גייל לס: Long time no see!

יניר רובינשטיין: גייל, great to see you again! היתה שנה לא קלה, קורונה, זום, טילים, מזל שיש אדם סילבר שדואג שיתחיל פלייאוף בזמן כמו שעון שוויצרי אפילו בשנה כזאת ולמרות האולימפיאדה…

מנחם לס: אה, don't give me that crap, אני גם עברתי את טראמפ וניתוח גב. אל תתלונן פרגית צעירה.

י.ר.: Let's get right into it then.

מ.ל.: יאללה, ' for the old man what have you got?

י.ר.: שמע, בוא נשים את הפיל בחדר על ההתחלה. אתה קצת bullish on Westbrook. יש כבוד, המון כבוד, אבל השחקן הזה לא בנוי לפלייאוף, לפחות לדעתי. מה שני הגרושים שלך?

מ.ל.: שומעים הכל עליו. מנסים לחתוך אותו מימין ומשמאל, מלמטה ומלמעלה, והוא תמיד צף. הוא פעם עשה צרות למיאמי כמעט לבדו כשדוראנט היה פצוע. שמע לי. ווסטברוק אפילו לא יודע את ההבדל בין משחק אימון ומשחק 7 על האליפות. הוא רואה כדור? הוא רוצה לקבור אותו בסל, או לעשות עוד 15 אסיסטים ולתת לאחרים את הכדור לסל. הבנאדם הוא תופעת טבע. בשבילו פלייאוף–לא פלייאוף הכל אותו דבר. הוא רוצה לנצח, אפילו משחק אימון, והוא לא ישאיר מאומה על הפארקט.

י.ר.: וזה חלק מהבעיה. הוא לא חושב לפעמים. לפעמים צריך להוריד מהמהירות ולעשות את המהלך הנכון. מה התחזית שלך לסדרה ווש-פילי?

מ.ל: אני כמובן אחד היחידים שמאמין שלווש ישנו סיכוי טוב מאד לנצח את הסידרה. ישנו מפתח אחד לפתוח את הדלת: לשמור את ג'ואל אמביד על מתחת ל-26-28 נקודות. אמביד בעצמו הוא מקרה ראש, וכאן באה 'וועדת הסנטרים' של הוויזארדס – רובין לופז, דניאל גאפורד, ואלכס לן – לעצור אותו.

י.ר.: זה נשמע לי קצת כמו wishful thinking. לוושינגטון יש בראדלי ביל פצוע (נניח ב-75% יכולת). כמו שאתה אמרת בעצמך, פציעות ירך לוקח להן המון זמן להחלים. זה נראה לי ממש פשע מצד הארגון לשחק את ביל במקום לתת לו להחלים מהפציעה שיכולה, כמו שאתה הסברת כמה פעמים, להפוך לכרונית. ועזוב אותי מהוועדה – אני לא חושב שאפילו ב-WNBA חוששים מהוועדה הזאת… אמביד ידרוס אותם, אם רק יישאר בריא ולא ייגרר למכות עם ראס ויורחק…

מ.ל.: אני חייב להוסיף: אמביד הוא סנטר מצויין, אולי הטוב בליגה. אבל יש בו משהו שלא מפחיד אף אחד. בימים ההם, כשמישהו חייב היה לשחק נגד קארים, נגד אולג'ואן, או נגד שאקיל, לסנטר הנגדי היו נדודי שינה ורק כדורי הרגעה השאירו אותו במצב נורמלי לעלות למשחק. אמביד? אמביד מפחיד את ווסטברוק? את בראדלי ביל? אפילו רובין לופז לא פוחד מהמפגש. שמע: לופז בגובה של אמביד. גאפורד מתקדם ממשחק למשחק ומתפתח לסנטר מצויין, ואלכס לן הוא רק עתה מתקרב לשיאו. אני מאמין שלופז+גאפורד+לן > מאמביד ב-10 נק' ו-5 ריבאונדים. אני מאמין שהויזרדס עמוקה יותר, חזקה יותר בעמדת הגארדים, ובן סימונס – 'שחקן ההגנה' – יימעך ע"י ראסל וביל.

י.ר.: גאפורד הוא שני מקלות של ארטיקים… אבל אתה יותר מנוסה. בוא נחיה ונראה. בוא נעבור לסדרה טיפה יותר מעניינת/שקולה. מילווקי-מיאמי. אני מהמר על ניצחון של מיאמי (אף על פי שמילווקי הביאו את הסופרסטאר אליזה ברייאנט) כנראה 4-2. מה דעתך? [הפוסט נכתב לפני תחילת הפלייאוף]

מ.ל.: אני באותה דיעה. זהו הזמן של ג'ימי באטלר. לדעתי הוא לא נתן עד עתה את כל כולו. הוא שחקן של פלייאוף. אני גם לא מאמין שלבאקס יהיה מי שיעצור את אדבאיו, ואני גם מאמין שדנקן רובינסון וטיילר הירו יעלו מהלך, ויהיו הרבה יותר טובים מאשר היו נגד הלייקרס בגמר של העונה שעברה. עוד נקודה: לדעתי מאז שטרבור אריזה הגיע למיאמי, עדיין לא ראינו את אריזה האמיתי. הוא ממש מחכה לפלייאוף הזה להראות שעדיין נשאר בו הרבה כדורסל.

אני כמובן אוהד של מיאמי, ויודע מי ומה הוא יאניס, ויודע על אליזה בריינט (שכנראה יחמם את הספסל), אבל אני מאמין בכל ליבי שמיאמי תעשה זאת שוב נגדם.

י.ר.: שמע, אני לא יודע מי מאמן את יאניס, אבל פשוט אין לו מכניקת זריקה הגיונית. אי אפשר ככה לנצח בפלייאוף (או אפילו באליפות העולם, כמו שראינו ב-2019). בוא נסכם רגע את המזרח. אני הולך עם מיאמי או ברוקלין. שתיהן מבחינתי מנצחות את פילדלפיה. מה אתה רואה במזפח?

מ.ל.: המזפח הוא לא מזפח כלל וכלל. אפילו הסלטיקס תפתיע רבים, ואטלנטה או וושינגטון היו עושות צרות לכל מערבית אבל נשאיר אותן בצד. ההרגשה שלי היא שוושינגטון עומדת לגרום לרעידת אדמה אפילו שכמה רפי-הבנה כאן כמו האשך וחבורתו מנבאים לפילי סוויפ על וושינגטון. כמה שאנסה ללמה אותם הם לא קולטים. ככה זה כשיש לך בטון במקום חומר אפור רך במוח. אבל נעזוב אותם. במזרח סימן השאלה הגדול שהיה אי-פעם היא הנטס:

משך כל העונה היא אפילו לא שיחקה משחק דפוק אחד כש'השלישייה הגדולה' במיטבה. אם דוראנט מרחף, אז קיירי 'העולם שטוח' ו'הבעייה בין הישראלים והפלשתינאים מפריעה לי להתרכז' אירוינג מדדה. אם הארדן במיטבו אז דוראנט 75% ואירוינג 70%. אם 'העולם שטוח' הוא 100% אז דוראנט פצוע או צולע.

אם סוף סוף 'השלישייה הגדולה' תהיה במיטבה, נראה כדורסל מעולם אחר עד – וכולל – הטבעת. אם לא, זאת תהיה אחת האשליות (והאכזבות) הגדולות בזכרון מאז שהגעתי הנה.

י.ר.: ומה לגבי המערב. ממש מערב פרוע, מה?

מ.ל.: אגיד לך משהו על המערב: אולי הוא היה 'מערב פרוע' בזמן ג'ון וויין וקלינט איסטווד, אבל לעומת המזרח הוא שעמום אחד גדול.

י.ר.: אתה רציני?

מ.ל.: שמע, הלייקרס בקושי מנצחים את הווריורס. אני מרגיש שהפלייאוף הזה יהיה "פלייאוף האכזבה הגדולה של לברון ג'יימס", ופלייאוף "הלוואי ולא חזרתי להשתתף בו" שלו. אנתוני דייויס? יותר מדי חולמני וגולמני. הקליפרס נראים לי יותר חוורים מפולימיידים (POLYIMIDE).

י.ר.: אז מה נשאר?

מ.ל.: אני מקווה לקצת חיים מהג'אז…

י.ר.: אני לא בטוח שהם יינצחו את ממפיס. אבל גם אם כן, אין להם סיכוי נגד קאוואי והקליפרס.

מ.ל.: אם דונובן חוזר בריא ושלם אני די אופטימי לגבי הג'אז. אני גם אוהב את פורטלנד, ואמש ממפיס הראתה שהם קבוצה צעירה, קצת מטורללת, אבל עם שחקנים בעלי אשכים – יותר נכון ביצים – גדולות מהגיברלטר. כולם יודעים שאני מזרחי – תמיד אהבתי את זהבה בן, בועז שרעבי, ושלומי שבת יותר מאשר את אריק לביא, יוסי בנאי, יהורם גאון, או אילנית, ותמיד אהבתי חילבה, לחוח ,מלוואח, וקוסקוס יותר מגפילטה פיש, צ'אולנט, ורגל קרושה (רגע! רגל קרושה אני מעדיף על חילבה ולחוח!!!)

אבל בהופס אני מנסה להיות אובייקטיבי, ו-פייר? – המזרח מעניין, עסיסי, ובעל כוכבי-על סופרסטארים פי כמה מהמערב היבש.

י.ר.: שמע, במזפח יש קבוצה עם מאזן 38-34 שנכנסה לפלייאוף, שזה די מביש. אפילו לא 0.500! במערב, הקבוצה הכי חלשה שנכנסה עם מאזן 34-38 לעומת זאת… די, הגיע הזמן לבטל את החלוקה הזאת. אבל אני לא מתלונן.

מ.ל.: יניר, ראית מה תיבודו עשה בניקס? לקח קבוצה על הפנים ועשה ממנה את אחת הקבוצות העסיסיות והיצירתיות ביותר בליגה. הם יביאו לאולם 18,000 צופים. תביא לי קבוצה מערבית אחת המלהיבה כמו הניקס, ושתמלא 18,000 צופים?

י.ר.: דנבר. דאלאס. בטקסס התחילו עם קהל כשבניו יורק עוד היו בסגר. אבל בלי קשר, כיף גדול לראות גם את פניקס. הקבוצות במערב מרגישות לי יותר 'אורגניות'. כמובן, חוץ מהלייקרס והקליפרס…

מ.ל.: בטכסס יש מושל מדינה שאמר לתושביו שהקורונה הוא בלוף אחד גדול של הדמוקרטים, לכן הם פתחו את האולם ואת איצטדיון הבייסבול. אם אתה חובש מסיכת פנחים בטכסס אתה פחדן עלוב המפחד מנגיף שאפילו במיקרוסקופ קשה לראות. בדיוק. תיקח קבוצה כמו הקליפרס. אפילו את החמישייה שלה אני לא לא מסוגל לדקלם. אתה יכול? אוקיי: מה היא החמישייה של הקליפרס ומה היא הרוטציה שלה?

י.ר.: עכשיו? עזוב, קבוצה עצובה. אני אהבתי את השנים שהקליפרס היו קבוצה 'אורגנית', והשנה שעשו לווריורס חיים קשים בסדרה שאמנם הפסידו 4-2 אבל נתנו פייט יוצא דופן עם 'שחקני הבית' שלהם לו וויליאמס, בברלי, האראל, לנדרי שאמט, ג'מייקל גרין. מי האידיוט שהעביר את לו וויליאמס?! ותמורת מה? פאתטי.

מ.ל.: נעבור לדאלאס. איך היא תעלה? מה אתה מצפה מלוקה? ומקריסטפאס?

י.ר.: הלוואי. אבל מרגיש לי שפורזי שכח את ה-lunch box שלו בבית. הוא לא הופיע לעונה. או שחתול שחור עבר בינו לבין מארק קיובן. לא יודע! לוקה לפעמים צריך לעשות הכל לבד כולל הכל. חסר להם מאוד סת' קרי שמשום מה נתנו לו ללכת. חבל שבראדלי ביל כל כך עקשן להישאר בווש, איתו דאלאס יכלה להיות קבוצה חזקה מאוד. קשה לי לראות אותם עוברים את המכונה של קאוואי עם סנטר שנקרא ווילי קאולי-שטיין ועם פורזי שהוא צל של עצמו.

מ.ל.: והשאלה המתארת באמת את המצב העגום של המערב: אתה הרי יודע שפיניקס סאנס היא מס' 1 במערב.

י.ר.: מספר 2. אבל כן.

מ.ל.: מספר 2, עדיין. פיניקס סאנס? לדעתי כל 8 המזרחיות מנצחות אותה 2-4 או 3-4 בסדרות. עכשיו היא נגד הלייקרס. מה אתה חושב יקרה בסידרה הזאת. אתה הרי פרופסור למתמטיקה. אז הוצא את סרגל החישוב והתחל לפתור לנו את הנוסחאות, ותביא לנו את המנצחת בין השתיים, ולמה!

י.ר.: אני חושב שפניקס וכריס פול ייתנו פייט. זה יהיה דומה לסדרה שבה לברון ניצח לבדו את אינדיאנה 3-4 ב-2018. אבל בסופו של דבר, השאלה היא מי יעצור את לברון, ולצערי אין לפניקס תשובה שם. אם לברון נפצע, פניקס פייבוריטים כמובן.

מ.ל: אוקיי יניר. היה נעים לקשקש אתך. גייל שולחת לך נשיקה במצח!

י.ר.: ניפגש שוב לפני הגמר. A bientôt Doc.