למה כן? (2) / רועי ויינברג

קטעים קצרים על נקודות החוזק של הקונטנדריות לקראת הפלייאוף. אחרי שאתמול דיברנו על שלושת המזרחיות (ברוקלין, פילדלפיה ומילווקי) בנוסף ללייקרס, היום עוברים למערב: פניקס, יוטה, הקליפרס והנאגטס.

יוטה – הכי טובים, כרגע

זה לא אמור להיות מסובך. יש לא מעט סימני שאלה בקשר לג'אז (שיהיו בחלק השני של סדרת הפוסטים הזאת), אבל המספרים לטובתם: הם מנצחים משחקים. אחוז ההצלחה הכי טוב בליגה, הנט רייטינג הכי טוב בליגה בהפרש גדול, הגנה והתקפה מהטובות בכל האן.בי.איי.

הם לא עושים את זה רק מול קבוצות חלשות: הג'אז עם 26 ניצחונות מ-37 משחקים נגד קבוצות עם מאזן חיובי, 34 מ-40 במשחקים שנגמרו בהפרש חד-ספרתי ו-3 מ-4 במשחקים שנגמרו על חודו של סל, הנתונים הטובים בליגה או קרוב מאוד לכך. הם עושים את זה כשהם משחקים במערב ויש קבלות בפלייאוף: הקבוצה של מיטשל וגובר עשתה סיבוב שני אחרי שהדיחה את אוקלהומה של ג'ורג' ב-2019 וב-2020, כששחקנים כמו ג'וואן מורגן ועמנואל מודיאיי מקבלים דקות משמעותיות, עלתה ל-3-1 על דנבר ואולי הייתה מרחק ליי-אפ אחד מעלייה מדהימה לשלב השני. אם זה לא מספיק בשביל להפוך אותה לפייבוריטית, אז מה כן?

פניקס – בנויים נכון

עדיין לא ראינו את דווין בוקר בפלייאוף, אבל גם הוא וגם כריס פול מהשחקנים הטובים ביותר בליגה בכל מה שקשור ליצירת נקודות. השניים מוסרים טובים שיכולים להשיג סלים גם מכדרור ועושים זאת באחוז יחסית טוב ובכמות גבוהה. זה בדיוק מה שאתה צריך בשביל להגיע רחוק בפלייאוף.

שני שחקנים שיכולים ליצור לעצמם זריקה הם משהו חשוב, אבל לא הכל. יש לפניקס גם הגנה מצויינת, ספסל עמוק (קמרון פיין, טורי קרייג, קמרון ג'ונסון, פרנק קמינסקי ודריו שאריץ') ועוד שני שחקני חמישייה טובים, מייקאל ברידג'ס שיכול להיות מי שיעצור את לברון וקוואי ודיאנדרה אייטון שמשחק נהדר לאחרונה. הסאנס עם 32 ניצחונות ו-9 הפסדים ב-41 המשחקים האחרונים שלהם, קצב של 64 בעונה מלאה. יחד עם האיכות של פול ושל בוקר והאימון של מונטי וויליאמס הם עוד יכולים להפתיע.

הקליפרס – הפקת לקחים

הקליפרס בנו על אליפות בשנה שעברה. זה כמובן לא הלך להם, אחרי יתרון של 82-65 ו-3-1 מול דנבר בסדרה שאותה הם איכשהו הצליחו להפסיד. היו לא מעט שינויים מאז: הגיע מאמן שהיה בצד השני של 3-1 ומנהל משחק טוב, טיירון לו, ועוד שני שחקנים מוכחים בפלייאוף (סרג' איבקה וראז'ון רונדו) שהיו משמעותיים באלופות של 2020 ו-2019.

הסיפור הגדול שם, לכל אורך העונה, הוא ההתקפה. פול ג'ורג' וקוואי לנארד מייצרים מהלכים בתדירות ויעילות יותר גבוהה מהשנים הקודמות, וזה מרגיש כאילו הרוסטר מסביבם בנוי בשביל להוציא משניהם את המיטב. הם עושים את זה עם ההתקפה השנייה הכי טובה בליגה (ובהיסטוריה, למרות שהשיא הזה הולך להישבר כל שנה בהתחשב בכיוון שהליגה הולכת אליו), מוסרים יותר ומצליחים לשלב הגנה יחסית טובה, עם הרכב הגנתי שיכול להיות מסוכן גם כן בפלייאוף ולא רע עכשיו. מבחינת איכות, יש רק 2 קבוצות בליגה שמשתוות לקליפרס, ויש לשתיהן הרבה בעיות. אז למה לא הפעם?

דנבר – One-Two Punch

הסיכוי של דנבר נפגע משמעותית ברגע שג'מאל מארי גמר את העונה, אבל הם עדיין בכיוון הנכון. מאז שארון גורדון הגיע, הנאגטס קולעים 125.3 נקודות ל-100 פוזשנים (385 דקות) וניצחו 13 מ-16 המשחקים בהם הוא, מייקל פורטר וניקולה יוקיץ' שיחקו. יש לנאגטס קו אחורי מאוד חלש, ויש סיבה שהם הקבוצה האחרונה שמופיעה כאן, אבל ההתקפה מדהימה ואין סיבה שלא תישאר כזאת בפלייאוף.

גם בשנה שעברה וגם ב-2019 ניקולה יוקיץ' היה עצום בפלייאוף. אין סיבה שלא נראה קפיצה כזאת גם העונה, כשהוא מגיע אחרי העונה הטובה ביותר שלו בקריירה. מעטים השחקנים שהייתי לוקח לפניו לסדרת פלייאוף (לברון, דוראנט וקוואי במקרה שלי, אולי יש דיון בקשר ל-4-5 נוספים). לידו יש את MPJ, כלי התקפי אדיר. פורטר פורח מאז ההגעה של גורדון ועשה שיפור בהגנה, אבל הסיפור אצלו נמצא בחלק השני של המגרש – 22.5 נקודות ב-57% מהשדה ו-47% מהשלוש מאז פגרת האול-סטאר. כבר עכשיו הוא אחד מהנשקים ההתקפיים הטובים בליגה. יחד עם גורדון יש כאן הרבה כישרון התקפי, כששלושתם יכולים לקלוע מרחוק ומתפקדים כשלושת הגבוהים של הנאגטס. אין להרבה קבוצות הגנה מספיק טובה בשביל להתמודד עם זה, במיוחד בעידן בו רובן משחקות עם 4 נמוכים וגבוה אחד, לא שני שחקנים מעל 2.08 מ' ואחד האתלטיים בנבא. אם כל זה לא מספיק, חשוב לזכור שזאת הקבוצה שחזרה פעמיים מ-3-1 באותה עונה. אסור לקבור אותם.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. הבעיה (והבאסה) הכי גדולה של דנבר, שהם כנראה יודחו כבר בסיבוב הראשון. בלי הלייקרס, הם היו יכולים להגיע עד הסוף.

  2. תודה רועי. מחכה כבר ללמה לא. הפלייאוף במערב השנה אש. נראה לי שלסאנס יהיה קשה מול קבוצות עם מאסה מתחת לסל. חוץ מאיטון אין שם הרבה (סאריץ' וקמינסקי soft) ככה שאם הם מקבלים את הלייקרס או הנאגטס הם בנחיתות משמעותית. הקליפרס קצת אניגמה מבחינתי, בעיקר כי קאווי בלואד מתמשך מתחילת העונה. הם מנוסים הרבה יותר מהג'אז, הנאגטס ובטח מהסאנס אבל בסופו של דבר זה מגיע לשאלה איך רונדו יתפקד בפלייאוף וזה קצת גבולי. דנבר בלי מארי לא עוברת סיבוב. הוא נתן פלייאוף פשוט מדהים בשנה שעברה ועכשיו כשגם האריס לא שם אני לא רואה אותם מתקדמים. הג'אז דווקא יכולים להפתיע. הם התבגרו ומיצ'ל יבוא לעבודה כרגיל ויש מצב שגם בוגדנוביץ וקונלי. התוספת של פייברוס מתאימה בדיוק לבעיות שהיו להם עם גובר בפלייאוף בשנה שעברה.

    1. מסכים, לא רחוק מהנקודה שתהיה על הסאנס בפוסט הביקורתי. רונדו אחלה, גם בפלייאוף, אבל הוא לא שחקן שירים תקרה של קבוצה. במקרה הטוב יעזור לה להוציא קצת יותר מהפוטנציאל שלה

  3. כולן קבוצות נהדרות. אבל איכשהו נראה לי שדנבר קצרים מידי, יוטה יותר מידי… יוטה (קבוצת ליגה נהדרת שלא לוקחת אליפויות), והקליפרס ימצאו איך לפשל. מכולן דווקא פיניקס נראית לי הכי על אמת, בעיקר כי יש שם מבוגר אחראי וקבוצה שבנויה בצורה יפה. אני עוד לא יודע איך מונטי יתמודד מול מאמנים אחרים בסדרות ארוכות – לא ממש הוכיח את עצמו עד עכשיו.

  4. תודה רבה רועי,
    אני לוקח בספקנות קבוצות עונה סדירה נהדרות,בלי סטאר פוואר. היו לא מעט כאלה בשנים האחרונות(טורונטו פרה קוואי, אטלנטה, דנבר של לפני כמה שנים), יוטה ופיניקס מרגישות כאלו, והן צריכות להוכיח שזה לא נכון.
    הבעיה שבסוף שהכסף על השולחן, מקצרים פלאים את הרוטציות.
    ללייקרס יש את אנטוני ולברון(שניים מהשחקנים הכי טובים בליגה), עם שרואדר, דארמונד, הראל,ועוד כמה(שיכולים להתחלף כמובן).
    לקליפרס יש את ג'ורג' קוואי, רונדו ואיבקה (זו חמישייה של שומרים נהדרים). לא חושב שלפיניקס וליוטה יש יתרון כלשהו על ההרכבים האלה.

  5. דווקא בוחר בג׳אז מהרביעייה הייתי בוחר בנאגטס אם לא הפציעה של מארי. את הקליפרס אני שונא את לו אני שונא והם לוזרים וחוץ מזה איבקה וזובאק לא סנטרים ברמה של אלופה

  6. בס"ד
    תודה רבה.
    אני חושב ש קליפרס עוברים מתחת לראדאר, וזה מצויין בשבילם.
    הם נראים כרגע בשלים לאליפות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט