יום רביעי הגיע ואיתו נסגור את משחקי 2 של הסיבוב הראשון של פלייאוף 2021. וושינגטון תנסה לעקוץ את פילי ולחזור הביתה עם יתרון ביתיות, הניקס ינסו להשוות את הסדרה מול ההוקס במה שנראה כמו סיבוב ראשון מבטיח במיוחד ודונובן מיטשל יחזור למגרש כשיוטה תנסה לחזור מההפסד לממפיס.

היום היה אמור להיות יום הולדתו ה-95 של אחד ממלכי הג'אז מיילס דייויס, ביום זה ממש הגיח לאוויר העולם. מתחילים:

02:00 פילדלפיה 76'ס (1) – וושינגטון וויזארדס (0)

הביתית: במשחק הקודם היו לא מעט רגעים בהם היה נראה שפילדלפיה הולכת להפסיד את המשחק. וושינגטון הכריחה משחק מהיר עם הגנות חלשות וגם לא מעט זריקות לשלוש. אמביד קיבל טיפול מיוחד מהסנטרים של הוויזארדס מה שהוביל אותו ל-13 ניסיונות מהקו מהן החטיא רק אחת. לצורך ההשוואה – אמביד קלע מהקו בדיוק כמו כל הקבוצה שמנגד ומבחינות רבות זאת גם הייתה אסטרטגיה טובה. סימונס לא הצליח לייצר לעצמו את הנקודות וסיים את המשחק עם 15 ריבאונדים (8 ריב' התקפה!) ו-15 אסיסטים אבל 6 נקודות בלבד. הצבע ההרמטי (יחסית) של וושינגטון מנע ממנו את אופן יצירת הנקודות המועדף עליו, מה שהשאיר אותו לחלק לחברים שגם הם לא פגעו במשחק האחרון. שובר השוויון כמובן היה טוביאס האריס עם משחק מפלצתי של 37 נקודות עם 2 שלשות בלבד אבל ניצול מירבי של הפוקוס שקיבלו שני הכוכבים. מה שאומר שהמשחק הבא יצריך את סימונס ללכת יותר לסל ובמקביל קלעי השלשות יהיו חייבים לבוא יותר חדים. הבעיה האמיתית שהייתה לפילי היא ההגנה שלא הצליחה להאט את ווסטברוק וביל (ווסטברוק עצר את עצמו כרגיל) ונגררה למשחק עם סקור גבוה שבו יש לוושינגטון אפשרות לחפות על הפגמים שלה. המשחק הקרוב יהיה כנראה יותר אגרסיבי.

האורחת: אף אחד (כלומר אני) לא חשב שוושינגטון יצליחו להגיע לפלייאוף, לא כל שכן לגנוב משחק מפילדלפיה היציבה. המשחק הקודם הראה שאולי הדבר אפשרי עם פיזיות מוגברת של לן ולופז על אמביד וציפוף הצבע שהכריח את הקלעים של פילדלפיה לזרוק ולהחטיא בערב קליעה רע של הכחולים. מלבד זאת, ביל המשיך את היכולת מהעונה וגם מול סימונס המעולה הוא הצליח שוב ושוב לקלוע בחדירות או בזריקות מיד-ריינג' כאשר מהשלוש הוא קלע זריקה בודדת מתוך 6 שלקח. ווסטברוק מצידו המשיך לחלק אסיסטים ולזרוק לבנים כששאר השחקנים נותנים עבודה די יפה. מבחינת וושינגטון אין באמת מסקנות מרעישות והיא תהיה חייבת להמשיך לרוץ ולהגן טוב על הצבע בשביל לגנוב משחק. הבעיה היא שבכך היא נתונה לחסדיהם של האריס, גרין וקרי שלא סביר שיהיה כל כך גרועים מהשלוש כמו במשחק 1.

עוצרים בווגאס: פילי יותר טובה וזה ייראה הערב. סיקסרס ב-13.

02:30 ניו יורק ניקס (0) – אטלנטה הוקס (1)

הביתית: אחרי אחד המשחקים הטובים שהיו בסבב א' של הסיבוב הראשון, הניקס יארחו שוב את הקבוצה של נייט מקמילן בניסיון להשוות את הסדרה ולהימנע מפיגור 2-0 בעייתי. הסיפור מצד הניקס הוא כמובן היכולת החלשה של ג'וליוס רנדל (6/23 מהשדה) שלא הסתדר כל כך מתחת לסל עם קאפלה וקולינס שעשו עבודה הגנתית נפלאה במשחק הראשון. את הנקודות החשובות השלים אלק ברוקס מהספסל בתצוגת תכלית שכנראה לא תחזור על עצמה. למרות שמדובר בפלייאוף, היו לשתי הקבוצות 4 שחקני ספסל שקיבלו לא מעט דקות והפכו את המשחק למעניין עוד יותר. המשימה למשחק הקרוב תהיה כנראה ריווח המגרש ואיומים מכמה חזיתות כדי לאפשר לרנדל את הצבע באופן הנוח לו. במשחק הקודם הוא קלע גם 2 שלשות ואם כך יהיה גם במשחק הקרוב, יהיה צורך להצמיד אליו שמירה גם מעבר לקשת השלוש. הספקתי לראות רק את הסוף של המשחק הקודם ולכן אשאל כאן למה פייטון בקושי שיחק במשחק הקודם והאם נראה במקומו את דריק רוז. לא הצלחתי למצוא מידע על כך. נואל בספק להערב.

האורחת: ההוקס ממשיכים להראות אופי והגנה לא רעה בכלל ומגיעה אחרי ניצחון חשוב במשחק הראשון של הסדרה. אטלנטה נראתה טוב מאוד כשאפילו גלינארי מקבל דקות משמעותיות ולו וויליאמס ממשיך להיות שובר שוויון עבור הקבוצה שלו. הוא כנראה שמח שהוא לא בקליפרס עכשיו. נתון אחד עומד לנגד עיניי מהמשחק הקודם והוא המספר הדלוח של 17 אסיסטים בלבד, 10 מהם של יאנג. הקבוצה עובדת טוב יחד גם אם זה אומר שהמשחק לא מעט פעמים עומד ולא זורם. האופי המחודש הזה של הקבוצה מרתק והוא לכאורה הפוך מהכוכב הצעיר שלה שהחזיק ערב מעולה במשחק מספר 1 עם 32 נקודות כשרק שלשה אחת הייתה לו לאורך המשחק. המאצ'אפ מול הניקס מוציא מהקבוצה צדדים חדשים וישנים שמעניין מאוד לעקוב אחריהם. בכל מקרה הערב היא תוכל לפתוח פער חשוב בסדרה.

עוצרים בווגאס: הסדרה הזאת אמורה להיות טובה מכדי להגיע ל-2-0. ניקס ב-2.

05:00 יוטה ג'אז (0) – ממפיס גריזליס (1)

הביתית: אני באופן אישי לא מתרגש יותר מדי מההפסד של יוטה לממפיס במשחק הראשון. הפסדים במשחקים הראשונים של סדרה הם לא נדירים ולרוב הם בעיקר קריאת השכמה שלאחריה הקבוצה הטובה יותר לוקחת פיקוד. העניין הוא שהפסד במשחק הראשון הוא גם מבחן אופי לקבוצה שאמורה להוכיח שהיא לא רק קבוצת עונה רגילה טובה אלא שהאיכויות שלה יכולות להישמר גם בפלייאוף. אני מעריך שזה מה שיקרה ליוטה בהרכב הנוכחי שלה כשדונובן מיטשל חוזר, איתו היא גדולה על ממפיס בכמה מידות. לא הייתי לוקח יותר מדי מהמשחק הקודם מלבד העובדה שהקבוצה פשוט לא פגעה בכלל לשלוש (12/47, 25.5%) ועדיין הייתה קרובה מאוד לקחת את המשחק הקודם. הערב, כאמור, תעלה למגרש באמת הקבוצה הטובה בליגה.

האורחת: ממפיס קיבלו במתנה את יוטה שלא שיחקה שבוע ועלתה בלי הכוכב המרכזי שלה. הערב הסדרה באמת תתחיל כשממפיס תצטרך למצוא שומר אחד על אחד מספיק טוב שייצמד למיטשל ובכך גם ישאיר עבודה יותר קשה בצבע ועל קשת השלוש. גובר אמור להאט מאוד את וולנצ'ונס ובמקביל גם לשמור מחדירות חכמות של מוראנט כך שהכדור אמור לעבור מיד ליד יותר פעמים מאשר במשחק הקודם בו ממפיס הייתה עם 18 אסיסטים בלבד. לסיום אני חושב שהנקודה החשובה ביותר היא הריבאונד: יוטה מורכבת מקלעים שכל ניסיון נוסף שלהם יכול להיות שלשה כמעט וודאית. סגירה לריבאונד הגנה וניסיונות לחטוף ריבאונד התקפה יהיו מאוד משמעותיים עבור הדובים שלא קולעים כל כך טוב משלוש (מקום 20 בעונה הרגילה). בקיצור, יהיה מעניין.

עוצרים בווגאס: מיטשל חוזר ויחסי הכוחות יחזרו למצב שבו הם אמורים להיות. יוטה ב-18.

ולסיום – אלבום מופת: