קבע 80-92 בסיום הרבע השלישי ורמז שהוא הולך להגיע גם לרבע האחרון.

כמעט 2 דקות לקחו לסל השדה הראשון של הרבע האחרון להגיע, אבל 1-4 לסיקסרס בעונשין קודם לכן וסל השדה הזה, שהיה שלשה של קורקמאז, חתכו את ההפרש ל-6. קורקמאז ומקסי המשיכו את הפתיחה הטובה לריצת 1-10 וההפרש ירד ל-3 בלבד, אבל ווסטברוק וביל מהקו ורובין לופז בזריקת וו שמרו על היתרון של וושינגטון. שלשות של ג'ורג' היל ומקסי צמצמו לנקודה, אבל שלשה של נטו העלתה את ההפרש ל-4 ושלחה את דוק ריברס לפסק זמן.

האריס וגרין קבעו שוויון אחרי פסק הזמן וקרי השווה שוב אחרי סל של נטו, מה שהביא אותנו לשלב המכונה האק-א-סימונס. סימונס מצדו הפתיע עם 3/6 בפרק הזמן הזה, אבל סלים של ביל וגאפורד החזירו לוויזארדס יתרון נקודה. גאפורד שם עוד אחד מהעונשין והחטאות של האריס, גרין וקורקמאז באותו מהלך אפשרו לווסטברוק למצוא את האצ'ימורה שהגדיל את ההפרש ל-4. סימונס הפעם יזם מהלך שהסתיים בביקור חצוי שלו על העונשין וצימק ל-3, אבל שלשה של האצ'ימורה שלחה את את המטאטא להתחבא במקום אחר.

בראדלי ביל קלע 27 נקודות ב-9/23 מהשדה עבור וושינגטון, האצ'ימורה היה מצוין עם 20 נקודות ו-13 ריבאונדים ב-8/12 מהשדה, ווסטברוק קלע 19 ב-3/19 מהשדה ו-13/16 מקו העונשין, יחד עם שיא קריירה בפלייאוף של 21 ריבאונדים ומהצד גם 14 אסיסטים, רובין לופז קלע 16 ב-8/11 מהשדה, ברטנס קלע 15, כאשר רק 3 שנקלעו ברבע השני לא היו ברבע הראשון, גאפורד הוסיף 12 עם 5 חסימות וראול נטו קלע 11 מהספסל, מכיוון שברטנס החליף אותו בחמישייה הפעם.

אצל פילדלפיה, האריס קלע 21 ב-8/24 מהשדה והוסיף 13 ריבאונדים, טייריס מקסי קלע 15, ג'ורג' היל תרם 14, סימונס קלע 13 עם 12 ריבאונדים, דני גרין קלע 11 וסת' קרי קלע 10. נזכיר גם את אמביד ששיחק 11 וחצי דקות לפני שנפצע והספיק לקלוע 8 עם 6 ריבאונדים.

ממפיס גריזליס – יוטה ג'אז 120-113 (1-3 ליוטה בסדרה):

ממפיס עלו על הלוח עם 4 הנקודות הראשונות והלכו בעיקר לולנצ'יונאס שקלע 6 בדקות הראשונות. בצד השני, בוגדנוביץ' ומיטשל היו אלה שפתחו טוב והעלו את יוטה ליתרון 5 לפני שמוראנט התחיל לקלוע בעצמו. פייבורס מהספסל נתן כמה סלים רצופים עבור הג'אז, אבל התגובה הייתה שלשות של גרייסון אלן וביין הרוקי, ושוב ממפיס ביתרון נקודה. ג'ארן ג'קסון הוסיף עוד כמה סלים, אבל אקורד הסיום של הרבע היה שייך לג'ורדן קלארקסון שקבע 31-34 ליוטה בסיומו.

ג'קסון פתח טוב גם את הרבע השני והחזיר את ממפיס לשוויון 38, אך 2 שלשות של קלארקסון הביאו את יוטה ליתרון 6 לפני שמוראנט ואלן השוו על 46 עם 2 שלשות משלהם. ולנצ'יונאס הפך את התוצאה לרגע, אך נענה בריצת 1-10 שהפכה ל-2-13 של יוטה, רגע לפני שמוראנט סגר את המחצית עם 4 נקודות רצופות ששמרו על המשחק הזה צמוד ועל היתרון של יוטה בתוצאה 54-59 בהפסקה.

בוגדנוביץ' וגובר העלו את יוטה ליתרון דו-ספרתי ראשון עם תחילת הרבע השלישי, אבל 6 מהירות של הגריזליס החזירו אותם מהר לעניינים. ברוקס כבר צימק לנקודה בלבד לפני שאוניל ומיטשל החזירו את היתרון ל-10 ובוגדנוביץ' הגדיל אותו לשיא של 12, כאשר ברוקס ומוראנט הצליחו לצמצם ל-7, אבל גובר ו-2 שלשות של קלארקסון קבעו יתרון שיא של 87-100 בסיום הרבע השלישי.

מלטון פתח את הרבע האחרון עם שלשה שהפכה ל-3 הנקודות הראשונות שלו, ואחרי כמה דקות בהן כל קבוצה תרמה למאזנה רק 2 נקודות הגיעה השלשה השנייה של מלטון, וההפרש ירד ל-7 וסניידר לקח פסק זמן. ולנצ'יונאס חזר עם סל ומלטון שם עוד 2 כדי לצמק ל-3 בלבד, אבל מיטשל הגיב עם 2 מהקו ונתן ליוטה קצת אוויר. אמרנו מלטון, אז ממשיכים איתו, והפעם הוא סחט עבירה ודייק פעמיים מהקו, ואחרי שמיטשל עשה אותו דבר אנחנו נשארים עם מלטון והשלשה השלישית שלו ברבע. 2 נקודות יתרון בלבד ליוטה.

אצל יוטה, היה זה תורו של מייק קונלי להגיב בשלשה, אבל אצל ממפיס שוב היה מלטון שתיקן החטאה של עצמו, וזה 106-109 לג'אז, 4:14 לסיום. גובר נשלח לקו ודייק פעם אחת, אבל חטיפה ושלשה של קונלי ואחריה שלשה של בוגדנוביץ' החזירו פתאום את היתרון של יוטה ל-10. ולנצ'יונאס תיקן החטאה של ברוקס כדי לצמצם ל-8, 1:36 לסיום ויוטה הגיבו ללחץ על כל המגרש עם 2 פסקי זמן. אחד אחרי השמירה הכפולה ואחד אחרי שלא מצאו למי למסור.

מיטשל הוריד שעון והחטיא שלשה ומוראנט הלך לצבע וסחט עבירה מגובר, אותה הוא ניצל כדי להוריד את ההפרש ל-6. מיטשל הפעם הצליח לחמוק מהלחץ ולמצוא את גובר שנשלח לקו ודייק פעמיים ומיד אחר כך איבוד של ממפיס בהוצאת הכדור ככל הנראה סגר עניין. מיטשל הוריד שעון לפני איבוד בסוף ההתקפה, וג'קסון הגיב בשלשה, אבל 13.5 שניות לסיום בפיגור 7 אחרי שמיטשל דייק 2 מהקו, כנראה שאין לך סיכוי. מוראנט זרק מטווח סטף איירבול, וככה נגמר המשחק.

מיטשל הוביל את יוטה עם 30 נקודות ו-8 אסיסטים, קלארקסון קלע 24 מהספסל, גובר קלע 17 עם 8 ריבאונדים ו-2 חסימות, בוגדנוביץ' קלע 13 וקונלי הוסיף 11 עם 7 אסיסטים.

אצל ממפיס, מוראנט הוביל את הדרך עם 23 נקודות ו-12 אסיסטים, ברוקס היה שם לידו עם 21 נקודות, כמו גם ג'ארן ג'קסון במשחק שיא אישי בפלייאוף, מלטון קלע 15, כולן ברבע האחרון, וגם ולנצ'יונאס עשה את שלו עם 14 נקודות ו-12 ריבאונדים.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 58 תגובות

  1. לא סובל את דונבון מיצל, הנה אמרתי את זה. הוא ניצל כל חלקיק של השיפוט כדי לנצח את ממפיס בצורה לא חוקית.
    .
    שני משחקים נערכו היום בשניהם התוצאה הייתה אמורה להיות שונה ללא השיפוט. במשחק הראשון השופטים פשוט סירסו את סימונס ממש כמו בסדרה משחקי הכס, ובשני הם בכלל הגזימו ורצחו את ממפיס בעבירות אוויר שאין שידור חוזר (היו לפחות 4-5 כאלה המשחק לטובת יוטה) .
    בכללי בסדרה ללא שיפוט כה חד צדדי ממפיס לוקחת את יוטה.
    .
    היום ללא השיפוט המשחק נגמר 2-2 אבל כשנותנים לך 10-12 נקודות מתנה בזמנים מכריעים לממפיס לא היה באמת סיכוי.

    1. dont hate the playa hate the game…
      השחקנים מנצלים את מה שהשיפוט נותן להם, ויש דגש על משחק התקפי משיקולי רייטינג.
      שחקן שלא מנצל את החוקים לטובתו פשוט נשאר מאחור.

      1. אני מסכים איתך פה, הכל בא מהנהלה שמכשירה את השיקוץ הזה ומעודדת את זה, מה צריך סקילס אם אתה פשוט נכנס בשחקן אם המרפק והולך פעמיים לקו. טיפה אגרסיביות בהגנה והשופטים גומרים אלייך עם שריקות אוויר שלא נבראו.

    2. ברוך, אי אפשר לנצל את החוק בצורה לא חוקית . . .
      אפשר לעשות זאת בצורה לא יפה, מכוערת, משוקצת, you name it, אבל זה יהיה חוקי

  2. תודה על הסיקור. ראיתי רק את יוטה מול ממפיס.
    למרות הבאסה המסוימת מהשיפוט מעדיף להתייחס לכדורסל נטו, בסוף חלק גדול מההבדל לאורך כל הסדרה אגב הוא הקליעה המצוינת של יוטה מול זו של ממפיס שכל העונה טעונת שיפור ובעיקר נסיון וקבלת החלטות שממפיס עוד יצברו בפלייאוף. קונלי למשל ברגעים החשובים הוכיח שאין לנסיון שלו תחליף. בקיצור עוד קלעי ושנה -שנתיים נסיון והדובים ירוצו חזק קדימה, את האופי הדרוש למרות גילם הצעיר (רק מינסוטה עם ממוצע גיל נמוך יותר) כבר יש להם , מאמן והנהלה מצוינת גם יש.

    1. נ.ב.- צפייה ברבע הרביעי תוך כדי תפעול ילדה וילד בבוקר לפני ביה"ס וגן והכנת אוכל במקביל עבורם לעתים עלולה להיות מאתגרת כמו לצפות בווסטבורק זורק שלשות

      1. מכיר את זה. זו הצפיה הרגילה שלי…
        לממפיס יש באמת חתיכת אופי. מוראנט לא קיבל רגליים קרות לא בפלייאין ולא בסיבוב הראשון (בלי קשר לאיך הסידרה תיגמר). הם צריכים איזשהו חיזוק לפחות בשחקן נוסף אבל הם בהחלט קבוצה מעניינת.

  3. מיצ'ל הולך בדרכו של ליליארד ונהפך לנגד עינינו משחקן מלהיב לרב רמאי נכלולי וצנחן סדרתי שנסמך על חסדי השופטים.
    האשם – סילבר.
    סילבר יצר תרבות "כדורסל" שלמה שמבוססת על התחזויות, חיפוש שריקות זבל וחוסר יכולת להגן.
    זה מה שילדים גדלים לתוכו כרגע.
    זה מה ששחקנים מפנימים שעובד והולכים אליו.
    במקום לשחק כדורסל הם משחקים "חפש את השריקה", משחק עלוב שהופך יותר ויותר קל ככל שהזמן מתקדם, או ככל שאתה עולה בדרגה.

  4. תודה רבה חבר.
    .
    הנפילה של אמביד לא נראית חמורה. מאידך גם על דיבנשנצו חשבתי שזה משהו בקטנה.

  5. 2 מ 9 לשלוש ו11 איבודים לקו הקידמי המהולל של המכשפים עם המועמד מטעם מ"ל לMVP. מה אנחנו ציבור רפי השכל לא קולטים?

    מיטשל הפך לדווין וויד. אי אפשר להתקרב אליו. במהלך התקפי לקראת הסיום הוא פשוט מעד אבל עדיין קיבל שריקה לעבירה הזויה.

    עדיין היתכן שהוא וקונלי זה הקו האחורי הטוב בליגה? (בכל זאת 2 אולסטארים).

    אני מתרשם מהעומק בספסל של פילי. קורקמז התורכי ממש מצויין ומאקסי מראה את הפוטנציאל שלו. זה יכול להיות משקל חשוב מול ברוקלין.

    אי אפשר שלא לאהוב את ממפיס. לא נשברים ונלחמים עד הסוף עם המון בגרות יחסית. מחוברים ומשחקים מאוד קבוצתי בלי אגו. פשוט כיף לראות. ברוקס ומוראנט הולכים להיות בין חמשת הטובים בתפקידם אם לא יותר (לפחות מוראנט).

  6. תודה על הסיקור המקיף עמיחי. ריברס למד כנראה מפופ את השטויות של לעשות סדרות חינוך לרוקיז ולייבש אותם, אחרת אין ממש הסבר למה מקסי לא משחק יותר בפילי. גם מלטון יושב יותר מדי ולא מצליח להיכנס למשחקים כמו שצריך ובסיבובים הבאים זה כבר יכול להשפיע. היה צפוי שהגאווה של ראס וביל לא תיתן להם לחטוף את המטאטא

  7. המספר הנוסף זה 6 ריבאונד התקפה של ראס.
    ייזכר לטוב האסיסט להפצ'ימורה שאחריו ראס רץ רץ רץ, קפץץץץהפפפפפץץץץץ, לקח ריבאונד והטביע. הכל בשנייה ושליש….
    כן שימון, כשאתה גם קולע 20, גם מוסר מעל 10 אסיסטים וגם לוקח 21 ריב נשאר הרבה פחות אנרגיה להגנה….
    יש מבין?

    1. רזיאל המשחק אתמול חתום על שמך! פופו ואני נתנו את המיספרים הקבועים שלנו – פופו בעידוד ואני בקללות – אבל היה חסר ערך מוסף. אז נכון שהפציעה של אמביד עזרה קצת (קצת) אבל אתה הבאת אתמול את העידוד אקסטרא לראס שהיינו צריכים. כאות תודה לא אדבר יותר על קארמות וחופים עד סוף העונה
      🙂
      ותודה לעמיחי על אחלה סיקור. תבוא כל יום
      🙂
      נ.ב.
      אחרי כל הוויכוחים אתמול לגבי ראס ומקומו בהיסטוריה – ראס דיבר במגרש עם 19/16 מהשדה וסתם לכולם את הפה…
      🙂

        1. חחח
          באמת היה מרשים המופע הזה אתמול, 16% מהשדה, TD וניצחון. לא בכל יום רואים דבר כזה.
          אני עושה איתך עיסקה – משחק 5 – אמביד ודיוויס בחוץ. מה דעתך?
          .
          ברוך לא נמאס לך לקבל מווסטברוק בראש? אמרתי לך תשנה את השם ל-"ברוך זריקה חשודה"

      1. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
        ענק אתה שימון, אל תשתנה כי אתה עושה את הופס הרבה יותר מעניין.
        ראס עם 3 קליעות למליון זריקות, זו הבעייה היחידית מבחינתי כל השאר מושלם. כולל האחוזים מהקו אמש.
        אם הוא היה מוותר על עוד זריקות אולי היו לו עוד 10 אסיסטים.
        שחקן חד פעמי.

    2. אני הייתי מוכן כבר שמתי רוק על אצבעות באוזניים ובאתי לעשות לכל אוהדי ראס וודגי, אחרי שהלבנה מן המערב התעללה בטבעות גם במזרח והכניסה את הקהל לממד. לפי ווג הטבעות הגישו תביעה על התעללות פושעת ויש 28 נפגעי חרדה בקרב הקהל. למזלו ולמזלם שני דברים הפריעו לי אמביד שוב נפצע באותו אותם, והשופט שהם בדיוק כמו האום הצילו את מוחמד ווסטרוק היום.

      1. דרך אגב דה שוט אתמול היה לך שיעור מספר 1 ביעילות ובאפקטיבי אין כמו ראס שצריך 100 זריקות בשביל להגיע ל15 נקודות

  8. ואת האמת אני די מבין את האפס הוא רוצה לשמור את פרס נגר הזהב לעצמו (ופה הוא מספר 1 בליגה), סימונס הנגר בא לקחת לו את הפרס אבל כמה שהוא ראה יש לו לאן לשאוף, ראסל ווסטברוק הגיע ליעלות כמעט דומה לזה של כיפת ברזל רק בצד ההפוך עם 85 אחוז החטאה

  9. ממש חבל על אמביד, אני מקווה שהוא יחזור במהרה כי בלעדיו פילי לא תגיע רחוק (את וושינגטון היא תעבור אבל מה הלאה?).
    בבוקר ראיתי על רגל אחת את המשחק, מופע הגירזונים של ווסטברוק היה פשוט מרשים. הוא מקבל כדור פנוי לגמרי על קשת השלוש, בלי לחשוב פעמיים הוא עולה לג'אמפ, בזמן זה אתה מחזיק את הראש עם שתי הידיים וצועק "לא!", זה לא עוזר והקלינג שובר את הקרש.
    ומצד שני חייבים לפרגן, בדקות ההכרעה הוא היה הלב של הקבוצה, הוא היה בכל מקום, הריץ את ההתקפה, לקח כ"ח בהתקפה, היה מאוד פעיל וחיובי.
    כמה חבל שהוא כזה נגר ומשחק אנטי כדורסל.
    .
    לא צריך לצפות ממנו לנצח משחקים, צריך לעשות וידאו ארוך עם המהלכים שלו ולהריץ אותו בלופ במשרד, סוג כזה של שומר מסך פוסט-מודרני. אני כבר מזמן לא שם אותו בקטגוריה של שחקן כדורסל פעיל אלא כתופעה מתחום מדעי החברה.

    1. + 100
      תגובה מעולה עגל, "שומר מסך פוסט מודרני…" חחח גדול
      ד"א בקלאץ' הוא באמת היה בכל מקום, עשה הכל בשביל כולם, אפילו בשביל פילי חחחחחחח

  10. מה מצבו של אמביד?
    אם הוא לא משחק בחמישי אז ווש יכולה בהחלט לעלות ל3-2
    ואז חוזרים הביתה למשחק 6-אש שבו הכל יכול לקרות
    כל הדרך לקאמבק הגדול בהסטוריה במשחק 7!

    #אשליות ווש

  11. רוצה להשוות רגע בין שני רכזים – מייק קונלי וקמבה וואקר. שניהם מנוסים מאוד, קונלי בן 33, בליגה מ2007, גובה 185, בחירה רביעית בדראפט. קמבה בליגה מ2011, בחירה 8, גובה 179. שניהם היו שחקני פרנצ'ייז בקבוצה שגייסה אותם – ממפיס ושארלוט, בהתאמה, שניהם עברו לפני שנתיים לקבוצה ששואפת לאליפות, בתור כוכבים, שניהם עם משכורת של 34.5 מיליון דולר השנה.
    אם נסתכל על התרומה שלהם לאורך כל השנה – אז קמבה נעדר יותר (43 משחקים הוא שיחק לעומת 51 קונלי), אבל המספרים שלהם לא כ"כ רחוקים זה מזה: קונולי עם 16.2 נקודות, 3.5 רבאנדים, 6 אסיסטים על 1.9 איבודים, 1.4 חטיפות, כאשר קמבה עם 19.3 נקודות, 4 ריבאנדים, 4.9 אסיסטים על 2 איבודים, 1.1 חטיפות.
    אבל אישית, אני כאוהד בוסטון כל השנה לא מתלהב מקמבה, ואיכשהו מרגיש שהוא שחקן חילוש ולא שחקן חיזוק. לא יודע בדיוק על מה לתלות את זה. ואז הגיע הפלייאוף הנוכחי ואני רואה את המספרים הללו:
    לקמבה עד עכשיו, 3 משחקים (30.3 דקות בממוצע), יש PER של 3.75, לקונלי יש 22.5 (4 משחקים, 34.5 דקות בממוצע), זה די רומז איפה כל אחד מהם נמצא ומה תרומתו לקבוצה שלו…
    קונלי קולע 20 נקודות למשחק באחוזים מדהימים (53% מהשלוש, 100% מהקו, 45% מהשדה) מחלק 10.3 אסיסטים על 2 איבודים, כאשר קמבה קולע 12.7 באחוזים גרועים (17.6% מהשלוש, 31% מהשדה, 90% מהקו), מחלק 4 אסיסטים על 2.7 (!) איבודים.
    בקיצור, כרגע בפלייאוף קונלי מתעלה, עושה מעל ומעבר, וזה יחד עם ההצגות שאנו רואים מדונובן מיטשל וקלאקסון וגובר ובכלל כל הרוסטר של ג'אז – יש מצב שנראה אותם ממשיכים להגיע רחוק בפלייאוף. בוסטון לעומת זאת – זה לא שחשבתי שבאמת יכולים לעבור את ברוקלין, ובטח לא לאחר פציעת ג'יילן בראון – אבל ציפיתי שקמבה-טייטום וסמארט, שווים יותר מנצחון אחד בסדרה הזאת, ונראה לי שכנראה לא נקבל את זה, מה גם שבנצחון שכן היה, קמבה היה לגמרי שחקן חילוש – טייטום 50, סמארט 23, תומפסון 19, פורניה 17 וקמבה עם 6 נקודות (0-7 מהשלוש), 3 אסיסטים ובנתוני +/- יצא לו -15- …

    1. איזה השוואה זאת בדיוק אתה משווה שחקן שלא חזר מפציעה , קמבה של השנה הוא פח אשפה, תשווה את זה לפני הפציעה. לקונלי היה גם אספקט הגנתי של קמבה אין

      1. אני מסכיפ שקמבה הוא פח – ולדעתי תמיד היה פח. לא הבנתי למה היה כדאי בכלל לבנות עליו ולתת לו נתח כזה גדול של שכר. נכון לגמרי מה שאתה אומר לגבי הגנה.
        כמ משמעותית הייתה הפציעה שלו?

    2. קמבה רכז פותח שחקן ראשי וזה שאמור לנהל את ההתקפה של בוסטון, ביוטה קונלי הוא הרכז השני ולכן יכול להתרכז במשימות אחרות. אני בטוח שברגע שבוסטון יביאו רכז אחר וקמבה יעלה מהספסל התוצאות יהיו בהתאם. אם יוטה השנה לא לוקחים, ובעקבות השמועות על חיכוחים בין דונובן לקבוצה אם אני בוסטון אני מציע הכל בתמורה חוץ מטייטום, הכול.

  12. האמת שהספסל של פילי יכול לבד לנצח את ווש
    מקסי שחקן נהדר כל כך
    טייבול
    תחיית המתים של היל
    וגם סימונס שיורדים עליו פה
    אבל נותן סדרה אדירה חוץ מהאספקט של הנקודות.

    1. בלי אמביד יהיה להם קשה מאוד לנצח אותנו, אתמול איבדו 10 הפרש שהפכו ל-14 שלנו (שכמובן נזרקו מהר בחזרה בחוסר אחריות וזילזול אופייניים). עם זאת אסור לשכוח שפילי רצה נהדר בעונה הרגילה בלעדיו. אבל זאת הייתה עונה רגילה, ללא מתח. יתרון הביתיות בהחלט ישחק לטובתם. הקהל בפילי משוגע.
      מצפייה חוזרת בסרט אמביד לא נפצע משחקן של וושינגטון אלא מעצמו. לופז חסם אותו נהדר והוא פשוט נפל. חוסר מזל.

  13. ראסל ווסטברוק הוכיח מי הוא: ה-MVP של הליגה.

    ואתה שמעון, ברור לי שמה ששלחת לי כסנופסיס "בן 40, גר בי"ם" היה כדי להעליב אותי, את מולי, ואת כל הפרוסס.

  14. כשאמביד נפצע במהלך העונה ידעתי שזה הסוף. זה כמו לראות טרגדיה יוונית (כשהסוף ברור). פילי כנראה יעברו סיבוב, אולי עוד אחד, אבל גמר הם לא יראו.
    זה כל כך חבל כי הוא נתן את קפיצת המדרגה המנטלית באופן מעורר הערכה.
    גו יאניס גו.

    מיצ'ל מעצבן (כמו לילארד, כמו הארדן כמו חצי ליגה כולל לברון ודרוזן) כי זה פאקינג הירו בול מכוער שאין לו קשר לדבר הזה שנקרא כדורסל.
    כמובן שג'ורדן הוא אבי אבות הזרם, אבל השם האמיתי של הכדורסל הזה הוא קוביזם (תאהבו את זה או לא). קובי היה סמל עוד בחייו, אבל הפיכתו של קובי לאל בעקבות מותו יצרה שיח על "מורשת". אז הנה המורשת.

    1. כדורסל אידיאלי כולל שילוב בין משחק קבוצתי ובין "הירו בול", שבו המשחק הקבוצתי הוא הבכיר, אבל יש מקום גם ל"הירו בול". כך גולדן סטייט הגדולה עם השלשות של דוראנט נגד קליבלנד וסטף נגד יוסטון ב-2019, כך הספרס של 2014 שאת הסדרה הקשה נגד אוקלהומה ניצחו עם אחד על אחד של דאנקן בפוסט, וכך כל קבוצה טובה באמת אחרת.
      יוטה למשל זו דוגמה טובה, כי מיטשל הוא חלק מהמשחק הקבוצתי ולוקח על עצמו כשהוא רואה צורך, וגם אם זה יותר מדי במקרה שלו זה יעבור עם הגיל והניסיון. פורטלנד זו לא דוגמה טובה, כי אין להם משחק הנעת כדור קבוצתי והם לא ממש מוסרים. הארדן בברוקלין הוא דוגמה טובה, לעומת הארדן ביוסטון שהוביל קבוצה שלא האמינה בהנעת כדור.
      אני לא מאוד אובייקטיבי לגבי קובי, אז אני לא אפרט, אבל יש בתחום הזה הבדל משמעותי בין קובי של גיל 21 ב-2000 ובין קובי של גיל 31 ב-2010.

  15. כל הפרוסס מתחיל ונגמר בשחקן אחד? אם זה ככה פילי לא יודעים לעשות פרוסס, שיסתכלו על הלייקרס וילמדו שוק חופשי זה הפרוסס היחידי

  16. בס"ד
    תודה רבה.
    פילי באמת מרשימים, מקוה שאמביד יחזור מהר וחזק.
    ראס הוא הלב של ווש, למרות הניסורים, בלי הריאובנדים והאסיבטים שלו,
    הם היו מובסים. הוא תרם הרבה יותר מביל במשחק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט