הנטס ניצחו את מיאמי-סיקור משחקי שישי בערב/רועי ויינברג

הלילה בליגה: לאחר 58 דקות של כדורסל, הנטס ניצחו את מיאמי, ההוקס סיימו רצף של 6 הפסדים נגד יוסטון בניצחון, והיו עוד 10 משחקים אחרים הערב.

***

ברוקלין נטס (21-15) 104-מיאמי היט (10-27) 95 (הארכה כפולה)

ג'ו ג'ונסון לברון ג'יימס

משחק מצויין בברוקלין, שנגרר ל-2 הארכות.

הרבע הראשון היה צמוד, וקרב בין לברון (16 נקודות ברבע) וג'ו ג'ונסון (22 נקודות ברבע), סיים את הרבע בתוצאה צמודה, 32-33 לנטס. המיליונרים עצרו את מיאמי על 13 נקודות ב-5 מ-18 מהשדה ברבע השני, ועלו ליתרון במחצית, 45-53.

ברבע השלישי מיאמי לא עוברת את 20 הנקודות, וההפרש גדל, 64-76. מיאמי לא מוותרת על המשחק, ופותחת את הרבע האחרון באקסטזה. ריצת 15-4 מורידה את ההפרש ל-79-80, 07:04 דקות לסוף המשחק. ליבינגסטון ופירס מעלים את ברוקלין ל-79-84, אבל קול וג'יימס מחזירים את ההיט ל-86-84, 02:10 דקות לבאזר.

האמת מקבל כדור מג'ו ג'ונסון, וצולף מדאון טאון. 86-87, נטס. בצד השני ג'יימס מחזיר עם 2 משלו, ונותן להיט את היתרון. בהתקפה הנגדית, ג'ונסון, שהיה פנטסטי הערב, קולע עוד 2. 88-89, 01:03 דקות לסיום. 40 שניות לסוף המשחק, שון ליבינגסטון עושה פאול על לברון. ה-MVP מחטיא את הזריקה הראשונה, אבל השנייה נכנסת. 89-89. ג'ייסון קיד לוקח פסק זמן, ובחזרה ממנו ההיט מנצלים את זה שנותרו להם 3 עבירות לתת, ובוש מבצע עבירה על ג'ונסון. השחקן לא הולך לעונשין, אבל מחטיא ג'אמפ שוט. שון ליבינגסטון לוקח ריבאונד התקפה אדיר, ומוסר לפול פירס, שמחטיא מחוץ לקשת. הקבוצות הולכות להארכה.

בהארכה, אלן אנדרסון מעלה את ברוקלין ליתרון, 89-91. במשך 3 דקות, הן ההיט והן הנטס מחטיאות בצרורות, עד שסל של ג'ו ג'ו מעניק למיליונרים (נטס) יתרון, 89-93. ספולסטרה לוקח פסק זמן, ובחזרה ממנו ג'יימס מוסר לבירדמן. איש הציפור, כריס אנדרסן, קולע, ומוריד את ההפרש ל-91-93.

פירס מחטיא ג'אמפ שוט, והריבאונד מגיע לאנדרסן. משם ההתקפה מתפתחת, והכדור נמצא בידיו של לברון. ג'יימס מבצע פאול תוקף, ויוצא ב-6 עבירות מהפרקט, בפעם הראשונה מאז 2008 (הפעם הראשונה במיאמי). לאחר מכן, כריס אנדרסן לוקח את הריבאונד מהחטאה של ג'ונסון, ומוסר לנוריס קול. הגארד הזריז קולע, ומשווה ל-93-93, 3 שניות לסיום. פירס מספיק להחטיא שלשה, והמשחק הולך להארכה נוספת.

ללא לברון, ההיט אבודים. הם קולעים ב-1 מ-8 מהשדה, לעומת 5 מ-6, ומצליחים לקלוע רק סל אחד, חסר חשיבות, בסיום ההארכה. המשחק נגמר, בניצחון החמישי ברציפות של ברוקלין.

במיאמי, לברון היה פנטסטי עם 36 נקודות, 7 ריבאונדים ו-5 אסיסטים. נוריס קול קלע 18 נקודות עם 7 אסיסטים (ב-52 דקות מתוך ה-58), ראשרד לואיס הוסיף 12 ובוש הוסיף 10 נקודות עם 10 ריבאונדים. למרות הפציעות של וויד וצ'למרס, שלא שיחקו, ספולסטרה לא שיתף 3 שחקנים כשירים (ג'ואל אנטוני, אודוניס האסלם וג'יימס ג'ונס), ו-8 שחקנים שיחקו ביחד 290 דקות.

בברוקלין, ג'ו ג'ונסון היה הגו-טו-גאי עם 32 נקודות, פירס היה פנטסטי עם 23 נק' ו-5 ריב', ליבינגסטון היה מצויין עם 19 נקודות, 11 אסיסטים ו-8 ריבאונדים, וגארנט לקח 10 ריבאונדים בנוסף ל-12 נקודות.

***

אטלנטה הוקס (17-19) 83-יוסטון רוקטס (13-23) 80

שחקני אטלנטה לאחר הניצחון
ההוקס לאחר הניצחון. 40 נקודות משותפות של מילאספ (מס' 4) וקורבר (ליד אלטון ברנד, מס' 42), היו משמעותיות הערב.

ההוקס שברו רצף של 6 הפסדים נגד הטילים, וניצחו, הודות ל-40 נקודות משותפות של מילסאפ וקורבר.

אטלנטה פתחה את המשחק בצורה נוראית, עם 0 מ-8 מהשלוש ו-5 מ-22 מהשדה ברבע הראשון, שהפכו ל-10 נקודות. הרוקטס ניצלו את זה וקלעו 18 בחלק זה של המשחק. מי שהציל את אטלנטה, לאחר שפול מילסאפ נשלח לספסל עקב 2 עבירות, היה מייק סקוט, שקלע 8 נקודות והחזיר את ההוקס מ-11-0 ל-15-10, זמן קצר לסיום הרבע. ברבע השני השלשות החלו להכנס (5 מ-8 לאטלנטה), וההפרש ירד ל-41-39, לטובת הרוקטס.

אטלנטה המשיכה עם המומנטום, והורידה את ההפרש ברבע השלישי ל-48-47, 07:57 דקות לסיום. הרוקטס החזירה את זה מהר מאוד ל-55-49, אבל 20 נקודות של קורבר ומילסאפ ברבע (נקודה אחת יותר מכל הרוקטס), שינו את התמונה והעניקו לקבוצתם יתרון, 60-65, בסיומו של הרבע.

יוסטון לא מוותרת, וחוזרת בגדול ל-72-73, 06:34 דקות לסיום המשחק. אף קבוצה לא מצליחה לייצר סל, ורצף קליעות עונשין של יוסטון, 3 דקות מאוחר יותר, מעלה אותם ל-76-73. שלשה של קייל קורבר משווה, 76-76, כאשר נותרו 02:52 דקות לסיום. הארדן מחזיר את יוסטון ל-78-76, אבל שלשה גדולה של דמאר קארול מעלה את יוסטון ל-78-79.

הרוקטס לא מוותרת, אך במשך דקה וחצי לא מצליחה לקלוע. לאחר פרק זמן זה, כאשר נותרו 15.9 שניות, פרנסיסקו גארסיה שולח את קורבר לעונשין. מכונת השלשות מדייק פעמיים, ומעלה את אטלנטה ל-78-81. 06.5 שניות לסיום, לין מוריד את יוסטון ל-80-81, אבל גארסיה שולח את קורבר לעונשין בשנית. הגארד קולע פעמיים, ומסיים את המשחק בתוצאה 80-83.

אטלנטה ניצחה הערב בזכות המתפרצות. 9 חטיפות,16 נקודות מאיבודים ו-20 נקודות בהתקפות מתפרצות כיסו את ההפסדים הגדולים של הקבוצה בצבע, ותרמו תרומה משמעותית לניצחונם של העיטים.

באטלנטה, קורבר (4 מ-7 מהשלוש) ומילאספ קלעו 20 כ"א. מייק סקוט קלע 14, כולל 8 ברבע הראשון, ואלטון ברנד הוסיף 11 ריבאונדים (סיים ללא נקודות).

ביוסטון, הארדן קלע 25 נקודות עם 7 ריבאונדים ו-7 אסיסטים. הווארד קלע 15 נקודות עם 11 ריבאונדים, ברוקס הוסיף 13 מהספסל ולין קלע 11. כספי שיחק רק 6 דקות, למרות העדרו של הפורוורד הפותח, צ'נדלר פרסונס, וסיים ללא נקודות. הפורוורד לא תרם בכל אלמנט סטטיסטי אחר (אסיסטים/חטיפות/ריבאונדים וכו'), אבל החטיא פעמיים מהשדה.

***

גולדן סטייט ווריורס (14-25) 99-בוסטון סלטיקס (24-13) 97

סטפן קארי
סטפן קארי. 19 נקודות וסל הניצחון שלו היו בעלי חשיבות קריטית הערב.

סל ניצחון גדול של קארי קבר את הסלטיקס.

ברבע הראשון, על כל זיג של לי, גרין נתן זג. 10 ו-11 נקודות בהתאמה,סיימו את הרבע עם יתרון קל לגולדן סטייט, 21-24. ברבע השני, סולינג'ר היה ענק עם 14 נקודות ו-5 ריבאונדים, שנתנו לסלטיקס את היתרון, 49-47, בסיום המחצית.

ברבע השלישי, מוריס ספייטס קלע 9 נקודות ושינה את זהות המובילה, פעם נוספת. הרבע נגמר בתוצאה 67-72 ללוחמים. בתחילת הרבע האחרון, הווריורס המשיכו עם המומנטום והובילו ב-13 נקודות, 69-82.

הסלטיקס לא מוותרים, ומהר מאוד קלעו 9 נקודות רצופות ללא מענה של המארחים. הווריורס חזרו, והעלו את ההפרש ל-83-87. סל של האמפריס הוריד את התוצאה ל-85-87, אך הווריורס הגדילו את ההפרש ל-88-93. 03:10 דקות לסיום, ג'ף גרין מוריד את ההפרש ל-90-93.

האמפריס שולח את דריימונד גרין לעונשין, והאחרון מחטיא את הראשונה, וקולע את השנייה. 90-94. ג'ורדן קרופורד מחטיא שלשה, ובצד השני איגודלה נחסם על ידי גרין. מתפתח ביניהם ויכוח על הכדור, שמוביל לכדור ביניים. הכדור מגיע לג'ורדן קרופורד, שמוסר לגרין, שיורה מחוץ לקשת. 93-94, 02:13 דקות לסיום.

גולדן סטייט ממשיכה להלחם, וסל של איגודלה המצויין מעלה אותם ל-93-96. קרופורד מוריד את ההפרש ל-95-96, ובמשך דקה אף קבוצה לא קולעת, עד שהאריסון בארנס הולך לעונשין. הפורוורד קולע זריקה אחת, ומעלה את גולדן סטייט ל-95-97. גרין משווה ל-97-97, 11.6 שניות לסיום.

הווריורס לוקחים פסק זמן, ומעלים את סטפן קארי במקום דריימונד גרין. הגארד המחונן קולע, ושובר את השיוויון- 97-99 לגולדן סטייט, 03.8 שניות לסיום. בזמן הנותר, ג'רלד וואלאס מחטיא שלשה, והמשחק נגמר בניצחון של גולדן סטייט.

בגולדן סטייט, אנדרה איגודלה קלע 22 נקודות עם 7 אסיסטים ו-5 ריבאונדים. סטפן קארי קלע 19 נקודות עם 7 ריב', תומפסון הוסיף 17, ולי קלע 16 נקודות. בנוסף לכך,מוריס ספייטס תרם 13 מהספסל.

בבוסטון, ג'ף גרין קלע 24 נקודות עם 11 ריבאונדים. ג'ראד סולינג'ר קלע 21 נק' עם 10 קטיפות, והאמפריס השאיר 16 סכינים באורקאל ארינה (נק'), בנוסף ל-14 ריבאונדים. קרופורד קלע 10 עם 7 סוכריות.

***

לוס אנג'לס קליפרס (13-26) 123-לוס אנג'לס לייקרס (23-14) 87

מאט בארנס וג'יי ג'יי רדיק.
מאט בארנס וג'יי ג'יי רדיק. היו נפלאים בהתפוצצות של הקליפרס על הלייקרס.

הקליפרס מחצו, ריטשו וקרעו את הלייקרס, באחד ממשחקיהם הגרועים ביותר העונה. מדובר בתבוסה בקנה מידה היסטורי-ההפרש הגדול ביותר בו הקליפרס ניצחו, בדרבי של לוס אנג'לס. שיא זה משפר ב-5 נקודות את השיא הקודם, 31 נק', שנקבע ב-1992 (כאשר שיחקו בלייקרס ג'יימס וורת'י, ביירון סקוט ואייסי גרין).

הקליפרס שלטו במשחק מהרגע הראשון, וקלעו 43 נקודות ברבע הראשון בלבד (28 של רדיק וגריפין). ברבע השני הקצב התמתן, וכל קבוצה קלעה 27 נקודות. במחצית, קוליסון, רדיק וגריפין היו עם יותר נקודות מכל הלייקרס (53 לעומת 52).

למרות המחצית הראשונה החזקה, נקודת המפנה באה ברבע השלישי. 2 מ-20 מהשדה ו-0 מ-5 מהשלוש של הלייקרס, כל הדרך ל-8 נקודות עלובות ברבע. הקליפרס קלעו 31, והובילו בתוצאה 60-101 (41 נק' הפרש), בתום 36 דקות.

הלייקרס צמצמו את ההפרש ברבע האחרון, אבל זה לא היה מספיק כדי למנוע התבוסה ההיסטורית.

בקליפרס, בלייק גריפין קלע 33 נקודות עם 12 ריבאונדים. דארן קוליסון הוסיף 20 נק' עם 7 אס', רדיק קלע 19 נק', ודיאנדרה ג'ורדן היה קרוב לטריפל-דאבל עצום, עם 13 נקודות, 10 ריבאונדים ו-7 חסימות.

בלייקרס, קנדל מרשל קלע 16 נקודות עם 10 אסיסטים. סאקרה (7 ריבאונדים) וג'ונסון קלעו 14 כל אחד, יאנג (7 ריבאונדים) ומיקס קלעו 11 כ"א, וגאסול קלע 10 נקודות עם 8 ריבאונדים.

***

אינדיאנה פייסרס (7-29) 93-וושינגטון וויזארדס (18-16) 66

הפייסרס עצרו את וושינגטון על 66 נקודות, במשחק ההגנתי הטוב ביותר שלהם מאז 2004 (64-84, נגד הראפטורס).

באינדיאנה, ווסט קלע 20 נקודות. סי ג'יי ווטסון קלע 16, היברט קלע 12 עם 6 ריבאונדים וסטפנסון קלע 11 נקודות עם 10 ריבאונדים ו-5 אסיסטים.

בוושינגטון, בראדלי ביל קלע 17 נקודות. ג'ון וול קלע 13 עם 7 ריבאונדים, וננה הוסיף 12 מהספסל.

***

פילדלפיה 76' (24-12) 104-דטרויט פיסטונס (22-15) 114

הפיסטונס יצאו מהתקופה הרעה שהיו בה, עם ניצחון חוץ גדול בפילדלפיה.

בדטרויט, הניצחון התאפשר הודות ל-7 שחקנים בדאבל פיגרס- סמית' קלע 22 נקודות עם 13 ריבאונדים, ג'ניגס קלע 19 נקודות עם 6 אסיסטים, סינגלר וביינום קלעו 16 נקודות עם 8 ריבאונדים (כל אחד), מונרו קלע 15 נקודות עם 10 ריבאונדים, קנדלוול-פופ קלע 12, ודרומונד הוסיף 11 נקודות עם תריסר ריבאונדים ו-6 גגות.

בפילדלפיה, ת'דאוס יאנג קלע 22 נקודות. מייקל קרטר וויליאמס הוסיף 21 חיצים עם 7 ריבאונדים ו-4 חטיפות, וטרנר קלע 19 נקודות. ספנסר האווס קלע 16 נקודות עם 10 ריבאונדים, וג'יימס אנדרסון הוסיף 10 נק' משלו, בנוסף ל-8 ריבאונדים.

***

ממפיס גריזליס (19-16) 104-פניקס סאנס (14-21) 99

בממפיס, מייק קונלי היה ענק עם 31 נקודות ו-7 אסיסטים. רנדולף קלע 20 נקודות עם 13 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, מילר הוסיף 11 נק', ואד דיוויס לקח 17 ריבאונדים עם 10 נקודות מהספסל.

בפניקס, גוראן דראגיץ' קלע 21 נקודות עם 8 אסיסטים. מרקיף מוריס קלע 17, גרין 12, טאקר (9 ריבאונדים) 11, וצ'אנינג פריי הוסיף 10 נק'.

***

מינסוטה טימברוולבס (18-18) 119-שרלוט בובקאטס (22-15) 92

במינסוטה, ניקולה פקוביץ' קלע 26 נקודות, כולל 13 נקודות רצופות ברבע השלישי. לאב (14 ריבאונדים) ומרטין קלעו 19 כ"א, ושאבד הוסיף 11 נקודות.

בשרלוט, אנטוני טוליבר קלע 21 נקודות. כריס דאגלאס רוברטס קלע 16 משלו, קמבה ווקר קלע 15 עם 7 אסיסטים וג'רלד הנדרסון קלע 12.

***

מילווקי באקס (28-7) 72-שיקגו בולס (18-16) 81

זה המשחק החמישי ברציפות בו היריבה של הבולס קולעת מתחת ל-90 נקודות, ומפסידה.

בשיקגו, קרלוס בוזר קלע 19 נקודות עם 13 ריבאונדים. מייק דאנליבי קלע 18 נקודות, וטאג' גיבסון קלע 12 נקודות עם 6 ריבאונדים, וג'ימי באטלר הוסיף 10 נקודות.

במילווקי, או ג'יי מאיו קלע 16 נקודות, רינדאור (8 אסיסטים) ואליאסובה קלעו 14 כ"א, וברנדון נייט הוסיף 12 נקודות.

***

יוטה ג'אז (26-12) 92-קליבלנד קאבלירס (23-13) 113

בקליבלנד, קיירי אירווינג קלע 25 נקודות עם 8 אסיסטים ו-6 ריבאונדים. טריסטן תומפסון קלע 18 נקודות עם 15 ריבאונדים, וויטרס ומיילס קלעו 17 כ"א, ג'ארט ג'ק קלע 12, ולואל דנג, בהופעת הבכורה בקליבלנד, קלע 10 נקודות, מספר זהה לכמות הנקודות של טיילר זלר הערב.

ביוטה, ריצ'רד ג'פרסון קלע 18 נקודות. טריי בורק קלע 17 נק' עם 6 אס', אלק בורקס קלע 16 נקודות ,ואנס קנטר קלע 15 נק' עם 10 ריבאונדים.

***

סקרמנטו קינגס (22-12) 103-אורלנדו מג'יק (26-10) 83

בסקרמנטו, דה מרקוס קאזינס קלע 24 נקודות עם 14 ריבאונדים. רודי גיי הוסיף 22 עם 10 ריבאונדים, תומפסון ו-וויליאמס קלעו 14 כ"א.

באורלנדו, טוביאס האריס קלע 16 נקודות. ארון אפללו הוסיף 15, אולאדיפו 13 ודיוויס 12, עם תריסר ריבאונדים.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 54 תגובות

  1. תודה על סיקור מושקע

    כמו שמנחם כתב בפריוויו, ההפסד השני (כמו גם הראשון) לקבוצה מהתפוח הרקוב היה באוויר.

    ובלי לראות את המשחק, כמו ששעייה כתב – זה פשוט ביזיון שנותנים ללברון לדחוף עם היד את המגן בכל כניסה לסל.
    תוריד לו את זה – והוא שחקן של 15 נק' באחוזים רעים.

    1. כמו שג'ורדן היה הופך לשחקן מן המניין אם השופטים היו שורקים לו על כל צעדים?
      וחצי מהסקייהוק של קארים היו נפסלים מאותה סיבה?
      ושאקיל מה היה אם היו נשרקות לו כל עבירות התוקף?

      בוא ניתן ק צ ת יותר קרדיט.

      מדהים איך לכל דור סופרסטארים יש את הקשקוש התורן שנאמר שלולא הוא הם היו הופכים לממוצעים.

      ג'ורדן, מג'יק, בירד קארים לברון שאקיל וכל מי שמגיע לדרגת שחקן עלנמצא במקום הזה בזכות ולא בחסד. בזכות יכולת אתלטית וכישרון וראיית משחק ויכולת קליעה שהיו ועודן הרבה מעל אלה של השחקן הממוצע.
      ואם יש משהו שאני מוכן אפילו להתווכח עליו, זה זה.

      1. למרות שאני לא מסכים עם המסקנה הכללית של האשך תסתכל על איך הוא נכנס לסל לפעמים ותגיד לי שזה לא תוקף.

        1. מה שנכון נכון. אם לברון היה מקבל טיפול מהשופטים כמו שסופו מקבל כל משחק, הוא היה משחק מקסימום 20 דקות לערב לפני שהיו זורקים אותו בשש עבירות.

          1. עוזר. נכון. אבל לא עושה את השחקן.
            מה שעושה שחקן למה שהוא זה הוא. היכולת והכישרון היחודי.
            הליגה רואהו ומטפחת, ברור, והשופטים הולכים עם זה.
            קוראים לזה ריספקט.

            ועכשיו השאלה הבאה בדיון הציבורי, וכמה חבל שהזקן ישן –

            האם ראוי לתת ריספקט לטובים? כמה?.

          2. ראוי לתת ריספקט, אבל במידה מסוימת, נניח אם הם עושים עבירה בולטת צריך לשרוק, אבל לא על כל פיפס, כי כמו שארל סטרום אמר פעם-הקהל משלם כדי לראות את מג'יק ובירד על המגרש, לא על הספסל.

            אבל, נניח אם בדחיפה המפורסמת של ג'ורדן הייתה שריקה, זה היה פוגע משמעותית במיתוס. עוד שאלה מעניינת, היא אם לברון היה עושה את זה (נניח לקנדריק פרקינס, לא סטאר אחר), הוא היה זוכה לאותה Legacy או היה חוטף בוז ציבורי?

          3. תוספת מצויינת. .. בעצם, גם גוב האריות מתחת לטבעות שאהבנו כל כך באייטיז והניינטיז הנפלאים השתנה.
            היום חבורה מלוקקת של שרירנים מקועקעים מעוצבי גבות וצחורי חיוךרצים לייבב על כל אפצ'י שאיזה נייט רובינסון עשה עליהם מהצד…

            תגיד, ילד חכם, אם כבר סיימת את השיעורים, אולי תעלה מדי פעם שאלה לדיון?
            כבר יש לנו שתיים – הריספקט הדיפרנציאלי לצורך הדיון הציבורי והגעגוע הנוסטלגי לברוטליות העליזה של פעם ימשוך זכרונות להתרפק עליהם.

            WHAT SAY YOU? שואל אראגורן את שומרי דרך המתים

          4. עכשיו למזלי הרב אני נמצא בתקופה שקטה יותר מבחינת מבחנים, ושתהיה לי שאלה טובה להעלות אני אעלה.

            בקשר לשאלה- נכון שהיום אין הרי אדם מהסוג של בארקלי, מלון, שאק ושות', ויש פיקוח רב יותר מבחינת השופטים, אבל יכול להיות שזה חלק מהאבולוציה של המשחק. בסיקסטיז ובסבנטיז ראינו קבוצות שמכניסות כדורים לענקים בצבע, בניינטיז ראינו את הגבוהים הפיזיים, ועכשיו אנחנו רואים את הדור החדש של הפאוור פורוורדים, שמתבסס על נוביצקי- פאוור פורוורדים עם ריבאונד טוב, אבל קליעה חזקה מכל הטווחים. קוקוץ' היה הראשון שהביא את הקטע הזה לליגה, הג'רמנייטור שיכלל אותו, ואני מאמין שבעתיד נראה יותר שחקנים מהסוג הזה, כמו מירזה טלטוביץ' מברוקלין, וגם לאב-פאוור פורוורדים קטלניים עם יד מרחוק.

            מאוד יכול להיות שזה קשור לגלובליזציה של המשחק, כי ברוב המקרים הפורוורדים האלה אירופאיים, ובאירופה יש לא מעט שחקנים כאלה. אני מאמין שעוד 10-20 שנה נראה השפעה עקיפה של הכניסה של הליגה לשוק האסייאתי על המשחק עצמו, כמו מה שקורה עכשיו.

      2. ג'ורדן לא היה עושה יותר צעדים מכל שחקן אחר בליגה.
        אם כבר אז לברון הוא צעדן כרוני שלא שורקים לו.

        לא הבנתי למה צריך לפסול את הסקייהוק של כארים.

        שאקיל פשוט היה בעל כוח עצום והשתמש בכל גופו, ולכן כל אחד שניסה לעוצרו נראה כאילו ספג עבירת תוקף מכל מגע.
        ולדעתי אגב שרקו לו לא מעט כאלה, גם הרבה לא מוצדקות.

        לברון, לעומת זאת, פשוט דוחף עם היד בלי בושה את המגן בכל כניסה לסל. זה אפילו לא מגע של גוף בגוף.
        עבירת תוקף בכל מהלך.

        1. תביא דוגמאות. אתה רואה רק מה שאתה רוצה לראות כי אתה הייטר שלו.
          הוא לא דוחף עם היד יא קשקשן, הוא נכנס עם הגוף וזה לגיטימי, תשתחרר מהשנאה העלובה שלך.

        2. ג'ורדן היה סוחב כדור בתחילת המהלך בצורה שהזכירה להדהים צעדים, ובטוח כללה בחלק מהמקרים הרמה מוקדמת של רגל ציר.
          ג'באר התחיל וו מעמידה, עם צעד תימני קטן מקדים.
          משאקיל היו ניתזים שחקנים לכל הכיוונים.

          אלה רק שלוש אמירות טפשיות ששמעתי ב29 השנים האחרונות, וכמוהן היו רבות נוספות.

          1. סטורם דיבר על זה. אם ישנו צעד קטנטן שנעשה מתוך רפלקס והוא לא מוסיף ולא גורע – אז הוא מתעלם. הוא שורק צעדים רק כשישנה עבירת צעדים ברורה, ורק כשהיא נותנת יתרון לשחקן.

    2. מה שניצח לנטס את המשחק היה פאול תוקף על לברון שלא היה ולא נברא שהתחיל בגלל פלופינג של הרוסי המכוער, והמשיך בפאול תוקף שלא היה על ליבינגסטון. הסל של לברון ניפסל, הוא יצא ב-6 עבירות, והמשחק היה גמור.
      לא שמיאמי שיחקה משחק גדול – היא לא – אבל היא שיחקה ללא 3 שחקני חמישייה.

    3. וואלה צודק. כלום הלברון הזה, שחקן ממוצע.
      סתם הוא שיחד את השופטים שלא ישרקו לו, כך הוא הפך למיתוס, ואז כבר אוטומטית לא שרקו לו, וכך הוא הפך לאגדה ולקח אליפויות.
      (אגב. דבר איתי בפרטי, יש לי דיל בשבילך. אני אשים את הכסף. אתה תשחק. נעבוד בשיטת לברון. אני רוצה 50% מהחסויות)

  2. עושה רושם ששני הניו יורקיות התחילו לשחק כדורסל באותה ישיבה. שניהם כנראה יגיעו לפלייאוף ושניהם קבוצות שאסור לזלזל בהם.

  3. שיחקו יפה בוסטון והיו מנצחים או לפחות מגיעים להערכה אם קרי לא היה עובד טוב עם החסימה שהורידה ממנו את הקרציה בראדלי בסוף. בראדלי עשה עבודה נפלאה בהגנה על קארי והיה הסיבה העיקרית לכך שהאחרון לא ניפק יום עבודה רגיל

  4. סיקור מושקע כרגיל .
    בנימה אישית אני נהנה פחות מהליגה העונה .
    אולי בגלל היכולת המזוויעה של הלייקרס ,הפציעות המרובות , או סתם יכולת חלשה של מחצית מקבוצות הליגה .
    כמובן שאין תחליף לרמת העניין , הדרמות וכו . אבל מרגיש לי כאילו הליגה משוחקת בהילוך איטי .
    המשך ישיר לפליי אוף של העונה שעברה שניפק סדרת גמר מזרח סופר מעניינית ,גמר מעניין , וסדרות שאין צורך להרחיב עליהן .

    משהו עובר על הליגה , יש צורך במספר שינויים וריענון . בעיקר במבנה הליגה ובשיטת המשחקים .

    1. המאמרים הטובים ביותר מתחילים בדיונים כאלה ואחרים, כרגע יש 2 מאמרים אחרים שאני עובד עליהם, זה שווה פוסט לדעתי, יותר מהסוג של דיון מאשר פוסט של כותב אחד

  5. פאו גאסול עשה שתי עברות מהירות ברבע הראשון, נכנס בשני עשה את השלישית בפוזשיין הראשון בהגנה. גריפין בא להרוג זה הסיפור.
    קנדל מרשל מפתיעה ביחס לציפיות!!

  6. טוב לא יודע מי מכם ראה את המשחק אבל שרקו ללברון 2 עבירות תוקף שלא היו. הבעיה של לברון היא שהוא מכוער ברמות היסטוריות, גם להתבכיין צריך בחן, גם חרוז וגם נכון.
    יוסטון עשו הכל כדי להפסיד את המשחק הזה כולל 2 החטאות עונשין של ברוקס שהוא קלע של 88% מהקו והארדן שלא נגע בכדור בהתקפות המכריעות בלי שום תרגיל ושום כלום מכיוונו של מקהייל

    1. הפאול התוקף (כאילו) שלא היה (אפילו ג'ף ואן גנדי שלא סותם פיו לרגע ושונא מיאמי מס' 1, אמר בפרוש שלא היה פאול תוקף) שהוציא נאת לברון ב-6 עבירות ופסל את הסל הביא לברוקלין את הנצחון.

  7. שני דברים
    א. למה לא מצוין באף מקום שוויד לא שיחק?
    ב. לברון עושה עבירת תוקף בכל התקפה? אפשר להסתכל על זה הפוך ולומר שעושים עליו עבירת מגן בכל התקפה כי הוא פשוט מהיר והמגן לא מספיק להתיצב… מי שבכין פה זה לא לברון- אלא אוהדי קובי

  8. סוף כל סוף משחק טוב של ג'וש וניצחון של הפיסטונס. שיחקו פחות עם כל ה3 גדולים ביחד אז יכול להיות שבאמת צפוף מידי בצבע… אבל מה שכיף היה לראות במחצית השנייה זה שהם רצו. במשחק עומד של חצי מגרש הם פשוט גרועים כי אין קלעים טובים מבחוץ… שהצעירים רצים ויש בלגאן דרמאנד עושה דברים יפים יותר! אחלה מחצית שנייה אתמול מקווה שזה יתחיל להוציא את הקבוצה מהבוץ!

  9. הפאול תוקף ודאי לא היה, וגם פלופ אחד לפחות של קירילנקו.
    היו גם שריקות ברגעים חשובים שלברון לא קיבל (שגם עליהם ואן גנדי האידיוט צידד בלברון)
    אבל לברון הוא הבכיין… כי אם לא, איך הוא הפך "סתם כך פתאום" לשחקן הטוב ביקום?…

  10. לברון מתחיל כל כניסה לסל בהזזת השומר עם היד החופשית. זאת עובדה שאי אפשר להתכחש לה. השאלה היא אם זה מותר? זאת עבירה?
    מסכים עם האשך שבלי המוב הזה לברון לא שווה יותר מ 15-20 למשחק.

    1. ישנן שתי אפשרויות גם לגביך וגם לגבי האשך:
      1.הגיע הזמן ללכת לעשות בדיקת ראייה
      2. אין לכם הבנה בסיסית (וזה כולל גם רגש למשחק) בכדורסל.

      אני מאמין שהאפשרות השנייה היא הנכונה.

        1. אשך, אשך, אשך!
          רק אתה מתרגש כשאתה קורא איזה צעיר כותב באנגלית באיזה אתר קקמייקה ועושה עליו לינק – שמה שהוא כותב זה נכון.

  11. בפעם הבאה שאצפה במשחק של מיאמי ארשום במדוייק את המהלכים שבהם הוא עושה זאת. אני מעריך שהממצאים יהיו מעניינים.
    אגב, כמו שהערכתי, החברים מעיר השמש והמסתננים חזרו מניו יורק עם הזנב בין הרגליים. מקווה שמיאמי והנטס יפגשו בסיבוב הראשון בפלייאוף.

      1. דירק הוא עוד אחד שמנצל את האימפוטנטיות של השופטים מול כוכבים. הוא מקבל שריקות על כלום ורוצח מהקו. אבל אצל אף אחד זה לא מוגזם כמו עם לברון. הוא משתולל בשמירה על הכוכב של הקבוצה השנייה ומסיים משחקים עם שתי עבירות. הגיוני לשמור 40 דקות על כרמלו או דוראנט ולסיים עם שתי עבירות????
        בהתקפה בלי ההזזה האפקטיביות שלו יורדת בחצי.

    1. יוסי חבל, אתה סתם מחמם את אפלטון על מקהייל עוד יותר.
      גם ככה ידידנו המלח מחפש טיל שיוט אמין שאפשר להתקין על יאכטה ומסוגל להגיע מהאטלנטי לטקסס

  12. אני היחידי שהיתה לו תקווה להצלחה כלשהי של הרוקטס בפרו-סיזן והם פשוט אכזבו אותי רק בגלל חוסר אחידות ותיאום מספיקים במשחק?
    חבל קבוצה עם מלא פוטנציאל (אני לא אוהד אבל תמיד כיף לקוות שקבוצה תתחבר ותשחק כדורסל יפה)

  13. וואו
    רועי, תודה על הסיקור המפורט.
    הכי קרוב לחי שיכול להיות במשרד ב 8 וחצי בבוקר 🙂
    והתגובות
    רבות וטובות
    אפ'חד כבר לא כותב "אני ראשון אני ראשון". פתחת פה דיוני עומק…

  14. לכל העיוורים/מיתממים:

    הנה דוגמא קלאסית לשימוש האוטומטי של לברון ביד החופשיה כדי לדחוף את המגן מהדרך.
    מהמשחק האחרון נגד הנטס.
    מעיף את קירילנקו (שימו לב, זו תנועה אינסטנקטיבית בשבילו, הוא אפילו לא היה צריך לעשות את זה כאן), ואז טלטוביץ אומר לו "עד כאן" וחוטף פלייגרנט.
    במקרה נדיר מאוד (אולי בגלל שצפו בוידאו עקב הפלייגרנט!) לברון אכן מקבל תוקף כאן!

    אין שום קשר לכדורסל במהלך הקבוע הזה שלו.
    רק נותן לו יתרון לא הוגן (עצום!) בחדירות לסל.

    http://www.youtube.com/watch?v=L2bhRrOAI-0

כתיבת תגובה

סגירת תפריט