לא הספקנו להתאושש מהטקס הגדול שהיה אתמול בלילה, והנה קיבלנו עדכון על המחזור הבא שיכנס להיכל התהילה בספרינגפילד, בתאריך שיקבע בהמשך. בניגוד למחזור האגדי של 2020, עכשיו אף MVP לא נכנס פנימה ואת רוב הרשימה מרכיבים שחקנים שרוב הקריירה שלהם, או לפחות החלק המרכזי ממנו, היו בתור כוכבי משנה.
ואלה שמות:
שחקנים:
פול פירס – אגדת בוסטון סלטיקס, שזכה איתה באליפות אחת יחד עם חבר היכל התהילה הטרי קווין גארנט, יקבל את הכבוד בתור השחקן הכי משמעותי שנכנס השנה. במשך 18 עונות, הוא קלע 19.7 נקודות בממוצע בקריירה ונבחר 10 פעמים לאולסטאר ופעם אחת ל-MVP של סדרת הגמר/
כריס בוש – הצלע השלישית בשושלת מיאמי של תחילת העשור הקודם סיים את הקריירה באופן טראגי בגלל בעיות רפואיות. ייזכר בעיקר בעקבות האסיסט לסל ההיסטורי של ריי אלן ובתור הדינוזאור של הליגה. לאורך 13 עונות הוא קלע 19.2 נקודות למשחק, זכה ב-2 אליפויות ונבחר 11 פעמים לאולסטאר.
בן וואלאס – שחקן ההגנה הדומיננטי ביותר מתחילת שנות ה-2000 יהיה הראשון להיכנס להיכל התהילה מבלי להעביר בדראפט. הוא יזכה לכבוד בזכות התקופה שלו בדטרויט, בה זכה 4 פעמים בתואר שחקן ההגנה של העונה. באף עונה הוא לא קלע בדו ספרתי, אך השילוב שלו עם צ'אונסי בילאפס היה הסיבה לזכיה באליפות ב-2004 ולריצה הנהדרת האחרונה של הפיסטונס. נבחר 4 פעמים לאולסטאר ו-5 פעמים לחמישיית ההגנה הראשונה של העונה.
כריס וובר – אחרי שנים של המתנה, סוף סוף נמצא מחזור דראפט חלש מספיק כדי להכניס את וובר פנימה. הוא היחיד ברשימה שלא זכה באליפות, או אפילו לא ניצח סדרת גמר איזורית, אבל היה אחד מהפורוורדים הדומיננטיים בליגה של תחילת המילניום. במהלך 14 עונות הוא רשם 20.7 נקודות ו-9.6 ריבאונדים למשחק, נבחר 5 פעמים למשחק האולסטאר, זכה בתואר רוקי בעונה (1993/94) ונבחר פעם אחת לחמישיית העונה (2000/1).
טוני קוקוץ' – הצלע הרביעית של שושלת שיקגו האגדית. ייכנס בעיקר בזכות הישגיו מחוץ לארה"ב. הקרואטי היה השחקן הדומיננטי ביותר בתחילת שנות ה-90, כשהיחידים שהצליחו לעצור אותו הם מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן באותו משחק זכור מאולימפיאדת ברצלונה. אחרי 3 זכיות רצופות ביורוליג והתפרקות יוגוסלביה, הגיע קוקוץ' לשיקגו והוביל את הקבוצה יחד עם פיפן לאחר הפרישה של ג'ורדן, כשהוא חזר, קוקוץ' ירד לספסל והוביל את היחידה השנייה של הבולס. מעבר לשלוש זכיות באליפות, הוא זכה גם בתואר השחקן השישי של העונה.
עוד נכנסו – מאמנים: ריק אדלמן (פורטלנד בתחילת שנות ה-90, סקרמנטו בתחילת שנות האלפיים), ג'יי וורייט (המאמן הראשי של וילאנובה ב-20 השנים האחרונות) וביל ראסל (2 אליפויות כמאמן, המאמן השחור הראשון בליגה). נשים: יולנדה גריפית' (נבחרה לפני 10 שנים לאחת מ-15 הגדולות ב-WNBA, חברת היכל התהילה של כדורסל הנשים מ-2014), לורן ג'קסון (אגדת סיאטל סטורם, נכנסה להיכל התהילה האוסטרלי ב-2019).
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
16 מאי 2021 22:19:26מחזור מצוין לטעמי. לא מבין למה וואלאס נכנס רק עכשיו, שמח בשביל וובר. פירס ובוש לגמרי ראויים, וגם ריק אדלמן על הסקרמנטו המופלאה ההיא.
רועי ויינברג
16 מאי 2021 22:54:09מחזור טוב מאוד. לא ברמה של המחזור של גארנט, קובי וטימי (אולי הגדול בהיסטוריה), אבל טוב מאוד
גיא רוזן
17 מאי 2021 06:06:21לרגע לא היה לי ספק שלכריב וובר ולבן וואלאס יש מקום ב-HOF.
.
סקוררים, יש והיו, לא מעט לאורך השנים. שחקנים שידעו להשפיע על תוצאות קבוצתם דרך חלקים אחרים של המשחק?
אלו שחקנים מזל נדיר.
.
כריס וובר, הוא היה הלב של אותה סקרמנטו גדולה. היכולת שלו להיות יותר מסקורר –
היכולת שלו להיות ציר מרכזי דרכו נע הכדור באחת מקבוצות ההתקפה המלהיבות שיצא לי לראות משחקים.
.
בן וואלאס. לא צריך להרחיב על ההגנה שלו. היא הייתה יותר מריבאונד או גג, היא הייתה בראש ובראשונה אופי, כזה שהדביק קבוצה שלמה שהפכה לאחת האלופות המרשימות שראינו בליגה.
.
תודה, דרור.
Pistons
17 מאי 2021 17:26:07בן וואלס הוא הסיבה שבגללה בחרתי את הכינוי הזה. למעט העונה שטורנטו זכתה בה, עונת 2003-2004 היתה פחות או יותר העונה האחרונה שראיתי משחקי גמר בלייב.
עברו כמעט 20 שנה מאז, אבל עדיין אני זוכר את השמות: בילאס, המילטון, פרינס, ראשיד וואלס ובן וולאס.
אני חושב שבאותה עונה 4 שחקנים מדטרויט נבחרו לאולסטאר.
לפי מה שקראתי לפני הרבה שנים, וולאס סבל מבעיה בריאותית בידיים שגרמה לו לפספס זריקות/הטבעות באופן מכוון במקרים מסוימים.
אולי זה מסביר את היותו קצת נגר.
אם אני צריך למצוא שחקן שמזכיר לי אותו, זה שמוליק ברנר מהתקופה שלו בברק נתניה. היתה להם קבוצה מצויינת עם טוני וושהאם, דנילו פינוק, מרקו קילנגסוורת, שמוליק ברנר, טוני יאנגר (אני מקווה שאני לא מתבלבל בשנים). בנוסף היה איזה פאוור פוורד שאני לא זוכר את שמו (אולי שם משפחה חכמון? ליאור חכמון? אני חושב שזה הבחור שיצא עם אלין לוי בזמנו).
שמוליק ברנר היה מסיים עם סטטיסטיקות מוזרות של 3-5-4 (בנקודות, ריבאונדים, ואסיסטים) אבל הוא ידע מה הוא יכול לעשות ומה לא, וידע להפעיל את הסקוררים המוכשרים שהיו מסביבו (קלינגסוורת, וושאהם ופינוק). היתה לו טכניקת זריקה מאוד מוזרה מהעונשין. אני לא זוכר בוודאות, אבל יכול להיות שהוא היה זורק עם יד אחת כשהיד השניה "מלווה" את הזריקה.
אני חייב לציין שני דברים מאותה קבוצה:
1. רוברט רותבארט – היה ענק (אזור 2.17) עם קליעה מדהימה לגבוה באופן כללי ובטח לשחקן בגובה 2.17. היתה לו מן זריקה בחצי סיבוב מחצי מרחק שהוא היה קולע באחוזים טובים ולא היתה ניתנת לעצירה עם הגובה שלו. אפילו קלע כמה שלשות באותה תקופה.
זה שחקן שיכל לסיים עם 20 נקודות למשחק באחוזים טובים אם היו עובדים איתו ומתכננים התקפה סביבו. הוא פשוט פספוס ענק. קילנגסוורת היה עולה לפניו כי הוא היה שחקן יותר שלם, אבל רותבארט היה שחקן טוב יותר בעיני. כשרון חד פעמי ויוצא דופן.
2. היה להם משחק גביע שהם כבר חגגו את הניצחון (אולי אפילו הקהל נכנס לפרקט) ופתאום השופטים הודיעו שנותר עוד קצת זמן.
בנוגע לסקרמנטו – וובר, דיוואץ, סטויקוביץ', ביבי וכריסטי שיחקו כולם באותו זמן בקבוצה?
ירון, החלום
17 מאי 2021 23:49:03בס"ד
תודה דרור.
שחקנים מצויינים.